אייר - אני ה` רופאך מנהגי ל"ג בעומר
בס"ד אייר - אני ה` רופאך מנהג העלייה לקבר רשב"י במירון חודש רפואה חודש אייר מסמל בזהוב קרני השמש את הרפואה והמזור. מצאנו כי אייר ר"ת: "אני ה` רופאך". א- אני י (כפולה) - שם ה` ר- רופאך. הרפואה בחודש אייר באה על ידי בורא העולם דווקא -"אני ה` רופאך" ולא ע"י רופא בשר ודם. יש הבדל מהותי בין רפואה שנעשית ע"י הקב"ה, מלך מלכי המלכים לבין רפואה של רופא בשר ודם. על רפואת הקב"ה נאמר: "אם שמוע תשמע לקול ה` אלוקיך, והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו... כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה` רופאך". (שמות טו,כו) - הקב"ה מבטיח לנו שאם נתנהג על פי רצונו, ונקיים את מצוותיו, מובטח לנו שלא תבוא עלינו כל מחלה. על פי דברי הרמב"ם (רבינו משה בן מימון) אדם שנזהר מלאכול מאכלות אסורים "אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימי חייו". החידוש ברפואת הקב"ה על רפואת בשר ודם שהיא איננה רק מונעת את החולי מלבוא על האדם באם הוא מקיים מצוות ומתנהג על פי רצון ה`, אלא גם אם חלילה לא התנהג כראוי והמחלה באה עליו (רח"ל) הרי שרפואת מלך מלכי המלכים עוקרת מעליו את החולי כאילו לא היה מעולם. זאת בשונה מרופא בשר ודם, שיכולת הריפוי שלו מוגבלת ומועילה בד"כ רק מכאן להבא, ולא יכולה לתקן את העבר. ואפילו אם הרופא אכן מרפא למפרע, הרי זאת רפואה שמטרתה בירור, כדי לברר שלא היה כל חולי מלכתחילה. כיון שחודש אייר יש לו סגולה מיוחדת של ריפוי המסומלים בר"ת של אייר: אני ה` רופאך, הרי מובן שסגולת החודש הזה ברפואה היא באופן של "אני ה` רופאך"- היא ברפואה שע"י הקב"ה העוקרת כל חולי מעיקרו. בתורה אנו מוצאים שלא ניתנו שמות לחודשי השנה, אלא הם ממוספרים בסדר עולה: ראשון שני, שלישי וכו`. שהחודש הראשון לספירה הוא חודש ניסן. יש קשר מהותי בין חודש לחודש הבא אחריו, ונתינת כח מיוחדת העוברת מכוחו של חודש לחודש הבא. המתבטאת בשבת מברכים החודש- המברכת את החודש הנכנס מכוחו של החודש היוצא. גם בין החודשים ניסן ואייר, הבאים ברצף זה אחר זה, אנו מוצאים קשר הדוק ונתינת כח מיוחדת. בחודש ניסן בא לידי ביטוי כוחו הניסי של הקב"ה. ניסן מלשון נס, בשם החודש "ניסן" מצויים שני נו"נים המרמזים על ניסי ניסים שנעשו לאבותינו בחודש זה. המיוחד בחודש ניסן שהניסים שנעשו בו הם פלאיים באופן גלוי ומוחשי יותר מאשר בכל חודש: עשר המכות, יציאת בני ישראל כאומה שלימה ממצרים וקריעת ים סוף. ניסים שחשים בהם באופן מוחש את יד ה` ואת הניסיות שבו. עד ש"נגלה עליהם מלך מלכי המלכים, הקב"ה וגאלם". בלי התלבשות כלל בטבע. וזהו ההמשך בין החודשים ניסן ואייר: החודש הראשון- חודש ניסן, נותן כח לחודש השני - אייר שהוא מסוגל לרפואה, באופן של "אני ה` רופאך" רפואת הקב"ה בכבודו ובעצמו, שהיא רפואה שלמעלה מהטבע, העוקרת את החולי כאילו לא היה מעולם. שני סוגי רפואה יש: רפואת הגוף ורפואת הנפש. ידוע כי הגוף והנפש תלויים זה בזה ומשפיעים זה על זה, ואם חלילה אחד מהם לקוי, יפגע גם תפקודו של השני. כח הרפואה שבחודש אייר מתייחס לשני חלקי הרפואה, שבראש ובראשונה היא רפואת הנפש, שהיא משפיעה ומקרינה גם על רפואת הגוף. (רפואת הנפש מתייחסת כאן במובן הרוחני, של רפואת הנשמה). ומזה מובן מה העניין של רפואה ובמיוחד רפואת הנפש (והנשמה) בחודש אייר דווקא. חודש אייר מסמל את תחילת הקיץ, השמש החמימה שולחת קרניה ומחממת את היקום שספג את קור החורף. העצים והפריחה נעשים משובבי לב, ומטבע הדברים נוכחות הקיץ משפיעה על האדם, גורמת לו לשחרור החושים והיצרים, והנה מתעורר לו היצר הרע ומחפש תאוות חדשות בעולם הגשמי. הדבר מופיע במדרש שמואל (בהקדמה למסכת אבות) : "מכאן מתחיל הזמן להתחמם ומתעוררים התאוות הגופניות ויצר הרע מתחיל להשתחרר ולהתגבר" ומכאן הנחיצות דווקא בחודש זה - שהוא מסמל את תחילת הקיץ לרפואת הנפש. נהגו מחודש זה ללמוד את מסכת אבות מדי שבת, ומדוע דווקא מסכת זו? שהיא מליאה במידות ומעשים ללמוד מהם. כפי שאומר בעל מדרש שמואל: "מסכתא זו מליאה תוכחות, ומעוררת את האדם לרדוף אחרי כל מידה טובה ומגברת יצר טוב על יצר רע". חודש אייר כולל בתוכו מצד אחד יכולת ניסית של רפואה כפי שמתבטאת במילים "אני ה` רופאך", ומצד שני הכח הניסי שמגיע מהחודש שקדם לו - חודש ניסן. מכיון שבניסן יש יכולת מיוחדת מעצם טבעו של החודש, שמתבטא בכך שלא אומרים תחנון כל ימי החודש, עד ש"חיב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" לחוש את הניסיות בעבודת ה` בכל יום ויום מימי החודש, יש לחודש ניסן את הכח להקרין מניסיות זו על ימי הטבע הפשוטים לכאורה והגשמיים עד מאוד של חודש אייר ולהפריח בהם כח ניסיות מחודש בעבודת ה` -רפואת הנפש- ביכולת לקיים תורה ומצוות מתוך הידור והוספה, ורפואת הגוף. (ע"פ ליקוטי שיחות של הרבי מליובאוויטש. כרך ל"ב. עמ` 72-76)
בס"ד אייר - אני ה` רופאך מנהג העלייה לקבר רשב"י במירון חודש רפואה חודש אייר מסמל בזהוב קרני השמש את הרפואה והמזור. מצאנו כי אייר ר"ת: "אני ה` רופאך". א- אני י (כפולה) - שם ה` ר- רופאך. הרפואה בחודש אייר באה על ידי בורא העולם דווקא -"אני ה` רופאך" ולא ע"י רופא בשר ודם. יש הבדל מהותי בין רפואה שנעשית ע"י הקב"ה, מלך מלכי המלכים לבין רפואה של רופא בשר ודם. על רפואת הקב"ה נאמר: "אם שמוע תשמע לקול ה` אלוקיך, והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו... כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה` רופאך". (שמות טו,כו) - הקב"ה מבטיח לנו שאם נתנהג על פי רצונו, ונקיים את מצוותיו, מובטח לנו שלא תבוא עלינו כל מחלה. על פי דברי הרמב"ם (רבינו משה בן מימון) אדם שנזהר מלאכול מאכלות אסורים "אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימי חייו". החידוש ברפואת הקב"ה על רפואת בשר ודם שהיא איננה רק מונעת את החולי מלבוא על האדם באם הוא מקיים מצוות ומתנהג על פי רצון ה`, אלא גם אם חלילה לא התנהג כראוי והמחלה באה עליו (רח"ל) הרי שרפואת מלך מלכי המלכים עוקרת מעליו את החולי כאילו לא היה מעולם. זאת בשונה מרופא בשר ודם, שיכולת הריפוי שלו מוגבלת ומועילה בד"כ רק מכאן להבא, ולא יכולה לתקן את העבר. ואפילו אם הרופא אכן מרפא למפרע, הרי זאת רפואה שמטרתה בירור, כדי לברר שלא היה כל חולי מלכתחילה. כיון שחודש אייר יש לו סגולה מיוחדת של ריפוי המסומלים בר"ת של אייר: אני ה` רופאך, הרי מובן שסגולת החודש הזה ברפואה היא באופן של "אני ה` רופאך"- היא ברפואה שע"י הקב"ה העוקרת כל חולי מעיקרו. בתורה אנו מוצאים שלא ניתנו שמות לחודשי השנה, אלא הם ממוספרים בסדר עולה: ראשון שני, שלישי וכו`. שהחודש הראשון לספירה הוא חודש ניסן. יש קשר מהותי בין חודש לחודש הבא אחריו, ונתינת כח מיוחדת העוברת מכוחו של חודש לחודש הבא. המתבטאת בשבת מברכים החודש- המברכת את החודש הנכנס מכוחו של החודש היוצא. גם בין החודשים ניסן ואייר, הבאים ברצף זה אחר זה, אנו מוצאים קשר הדוק ונתינת כח מיוחדת. בחודש ניסן בא לידי ביטוי כוחו הניסי של הקב"ה. ניסן מלשון נס, בשם החודש "ניסן" מצויים שני נו"נים המרמזים על ניסי ניסים שנעשו לאבותינו בחודש זה. המיוחד בחודש ניסן שהניסים שנעשו בו הם פלאיים באופן גלוי ומוחשי יותר מאשר בכל חודש: עשר המכות, יציאת בני ישראל כאומה שלימה ממצרים וקריעת ים סוף. ניסים שחשים בהם באופן מוחש את יד ה` ואת הניסיות שבו. עד ש"נגלה עליהם מלך מלכי המלכים, הקב"ה וגאלם". בלי התלבשות כלל בטבע. וזהו ההמשך בין החודשים ניסן ואייר: החודש הראשון- חודש ניסן, נותן כח לחודש השני - אייר שהוא מסוגל לרפואה, באופן של "אני ה` רופאך" רפואת הקב"ה בכבודו ובעצמו, שהיא רפואה שלמעלה מהטבע, העוקרת את החולי כאילו לא היה מעולם. שני סוגי רפואה יש: רפואת הגוף ורפואת הנפש. ידוע כי הגוף והנפש תלויים זה בזה ומשפיעים זה על זה, ואם חלילה אחד מהם לקוי, יפגע גם תפקודו של השני. כח הרפואה שבחודש אייר מתייחס לשני חלקי הרפואה, שבראש ובראשונה היא רפואת הנפש, שהיא משפיעה ומקרינה גם על רפואת הגוף. (רפואת הנפש מתייחסת כאן במובן הרוחני, של רפואת הנשמה). ומזה מובן מה העניין של רפואה ובמיוחד רפואת הנפש (והנשמה) בחודש אייר דווקא. חודש אייר מסמל את תחילת הקיץ, השמש החמימה שולחת קרניה ומחממת את היקום שספג את קור החורף. העצים והפריחה נעשים משובבי לב, ומטבע הדברים נוכחות הקיץ משפיעה על האדם, גורמת לו לשחרור החושים והיצרים, והנה מתעורר לו היצר הרע ומחפש תאוות חדשות בעולם הגשמי. הדבר מופיע במדרש שמואל (בהקדמה למסכת אבות) : "מכאן מתחיל הזמן להתחמם ומתעוררים התאוות הגופניות ויצר הרע מתחיל להשתחרר ולהתגבר" ומכאן הנחיצות דווקא בחודש זה - שהוא מסמל את תחילת הקיץ לרפואת הנפש. נהגו מחודש זה ללמוד את מסכת אבות מדי שבת, ומדוע דווקא מסכת זו? שהיא מליאה במידות ומעשים ללמוד מהם. כפי שאומר בעל מדרש שמואל: "מסכתא זו מליאה תוכחות, ומעוררת את האדם לרדוף אחרי כל מידה טובה ומגברת יצר טוב על יצר רע". חודש אייר כולל בתוכו מצד אחד יכולת ניסית של רפואה כפי שמתבטאת במילים "אני ה` רופאך", ומצד שני הכח הניסי שמגיע מהחודש שקדם לו - חודש ניסן. מכיון שבניסן יש יכולת מיוחדת מעצם טבעו של החודש, שמתבטא בכך שלא אומרים תחנון כל ימי החודש, עד ש"חיב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" לחוש את הניסיות בעבודת ה` בכל יום ויום מימי החודש, יש לחודש ניסן את הכח להקרין מניסיות זו על ימי הטבע הפשוטים לכאורה והגשמיים עד מאוד של חודש אייר ולהפריח בהם כח ניסיות מחודש בעבודת ה` -רפואת הנפש- ביכולת לקיים תורה ומצוות מתוך הידור והוספה, ורפואת הגוף. (ע"פ ליקוטי שיחות של הרבי מליובאוויטש. כרך ל"ב. עמ` 72-76)