
מי השתתף ומה אכלו
בודו בחנה 356 מבוגרים שחורים שהשתתפו בניסויי GoFresh ו-GoFreshRx, כולם מאזורים בבוסטון שבהם יש מעט סופרמרקטים. הגיל הממוצע היה 53, ושבעים אחוז מהמשתתפים היו נשים. מחציתם קיבלו במשך שלושה חודשים משלוחי מכולת לפי תפריט דאש ופגישה שבועית עם דיאטנית, והמחצית השנייה קיבלה שובר כסף לקניות עצמאיות, בלי ייעוץ. סל המכולת תוכנן כך שיספק כ-4,700 מיליגרם אשלגן ביום, ביחס של שניים לאחד בין אשלגן לנתרן.
הסל כלל פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים ומוצרי חלב דלי שומן, עם פחות בשר אדום, פחות מלח ופחות משקאות ממותקים. האשלגן הגיע מבננות, תפוחי אדמה בקליפה, תרד ושעועית, ולא מכדורים, ואשלגן מהמזון נספג לאט יותר מכדור אשלגן כלורי.
| השורה | המספר | מה זה אומר |
|---|---|---|
| משתתפים | 356 | מבוגרים שחורים במרחב בוסטון |
| גיל ממוצע | 53 | שבעים אחוז נשים |
| יעד אשלגן בתפריט | 4,700 מ״ג ליום | יחס 2:1 מול נתרן |
| אשלגן בדם בפתיחה | 4.16 מול 4.18 | ממול לליטר, מכולת מול שובר |
| משך | 12 שבועות | מדידה בפתיחה ובסוף |
| ירידת לחץ הדם ב-GoFreshRx | 5 מ״מ כספית | סיסטולי, מול קבוצת השובר |
שאלות ותשובות
שאלה: אני נוטל אנלפריל. מותר לי לאכול בננה כל יום?
תשובה: במעקב הזה רמת האשלגן בדם לא עלתה. עם זאת, מי שהאשלגן שלו היה גבוה כבר בפתיחה לא השתתף, וגם לא חולי כליה בשלב 4 או 5, ומדובר במזון ולא בתוסף אשלגן.
מה קרה לאשלגן בדם
בתחילת המחקר עמדה רמת האשלגן בדם על 4.16 ממול לליטר בקבוצת המכולת ועל 4.18 בקבוצת השובר. אחרי 12 שבועות לא נמצאה עלייה מובהקת באף אחת מהקבוצות, וזה כולל גם את מי שנטל מעכבי ACE, חוסמי קולטן לאנגיוטנסין, משתנים חוסכי אשלגן, חוסמי בטא או משככי כאב ממשפחת NSAID. קווין וולפ מאיגוד הלב, שלא היה מעורב במחקר, אמר שהמעקב חשוב כי לרמת האשלגן בדם יש השפעה ישירה על קצב הלב.
למה בכלל מעודדים אשלגן
בניסוי GoFresh המקורי, שפורסם בכתב העת JAMA, לחץ הדם הסיסטולי ירד ב-5.7 מילימטר כספית בקבוצת המכולת, לעומת 2.3 בקבוצת השובר, פער של 3.4. ב-GoFreshRx, שפורסם בכתב העת Nature Medicine, כל המשתתפים כבר נטלו כדור ללחץ דם, והסיסטולי ירד ב-7.0 לעומת 2.0, פער של 5.0. במילים אחרות, התפריט שהוריד את לחץ הדם אצל אותם אנשים לא העלה את האשלגן בדם במדגם הזה.
ניסוי הדאש המקורי מ-1997, שפורסם בכתב העת ניו אינגלנד, הוריד את הסיסטולי ב-5.5 מילימטר כספית לעומת תפריט אמריקני רגיל, ומשם מגיע יעד 4,700 המיליגרם של אשלגן שמלווה את התפריט מאז שנות התשעים. רוב האנשים אוכלים 2,000 עד 3,000 מיליגרם ביום, וקשה להגיע ל-4,700 בלי ירקות, קטניות ותפוחי אדמה. בננה בינונית מספקת בערך 420 מיליגרם, תפוח אדמה אפוי בקליפה יותר מ-900, וחצי כוס שעועית כליה בערך 600.
מי נשאר מחוץ למחקר
למחקר יש מגבלות ברורות. הוא לא כלל חולי כליה בשלב 4 או 5 או אנשים שרמת האשלגן שלהם הייתה גבוהה כבר בהתחלה, והמדגם כולו מבוגרים שחורים מבוסטון. גם 4,700 המיליגרם הם היעד שהתפריט תוכנן לספק, ולא הכמות שכל משתתף אכל בפועל. מי שסובל ממחלת כליה או מאשלגן גבוה ממשיך להתייעץ עם הדיאטנית והנפרולוג, ופוסטר מכנס לא מחליף את זה.
לפי משרד הבריאות, מבוגר בישראל אוכל בממוצע 9 גרם מלח ביום, בעוד שההמלצה היא 5 עד 6 גרם, שהם בערך 2,000 עד 2,400 מיליגרם נתרן, והיעד היומי עומד על 1,500. הצלחת המקומית הפוכה לתפריט דאש, עם הרבה מלח ומעט ירקות, ודאש מוסיף פירות, ירקות ודגנים מלאים ומפחית מלח ובשר מעובד. מי שכבר נוטל כדור ללחץ דם ממשיך לקחת אותו לפי המרשם, יכול להוסיף ירקות לצלחת אם הם חסרים בה, ואם הכליות לא תקינות כדאי לבדוק את רמת האשלגן בדם.
שאלות על תזונה לצד תרופות ללחץ דם אפשר להעלות בפורום דיאטות ואורח חיים בריא.





