קצרים ליום שלישי

[מור שלז]

../images/Emo26.gifקצרים ליום שלישי../images/Emo36.gif

 

[hartzitzit]

מטהלמעלה - גרסת האופניים

בוקר של אימון רכיבה בעליות. היה בהחלט לא פשוט, אבל חרקתי שיניים, התנשפתי בקולי קולות ודיוושתי במעלה הגבעה עד למעלה וחזרה למטה. קשה לי להגיד שהיה כיף גדול, כמו שיכולתי להגיד על הריצה... האופניים כניראה לעולם לא יהיו "החבר הכי טוב שלי" ולעולם ריצה תהיה עדיפה, אבל הייתי גיבורה ועשיתי את זה כי צריך לחזור לכושר דיווש.

 

[מור שלז]

את נכנסת חזק בעליות עכשיו, אה? כל הכבוד!

אתמול ריצה בעליות, היום רכיבה בעליות

תזהרי, זה ממכר

כל הכבוד!

 

[ofec bar]

כל הכבוד!!

התחברתי ל"הייתי גיבורה ועשיתי את זה כי צריך לחזור לכושר דיווש" ובעניין החברים הכי טובים: יש לי שלוש או ארבע חברות שאני קוראת להן "הכי טובות". אם היה לי אקדח מכוון לראש כנראה שהייתי יכולה לבחור, כנראה בזאת שהייתה שם ראשונה. מצד שני, אני אוהבת את כולן בכל לבי ועם כל אחת אוהבת לעשות דברים אחרים. ככה בעניין ענפי הספורט בהם אני עוסקת. את אף פעם לא יודעת מתי ענף שחשבת שתמיד יהיה במקום שני, יוכל להפתיע אותך ולהיות שם בשבילך בדיוק ברגע שאת צריכה אותו.

 

[hartzitzit]

נכון אבל

אופניים מעולם לא היו כוס הקפה שלי (ואני ממש אוהבת קפה). גם לא בילדות. בסה"כ אני בסדר עם הרכיבה. קשה לי להשמש במילה נהנית, אבל זה די קרוב להנאה. בטרי נשים, האופניים היו החלק שהכי נהניתי בו. הרוח על הפנים עשתה לי טוב, ובריצה כבר היה לי קשה וחם, ולכן גם קצת פחות מהנה. אני מניחה שחלק מהענין זה חוסר היציבות, העובדה שאני לא רוכבת טובה וזה שאני לא יודעת מה לעשות אם קורה משהו (נגיד פנצ'ר, וכן - הייתי בסדנה, הסבירו לי, יש לי את הציוד, אבל ברגע האמת, אני אפנה למבוגר אחראי...), כל זה תורם במידה רבה לחוסר ההתחברות שלי. מי יודע, אולי יום אחד יקרה איזה קסם ...

 

[ofec bar]

כוס הקפה שלי

זכור לי כשהייתי בתיכון קראתי ביקורת על העברות של הביטוי האנגלי Not My Cop Of Tea ועל כך שהעברות גורם לאבדן משמעות הביטוי שכן תה עבור ישראלי אינו מה שתה עבור אנגלי. אהבתי שהחלפת בקפה נדמה לי שאצל הרבה מאלה שלא נולדו עם אופניים ועשו וויליס בגיל 5 יש רתיעה מאופניים שנובעת מהעדר ביטחון אמיתי עליהם. חוץ מזה שנשים אינם גברים ונדמה לי שאנחנו מפחדות יותר ליפול, ככה שגם אם בתיאוריה יש לך יכולת לעשות דברים מסויימים על אופניים (לשתות, לרכוב בלי ידיים...) החשש עוצר בעדנו. יתרה מכך אופני כביש אינם אופני שטח והיציבות עליהם במעט קשה יותר. דברים שיכולתי לעשות על אופני שטח לקח לי זמן ללמוד לעשות על אופני כביש (ואני עדיין לא מצטיינת בזה). מהניסיון שלי יציבות זה עניין שאפשר לשפר עם אימונים יעודיים, אבל, ואלה החדשות הטובות - יציבות מתפתחת עם "זמן האוכף"!! גם בלי להתאמץ יותר מדי אחרי כמה קילומטרים, נאמר 10000, תגלי שאת מרגישה ה-ר-ב-ה יותר נוח על האופניים!! עם הנוחות מגיע הכיף. ובעניין הפנצ'רים - למה לטרוח? באמת, למה לטרוח?? כל עוד את מסוגלת בתיאוריה להחליף פנצ'ר ויודעת שאם לא יהיה אף אחד מסביבך תוכלי לעשות זאת (ולא משנה כמה זמן ייקח), אם יש גבר קשוח מסביבך אני לגמרי בעד לתת לו להחליף. חבל על הציפורניים.

 

[עוד נועה]

הוקוס פוקוס../images/Emo28.gif

אני אישית ראיתי אותך רוכבת ומחייכת.... קשה לי להבין איך אפשר להתחבר לרכיבה בתוך העיר. אני חושבת שהדגמתי לך כמה כיף לרכוב על כביש פתוח, להרגיש את הרוח בפנים ולראות את הנופים חולפים ממש קרוב לידך. מזמינה אותך שוב. הקסם חייב לקרות. יש לך את זה. מזכירה לך שאני במשך כמעט 41 שנה שנאתי ריצה וסרבתי אפילו לנסות. כל יום קורים ניסים. גם לנו עוד יקרו... (זה הכל בשבילך...

)

 

[עוד נועה]

|ומשהו לגבי ../images/Emo96.gif ו|אופניים

כשתבואי לרכוב איתי, עד שתסיימי לסבול, את יכולה לפנטז על הקפה השווה בסוף. את כבר יודעת שזו כוס הקפה שלך.... הפעם מבטיחה לעלות גם את העליה..... ה

עלי....

 

[כבשה בשדה]

מתכננת גם לעשות אימון שחייה בעליות?../images/Emo6.gif

 

[hartzitzit]

../images/Emo9.gif

 

[נעמי של פז]

הצלחתי לקום היום גם בלי הפטנט

אותו הצעתי כסטארטאפ אתמול, אבל היה לי לא קל... בקיצור, עשיתי זאת! רצתי את "המרחק שלי" מצומת כברי למצובה ועם כל הקושי מאוד נהנתי! ככה זה כשמכורים. מנה של סם... חוץ מזה בערב עוד נועה ואני נתוודע לקבוצת ה"אחללה גברים" שירוצו אתנו ב"מהר לעמק". אני מכירה רק אחד מהם ואת נועה, נותרו עוד חמישה שאני לא ממש מכירה. אבל זו קבוצה שעוסקת בחילוץ באזור חיפה והגליל המערבי כך ששווה להיות איתם בקשר טוב למקרה ש... (שלא נדע). פוטנציאל יש כבר מהתפקיד לא?

דיווחים תקבלו מחר. יום טוב לכולן!

 

[מור שלז]

נשמע מבטיח "הר לעמק" שלכן../images/Emo99.gif

סחתיין על הקימה (מזדהה עם הקטע של ההתמכרות)

 

[hartzitzit]

נשמע סבבה לרוץ עם חבורת גברים מסוקסים

חשבתי על הסטרטאפ שלך ויש לי שכלול - קפיץ אחד נראה לי לא נח בגב. מה דעתך על משהו כמו מיטה חשמלית כזאת כמו קיימות בשוק, שפשוט תרים אותך ותעיף אותך מהמיטה? אפשר בדור 2 שבזמן שאת נזרקת מהמיטה, הקומקום כבר יתחיל להרתיח מים.

 

[נעמי של פז]

../images/Emo6.gif ענק הרעיון שלך!! במיוחד מהדור השני

כל שנותר הוא לחפש חברה שתבצע את הרעיון ולגזור עליו קופון. רוצה להיות חברה בהנהלה יחד איתי?

 

[hartzitzit]

ברור ../images/Emo13.gif

יש פה עוד כמה רעיונות מוצלחים בשרשור שאפשר להוסיף לדור 3.

 

[ofec bar]

ממשיכה עם הפטנטים...

במסגרת נסיונות למצוא אפשרויות קימה לא על בסיס שמיעה אחי הגדול הציע את הפתרונות הבאים: הראשון דלי מים שישפך עלי השני שוקר חשמלי שמחובר לי לרגל. השלישי והרביעי השפויים יותר - מזרון שיתחיל לרטוט (חזק) כשאני צריכה לקום או אור שיתחיל להבהב בחוזקה.

 

[עוד נועה]

זה לא היה בצ'יטי צ'יטי בנג בנג? או בסרט ילדים

אחר? אני זוכרת את המיטה שמתרוממת לעמידה ואת הקומקום רותח בסרט מילדותי. היום ממש לא בעיה לסדר את זה....

 

[גמדים קטנים]

מוואלס וגרומיט, נראה לי

בכל מקרה, אם כבר, אז שהמיטה תקפיץ אותי לתוך הנעליים, שיתחילו לרוץ מעצמן. אני כבר אתעורר בדרך. במחשבה שנייה זה לא יעזור... בבוקר אני מתעוררת רק חצי שעה אחרי שדיוושתי לאוניברסיטה. עאלק אדרנלין...

 

[עוד נועה]

לא, זה היה מצולם ומסרט הרבה יותר ישן...

אולי וואלס וגרומיט מצטט... הרעיון עם הנעליים מצויין. שהמיטה גם תקשור את השרוכים...

 

[יעל :-)]

בוואלאס וגרומיט זה היה מתקדם

אם אני זוכרת נכון, מהמיטה ישר לתוך הנעליים. לדעתי אפילו הבגדים התלבשו עליו. תוך כדי, גם הקפה, טוסט/ביצה (או משהו כזה) היו בתהליך הכנה. הדברים המתקדמים זה ל"ספורטאים אמיתיים"