|
|

חיידקי הפה והריאות יצאו שונים אצל מי שנשאר עם לונג קוביד קשה

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp

חיידקי המעי כבר נקשרו ללונג קוביד. דניאלה אלפרס דה לימה הדלי מאוניברסיטת דנדי שאלה מה קורה בפה ובריאות. במאמר ב־European Respiratory Journal, על שבע מאות שבעים ואחד מאושפזים בבריטניה, מי שנשאר עם תסמינים חמורים מאוד יצא עם מיקרוביום שונה ברוק ובליחה. ג'יימס צ'למרס, ראש המחקר, אומר שקוביד היא מחלת ריאות, אז הגיוני לבדוק שם.

איור קו מכתף ומלמעלה: עומד מול מגש נייבי וכוסות דגימה, צמח ירוק משמאל (בעזרת AI)
מעבדה עם דגימות פה במבט מכתף, באיור קו (בעזרת AI)

שבע מאות שבעים ואחד מבוגרים. שלושים ושמונה בתי חולים. פברואר אלפיים ועשרים עד מרץ אלפיים עשרים ואחת. חלק מ־PHOSP-COVID, במימון המכון הלאומי הבריטי למחקר בריאות ו־UKRI. חמישה חודשים אחרי השחרור חילקו לארבע קבוצות: חמור מאוד, עם פגיעה פיזית נפשית וקוגניטיבית. חמור, בלי הקוגניטיבית. בינוני, בעיקר קשיי חשיבה. וקל, עם מעט תסמינים. שישה חודשים אחרי השחרור לקחו רוק וליחה. ריצוף DNA זיהה מי שם.

בקבוצה החמורה מאוד, מגוון החיידקים בפה ירד מול הקלה. בליחה הירידה הייתה קטנה יותר. ירדו פרבוטלה, נייסריה, המופילוס ופוסובקטריום. עלו סטרפטוקוקוס, רותיה, ויילונלה ולימוזילקטובצילוס. חיידקים שמייצרים חומצת חלב יצאו בעודף, וזה הלך עם חלבוני דלקת בדם. תפקוד ריאה ירוד נקשר לפרופיל בפה. ערפל מוחי גם. כאב בטן, בחילה ושלשול הלכו יותר עם הליחה.

מה בדקו המספר מה זה
משתתפים 771 אחרי אשפוז בבריטניה
בתי חולים 38 פברואר 2020 עד מרץ 2021
דגימות רוק וליחה 6 חודשים אחרי השחרור
קבוצות חומרה 4 לפי תסמינים בחודש 5
WHO, אוכלוסייה כללית 6 מתוך 100 מצב פוסט־קוביד

טיפ מעשי

אם אחרי קורונה עולה עייפות אחרי מאמץ, מורידים קצב. לא חוזרים לפעילות הרגילה עד שההתלקחות נרגעת. ארגון הבריאות העולמי כותב את זה כהנחיית עזרה עצמית, לא כטיפול בחיידקים.

אינפוגרפיקה: 771 משתתפים, 38 בתי חולים, 6 חודשים, 4 קבוצות, 6 מתוך 100 (בעזרת AI)
מספרי PHOSP-COVID מ־European Respiratory Journal, באיור קו (בעזרת AI)

צ'למרס אומר שלא יודעים אם השינוי בחיידקים היה לפני ההדבקה או אחרי. לא יודעים מה יקרה בשנים הבאות. אפשר לשנות מיקרוביום באנטיביוטיקה או בפרוביוטיקה, אבל אין כאן ניסוי טיפול. רקל דוארטה מאוניברסיטת פורטו, שלא השתתפה במחקר, אומרת שזה בסיס למעקב ארוך, כי שש שנים אחרי תחילת המגפה עדיין חסר מנגנון.

ארגון הבריאות העולמי מעריך שש מתוך מאה אחרי קורונה נשארים עם מצב פוסט־קוביד באוכלוסייה הכללית. כאן כולם כבר היו באשפוז, והסיכון שם גבוה יותר. התסמינים מתחילים תוך שלושה חודשים ונמשכים לפחות חודשיים. יותר ממאתיים תסמינים דווחו. עייפות, קוצר נשימה, כאב שרירים, שינה שבורה. בערך חמישה עשר מתוך מאה עדיין עם תסמינים אחרי שנה, לפי הערכה מאלפיים עשרים ושתיים. מיליונים מאז תחילת המגפה.

הדלי אומרת שהמיקרוביום מועמד חזק כי הוא משפיע על יותר מאיבר אחד. מחקרי מעי כבר הראו שינוי. כאן בדקו פה וריאה. זה מעקב, לא הוכחת סיבה. PHOSP-COVID ממשיך לבדוק דלקת וטיפולים אפשריים.

אפשר להמשיך על זה בפורום דיאטות ואורח חיים בריא.

השאלה שלי: אם נשאר לכם ערפל אחרי קורונה, בדקתם גם את הנשימה או רק את הראש.