איזה קבעון שלילי...

AtShiRaAaAs

New member
איזה קבעון שלילי...

מתוך דו שיח אינטרנטי עם חבר טוב- הוא: איך הולך המתימטיקה? אני (00:34) : האממממ חרא כי אני לא מזיזה את הישבן בכלל! זה זוועה איתי~! הוא: אז תכריחי את עצמך אני: לפחות היום סידרתי את הבלאגן ל4 קלסרים מסודרים עכשיו צריכה לשקוד על השלמת הפער שצברתי... וזה רע מאוד שכל הסופ"ש לא תרגלתי מעבר לכמה תרגילים בנאליים! מצבי רע! והכי עצוב שאם הייתי מתרגלת מצבי היה צריך להיות מצוין... דפוקה לחלוטין, בחיי. טוב נו מה אני מתבכיינת על הדפיקות של עצמי... תאמין לי זה נובע מתוך פחד להיות מוצלחת ומצליחה. יש לי בעיה לקבל מחמאות ובכלל להיות מוצלחת... אני? זה יהיה מוזר כזה ולא נוח הוא: באמת??אולי את מתקשה לקבל מחמאות? אני: האממממ גם וגם כאילו להיות דפוקה... זה דבר שמוכר לי זה בטוח, משם אפשר רק לעלות אבל להצליח? איך יתייחסו אליי אין ייחוד... ואלן אפשר להתקדם משם?! מפחיד הוא: אבל מה רע בלהיות מוצלחת?זה יותר מיוחד מלהיות כשלון לא? אני: ממש מפחיד האמממממ לא... כולם יכולים להצליח להיות כשלון בעקביות
יותר נכון להכשל... או להצליח מעט אבל בדקה התשעים זה יותר מהנה ומיוחד... רק שבמתמטיקה זה לא ילך. אם כל הכבוד לתפיסה שלי... הוא: את חיה על הקצה הא?
אני:
כן! הוא: *THUMBS UP* אבל תפסיקי,מעכשיו! מוכר למישהו או שרק אני הדפוקה?
 

AtShiRaAaAs

New member
בואנה קראתי את הדו שיח שוב...

דפוקה אינדיד. אני אלך לפתור כמה תרגילים.
 

AtShiRaAaAs

New member
חלומות מתוקים סקיד ../images/Emo13.gif

שלומי טוב תודה! כשאסיים את המרתון יהיה טוב עוד יותר... ביי
 

AtShiRaAaAs

New member
טוב אני חוזרת בי

לא דפוקה! מעט מעוקבת! הריני פוצחת במרתון לילי
בהצלחה לי! מקווה שכולכם נמים שנת ישרים שתרווה את העייפות. שיהיה יום טוב מחר!
 

orly buba

New member
דיאלוג מדהים

לחשוב שכשאלוקים יצר את העולם הוא יצר מכונה שתיצר ילדי ADHD כדי שיהיה להם את אותם בעיות. אבל את יודעת מה ואני מוכנה להתערב על זה אם יש לך חברה שגם היא לקויה ושתיכן תשבו להכין שעורים יחד אבל בנפרד כל אחד בספרים שלו את תראי כמה זמן את תלמדי אני בטוחה בזה. זו מן השראה הדדית כזאת ולראות מול העניים שזה אפשרי רבאק אפשרי . תחשבי על זה. חוץ מזה האני דפוקה בא ממקום של פחד מהיכולות שלנו כי יש לנו אותם וזה מפחיד אותנו לראות שאנחנו מצליחים כי אנחנו א לא רגילים וב לא יודעים לקבל מחמאות. אז צריך להתחיל ללמוד לקבל אותם וכשאומרים לך שאת יפה או חכמה תחייכי ותגידי תודה יפה תרימי את הראש ותגידי לעצמך וואלה משהו שם לב שאני יפה היום או חכמה היום. ולאט זה יחלחל בוקר טוב בובה יש לי שעורים להכין אז ביי
 

05 מיכל

New member
אני חושבת קצת אחרת על הפחד מהצלחה

אחת הבעיות של הפרעת קשב וריכוז היא אי-העקביות של הסיפטומים. אחד הרופאים באחד הפורומים ציין שבעצם היה צריך לקרוא לזה "תסמונת טווח הקשב המשתנה". ובאמת, אני זוכרת גם מתקופות שלא הייתי מודעת לשם של הבעיה, שלפעמים הייתי מצליחה פתאום להתרכז/ללמוד/להתארגן/להספיק, ולפעמים באמת חשבתי ש"זהו! הנה, אני יכולה!" ולא הבנתי למה בפעם הבאה שאני בונה על זה - לא מצליח לי, והאכזבה הייתה גדולה. אח"כ למדתי שזה שהצלחתי הפעם זה עניין אקראי, שלא ממש תלוי בי, ואינני יכולה לשחזר אותו לפי הזמנה. כלומר, הזהירות מלחגוג על הצלחות היא אמצעי הגנה נגד אכזבות. ההבדל הוא, שכשאנחנו מודעים לבעיה ועובדים על מעקפים ופתרונות אחרים, אנחנו צריכים ללמוד להסתכל אחרת על ההצלחות, וגם על הכישלונות. כי בתהליך הזה של ללמוד את עצמנו ואת הדרכים שלנו להתקדמות - גם ההצלחות וגם הכישלונות הם נתונים חשובים ושימושיים. לכן, כשהצלחה מופיעה בעיקבות תהליך כזה - אנחנו צריכים לתכנת את עצמנו מחדש ולחגוג עליה. ומותר לנו לזכור שלא בהכרח נצליח מחר: זה לא גורע מההצלחה של היום; והכישלון של מחר, אם יבוא, ישמש חומר-גלם להצלחה של מחרתיים.
 

05 מיכל

New member
מעניין

בעלי אומר, שכשאומרים על משהו "מעניין" סימן שלא יכולים להגיד שזה יפה/טוב/משכנע וכו'...
 

AtShiRaAaAs

New member
ץגידי לו שיש דעה אחרת מדעתו

מעניין זה אוקיי חומר למחשבה, עדיין לא הגעתי למסקנות מלאות בעטיו, אני עושה פרוססינג. או מעניין כרגע לא מסוגלת לחשוב על זה עמוסה בדברים אחרים, ושוב צריכה זמן להטמיע
לזו היתה כוונת המשוררת.
 

דנילביץ

New member
יפה מאוד !

זו הדרך ,ב"ה" הידיעה להסתכל על ההצלחות שלנו . אנו צריכים ללמוד לחלק את דרכינו להתמודד ולהצליח לפני קבלת וטיפול ב ADD ואחריו . הרי כולנו מכירים את החיים שלנו לפני גילוי ה ADD איך זה להיות על הגל למעלה , פתאום הכל זורם ,מובן ,מתקתק ונשכח איך זה להיות אחרת ,ואז אנשים סביב גם משתכנעים כמו עצמך שהנה מעכשיו החיים יפים אבל המציאות טורפת אותנו למחרת לתחתית הגל ומה אז? למזלנו ( אלו שגילו את הADD ומתמודדים איתו) אנחנו מודעים , והשליטה ביכולונו מושפעת מהחלטות שלנו לרוב ולא מכורח המציאות המאיימת , מכאן הדרך היא רק טובה , ואנו צריכים להיות אופטימים . כי כמו שכתבת , "כשהצלחה מופיעה בעיקבות תהליך כזה - אנחנו צריכים לתכנת את עצמנו מחדש ולחגוג עליה. ומותר לנו לזכור שלא בהכרח נצליח מחר: זה לא גורע מההצלחה של היום; והכישלון של מחר, אם יבוא, ישמש חומר-גלם להצלחה של מחרתיים" מילים כדורבנן .
 
למעלה