|
|

על פי נתוני שב"א: גידול בהוצאות כרטיסי אשראי בחודש אוגוסט

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp

שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, ערכה בדיקה שהשוותה בין ההוצאות בכרטיסי אשראי באוגוסט לפני ואחרי החלת התו הירוק ב- 18 בחודש, לעומת התקופה המקבילה לפני שנה ושנתיים. על פי התוצאות בחודש אוגוסט ניכר גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי בענפים הפועלים על פי התו הירוק והתו הסגול.

למרות התורים במתחמי הבדיקות והמחירים הגבוהים, ניתוח של ההוצאות בכרטיסי אשראי חושף את האמת: הישראלים לא מוציאים פחות או מבלים פחות. להפך, הם מוציאים יותר כסף על מסעדות, אטרקציות, מוצרי אופנה ועוד. התמונה לא שונה גם במרבית הענפים שפועלים לפי מגבלות התו הירוק, המתיר כניסה רק למחוסנים, מחלימים או לכאלה המציגים תוצאת בדיקת קורונה שלילית.

לגידול בהוצאות יש כמה סיבות. אחת מהן היא מאות אלפי ישראלים שבשנים קודמות נפשו בחו"ל וכעת שבויים בארץ, בשילוב עם עליות מחירים — חלקן של עסקים שניצלו את המצב ונוכחו שהמחיר החדש לא פוגע בביקושים.

סיבה נוספת היא "תסמונת הצרכן הנהנתן". במשך יותר משנה אולצו הצרכנים להוציא פחות על חופשות ובילויים, ובחלק מהזמן אף להסתגר ולוותר על פעילויות. כתוצאה מכך גדל החיסכון של חלק ממשקי הבית. כעת הם רוצים לצאת ולהוציא — גם אם המחירים גבוהים — תחת תו ירוק ובישראל. האפקט הפסיכולוגי של "אכול ושתה היום כי מחר נמות" רק התחזק בשל האפשרות לסגר רביעי.

לצד סיבות אלה יש לציין את הבועה המסתמנת בענף ההיי־טק, שיצרה לא מעט מתעשרים ומשפרי שכר שקונים הכל מהכל.

המגמה של הוצאות מוגברות צפויה להימשך בספטמבר בשל החגים, החופש ממסגרות החינוך ומזג האוויר שצפוי להיות נעים. השפעת המנה השלישית של החיסון על התחלואה עשויה לגרום לכך שאנשים יבזבזו אפילו יותר. לא מן הנמנע שחוסר היציבות לצד ביקושים מוגברים בחלק מהעסקים, יתורגמו להמשך עליות מחירים.

דרישת בעלי העסקים שדרשו לקבל מענקי סיוע בעקבות פגיעה מההגבלות החדשות נדחו על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן, אשר אמר:  "לכו לסופרלנד או ללונה פארק, הכל מלא. אותו דבר לגבי מסעדות. החברות הציבוריות רשמו רווחים מאוד יפים. גם מס הכנסה מצביע על הכנסות גבוהות",

מהנתונים ומשיחות עם בעלי עסקים ממגוון תחומים עולה שהישראלים פשוט החליפו הוצאה במקום אחד בהוצאה במקום אחר — כלומר, בעוד בחלק מהעסקים המכירות התרסקו, בחלק אחר הביקושים גבוהים מהרגיל. המרוויחים הגדולים הם המלונות וחדרי האירוח שההוצאה בהם גדלה בכ-60%, למרות הביקורת בשל ניצול המצב להעלאה גדולה במחירים, הם נהנו מתפוסה כמעט מלאה.

החשש של מסעדנים כי הרחבת התו הירוק גם לשולחנות בשטחים החיצוניים של המסעדות תהרוג את הפעילות — לא התממש. גם עם התו הירוק הענף נהנה מהגידול של כ–30% בהוצאות של ישראלים בהשוואה לאוגוהאם סט 2019 (כ–76 מיליון שקל ביום לעומת כ–57 מיליון שקל). בתקופת הקורונה נסגרו לא מעט מסעדות שקרסו — ואילו אחרות התייעלו, שינו פורמט במידת הצורך או פתחו עסק המתאים למשלוחים וטייק אווי.

 

מי מרוויח ומי מפסיד?

באופן מפתיע, גם ההוצאה על אטרקציות, מקומות פנאי ובידור גדלה בכ–40% לעומת אוגוסט 2019. מאז שהורחב התו הירוק חל אמנם קיטון בהוצאה לעומת תחילת החודש — היא עדיין גבוהה בעשרות אחוזים. גם כאן ניכרים שינויים בהתנהגות הצרכנית ומעבר ממקומות סגורים ואירועים המוניים לבילוי וטיולים בחיק הטבע ובמקומות פתוחים.

מנגד, מי שהלך באחרונה לצפות בסרט בוודאי שם לב לכך שהאולמות בתפוסה חלקית, בעיקר בסרטי ילדים שעבורם נדרשת בדיקת קורונה. "מאז התו הירוק המכירות שלנו נחתכו ב–50%", אומר אבי אדרי, מנכ"ל סינמה סיטי. עם זאת, הוא משדר אופטימיות: "אני צופה שבעוד שלושה־ארבעה שבועות הבלגאן הזה ייגמר בזכות המנה השלישית של החיסון".

גם במשחקיות מספרים על ירידה גדולה במספר המבקרים. עד לפני ימים ספורים פעלו מרבית המשחקיות לפי התו הסגול בשל מיקומן בתוך מרכזים מסחריים — אך משרד הבריאות הבהיר באחרונה כי התו הירוק חל גם עליהן.

בענף האירועים מספרים על ביטולים בעלות מוערכת של כחצי מיליארד שקל החל מהשבוע השני של אוגוסט. חלק מהביטולים הם של אירועים עתידיים – גיא בסר, מבעלי קבוצת ההפקות בלוסטון, מספר: "ביטלתי אירוע של אינפקטד משרום בפארק בירקון שתוכנן לסוף ספטמבר לכ–20 אלף איש; לפני שבועיים ביטלתי סיבוב הופעות של להקת דייר סטרייטס אקספיריינס ברגע האחרון (לאחר שמשרד הבריאות חייב את חברי הלהקה בבידוד); הוצאתי מיליון וחצי שקל על פסטיבל דיי זירו הבינלאומי שבוטל בגלל החמרת המגבלות על התקהלות; הזמנתי 5,000 חדרי מלון באילת לפסטיבל הסטודנטים פאנג'ויה שאהיה חייב לשלם עבורם לא משנה באיזה מתכונת הוא יתקיים. שאני אמשיך?"

בסר מוסיף מוסיף כי גם כשהאירועים מתקיימים והלקוחות מגיעים — זה כרוך בהשקעות גדולות. "הקמתי מתחם לבדיקות מהירות בתערוכת הלגו כי אנשים לא היו מחכים שעות בתור לבדיקות של מד"א. בנוסף יש את האירועים העסקיים, של חברות ורשויות מקומיות, ש–80% מהם בוטלו ולא נמדדים בהוצאות האשראי".

כצפוי, הנפגעים הגדולים ביותר מהמצב הם ענף התעופה וסוכני הנסיעות עם ירידה חדה בהכנסות היומיות. חלק מהכסף שהגיע בעבר לעסקי התעופה ותיירות החוץ זורם לעסקים הפועלים בישראל.