איך אתם בלאתגר את עצמכם?

פומיקי5

New member
איך אתם בלאתגר את עצמכם?

לפעמים לפני שאני באה לשאול משו, זה נראה לי כבר מגוחך ולא קשור ולר צריך להאשים כל דבר בפרעות קשב , אבל בכ"ז...סתם מעניין לי קשה לאתגר את עצמי לדרוש מעצמי דברים שאני עשוייה לא להצליח בהם אולי פחד מכשלון שגורר העדפה או יותר נכון התפשרות בלהיות ממוצאת לשאוף לבינוניות כדי להיות אפילו טיפ טיפה מעליה בסוף נוצר מצב קצת מתסכל לא זה ולא זה מין חוכמה נורא קטנה כזאת כי תמיד רוצים להיות הכי הכי ובסוף ככה , נשארת לי באמצע , לא לפה ולא לשם נורמלית קצת מוזרה או מוזרה נורמלית פרווה וזה מתסכל, לפעמים נראה לי שאני רוצה הרים וגבוהות אבל בת'כלס, יושבת בבית כל יום בלי הרבה לזוז מתפדלעת , מתעצלת ולא דורשת מעצמי מספיק אולי כי אני לא יודעת מה <? ולכל מי ששואל ת'צמו מה קשור אז כן, זה לא קשור מה עושים עם זמן פנוי? בבית מה עושים כשאין זין (תרתי משמע) ללכת ללימודים ולהיות בשום שעור אי פעם ולא יודעים מה לעשות שנה הבאה והפחד מחוסר המעש והמקומות האפלים שזה יכול לקחת אותי מתחבא ומחכה לשעת ה"ש" שלו..? מי שרוצה לענות אני נורא אשמח, בא לי תשובות או בכלל...
 
אתגר זה נישמע נורא מפוצץ נכון?

אז ממש לא, בתור לקוית למידה מצאתי שהאתגרים הם דווקא עמידה בדברים הקטנים של היום יום,לבצע מטלות,לקבוע עדיפויות,לשמור על שיגרה,אני לא רואה שום רע בלהתפשר ובינוניות היא מעלה אמיתית. שלך חנה גונן
 

פומיקי5

New member
ומה עם לימודים

לממש את הפוטנציאל ? נשמע דוחה ביותר , אבל נראה לי שאם הייתי יכולה להשקיע את שארית ימיי בקילוף שעועית וקטמת קצוות של במיה הייתי המאושרת באדם אבל גם יש מיליוני (טוב, אולי הגזמתי) דברים אחרים שהייתי יכולה לעשות והייתי רוצה לדעת והם אי שם, הרחק הרחק על איזה מדף בסיפרייה שלי או כל ספרייה אחרת רגילית לקבל ממני דףדופ וקריצה קלה ...אין מצב וזה באסה עשיתי מנוי להארץ חוץ מעיתון סופשבוע , שיש בו ממש הרבה תמונות אין סיכוי שאני אטרח אפילו לקרוא אותו אז מה נסגר? למה יש דברים כאלה שנראים לי מיותרים ומהרגע הזה אני לא מצליחה להתקרב אלייהם כאילו שכבות של קירות חוצצים וקורי עכביש מונחים ביניינו - מה נסגר<??
 

annaO

New member
יש אפשרות

לעשות מנוי מיוחד להארץ שמגיע רק בסופי שבוע. נראה לי יותר מתאים
(אלא אם הבנתי אותך לא נכון ודווקא את ההוא של הסופשבוע את לא יכולה לקרוא...)
 

דורון®

New member
יש לי משהו עבורך

תעשי פינת "מחפשים את אשמן" ויש לי הרגשה שתוכלי לדוג ככה גם את שני המנהלים.
 

zivadina

New member
יש לי הצעה off the record

בכל יום ו' בצהריים פותחים בפורום המקביל שרשור שאלות לפסיכיאטרית ד"ר איריס מנור. אתם מוזמנים להוסיף שם את שאלותיכם. ד"ר מנור נכנסת לפורום בכל יום ו' אחה"צ. היא ממשיכה לענות בשבת בבוקר ואז מסיימת את ה"סשן". פתוח לכוווווווווווולם.
 

דורון®

New member
זה לא יפה

לדעתי בקודקס ההוא, שנהרות של פיקסלים זרמו בו, ולא מעט יצרים ריבים וכו' הוחלט בשתי פיות(של המנהלים), שד"ר אשמן זכאי לאמוננו הבלתי מסוייג, הן ברמתו כרופא, הן ברמת רמת ועומק תשובותיו, העם עם הרמה. לדעתי, תחשב עריקת השאלות, כהבעת חוסר אמון. לא יפה זיוהדינה לנצל את תמימותו ואמונו של ד"ר אשמן "ולגנוב לקוחות" לפורום אותו את מנהלת
זו התנהגות לא קולגיאלית, ואת יודעת כמה אנחנו כאן מדקדקים בענייני קולגות.
 

zivadina

New member
יש לך הצעה יותר יפה?

ואנחנו לא מדברים על גניבת לקוחות אלא על שיתוף פעולה בין שני פורומים של תפוז. יש מונחים שלא כדאי לפרסם בציבור אפילו בצחוק. למשל, אנחנו בפורום מלמדים את ההורים להשתמש במונח "התאמות" ללמידה במקום "הקלות", כדי לא לחבל בדימוי של העזרה הזאת לילדיהם לקויי הלמידה. אז בבקשה תעזור לי.
 

דורון®

New member
תמיד יש לי את ההצעות הכי טובות

כן, התנהלותה של פינת המומחה בפורום מבוגרים סימפטומטית להתנהלות ה-ADHD הממוצע. הכוונות טובות, היכולות נמצאות, אך התוצאה עגומה ומבישה. אני חושב שאנחנו כפורום, בצורה מנומסת ותרבותית, צריכים לאמר די. כי פינת המומחה כאן, היא הנצחה וקיבוע של הבעיות אותן אנחנו שואפים לפתור ולעבד כאן. והפעם אל תחפשי הומור או ציניות, אני רציני מים המלח. ( באנגלית זה נשמע יותר טוב). יום טוב.
 

rilibi

New member
והפעם גם אני מסכימה

(לתוכן, לא לכותרת
). צריך פשוט להחליט, אם הפינה קיימת, אז היא צריכה להתקיים כל שבוע בזמן מוגדר. אם לא אז לא. עוד נקודה היא שלהבדיל מפורום ההורים, אנחנו פורום מצומצם בהרבה ולכן נפח השאלות קטן יותר, זה בטח אחד הגורמים לבעיה.
 

kniaper

New member
גם אני מסכים באופן כללי

אני חושב שבאמת היינו יכולים להיעזר יותר בפינת מומחה עיקבית, כזו שיודעים מתי היא מתחילה ומתי היא נגמרת. כרגע יש כל מיני בעיות טכניות ואישיות שמקשות על קיום עקבי של הפינה הזו. אני מודה שהייתי דיי נבוך מכך שבשבועיים האחרונים, שאלות שנשאלו לא זכו לתשובות והייתי שמח אילו הדברים היו שונים. לצערי כרגע אני לא יכול להתחייב על קיום עקבי של הפינה הזו אבל אני מבטיח להשתדל, אולי קצת יותר. אחד הדברים שקצת מפריעים לי זה שאף אחד מעולם לא פנה לא אליי ולא לגידי באופן אישי בטענה כל שהיא. מספר השאלות שנאלות כל שבוע הוא קטן מאד ובהחלט קיבלתי את הרושם (שכנראה היה לא נכון) שהפינה הזו לא כל כך חשובה לכם, חברי הפורום. לסיכום כמו שכתבתי, כרגע הפינה תמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית אבל אני מבטיח לנסות ולהכניס בזה שינויים.
 

nana the first

New member
אוף, ארוך...

זה לא נשמע כאילו את לא מאתגרת את עצמך. ז'תומרת, את כן שואפת למקומות הגבוהים האלה, את פשוט קצת חוששת. נראה לי הרבה יותר מסוכן לוותר מראש מהפחד ולא לרצות להיות שם. אז צעד, צעד... אני אלופת העולם באיתגורים עצמיים. יש מקומות שזה עוזר (כי לפעמים זה מצליח) אבל רוב הזמן זה פשוט מתסכל נורא. לפני כמה חודשים החלטתי להחליף כיוון מבחינה מקצועית (כי - כמובן - אני לא מרגישה טובה מספיק כמו שאני רוצה להיות במקצוע שלי). הצלחתי להשתחל לראיון עבודה כאנאליסטית (??!) שהדרישות אליו היה נסיוו ככלכלן עם עדיפות לתואר שני (כן, בטח...). עברתי סידרת ראיונות ומבחנים מעייפת ומיותרת לגמרי רק כדי להוכיח לעצמי שאני מסוגלת להתקבל. ברגע האחרון עצרתי את עצמי לעשות את השטות הנוראית הזו ולהחליף עבודה שהייתי קופצת בה מהחלון אחרי שבוע בערך... זה סוג של ריגוש בשבילי "בוא נראה אם אני מסוגלת...". בדרך אני מבזבזת המון כסף, המון אנרגיה ואוגרת תיסכולים לרוב. תמיד, עוד לפני שהייתי מודעת ל-add, אמרתי שאני השילוב הכי גרוע שיש של שאיפה למצוינות עם עצלנות מטורפת. לא כיף. שלא לדבר על איתגור בתחום הזוגי. הרי לפנייך אלגוריתם ננה למציאת חבר: 1. מצאי את הבחור הכי בלתי אפשרי בסביבה. 2. התעלמי ממראה חיצוני, מצבו הנפשי, מצבו הרגשי וממידת המוכנות שלו לקשר. 3. התאהבי בכל הכוח. 4. דפקי את הראש בקיר ותתהי למה לעזאזל זה שוב לא הצליח. לגזור ולתלות על המקרר כדי לדעת איך בשום פנים ואופן לא מוצאים בן זוג.
 
ובכן...

אצלי המצב הזה קורה בגלל שכשאני מחליט לעשות משהו אז אני מתלהב מזה, ומתחיל להריץ סרטים בראש על איך זה יהיה טוב, ואז כשזה לא הולך לי אז אני ממש מתבאס.... אז בסוף בגלל הפחד מהאכזבה לא עושים כלום... אז אני מנסה להוריד ציפיות ולא להתלהב מכל דבר, אבל זה גם לא ממש טוב כי צריך גם קצת להתלהב מדברים לפעמים. אני לא ממש עוזר הה? אהה ואני חושב שבגלל זה כל האמונות התפלות של לדפוק בעץ וטפו טפו טפו תופסות חזק אצלי כי אני מפחד מאוד שדברים לא יצליחו לי, אז אני חושב שזה סוג של הגנה (אולי זה יעזור לך
)
 
הכל קשור

ימים שלמים ביליתי ככה פעם. הלוואי והיה לי פתרון. ואניחלא חושבת שזה עצלנות.
 
בוז לעצצלנות

אני מסכימה מאוד עם כל מה שנאמר אחת הטענות הכי פופולריות כלפינו היא עצלנות א נ ח נ ו לא עצלנים כמושאמרו אנחנו מפנים אנרגיות לדברים בסיסים יותר ואני חושבת החברה לרוב לא יודעת בכלל להעריך את המאמצים האלו , ואנחנו הרבה פעמים עלושים לעצמנו את אותו הדבר. צריך לקחת את האיתגור בקטן .או לפעמים להעזר במישהו שיעזור לך למצוא בין כל החשבות משהו שאת רוצה לעשות באמת ולהתמקד בו והכי חשוב לדעת כי יהיו ימים ותקופות שבהם הADD משתלט ואין כח ויכולת לאיתגור עצמי . ויש זמנים שאפילו אנחנו צריכים במודע לעשות הפסקה "ולהתמכר" לADD תקופות או זמנים בהם לא מתאמצים להתגבר וממלאים את המצברים להתמודדיות אחרות הרי כל החיים שלנו אנחנו מתאמצים (המסר מכולם מסביב - את הרי מסוגלת ליותר- הופיע בכל התעודות שלי מכיתה א-יב) אל תתיאשי ובהצלחה ועם את צריכה תמיכה עזרה או הכוונה בשביל זה אנחנו פה
 
למעלה