מגיב
כמה קשה לך המצב?
מצב לא אידיאלי ומאד מאד מדכא, בעיקר חוסר הוודאות. למזלי אני עוד עובד אז אני יוצא מהבית על מנת לנסוע לעבודה, אבל זהו
עד מתי מאמין שנצא מהסגר הנוראי
שאלה מאד טובה, השבועיים הקרובים מאד קריטיים כדי שנקבל תמונת מצב לגבי איך אנחנו ביחס למדינות אחרות בעולם ובאירופה ועד כמה בתי החולים ערוכים למצב הקיים. כרגע אני אגיד בזהירות שאחרי שקראתי אתהנתונים במדינות אחרות בעולם וגם את הדיווחים של אנשי משרד הבריאות אני נוטה להיות אופטימי אבל יש המון בעיות, בין היתר הבלאגן שקורה בבני ברק או במקומות אחרים שמועדים לפורענות. בכל מקרה יקח זמן עד שכל ההגבלות יוסרו. המון זמן
איך חיינו ישתנו?
אין בכלל מאיפה להתחיל. כמו שלונה כבר רשמה נכון זהמ מש לא נגמר בזה וזה יתחיל להיגמר רק שנגלה שיש חיסון.
האוכלוסיה המבוגרת כנראה תהיה מבודדת יחסית להרבה זמן.
איורעי תרבות, ברים, מועדונים, מסעדות, הופעות, אירועים - כולם יתמעט וויקח המון זמן לחזרה לשגרה.
האבטלה תגדל, אמנם ברגע שרוב ההגבלות יוסרו יהיו הרבה עסקים שיחזרו לעבוד כרגיל - יהיו הרבה מקומות, בעיקר עולם התרבות/הופעות/בידור/אירועים שיקח להם המון זמן להתאושש. אולי זה יכניס קצת אנשים לפרופורציה ויגרום להם להעריך את ה-3 % אבטלה שהיינו בהם קודם למשבר.
טיסות לחו"ל גם כבר לא יהיו, כל העולם שאנחנו מכירםי והגלובליזציה שמלווה אותנו בעשורים האחרונים פשוט התפוצצו לנו מול הפנים! אנחנו בתקופה שבה כל מדינה דואגת לעצמה. אדם לאדם זאב. אירופה נסגרת וקורסת בתוך עצמה, ארצות הברית שהיא המוקד הכלכלי הכי גדול של העולם בנפילה, גם בתוך הארץ כל אחד מסתגר בתוך עצמו ויש הימנעות ממגע בין אנשים. החשדנות והשנאה בכל העולם תגדל. יקח עוד זמן עד שיהיו אנשים בעולם שיהיו פתוחים לאנשים אחרים (יחששו מאנשים ממקומות זרים שמביאים מחלות), המתח, שגובל בהסתה חסרת פרופורציות לכל האוכלוסיה החרדית זה משהו שכולנו נצטרך להתמודד איתו עוד המון זמן אחר כך.
וזה בלי ההשפעות הפוליטיות של כל הדבר הזה - הרבה ממשלות, בעיקר באירופה ובארה"ב חוטפות ביקורת על הטיפול שלהם וזה יכול לשנות לגמרי את התודעה של המון אנשים כלפי השלטון שלהם. ואם המצב הכלכלי לא יירפא מהר - יש סיכוי שאנחנו נראה כאן מלחמה. כידוע מצב כלכלי קשה הוא בד"כ הגורם מספר אחד למלחמה.
אמרתי את זה כבר כשהסיפור הזה רק התחיל להתפשט באירופה ואז זה היה נראה רחוק, אנחנו נמצאים במשבר הכי גדול שהעולם ידע מאז מלחמת העולם השניה.
משהו טוב שמצליח לעשות בימים הקשים?
לשמור על שפיות? להשלים קצת סדרות? למצוא את עצמי מתקשר יותר לסבא וסבתא גם אם לא יכול לבוא לבקר אותם
חווים בעיות בירידת מצב הרוח?ובמחשבות של מה יהיה הלאה
משתדל להימנע מזה
שיר שאולי מצליח מצב רוח-
מצורף - קל הרבה יותר לפחד ביחד
טיפים לחג שונה ואחר-או לא משנה כול כך כי אולי אין טעם לחגוג-
נקווה שבשנה הבאה יהיה יותר טוב
וכמה לקחתם קשה-
זה מבצ לא קל, מקווה שכשזה יגמר נכנס קצת לפרופורציות ושזה יעשה טוב לחברה שלנו ולא בדיוק הפוך
כמה קשה לך המצב?
מצב לא אידיאלי ומאד מאד מדכא, בעיקר חוסר הוודאות. למזלי אני עוד עובד אז אני יוצא מהבית על מנת לנסוע לעבודה, אבל זהו
עד מתי מאמין שנצא מהסגר הנוראי
שאלה מאד טובה, השבועיים הקרובים מאד קריטיים כדי שנקבל תמונת מצב לגבי איך אנחנו ביחס למדינות אחרות בעולם ובאירופה ועד כמה בתי החולים ערוכים למצב הקיים. כרגע אני אגיד בזהירות שאחרי שקראתי אתהנתונים במדינות אחרות בעולם וגם את הדיווחים של אנשי משרד הבריאות אני נוטה להיות אופטימי אבל יש המון בעיות, בין היתר הבלאגן שקורה בבני ברק או במקומות אחרים שמועדים לפורענות. בכל מקרה יקח זמן עד שכל ההגבלות יוסרו. המון זמן
איך חיינו ישתנו?
אין בכלל מאיפה להתחיל. כמו שלונה כבר רשמה נכון זהמ מש לא נגמר בזה וזה יתחיל להיגמר רק שנגלה שיש חיסון.
האוכלוסיה המבוגרת כנראה תהיה מבודדת יחסית להרבה זמן.
איורעי תרבות, ברים, מועדונים, מסעדות, הופעות, אירועים - כולם יתמעט וויקח המון זמן לחזרה לשגרה.
האבטלה תגדל, אמנם ברגע שרוב ההגבלות יוסרו יהיו הרבה עסקים שיחזרו לעבוד כרגיל - יהיו הרבה מקומות, בעיקר עולם התרבות/הופעות/בידור/אירועים שיקח להם המון זמן להתאושש. אולי זה יכניס קצת אנשים לפרופורציה ויגרום להם להעריך את ה-3 % אבטלה שהיינו בהם קודם למשבר.
טיסות לחו"ל גם כבר לא יהיו, כל העולם שאנחנו מכירםי והגלובליזציה שמלווה אותנו בעשורים האחרונים פשוט התפוצצו לנו מול הפנים! אנחנו בתקופה שבה כל מדינה דואגת לעצמה. אדם לאדם זאב. אירופה נסגרת וקורסת בתוך עצמה, ארצות הברית שהיא המוקד הכלכלי הכי גדול של העולם בנפילה, גם בתוך הארץ כל אחד מסתגר בתוך עצמו ויש הימנעות ממגע בין אנשים. החשדנות והשנאה בכל העולם תגדל. יקח עוד זמן עד שיהיו אנשים בעולם שיהיו פתוחים לאנשים אחרים (יחששו מאנשים ממקומות זרים שמביאים מחלות), המתח, שגובל בהסתה חסרת פרופורציות לכל האוכלוסיה החרדית זה משהו שכולנו נצטרך להתמודד איתו עוד המון זמן אחר כך.
וזה בלי ההשפעות הפוליטיות של כל הדבר הזה - הרבה ממשלות, בעיקר באירופה ובארה"ב חוטפות ביקורת על הטיפול שלהם וזה יכול לשנות לגמרי את התודעה של המון אנשים כלפי השלטון שלהם. ואם המצב הכלכלי לא יירפא מהר - יש סיכוי שאנחנו נראה כאן מלחמה. כידוע מצב כלכלי קשה הוא בד"כ הגורם מספר אחד למלחמה.
אמרתי את זה כבר כשהסיפור הזה רק התחיל להתפשט באירופה ואז זה היה נראה רחוק, אנחנו נמצאים במשבר הכי גדול שהעולם ידע מאז מלחמת העולם השניה.
משהו טוב שמצליח לעשות בימים הקשים?
לשמור על שפיות? להשלים קצת סדרות? למצוא את עצמי מתקשר יותר לסבא וסבתא גם אם לא יכול לבוא לבקר אותם
חווים בעיות בירידת מצב הרוח?ובמחשבות של מה יהיה הלאה
משתדל להימנע מזה
שיר שאולי מצליח מצב רוח-
מצורף - קל הרבה יותר לפחד ביחד
טיפים לחג שונה ואחר-או לא משנה כול כך כי אולי אין טעם לחגוג-
נקווה שבשנה הבאה יהיה יותר טוב
וכמה לקחתם קשה-
זה מבצ לא קל, מקווה שכשזה יגמר נכנס קצת לפרופורציות ושזה יעשה טוב לחברה שלנו ולא בדיוק הפוך
