• שלום אורח
  • הרשמה
  • כניסה למערכת
  • TapuzConnect

כניסה לניהול הבלוג
שם משתמש:
סיסמא:
כניסה
תוצאות חיפוש תגית: 

מציג 1- מתוך רשומות
החצאית שעושה את ההבדל
אז נכון שהרבה פעמים אנחנו מעדיפות להישאר עם מכנסיים כי חצאית לא תמיד נראית כמו משהו נוח אך מסתבר שקיימות חצאיות נוחות עד מאוד, חלקן אפילו יותר ממכנסיים. מלבד זאת, החצאיות תורמות למראה אלגנטי או מביאות טוויסט חדש לכל חולצה או טופ, לכן זהו פריט חובה...
נכתב ב: כל מה שחם - העולם של דניאל של daniel cohen2ו| 31 ביולי 2018, 14:24
בגדי בנות שיהפכו את הקיץ למושלם
החופש הגדול בשיאו והוא מביא אתו מספר הזדמנויות ליציאות. בין אם מדובר ביציאה לים, לחברה, למסיבה או כל סיבה אחרת – אין כמו ההרגשה שצפה ועולה כאשר מתחדשים לפני היציאה בבגד או אביזר חדש. רכישת פריטים חדשים הופכת לחשובה במיוחד בקיץ - הקיץ שמסמל זמן...
נכתב ב: כל מה שחם - העולם של דניאל של daniel cohen2ו| 20 ביולי 2018, 18:30
היום יום הולדת
היום סתיויק שלי בת שנה בדיוק.  לפני שנה התינוקת הקטנה שלי נולדה אחרי שבע־עשרה שעות מייסרות בחדר־הלידה. שנים־עשר חודשים עברו. 365 ימים. 8,765 שעות. 525,948 דקות. שכל אחת מהן מורכבת מששים שניות של אושר צרוף, מזוקק. הילדה שלי מילאה אותי...
נכתב ב: We're All Stories in the End של אמנדה האחתו| 15 באפריל 2018, 10:06
יום חוץ
היום היה למטפלת של סתיויק יום חופשי.  בדרך־כלל בימי ראשון אני מתעוררת קצת מאוחר מהרגיל, נותנת לסתיו לישון כמה שהיא רוצה ואז מתארגנת בנחת. אם ביום־יום הקבוע שלי שבו אני מתחילה ללמד בשמונה וחצי וחייבת להיות בבית־הספר קצת לפני (כדי להתארגן קצת על...
נכתב ב: We're All Stories in the End של אמנדה האחתו| 17 בדצמבר 2017, 21:13
ילדה חולה
היום, כששאבתי בחדר־הצילום בבית־הספר (אני אספר על זה בפוסט נפרד), שלחה לי המטפלת של סתיו הודעה: "סתיו מאד לא רגועה היום" והוסיפה אמוטיקון עצוב. לא יכולתי לענות לה באותו הרגע (למען האמת, אבל אל תגלו, הייתי באמצע פרק מותח במיוחד של ריברדייל) והתפניתי...
נכתב ב: We're All Stories in the End של אמנדה האחתו| 30 בנובמבר 2017, 21:46

הראשון בספטמבר החדש
אז מה הספקתי לעשות הבוקר? טאטאתי את הסלון וחדר־השינה שטפתי כלים כיבסתי את הציצית של בעל ניקיתי את השולחן שאבתי חלב הכל בלי שסתיו תאמר מילה. ולמה זה, אתם שואלים? כי היום היא הלכה בפעם הראשונה למטפלת.  מאחר ואני מתחילה ללמד ביום ראשון הבא-הבא...
נכתב ב: We're All Stories in the End של אמנדה האחתו| 14 בספטמבר 2017, 09:37
חיים של אימא
אתמול הגיעו אליי הבנות מהמכללה. מאז שסיימתי ללמוד (אי־אז, בשנת 2011) אנחנו משתדלות להיפגש פעם בכמה זמן. לפחות פעם בשנה, ומאחר וכולנו מורות אז בחופשת הקיץ. השנה תכננו להיפגש אצל הטוקרית עוד בתחילת החופש, אבל איכשהו זה נדחה ונדחה ובסוף שנת...
נכתב ב: We're All Stories in the End של אמנדה האחתו| 6 בספטמבר 2017, 14:14
אימא לשלושה
מאחר ויולי-אוגוסט עובר עליי במהורהר ובאיטיות, כאילו אני שוחה בתוך דבשה, כשאחותי התלוננה בפניי שאין לה סידור לילדים לאחד הימים האחרונים של אוגוסט, חשבתי שזה יהיה נחמד להציע את עצמי למשימה. אחרי הכל, אני מורה, אני בחופשת־לידה, ויש לי רק את סתיו בבית...
נכתב ב: We're All Stories in the End של אמנדה האחתו| 29 באוגוסט 2017, 14:40
שגרה
סידרתי שלשום את הארון מעל המיטה של סתיו.  האמת, בכלל חיפשתי משהו שאני כבר לא זוכרת מהו היה. אני רק זוכרת שפתחתי את הארון כדי לחפש משהו אחד, וכמו בסיפור על אהוד מצאתי משהו אחר שבכלל לא ציפיתי למצוא. בתוך הארון היו ערימות עיתונים ישנים של...
נכתב ב: We're All Stories in the End של אמנדה האחתו| 22 באוגוסט 2017, 22:00
דאגה
כשהייתי צעירה (אבל עדיין בוגרת. צעירה יותר מהיום), והייתי חוזרת לבית נעוריי מאוחר יחסית, הדבר הראשון שהייתי עושה זה לבדוק שכל האחים והאחיות שלי בבית ושהם בסדר. הגיוני? אולי. נורמלי? אולי קצת פחות. מודה ומתוודה, מטבעי אני אדם דאגן. הייתי נוהגת לשים...
נכתב ב: We're All Stories in the End של אמנדה האחתו| 31 ביולי 2017, 10:51
Copyright©1996-2018, תפוז אנשים בע"מ