ריצה למרחקים ארוכים וטיפולי פוריות

[אושר בחיתוליו]

ריצה למרחקים ארוכים וטיפולי פוריות

אני מקווה שיש כאן מישהי שחווה/ חוותה מה שאני אני רצה למרחקים ארוכים. השתתפתי במספר מרתונים. רצה בממוצע 60-80 ק"מ בשבוע- משהו כמו 5 ריצות של 10-15 ק"מ. כרגע אני מתחילה בריצה למרחק ארוך אחרת, אני ובן זוגי נכנסים לטיפולי פוריות. הסיבה: אני לא מבייצת (הטענה של הרופא שהסיבה לזה היא העובדה שידש לי שחלות פוליציסטיות+ השילוב עם הספורט הסיבולתי. אגב, חשוב לציין שיש לי מחזור סדיר והסיבה לחוסר הביוץ היא לא אחוזי שומן ולא משקל נמוך- אני לא באחוזי שומן נמוכים) בינתיים אנחנו מתחילים בהזרעות (בעיה גם בזרע של בן זוגי) הכל טוב ויפה, אבל רופא הפריון נתן לי גזירה קשה מדיי עבורי, שאני לא מאמינה שאוכל לעמוד בה. אסר עליי לחלוטין לרוץ בכל התקופה שאני לוקחת הורמונים בהתחשב בעובדה שתהליכי הפרייה יכולים לקחת גם שנה או שנתיים הגזירה נראית לי קשה מאוד עד בלתי אפשרית. האם יש כאן מישהי שעשתה טיפולי פוריות?. מה מינון הספורט שעשיתן במהלך תקופת הטיפולים? אשמח מאוד לעצות אם יש מישהי עם ניסיון דומה תודה

 

[אושר בחיתוליו]

מקפיצה- אם יש למישהו ניסיון בעניי אשמח לעצה

 

[oggi2]

שולחת לך מסר

 

[oggi2]

בעצם אענה פה, אולי למישהי יהיה מה להגיד

על זה גם אני אובחנתי עם PCO ונאלצנו להתחיל בטיפולי פוריות, עד אז (הריון ראשון הכוונה) התאמנתי בערך כמוך. התייעצתי עם הרופא שלי ועוד רופא מומחה עם אוריינטציה אישית לריצה וטריאתלון (אני לא זוכרת איך קוראים לו, הפנה אותי מייקי כץ מאיגוד הטריאתלון). וגם עם ידידה לריצה שלצערה הנסיון שלה בנושא הטיפולים וההפריות היה ארוך מדי וגם היא המשיכה בתמיכת הרופא להתאמן. אני לא יודעת איזה טיפולים את מקבלת, אני הייתי צריכה להזריק הורמונים שבועיים בחודש, וההנחייה שקיבלתי - לשחות ולרכב מותר, להמנע מהתייבשות- להקפיד יותר על שתייה. לגבי ריצה- אפשר לרוץ, אבל בעצימות נמוכה כדי להמנע מתסביב שחלתי או משהו שנשמע ככה, בעיקר בתק' לפני הביוץ. אז שבועיים בחודש הייתי מתאמנת כרגיל ושבועיים- בעצימות נמוכה. אני עוד זוכרת איך יום לפני שקיבלתי תשובה חיובית עוד רצתי שעה ומשהו- אז.. הפעם לשמחתינו זה לא לקח הרבה זמן אז לא כל כך שאלתי את עצמי את השאלה. המון בהצלחה ובטוחה שבקרוב נענה על איך ממשיכים להתאמן בהריון

 

[עוד נועה]

נושא השתיה חשוב מאד../images/Emo45.gif

חשוב מאד להקפיד על 3 ליטרים שתיה ביום. בזמנו המליצו לי לשתות גם משקה איזוטוני כדי להוריד את הנפיחות בגוף. זה הדבר הכי קרוב לספורט שעשיתי בטיפולים...

 

[עוד נועה]

קודם כל, שיהיה ../images/Emo50.gif והכי קצר וקל../images/Emo24.gif

הייתי שם. גם אני פוליציסטית אבל אצלנו זו לא הסיבה העיקרית לטיפולים. מכירה המון פוליציסטיות שלא מבייצות ויכולה להגיד לך מהנסיון שלהן שזו אחת הבעיות שהכי קל להתגבר עליה. יש לי כמה וכמה חברות שנכנסו להריון אחרי טיפול או שניים, כאלו שביוץ אחד בין טיפולים הביא הריון ספונטני ואפילו חברה עם ארבעה ילדים עם אותה בעיה בדיוק (טיפול ראשון תאומות. אחת לא התפתחה ונולדה ילדה מדהימה. אחר כך נולדו תאומות ואז הריון ספונטני...) אני לא התאמנתי בזמן טיפולים. הסיבה מעבר להיותי בטטה שכל תירוץ גרם לה להפסיק להתאמן, היא שנשים עם שחלות פוליציסטיות מגיבות מאד חזק לטיפולי פוריות. כשהשחלות שלך מפתחות 30-40 זקיקים בשלים, את בסיכון לגירוי יתר שחלתי או לתסביב של השחלה ופעילות גופנית עלולה לגרות את זה ולסכן אותך. מצד שני, לא כל הנשים מגיבות כך לגירוי. זה תלוי אם את מקבלת כדורים או זריקות, מה המינון ועוד המון גורמים. כשעושים טיפולים ממילא עושים כל כמה ימים אולטרה סאונד ובדיקות דם ואפשר לדעת איך את מגיבה ואם את בסיכון אם תעשי פעילות גופנית. אני מניחה שלא מומלץ לעשות פעילות מאד עצימה. וכמובן יש את אותם שבועיים שבהם מחכים לבדיקת הדם. הרבה נשים משביתות את עצמן כמעט מכל פעילות בתקופה הזו. אני יודעת שאני עשיתי את זה וזה ממש לא עזר... יש טענה שכשהריון נקלט, הוא נקלט וזהו, לא משנה מה תעשי. מצד שני, אני מבינה את הצורך לשמור על הריון שהגענו אליו בטיפולים לא נעימים. אף אחד לא באמת יודע אם פעילות גופנית מורידה את הסיכון להקלטות ההריון. בעבר, נשים שעברו הפריית מבחנה, שכבו אחרי ההחזרה 16 שעות בזוית של 45 מעלות. היום, בשניה אחרי ההחזרה, אפשר לקום וללכת (מזל - עושים את זה בחלק מהמקרים על שלפוחית מלאה

)... חשוב גם לדעת שהקלטות של הריון, גורמת לעליה ברמה ההורמונלית ושוב, לפוליציסטיות, כאלו שמגיבות חזק,זה עלול להוות סיכון. הרופא שלי אסר עלי אפילו יחסי מין בתקופה הזו (לבעלי הוא הרשה

) כי כל השחלות היו מלאות ציסטות וזה היה מסוכן. מציעה לך ללכת בזהירות עם העצה של הרופא אבל גם עם התחושות של הגוף. להתייעץ במקום כשיודעים את הרמות ההורמונליות ואת מצב השחלות. מקווה שבקרוב תשאלי שאלות על ריצות בהריון....

 

[רצה רחוק]

אין תשובה חד משמעית...

כשהתחלתי טיפולי פוריות רצתי 3 פעמים בשבוע, 40 עד 50 ק"מ בשבוע. לא היה ביוץ ולא היתה שום סיבה מאובחנת. ההריון הראשון נקלט לאחר סבב אחד של זריקות הורמונים והזרעה. בתקופת ההזרקות וההמתנה לתוצאה, התבקשתי שלא לרוץ כלל, לגבי הליכה ואימוני חדר כושר לא היתה מגבלה מיוחדת, המשכתי באימוני משקולות וסטפר/ קרוס טריינר. בתקופת הטיפולים לקראת ההריון השני, שכבר ארכה לסירוגין שנתיים וחצי וכללה גם הזרעות וגם הפריית מבחנה, התאמנתי לסירוגין- במהלך מחזור ההזרקות וכן שבועיים המתנה לתוצאה- לא רצתי כלל, המרתי את הריצות בצעדות מהירות בנות 10 ק"מ כל אחת (האמת? מעצבן...) וכאשר טיפול נכשל- חזרתי מייד לרוץ עד העונג הבא. למען הסר ספק- בהריונות נמנעתי לחלוטין מריצה ונאלצתי להסתפק בהליכה מהירה, אימוני משקולות וקרוסטריינר. לא שיש רופא אחד שיכול לתת לך תשובה מוסמכת בעניין הזה, אבל הריון יקר לא שווה לסכן. שיהיה בהצלחה!

 

[אושר בחיתוליו]

הי בנות המון תודה- ורצה רחוק אשמח להבהרה

כרגע אני בהזרקות שלפני ההזרעה- האם במהלך תקופה זו אוכל לעשות פעילות כמו קרוס טריינר ומשקולות במקום ריצה? אישית זה נראה לי יותר אינטנסיבי מריצה- (רוב הריצות שאני רצה הן בדופק נמוך)- אבל האם נראה לך יותר בטוח? מה הכוונה"תקופת ההמתנה לתוצאה"- הכיוונה היא התקופה שאחרי ההזרע ועד חבשורה האם ההריון נקלט או לא? האם בתקופה זו אוכל לעשות קרוס טריינר ומשקולות? והאם בתקופת ההריון "הליכה מהירה, אימוני משקולות וקרוסטריינר" הם נטולי סיכון להריון? אשמח להבהרות המון תודה!!

 

[רצה רחוק]

אינני מוסמכת לדבר על סיכונים...

אני יכולה רק להעיד מנסיוני, אל תתייחסי לדבריי כהמלצה לפעול כך או אחרת. אצלי אישית זה עבד. מאחר ותמיד התאמנתי ללא מד דופק, הרי שבתחושה האישית אימוני קרוסטריינר או סטפר אפשר לווסת כך שלא תגיעי לדופק גבוה מדי (אולי כדאי שרופא ספורט ייעץ לך בקשר לדופק). הרעיון היה להימנע מהזעזועים למערכת שמייצר האימפקט בריצה. תקופת ההמתנה היא השבועיים שבין ההזרעה או החזרת הביציות המופרות לרחם ובין בדיקת הדם להריון. כל מחזור טיפולים+המתנה נמשך כ-5 שבועות. לגבי סיכונים- כשהייתי בהריון הראשון בחודש השביעי הלכתי להתייעץ עם רופא ספורט, שאמר לי להמשיך בשלי, רק המליץ להימנע מאימוני סטפר בשליש האחרון בשל חשש כי המשקל הנוסף יפגע בברכיים. נדמה לי שבמכשיר האליפטי אין בעיה כזו. הרעיון הוא שאת יודעת יותר טוב מכל אחד אחר מה טוב לך ומה לא, וכנראה תרגישי לבד...

 

[oggi2]

מוסיפה

ראשית, כמו שאמרה עוד נועה- כל אחת מגיבה אחרת וזה תלוי בטיפולים. לפני ההזרקות כשקיבלתי איקוקלמין אכן הייתה לי תגובה מוגברת מאוד וגם אם ממש הייתי רוצה ומתכחשת להרגשה- לא הייתי יכולה לרוץ. בקושי ללכת... עם ההזרקות התגובה הייתה יותר מאוזנת והרגשתי בסדר לרוץ עם זה (על דופק נמוך). גם דופק זה עניין אישי- לי יותר נוח ובטוח לרוץ ולעשות פעילות עם מד דופק כי אחרת אני מגיעה לדפקים גבוהים בלי להרגיש ממש ונהנית בהם יותר מדי. בגלל זה בהריון אני כן שוחה עם מד דופק. לגבי תק' ההמתנה- שבועיים מהזרעה/מה שניתן לכם עד לקבלת תשובה חיובית להריון- החלטה שלך. אני החלטתי מראש שאני ממשיכה בפעילות מתונה כולל ריצה ושזה לא מה שיפגע בסיכויי ההקלטות, כי זה חשוב לי מבחינת הורדת מתח והשגרה. אני חושבת שזה נכון אבל ברור שאם תרגישי אחרת- לכי עם ההרגשה גם אם כל המאמרים הרפואיים יגידו שזה בסדר. גם אני לא רצתי בהריון לא הקודם ולא הנוכחי, יש שיגידו שזה בסדר, לי זה לא הרגיש טוב. עברתי להליכות ארוכות ומהירות של שעה וחצי (מתרגלים...) והמון שחייה. בגלל זה דווקא הייתי מציעה לך לשלב קצת שחייה, בהריון עצמו ובכלל זה אחלה ספורט. באופן שגרתי מה שנאמר- אם ההריון תקין וזו פעילות שעשית קודם- בגדול לא אמורה להיות בעיה. אבל שוב, כל מקרה לגופו וקצת קשה לקבוע מפה אם זה יתאים לך. וכמו שעוד נועה אמרה מס.2- PCO זו באמת אחת הבעיות פוריות שקל יותר לטפל בהן. אז- בהצלחה שוב!

 

[עוד נועה]

גם אצלי איכסה-קלומין גרם לתגובה קשה מהזריקות

 

[עוד נועה]

עם המון הקשבה לגוף ולמצב ההורמונלי/שחלתי

אני מסיקה שהבעיה בריצה היא לאו דווקא דופק גבוה אלא הטלטול הפיזי לאיזור מאד מגורה. לכן, כפי שכתבתי, צריך ללכת לפי תוצאות האולטרסאונד והבדיקות ההורמונליות. אין ספק שזה גם מורגש מיידית בגוף - כשאת בגירוי יתר, את מרגישה את זה היטב. במאמר מוסגר - היתה לי פעם שידעתי שאני בגירוי יתר. הרופא טען שאני היסטרית ושאמשיך להזריק לפי המינונים שהוא קבע. זה נגמר בבוקר שבו לא יכולתי ללכת. זחלתי לשירותים להקיא ופוניתי לבית חולים. לשמחתי, נגמר באשפוז של 24 שעות עם אינפוזיה והכל הסתדר בלי נזק ארוך טוח. המסקנה של הסיפור הזה - להקשיב לגוף שלך לפני כל העצות. בתקווה שלא יהיה לו הרבה מה להגיד לך. שימי לב, דווקא בהזרעות, יש סיכון גדול לגירוי יתר כי לא שואבים את הזקיקים. לא צריך להלחץ. המון נשים עוברות את זה בשלום אבל זה מדגיש את מה שכולנו כותבות לך - הקשיבי לגוף שלך. אל תזלזלי בשום תחושה. הטיפולים נראים היום כדבר הכי קשה וכבד שאת עוברת. אם את מרגישה כך, זה בצדק. מצד שני, זו תקופה בחיים שתסתיים (בקרוב מאד, אני מקווה) ותביא אחריה תקופות יפות של הריונות וגידול ילדים. מפרספקטיבה של מי שהיתה שם, יש אחר כך את כל החיים לספורט. שמרי על עצמך ותעברי את זה בלי נזק. אנחנו נהיה פה לתמוך

 

[אושר בחיתוליו]

תודה שוב והבהרות

קודם כל תודה, ןנןעה לגבי מה שכתבת"הטיפולים נראים היום כדבר הכי קשה וכבד שאת עוברת. אם את מרגישה כך, זה בצדק"- האמת שבדיוק הפוך. אני לוקחת פיוריגון ומרגישה לגמרי רגיל, לא מרגישה שום שינוי. לכן נראה לי מיותר לא לרוץ כי אני מרגישה לגמרי בריאה וכרגיל, אך "מאלצים אותי" לא לרוץ. מצד שני החשש שלי הוא שאם ארוץ כרגיל, ואקשיב לגוף שלי, אמשיך הכל כרגיל ואז אולי אני עשויה לגרום לעצמי נזק? לא יודעת, מה שבטוח השארתן לי חומרים למחשבה...

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

אני חושבת שהרציונל בכלל אחר

לפחות ממה שהבנתי מההודעה שלך. (אני PCO "לייט" וקראתי בזמנו הרבה על PCO). יוכל להיות שהחשש של הרופא שלך הוא מעודף הורמונים גבריים ולא מטלטול לאזור או תסביב שחלתי? אימונים אינטנסיביים מאוד יכולים להעלות רמות של הורמונים גבריים בגוף, PCO הוא גם מצב בו יש עליה בהורמונים אלה. רמות גבוהות של הורמונים גבריים משבשות את הביוץ. האם ידוע למה את לא מבייצת? אילו בדיקות עשית? איך הרופא מסביר את זה שיש לך מחזור סדיר ללא ביוץ? האם עשית פרופיל הורמונלי מורחב? בעקרון, PCO הוא מצב שאפשר לשלוט עליו בעזרת שינויים באורח החיים, האם הרופא שלך הסביר לך במה מדובר?