איך אתן מנהלות את משק השינה שלכן?

efroch99

New member
איך אתן מנהלות את משק השינה שלכן?../images/Emo199.gif

כמה שעות אתן ישנות בלילה?
כל לילה אותו דבר, או מפצות (לילה ארוך/לילה קצר)?
ישנות מעט במשך השובע ומשלימות בסופ"ש?
מתכננות שינות ארוכות יותר בצמידות למאמצים גדולים יותר, או בלי קשר?
הולכות לישון כמו שעון שוויצרי ושיפול העולם, או נגררות להספיק עוד דברים לפני השינה?
 

ofec bar

New member
תודה שפתחת את השרשור הזה...!

איכשהו אני מרגישה ששעות שינה זה נושא שמתפספס אצלי וכל המשמעת הולכת קפוט כשאני צריכה ללכת לישון כי מחר בבוקר יש מבחן אבל אני לא עושה את זה... כשאני רושמת לאורך שבוע אז יש ימים של 3-4 ויש ימים של 6, סופ"שים יכולה להגיע גם ל 8 אם אני עושה אימון בערב ולא בבוקר. הכי גרוע זה בגלל שאני לא שומעת טוב אני בהיסטריה לא להתעורר בבוקר (עוד מימי המסדרים בצבא) ואז מרוב פחד לא להתעורר אני לא מצליחה להירדם.
 
שאלה טובה

בגדול, בין שש לשמונה שעות בלילה. אני מאלה שמתפקדים על הפנים בהיעדר שעות שינה. בחורף אני דב קוטב בהיברנציה. בימי מובטלותי* אלה אני אפילו מושחתת וזוכה מדי פעם לשנ"צ, וקורעת את הסדינים בעונג רב. בקיץ אני אבודה, סובלת מאינסומניה של קיץ. נרדמת בסדר, מקיצה באמצע הלילה עירנית כינשוף ונודדת. זה מאד מתיש ומאד לא בשליטה (דמיון מודרך, הרפיה שום דבר אינו עוזר. מהעבודה שזה מחזורי ואופייני לי רק בקיץ ומזה כעשרים שנה, אני מסיקה שזה משהו עונתי שאולי קשור לאור ולהפרשת הורמונים המושפעת מהאור). (*מחפשים עובדת איכותית למשרה של ראש גדול שהיא גם עו"ד? צרו קשר במדור)
 
אחלה שרשור

השינה היתה החומה הכי גדולה שהייתי צריכה לעבור בהקשר הספורט. אני גדלתי וחונכתי על טהרת השינה, כלומר בשבת אסור לפקוח עיניים לפני 12, לאט לאט ירד ל 11 אבל עד היום זה המצב אצל הורי (רק אחי לא מצליח לחנך את שלושת ילדיו באותו אופן
) ככה שכשנכנסתי לעניין הרכיבה בשבתות פתחו עליי עיניים וגם אני על עצמי. בהתחלה הייתי רוכבת פעם בשבועיים ותמיד חוזרת הביתה והולכת לישון. לאט לאט התאהבתי ברכיבות והיום אני קמה ב 5:30 כל שבת בשביל לרכוב. זה כל כך הזוי ולא מתאים לי שאני עדיין לא מעכלת את זה. גם באמצע השבוע עשיתי שינוי גדול, תמיד היה נראה לי הזוי לחלוטין "האנשים האלו" שקמים ב 5 בבוקר בשביל ספורט, לא הצלחתי להבין את זה ובעיקר היה לי ברור שאני לא אחת מאלו.... איך שדברים משתנים להם....היום עם הקבוצה אני קמה, ואני מודה כאן שחור על גבי לבן, אני קמה בכיף! ב 5-6 בבוקר, עד לפני חודשיים- שלושה לא יכולתי בכלל לכוון שעון ללפני 7. העניין הגדול הוא להתאים את שעת השינה לשעת הקימה. אני הייתי רגילה ללכת לישון ב 1-2 בלילה, כמובן שהיום זה כבר לא קורה, אבל עדיין באזור 12+, אצלי ההליכה לישון מאוחר בד"כ נובעת מהעובדה שאני לא מגיעה הביתה לפני 10-11 אז קשה ללכת לישון מוקדם אבל אני מאוד משתדלת שיהיו לי 6 שעות שינה, נדיר שיש פחות, במיוחד עכשיו כשהפחד מפציעות הולך וגובר והמאמן טוחן לנו הרבה על הקשר בין חוסר שעות שינה לשברי מאמץ. אני משתדלת שיהיה לי בוקר אחד בשבוע שלא אקום מאוד מוקדם (כמו היום) ואז באותו יום אני מתאמנת בערב במקום. חוץ מזה שמשהו שאני לא מוכנה לוותר עליו בקלות (למרות שבזמן האחרון זה הזמן לפגוש חברות) זה שנ"צ בשישי. כל מי שמכיר אותי יודע שביום שישי אסור להתקשר אליי בין 4-7 אחה"צ, זה הזמן שאני משלימה את שעות השינה כמו שצריך. אני עדיין עובדת על להוסיף שעות שינה באמצע השבוע, אני מניחה שככל שיעלו העומסים באימונים הגוף ידרוש את זה יותר, ובד"כ אני נותנת לו ולא מחזיקה את עצמי ערה בכוח. כמובן שלפני מירוצים אני דואגת ללכת לישון מוקדם אבל לפעמים כשצריך לקום ב 4 זה נהיה בעייתי משהו....
 

vivikoob

New member
אני צריכה את שנת היופי שלי ...

משתדלת (שלא לומר - קורסת) להגיע למיטה עד 23:00 ולקום כל יום ב 06:30 זה הרגל כ"כ חזק אצלי שממש קשה לי להתעורר מוקדם יותר אם אני רוצה לרוץ בבוקר. לאחרונה הצלחתי לקום קצת יותר מוקדם – בעיקר לריצות של שבת – ככה זה כשקובעים עם אנשים – זה מחייב
 
עוד נושא שעובר אצלי שינוי

הייתי בעבר טיפוס לילה מובהק - הייתי הולכת לישון מאוחר ומנסה לקום כמה שיותר מאוחר. אני כרגע בתהליך שינוי. ריצות הבוקר בשבת והרכיבות ביום החופשי תורמות לכך שאני מתרגלת לאיטי לקימה מוקדמת לאימון. זה לא שעד עכשיו הייתי קמה מאוחר - שש ורבע זו השעה הרגילה בביתנו כשצריך להוציא ארבעה ילדים מהבית ולצאת בשבע וחצי לעבודה. לכן אני משתדלת להיות עד 11 במיטה בימים שאין אימונים בבוקר וקודם לכן אם צריך לקום לאימון (גם בשישי בלילה. כדי להספיק גם לרוץ וגם לטייל, אני הולכת לישון עם הילדים...). את כל הזמן שפעם הייתי מורחת בערב, אני מנסה להעביר להליכה מוקדמת יותר לישון. עם העליה בעומס באימונים זה כבר קורה אוטומטית...
 

tamark4

New member
שינה זה קדוש

מאז שנולדתי גיליתי אורח חיים אופטימלי : לאכול ולישון. עם השנים הצורך לאכול התעדן , אבל השינה נשארה חשובה... חברים שלי צוחקים עלי שאין מה לחפש אותי אחרי 22:00 , כיום אני הולכת לישון הרבה לפני בני המתבגר, שעדין לא גילה את נפלאות השינה. אין לי בעיה לקום מוקדם, למעשה ריצות בוקר בעייתיות כי אני צריכה להגיע הביתה חזרה עד 6:45 . בסופי שבוע יוצא באמת לישון יותר, וגם להתאמן יותר. בקרב אחד קטן באמת הספורט ניצח את השינה - ויתור על שנ"צ מענגת של שישי (עם בעלי החמים) תמורת אימון שחיה איכותי.
 

אגשית

New member
בתקופה הנוכחית

של "אימונים לקראת" אני משתדלת ללכת לישון בשעה 21:00-21:30 אני מספיק עייפה כדי להרדם מהר ואם לא אז קוראת ספר. למען האמת, מאז ומעולם הייתי מהמשכימים. זה תמיד נראה לי בזבוז (וגם משעמם) לישון כל כך הרבה.
 

myrko

New member
גם אני תמיד בין המשכימים, לצערי לפעמים...

כי אני גם הולכת לישון מאוחר. ידוע לי כמובן כמה חשובה השינה, אך תמיד ראיתי בה "ביזבוז זמן"... הרי תמיד יש משהו יותר טוב לעשות!
מצחיק, אבל אפילו בבי"ח (אחרי התאונה שלי) "שיגעתי" את הצוות עם ההתעוררות המוקדמת שלי
. לא שהיה לי מה לעשות...
גם אחרי טיסות מאוד ארוכות שלי, אני ישנה "רגיל" ואין לי בעיות של ג'טלאג
 
7 שעות שינה בלילה

זה האופטימלי מבחינתי. כמעט מדי יום אני מתעוררת ב-5:00 (וגם אם כיוונתי שעון ל-6:00 ביום מנוחה כמו היום, עדיין פקחתי עין ב-5:00 מכח ההרגל). משתדלת ללכת לישון סביב 22:00, אבל אם אני מתאמנת בחד"כ בערב, שעת השינה תתאחר. איני מסוגלת "להשלים" שעות שינה. בכל מקרה של שינה מעבר ל-8 שעות, אני מתעוררת עם כאב ראש מטורף שנשאר יומיים לפחות...
 
האמת שהפתעת אותי

עד עכשיו הייתי בטוחה שאת חיה על 4-5 שעות אבל סחתיין שאת גם מוצאת את הזמן לישון
 

מור שלז

New member
אחלה שרשור: מאז הספורט אני ישנה יותר...

אז ככה... פעם ישנתי בסביבות 3-4 שעות בלילה (הייתי סטודנטית לתואר ראשון במקביל לקורסים של תואר שני, וגם עבדתי במשרה מלאה
) מאז הספורט, אני מקפידה על מינימום 6 שעות שינה בלילה. פה ושם אני מזייפת, אבל לא לפני אימון קשה. אני מאוד משתדלת להכנס למיטה בדיוק שש ורבע שעות לפני ההשכמה. רבע שעה אני קוראת ספר (חייבת לקרוא כל ערב לפני השינה, זה מה שמרגיע אותי) והולכת לישון בדיוק, אבל בדיוק שש שעות לפני הקימה. אם צברתי עייפות, מה שקורה לפעמים, מנסה להשלים בשישי בצהריים. כשאני מתאמנת בדבקות לקראת מטרה מסויימת (עיין ערך ישראמן
) אם יש לי יום מנוחה בתכנית (נדיר) מקפידה לנצל אותו לטובת שינה עד מאוחר.
 
טוב זה מסביר את זה!

אם היו לי עוד שעתיים של ערות כל יממה... סתם. מדהים אותי איך אפשר לחיות על 3-4 שעות שינה. היתה תקופה שעשיתי את זה ("לא הייתי צריכה יותר"), אבל היתה מלחמה, שתיתי 7 כוסות קפה במשמרת והייתי בוכה לעיתים קרובות מאד. הייתי מספיקה לעשות ספורט פעם-פעמיים בשבוע (כשאין משמרת) והייתי צריכה להפסיק אימונים בגלל סחרחורת כל 10 דקות. רצתי 4 ק"מ ב-50 דקות. בקיצור מבחינתי לא לישון זה הישג מרשים הרבה יותר מכל הישג ספורטיבי.
 

מרב.

New member
שאלה מצוינת.

אני חיה "של קצוות". פעילה בבוקר מוקדם ובלילה מאוחר. כך שמה שקורה הוא שאני גם קמה מוקדם, וגם מתחילה 'להתעורר' סביב חצות...
עד לא מזמן ישנתי גג 5-6 בלילה. השכמה בד"כ ב-5:30, כאשר שעת השינה לעלום לא מוקדמת מחצות. א-ב-ל, לאחרונה אני מאוד מנסה ללכת לישון לפני חצות, ושואפת ל-7 שעות שינה. הלילה, למשל, זה לא יקרה
בד"כ ישנה מדי לילה אותו דבר, בעייפות קיצונית משתדלת להקדים שעת שינה, ובימי שישי ושבת- שנת צהריים קודש קודשים.
משתדלת לפצות בשינה ארוכה על מאמץ גדול, אבל האמת היא שה"משתדלת" הוא מטבע לשון, כי לעיתים נדירות זה אכן קורה
שעון שוויצרי? לא בבית ספרי. משתדלת להספיק עוד ועוד. הלוואי והייתי יודעת לחתוך וללכת לישון בהתאם לעייפות אבל תמיד יש עוד כ"כ הרבה דברים לעשות ולהספיק, ולפעמים מרוב תכנונים אני נשארת דבוקה לכסא מול הפורום ולא עושה כ-ל-ו-ם, עד שבסוף קורסת מעייפות וחושבת איזה בזבוז של זמן היה זה, במקום ללכת לישון... (זהו! עכשיו הולכת לישון
 
בגדול, הספורט מפריע

תמיד הייתי מהטיפוסים העייפים האלה, שאם הם לא ישנים 7 שעות בלילה לפחות, עדיף לא לעצבן אותם. התחלתי לרוץ אי שם בזמנו כי אחי אמר לי שאני אהיה פחות עייפה אם אעשה ספורט. הוא טעה. התחלתי להיות פחות עייפה כשהתחלתי לשתות קפה, ומאז אני מכורה נלהבת. אבל - אימון אינטנסיבי (במיוחד שהאימונים שלי נורא מאוחר) בהחלט יכול להפריע לי לישון - אם זה לא להרדם עד 1 בלילה (להשוואה, בערב בלי ספורט אני מוכנה לסגור את הבאסטה ב-9 וחצי וגוררת עד 11), או להרדם ואז להתעורר ב-4 בבוקר כשהגוף צועק "אוכל, עכשיו!" או סתם "בוקר בוקר לה לה לה" כל מיני אירועים מלהיבים, כמו ריצות עם אנשים חדשים או מרוצים, מעירים אותי גם לפני חללית הזבל. כה שבגדול - איפה עירנות ואיפה הספורט... חללית הזבל, אגב, היא חיזר שמגיע לרחוב שלי כל יום חצי-שעה-לפני-שצריך-לקום ועושה קולות של סוף העולם בתוך האוזן שלי, בהלוך-חזור, במשך חצי שעה.
 

מרב.

New member
זה רק בתל אביב. בגבעתיים מפנים את

הזבל בשעות שגם מאחרי קום כבר קמים בהן...
 

ofec bar

New member
חללית הזבל של קריית יובל

אני לא יודעת מאיזה כוכב הגיע החללית שלך אבל שלי גם כן גרועה: נתונים: 1. אני גרה ברחוב חד סטרי ארוך ומתפתל, גרה ממש בתחילתו, וכדי להגיע לצומת צריכה לעבור את כולו. 2. זמן ירושלמי: הזמן שלוקח לדברים להתרחש כאשר הם מתרחשים על אדמת ירושלמים. 3. זמן ירושלמי א-ר-ו-ך- משמעותית מזמן העולם. מנתונים 1-3 נובע, כי חללית הזבל מפנה את הזבל ברחוב שלי במשך 45 דקות. היא מתחילה ב 6:45 ומסיימת ב 7:30. אם אצא מהבית בטווח הזמן הזה אתקע מאחוריה, והיא לא תעשה מאמץ מיוחד כדי לאפשר לי לעבור. בבקרים שאני רצה בשעות האלה ורואה אותה ברחוב אני מחייכת לעצמי בשמחה שאני "עוקפת" אותה ולא תקועה מאחוריה...
 
רק קראתי את זה והתעצבנתי

איזה קריזה! וחוסר התחשבות. מה עושות הנשים שצריכות למהר ולהביא את הילד לגן ולטוס לעבודה?
 

ofec bar

New member
שאלה קשה ותשובה - אין

כשאני צריכה להגיע לשיעור מוקדם, אני יוצאת לפניה. בכלל, הזמן הירושלמי ואני ממש לא מסתדרים. אבל ברחוב שלי יש גן ובית ספר יסודי (חילוניים) וזאת נקודת אור קטנה - לראות ילדים שמחים בסוף יום לימודים, יושבים על הגדר וצוחקים בקולי קולות עושה לי טוב, אני יודעת שבגדול בית ספר ברחוב = רעש אבל אני אוהבת את הרעש הזה.
 
היי לפחות מפנים אצלכם את הזבל

בעין כרם יש את ה"מיכל זה מפונה בימים ב,ד,ה" בימים אחרים - תסריחו, למי אכפת? הדוור מגיע אם יש מזג אוויר טוב, וכבר קרו מקרים שבהם טוב שעוד לא פינו את הזבל כי כל המכתבים היו זרוקים שם. אין ספק, יש מקומות שעדיף לבקר בהם... למרות שבינינו, באמת, אני מוכנה אישית לקחת את פח הזבל לרח' דוד המלך ושלא תעיר אותי החללית המזעזעת הזאת. זה עושה רעש ברמות שאי אפשר לתאר!
 
למעלה