ייבוא החברים שלי מהעולמות הישנים
ראשי
החברים שלי
תחומי העניין שלי
הפרופיל שלי
ניהול
חיפוש    
חיפוש מתקדם

שי חי

 

 

שי חי בפורומים:

  • סטודיו 81 שי חי
    לכל חבריי הפורום שלום. עיינתי בארכיון הפורום ולפי מה שקראתי כבוד הוא לי לכתוב פה אינני יודע אם פורסמה כתובתה של האתר שלי בפורום זה אז אם כן קבלו התנצלותי מראש אשמח לשמוע הערות הארות ודעות שונות בתודה מראש וכבוד רב חבר שי חי KEEP IT HALF
  • מחפש קראטה-קה לאימונים משותפים
    היי לכולם, שמי שי ואני בן 20 מחולון, ני-קיו בשוטוקאן קראטה-דו (סגנון אושימה, אם זה אומר משהו למישהו) - הספקתי להתאמן (לצערי) כמעט שנה באיסאיי (שיטת הלחימה שפותחה ע"י משה גורליק) וניתן לי הכבוד ללמוד אצל סיפו שי חי (מלמד פאן גיי נון עם נגיעות באיגרוף סיני ושוטו-ריו, שזה סוג של קראטה אוקינוואי) אני מחפש בנרות אחר מתאמנים רציניים שמתאמנים כל יום או כמעט כל יום בעלי רמת אימון גבוהה - אני מתכוון לגשת לחגורה שחורה ב2007 (בלי נדר אם אני אעבור לאי-קיו בנובמבר ) ומלבד זה אני גם מתכוון להמשיך להתאמן אצל שי לזמן בלתי-מוגבל - מוכן לאימונים משותפים מכל סוג, עם העדפה לתרגולי קומיטה ובונקאי (יישום קאטות) בתודה מראש, שי
  • קל וחומר לקונג-פו, ידידי
    קונג-פו מסורתי זה ממש לא משהו שהייתי משתמש בו כסגנון אגרוף רגיל. ראית פעם נזיר שאולין נלחם נגד מישהו? אתה יודע למה החבר'ה האלה מסוגלים לעשות? זה הסגנון קונג-פו שלמדתי.. עליהם שמעתי דברים אחרים בכל הנוגע לקרבות. פשוט אי אפשר לעשות קרבות חוקיים בקונג-פו (פאנ-גי-נון, ראה שי חי בהרצליה) כי הם תולשים עיניים ואשכים.
  • עוד שבועיים מפגש פורום
    מפגש פורום ביום שישי ה- 10\19 המורים שילמדו במפגש :   שרון פרידמן-סיסטמה, ושי חי- פנגיינון. סיסטמה - שרון פרידמן   בשיעור עם שרון נתרגל עבודה אינטואיטיבית על חמיקה מלפיטות ובריחים עפ"י עקרונות התנועה של סיסטמה. סיסטמה עובדת על עקרונות ופיתוח רוח נכונה וכושר אילתור. בשיעור לא נילמד טכניקה או שיטת פעולה מסוימת אלא נעבוד  בצורה חופשית לפי עקרונות על מנת לפתח את המודעות וחופש התנועה מהריצפה ועד לעבודה מול מספר אנשים בתרגילים חופשיים. נלמד הסתמכות על יציבה ונשימה לעומת התנגדות לשמירה על חופש תנועה ומניעת פגיעה. הגברת המודעות לחלקי הגוף השונים תחת לחץ ועבודה על תנועה משוחררת במצבי לחץ. המורה שרון פרידמן מוסמך ללמד סיסטמה תחת ראשי השיטה כבר מיספר שנים ומלמד בתל אביב. שרון למד מספר אמנויות לחימה מגיל 10 ובחר בסיסטמה בגלל החופש שהשיטה מציעה ללומדיה. ללא חגורות או קאטות. אין תנועות או התקפות ידועות מראש ויש דגש גדול על הכרה ביכולות של התלמיד (KNOW YOURSELF) ושמירה על חוסן ויכולת פעולה לאורך זמן כך שגם ילד קטן או אדם מבוגר יוכל לשרוד ולשפר את חייו באמצעות שימוש בעקרונות השיטה. פנגיינון - שי חי   פנגיינון הינה אומנות לחימה סינית עתיקה אשר שימשה את שומרי הראש בכפר שוריי שבאוקינאווה שם למד מאסטר ריצ'רד רטצקוף את הסגנון ממאסטר מורהישי מיטצושובי. הזרם האוקינאווי של סגנון זה ידוע כ-וואי צ'י ריו קראטה והוא כיום אחד מסגנונות הקראטה המרכזיים הנלמדים באוקינאווה. ריצ'רד  הינו המאסטר האחרון הידוע לסגנון זה ותלמידיו הם היחידים בעולם שעוד מתרגלים את הסגנון הישן והטוב, בכל 50 שנות פעילותו של ריצ'רד כמורה לפנגיינון הוא נתן רק 4 חגורות שחורות לתלמידיו בינהם שי חי אשר למד את הסגנון בביתו של ריצ'רד במשך חמש שנים ו12 שעות אימון יומיות כבן בית סמוך לבוסטון ארה"ב שם גם השתתף במספר גדול של קרבות עם אומני לחימה מסגנונות שונים. לפני כחודשיים נפתח סטודיו 81 המונה כחמישים תלמידים בחודש פעילותו הראשון בהנהלת שי חי וסיריל זימנד ובנשיאותו של ריצ'רד רטצקוף. הסגנון מתמחה בהגנה עצמית מכוונת רחוב ובשיעור יועברו אפליקציות קרביות בהתאם ע"י שי חי. המפגש יחל בשעה  9:30 (המועדון ייפתח כבר בשעה 9:00. אפשר לבוא ולהתחיל לעשות חימום באופן עצמאי). אורך כל שיעור יהיה כשעה ורבע, ותהיה הפסקה של כ-15 דקות בין שיעור לשיעור. המפגש יתקיים ב"סטודיו 81"- רחוב סוקולוב 81 הרצליה (בתוך הפאסג' כניסה ראשונה במעלה המדרגות)- באדיבותו של שי חי- תודה שי על תרימת המועדון שלך לטובת מפגש הפורום      ביגוד     נא לבוא בבגדים נוחים לאימון. אין צורך בחליפות אימון בסגנון קרטה / ג'ודו. מכנסיים נוחות וחולצה קצרה יתאימו מאוד. האימון יתקיים ללא נעליים (אפשר להשאר עם גרביים או לבוא עם נעלי אימון ייעודיות שאינן משמשות להליכה מחוץ לאולם האימונים).    מזון,   כל מי שמגיע,מוזמן להביא עימו מזון שיהיה מה לאכול ולשתות בין השיעורים.   תחבורה   לבאים ברכב פרטי  יש שפע חניה באיזור. כמו כן, חניון צמוד לסטודיו. לבאים בתחבורה ציבורית,יש לא מעט אוטובוסים שמגיעים לאיזור (הסטודיו ברחוב הראשי של הרצליה). קווי דן48,47,247. קווי אגד 501, 502 קהל יעד     המפגש פתוח לכל מי שכותב או קורא בפורום    ללא הבדלי דת, גזע, מין, לאום, ותק באימונים, או שיטה בה מתאמנים (או לא מתאמנים). המטרה היא מפגש חברים, אימון משותף, טעימה מהשיטות שיוצגו, הכרה של המורים שילמדו, והנאה להתראות במפגש הפורום     בייבי
  • שמירה על נתיב אויר פתוח
    עם שי חי
  • החברה של שי חי מתרגלים
 


 


  • שלום אני שי חי
  • האירוח המדהים של שי חי וסיריל
  • הפדיחה הנוראית שלי..
    6:30 AM . ניו המפשיר, ארה"ב - המרתף של מאסטר ריצ'רד רטצקוף. קרוב לסיום מאתיים שכיבות השמיכה של הבוקר יכולתי להרגיש את עיניו הבוחנות של מאסטר ריצ'רד פרנסיס רטצקוף, איש קשוח לכל הדעות, בוחנות אותי. הוא ישב שם על המדרגות עם כוס קפה TO GO מתכתית ולגם מהקפה החם שניחוחו התפשט בחלל, תוך שהוא מוודא שאני לא מפספס שום שכיבת שמיכה, עוד בהתחלה יכולתי להרגיש את הכאבים בשרירים- תוצאות האימונים הקודמים, ואחרי המאה הראשונות כל שכיבת שמיכה הפכה לסיוט בפני עצמה. "מה קרה שי?" הוא סינן במבטא אמריקאי כבד.. "כואב לך??".. באותו רגע ידעתי שלושה דברים.. אחד ,שאם אני אומר לו שלא הוא מיד שולח אותי לעוד מאתיים שכיבות שמיכה והכל כדי לעשות לי בוקר טוב.. שתיים, שאם אני אומר לו כן אז הוא מתחיל שוב עם המיצמוץ בעין שמאל שבדרך כלל אומר שאני הולך לסבול היום הרבה מכות ולשמוע את הנאום של "אני לא אהיה שם שהם יבואו לזנזנן אותך" במבטא האמריקאי המפורסם שלו. ושלוש שהיום אני כבר לא אלך לקניון עם סופיה, השכנה מעבר לרחוב.. מדברים על שאלות מכשילות הא..? "כואב??? מה פתאום מאסטר..מה פתאום.." עניתי בקושי בזמן שאני מנסה להחזיק את עצמי על הידיים,הנחתי שעדיף לי לסבול עוד שכיבות שמיכה ולא להראות לו שכואב לי, אתם מבינים..כזה אדם הוא המורה שלי הוא תמיד לימד אותי שגם אם הכי כואב בעולם תמיד צריך להמשיך ולא לתת לזה להשפיע עליך ושזה הצעד הראשון בלהיות לוחם ובנאדם. "לא כואב??" הוא שאל בפליאה הדם עלה. העיניים הבריקו. והמבט התחדד.. "יופי!!.." הוא אמר בחיוך.."אז לא יפריע לך לעשות עוד מאתיים..על האצבעות.." לי- שי חי מהרצליה לא נותר אלא להשלים עם גורלי ולנסות לעשות את הכי טוב שאני יכול וכך עשיתי.. שעה ארוכה נאבקתי באצבעות שלי ובידיים שנראה היה לי כי הן מסרבות להרים אותי יותר, בזמן שריצ'רד יושב בלוטוס ומוציא עם סכין רסיסים מהרגל אותם קיבל בוויאטנם. "טוב שי אני צריך לקחת את אפרה לביה"ס..אני רוצה שתסיים את השכיבות שמיכה+100 קפיצות צפרדע+מאה גשר מהברכיים+הליכת דרקון מסביב לחצר" ואני זוכר שהיו שם עוד כמה פעילויות שהוא ביקש לפני שחשבתי לעצמי בפעם האלפיים מאז שהגעתי לשם מה בדיוק אני חושב שאני עושה ולמה אני צריך את זה..אבל אומרים שדרכו של לוחם היא קשה אז אולי לזה הם התכוונו..בכל אופן אמרתי לו שברור ואין לו מה לדאוג והוא יכול ללכת בשקט כי אני אעשה את כל מה שהוא ביקש ואם ישאר זמן אני אפילו אציע את המיטות בבית ואכניס את הכלים למדיח.. הוא עלה ולאחר כמה דקות ירד עם בתו בת השש בזמנו שהיתה לבושה בהתאם למזג האוויר המקפיא בחוץ ,היא נתנה לי נשיקה על הלחי ואמרה לי בהצלחה, שניהם יצאו מדלת המרתף אל תוך החניה ומשם יכולתי לשמוע את האוטו של ריצ'רד מתניע ונוסע הרחק.. אתם בטח חושבים מה השי הזה רוצה ולמה הוא לא מגיע כבר לפדיחה שלו..אני יודע אני יודע..חכו עוד שניה ותבינו..הפדיחה שלי היא לא אחת קטנה או חסרת משמעות, היא לא משהו שאפשר להעביר ובימים של חורף שאני מסתכל החוצה מהחלון עדיין יוצא לי להיזכר באותו היום ולהצתמרר..אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי אבל כשאני לא יכול יותר והמחשבות על אותו היום קופצות לי לראש אני שואל את עצמי למה עשיתי דבר כזה נוראי היום חמש שנים אחרי אני עדיין לא בטוח מה הביא אותי לעשות את הדבר הנוראי שעשיתי..אולי היה זה הקור, אולי השרירים הכואבים ואולי הבדידות שהרגשתי באותה תקופה..מה שבטוח זה שזה היה נוראי יותר מכל דבר שאתם יכולים לשער בנפשכם ואני לא מאמין שאני מתוודה על זה בפורום ציבורי..אז דקה ונגיע לזה.. בכל אופן.. הייתי לבד בבית והחלטתי לעשות הפסקה קטנה ולשתות משהו כי כמה זה כבר יכול להזיק הא?? עליתי למעלה והכנתי לי שוקו, עמדתי אל מול החלון עם כוס השוקו, בלי חולצה ועם חגורה לבנה שקושרת את המכנסיים העייפות שלי עדיין מזיע והסתכלתי החוצה, בחוץ היה מדהים, שלג בכל מקום, הכל לבן ואפילו תפסתי מבט חטוף על אייל שעבר ביער הסמוך לבית, כולי רגוע התיישבתי על הספה והדלקתי את הטלוויזיה, אמרתי לעצמי אני אשב חמש דקות עד שאני אסיים את השוקו ואז אני אחזור לאימון..הרי מה? פראייר מי ששותה שוקו מהר.. אוקיי לפני שנגיע לפדיחה אני אקח אתכם, קוראי הפורום לחיי באותה תקופה כדי שאולי תוכלו להבין את הגורמים שהביאו אותי למעשה הנוראי.. באותה תקופה הייתי בן עשרים,עוד לא חוקי בארה"ב מה שאומר שאסור היה לי לצאת לפאבים, עוד אומר להגנתי כי ריצ'רד גר במקום מאוד נידח ובעיירה שגרנו בה תחנת הדלק המקומית ודוכן הגלידה הקטן והחבוט הם "מרכז העיניינים" וגם לשם זה שעה הליכה בקור אימים..לא היה לי רכב ושום דרך לצאת מהבית במשך חודשים..וכל זה גורם לבנאדם להרגיש ממש ממש בודד!!!!!!!!! אוקיי הגענו לפדיחה..ג'יזס כמה שזה קשה לי.. בכל אופן פתחתי טלויזיה..ולצערי..היו שידורים רציפים של הסדרה "דוסון קריק", דוסון בדיוק חיבק שם איזו עקומה אחת שבכתה בציוצים מעצבנים שאני מניח שאם לא הייתי במצב רוח רומנטי בגלל השלג והשוקו ומה לא הייתי מתפלל להזדמנות לחבר אותם מהראש לתחת ו/או לפחות לדפוק אותם ראש בראש..טוב לא נסטה מהנושא..דבר הוביל לדבר ומצאתי את עצמי מרותק לטלויזיה, אבא של דוסון מת וכולם היו מנוחסים שמה..אבל מה? הם ניחמו אותו בדיוק כמו שחברים צריכים לנחם, ובכו איתו ואפילו נתנו לו לבכות להם על החולצת קשמיר עם כל הנזלת שלו.. בין כל המחשבות של מעניין איך היוצרים של הסידרה הזאת אישרו תמונות כל כך לא אסטטיות של נזלת לבין איזה כיף לו שיש לו חברים כאלה, אני באמת האמנתי לרגע שם שהם חברים שלי..פייסי, ג'ואי, ג'ן, אנדי,ג'ק..כל הג'מעה.. ודמעה קטנה ירדה לי על הלחי לזכרו של אבא של דוסון.. באותו הרגע ממש פתח ריצ'רד את דלת הסלון וקלט אותי על הספה, רגליים על השולחן, שוקו גמור על הזכוכית של השולחן (יש תחתיות בשביל כוסות!!!!!)  ודמעה על  הלחי.. "וואט דה פאק????" הוא צעק והסתכל על הטלוויזיה.. אני חשבתי שאני מת..התפללתי שהוא לא יראה שזה דוסון קריק, אני חושב שירדה לי שנה מהחיים..אותה השניה שריצ'רד בהה בטלויזיה עד שהוא קלט שמדובר פה בדוסון קריק נראתה לי כמו שנה, הכל היה איטי והחדר הסתובב..התפללתי בכל הלב שלא יהיה שום סימן שיסגיר שמדובר בדוסון קריק ואז זה קרה.. "i love you dawson" אמרה ג'ן בקול איטי ועבה..או שככה זה רק היה נראה לי.. הדם עלה. העיניים הבריקו. והמבט התחדד..בעין שמאל התחיל מצמוץ עצבני ולא פוסק.. "שיט!" חשבתי לעצמי.. "המצמוץ!!" "דוסון קריק??!!!!!" "זה מה שאתה רואה????!!!" "יש לך עניין בזה???""" הוא צעק, ניסיתי לומר לו לא אבל הוא המשיך לצעוק בעברית של עצבני.. "תדחוף הכפתור בשלט!!" "תדחוף הכפתור בשלט!!!" לחצתי על הכפתור האדום שכיבה את דוסון ובחיוך נבוך הסברתי לו שרק לקחתי הפסקה.. "הפסקה הא??" אמר.. באותו היום עשיתי הרבה שכיבות שמיכה..סליחה תנו לי לנסח מחדש.. באותו היום עשיתי הרבה מהכל ומאז כלום כבר לא היה אותו דבר..כל פעם שראינו טלויזיה ביחד היה מין מתח כזה..והקפדתי לצפות איתו רק בסרטי פעולה ומכות והתפללתי שלא יגיע שום קטע מרגש בסרט.. אני יכול לומר בבטחה שדוסון הרס לי את החיים. דוסון- לך תזדיין!!!
  • על מנת להפסיק
    התפתחות העניינים הלא נעימה אסתפק רק בהערה אחת לגבי הסרטים. תחת השם עבודת הרחוב בפנגיינון מוצגת עבודת הרחוב ב-ISAI ולא שום דבר אחר כולל דברים שמאפיינים את ISAI בלבד. כמובן, אני לא מתכוון להתנצח כאן ובשום מקום אחר עם תלמידי לשעבר שי חי שלמד אצלי ISAI ואומנות הלחימה של ריצ'רד משך כמעט מחצית מחייו. תודה לניצן, יובל והרבה חברים נוספים על הערות ועצות. משה גורליק
  • כייף אדיר
    אחלה אווירה,אחלה מזג אוויר, אחלה מורים ואנשים קודם כל תודות למורים הנהדרים: בעז היה שיעור נהדר, dys קודם כל כייף להכיר, היה שיעור מצויין. תודה לצוללן1978 שהיה פרטנר כ"כ נהדר, ובגלל זה לא החלפתי אותו כל האימון לכל מי שהגיע - מקווה שנהניתם דוד כפרי - סופסוף נפגשים , סמוייד המקסים, אבימה,יוסיא,שלומי,אבשלומט,ג'ון אסקודורו, נטע, עדי, לב, מרקו, ניר, שי חי מדת במילה שלך )טונג'ין, רן השולטטתתת!!!!11, שרון מסיסטמה,וכמובן לאלו שבאו רק לבקר : יובל נחמקין,רפאל, קריין, אוהד סמט, אמיר - ובטח יש עוד ששכחתי! תודה לחבריי לניהול המקסימים: מיתר נדיר ובוגימן (שישנו אצלי יום לפני והשארתי אותם לבד בלילה לדבר על פילוסופיה והלכתי לישון ) התמונות יעלו בקרוב (יקח קצת זמן,עד שיגעו אלי ויעברו טשטוש וכו ) המפגש הבא כבר נסגר!!! תתכוננו - פרטים בקרוב נועה
  • אני מקווה שתקראו עד הסוף ולא תמחקו...........
    ( התפתח בין ע.ה. לנאשם קשר ידידותי, בין השאר, באמצעותו של שי חי) זה היה כתוב בהכרעת דין.שי חי הוא העד הראשי מי שנמצא מספיק זמן בפורום הזה יודע שבין משה המורה שלי "הנאשם" לבין (שי חי) שהיה תלמיד אצל המורה שלי זמן רב יש סכסוך שקיים הרבה שנים.הסיפור ידוע לכול הוותיקים בפורום תפוז. ידוע הרי שברגע שאישה מתלוננת על הטרדה מינית ב95% הבחור נכנס לכלא. לצערי זה מה שהולך לקרות בקרוב בדיוק לפי התהליך.כשאני הייתי בבית המשפט שמעתי את הסיפור של הבנות מה שקרה היה כזה דבר: הבנות טענו שהסיפור התרחש בשנת 2002 ולנגד עינינו בבית המשפט שינו את זה לשנת 2003 דבר שיש לשים לב עליו כדבר לא חוקי. "מאפייה משפטית" (פרובוקציה) קשרים וכן...... הרי רובכם כאן אלה שעברו צבא וכן יודעים טוב מאוד על המצב שלנו בארץ עד כמה שהאנשים האלה שלובשים מדים כחולים וקוראים לעצמם שוטרים הם פושעים.ועד כמה שהמדינה שלנו מלוכלכת.מה שמפריע לי הוא השיפוט שלכם מחוסר היכרות אם המקרה כי זה לא סיפור כפי שהוא נראה לעין.  זה סיפור מורכב דברים שאתם לא יודעים שהתרחשו וזה הגיוני שתגידו:(הבן אדם אשם) כי העיתון ובית המשפט אמרו כך אני מנסה להגיד לכם שעל תעשו את זה.במיוחד כשאתם לא מכירים את הסיפור ולא יודעים על מה מדובר. אנחנו הולכים בדרך מסוימת כולנו מכירים את המורה שלנו משה גורליק אדם נפלא.הוא תמיד אומר לנו בחיים לא לריב ברחוב אם אתם יכולים תמיד תברחו אין צורך לריב ולפגוע.כשהיינו צריכים עזרה  בשיעורים במתמטיקה נסע עד הבית שלנו ועזר לנו גם אם זה. כשהוא היה מאחר הביתה ואדם נפצע באימון היה מסיע אותו לבית חולים כמה שיותר מהר. יש לו אישה ושתי ילדים.לצערי לא היה לי כסף בעבר להתאמן בISAI התכוונתי לפרוש אבל משה הסכים לאמן אותי בחינם.אם הזמן גיליתי שיש עוד אנשים באימון שפועלים ככה. לאט לאט נהיינו בכלל קצת אנשים באימון ושמתי לב שהמון חברה לא משלמים וחלק אחר של אנשים משלמים פחות ממה שהם אמורים לשלם.הבנתי שמשה משלם דלק מראש העין לחולון לשב והוא מפסיד מכול העסק הזה.אדם כזה לא יעשה רע לעולם וזה דווקא הגיוני כי דווקא אלה שמנסים להפיל זה את האנשים הטובים.אני ניסיתי להביא לכם הוכחות כמו תמונות ממכתבים אבל אתם לא מקשיבים בעברי רציתי לראות אם הטענה של משה נכונה ואכן שי חי אלים ואני קבעתי אימון אם שי חי זה התחיל בזה ששי חי ניגש אני באתי ללחוץ את ידו לשלום ושי חי העיף לי בעיטה לחזה כתגובה בצעקות (אתה יודע מי אני אתהה יודע מי אני) ? אני שלחתי לכם את המכתב שהוא שלח לי אתם לא התייחסתם.אני אשלח אפילו שוב לכול מי שירצה אבל זה כבר לא עוזר אתם נותנים לבן אדם חף מפשע ליפול לקרשים ואתם מלכלכים על בן אדם שהשקיע את כול חיוו באמנות לחימה דרך שהצליחה לו ואנחנו התלמידים הוכחנו את זה.סביר להניח שההודעה הזאת תמחק תוך זמן קצר מההנהלה כאן כי זה מה שעושים לכול הודעה שלי פה.וזה למה זה מביך לראות לאן הגעתם נסו לעזור נסו לחקור נסו לשאול את המקורות לפני שאתם מדברים נסו להיות הגוונים זה יכול להיות כול אחד מכם. ותהיה בטוח המורה אני תמיד איתך וכול תלמידייך תמיד איתך לא משנה מה אנחנו נמשיך את הדרך ואנחנו מחכים לך כשתצא אנחנו נהיה ברמה שונה לגמרי אנחנו נמשיך להתאמן אני יצא מהצבא ויהיה לי כול הכלים ומספיק פעמים נפילות על התחת כדי ללמוד עוד ממך. http://img214.imageshack.us/img214/3696/dfdfkm4.png אם לא רואים תבקשו ממני אני ישלח בE mail  ואז תוכלו לראות בהגדלה גם....
 
 

 
Copyright©1996-2018, תפוז אנשים בע"מ