שפמנון הירקון
New member
הדולפינית מאוניברסיטת ' ת"א / קיץ 2008
קיץ 2008 ביום שישי - לאחר שחיה בים , הייתי רגוע, בהיי, והלכתי לשחות בבריכת אוניברסיטת ת"א. אומנם הייתי עייף , אבל בכ"ז זו הזדמנות לשחות בבבריכה אולימפית... ואולי לשפר את השיא האישי שלי התחלתי במסלול האיטי עברתי לבינוני , ואח"כ למהיר (בגלל שהמסלולים האלו היו עם הרבה שוחים נאלצתי לעבור למהיר). שחיתי בקצב נוח, ועשיתי תרגלים , אחרי יותר משעה, (לא שחיתי רצוף) נכנסה הדולפינית למסלול. בהתחלה לא אהבתי שהיא קפצה למים הרדודים (לא ראש אלא קפיצת רגל) , היא רוצה לפצוע את עצמה...? היא לא הייתה שרירית , גדולה , או גבוהה במיוחד, אולי 160-170 ס"מ על 50-55 ק"ג .. רזה עם בטן שטוחה.. בשקט , שחתה בריכה אחרי בריכה התחילה בחתירה , 2 בריכות -100 מטר - קיפר, ועוד 2 בריכות - 100 מטר וקיפר - וכו' וכך זה נמשך , מדדתי זמנים, הדולפינית עמדה על 1:30-1:34 ל 2 בריכות, כמו אנרג'ייזר לא התעייפה, בקלות ובקלות עוד בריכות , ושוב ... אחרי כרבע שעה , היא המשיכה בגב, וחזרה בגב, חתירה, וחזה.. שחיית החתירה - כל כך מושלמת , כל כך יפה, שחיית הגב , עם משיכת יד מושלמת לאחור , במהירות וממש ללא התעייפות. וכנ"ל שחיית החזה. אני לא נוהג "להתחרות עם קינגים" - אבל בכ"ז רציתי לבדוק - הלכתי למסלול הבינוני , התחלתי כמה מטרים לפני שהיא התחילה גב, אני חתירה היא גב (שחיה איטית יחסית לחתירה), באמתע השגתי אותה, לקראת הסוף השוותה, וכשאני בקושי מסיים בריכה, היא כבר באמצע השניה. לא היה לי כח ונחתי - אחרי כמה דקות המשכתי לעוד 50... הבנתי את הפערים. הדבר הכי יפה שראיתי ולכן קראתי לה דולפינה - היה שחיית הפרפר! איזה יופי, בלי "רעש" בלי כוח בעדינות , ברכות, במהירות מסחררת, ללא כל מאמץ , עם שינוי מהותי מבין השחיינים שראיתי בעבר... הבחורים ששוחים פרפר שוחים עם כוח עם בועות , שומעים את המים משפריצים, הם בקושי גומרים 0 10מטר ומתים. הדולפינה, באצילות , בשקט 100 מטר , בלי רעש ובלי פכפוך מיותר של המים... היא הייתה כל כך ענווה, ראיתי שהיא כמעט ונתקעה (היא הייתה הכי מהירה במסלול) בשוחים אחרים (כולל אותי..) בשלב שהיא שחתה פרפר / חתירה , והיא ממש לא התרגזה, או ניסתה לעקוף ולהראות שהיא הכי טובה , היא האטה עברה לגב איטי, (בניגוד לשמנה שהייתה במסלול ה"בינוני " שאמרה לי בטרוניה "מה יהיה"? רצתי להגיד לה "תרדי 20 ק"ג ואז נראה" , אבל אמרתי סליחה.... ) וברגע מתוזמן היטב עקפה בעדינות, עשתה קיפר מדוייק והשוחה לא הרגיש אפילו שהיא עברה אותו... במקרה שלי היא אפילו עשתה קיפר כשהייתי ברדודים וממש בייני ובין שחיין אחר... ... אומנות. כל כך צנועה, כל כך דולפינית... עשיתי חישוב שהיא עשתה בשלושת רבעי השעה כ 3 ק"מ (אימון שלי ב 3 ימים ) , וללא מאמץ מיוחד נעלמה .... גם שנה אחרי (קיץ 2009) עדיין נעדרת ......
קיץ 2008 ביום שישי - לאחר שחיה בים , הייתי רגוע, בהיי, והלכתי לשחות בבריכת אוניברסיטת ת"א. אומנם הייתי עייף , אבל בכ"ז זו הזדמנות לשחות בבבריכה אולימפית... ואולי לשפר את השיא האישי שלי התחלתי במסלול האיטי עברתי לבינוני , ואח"כ למהיר (בגלל שהמסלולים האלו היו עם הרבה שוחים נאלצתי לעבור למהיר). שחיתי בקצב נוח, ועשיתי תרגלים , אחרי יותר משעה, (לא שחיתי רצוף) נכנסה הדולפינית למסלול. בהתחלה לא אהבתי שהיא קפצה למים הרדודים (לא ראש אלא קפיצת רגל) , היא רוצה לפצוע את עצמה...? היא לא הייתה שרירית , גדולה , או גבוהה במיוחד, אולי 160-170 ס"מ על 50-55 ק"ג .. רזה עם בטן שטוחה.. בשקט , שחתה בריכה אחרי בריכה התחילה בחתירה , 2 בריכות -100 מטר - קיפר, ועוד 2 בריכות - 100 מטר וקיפר - וכו' וכך זה נמשך , מדדתי זמנים, הדולפינית עמדה על 1:30-1:34 ל 2 בריכות, כמו אנרג'ייזר לא התעייפה, בקלות ובקלות עוד בריכות , ושוב ... אחרי כרבע שעה , היא המשיכה בגב, וחזרה בגב, חתירה, וחזה.. שחיית החתירה - כל כך מושלמת , כל כך יפה, שחיית הגב , עם משיכת יד מושלמת לאחור , במהירות וממש ללא התעייפות. וכנ"ל שחיית החזה. אני לא נוהג "להתחרות עם קינגים" - אבל בכ"ז רציתי לבדוק - הלכתי למסלול הבינוני , התחלתי כמה מטרים לפני שהיא התחילה גב, אני חתירה היא גב (שחיה איטית יחסית לחתירה), באמתע השגתי אותה, לקראת הסוף השוותה, וכשאני בקושי מסיים בריכה, היא כבר באמצע השניה. לא היה לי כח ונחתי - אחרי כמה דקות המשכתי לעוד 50... הבנתי את הפערים. הדבר הכי יפה שראיתי ולכן קראתי לה דולפינה - היה שחיית הפרפר! איזה יופי, בלי "רעש" בלי כוח בעדינות , ברכות, במהירות מסחררת, ללא כל מאמץ , עם שינוי מהותי מבין השחיינים שראיתי בעבר... הבחורים ששוחים פרפר שוחים עם כוח עם בועות , שומעים את המים משפריצים, הם בקושי גומרים 0 10מטר ומתים. הדולפינה, באצילות , בשקט 100 מטר , בלי רעש ובלי פכפוך מיותר של המים... היא הייתה כל כך ענווה, ראיתי שהיא כמעט ונתקעה (היא הייתה הכי מהירה במסלול) בשוחים אחרים (כולל אותי..) בשלב שהיא שחתה פרפר / חתירה , והיא ממש לא התרגזה, או ניסתה לעקוף ולהראות שהיא הכי טובה , היא האטה עברה לגב איטי, (בניגוד לשמנה שהייתה במסלול ה"בינוני " שאמרה לי בטרוניה "מה יהיה"? רצתי להגיד לה "תרדי 20 ק"ג ואז נראה" , אבל אמרתי סליחה.... ) וברגע מתוזמן היטב עקפה בעדינות, עשתה קיפר מדוייק והשוחה לא הרגיש אפילו שהיא עברה אותו... במקרה שלי היא אפילו עשתה קיפר כשהייתי ברדודים וממש בייני ובין שחיין אחר... ... אומנות. כל כך צנועה, כל כך דולפינית... עשיתי חישוב שהיא עשתה בשלושת רבעי השעה כ 3 ק"מ (אימון שלי ב 3 ימים ) , וללא מאמץ מיוחד נעלמה .... גם שנה אחרי (קיץ 2009) עדיין נעדרת ......