מיטל אמא של גל
New member
אגדת עם תורכית, תרגום חופשי מאנגלית.
הכל בזכות עבודה שקיבל בני בן ה - 11 במסגרת שיעור בבית הספר. נתבקשנו לחפש אגדת עם או מעשייה תורכית. לאחר שיטוט אינסופי ברחבי האינטרנט נוכחתי כי הרוב המכריע של המעשיות תורגם לאנגלית ולא לעברית.
הרימה אמא את הכפפה, ביקשה מהילד לבחור משהו שנראה לו מתאים לפי התמונות המצורפות לאגדות באנגלית.
בחר הבן יקיר לי תמונה, ואז נשלח לתרגום עצמוני.
עברה אמא על הכל, הוספנו חרוזים והרי לנו מעשייה מתורגמת
אז, כל מי שמעוניין - ברוך הבא:
"עשה ככל העולה בדעתך"
הודג'א ובנו יצאו לדרך לכפר השכן. הבן רכוב על חמור והודג'א צועד לידם. קבוצת עוברי אורח התקרבה מרחוק, עצרה והצביעה לעבר הבן:
"תראו תראו!! כמה מסכן האיש הזקן !
חוסר התחשבות של הצעירים של ימינו!
עוד מעט ונצא מכלינו!".
הודג'א התרגז וביקש מבנו להתחלף. הבן ציית והודג'א טיפס על החמור. המשיכו השניים בדרכם כשלפתע, קבוצת עוברי אורח נוספת נראתה מתקרבת, עוברי האורח נעצרו והצביעו על הודג'א:
"ראו את האיש על החמור! אין בו בושה! הוא יושב לו בנחת ומאחוריו צועד בחור צעיר כשהשמש עליו קופחת!"
התרגז הודג'א ומיד משך בידו של בנו והעלה גם אותו על גב החמור.
קבוצת אנשים נוספת צצה והפעם נעמדו האנשים וזעמו:
"ראו את החמור האומלל! שני אנשים רוכבים עליו!
איזה סיוט! עוד מעט יפול וימות!"
הודג'א החל מכעס לרתוח, ירדו הוא ובנו מהחמור והחלו לדחוף אותו מאחור.
בעודם הולכים, מזיעים ועייפים, נשמעו קולות של עוברי אורח נוספים:
"שימו לב כמה טיפשות בשני אנשים!
הולכים מאחורי החמור ולא מתייאשים!"
הודג'א איבד לגמרי את הסבלנות, נעצר ואמר לבנו דבר מה פשוט:
"אתה רואה בני?! תמיד מאחורי גבינו ידברו דקויות , לעולם לא נוכל לרצות את הבריות,
לכן ברור הוא לכולנו הפתרון –
עשה ככל העולה בדעתך, כי זה הדבר הנכון!"
(על התרגום: גל ואמא).
הכל בזכות עבודה שקיבל בני בן ה - 11 במסגרת שיעור בבית הספר. נתבקשנו לחפש אגדת עם או מעשייה תורכית. לאחר שיטוט אינסופי ברחבי האינטרנט נוכחתי כי הרוב המכריע של המעשיות תורגם לאנגלית ולא לעברית.
הרימה אמא את הכפפה, ביקשה מהילד לבחור משהו שנראה לו מתאים לפי התמונות המצורפות לאגדות באנגלית.
בחר הבן יקיר לי תמונה, ואז נשלח לתרגום עצמוני.
עברה אמא על הכל, הוספנו חרוזים והרי לנו מעשייה מתורגמת
אז, כל מי שמעוניין - ברוך הבא:
"עשה ככל העולה בדעתך"
הודג'א ובנו יצאו לדרך לכפר השכן. הבן רכוב על חמור והודג'א צועד לידם. קבוצת עוברי אורח התקרבה מרחוק, עצרה והצביעה לעבר הבן:
"תראו תראו!! כמה מסכן האיש הזקן !
חוסר התחשבות של הצעירים של ימינו!
עוד מעט ונצא מכלינו!".
הודג'א התרגז וביקש מבנו להתחלף. הבן ציית והודג'א טיפס על החמור. המשיכו השניים בדרכם כשלפתע, קבוצת עוברי אורח נוספת נראתה מתקרבת, עוברי האורח נעצרו והצביעו על הודג'א:
"ראו את האיש על החמור! אין בו בושה! הוא יושב לו בנחת ומאחוריו צועד בחור צעיר כשהשמש עליו קופחת!"
התרגז הודג'א ומיד משך בידו של בנו והעלה גם אותו על גב החמור.
קבוצת אנשים נוספת צצה והפעם נעמדו האנשים וזעמו:
"ראו את החמור האומלל! שני אנשים רוכבים עליו!
איזה סיוט! עוד מעט יפול וימות!"
הודג'א החל מכעס לרתוח, ירדו הוא ובנו מהחמור והחלו לדחוף אותו מאחור.
בעודם הולכים, מזיעים ועייפים, נשמעו קולות של עוברי אורח נוספים:
"שימו לב כמה טיפשות בשני אנשים!
הולכים מאחורי החמור ולא מתייאשים!"
הודג'א איבד לגמרי את הסבלנות, נעצר ואמר לבנו דבר מה פשוט:
"אתה רואה בני?! תמיד מאחורי גבינו ידברו דקויות , לעולם לא נוכל לרצות את הבריות,
לכן ברור הוא לכולנו הפתרון –
עשה ככל העולה בדעתך, כי זה הדבר הנכון!"
(על התרגום: גל ואמא).
