בגרסה הראשונה של הדוח, ישראל בכלל הופיעה במקום הראשון בעולם, עם 25.5%. מיקרוסופט תיקנה: טעות סופרים.
המספר הנכון פחות דרמטי, אבל גם הוא לא מרגיע במיוחד. דוח ההגנה הדיגיטלית השנתי של מיקרוסופט ל-2026 מציב את ישראל במקום השני בעולם בתדירות מתקפות הסייבר, עם 7.6% מכלל הפעילות, ובמקום הראשון במזרח התיכון. ובואו נדבר רגע על איראן. 39% מאירועי הסייבר שיצאו משם כוונו לישראל. ארצות הברית קיבלה 23%, איחוד האמירויות 9%.
גם הכופרה, המתקפה שבה נועלים לארגון את הקבצים ודורשים תשלום כדי לשחרר אותם, עלתה כאן ב-21%. והיעד הבולט הוא דווקא לא בנק ולא בית חולים:
| ענף | שיעור מהאירועים |
|---|---|
| אקדמיה ומחקר | 28% |
| טכנולוגיית מידע | 12% |
| תחבורה | 11% |
| ממשל | 8% |
| מכוני מחקר | 8% |
| ארגונים אזרחיים | 8% |
סיסמה אחת, הרבה מאוד דלתות
הנתון שהכי שווה לזכור מהדוח נוגע לענן. יותר מ-99% מניסיונות החדירה הראשוניים לחשבונות ענן, שירותים ומידע שמאוחסנים באינטרנט, היו password spray, ריסוס סיסמאות. התוקף לוקח סיסמה נפוצה אחת ומנסה אותה על הרבה חשבונות, לאט, עם הפסקות בין ניסיון לניסיון על אותו חשבון. כך הוא עוקף את הנעילה האוטומטית שנכנסת לפעולה אחרי כמה כישלונות ברצף. בפריצה בכוח גס זה הפוך: מפציצים חשבון אחד באלפי סיסמאות, והמערכת שמה לב מהר.
מי שעדיין מחזיק את אותה סיסמה בשלושה שירותים הוא בדיוק הקהל שהשיטה הזאת מחפשת.
הצד הנחמד בסיפור הוא שנגד ריסוס סיסמאות יש תרופה פשוטה יחסית. התוקף מנחש סיסמה, וזה כל מה שיש לו. אם החשבון דורש גם שלב שני, קוד מאפליקציה או אישור במכשיר, הניחוש המוצלח נתקע בכניסה. מנהל סיסמאות, אפליקציה ששומרת סיסמאות, סוגר את הפרצה השנייה. הוא מייצר לכל אתר סיסמה ארוכה ואקראית וזוכר אותה בשבילכם, כך שדליפה מאתר אחד לא פותחת את כל השאר. ועוד הרגל קטן: להציץ מדי פעם ברשימת המכשירים המחוברים לחשבון המייל, ולנתק כל מכשיר שלא מזהים.
ראש מערך הסייבר הלאומי, יוסי כראדי, אמר שישראל נמצאת במערכה קשה בסייבר, בחזית האיומים העולמיים. משימת המערך, לדבריו, היא לצמצם פגיעה באזרחים ובשירותים חיוניים. לדבריו, אין הפסקת אש בסייבר, והשימוש בבינה מלאכותית מאיץ את התקיפות. המערך עצמו צעיר יחסית. הוא קם בדצמבר 2017, כשהממשלה איחדה שני גופים: מטה הסייבר הלאומי, שפעל מ-2011, ורשות הסייבר, שהוקמה ב-2016. הוא כפוף למשרד ראש הממשלה, וצוות החירום שלו, CERT-IL, עובד מבאר שבע מסביב לשעון.
אותה בינה מלאכותית נכנסת גם לצד של המגינים. ג'מיני 4 ארגון, המודל החדש של גוגל, נבנה עם דגש על אבטחת סייבר.
ומה עושים עם זה בבית
תכלס, הצד המעשי פשוט בהרבה מהדוח. אימות דו-שלבי, ולא להסתמך רק על SMS. סיסמה שונה לכל שירות. וחשד בריא כלפי ספק שיושב באמצע. שרשרת האספקה, כלומר החברות שנותנות לכם שירות, היא נקודת הכניסה השקטה: פורצים לנותן שירות אחד, ומשם מגיעים לכל מי שעובד איתו. מי שמתלבט איזו אפליקציית אימות מתאימה לטלפון שלו, ומה קורה כשמחליפים מכשיר, יכול להעלות את זה בפורום סלולארי.
