השאלה שעולה – מה זה "ללא סוכר"?
התביעה, שהוגשה על ידי סול ירקוני, מייצגת קבוצה של צרכנים שקנו גלידות "ללא סוכר" בשבע השנים האחרונות. לטענת ירקוני, כשצרכן קונה מוצר כזה, זה בדרך כלל בגלל שהם רוצים להימנע מסוכר מסיבות בריאותיות או תזונתיות. רק שיכול להיות שהגלידות האלו לא עומדות בציפיות.
מנגד, גולדה לא נותרת שקטה וטוענת ש"מדובר בהפרות קטנות וחסרות בסיס". הם טוענים שהתביעה נוצרה בכוונה לפתוח בהליך ייצוגי ושייתכן שהצרכנים היו מודעים לחלק מהתכולה של הגלידה.
בית המשפט מאשר ומניח יסוד להטעיה
השופטת איריס רבינוביץ ברון, שהכירה בתביעה, קבעה שיכולה להיות עילה להטעיה כלפי הצרכנים. כשגלידה מוצגת כ"ללא סוכר", ולפתע מתגלה שהיא מכילה לקטוז – בהחלט יש כאן מקום לבדוק את העניין. עם זאת, השופטת הדגישה שהתביעה נמצאת בשלביה המוקדמים ושבתהליך זה לא הוחלט על פיצויים או אחריות מצד החברה.
על פי גולדה, ההליך המשפטי ימשיך והם בטוחים שיתברר שאין בסיס למלוא הטענות הנגדיות.
אז מה זה אומר לצרכן?
העניין המרכזי הוא שאנשים שמחפשים מוצרים שמוצגים כ"ללא סוכר" צריכים להיות מודעים לאפשרות שייתכן שהמוצרים מכילים סוכרים טבעיים כמו לקטוז. עם זאת, אותם צרכנים יכולים לצפות שעל המוצרים יהיה סימון נכון ושקוף. נראה כי הדיון המשפטי הזה עשוי להוביל לחשיבה מחדש על איך מסמנים מוצרים ועל ההנחיות שבהן חברות צריכות לעמוד.
נראה שעניין זה מעורר שאלה רחבה יותר לגבי שקיפות המידע שמספקות החברות לצרכנים שלהן. למי שלא מתכוון לוותר על מתוק בלשון, כדאי לשים לב ולקרוא את התוויות בעיון רב. גולדה ואניטה מתמודדות מול אחת מהתביעות הייצוגיות הגדולות בתקופה האחרונה, והתוצאה עשויה להשפיע על כל השוק.



