|
|

פלורידה: 252 מקרי דנגי מקומיים, אחת מתה בטמפה

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
איור קו של מזוודה פתוחה ליד בקבוק דוחה יתושים ועץ דקל (בעזרת AI)
מזוודה פתוחה ליד בקבוק דוחה יתושים (בעזרת AI)

בספטמבר 2009, ברחובות העיר העתיקה של קי ווסט, אובחנו שלושה חולי דנגי בתוך שבועיים. הם נדבקו שם, במקום, ולא בנסיעה לחו״ל. בפלורידה לא נרשם דבר כזה מאז המגפה של 1934.

עד סוף אותה שנה הגיע המספר בקי ווסט ל-28, ובשנה שאחריה נוספו עוד 63 מקרים מאומתים. מאז הוא חוזר לפלורידה שוב ושוב, בשנים מסוימות יותר ובאחרות פחות. השנה הוא חזר בגדול, ודווקא בזמן שהרבה ישראלים בודקים אחרי החגים כרטיס לשם. מי שכבר מתכנן מסלול יכול להשוות רשמים עם מטיילים אחרים בקטגוריית הטיולים והפנאי, אבל כדאי לדעת קודם מה קורה שם עכשיו.

משרד הבריאות של המדינה עדכן השבוע: 252 מקרי דנגי שנדבקו בפלורידה עצמה, מול 245 שנדבקו בנסיעה לחו״ל. זו הפעם הראשונה השנה שהמספר המקומי עקף את מספר החוזרים מטיולים.

252 מול 245
הדבקות מקומיות מול הדבקות בחו״ל בפלורידה. לראשונה השנה, יותר אנשים נדבקו בתוך המדינה מאשר הביאו את הנגיף מבחוץ

המוקד הוא מחוז הילסבורו, שבו נמצאת טמפה. 223 מהמקרים המקומיים נרשמו שם. ב-4 בספטמבר מתה בטמפה אישה מבוגרת, המתה הראשונה מדנגי באזור כמעט מאה שנה. שלושה מחוזות, הילסבורו, פינלס ופסקו, הכריזו על מצב חירום מקומי, כדי שאפשר יהיה לרסס נגד יתושים ביום ובלילה. המרכז הפדרלי לבקרת מחלות העביר לפלורידה סיוע של 800 אלף דולר, בלי לשלוח צוות שטח למדינה.

התפרצויות דנגי מקומיות בארה״ב, במספרים
איפה ומתי הדבקות מקומיות
קי ווסט, 2009 28
קי ווסט, 2010 63 מאומתים
הוואי, 2015-2016 (חצי שנה) 264
פלורידה, 2023 קצת פחות מ-200
פלורידה, 2026 (עד כה) 252, מתוכם 223 בהילסבורו

בתמונה העולמית המספרים גדולים בהרבה. לפי ארגון הבריאות העולמי נספרו השנה יותר מ-2.2 מיליון הדבקות וכמעט 1,200 מתים. בארצות הברית כולה נרשמו כמעט 1,900 מקרים מקומיים, רובם בפוארטו ריקו. טמפה, עם 223, כבר מתקרבת למספר של הוואי.

קדחת העצמות השבורות

הנגיף עובר בעקיצה של יתוש ממין Aedes. הרבה מהנדבקים לא מרגישים כלום. מי שכן חולה מקבל חום, כאבי שרירים, ולפעמים כאבי עצמות כל כך חזקים שהם נתנו למחלה את הכינוי קדחת העצמות השבורות. יש ארבעה סוגים של הנגיף. מי שנדבק פעם אחת מוגן מאותו סוג, אבל הדבקה שנייה בסוג אחר עלולה להיות קשה יותר, עם דימום והלם.

אין תרופה ייעודית לדנגי. הטיפול הוא בעיקר מנוחה, שתייה ושיכוך כאבים, ויש פרט שכל מטייל צריך להכיר: ארגון הבריאות העולמי ממליץ על פרצטמול, ומזהיר מאיבופרופן ומאספירין, כי הם עלולים להגביר את הסיכון לדימום. הנגיף כבר מבוסס ביותר מ-100 מדינות, כמחצית מאוכלוסיית העולם חיה באזורים שבהם יש סיכון, ו-2024 הייתה שנת שיא עם יותר מ-14.6 מיליון מקרים מדווחים.

הידעת?מאיפה הגיעה המילה דנגי? (לחצו לתשובה)
היא נכנסה לאנגלית בתחילת המאה ה-19 מהספרדית של איי הודו המערבית, ששאלה אותה מהמילה הסווהילית דינגה, שמתארת התכווצות דמוית פרכוס. את הכינוי ״קדחת העצמות השבורות״ טבע הרופא בנג'מין רש, מהאבות המייסדים של ארה״ב, כשתיאר התפרצות בפילדלפיה ב-1789.
הידעת?איך ניסו לעצור את היתוש בקי ווסט? (לחצו לתשובה)
ב-2021 שוחררו באיי הקיז היתושים המהונדסים גנטית הראשונים בארה״ב. החברה אוקסיטק שחררה זכרים, שלא עוקצים, עם גן שגורם לצאצאות הנקבות שלהם למות לפני שהן מתבגרות. רק נקבות עוקצות, כך שהמטרה היא לדלל את האוכלוסייה בלי ריסוס.

מה לוקחים לטיסה? חומר דוחה מאושר שמכיל DEET או פיקרדין, ובגדים עם שרוולים ארוכים ומכנסיים ארוכים. בחדר עדיף מזגן ורשתות. היתוש הזה נושך גם ביום, בעיקר אחרי הזריחה ולקראת השקיעה, ולכן ארוחת בוקר במרפסת היא בדיוק הזמן שלו. מי שמתאכסן בבית עם חצר מרוקן מים עומדים מצמיגים, מדליים ומעציצים.

ויש גם צד ישראלי לסיפור. יתוש הטיגריס האסייתי, מאותו סוג Aedes, נאסף בישראל לראשונה באוגוסט 2002, במאגר של צמיגים משומשים במושב גינתון. מאז הוא התפשט לרוב היישובים, חוץ מכמה אזורים מדבריים. מטייל שחוזר עם נגיף דנגי בדם יכול להדביק יתושים מקומיים, וכך להתחיל מעגל הדבקה חדש. השבוע, אגב, אושפז בשיבא מטייל שחזר מקונגו בחשד לאבולה, תזכורת לכך שמחלות ויראליות נוסעות במחלקת תיירים.

לטוס לטמפה עם DEET בתיק, או להזיז את החופשה דרומה, למיאמי, עד שהריסוסים יורידו את המספרים?