תכלס, אותה רשימת קניות בדיוק יכולה לעלות 2,053 שקל, ויכולה לעלות 2,716. הכול תלוי איפה עוצרים את העגלה.
הבדיקה של ד״ר חזי גור לאתר מעריב לקחה סל של 172 מוצרים ותמחרה אותו בעשר רשתות, אחרי שמבצעי ערב החג ירדו מהמדף והמחירים חזרו לשגרה. ברמי לוי הסל יצא 2,053.82 שקל. בטיב טעם 2,716.24 שקל. הפער הוא 662 שקל, על אותה רשימה ממש.
מה שעולה מהמספרים הוא שוק שמתחלק לשלוש ליגות מחיר.
| ליגה | רשתות | מחיר הסל |
|---|---|---|
| זולה | רמי לוי, אושר עד, קרפור היפר, יוחננוף | 2,053.82 עד 2,134.20 ש״ח |
| ביניים | ויקטורי, קשת טעמים, יוניברס, שופרסל דיל | 2,335.11 עד 2,408.16 ש״ח |
| יקרה | פרש מרקט, טיב טעם | 2,532.04 עד 2,716.24 ש״ח |
בליגה הזולה ארבע רשתות כמעט צמודות. אחרי רמי לוי באה אושר עד עם 2,079.01 שקל, אחריה קרפור היפר ב-2,121.57 ויוחננוף ב-2,134.20. בין הראשונה לרביעית יש בערך 80 שקל, כך שמי שמתלבט בין ארבע אלה משלם פחות או יותר אותו סל.
ואז מגיעה קפיצה.
ליגת הביניים נפתחת יותר מ-200 שקל מעל הרביעייה הזולה. ויקטורי ב-2,335.11 שקל, קשת טעמים ב-2,368.46, יוניברס ב-2,371.83 ושופרסל דיל ב-2,408.16. שופרסל דיל כבר עומדת יותר מ-350 שקל מעל רמי לוי, בלי שהוחלף פריט אחד ברשימה.
למעלה יושבות שתיים. פרש מרקט עם 2,532.04 שקל, וטיב טעם שסוגרת את הטבלה ב-2,716.24. מול רמי לוי זה יותר מ-662 שקל למשפחה, על סל אחד. ובחול המועד, כשהמבצעים כבר נעלמו, הפער הזה חוזר לקופה במלואו.
ובחשבון שנתי: משפחה שקונה סל כזה פעם בחודש ברשת היקרה במקום בזולה משלמת על אותם מוצרים כמעט 8,000 שקל יותר בשנה.
חלק מההבדל נובע מהפורמט. טיב טעם נפתחה בדצמבר 1989 בשוק הכרמל בתל אביב, מוכרת גם מזון לא כשר, ורוב הסניפים שלה פתוחים כל השבוע, כולל שבתות וחגים, חוץ מיום כיפור. רמי לוי התחילה ב-1976 כחנות משפחתית ברחוב השקמה בשוק מחנה יהודה בירושלים, נכנסה לבורסה ב-2007 ומונה היום 68 סניפים, לעומת 20 ב-2011. אלה שתי פילוסופיות שונות של סופרמרקט, והמחיר משקף גם את זה.
אושר עד, השנייה בליגה הזולה, בנויה על מודל אחר לגמרי: סניפים ענקיים של כ-6,000 מ״ר בממוצע, והרבה סחורה באריזות גדולות. הרשת נוסדה ב-2009, והסניף הראשון שלה נפתח במגדל העמק.
הידעת?איך בכלל אפשר להשוות מחיר של מוצר בכל סניף, כמעט בזמן אמת? (לחצו לתשובה)
החוק עצמו נולד מוועדת קדמי, שהוקמה ב-2011 אחרי המחאה החברתית כדי לבדוק את התחרות ואת המחירים בענף המזון. מלבד השקיפות, הוא אוסר על ספקים להכתיב לרשת איך לסדר את המדף או באיזה מחיר למכור לצרכן.
מי שרוצה לבדוק את הרשימה שלו, ולא את הסל של הבדיקה, יכול לעשות את זה באותן אפליקציות: מכניסים את המוצרים שקונים בפועל, ורואים כמה הם עולים בסניפים הקרובים.
והתמונה הרחבה לא מחמיאה. בנתוני ה-OECD שפורסמו ב-2024, מחירי המזון והמשקאות בישראל גבוהים ב-52% מהממוצע במדינות הארגון, מקום שני מתוך 38, אחרי דרום קוריאה. מוצרי חלב וביצים יקרים כאן ב-64% מהממוצע, ולחם ודגנים ב-49%, נתון שרק שווייץ עוקפת. על הרקע הזה, 662 שקל בין שתי רשתות באותה מדינה הם פער שקשה להתעלם ממנו.
מי שעוקב אחרי ניסיונות להוריד את המספרים האלה יכול לקרוא על הסל של ישראל בקרפור, שמסתיים ב-14 באוקטובר. שם המדינה מימנה את הפרסום, והרשת את המחירים.
אז מה שווה יותר לכם: 662 שקל שנשארים בחשבון, או סופר ליד הבית שפתוח גם בשבת?
