אצלי זה נהפך להרגל כמעט אובססיבי להעמיס את האופניים על הרכב ולהגיע עימן לכל מקום שבוא אני הולך לשהות יותר מיממה, שמה חלילה יהיה לי מעט זמן ואוכן ל"נצל" לרכיבה ולא רק להשתקת המצפון...
כך היה בחופשה האחרונה לאילת, אך שהפעם יש שינוי- אני לא לבד. בחופשה הזאת אני חובר לידידי דרור אשר גם הוא העמיס את האופניים ומחכה לי כבר שם באילת. השינוי הגדול מבחינתי שהפעם אני לא יאלץ לרכב באזור האורבאני של העיר –מקסימום לאזור פארק הצפרות(ממזרח לעיר)  אלה שהפעם נוכל לתפור לנו מסלול שטח כמו שאזור זה  יכול לתת.
בחופשות מעין אילו שהיתי לבד עם האופניים לא נראה לי אחראי מידי לצאת לשטח לבד;  אזור לא ידוע...מזג-אוויר קיצוני ושטח לא ידוע לא תמיד ידידותי למשתמש.
חיפשתי מסלולים בפורומים השונים ראיתי אחד או שניים אבל לא הייתי משוכנע שזה – זה! אבל תמיד באיזשהו חיפוש נתקלתי לא מעט בשם " תגובת שרשרת – אייל". וידעתי שאפילו עם אצא לדרכי לדרום בלא איזשהו מסלול מדוגם זו תהיה סיבה יותר מטובה להגיע לאייל מ"תגובת שרשרת". וכך היה.
התייצבנו דרור ואני בערבו של יום , האמת לא כל כך מוכנים להתלהבות של אייל להציע לנו בדיוק את מה שרצינו, מסלול של שעה ורבע –שעה וחצי בדרגת קושי בינונית ללא צורך בכישרונות  אקסטרים. ובלא מפה מצידנו צייר לנו ביד "אומן" מסלול שדרור ואני התפעמנו ברכיבה ברמת הדיוק שלו! מיהרתי ורכשתי את המפה המתאימה (מפת סימון שבילים מס` 20 – הרי אילת). וסימנתי בה את המסלול.

המסלול:
אורך 10 ק"מ אופציה ל25 ק"מ.
דרגת קושי : קל בינוני.
מתאים לחורף או בקיץ לשעות מוקדמות מאוד בבוקר.
-מסומן בצבע כחול במפה;
החנינו את הרכב (0) בכניסה לשכונה הנבנית די קרוב לגדר המקיפה מבפנים. רכבנו צפונה על כביש שצמוד לגדר עד שלט המורה מערבה "גבי רחם" (1) . לקחנו במזלג את השביל הימני ובעליה ממש מתונה הגענו עד מפגש שבילים (2) ובחרנו את השמאלי לכיוון מזרח עם עליה די תלולה, שהאי בעצם אוכף על לשיא (3). גלשנו על השביל במורד עד למפגש שבילים נוסף (4) ופנינו ימינה לכיוון דרום עד שראינו את בסיס הגדנ"ע "באר-אורה ז"ל " . חצינו את הבסיס לכיוון דרום (אפשר לבקר ולראות את הבאר שעל שמה המקום). והתחברנו לשביל כחול  (5). מכוון שחשנו שמזג האוויר חם מידי החלטנו לחתוך על שביל מזרחה לכיוון חזרה לרכב.
יש אפשרות לאריך את המסלול – צבע ורוד במפה – בעוד כ 10 ק"מ ולהמשיך בשביל הכחול עד התחנה הסיסמוגראפית ושם בכביש מזרחה עד צי הנפט (סימון שביל אדום)  ולחזור עימו צפונה עד הרכב.


סיכום: יש לנו- הרוכבים- הרבה מזל שהאנשים שאופניים זה מקצועם כל כך מסבירי פנים ונותני שרות מעל ומעבר לכל תחום אחר שאני מכיר! ואם מדברים שיש התפתחות בענף האופניים זה הרבה מאוד בזכות אנשים כמו
איל -"תגובת שרשרת" אילת.