שאלה לגבי אימונים בחו"ל

מור שלז

New member
../images/Emo35.gifשאלה לגבי אימונים בחו"ל../images/Emo160.gif../images/Emo35.gif

מדי פעם אני נשאלת במסרים פרטיים שאלות, שנראה לי שיעניינו ציבור נרחב יותר מבין קוראות הפורום. בודאי ובודאי שאני מאמינה שעוד מגולשות הפורום יוכלו לתרום טיפים ועצות מנסיונם הם. ולכן, החלטתי הפעם, מבלי לחשוף כמובן את זהות השואלת, לפתוח שרשור כאן. ולהצמיד את התשובה שעניתי בפרטי. כמובן שאתן מוזמנות להוסיף ולשרשר עוד טיפים משלכן. והשאלה הפעם: אימונים בחו"ל יש מצב שתכתבי משהו על אימונים בחו"ל (כשנוסעים לעבוד, לא בחופשה)? טיפים, איך מתארגנים, איך לא מתבאסים מאי עמידה בתוכנית? מה את עושה בחו"ל? איך את מתאמנת בין העבודה לבין הכל, ואיך משלבים שחייה או רכיבה בסיטואציה כזו (ברור שריצה זה החלק הקל במקרה הזה). אגב, בשבילי הפעם זה רלבנטי במיוחד, כי מחר בלילה אני שוב טסה לניו יורק בנסיעת עבודה. גם אני אשמח לקבל טיפים מבעלות נסיון.
 

מור שלז

New member
מנסיוני: אני לא מתאמנת בחו"ל, אני רק שורדת

כשאני בחו"ל בנסיעות עבודה אני בעיקר מנסה לשרוד. אימונים בשביל הנפש, בשביל הנשמה, וממש ממש לא בנסיון לבנות כושר. הנסיעות שלי בדרך כלל הן קצרות מאוד ואינטנסיביות: טיסת לילה, נחיתה בבוקר, אימון קצר ואז יום עבודה ארוך עד הלילה (העבודה ממשיכה תוך כדי ארוחת ערב). הימים הבאים לא קלים יותר, וביום האחרון אני עובדת עד הערב, ומשם נוסעת היישר לשדה התעופה. אין ימי מנוחה, אין זמן שופינג, ולכן אני גם לא מצפה מעצמי להצליח להתאמן. בנסיעות הראשונות שלי עוד ניסיתי לעבוד לפי תכנית אימונים של המאמן וזה לא עבד. זה הוביל לאי עמידה בתכנית, תסכולים ופציעות. היום אני מכירה את עצמי יותר טוב, ואת העומס של טיסות טרנס-אטלנטיות על הגוף. כשהתאמנתי לאיש ברזל, הכתבתי למאמן אילוצים נוקשים לגבי מה אני יכולה ולא יכולה בחו"ל. ואיך שהוא הוא הצליח לתמרן סביב זה ולבנות לי פסאודו תכנית, למרות ששנינו ידענו שזה בסיס לשינויים. היום אני פשוט מרכיבה לעצמי תכנית. בגדול העקרונות הם: 1. לעשות משהו כל בוקר, כולל בבוקר הנחיתה (5:00 אני נוחתת, 6:00 אני כבר באימון בוקר, 8:00 במשרד) - זה חשוב נגד הג'טלג וגם כהתמודדות עם הלחצים של נסיעת העבודה. 2. אך ורק אימונים קלים, בלי להעלות דופק, זון 2 בלבד. ביום הראשון אחרי הנחיתה - אימון ללא שעון דופק בכלל. הדופק פשוט לא רלבנטי אחרי טיסת לילה... זורמים עם התחושה, כשהאימון חייב להרגיש קל, קל, קל. 3. הרבה פעמים מייד אחרי הנחיתה הגוף נוקשה ואז אני מרגישה שגם לא נכון לי לרוץ, ולכן אני מוצאת בריכה באיזור ושוחה שחיית שחרור קלה בלבד (וכן, הבריכות קטנות בצורה מזעזעת - 4-5 תנועות ונגמרה הבריכה). 4. רכיבה - פעם הייתי עושה את זה בחדר כושר, היום אני מסרבת להסתגר בחדר כושר כשבחוץ יפה כל כך ויוצאת לריצות. כשאני במצב רוח משקיעני במיוחד - אני עוברת בסיום הריצה בחדר כושר של המלון ומוסיפה 10 דקות רכיבה בסלד גבוהה (זה נקרא המרה אימונית, ונחשב שקול לאימון רכיבה). זהו עד כאן מהנסיון שלי לגבי אימונים בחו"ל. כמובן, חשוב לצאת לריצה עם טלפון סלולרי - גם כאמצעי בטיחות וזיהוי, וגם בשביל המצלמה - לתפוס את הרגע, ולהנציח את הנופים היפים שסביבנו.
 

מור שלז

New member
וכתבה שכתבתי פעם על ריצה בחו"ל: תיירת מזדמנת

תיירת מזדמנת רבות מאיתנו חוששות מריצה לבד בארץ זרה. בעקבות השאלות והבקשות שעלו בפורום הנשים, מור שלזינגר החליטה להקדיש את הפוסט הזה הפעם לריצה בחו"ל: איך בוחרים מסלול, איך יודעים איפה בטוח, ומה לקחת? ניו יורק, 6:00 בבוקר, השמיים נצבעים באדום עז של זריחה מעל האיסט ריבר והנשימה נעתקת, איזה כיף לרוץ בתוך כל היופי הזה. יש משהו מיוחד בריצה בחו"ל: לגלות אזורים חדשים ולא מוכרים דרך הרגליים. להתחבר לסביבה בצורה אחרת, לראות דברים בצורה שונה. בין אם זה חופש, ובין אם זו נסיעת עבודה, אני נוהגת באופן קבוע לצאת לרוץ בבוקר מוקדם, להתחיל את היום בדרך החביבה עלי. וההמשך כאן: http://www.shvoong.co.il/he-IL/100/3953/
 

מתרוצצת

New member
אז ככה

האמת שעד כה מרבית הנסיעות שלי לחו"ל היו לטובת ספורט
כך שנחסכה ממני הדילמה. אבל שתי הנסיעות האחרונות היו דווקא לטובת עבודה (וזה גורם לי להרגיש כ"כ מבוגרת כשאני כותבת את זה...
) ואלו העצות שלי. 1. אם יש איזושהי אפשרות לבחור מלון - אפשר בהחלט לחפש מלון עם חדר כושר וגם בריכה. אני רוצה לכתוב שאפשר גם לחפש בריכה קרובה, אבל אני לא מאמינה שזה ריאלי. הרעיון הוא שהכל יהיה מאוד קרוב ומאוד נגיש. במרבית המלונות יש איזשהו חדר כושר בסיסי שכולל מסילה, אופניים ומכשיר חתירה או אליפטי, ולרוב גם משקולות. במלונות שנחשבים למלונות full service (לדוגמא, מריוט, הילטון, שרתון) לרוב יש חדר כושר מאוד גדול ובריכה. במלונות select service (לדוגמא קורטיארד, הולידי אין) יהיה חדר כושר מאוד בסיסי (2-3 מכונות אירוביות ומשקולות חופשיות) ולא תמיד תהיה בריכה. במלונות ליד שדות תעופה השירות מאוד משתנה ותלוי במדינה שבה המלון נמצא. בכל מקרה בכל אתר יש פירוט. 2. בכנות? אני הייתי מציעה מראש להגדיר את השבוע הזה (אם מדובר בתקופה של עד שבוע) כשבוע הפחתת עומס. הנסיעות לרוב מאוד מפוקסות ועמוסות בפגישות, והספורט - מה שלא יהיה - צריך להיות תוספת מבורכת ולא עוד משהו מלחיץ בלו"ז. כך, גם אם את מסיימת את היום שפוכה או לחילופין מתחילה אותו ומרגישה שאת פשוט לא מסוגלת להתעורר, אין נקיפות מצפון על זה שאיבדת אימון. 3. מבחינת התארגנות - אני שוב יוצאת מנקודת הנחה שכולנו מאוד עסוקות בנסיעות עבודה. למצוא מקום להשכיר בו אופניים זה תיק לא פשוט. אם לחזור לסעיף הראשון, חדר כושר, מסלול ריצה בעיר או בריכה מאוד קל למצוא. אפשר כמובן גם לקרוא מראש על מסלולי ריצה רלונטיים או להתייעץ בפורומים. ועוד אופציה - צוות המלון תמיד שמח לעזור ויודע הרבה יותר טוב מכולם איפה כדאי ובטוח להיות. 4. לקחת את כל הציוד שאין סיכוי להשיג בחו"ל אם תצטרכי. ביגוד, מצופים או פולי - מה שיכול להיכנס למזוודה ולא להעמיס. 5. בנסיעות ארוכות טווח, שבוע ומעלה, הייתי מציעה לחבור למועדון מקומי שיכול לתת מסגרת תומכת לתקופה. בנוסף, יש מלונות שמתמחים בשהיה לטווח ארוך ואז המתקנים במלון אחרים לגמרי. החדרים מעוצבים כמו דירות, במלון עצמו יש תמיכה במגוון צרכים של האורחים - כולל (במקומות רבים) אפסון של ציוד כושר! בארה"ב שמים היום המון דגש על אורח חיים בריא והרבה מלונות יכולים לתמוך בזה. באירופה זו מגמה שתופסת תאוצה ומאוד נעים לראות את זה מהצד. בכל מקרה, העצה הכי חשובה שלי היא סעיף2 - הנסיעה הזו היא משהו שלוקח המון, וחייבים להיות ב 100% על מטרת הנסיעה כדי למקסם אותה. הפחתת עומס מסביב לדעתי היא מפתח להצלחה. נסיעה נעימה
 

alons1971

New member
כן לרוץ , לא להשתגע

ריצה בחו"ל היא דרך מדהימה להכיר את המקום שאליו אתה נוסע. בטח כאשר מדובר על נסיעת עסקים שבה אין זמן פנוי לטייל .דרך נהדרת להכיר אנשים ובעיקר בנסיעות עבודה עוזרת גם להירגע ולפרוק מתחים.כמה מהריצות היפות בחיי עשיתי בחורשות המקיפות את האקרופוליס , על חוף הים באיים של תאילנד או בפאריז בשעות שהעיר עוד ישנה. מומלץ בחום. מהצד השני , יש השפעה לטיסות ולג'ט לג ומאוד קשה להישאר בתוכנית אימונים. גם כאשר יש בריכה היא לפעמים באורך 8 מטר ( כמה זה כפול 200 חזרות (-:) או החדר כושר מזעזע ( וזה לרוב במלונות ) זה לא אידיאלי. מהנסיון דווקא בנסיעות עבודה אני רץ הרבה ובחופשות היות ובמילא אני על הרגליים כל היום אני רץ פחות. אני מקפיד לקחת ציוד מלא כולל אופציה גם לחדר כושר אם יש וגם לריצה בחוץ (שמשקף את ההבדל בין בוסטון בחורף ל25 מעלות בחדר כושר...) ולהטעין את הגרמין ( או טלפון חכם אם יש ) במסלולי ריצה מומלצים. יש אתרים כמו MAPMYRUNS שנותנים אוסף נהדר של מסלולים. חשוב כמובן לקחת כסף ורצוי גם כסף קטן לשתיה וגם גדול למונית. בהרבה ארצות גם אין סיכוי למצוא ברז וכדאי להיערך בהתאם. באירופה וארה"ב ניתן בקלות לאתר מירוצים בסופ"ש דרך גוגל. זו חוויה ודרך כיפית להעביר סופ"ש בנסיעות ארוכות. חשוב לברר במלון איפה כדאי/אסור לרוץ ולפעמים גם איפה המקומיים רצים ( סנטרל פארק בנ"י , וונדפארק באמסטרדם , איסט-קוסט או מקריצ'י בסינגפור , יער בולון בפריז ועוד). גם בתור גבר הגעתי לכמה מקומות שלא היה כדאי שאגיע. מהצד השני ברגע שרצים זה עוזר לנתק מגע כשלא נעים. עוד נושא שכדאי לדאוג זה לאוכל זמין אחרי אימון. תהנו.
 

מור שלז

New member
../images/Emo45.gifאחלה טיפים! לא הכרתי את MAPMYRUN

כבר קיבלתי רעיון לגיוון המסלול...
 
גמישות, גמישות, גמישות...

עד לפני שנה ומשהו לא היתה לי שום בעיה- בנסיעות לחו"ל (כולן למטרות חופשה בלבד, לשמחתי אין לי נסיעות עבודה) רצתי אפילו יותר מהרגיל- מדי יום, אבל רק ריצות ארוכות בקצב נוח, בלי אימוני איכות. תמיד אהבתי לטייל על אופניים ובכל מקום אפשרי, שכרנו אופניים ויצאנו לטייל בזוג, עם חברים או בקבוצה מאורגנת כלשהי. בן זוגי משתדל תמיד למצוא מלונות שבהם חדרי כושר, אבל כבר למדנו לאתר חדרי כושר מקומיים (כך עשינו למשל בבנגקוק). לפני שנתיים, כשהתחלתי לרכוב על אופני שטח, שכרנו באוסטריה אופניים ויצאנו לטיפוסים בהרים לפי מסלולים שבן זוגי המשקיען הוריד מהאינטרנט. בקיץ האחרון, כאשר כבר צברתי כמה חודשי רכיבת כביש, נסענו בהרכב משפחתי מלא להולנד. אחרי חיפושים קדחתניים נמצאו בשבילי אופני שטח זנב קשיח סבירים להשכרה (ולא אופניים הולנדיים טיפוסיים כבדים ומגושמים). שהינו בכפר נופש באיזור כפרי ויצאתי משם לרכיבות, חלקן על שבילי האופניים האינסופיים שלאורך הכבישים, חלקן בסינגלים זורמים מהודקים להפליא, לא מבינה למה אבל עליות לא מצאתי שם
הצלחתי אפילו לבצע אימוני אינטרוולים בריצה- מדדתי מרחקים של 800 מ' ושל 400 מ' על שבילי האופניים הסמוכים לכפר הנופש והפכתי אותם לאיצטדיון מאולתר. יצאתי לריצות ארוכות בקצב נוח. רוב האימונים בהולנד התקיימו בגשם- מקל ועד שוטף. השנה מתוכננת חופשה באוסטריה, בהרכב מלא, אני מתכננת לחבור שם למועדוני רכיבת אופניים הפזורים בשפע באיזור האגמים, הריצה שם נוחה ונעימה, וכרגיל- את התכנית משאירים בבית... בכל ריצה או רכיבה בחו"ל- הטלפון הנייד איתי וכן כרטיס ביקור שלי וכרטיס ביקור של המלון בו אני מתאכסנת.
 

efratramati

New member
בעיקר לקחת באיזי

אני מוצאת שריצה זה בערך הדבר היחיד שמסוגלת לעשות בנסיעות עבודה שלי. בזמן האחרון הן נוטות להיות קצרות וצפופות. מגיעה למלון בחצות ובבוקר כבר יש לי פגישה ובערב אני על מטוס למקום אחר או חזרה. אני מאוד משתדלת לרוץ כמה שיוצא. גם 20 דקות משנות את איך שאני מרגישה במהלך היום. אם מצליחה להגיע לחצי שעה ארבעים וחמש דקות אז זה נפלא. מה שעוד נכנס, אם יש זמן זה אימוני חיזוק ומתחיות. עשרים דקות ככה, אם הגעתי במקרה למלון לפני חצות. אני ממש משתדלת לא לראות את הימים האלו בתור ימי אימונים מלאים. בגלל הצפיפות הזו גם קשה לי לחזור לאימונים בארץ. לפעמים לוקח לי יומיים עד שהכל חוזר לתקנו. אז אני משתדלת לעשות אימונים קלים גם אחרי החזרה, בשביל לחזור לקצב.
 
למעלה