תוצאות החיפוש

  1. מ

    חדשה...ישנה..עייפה, בעיקר עייפה.

    חדשה...ישנה..עייפה, בעיקר עייפה. היי לכולם, אולי יש כאן אנשים שיזכרו אותי, אולי יש כאלה שמכירים אותי אישית אפילו ומי שלא...אוכל לספר לכם שפעם, לא כל כך מזמן, הייתי כאן, בפורום הזה. לפני שנה וחצי התאשפזתי במחלקה של ד"ר גור בתל השומר ובכך סיימתי את הרומן שלי עם הפורום הזה. במהלך האשפוז עוד הספקתי...
  2. מ

    תביעה רטרואקטיבית - עד כמה?

    תביעה רטרואקטיבית - עד כמה? שלום, כבר כתבתי כאן בעבר אך כותבת שוב. החודש מסתיימת לי הנכות הזמנית שקיבלתי בשנה שעברה ע"י ביטוח לאומי עקב אשפוז פסיכיאטרי. במהלך השנה הלכתי לביקורות והערכות מומחים ואספתי מסמכים כדי להגיש בועדה שתהיה השנה. עוד לפני שהספקתי להביא מסמכים רפואיים לועדה נוספת, נשלח לי...
  3. מ

    שאלות לגבי ועדה רפואית חוזרת..

    שאלות לגבי ועדה רפואית חוזרת.. שלום לכולם, אספר את הסיפור שלי בקצרה בתקווה שתוכלו לייעץ לי מעט. בשנה שעברה אושפזתי במחלקה להפרעות אכילה, עקב כך, עברתי ועדה רפואית של ביטוח לאומי כשלאחריה קיבלתי 100% נכות זמנית. מכיוון שמדובר בנכות נפשית בלבד (לפי מה שהבנתי בזמנו), שאר המגבלות שלי כלל לא הוזכרו...
  4. מ

    אני לא מאמינה

    אני לא מאמינה השעה כמעט 12 ובדרך כלל אני הבן אדם שהכי שמח מהזמן הזה בשנה. אני אוהבת את התחושה של חידוש שהיום הזה מביא איתו, תחושה של צ׳אנס נוסף, דף חדש, להתחיל הכל מהתחלה. ואני כאן, באשפוז, מקבלת את השנה החדשה כשמדברים סביבי על סימפטומים וחולי ושעת כיבוי אורות והדבר היחיד שמטריד אותי זו השקילה...
  5. מ

    אז כבר חודש וחצי וכלום לא זז...

    אז כבר חודש וחצי וכלום לא זז... אני מאושפזת בתל השומר כבר חודש וחצי והאמת שאני לא מעכלת בכלל, כל יציאה הביתה, כל תחילת שבוע מחזירים אותי אל נק' ההתחלה. אני רמגישהש אני מתחילה כל שבוע מחש וזה קשה. שיפור משמעותי אין, אבל אני בהחלט לא במקום הדכאוני שהייתי בו לפני כן וזה טוב. מתחילים לדבר איתי על...
  6. מ

    הפסקתי לנסות להבין

    הפסקתי לנסות להבין אז אני כבר כמעט חודש באשפוז. לפעמים קשה יותר ולפעמים קצת פחות אבל היום קשה במיוחד. אני נשקלת פעם בחודש כי המשקל שלי תקין. והחרדה שלםני ואז התוצאה, עליתי. ואני לא מבינה למה אני צריכה לעלות, המשקל שלי תקין, גבוה, הbmi קרוב למשקל עודף ואני משתגעת. זה באמת מה שאני צריכה? להיות...
  7. מ

    כל כך קשה לי [ט']

    כל כך קשה לי [ט'] אני באשפוז כבר שבוע. האמת שעד עכשיו הייתי אפילו קצת בתחושה של "היי", הרגשתי שמצאתי את המקום שלי, שכאן אני צריכה להיות, נפתחתי אל הפסיכולוגית, אני עומדת בארוחות בהצלחה רבה, אני פעילה בקבוצות וכמעט כמעט כמעט שלא היו לי "דאונים" השבוע. יש לי כאן חברות שהן גב ומשענת עבורי ואני...
  8. מ

    זהו. אני מאושפזת.

    זהו. אני מאושפזת. כל היום הזה מחזיר אותי שנה אחורה. הכל כל כך דומה לפעם קודמת ועם זאת כל כך שונה. הגעתי לכאן לבד באוטובוס, בסה״כ הכל מוכר לי ואני דווקא שמחה שפחות מפחיד לי. כבר שמתי לי מצעים ופירקתי את המזוודה. לאט לאט אני משלימה עם העובדה שכאן אני צריכה להיות. לפחות לתקופה הקרובה.
  9. מ

    מחר זה קורה...מחר האינטייק (ט')

    מחר זה קורה...מחר האינטייק (ט') ניסיתי להימנע מכמה שפחות חשיפה לנושא בשבועות האחרונים... ניסיתי להתנהג כרגיל ולנסות לאכול כרגיל בתקווה שאולי לא אצטרך ללכת מחר, אפילו לא הלכתי לקחת טופס 17 מקופת החולים אבל התחוור לי שאולי אני בכל זאת צריכה לפחות לנסות..כי פגעתי בעצמי, כי נשקלתי באובססיביות, כי...
  10. מ

    ט' רציני אבל חייבת לפרוק, אחרת אשתגע...

    ט' רציני אבל חייבת לפרוק, אחרת אשתגע... קשה לי. קשה לי ללכת לישון כי המחשבות לא מפסיקות להציק. כמה אכלתי, מה אמרתי, במי פגעתי ולמי שיקרתי. קשה לי לקום בבוקר כי אני פשוט לא מוצאת טעם בזה יותר. לזייף עוד יום, לחשב עוד קלוריות, להעמיד פנים שהכל עובר לידי בזמן שהכל נכנס עמוק ללב, לחייך את החיוך...
  11. מ

    ה4 בנובמבר...(ט')

    ה4 בנובמבר...(ט') יש לי אינטייק בתל השומר ברביעי בנובמבר, כל כך קרוב ועם זאת כל כך רחוק. חברה שלי עדיין לא דיברה עם אמא שלי, אבל זה יקרה בקרוב. יש מספיק זמן עד האינטייק כדי שמישהו "חיצוני" יוכל לדבר איתה ולהסביר לה שזו הברירה היחידה עבורי ומי יודע, אולי היא תספיק ותסכים לבוא איתי. השבוע...
  12. מ

    ט'

    ט' עוד התקף זלילה, עוד ניסיון לא להקיא, עוד ערב "נורמטיבי". אמא שלי חזרה מחו"ל וכמובן שכבר הספיקה לריב איתי על דבר אדיוטי ומטופש...היא לא מוצאת את המטען שלה, מאשימה אותי שמכרתי לה אותו (וואט דה פאק??) כשאני זוכרת בוודגאות שהאחרונה שהשתמשה בו זו היא, כשהעבירה מוסיקה לנסיעה לחו"ל והשאירה אותו...
  13. מ

    (ט')

    (ט') שוב סופרת קלוריות, שוב מדלגת על ארוחות, שוב משכנעת את עצמי שזה למטרה טובה. ועברה שנה, בדיוק שנה מהיום ההוא שכף רגלי דרכה בתל השומר והיום למחרת שבו בכיתי שיבואו לקחת אותי הביתה. שנה שלמה שבה אני מנסה לגרום לעצמי לחזור לשם, שנה שלמה שבה קרה הכל חוץ מהחלמה, שחיכיתי שתגיע ונשארה אי שם מאחור...
  14. מ

    שיתוק מוחין, הפרעות אכילה ומחלה תורשתית נדירה

    שיתוק מוחין, הפרעות אכילה ומחלה תורשתית נדירה אני מקווה שלא אלאה אתכם בפרטים יותר מדיי, אשתדל לקצר כמה שאפשר אבל אשמח לקבל תשובות על כמה מהשאלות שיש לי - אני בת 22, נולדתי כפג וכתוצאה מכך אני סובלת משיתוק מוחין שפגע בשתי הרגליים, עברתי ניתוח בגיל צעיר וכיום אני הולכת עם צליעה מורגשת. קשה לי...
  15. מ

    אני שונאת שדברים מתפוצצים ככה (ט')

    אני שונאת שדברים מתפוצצים ככה (ט') כבר מזמן אני חושבת שיש לי מאניה דיפרסיה.. לא כי אני היפוכונדרית, אלא כי חוסר שעות שינה, תקופות של היי מטורף ובלי שום מעצורים ותקופות בהן אני לא מסוגת לקום מהמיטה, שיטוט קצר בגוגל ו24 שעות בתל השומר כששמעתי את הפסיכיאטרית מתלחששת, הספיקו כדי להבין שכנראה יש שם...
  16. מ

    (ט')

    (ט') חסמתי אותה מכאן, לא רוצה שהיא תתקרב, לא רוצה שהיא תקרא. הייתי שבוע שלם אצל סבתא שלי, היא דווקא הלחוצה במשפחה, זאת שמכריחה אותי לאכול כשאני קמה, לאכול בצהריים, לנשנש משהו בין ערביים ולאכול ארוחת ערב גדולה ואז להגיד לי "מה זה הבטן הזאת? השמנת" זאת שצועקת עליי שאני לא אוכלת מסודר ואז אומרת...
  17. מ

    נמאס לי (היסטרית אז אולי ט')

    נמאס לי (היסטרית אז אולי ט') נמאס לי לקום כל בוקר אחרי שאני חולמת שחזרתי לתה"ש, נמאס לי לעלות כל בוקר על המשקל ולראות שלאט לאט אני מתקרבת למשקל הכי גבוה שהייתי בו אי פעם, נמאס לי לרצות לפגוע ולוותר כי ייראו בעבודה, נמאס לי שאמא שלי מחטטת לי במחשב, קוראת את כל ההודעות שלי כאן ומתנהגת כאילו לא...
  18. מ

    רק רוצה שיעבור השבוע הזה...(ט')

    רק רוצה שיעבור השבוע הזה...(ט') אני עובדת ועובדת ומרגישה איך לא נשארות לי רגליים מרוב עומס, אני הולכת לחד"א יחד עם כל הצוות ואוכלת, כי אין לי ברירה. כבר הסתכלו עליי כמה פעמים כשכל מה שלקחתי לצלחת היה מלפפון ולהקיא אי אפשר. אני מפחדת שיתפסו אותי בעבודה ושיעיפו אותי משם, או שאהפוך להיות המשוגעת...
  19. מ

    מוזמנת לחתונה מחר

    מוזמנת לחתונה מחר ובמקום לשמוח, אני עצובה. אני שונאת חתונות בתקופה האחרונה. זה עצוב לי, זה מתסכל אותי ואני מרגישה עירומה. אירועים כאלה הם בדיוק המקום בו בוחנים אותך מכף רגל ועד ראש, בדיוק לא המקום בשבילי. זה ידיד טוב שלי, התבגרנו יחד, חשוב לי להיות שם אבל אני לא מסוגלת לאסוף את הכוחות ולשמוח...
  20. מ

    חייבת לפרוק (אולי ט')

    חייבת לפרוק (אולי ט') אני מפרסמת את ההודעה שוב.. אני מתנצלת מראש על כל ה"עבירות" שאני מבצעת כאן. אין לי את מי לשתף ביום יום במה שעובר עליי, בעיקר כי כל מי שמסביבי לא באמת מבין. אני כל כך רוצה לפרוק שכשזה יוצא ואני מתחילה להקליד, זה יוצא, בלי פילטרים. אין ספק שבפעם הבאה אסתכל טוב טוב מה אני...
למעלה