אוף!!!

אוף!!!

אני כל כך מתגעגעת אליך! זה כל כך מדכא אותי שאנחנו גרות בשתי ערים שונות! אני צריכה לראות אותך כל רגע מול עיני אבל אני רואה אותך מינימום פעם בשבועיים! זה כל כך מעצבן כי אני פשוט צ ר י כ ה אותך איתי! אני מרגישה כל כך מוגנת בחברתך, טוב לי איתך. אני יכולה לשבת איתך ואת תסתכלי עלי ותאמרי לי בדיוק מה אני חושבת ומרגישה, טוב לי עם זה כי אני לא רוצה להסתיר ממך כלום. טוב לי עם זה כי אני רוצה שתדעי מה אני חושבת ומרגישה רק שלפעמים קשה לי לומר במילים. את יודעת, כן, את יודעת בדיוק מהם הרגשותי, את יודעת כמה שאני אוהבת אותך והחברות הזאת חשובה לי יותר מהכל. אבל למה, למה את לא כמותי? אני יודעת שקשה לך להיפתח, זה בדיוק הקושי שהיה לי והתגברתי עליו. אני רוצה שתספרי לי. רוצה אותך קרוב.. קרוב ללב וקרוב לעיניים. שאוכל להביט בעיניך ולדעת את תחושותייך. שאסתכל על פניך ואראה דבר אחד: שאת אוהבת אותי!!!
 
למעלה