במשך עשרות שנים נשים המחליטות להפסיק את הריונן נאלצות להתמודד עם ועדות משפילות. שר הבריאות הורוביץ מקדם שורת מהלכים כדי להקל על התהליך המייסר, בהם ניסוח מחדש של הטפסים לקבלת אישור להפלה והעברת ההליך לקופות החולים.
חוזר סמנכ"ל רפואי שהופץ לראשונה ב-1988, מנחה את חברי הוועדות להפסקת היריון לעשות כל שביכולתם לצמצם את מה שהוגדר "הפלות מיותרות". "במסגרת מאמצים הנעשים למען עידוד הילודה ושיפור המצב הדמוגרפי במדינה, הוקמה ועדה בין-משרדית, אשר בין החלטותיה גם הגברת ההסברה בקרב הוועדות להפסקת היריון", נכתב. "אנו חוזרים וקוראים לחברי הוועדות – רופאים ועובדות סוציאליות, להקדיש זמן ולשוחח עם הנשים הפונות לוועדה כדי שישקלו שוב את בקשתן". בשבועות האחרונים החליט משרד הבריאות לשים קץ להנחיה הזאת ולבטל את תוקפו של החוזר.
מבחינתו של שר הבריאות ניצן הורוביץ, זהו רק הצעד הראשון ברפורמה כוללת שהוא יוזם שנועדה להקל את הפרוצדורה שנאלצות לעבור נשים שמחליטות לסיים את ההיריון. בין היתר, צפוי משרד הבריאות לקדם בחודשים הקרובים שורה של מהלכים להרחבת הנגישות של נשים להפלות תוך הסרת החסומים הפולשניים שעימם נאלצו מזה עשרות שנים להתמודד. בין המהלכים : ניסוח מחדש של שאלות, יוסרו שאלות פולשניות שעליהן נאלצו נשים לענות שמתמקדות בעיסוקן או ברקע להיריון, למשל: "האם מאז המחזור האחרון השתמשתם את או הגבר באמצעים/שיטות למניעת היריון?" או "מדוע לא השתמשת באמצעים/שיטות להפסקת היריון?" בנוסף, הטופס יעבור תהליך דיגיטציה כך שחברי הוועדה יקבלו את מלוא המידע מראש.
הרפורמה של הורוביץ מגיעה על רקע דו"ח מבקר המדינה מ-2016, שהצביע על ליקויים קשים בפעילות הוועדות להפסקת היריון שנמצאות באחריות משרד הבריאות. "חלק מהמוסדות שבהם פועלות הוועדות לא פועלים בצורה שתותיר לפונה די זמן לגיבוש החלטתה תוך בחינה מושכלת של המידע שנמסר לה, שקילת ההחלטה והתייעצות עם גורמים נוספים שאמינים עליה, לפני חתימתה על טופס הסכמה מדעת לביצוע הפעולה", נקבע. על פי נתוני המשרד, בשנת 2020 נרשמו 17,548 פניות לוועדות להפסקת היריון, 74% מהפסקות ההיריון נעשו עד השבוע התשיעי.
משרד הבריאות אף צפוי לתמוך בחקיקה שמטרתה לאפשר לכל אישה עד השבוע ה-12 להפסיק את ההיריון – מבלי שתיאלץ להופיע בפני ועדה להפסקת היריון בבתי החולים, כפי שמחייב החוק כיום. במשרד הבריאות בוחנים להעביר חלק מהאחריות על התהליך לקופות החולים כך שבדומה למדינות אחרות במערב, נטילת הטיפול התרופתי להפסקת ההיריון בשבועות המוקדמים תיעשה בקופות במקום בבתי החולים.
"זה אמור להיות מובן מאליו – הזכות על גופה של אישה, היא של האישה בלבד. כל החלטה, או הליך רפואי, כמו הבחירה האם לבצע הפלה, חייבת להיות בידי האישה. אין לנו זכות מוסרית להחליט עבורה איך לפעול עם היריון לא רצוי. המצב כיום, שנשים נאלצות לעבור הליך תשאול משפיל ולספק הסברים מדוע הן מבקשות להפסיק היריון לא רצוי הוא הזוי. למה אישה צריכה לשקר כדי לקבל אישור?". עוד אומר הורוביץ כי "הנהלים מיושנים בצורה מגוחכת, כשראיתי את הנהלים של הוועדה להפסקת היריון זה היה נראה כמו בדיחה גרועה".
את המישור החקיקתי תוביל ח"כ מיכל רוזין (מרצ) בעזרת ח"כ גבי לסקי ממפלגתה, ובאמצעות הצעת חוק לביטול הוועדות עד השבוע ה-12 ושינוי המנדט של הוועדה שתעסוק בהפסקת היריון בין שבועות 12 עד 23 מוועדה "מאשרת" – לוועדה "מייעצת". רוזין אמרה כי "לנשים מגיעה אוטונומיה מלאה בכל דבר שקשור לגופן, והגיע הזמן לעגן את זה בחקיקה".
לא ברור עד כמה החקיקה מרחיקת הלכת הזו ריאלית מבחינה פוליטית, שכן כדי לשנות את החוק ייאלץ הורוביץ לשכנע את עמיתיו בממשלה – לרבות במפלגות הימין ורע"מ – לתמוך במהלך. מפלגת רע"מ, למשל, שמסייעת להחזיק את הקואליציה השברירית, צפויה להתנגד. מהלך מקדים שמתכנן המשרד לבצע בקרוב הוא מיפוי מוקדי העומס העיקריים בוועדות השונות שמאלצות נשים להמתין זמן רב לקבלת אישורים. בתי החולים יתבקשו לדווח על זמני המתנה ממוצעים, כמו גם על מספר הנשים שפנו אליהן לאחר שסורבו בוועדה אחרת.
