ריקול לתערובת דגנים של פלורלין: ארגוט מעל הסף, לא לבשל

היבואן ר.ב.ע.א. קורא לציבור לא לצרוך תערובת דגנים לבישול של פלורלין מצרפת, סולת חיטת דורום וטפיוקה באריזה של 500 גרם. בדיקה של היצרן מצאה חריגה ברמת האלקלואידים של ארגוט.

השקית יכולה לשבת במזווה עם תוקף רחוק, עד סוף 2028, ודווקא היא יורדת מהמדף. הבעיה נמצאת בדגן עצמו, לא בזמן שעבר מאז האריזה.

גם הרכב התערובת מעניין. סולת היא טחינה גסה של חיטת דורום, זן קשה במיוחד, ומכאן גם שמו: דורום בלטינית פירושו קשה. כמעט כל הפסטה היבשה המסחרית עשויה מסולת כזאת, והיא משמשת גם לקוסקוס, אף שהדורום מהווה רק 5 עד 8 אחוז מייצור החיטה העולמי. יש בו גם מעט יותר חלבון מבחיטה רגילה, כ-12 אחוז לעומת 11. הטפיוקה, לעומתה, היא עמילן שמופק מפקעות הקסאווה, צמח שמוצאו בברזיל, והיא לא דגן בכלל. מי שקונה טפיוקה כחלופה ללא גלוטן צריך לבדוק את האריזה, כי לחלק מקמחי הטפיוקה מוסיפים חיטה, ובתערובת הזאת יש ממילא סולת חיטה.

הבדיקה במזווה נעשית לפי הברקוד ומספר הלוט, ולא לפי המותג בלבד. שקיות של פלורלין מאצווה אחרת נשארות במטבח. איסוף המוצר מתבצע בתיאום עם שירות המזון במחוז מרכז של משרד הבריאות.

מה זה בכלל ארגוט

ארגוט הוא תוצר של פטריה בשם Claviceps purpurea, שתוקפת שיבולים בשדה. במקום גרגר רגיל מתפתח בשיבולת גוף קשה, כהה ומוארך, שנראה כמו קרן קטנה. הפונדקאי הנפוץ שלה הוא שיפון, אבל היא פוגעת גם בחיטה, בשעורה ובטריטיקלה, ורק לעיתים רחוקות בשיבולת שועל. הגופים האלה מכילים אלקלואידים, רעלנים טבעיים, ומשם הם עלולים להגיע לקמח ולסולת.

פעם הפרידו את גופי הארגוט בעזרת מי מלח: הגופים הנגועים צפים, והגרגרים הבריאים שוקעים. היום השיפון נמצא תחת ניטור צמוד במדינות מפותחות, וההתפרצויות נעשו נדירות.

החשיפה עלולה לגרום לבחילות והקאות, לעוויתות ולפרכוסים, להפרעות תחושה וגם לכיווץ של כלי דם. לכן השקית הזאת לא נכנסת לסיר.

להרעלה הזאת יש היסטוריה ארוכה. בימי הביניים כינו אותה ״האש של אנתוניוס הקדוש״, על שם נזירי המסדר של אנתוניוס שהתמחו בטיפול בנפגעים. השם בא מתחושת הצריבה בגפיים, תוצאה של כלי דם שמתכווצים. ההרעלה הופיעה בשתי צורות, אחת עם פרכוסים והזיות ואחת עם נמק באצבעות ובגפיים. לאורך ההיסטוריה תועדו לפחות 83 התפרצויות, רובן באירופה. ב-944 תועדה בצרפת התפרצות רחבה שבה הופיעו הזיות, נמק ופרכוסים.

יש גם השערה מפורסמת יותר. ב-1976 הציעה החוקרת לינדה קפוראל, במאמר בכתב העת Science, שהרעלת ארגוט עשויה להסביר את ״הכישוף״ שהוביל למשפטי המכשפות בסיילם. זו נשארה השערה.

אותם חומרים שימשו גם לריפוי. מיילדות נתנו מינונים מבוקרים של ארגוט כדי לעצור דימום אחרי לידה, ועד היום יש תרופות למיגרנה שמשלבות ארגוטמין עם קפאין.

באיחוד האירופי יש לאלקלואידים של ארגוט תקרות מחייבות במזון. מאז יולי 2024 התקרה לקמחים ולמוצרי טחינה מסוימים של חיטה, שעורה, כוסמין ושיבולת שועל היא 50 מיקרוגרם לקילוגרם, ויש מגבלות נפרדות גם לשיפון ולמזון דגנים לתינוקות ולפעוטות.

ריקול של מזון יבש קל לפספס. שקית סולת לא מעוררת חשד ולא נפתחת כל יום. באותו יום פורסם גם ריקול שלישי לאוכמניות קפואות, אחרי ש-17 אנשים חלו, כך ששווה לעבור גם על המקפיא.

מי שמבשל הרבה עם סולת ודגנים ומחפש תחליפים לשבוע הקרוב ימצא רעיונות בפורום דיאטות ואורח חיים בריא.

ובינתיים, הקוד שמחפשים על גב השקית הוא L5071O.