אהבה במשבר

מור111

New member
אהבה במשבר

היי לכולם אני בן 55 וחברתי בת 48.הכרנו בקופידון.יצרנו קשר.נפגשנו ונוצר קליק. אנו כחודש ביחד.התאהבנו.אנו רוצים זה את זו ושנינו רוצים להיות ביחד ולטפח את הקשר. אך נוצרה עננה לא קלה שמעמידה את המשך הקשר בספק.לחברתי היתה מערכת יחסים קודמת שנגמרה לפני 4 חודשים מכל מיני סיבות ולה כיום אין רגשות אליו. הגבר מפעיל עליה לחצים כבדים בטלפון.דרך חברות.דרך הבת שלה.תחנונים.בכי הבטחות של הרים וגבעות. חברתי מאד רוצה אותי אך היא פוחדת שהיא תיכנע ללחציו ומתוך רחמים תחזור אליו דבר שאין היא רוצה בו. אני מאד מתוסכל.פיתחתי רגשות ואיני מסוגל לחשוב על פרידה (שזה מה שנכון לעשות מתוך שיקול קר)מפני שלא מובטח לי דבר בסיום העינין. אני רוצה להקים חומות סביבי ולנסות להתגונן ולא להפגע אינני יודע במה אוכל לעזור לה או היא לעצמה.נכון.היא מבקשת ממני שאלך איתה יד ביד ושאתמוך בה .אך מי מבטיח לי שהיא לא תיכנע ללחציו. מה הפתרון ומה המוצא מהסבך?
 
אשריך וטוב לך,

אני חושב. החברה שלך סיפרה לך בגלוי על מצוקתה עם הגבר האחר. היא מבקשת שתעזור לה לגבור על הלחצים, מבקשת תמיכה והבנה. היא מוכנה לשתף אותך בהתפתחויות. בעיני זה אומר שהיא החליטה החלטה נחושה שהיא רוצה להיות איתך ורק איתך. הבקשה לעזרה היא בעיני ערובה שהיא איננה רוצה להיכנע ללחצים. היא מבקשת להתחזק בעזרתך כדי שברגעיה הקשים, אם יהיו כאלה, תעמוד לצידה ותעזור לה להתגבר. היש אושר גדול יותר מאשר כשאדם אהוב קורא לך לעזרה? אני אומר אל תירא. תלכו יד ביד ותעברו את זה שניכם כזוג חברים. אין חוויה נפלאה מזאת, ואין דרך טובה יותר להתקרב לאדם אהוב. בהצלחה!
 
בגיל 55 כמו גיל 18 - האהבה מבלבלת

אתם חודש יחד ורוצים לטפח את הקשר. התאהבתם. קשר מהעבר הקרוב של חברתך עוד לא נסתיים לגמרי. אני לא מאמין שאין לה שום רגשות אליו. גם רחמים הם רגשות, כך גם הפחד מהאפשרות שתיכנע, שמעיד על כך שעוד לא התנקתה ממנו לחלוטין. חברתך מתמודדת עם הפרידה ומשתפת אותך ברגשותיה. היא נותנת בך אמון ורואה בך חבר קרוב. השאלה היא ממה אתה פוחד? אתה מציין שהשיקול הקר מחייב פרידה. האמנם? האם אהבה היא ענין לשיקול קר? לא מובטח לך דבר בסיום הענין - זה נכון גם אם הקשר ההוא לא היה ברקע. אינך יודע כיצד לעזור לה. נכון. כל שתוכל הוא רק להיות עבורה ככתף וכאוזן קשבת לפרוק את מצוקתה ותסכוליה. את ההתמודדות עם סיום מלא של הקשר מן העבר עליה לבצע בכוחותיה, עד תום. אתה לא בעסק ההוא, אבל אתה בהחלט יכול לתמוך בה, לאפשר לה להיות מתוסכלת, לפחוד ולבכות על כתפך - לדעת שיש לה גב. האם יש סיכון שהיא תבחר בו על פניך - יש! האם שוה לך לקחת את הסיכון - התשובה היא רק שלך. אם תקים חומות, תימנע אולי מפגיעה, אבל תמנע מעצמך הזדמנות. הבחירה וההחלטה כולן בידיך. בהצלחה
 
ערובות

"אך מי מבטיח לי שהיא לא תיכנע ללחציו"? ומי מבטיח שאם לא "תיכנע ללחציו" הקשר ביניכם יעלה ויפרח??? מה לעשות, בזוגיות אין ערובה להצלחות את ההתלבטות שלה עליה לפתור בעצמה בלבד, ללבן עם עצמה ולהחליט לגבי רצונה. בינתיים, מבקשת ממך להיות שם עבורה, כתף וכותל ללבטיה ואם תבנה סביבך חומות, אולי תמנע מעצמך פגיעה אבל במקביל תמנע ממנה את ההתקרבות אליך, אותה אתה רוצה ותיצור בדיוק את ההפך, שכן בבנייתן, תרחיק אותה ממך אהבה היא חברות ותמיכה גם במצבים פחות נעימים בחלוף המשבר, ייתכן ותמצא את עצמך בלעדיה אבל בהחלט קיים סיכוי שתמצא קשר חזק וקרוב יותר בין שניכם ועל בסיס הקרבה הזו תוכלו לבנות יחד זוגיות טובה לשניכם. אין ערובות להצלחה, אין מתכוני קסם/פלא אין שיטות יש רצון ומתן סיכוי
 

allan

New member
תעמוד לצידה !!!

ואל תתן לה להרוס את חייה שלה ושלך ובטח לא מתוך רחמים. תחזק אותה כי היא בטח לא פחות ממך רוצה להיות איתך ולא איתו....
 
תמשיך להשקיע בקשר בלב שלם וללא

מורא. תהייה לצידה, תן לה הרגשה שלמרות שהקשר חדש היא יכולה לסמוך עליך. כך אולי תוכל להתגונן מפני ההבטחות והרים והגבעות של הגבר מהקשר הקודם. בהצלחה.
 

מור111

New member
אהבה במשבר

היי לכולם אני ממש מודה לכולם.חיזקתם אותנו מאד ונתתם לנו עידוד מושלם.
 

tsveeka

New member
משהו דומה אבל שונה בכל זאת

מור היקר אני נמצא בסיטואציה קצת שונה אבל יש דימיון. חברה שלי גודלה ע"י הסבים שלה. אני שירתתי בדרום לבנון ושילמתי מחיר יקר בפציעה אנושה. היום אני מנהל את חיי כאדם עצמאי השואף לשפר לגמרי את הבעיות שלי (הליכה). אני אדם שחשוב לו להיות עצמאי בכל דבר. עכשיו לבעייה: הסבתא של החברה שלי (שרוצה אותי עד לחופה, ילדים וצפונה) נקרעת בין התלות בסבתא (כאמה) ובין האהבה שלה העזה אליי. הסבתא לא רוצה שנכדתה תהייה עם בחור כמוני אך ורק בגלל בעיית ההליכה. אני לא אהייה עומס עלייה כי החלטתי זאת, כי אני כזה. יש דימיון בינינו אבל בכל זאת שוני גדול. אצלי אני מפחד שהחברה שלי תישבר וכך גם ליבי (הסבתא מפעילה לחצים) והמעבר למגורים משותפים בסכנה, אבל דיה צרה בשעתה. כמו שאר החברי הפורום, אני חוזר ואומר: תתמוך בגברת, אני לחצתי את הבחורה שלי שאני אדבר עם הסבתא ואשכנע אותה אז היא הגיבה בתוקפנות והיו מתחים בינינו עד החלטתי שאני אהייה שם בשבילה וזהו, צריך סבלנות, תמיכה ואהבה. תן לה את הקרדיט, הראה לי שאתה אוהב אותה מאוד. מבחינה סוביקטיבית, הקשר שלה עם הקודם "לא בריא", כי זה מעטמי רחמים, קח זאת בעוצמה ותן לה שקט נפשי. אל תלחץ אותה. מקווה בשבילך שיהיה בסדר, האהבה האמיתית תנצח (יש אומרים שזה נאיביות, אבל לדעתי זה נכון). כי אני יודע שהאהבה שלנו (החברה ואני) תנצח בענק. בהצלחה.
 
מורי...

אם מבקשים ממך יד- תן את שתיהן!! אתה מכיר את השיר של עפרה חזה: "יד ביד אם רק תתן לי יד, יד ביד לאורך כל הדרך..." תשאר לצידה, תתמוך בה- היא תעריך זאת ותרצה אותך לידה, אם תפנה לה את גבך-זה רק יתן לה תמריץ לחזור למה שלא היה טוב. בהצלחה.
 
למעלה