תארי העונה

rapgamer4ever

New member
תארי העונה

עדיין נותרו פה ושם מאבקי מיקום אבל הפלייאוף מתחיל ביום שבת וזה נותן לנו זמן לסכם את העונה ולחלק תארים:
MVP-
שחקן ההגנה של העונה-
השחקן המשתפר-
רוקי העונה-
השחקן השישי-
מאמן העונה-

חמישיית עונה I-
חמישיית עונה II-
חמישיית עונה III-

חמישיית ההגנה I-
חמישיית ההגנה II-

חמישיית הרוקיז-

אפשר להוסיף:
שחקן מפתיע-
שחקן מאכזב-
קבוצה מפתיעה-
קבוצה מאכזבת-
 

rapgamer4ever

New member
מתחיל

MVP- אפשר לכתוב טור שלם סביב השאלה הזאת. אז נתחיל מהסוף- בין הארדן ליאניס אין תשובה אחת שהיא נכונה. מי מהם שיפסיד יהיה המפסיד הכי מרשים שאני זוכר מאז שאני עוקב אחר הליגה. לכל אחד מהם יש קייס חזק ומשכנע.
יאניס- הקייס הקלאסי של השחקן הכי טוב בקבוצה הכי טובה. כמובן שלא בכך זה מסתכם- יאניס הנוכחי הוא השחקן הכי דומיננטי מאז שאקיל בשיאו. המספרים שלו פנטסטיים, הגנתית הוא מעולה, במבחן העין הוא מרשים אותי קצת יותר מאשר הארדן. הקייס שלו שלם וסגור מכל כיוון.

הארדן- קשה להפריז במחמאות לעונת הסקורינג של הארדן, שהיא ללא ספק מהגדולות בהיסטוריה. 36 נקודות למשחק זה הכי הרבה מאז ג'ורדן ב-1987, אלא שלעומת אותה עונה בה ג'ורדן הוביל את הבולס ל-40 ניצחונות בלבד, יוסטון בדרך ל53-54 ומקום 2-3 במערב.
רבע העונה הראשון של הארדן היה פחות מוצלח מכל הבחינות אבל ה-3/4 שהגיעו אחר כך היו כל כך מדהימים שאני לא בטוח אם מגיע לו עליהם אפילו יותר קרדיט. יש משהו revolutionary בעונה הזאת של הארדן. כמו שקרי שכלל את הכדורסל לפני כמה שנים עם השלשות שלו מכדרור, הדרך שבה הארדן סחב את יוסטון מוכת פציעות ועם שחקני ג'י ליג, ועשה את זה בקצב של 60 ניצחונות לעונה, מרגיש כמו תקדים בכדורסל המודרני.

שונא להכריע ביניהם אבל אני נוטה לכיוון של 1. יאניס, 2. הארדן.

DPOY- מירוץ פתוח בין לא מעט שחקנים. בניגוד לשנים קודמות שהתרגלנו לסדר מסוים של השלישייה קוואי/גרין/גובר, העונה שלושת הפייבוריטים שלי הם יאניס, פול ג'ורג' וגובר. גם כאן אני לא מתעקש על אחד מהם אבל נוטה ללכת עם השחקן שלתחושתי יש לו את האימפקט ההגנתי הכי גבוה בליגה, לפחות בעונה הרגילה, וזה רודי גובר.

MIP- במקום הראשון סיאקם שהתואר אצלו בכיס מתחילת והעונה ומה שמדהים החצי השני של העונה שלו אפילו יותר דומיננטי. שווה לציין גם את דנאג'לו ראסל ומונטרז הארל במקומות 2-3 ממה שעולה לי לראש כרגע.

ROY- מירוץ יחיד של דונצ'יץ' הפך למירוץ דו ראשי מול טריי יאנג, כאשר האחרון הוא אפילו הטוב מביניהם בחודשיים האחרונים. אלא כשמסתכלים על העונה בכללותה דונצ'יץ' היה יציב ושיחק כדורסל משמעותי יותר לפחות לזמן מה והוא רוקי העונה.

השחקן השישי- על שם לו וויליאמס. זכייה שלישית שלו? shout out לסאבוניס, ספנסר דינווידי מונטרז הארל.

מאמן העונה- נעשה בשביל המתח מהסוף להתחלה.
honorable mention: פופוביץ', מקמילן, טרי סטוטס, ניק נרס, דייב יגר.
3. מייק בודנהולצר- הפך את מילווקי מקבוצה מלאת פוטנציאל ולא ברורה, למקום ראשון בליגה שמשחקת תחת שיטה ועם רוטציה רחבה של שחקנים שכל אחד ממלא היטב את התפקיד שלו. זה נראה פשוט ומבריק בו זמנית.
2. דוק ריברס- אני לא האמנתי שיש בחבורה הזאת של הקליפרס 47-48 ניצחונות. על אחת כמה וכמה מאז שהעבירו את טוביאס האריס בטרייד. הקליפרס המשיכו לנצח דרך דלת מסתובבת של שחקנים ופציעות, כאשר המכונה המשותף הוא ששיחקו יותר חזק ויותר חכם מהיריבות שלהם.
1. מייק מאלון- סוג של העתק-הדבק לגבי ריברס. קבוצה ששיחקה יותר טוב ממה שחשבתי שהיא מסוגלת, בפרט בהתחשב בסגל ההגנתי שלה, וספסל שחשבתי בתחילת העונה שיהיה עקב האכילס שלה והוכיח את עצמו כהצלחה אדירה.

גם הקטגוריה הזאת של מאמן העונה מאוד debateable, מקומות 1-3 יכולים בקלות להתהפך או לשלב בתוכם מאמנים נוספים בעונות אימון מרשימות.

את תארי החמישיות וכו' אמשיך אחר כך.
 

FrecCo

Member
סתם שאלה

אתה ברצינות אמרת הרגע שיאניס היה השנה דומיננטי יותר מכל שנה בקריירה של לברון?
 

rapgamer4ever

New member
כן

ה-gross numbers של יאניס: 28 נקודות, 12 ריבאונדים, 6 אסיסטים- לא נופלים מאף עונה של לברון.
ההגנה שלו מעולה. היעילות שלו פנטסטית. הקבוצה ניצחה 60 משחקים.
בוא נאמר שמבחינת הפרמטרים המקובלים אני לא רואה שהייתה ללברון איזו עונה דומיננטית יותר. אני מדבר על העונה הרגילה כמובן.
&nbsp
מעבר לכך, זה שיאניס מטביע על היריבה 5 פעמים במשחק- יש לזה אפקט. הוא קולע הכי הרבה נקודות בצבע מאז שאקיל בשיאו. יש בזה יותר דומיננטיות מאשר בהיי פיק אנד רול של לברון ומסירה לשלשה מהפינה.
 

FrecCo

Member
לווסטברוק יש מספרים יותר טובים משל שניהם, סו?

לא מוריד כלום מיאניס, אבל שאק בשנות שיאו היה שחקן בלתי עציר ששלט בליגה ביד רמה והיה פייבוריט ענק לאליפות, לבטל את כל השנים שלברון ענה לתיאורים האלה בדיוק ולהחיל אותם על יאניס שלא מועמד לאליפות ובקושי פייבוריט לצאת מהמזרח וגם לא תמיד השחקן הכי טוב על המגרש, זה קצת שורט טרם ממורי.
 

rapgamer4ever

New member
לא יותר טובים

מספרים דומים, יעילות נמוכה יותר והרבה פחות בהגנה או הישגים קבוצתיים.
&nbsp
לברון היה פייבוריט לאליפות כששיחק לצד דווין וויד. הוא מעולם לא היה פייבוריט לאליפות מול הווריורס, ולמען האמת אני לא זוכר מתי העונה יאניס לא היה השחקן הכי טוב על המגרש.
&nbsp
בכל אופן אני לא טוען שיאניס שחקן יותר טוב מלברון בשיאו. אבל הוא יותר דומיננטי לאורך העונה הרגילה. האם הוא ידע להעלות הילוך כמו לברון בפלייאוף- את זה עוד נראה.
 

Krit123

Well-known member
לברון של מיאמי היה טוב יותר

קשה לעשות קייס לעונות אחרות שחור על גבי לבן, מבלי להיצמד לטיעון "הוא פשוט היה שחקן יותר טוב".
בעונת האליפות השנייה למשל ההיט ניצחו 27 משחקים רצוף וזו אותה עונה בא הוא קלע 40% לשלוש. זה אחד הרצפים הארוכים בהיסטוריה והם ניצחו 66 משחקים בכללי. הוא היה יעיל באופן חריג, יכל להשתלט על משחק ולנצח אותו מהמיד ריינג', בשלשת סטפ-בק, מהצבע... לא היה איך להתמודד איתו נייט אין אנד נייט אאוט, מול יאניס יש לפחות סוג של תכנית משחק. הפריק מוסר מעולה אבל בכל זאת לא באותה רמה, וכמובן מתקשה לקלוע מבחוץ בעקביות.

ליאניס יש פוטנציאל כמעט אבסולוטי לשלוט בקצב המשחק Though, אין עוד מישהו שתופס 12 ריבאונדים ויכל לרוץ 1 על 5 כל הדרך לסל, ובאותה נשימה להתמקם בפוסט ולקחת את הסנטר של היריבה עם הגב לסל כל הדרך למספר לא סביר של הטבעות כמו שאתה אומר. הוא יכול להגיע לרמה הזאת גם אם לא ישפר משמעותית את הקליעה. אני ירחיב על החשיבות של זה לקראת הפלייאוף, זה מעוד יכול להשפיע.
 

rapgamer4ever

New member
ממשיך

חמישיית עונה I- קרי, הארדן, יאניס, פול ג'ורג', יוקיץ'.
ההתלבטות היחידה כאן היא בין יוקיץ' לאמביד. העדפתי את יוקיץ' בעיקר מטעמי הצלחה קבוצתית והעובדה שהוא שיחק את העונה במלואה לעומת אמביד שבכל זאת החמיץ משחקים.

חמישיית עונה II- לילארד, קיירי, דוראנט, קוואי, אמביד.
יש לי הסתייגות מהבחירה בקיירי שהוא רמה מתחת לאחרים כאן. הוא שחקן כדורסל ענק אבל היה לו אפקט שלילי מבחינה מנהיגותית-קבוצתית. העניין הוא שהגארדים הבאים אחריו פחות מרשימים ממנו בפער, ולכן הוא בכל זאת נכנס לחמישייה השנייה. אולדיפו היה נכנס כנראה לולא הפציעה.

חמישיית עונה III- קמבה ווקר, ווסטברוק, גריפין, אלדריג', רודי גובר.
בעמדות הגארד ה-snubs שלי הם בראדלי ביל ודרוזן. הראשון לטעמי לא פחות טוב אינדבידואלית מאלו שנבחרו, אבל לא מגיע לוושינגטון אף נציג בעונה קטסטרופלית שכזאת, הן מבחינת המאזן והן מבחינת רמת המאמץ הכללית.
דרוזן בעונה חיובית סך הכל אבל כרגיל המדדים המתקדמים לא אוהבים אותו. הספרס טובים בהרבה משארלוט אבל בזמן ששתי הקבוצות ניטרליות כשווקר/דרוזן על המגרש, ההבדל הוא ששארלוט מתרסקת וסאן אנטוניו משגשגת בדקות הספסל.

בעמדות הפורוורד כנראה שמתם לב שהשמטתי את לברון. כמובן שהוא שחקן טוב יותר מגריפין או אלדריג', אבל הרבה פרמטרים גרמו לי ללכת איתם:
games played- לברון 55 בלבד לעומת עונה שלמה שלהם.
הישגיות קבוצתית- לא רואה סיבה שהלייקרס יסיימו עם מאזן יותר גרוע מדטרויט.
מנהיגות- הניסיון של לברון להעביר חצי קבוצה בטרייד תמורת דיוויס ממש דפקה להם את העונה. המנהיגות שלו העונה הייתה שלילית, הוא לא שומר ולא invested. כמו שאנת'וני דיוויס שחקן סופר איכותי אבל לא מגיע לו להיבחר בעונה כזאת, אני חושב שהמקרה של לברון דומה.

סנטר- גובר על פני טאונס. חשבתי שמיצ'ל יקח את המושכות ביוטה העונה אבל גובר ממשיך להיות השחקן הכי טוב בקבוצה של 50 ניצחונות. טאונס טוב מבחינה אינדבידואלית אבל הפציעות מנעו מאיתנו להתחרות ברמה גבוהה יותר ואין מה לעשות, אני נותן את היתרון כאן לשחקנים בקבוצות מנצחות.

חמישיית ההגנה I- הולידיי, פול ג'ורג', יאניס, קוואי, גובר.
קוואי הוא השם שהתלבטתי לגביו, העונה הנוכחית שלו הייתה פחות מרשימה הגנתית אבל הוא עדיין פריק שעושה דברים מיוחדים בצד הזה של המגרש. אם קובינגטון היה משחק עונה שלמה הייתי נותן לו עדיפות.

חמישיית ההגנה II- דני גרין, דרק וויט, ת'ד יאנג, דריימונד גרין, ג'ואל אמביד.
ה-snub העיקרי שלי כאן הוא כריס פול, שהייתי מכניס אותו לולא החמיץ שליש עונה.
דרק וויט שחקן הגנה נפלא בעיני, תעקבו אחריו.
יאנג היה אפילו מועמד אצלי לחמישייה הראשונה אבל השתפנתי. הוא סוגר הרבה פינות באינדיאנה וכנראה שחקן ההגנה הכי טוב שלה.
דריימונד בעונה הגנתית די בינונית אבל עדיין השומר הכי טוב בווריורס, אפשר לראות אותו בקלאץ' עושה מהלכים גדולים ומשנה משחקים דרך ההגנה שלו.
אמביד גם כן נבחר לאחר התלבטות אבל הלכתי עם הנוכחות ההגנתית שלו בצבע+בריבאונד על פני שמות אחרים, כמו למשל מארק גאסול.
 

יבגניי34

New member
משלים את 4 האחרונים

שחקן מפתיע: דונצ׳יץ. היינו בסרט של ״הכוכב האירופאי שמגיע ל-nba וחוטף״ כ״כ הרבה פעמים. עם שחקנים שעל פניו היו אמורים להיות הרבה יותר טובים כמו דראזן וקוקוץ׳. דונצ׳יץ שיחק מעולה מהדקה הראשונה שדרך על הפארקט ולא ממש הפסיק. תותח.

מאכזב: מבחינתי אירווינג. אין גבול לכשרון של השחקן הזה אבל הוא לא מצא את עצמו בבוסטון. חייב לעוף משם.

מאכזבת: המשך טבעי, ואני מצפה לקונצנזוס פה - בוסטון. עם הסגל הרביעי הכי מוכשר בליגה הם לא נראים טוב, ובעיקר לא יציבים. בזיון.

מפתיעה: עוד קונצנזוס - דנבר.
 
למעלה