|
|

יותר גרוע מתמיד: עליה בעומסי התנועה

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp

אם בעבר התלוננו על הפקקים, כעת המצב הפך להיות יותר גרוע. הפקקים החריפו יותר מתמיד והעליה מורגשת מתחילת החודש האחרון, אחרי החגים. מה הסיבה לכך ומה עושים כדי לפתור זאת?

בשנים האחרונות התרגלנו לשגרה של פקקים, הפקקים כבר לא ריגשו אותנו יותר מדי וידענו להעריך את השעות שיש פקקים. לרוב ישנה עלייה בחודשי החופש ובספטמבר בחגים וקצת לאחר מכן גם, אך השנה המצב חמור יותר בשל כמה גורמים שהחריפו את העומסים בכבישים.

באפליקציית Waze, בה משתמשים יותר ממיליון וחצי נהגים מדי יום, ניתחו את הנתונים מתחילת חודש אוקטובר (אחרי החגים והחופש הגדול) והשוו אותם לפברואר 2020, רגע לפני שהקורונה נחתה עלינו. תחושת העצבנות בכבישים מוצדקת: העומס בכבישים ("הנסועה") זינק כמעט בשליש בממוצע ארצי – וליתר דיוק ב-26%.

רבים משתפים בחווית הנסיעה שלהם ומספרים כי נסיעה מחיפה לאזור השרון ליד נתניה לוקחת בשעות הבוקר המוקדמות (סביבות 6 בבוקר) כשעתיים נסיעה. נסיעה מחדרה לתל אביב בשעות הבוקר (סביבות 7:30) תיקח גם כן בין שעתיים לשעתיים וחצי נסיעה, אלה זמנים לא הגיוניים.

בדיוק לפני שנתיים, באוקטובר 2019, יצא לדרך הפרויקט הגדול של משרד התחבורה שנועד להקל על העומסים בכניסה הצפונית לתל אביב – "נתיב פלוס". בכביש החוף הוכשר נתיב מיוחד באורך 22 ק"מ וגם בקטע של נתיבי איילון דרום. הנתיב נועד לתחבורה ציבורית ולכלי רכב עם יותר מנוסע אחד. המטרה הייתה לעודד נהגים לאחד כלי רכב ולהקל על התנועה. במציאות זה נראה אחרת.

בני כבודי, עורך דיווחי התנועה של גלגלצ, לא מופתע מהנתונים ומהתחושות. "אנחנו חיים את זה", הוא אומר. "אם פעם הפקקים היו מתחילים ב-7 בבוקר, היום אנחנו מדווחים כבר מ-6 בבוקר על פקקים בכביש החוף, איילון צפון וכביש 6".

על הפקק המפורסם בכביש החוף לכיוון תל אביב כבודי וחבריו דיווחו בעבר הלא רחוק ככזה שמתחיל במחלף חבצלת ונמשך 40 דקות בסביבות שבע בבוקר. "היום העומס מתחיל מאור עקיבא, זמן הנסיעה עומד על כשעה וחצי, וזה עוד לפני שבע בוקר", הוא אומר.

מה הסיבות לפקקים?

"העלייה נובעת ככל הנראה מכמה סיבות", מנתחת הילה רוט בט', מנהלת קהילות גלובאליות ב-Waze. "בגלל המגבלות פחות אנשים נוסעים לחו"ל ויותר אנשים נוסעים בארץ. בנוסף, השימוש בתחבורה הציבורית עדיין נמוך, ככל הנראה בגלל החשש מצפיפות, מה שגורם לעלייה בקנייה ובשימוש בכלי רכב פרטיים". מנגד, רוט וחבריה רואים בשנה האחרונה עלייה של כ-170% בשימוש בקארפול, נסיעה שיתופית, דרך האפליקצייה שלהם.

תופעת הפקקים החריפה ומשתרעת כעת על שעות נוספות מבעבר. אם היינו רגילים ששיאי העומס מוגבלים לשעות 8:00-9:00 בבוקר, כעת הפקקים משתרעים על שעות מ- 7:00 ועד 10:00 ולעיתים גם מאוחר יותר. בשעות הצהריים העומסים מתחילים להיבנות כבר מהשעה 15:30 וממשיך עד 19:30 בערב.

גורם נוסף שמעלה את העומס הוא המהלך הארוך לשינוי פני התחבורה באזור גוש דן. מגלילות בצפון ועד ראשון לציון בדרום ולאורך נתיבי איילון מקודמות העבודות לנתיבים המהירים לתחבורה הציבורית. אלו עתידים לשמש מאות שאטלים שייצאו מחניוני הענק בהם אמורים להשאיר הנהגים עשרות אלפי מכוניות ולהתנייד לתוך העיר באמצעותם. בזמן העבודות נוצר מצב בו נתיבי הנסיעה נהיים צרים יותר בשל שטח העבודות בשוליים, השוליים עצמם נהיים צרים יותר ומאפשרים פחות "נתיב" לרוכבי הדו גלגלי המעמיסים על הנתיבים הקיימים, לאלו יש להוסיף כניסה ויציאה של משאיות ורכבי עבודה מאתרים אלו וקיבלתם המון גורמים שנמצאים במעטפת, אבל משליכים על מהירות התנועה עצמה.

אז מה עושים?

לקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש דן נצטרך לחכות לפחות עוד שנה. במקביל, בשטח עובדים על הקמת מסילת הרכבת המזרחית בין חדרה לאזור כפר סבא. ייקח עוד כמה שנים עד שתפעל. בדרך ויתרו במשרד על הקמת חלק מהתחנות שתוכננו לקו הזה, בהן תחנת הרכבת היחידה בעמק חפר שנועדה להקל על עשרות אלפי תושבים.

בכמה אזורים נערך, עוד לא בהצלחה גדולה מדי, פיילוט בהפעלת מוניות שירות מחוץ לערים הגדולות. מדברים גם על הרחבת כבישים, סלילת נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים. אבל בינתיים, כמו הפרויקטים, גם הנהגים זוחלים.

בקרוב צפוייה להגיע לכנסת לאישור סופי הצעת החוק להטלת אגרת גודש – "קנס" שנשלם על כניסה ברכב לאזורים שונים בגוש דן, לפי שעות. הרעיון הזה נועד, כמו "נתיב פלוס", לעודד נהגים להעדיף תחבורה ציבורית, ובמקביל להכניס לקופת המדינה יותר ממיליארד שקל בשנה שאמורים להיות מושקעים בפרויקטים לתחבורה.

התיזמון של בני כבודי מגלגלצ מדכא. "המצב הפך לקטסטרופה", הוא אומר. "כל הפתרונות ביחד נכונים, אבל הכל ייקח זמן. התחזית שלי לנהגים היא שכנראה שתהיו תקועים עוד הרבה זמן בפקקים".

תגובת משרד התחבורה-

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה"עם כניסת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לתפקיד היא הכריזה על שינוי סדרי העדיפויות. בהתאם לכך תפיסת המשרד השתנתה והותאמה לטיפול במצב החירום התחבורתי שמדינת ישראל נמצאת בו אחרי שנים של סדר עדיפויות ששם את הרכב הפרטי בראש. לראשונה בתולדות משרד התחבורה, כ-80% מתקציב המשרד מושקע בפרויקטים של תחבורה ציבורית שנועדו לאפשר לנוסעים והנוסעות אלטרנטיבה יעילה ובטוחה לרכב הפרטי.

"לפי נתוני חברת נתיבי ישראל, חלה עלייה של 7% בהיקף הנסועה בכבישים במרכז הארץ בשנתיים האחרונות, אחוז קטן משמעותית מן הנטען. משרד התחבורה פועל לקידום תחבורה ציבורית ושיתופית, במטרה לאפשר לציבור הנוסעים והנוסעות תחבורה גמישה המותאמת לצרכים השונים ולצמצם את מספר כלי הרכב על הכביש. במסגרת זאת, המשרד פועל להוספת נתיבים המעניקים העדפה לתחבורה הציבורית והשיתופית והקצה תקציב של 6 מליארד ש"ח לנתצ"ים. בימים אלו מקודם מערך אכיפה בנתצ"ים העירוניים והבינעירוניים, מהלך שצפוי להביא לשיפור ביישום אפקטיבי של תכנית נתיב פלוס.

"באשר לרכבת, בשנתיים האחרונות פיתוח הרכבת המזרחית נמצא בעבודות מתקדמות ובהתאם ללוחות הזמנים. הרכבת תביא לשינוי משמעותי באזור כולו ומתוך 8 התחנות המתוכננות במסילה המזרחית, 5 מתוכן נכללו בתכנית החומש הקרובה לפיתוח הרכבת. יתרת התחנות יפותחו בין השנים 2026-2031.
בנוסף, מרחב השרון ייהנה גם ממסילת מנשה ובתחנות נוספות למרחב זה, וחיבור רכבתי לאזורים נוספים בישראל. יש לציין, כי כל עוד לא נסלול את המסילה הרביעית באיילון, לא נוכל להפעיל את הרכבות הנוספות, לכן, עלינו להבטיח בראש ובראשונה את זירוז חשמול הרכבת ופיתוח המסילות מבלי עיכובים מיותרים.

"בשנים האחרונות יצא משרד התחבורה במספר פיילוטים שמטרתם לבחון את התאמת השירות הגמיש כרובד משלים לתחבורה הציבורית במטרה להוסיף למעגל משתמשות ומשתמשי התחבורה הציבורית אוכלוסיות נוספות שהשירות הסדיר אינו מתאים לצרכיהם וכן כאמצעי שירות נוסף. פיילוט "קוויקר" מופעל מזה כ-5 חודשים ועדיין נמצא בהליך למידה והפקת לקחים, מטבעו של הליך חדשני.

"לאור הפקות הלקחים, המשרד האריך את תקצוב הפיילוט, כך שהמועצה באזור נהנית כיום מהשירות הייחודי, בתקווה כי נראה שיפור משמעותי בתפקודו בשנה הקרובה. אנו מברכים על הרצון הרב של התושבות והתושבים במרחב הכפרי לנסוע בתחבורה הציבורית, ואכן אחד האתגרים הוא לפתח פתרונות תחבורתיים אפקטיביים לבנייה המפוזרת הכפרית. יחד עם זאת, הפקקים הרבים באזורים אלו מעידים על הצורך הדחוף במדיניות דיור עירונית של ציפוף הבנייה, מבוסס על מערך הסעת ההמונים".