שרשור היכרות - ברוכות הבאות

[שרית הולנדר]

גם אני מצטרפת לשרשור

מור מור ושוב פעם מור

כן גם אני כאן בזכות מור , שמגלה לי ניפלאות על חדוות הטריאתלון . אני בת 42 (נישמע זקן אבל עדיין מרגיש לי צעיר) אמא לשני זוגות תאומים (11.5 ו-7.5) ספורטאית מילדות (כדורסלנית)

בשנים האחרונות הילדים גדלו ניגמלנו מהחיתולים ומהתלות בבייביסיטריות (עולם אחר בלעדיהן) ופתאום יש זמן לעוד דברים שעושים טוב בנשמה , אז התחלתי בפילאטיס הוספתי ספינינג (התמכרות טוטאלית) משם חזרה לכדורסל בליגת נשים ולאחרונה מצאתי עצמי לראשונה בחיי בעממי טריאתלון נשים ואח"כ בטריאתלון ת"א והנה השריטה הופכת לבקע , כואב אבל תמשיך !! כי אחרי הכאב (הריצות האלה הכי קשות לי) יש תחושת אושר עילאית , הבנתי שאני בגיל שאפשר להתחיל להחשף גם לענפי ספורט חדשים , והנה אני בדרך לרכוש אופני כביש (עדינות דקיקות ואצילות) למרות שעדיין יש לי כבוד לאופני השטח הגסות והכבדות שהן אהבה ישנה שלי . מור וסוזי שיהיה בהצלחה עם הבלוג הניפלא הזה אני בעדכן

 

[מור שלז]

שרית - כיף שאת גם כאן

האמת, כשהקמנו את הפורום הזה חשבתי עלייך ועל כך שחלק מהמיילים שלנו לאורך התקופה האחרונה, שנתנו לי אנרגיות, והרבה אושר להשתתף בגילוי שלך של "חדוות הטריאתלון" בעצם מקומם בפורום שכזה. שיעשו טוב להרבה נשים, שניצבות בפני אותן שאלות, ולהרבה נשים, שימצאו את עצמן פתאום בצד השני, מספקות תשובות (ואת הולכת למצוא את עצמך בצד של התשובות מהר מאוד). בהצלחה עם הרכישה של אופני הכביש. זה הזמן לספר לך שבפורומים כאלו נהוג להעלות תמונה של הבייבי החד מיד לאחר הקנייה - שכולנו נתפעל.

 

[קשתית9]

ואני ניבה,

אני ספורטאית?! לא ממש. אני שנתיים ו'קצת על אופני כביש, לפני זה הייתי בטטה אמיתית...ממש ככה... אני בכלל התחלתי ממש בלי כוונה... ונדל'קתי . לא הייתי תחרותית עד לאחרונה, כשבן זוגי פרש מהרכיבה. ואז חיפשתי סיבה להמשיך באימונים, חיפשתי אתגר ומטרות... וככה יצא שבינתים עשיתי מירוץ נשים עממי וטרי נשים תחרותי ואני מתאמנת לניי'קי קיסריה...- אני??? וואלה, אני

(מתרגלים לאט לאט) בת 39 ו8 חודשים (כלומר עוד לא בת 40!) אמא ל-2 ביולוגים, ומגדלת אותם+ עוד 3 של בנזוגי (שאתמול חזר לדוווש! ישששששש!!) עוסקת ביחסי ציבור (בתום 7 שנות קרירה כעתונאית) אני כאן מזל טוב לפורום החדש!!

 

[מור שלז]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

איזה כיף לך שאת מדוושת יחד עם בן הזוג - נשמע נפלא

וזה הזמן להסב את תשומת לבכן בנות לבלוג המשובח של ניבה: קוצים שמתאר עם הרבה הומור ושמחת חיים את מה שניבה כתבה כאן בקיצור נמרץ (כבר נכנס לבלוגים של הפורום משמאל ולטאגליינס)

 

[קשתית9]

תודה מור ...

הפרגון כאן מעודד מאוד

 

[hartzitzit]

הנה גם אני

אני נירית בת כמעט 34 (בחודש הבא...), אמא ל-2 (2.5, 5.5). תמיד אהבתי לרוץ, אבל לא תמיד רצתי (טוב, תמיד יש אילוצים והכי קל להתמרח על הספה). לפני כמה חודשים, כששכבתי על הספה בתנוחה החביבה עלי (התמרחות טוטאלית), פתאום הרגשתי קצת חולשה ואת הלב פועם בחוזקה. כל הסיפור עבר אחרי שניה, אבל זה הביא אותי להחלטה לשמור על עצמי טוב יותר. התחלתי דיאטה והתחלתי שוב לרוץ. אחרי כמה חודשים, השתתפתי במירוץ קאנטרי ג (10K), הגעתי כמעט אחרונה, אבל זה לא היה משנה - כלכך נהניתי והייתי כלכך גאה!. יום אחד נתקלתי בפלייר של טריאתלון הנשים על לוח בעבודה. כל יום הגנבתי מבט ומייד ריסנתי את עצמי- "מה קרה לך, טריאתלון זה למטורפים...". ואז יום אחד, 3 שבועות לפני הזינוק, ראיתי את הססמא " כל אחת מנצחת". באותו יום נרשמתי ונידבקתי בחיידק. היום אני מתאמנת בקבוצת טריאתלון, ומחכה בקוצר רוח לאתגר הבא - קיסריה (ואח"כ שדות יום, ואח"כ מירוץ הלילה ואח"כ נירוץ נשים ואח"כ ...)

 

[מור שלז]

נעים להכיר

כל הכבוד לך שאת מצליחה לשלב טריאתלון עם ילד (ילדה?) בן 2.5. זה קשה כשהם קטנים. שתפי קצת, איך את עושה את זה? עם איזה קבוצה את מתאמנת? וכן, בהחלט, "כל אחת מנצחת".

 

[קרןש5]

../images/Emo140.gif גם אני כאן...

איזה יופי של פורום! כל הכבוד לכן - מור ודגנית!! אז אני קרן, בת 34 וחצי מהגליל העליון, אמא ל- 4 (שנה ו-2 חודשים, שנתיים ו-3 חודשים, 6 ו-8 וחצי), נשואה לבעל הכי מדהים ותומך בעולם

, כי בלעדיו, לא הייתי איפה שאני... ומנהלת חשבונות בקיבוץ בו אני גרה. התחלתי לרכוב על אופניים מאז שאני זוכרת את עצמי (טוב נו, קיבוץ לא?!) ועל אופני שטח - בגלל אישי היקר שהדביק אותי ב"מחלה", ישר אחרי הלידה השלישית. היינו קבוצת נשים קטנה (הנשים של הרוכבים) שגם אנחנו רצינו קצת ניקוי ראש טוטאלי בשבתות... אז כשהם יצאו בבקרים של ימי שבת, אנחנו היינו יוצאות אחה"צ... לצערי, אני וגו'די היחידות שנשאבנו לזה ממש, המשכנו עם זה לתקופה ארוכה, הייתי לוקחת אותה לטיולים מפרכים

אבל נהננו מכל רגע... אחרי הלידה הרביעית, נכנסתי יותר לכושר, נרשמתי לחוג ספינינג, ונהנתי לחזור סחוטה הביתה אחרי יום ארוךךךךךךךךך של עבודה וילדים... יום אחד כשנכנסתי לשוונג לחפש את תוצאות תחרות הטריאתלון שבני הבכור השתתף בה, ראיתי את הכתבה הראשונה של מור על המרוץ לנשים, החלטתי שאני הולכת על זה, לקחתי את ג'ודי וחברה נוספת מהספינינג, והתחלנו באימונים קשים ומפרכים... ליומהולדת 34, חיכו לי בבית אופני כביש לבנות של ספשלייז עם סרט אדום (בדיוק שחזרתי מהספינינג...) עם שילוט יומהולדת שמח ובהצלחה! ברק אמר לי שאם החלטתי שאני הולכת למרוץ, אז לעשות את זה כמו שצריך... ומאז הכל היסטוריה... אז כביש אני רוכבת רק חצי שנה, שבה הספקתי לקחת חלק במרוץ לנשים, טריאתלון עמק הירדן - כחלק משלשה, סובב גליל (איך לא?!), טריאתלון נשים- כחלק משלשה,מרתון כליל מערבי (שטח) ואליפות הארץ בכביש, הצטרפתי לקבוצה "בשביל האופניים בגליל" - בעיקר בגלל מור - שאני מודה לה עד היום שדחפה אותי לעשות זאת, אני נהנת מכל רגע, למרות שאני האישה היחידה בין הגברים... זהו, נהנת מכל רגע, ומכל אפשרות שניתן לרכוב. כן, גם אני "חולה" במחלה... הייתי שקועה יותר מדי, צריך לקחת את הילדים, אז ברכות חמות, וכל הכבוד לכל הנשים שהחליטו לקחת את עצמן בידיים, ולעסוק בספורט... קרן

 

[מור שלז]

קרן!!!!!! ברוכה הבאה

עוד מודל להערצה שלי: איך, איך מכניסים אימוני אופניים עם ארבעה ילדים כשהקטן בין שנה וחודשיים?

 

[קרןש5]

עם תמיכה גדולה מהבעל - הכל אפשרי!!!

זה באמת קשה עם 4 ילדים קטנים... אבל עם הרבה פירגון ותמיכה מאישי היקר - הכל אפשרי, הוא זה שדוחף אותי לצאת לאימונים שאין כבר כוח, הוא זה שמפרגן, שעוזר, שנותן ה-כ-ל כדי שיהייה לי זמן לאימונים, (גם אחה"צ אם לא התעוררתי בבוקר), הוא אלוף באירגון סדר יום וגם מורה לחינוך גופני, אז אולי בגלל זה

אם אין תמיכה מהמשפחה, זה באמת קשה. אבל כמו שאני קוראת פה, לכולן יש תמיכה, וזה מדהים! לפני יומיים ישבתי וראיתי את הטור דה פראנס, והבת שלי הקטנה שלא מזמן התחילה להרכיב משפטים, באה בהתלהבות ואמרה לי: "אמא, תחרות אופניים..." או שיום אחד היא לקחה את החוברת שיש לי בבית "סיכום שנת 2008" של איגוד האופניים, ובהתלהבות הראתה לכולם את אמא שלה (לא משנה שאני לא מופיעה שם...) אז זה נותן המון למשפחה, לילדים ולעצמך - הכי חשוב! אני מזדהה עם מה שרונה כתבה - תעשו את זה בשביל הילדים שלכן, אבל גם בשביל עצמכן. אני שמחה שלקחתי את עצמי בידיים, ועשיתי רק טוב לעצמי ולסובבים אותי. היום, אני 24 קילו פחות מלפני שנה (טוב, נו, אחרי לידה...), והכי חשוב, חזרתי למידה 38-40, מה שהייתי לפני החתונה... יום טוב לכולן

קרן

 

[hartzitzit]

נעים גם לי

בעלי הוא אחראי הבוקר, ואני אחראית אחה"צ (למעט יום אחד בו אנחנו מחליפים ועוד יום סבתא). בעצם, כל מה שאני צריכה לעשות, זה לקום לפני הציפורים, שעוד חשוך, ולצאת לאימון (כניראה שלעולם לא באמת אתרגל לזה...). אימוני הבוקר קצת גוזלים לי גם זמן עבודה, אותו לפעמים אני צריכה להשלים בערב או בימים "ארוכים" (ימי סבתא וימי אבא). להוסיף על הדברים שכתבה רונה - אני מאמינה שאמא מאושרת ומסופקת היא אמא שיכולה להעניק יותר לילדים שלה. כרגע, אין השפעה גדולה מאוד על הזמן שלי איתם, אבל יש השפעה ענקית על איכות הזמן. אני שמחה יותר, אנרגטית יותר ואפילו בעלת ביטחון עצמי רב יותר. הבן שלי הגדול (5.5) כבר אמר שהוא כבר מחכה לתחרות הבאה בשביל לקבל את המדליה.

 

[דפנה שב]

היי בנות!!!

כל הכבוד על היוזמה הברוכה, מקווה שיהיה לנו פורה ומעניין! מי אני? אוהבת לרוץ והרבה, סיימתי כבר 5 מרתונים והעתיד עוד לפני, כבר 4 שנים כותבת לאתר שוונג על כל דבר שקשור לריצה וגם על חוויותיי האישיות. באופן אישי, אני מאד אוהבת לכתוב ולפרסם כתבות שקשורות בנשים ועשויות לקדם ולהעשיר אותנו. שיהיה לנו המון כיף !!!! דפנה.

 

[מור שלז]

דפנה!!! איזה כבוד, כיף שאת כאן

מאוד אוהבת את הכתיבה שלך, ועוקבת בשקיקה אחרי כל הטורים שלך בשוונג. למעשה, אני חייבת להתוודות, שכשהתחלתי לכתוב על נשים וספורט, את היית המודל שלי: עם הכתיבה הפתוחה, הכנה והאמיתית, בגובה העיניים, ובעיקר הרבה אהבה לריצה. אני באמת מתרגשת לראות אותך כאן איתנו

מוזמנת להשאר, יש לך כל כך הרבה מה לתרום, לקדם ולהעשיר אותנו. ולמי שלא מכירה, הנה הקישור לבלוג של דפנה בשוונג: אהבה זה כואב (כל הכתבות של דפנה גם עולות לאתר עצמו כמובן, אבל חסרי הסבלנות כמוני - קוראים אותן ישירות מהבלוג

) שימו לב - עכשיו גם בטאגליינס

 

[דפנה שב]

תודה רבה!!!../images/Emo9.gif

איזו קבלת פנים חמה

עושה חשק לבוא לבקר!

 

[ogoldberg]

Now my turn

Hello ladies Those that know me and those that will get their chance I moved to Israel from Canada 13 years ago - Hebrew writing not my strong point Working high-tec mom of three I ride off-road with a group of ladies from Nes Ziona with Ben Ami, our coach and mentor Always went to the gym but started riding my bike a year ago and never looked back My first exposure to racing happened March 14th - and I am hooked - - on a low level The women's triathlon came next Finally last Friday's race in my home-town and my first Podium at the age of 42 I still prefer off-road for it's challenges and views but never say never to anything anymore So bottom line - I do a little bit of everything-bike, run, swim, weights - but eating is my favourite sport - Hugs and kisses Olga

 

[מור שלז]

אולגה - יופי שאת פה ../images/Emo140.gif

ומברוק על הפודיום! ועוד בקריטריום נס ציונה - לא מובן מאליו בכלל. תחרות טכנית, מתאפיינת במהירויות גבוהות. שאפו

 

[אצטק קאמרה]

אהלן אהלן

ככה יפה, להחריש פורום? מה עם פליירים בתאי הדואר? סמסים להמונים? כיתוביות על גבי הבנין המרובע של עזריאלי? בקיצור - מזל טוב לפורום החדש ושיהיה בהמון הצלחה! למי שטרם פגשה, (ובינינו, זה רק עניין של זמן) אני איילת. הקריירה הספורטיבית שלי הגיעה לשיאה בשנת 1993, כשהשתתפתי באליפות העולם ברפטינג כחלק מקבוצת נשים רב-לאומית. חוויה מדהימה, מעצימה וכזו שאף חוויה אחרת לא תשווה לה: להתחרות כצוות חותרות עם נשים - מדהים. מאז השתתפתי בעוד תחרויות חתירה - אליפות סקנדינביה, אליפות העולם (כקפטן הנבחרת הישראלית) ועוד. איפושהו אחר כך דרס אותי אוטו, כשחזרתי (ברכיבה על אופני) מלימודי התואר הראשון הביתה. בכך הסתיים עידן התחרויות עבורי ורק אחרי כמה שנים (וניתוחים) חזרתי לחתירה - רק בקיאק האישי שלי, תודה. אופנים היו תמיד אמצעי תחבורה עבורי - לבית-ספר, לעבודה, ללימודים וסתם לכייף. בראש-השנה האחרון, עזבתי את הצפון הרחוק (קרן, אל תעשי את הטעות שלי אף פעם!) ועברתי לחוף הכרמל, שם התוודעתי למימד המלהיב של הרכיבה הטכנית. החיבור של טיולים, רכיבה וצילום הביא עד מהרה ליצירת בלוג ולטור אישי (ד"ש לעורכת הכי שווה שיש) במגזין אופניים. אז שיהיה לכולנו מלא כייף ושמח ולהתראות ברכיבות!

איילת נ.ב. מוזמנות לתאם איתי רכיבות, עדיפות לכאלו ששמן מתחיל באות ק' וגרות באצבע הגליל

 

[מור שלז]

איילת - ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

 

[מור שלז]

רגע, רגע, ברחה לי ההודעה...

איזה כיף שאת פה. ואיזה כיף שיש שרשור היכרות: לא ידעתי על הקריירה הספורטיבית שלך ברפטינג ובחתירה... רספקט!!! עכשיו, תשמעי, לגבי הפורום: הוא באמת מאוד דיסקרטי, ויש דרישות קבלה חמורות. כנראה שלא עדכנו אותך, אבל בפורום הזה, אי אפשר להעלות הודעה בלי תמונה, רצוי כמה...

ולמי שלא יודעת: איילת כאן מצטנעת, אבל היא צלמת מדהימה, עם אהבה עצומה לטבע, אופניים ולשילוב ביניהם. אחת הדרכים הכי יפות שיש לפתוח את הבוקר זה עם הודעה של איילת, וכמה תמונות בשביל לשטוף את העיניים. נו איילת, מה עם איזה תמונה לסיפתח???

 

[אצטק קאמרה]

../images/Emo9.gif בשביל תמונות צריך רכיבות...

אבל הנה אחת לנשמה