הבעיה היא בשיטה: מורים ותיקים מרוויחים כמעט פי 4 ממורים מתחילים, המועסקים בשכר רעב. כך פועלת השיטה שדוחקת החוצה צעירים ומוכשרים ומשמרת ותיקים ובינוניים.
משרד החינוך הינו המעסיק הגדול ביותר במגזר הציבורי: מערכת החינוך הממשלתית מהווה כ 19%-מהעובדים במגזר הציבורי שהם כ-139 אלף עובדים.
השכר הממוצע של עובדי הוראה בחינוך יסודי וחטיבות הביניים לשנת 2020 היה כמעט 14 אלף שקל – גבוה ביותר מ- 20% מהשכר הממוצע במשק בשנה זו. כך עולה מהדו"ח של הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, שמרכז את הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית.
הדו"ח לא כולל את המורים בתיכונים שככלל מועסקים על ידי השלטון המקומי. מהדו"ח עולה כי השכר הממוצע לעובד הוא כ-12,200 שקל, ואילו השכר הממוצע למשרה הוא 13,880 שקל. הפער נובע מהעובדה כי לא כל המורים מועסקים במשרה מלאה. היקף המשרה הממוצע לעובד ההוראה הוא כ-87% והוא עולה ככל שעובד ההוראה ותיק ומשכיל יותר.
לפי הדו"ח, עובד הוראה לקראת סוף הקריירה יקבל שכר גבוה פי 3.7 מעובד הוראה מתחיל. במידה שעובדים מתחילים היו עובדים בהיקף משרה דומה לזה של עובדים בעלי ותק גבוה, פערי השכר היו מצטמצמים לפי 2.4 לטובת העובדים הוותיקים. גם אז פערי השכר בין מורים מתחילים לוותיקים היו מהגבוהים ביותר במדינות המפותחות.
לפי הנתונים, בשנה הראשונה השכר הממוצע לעובד הוראה עומד על כ- 5,287 שקל בלבד, וזאת בגלל שתחילה עובדים במשרה חלקית. ככל שיעלה הוותק של העובד, כך אחוז המשרה עולה. שכר למשרה מלאה של מורים עם תואר ראשון נע בין 19.1-8 אלף שקל (ברוטו); שכר מורים עם תואר שני יכול להגיע ל-22.6 אלף שקל, ושכר של מנהלים עם ותק גבוה יכול להגיע ל-34.1 אלף שקל. השכר הממוצע במערכת החינוך (כולל שכר המנהלים) הוא 12.2 אלף שקל בחודש, והוא השכר הממוצע הנמוך ביותר בקרב כל עובדי המגזר הממשלתי.
באוצר מסבירים כי עם ותק של 19-15 שנה, שכר המורים יכול להגיע בממוצע ל-15-13 אלף שקל, אם הם לוקחים תפקידים נוספים כמו חינוך כיתה, ריכוז מקצוע או ריכוז שכבה. בנוסף, בין השנים 2020-2013 שכר המורים עלה ב-36%.
עוד בפערים, קיימים גם פערי שכר מגדריים. אומנם הפערים יחסית נמוכים (5%) אך הם עדיין קיימים לטובת הגברים. גברים מהווים פחות מ- 15% מעובדי ההוראה, אך יותר מ- 30% מהמנהלים- זהו גורם מרכזי לפער המגדרי בשכר.
מהסתדרות המורים נמסר כי משרד האוצר שוב בחר לנסות ולהסית את הציבור נגד עובדי ההוראה בדיוק כפי שעשה בימים הקשים של משבר הקורונה. כל זאת ערב המו"מ על הצפוי על הסכמי השכר. כדי להכפיש את עובדי ההוראה באוצר מעוותים נתונים ולא מספרים לציבור שבניגוד להסכמים מעל 40,000 עובדי הוראה מועסקים בשיעור משרה נמוך מ-50%.
אילו היה הממונה על השכר מפיק דו"ח שמציג תמונת מצב אמיתית ולא מניפולטיבית הוא היה מדגיש שהשכר החציוני של עובדי ההוראה בישראל נמוך מהשכר החציוני בשירות המדינה. אבל את זה נוח לפקידי האוצר להסתיר.
נציין כי רצון הממונה על השכר לשנות את שעות ההעסקה ואת לוח החופשות מתעלמת לחלוטין משעות העבודה בפועל של עובדי הוראה – שעות שעליהן הם אינן מתוגמלים כלל.
נדגיש כי בהשוואה למדינות ה-OECD מורה בחינוך היסודי מלמדת שעתיים יותר בשבוע, שיעור שעות ההוראה הפרונטליות גדול יותר ושעות הנוכחות שהדוח מציג אינן כוללות 36 שעות שנתיות, ימי היערכות ושעות פרטניות. כמו כן, מחיר שעת הוראה לכיתה בישראל נמוך ממחיר שעה במדינות ה-OECD ושכר מורה מתחילה נמוך אף הוא מרוב המדינות.
