ילד בן ארבע נכנס עם סבתו השחקנית לאולם קולנוע בווינה. האולם נקרא METRO.
66 שנה אחר כך, אותו בניין, ועל הכרזה כתוב השם של הילד. ב-7 באוקטובר נפתחת שם המחווה "Dark Gentleman" לכריסטוף וולץ, שחגג השבוע 70, ועד תחילת נובמבר יוקרנו בה הסרטים שלו. METRO, ברחוב יוהנסגאסה ברובע הראשון של העיר, הוא היום בית הקולנוע של ארכיון הסרטים האוסטרי.
וולץ נולד ב-4 באוקטובר 1956 בווינה, למשפחה שחיה בתיאטרון. ההורים עבדו בתפאורה ובתלבושות. הסבתא מצד אמו, מריה מאיין, הייתה שחקנית, וסבו החורג, אמריך ריימרס, היה שחקן במה. וסבו הביולוגי, רודולף פון אורבן, היה פסיכיאטר ותלמיד של זיגמונד פרויד.
הנכד הלך ללמוד משחק בסמינר מקס ריינהרדט, בית הספר למשחק של וינה, ומשם למכון לי שטרסברג בניו יורק. אחר כך חזר לבמות של אוסטריה, שווייץ וגרמניה, והתחיל קריירה ארוכה מאוד של עבודה בלי זרקורים. שלושה עשורים של טלוויזיה מקומית, כולל הופעת אורח ב"המפקח רקס". ב-2000 ביים סרט טלוויזיה גרמני בשם "Wenn man sich traut". והיו גם תשעה חודשים בלי עבודה בכלל, אחרי שעזב תיאטרון.
שתי סצנות באודישן
בגיל 52 הוא נכנס לאודישן לתפקיד הנס לנדה, קצין האס-אס ב"ממזרים חסרי כבוד". קוונטין טרנטינו כבר שקל לגנוז את הסרט ולהוציא את התסריט כספר. התנאי שלו: שחקן שעובר באותו כוח בין גרמנית, צרפתית, אנגלית ואיטלקית. לוולץ הספיקו שתי סצנות.
בפסטיבל קאן 2009 הוא זכה בפרס השחקן הטוב ביותר. במרץ 2010, בן 53, קיבל את האוסקר הראשון שלו, לשחקן משנה. שלוש שנים אחר כך הגיע "ג׳אנגו ללא מעצורים", ובו הוא ד״ר קינג שולץ, צייד ראשים. אותו דיבור מדויק, הצד השני של המוסר, ואוסקר שני.
מי שחיכה לפריצה אמריקאית קיבל אותה אחרי גיל 50. והוליווד מיהרה להשלים את מה שפספסה. אחרי טרנטינו הגיע תפקיד הנבל הקלאסי של ג׳יימס בונד, ארנסט סטברו בלופלד, ב"ספקטר" ב-2015 וב"לא זמן למות" ב-2021. ובדרך: "מים לפילים" ו"אלוהי הקטל" של רומן פולנסקי, שניהם מ-2011. ב-2014 הגיע "עיניים גדולות" של טים ברטון, שבו גילם את וולטר קין, הצייר שלקח לעצמו את הקרדיט על הציורים של אשתו. ב-2019 הצטרף גם למדע הבדיוני, ב"עליטה: מלאכית הקרב", בתפקיד המדען דייסון אידו, שבונה מחדש את גיבורת הסרט.
ב-2013, כבר עם שני פסלונים על המדף, הוא הגיע לירושלים לחתונה של בתו. חתונה צנועה יחסית לאב הוליוודי. לפני הטקס הסתובב ברחוב, והמשפחה נשארה מחוץ לאורות.
באותה שנה הוא גם התחיל לביים אופרה. את "פרש הוורדים" של ריכרד שטראוס העלה באופרה הפלמית באנטוורפן ובגנט בעונת 2013-2014, ואת "פלסטף" של ורדי באותו בית אופרה כמה שנים אחר כך. ב-2019 ביים לראשונה סרט קולנוע, "ג׳ורג׳טאון", ושיחק בו בעצמו. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל טרייבקה. לבתי הקולנוע הוא הגיע רק במאי 2021, שנתיים אחרי הבכורה.
הפריצה בגיל 53 לא מוחקת את שלושים השנים שלפניה, וגם המחווה בווינה לא מנסה. יוקרנו בה גם העבודות הקטנות, לא רק לנדה ושולץ. וגם בארץ העונה מתנהלת סביב פרסים: הסרט "עצמאות", שזכה בעשרה פרסי אופיר, כבר עבר את רף 100 אלף הצופים, בדרך למרוץ לאוסקר. מי שעוקב אחרי שניהם מוזמן לקטגוריית הבידור בתפוז.
ומי שייכנס ל-METRO בשבועות הקרובים ישב באותו אולם שבו ישב ילד בן ארבע עם סבתא שחקנית. הפעם הכרטיס הוא על שמו.
