|
אתרים: סיפורים ברשת (מקור ומתורגם) | או הנרי/ "אחרי עשרים שנה" וhttp://www.ynet.co.il/articles...
"בלילה הזה לפני עשרים שנה," אמר האיש, "סעדתי כאן אצל ´ג´ו הגדול´ בריידי עם ג´ימי ולס, חברי הטוב ביותר, והברנש הנאה ביותר בעולם. הוא ואני גדלנו כאן בניו יורק, ממש כשני אחים, יחד. אני הייתי בן שמונה עשרה וג´ימי היה בן עשרים. למחרת בבוקר הייתי צריך לצאת לדרך מערבה כדי להתעשר. את ג´ימי אי אפשר היה לעקור מניו יורק; בעיניו היה זה המקום היחיד עלי אדמות. אם כן, אותו לילה הסכמנו בינינו שניפגש כאן שוב בדיוק עשרים שנה אחרי אותו תאריך ואותה שעה..." |
 | אסימוב אייזיק/ "שקיעה" וhttp://199.203.242.45/pishpesh...
הפולחנאים אומרים שאחת לאלפיים וחמש מאות שנה נכנסת לגאש למערה ענקית, כך שכל השמשות נעלמות, ויורדת עלטה מוחלטת על העולם כולו! ואז, הם אומרים, מופיעים דברים הקרויים כוכבים, והם גוזלים מבני האדם את נשמותיהם ומשאירים אותם חסרי תבונה כבהמות, כדי שיחריבו את התרבות שהקימו בעצמם. |
 | גיימן ניל/ "המחיר" וhttp://www.sf-f.org.il/story_4...
לנוודים ולחסרי בית יש סימנים מיוחדים שהם משאירים על שערים ועל עצים ועל דלתות, כדי שאחרים מסוגם יֵדעו מעט על האנשים שגרים בבתים ובחוות שעל פניהם חלפו בנדודיהם. אני חושב שלחתולים יש סימנים דומים; אחרת, כיצד ניתן להסביר את החתולים שמופיעים על סף דלתנו במשך כל השנה, רעבים ונטושים ומלאי פרעושים?
|
 | דאל רואלד/ "סיפור אפריקאי" וhttp://www.kinnblog.com/blog/2...
בלילה השלישי החליט הזקן לעשות תצפית. ברגע שהתחיל להחשיך, הוא התמקם לצד החלון הפתוח, רובה שנים-עשר מילימטר ישן נח על ברכיו, אורב לגנב שבא בלילה לחלוב את פרתו. בהתחלה היה חושך מצרים ואפילו את הפרה לא הצליח לראות, אך עד מהרה עלה ירח שלושה-רבעים מבין הגבעות והחלל נעשה מואר כמעט כמו היה זה אור יום. אבל קור חודר שרר, כי הרמה ההררית נמצאת בגובה אלפיים ומאה מטרים, והזקן הצטמרר במושבו והידק את שמיכתו החומה אל כתפיו. |
 | טוכטרמן ורד/ "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" וhttp://www.sf-f.org.il/story?i...
לכאורה, סתירה פנימית. הייתם מצפים שהריגוש האמיתי יהיה לפני קבלת הפרס. חדוות הגילוי, המתח שבמועמדות, ההתרגשות שבזכייה. אבל פרופסור באום היה די בטוח שהוא יקבל פרס נובל מרגע שהתחיל להעמיק לתוך התאוריה שלו על עיוותי המרחב המאחדים. הנושא היה פשוט גדול מכדי שלא יזכה אותו בפרס. הוא התייחס לנושא כמעט בשוויון נפש. כמעט, כי הוא בכל זאת היה אנושי.
|
 | מנספילד קתרין/ "שובל אש" וhttp://bananot.co.il/articles/...
"מה חשבת כשביקשת ממני לתקוע פרחים בשמלת הערב שלך - כשנתת לי להיכנס לחדר השינה שלך לראות אותך מסתרקת כשויקטור לא בבית - כשהעמדת פנים שאת תינוקת ונתת לי להאכיל אותך בענבים - כשרצת אליי וחיפשת סיגריה בכל הכיסים שלי - ואת יודעת טוב מאוד איפה הן נמצאות ובכל זאת חיטטת בכל כיס וכיס - ואני הרי יודע - אני משתתף אתך בהצגה - מה חשבת, שלאחר שהדלקת את המדורה יהיה לך שקט ונעים - שתוכלי למנוע מעל הבית להישרף?" |
|
|
