|
|

מחסני חשמל מכניסה קורקינטים של אינוקים לכ-200 סניפים

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
איור קו של קורקינט מקופל ליד דלפק חנות (בעזרת AI)
קורקינט מקופל ליד דלפק בחנות חשמל (בעזרת AI)

קורקינט שתוכנן בישראל עובר מהאתר של עצמו לרצפה של כ-200 חנויות חשמל.

אלקטרה מוצרי צריכה מכניסה את הקורקינטים של אינוקים לסניפי מחסני חשמל ושקם אלקטריק, בעסקה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. עד עכשיו המותג נמכר באתר שלו ובחנויות המותג. באונליין של מחסני חשמל הוא כבר עומד ליד שיאומי, ריידר וניו, ודגם קיקס מופיע שם ב-2,690 שקל, עם הובלה לפי תקנון הרשת. גם ק.אס.פי כבר מחזיקה את המותג לצד המתחרים.

מי שמכניס את אינוקים למדף הוא גוף ותיק. אלקטרה מוצרי צריכה נוסדה ב-1945, נמצאת בשליטת אלקו מ-1991, ורכשה ב-2007 את מחסני חשמל, רשת מוצרי החשמל הגדולה בישראל. שקם אלקטריק פתחה את החנות הראשונה שלה ב-1995. אותה קבוצה רכשה ב-2021 גם את השליטה ביינות ביתן, שסניפיה הוסבו מאז לקרפור. ב-2021 הועסקו בכל החטיבות שלה כ-6,500 עובדים.

אינוקים מוכרת כ-7,500 קורקינטים בשנה בפעילות העצמאית, כרבע מהשוק המקומי. בחברה מעריכים שהמעבר למדף הפיזי עשוי להגדיל את המכירות בשיתוף עד פי 5.

הדגמים של אינוקים: טווחי מחיר
דגם מחיר (ש״ח)
קיקס, באונליין של מחסני חשמל 2,690
לייט 2 כ-3,190 עד 3,900
קוויק 4 כ-4,500
אוקס כ-6,000 עד 7,500

מאיפה הגיע המותג

נמרוד ספיר הקים את החברה ב-2009 בשם מייוויי, ורשם פטנט על קורקינט מתקפל עם מנוע רכזת, כלומר מנוע שיושב בתוך הגלגל עצמו ומניע אותו ישירות, בלי שרשרת או רצועה בדרך. העיצוב ומנגנון הקיפול פותחו בישראל, והייצור בסין. כפיר בן שושן הצטרף כשותף דרך נלי אחזקות, והיום המותג נמכר בכ-30 מדינות.

החברה מדווחת על סימון תקן ישראלי על הכלי ועל האריזה, ועל תקן UL 2272 לסוללה. התקן האמריקאי הזה נולד אחרי גל שריפות של הוברבורדים ב-2015 וב-2016, והוא בודק את המערכת החשמלית כיחידה אחת: סוללה, מטען, בקר וחיווט. בין הבדיקות יש חום, מים, רעידות, נפילות וטעינת יתר, ומוצר עובר רק אם אין פיצוץ, שריפה, דליפה או סכנת התחשמלות. הוא לא בודק ביצועים, ולא את בטיחות הרוכב בכביש.

השוק והחוק

לישראל יובאו בשנה החולפת כ-55 אלף קורקינטים חשמליים, בשווי של כ-16.6 מיליון דולר. בענף מעריכים שיותר מ-150 אלף כלים פרטיים ושיתופיים כבר נעים בארץ, ויותר מ-170 אלף נרשמו במאגר משרד התחבורה. השימוש העיקרי הוא הקילומטר האחרון, מתחנת הרכבת למשרד.

הידעת?מתי יצא לכבישים הקורקינט הממונע הראשון? (לחצו לתשובה)
לפני יותר ממאה שנה. ה-Autoped יוצר בניו יורק בין 1915 ל-1921, עם מנוע בנזין של 155 סמ״ק מעל הגלגל הקדמי ומהירות מרבית של כ-32 קמ״ש. הרוכב עמד על משטח ושלט בהכול דרך הכידון. ב-1922 המשטרה בניוארק אפילו השתמשה בו לסיור, אבל הוא מעולם לא הפך למוצר המוני. בגרמניה ייצרה אותו קרופ ברישיון, עד 1922. אחת התמונות המפורסמות שלו מראה את הסופרג'יסטית ליידי פלורנס נורמן רוכבת עליו ב-1916.
●מה החוק דורש מרוכב קורקינט חשמלי
  • גיל מינימום 16. מי שאין לו רישיון נהיגה צריך לעבור מבחן הסמכה.
  • קסדה חובה, והקנס על רכיבה בלעדיה 1,000 שקל.
  • המהירות מוגבלת ל-25 קמ״ש, ורכיבה על המדרכה אסורה.
  • מ-2024 חלה חובת לוחית זיהוי.
  • אסור להרכיב נוסע, ובלילה צריך פנס לבן מלפנים ואדום מאחור.

והקנסות לא סמליים. רכיבה על המדרכה עולה 250 שקל, שימוש בטלפון תוך כדי רכיבה 1,000 שקל, אוזניות 250 שקל, ומעבר צומת באור אדום 1,500 שקל. מי שרוכב בלי שעבר את מבחן ההסמכה משלם 750 שקל.

צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה מוצרי צריכה, אומר שהחיבור מביא מותג ישראלי לפריסה רחבה במחיר תחרותי.

בפועל, מה שמשתנה לקונה הוא המקום שבו מתבצעת ההשוואה. עד עכשיו, כדי לראות אינוקים מקרוב היה צריך להגיע לחנות של המותג. עכשיו אפשר לעמוד מולו בסניף של רשת חשמל, ליד שיאומי, להרים, לקפל ולהשוות במקום. מי שמתלבט בין קורקינט לאופניים לקילומטר האחרון יכול להתייעץ עם רוכבים בפורום אופניים חשמליים.