ייבוא החברים שלי מהעולמות הישנים
ראשי
החברים שלי
תחומי העניין שלי
הפרופיל שלי
ניהול
חיפוש    
חיפוש מתקדם

שילב

 

 

שילב בפורומים:

  • מלאכת האריזה..
    זהו קטע ענק שאני הולכת לצטט לכם מתוך הספר ``שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)`` מאת ג`רום קיי ג`רום. שלושה שיוצאים למסע ומתארים איך הם מנסים לארוז את חפציהם. תועלתי לבחורי ישיבות. ``אמרתי: ``אני אארוז``. משבח אני את עצמי על כשרון האריזה שלי, שכן זה אחד הדברים אותם אני מיטיב לעשות מכל אדם אחר. (לפעמים נפתע אני, מה רבים הם הדברים האלה).. הדגשתי עניין זה לפני ג`ורג` והאריס. הם התלהבו מהצעה זו באופן מעורר חשדות.ג`ורג` הצית אש במקטרתו והשתרע בפישוט רגליים בכיסא נוח, והאריס שילב את רגליו על השולחן והצית סיגריה, כשהוא תוקע מבט בתקרה. האמת ניתנה להיאמר, שלא לכך התכוונתי. אני ביקשתי לפקח על המלאכה, כשהאריס וג`ורג` מתרוצצים בחדר למלא פקודתי. מזמן לזמן צריך הייתי, לפי תכניתי, לדחוף אחד מהם הצידה ולומר ``אה! אתה מקלקל; בוא ואראה לך איך עושים זאת``. אולם שכיבה זו שלהם באפס מעשה עוררה את חמתי. אין לך דבר מרגיז יותר ממראה זה של אנשים, היושבים להם בשלוות נפש שעה שאני עמל בפרך. אך לא אמרתי דבר והתחלתי במלאכת האריזה. העניין נתארך יותר מכפי ששיערתי, אך לבסוף השלמתי את המלאכה, התיישבתי על המזוודה והדקתי לגורותיה. ``מדוע זה החלטת, שלא לשים פנימה גם את הנעליים?`` שאל האריס. נשאתי מבטי. אמנם, בצד ניצבו הנעליים. כזה הוא האריס. יכל להזכיר לי זאת לפני שסגרתי ומתחתי, וג`ורג` צחק- אחד מאותם צחוקים מעצבנים, אויליים, מגוחכים, מטומטמים שלו, אלה המטריפים את דעתי. פתחתי את המזודה והכנסתי את הנעליים. ברגע שאמרתי לסגור ולמתוח, עלתה בדעתי מחשבה מטרידה- האם הכנסתי את מברשת השיניים שלי? כמובן, הפעם נאלצתי לרוקןאת המזודה כולה ולא מצאתיה.מצאתי את מברשותיהם של ג`ורג` והאריס כשמונה עשרה פעמים, אך את שלי לא מצאתי. לבסוף מצאתי אותה בתוך נעל. עוד פעם ארזתי הכל. כיליתי את מלאכת האריזה בשעה אחת עשרה לפני חצות, ועוד נשארה בידי מלאכת אריזת התרמילים. האריס העיר, כי מאחר ויש רק עוד שתים עשרה שעות עד הנסיעה, מוטב כי הוא וג`ורג` יעשו את השאר. הסכמתי וישבתי תחתי והם החלו במלאכת האריזה. לא אמרתי דבר. ישבתי והמתנתי. הם היו במצב רוח מבדר למדי. לאחר שיוצא ג`ורג` להורג בתליה, ישאר האריס האורז הגרוע ביותר בעולם. עיני שוטטו על ערימת צלחות, כוסות, סכינים וכו`, וחשתי כי שעה מלאה חויות ממשמשת ובאה לעולם. היא באה. היא נפתחה בשבירת ספל- בחינת רמז לבאות. אחרי כן דחק האריס את קוספת הריבה על העגבניות ומעך אותן ושניהם החלו אוספים את העגבניות בכפית של תה. אחרי כן הגיע תורו של ג`ורג`. הוא דרך על החמאה. לא אמרתי דבר, רק קמתי וישבתי על קצה השולחן כדי להתבונן מקרוב. הדבר עורר את חמתם יותר מכל המילים שיכולתי לומר. הם החלו דורכים על חפצים ועל מצרכים ושוכחים היכן הניחום. הם פיזרו מלח כמעט על כל דבר סביבם. אשר לחמאה, מעודי לא שיערתי ששני אנשים יהיו מסוגלים לבצע שפע מגוון כזה של פעולות בחבילת חמאה במשקל מאתיים גרם. לאחר שג`ורג` הסיר את החמאה מעל נעל הבית שלו, ניסו שניהם לתחוב אותה לתוך הקומקום. פתחו היה צר והיא לא אבתה להיכנס, ומה שכבר נכנס לא אבה לצאת. לבסוף הצליחו לאסוף אותה ולהניחה על הכיסא. במרוצת הזמן התיישב ג`ורג` על חבילת החמאה והיא נדבקה למכנסיו. אחרי כן בילו שניהם כמחצית השעה בחיפושים אחריה ברחבי החדר. ``נכון אני להישבע, שהינחתי אותה על כיסא זה``, אמר ג`ורג` בתלותו את עיניו בכיסא הריק. ``במו עיני ראיתיך עושה כן``, אמר האריס. ``דבר כזה עוד לא ראיתי מעודי``, אמר ג`ורג` בפליאה. ``ממש תעלומה``, הסכים האריס. אז הפך ג`ורג` את גבו להאריס והחמאה נתגלתה. הם הסירו מה שנותר ממנה ושמו בספל``.
  • היה ענק
    אני דוקא חולה על צינוביץ אילן שושן הוא אולי הבן אדם הכי מוטרף - תפור עליו סרט על השרוף הוא הרג אותי כשהוא שילב את הקטעים הלא פורמלים של הראיונות עם העיתונאים והדיון עם יאיר לפיד, ארי שמאי, ירון לונדון ודורון רוזנבלום היה מבריק. וכמו תמיד אצל אילן שושן אז יש סאונד, זויות ופירוטכניקה מקורית סחתיין עליו
  • הוא..
    הוא התיישב בנוחות יתרה על קצה המיטה, על קצה המיטה שלי, כאילו לא מרגיש או מבחין שהוא מפריע, מגושם מה, ידים ארוכות פרצוף מיוסר, לא התגלח מזה ימים רבים. הסתובבתי לצד השני, הפנתי אליו את גבי, הצצתי דרך החלון לשמיים, מחפשת דרך מילוט, מצטערת בפעם המי יודע כמה, שאני לא ציפור... הוא נגע בכתפי: ``תסתובבי אני רוצה לדבר`` ``לא רוצה`` מלמלתי, דוחפת בכוח את הכרית, ``אני רוצה לישון`` ``אבל אני רוצה לדבר אתך, תסתובבי כבר`` הסתובבתי בחוסר חשק, יודעת שאם לא אסתובב, הוא יציק לי עוד שעות רבות. הצקה והטרדה הן חלק מהתכונות הבולטות שלו. ``ובכן? מה עכשיו?`` שאלתי נרגזת, אתה מבין שאתה חייב להפסיק להטריד אותי, ובייחוד בשעות הלילה – הן נועדו לשינה – אם אתה לא יודע...`` ``כן אני יודע.... אבל אני מבולבל, אני לא מצליח להבין מה קורה, אני לא מצליח לעשות מאומה, את מבינה, אני כנראה לא יוצלח``. ``נו באמת, חייכתי לעצמי בחיוך מרושע, את זה שאתה לא יוצלח אנחנו כבר יודעים מזה זמן רב, בשביל זה אתה לא נותן לי לישון???`` ``אל תהיי צינית – אני צריך עזרה, תביני ניסיתי הכל, שניתי גישה, שיניתי צורת דיבור ואפילו את המראה שלי, הוא המשיך בשלו, גזזתי את השיער, צבעתי אותו לשחור, ``אני לא יושב יותר על הכיסא המיוחד, ופיזרתי את כל העננים לחופשה ו...כלום`` הסתכלתי עליו כשהוא דיבר, רק עכשיו שמתי לב ששערות ראשו קוצצו לקצר מאד –תסרוקת אופנתית שלא ממש התאימה לו...אולי כי הוא רזה כל כך בתקופה האחרונה, הוא באמת נראה מיוסר – הקשחתי את לבי. ``כל פעם שאתה לא מצליח אתה מגיע אלי בלילה, עייף ומותש ואני צרכה לספוג את העייפות שלך את הטרוניות שלך, להרגיע לנחם...תגיד לי מה אתה רוצה? אני – אין לי תשובות בשבילך,אין לי כוחות מיוחדים – אין``. הוא מצמץ בעיניו בעייפות גדולה ששימחה את לבי, הושיט אלי את ידו כמו מנסה לגעת, והחזיר אותה לכיס חולצתו הענקית ``את מבינה, ניסיתי, ממש ניסיתי, אין דבר שלא ניסיתי, אפילו עשיתי דיאטה, הפסקתי לאכול את הקצפת שעל ההרים המושלגים, לא נוגע בפסגות יותר, גם לא בקרקעית – כמעט צום מוחלט,לא מחפש יותר פיתיונות, לא פועל – רק משקיף, וכלום – דבר לא השתנה`` הזזתי את הכרית בחוסר נוחות והסתכלתי עליו מזווית עייני, ``אם כך אולי תבין את הרמז ודיי?`` ראיתי איך הוא מתקפל בתוך עצמו זז בחוסר נוחות מתכווץ כמעט לגמרי, אבל לא מוכן להרפות ``איך את מסוגלת להגיד לי דבר שכזה, אני בא לקבל ממך תמיכה, עזרה, ואת כל מה שיש לך להגיד לי זה דיי מספיק?! אני לא מאמין`` חייכתי לעצמי מושיטה לעברו את ידי הקטנה, נוגעת בשרוול חולצתו האפורה – הענקית ``טוב תירגע לא התכוונתי להרגיז.. אמונה היא משהו רציני וכבד נעזוב אותה בצד... אולי תחליף את המקל שלך? בפעם הקודמת זה עזר..`` מלמלתי ``את לא מבינה כלום`` הוא שילב את רגליו תחתיו משפשף בהיסח הדעת את עיניו הענקיות העמוקות, שפעם נתנו לי ולכולנו את התחושה... ``החלפתי בוודאי שהחלפתי ו..כלום, דבר לא זז, החלפתי אפילו את הנעליים את הבגדים, גזזתי את הזקן, הפסקתי ללבוש את השמלות הלבנות שאת תמיד צוחקת עליהן, ו..כלום. החלפתי את המראה שלי, החלפתי את הגישה שלי,הפסקתי להגיע בלילה, הגעתי בבוקר,וחוזר חלילה, הפסקתי לשבת על העננים, הפסקתי לשחק מחבואים – וכלום...אני מותש`` התיישבתי במיטה, מבינה שזה הולך להיות לילה ארוך, חושבת במהירות איך לסיים את השיחה לפני שהוא יתנחל אצלי ולא יצא. ``תקשיב, אני באמת רוצה לעזור אבל אין לי מושג איך, הצעתי את כל מה שהיה לי להציע לך – לא נשאר דבר שלא נגענו בו..אלא אם כן.....`` ושתקתי מחייכת לעצמי ברשעות מה. ``מה, מה, תגידי לי מה עובר לך בראש? אני מוכן לשמוע הכל, דברי איתי`` `` אל תלחץ, אני חושבת, אני לא רוצה לתת לך סתם עצה, אני חושבת, תן לי לנשום, רגע – תירגע`` הסתכלתי עליו שוב על הכתפיים החזקות והמוצקות על הפנים המיוסרים על הידיים הארוכות שמגיעות לכל מקום שהוא בוחר, על הרגלים היציבות שדורכות בכל מקום שהוא רק חפץ בו... ``מה דעתך להגיע עד לשם?`` ראיתי את הכיווץ של כתפיו והמשכתי באומץ רב, ``מדוע שלא תנסה הפעם להגיע עד לשם? ניסית הכל... אז אולי באמת זה הפתרון, תגיע, תיגע ותראה מה יקרה...`` חייכתי לעצמי מרוצה מתמיד. ``את באמת חושבת שזה הפתרון, כלומר אני לא מפקפק בדרך חשיבתך, אני מוכן לעשות הכל, אם תבטיחי לי שזה הפתרון`` הוא נראה נבוך ומבולבל, ``רק שלפעמים הפתרונות שלך לא ברורים לי עד סופם``. צחקתי בקול גדול ``אתה יודע יש לך חוצפה בלתי רגילה, גם מתנחל אצלי במיטה, גם מפריע לשנתי, ועוד יש לך חוצפה לפקפק בדברי...`` עשיתי את עצמי נעלבת כדי שאהיה אמינה עד כמה שאפשר, יודעת שזה יעבוד עליו. הוא מייד התיישר, מותח את חזהו ונושם נשימה ארוכה, ``אם את אומרת... אני יודע שאת לא תאכזבי אותי, אני מוכן לנסות הכל... רוצה להצטרף אליי? `` ``לא`` התחלחלתי רק זה עוד חסר לי ללוות אותו במסע שלו. ``לא`` מלמלתי הפעם בעדינות ``צא לך למסע הזה, תיגע בשמיים, תעבור אותם אל תעצור הפעם, תגיע לשם – לאופק, תיגע בו.. אם תצליח... והכל יסתדר, אבל זכור, אתה חייב לגעת באופק – חייב`` ראיתי את החיוך העדין מתפשט על פניו, ידעתי שהצלחתי..למדתי מהטוב שבטובים. את כל הפרטים החיוניים לא מסרתי, למה לי? הוא הרי חושב שהוא כל יכול – אז שיוכיח,הוא ימצא אותם בעצמו או - שלא, אבל לפחות יהיו לי כמה לילות שקטים...הדרך לשם ארוכה.. ``תודה לך יקירתי, ידעתי שתעזרי לי, אני מבטיח לחזור ולספר לך על כל הצלחותיי ואם תרצי להצטרף רק תודיעי לי, אני אסיים את סידוריי ואצא`` הוא חייך במלוא פיו, אור חזק מקיף את פניו, אור שתמיד גרם לי לחוסר נוחות, הוא התרומם ממיטתי ויצא בשקט מהחדר, מותיר אחריו שובל לא ברור של משהו מוכר, מעורבב בצבעים כהים ובהירים עדינים וחזקים. הסתובבתי שוב במיטתי, מארגנת בקפדנות את הכריות והסדין מהדקת היטב את השמיכה סביבי מלווה אותו במבטי,בוחנת אותו, כשהוא יוצא בריחוף קל מחדרי כשהוא מנפנף לי בידיו הגדולות. סוף סוף נזכה כולנו בשקט, ייקח לו הרבה זמן למצוא את האופק ולגעת בו... ביי, בהצלחה במסע, צעקתי לעברו, ושמעתי את ההד העונה לי ``ביי יקירתי מבטיח לחזור במהירות... רות, רות, רות .`` מחייכת לעצמי עצמתי את עייני ממתינה לחלום הראשון שיצבע את הלילה בגוונים המיוחדים שלו...
  • סיבוב טבעות בקניון רמת אביב
    טוב, אז אחרי סיבוב בדיזי´ שלשום בדקתי היום בהמלצתה של שיר את החנות רביד ועוד שתי חנוית בקניון: פוזיילוב ו-CAPRICE (ועוד). לגבי שלושת החנויות אני חייבת לציין שהופתעתי לטובה, שכן המחירים היו ממש סבירים ולא התקרבו אפילו לאלפיה!!! מצאתי מעט טבעות מאט כמו שאני אוהבת, במחירים של החל מ-420 ועד 600 ש"ח, רובן פשוטות וסולידיות, אחת מדהימה בשילוב זהב מאט עם פס עדין ביותר של זהב לא מאט באמצע בחנות האחרונה שהזכרתי. אז זהו, חשבתי ששם בטוח המחירים יהיו בשמיים ומסתבר שלא. מה שכן חשוב שתדעו זה שבאף אחת מהחנויות לא היה מבחר גדול של טבעות נישואין, בשונה מהחנויות בדיזי´ שמתמחות בזה. אציין שהיו עוד חנויות אך בחלקן אין ממש על מה להמליץ ובחלקן פשוט אין טבעות נישואין. זהו!אה, כן, מיקום: רביד - כדברי שיר - מול שילב בקומה ראשונה, פוזיילוב ליד שילב פחות או יותר, ו-CAPRICE נמצאת חבויה לה בקומה שנייה בצמוד לחנות גולף.
  • אוצ´י דאצי´
    כמדומני, הפירוש המילולי של אוצ´י דאצ´י זה - מדריך מתלמד. הכוונה היא - לתלמיד שישן, אוכל ובעצם חי בדוג´ו, וכל היום חי ונושם קראטה. כדי להיות אוצ´י דאצ´י, רצוי להיות בעל ידע מסוים באומנות לחימה, כך שהדברים והאימונים יותר ברורים, והדאצ´י יודע מה לדרוש מעצמו. אוצ´י דאצ´י, היא שיטת חינוך/לימוד עתיקת יומין - וגם אז המטרה היתה מעיין התנתקות ועיסוק מתמיד ויום יומי בקראטה. הדאצ´י מקבל מהמורה שלו, תוכנית אימונים לכל יום, שכוללת (בין השאר) תירגולים אינסופיים של קאטות... קאנצ´ו רוני, סיפר שתקופת הדאצ´י שלו היתה מדהימה ומלאת תוכן, עד כדי כך שהוא היה מקשיב לכל מילה ולכל הערה הכי קטנה שהמורה שלו היה אומר לו. תקופת הדאצ´י בדר"כ מעל שנה (קאנצ´ו רוני, היה דאצ´י בדרום אפריקה במשך שנה ותשעה חודשים, מעט לאחר סיום השרות הצבאי שלו). עד לפני זמן לא רב, היה אצלנו בדוג´ו דאצ´י מהונגריה (ולפניו קדמו עוד הרבה). זה פשוט מדהים - ומעורר קינאה - לראות אדם שכל היום עוסק בקראטה. (בין האימונים, הוא שילב גם אימוני כושר - לא שאחד שמתאמן בקראטה צריך...). מצאת החמה עד צאת הכוכבים... ל BLOU SPOT - אם ברצונך להיות דאצ´י צור עימי קשר באי מייל.
  • יחי האקזיסטנצייאליזם
    אהלן, בודאי שליבוביץ היה אקז´ אבל לא רק הוא. יש הגות יהודית אקזי´ כבר אצל ר´ נחמן מברסלב במיוחד ובחסידות בכלל וגם בהגות המודרנית כמו הרב סולוביציק ומרטין בובר וכו´. השאלה היא מה מכלילים במושג הרחב הזה של אקזיסטנציליזם. אפשר להתמקד באיבוד תחושת הוודאות והמשמעות ומתוך כך ההגעה לחוויית הניכור. אפשר להדגיש את הצד של הקפיצה וקבלת ההכרעה ליטול את הגורל לידיים ולהיות בן-חורין, ובהקשר זה אפשר לדבר על חירות חילונית (כמו אצל קאמי) ואפשר לדבר על הקפיצה מתוך חירות אל הדת (כמו אצל קירקגור, ר´ נחמן ואף לייבוביץ, למרות שיש הבדלים ביניהם ואין להאריך). אולם לייבוביץ לא היה רק אקזיסטנציליסט בכך שדיבר על אמונה לשמה אלא הוא שילב גם את החשיבה הרציונאליסטית והרחיק כל נימה מגשימה מהאל. זה בהחלט תפיסה ישראלית מקראית בולטת אלא שמתוך רצונו להפשיט את האל הגיע לידי האבסורד הפילוסופי שבו האל מרוב היותו מושלם ועליון הריהו אינו יודע ולא נמצא בקשר עם האדם. לכן אין מושג של השגחה ולא התגלות בהיסטוריה ולא כלום. יש נתק מוחלט, ואם כך מה משמעות הדת? אם לא שיאמץ לעצמו את האבסורד האקזיסטנ´ שאומר שככל שלא שייך מבחינה הגיונית לקיים את הדת תקיים אותה, וזה עוד הופך לאידאל. מה שזה עושה לבני אדם זה מחלת נפש ויצירת תסבוכות נפשיות. דת כזו אינה שייכת לאדם כאדם, כיצור עם רגשות, תחושות החפץ גם להבין. זה יפה לאוניברסיטה ולא לחיים. וכבר כתבו על כך לאחרונה מאמר בעיתון באחש ממוספי סוף שבוע בראיון עם נכדו של לייבוביץ שהיכירו מקרוב והראה איזה אדם עמוק וגדול מצד אחד היה, אך איזה אדם מנוכר לעצמו ולחיים היה בעצם. הרחמן ישלח רפואה שלמה לי ולכל המסתבכים. אמן.
 


 


  • נפלאות הדבש הסוף
    בעודו מלקק את דבש הדבורים... קללה עסיסית יצאה מגרונו.. להרעילני ילדה.. מה זו עשית... אללי זה לא דבש דבורים.. זה מרור מרורים... איחס פויי.. בושה וחרפה... דמעות בעיניו.. בוערות שפתייו.. מנסה לירוק את הדבש מפיו.. אך היא מחייכת ללא בושה.. צוחקת במלוא פה .. מעט ברינה.. ואז ניגשה היא אליו קלות.. מלקקת תנוך אוזנו ברכות.. לאט לאט יורדת היא אל שפתייו.. מנגבת בפיה את מעט הדבש... ולאחר עוד ועוד יונקת אל תוכה.. את הדבש הניגר מצווארו... ובעודה מתענגת על עוד טיפה.. לחשה.. דמעתי דמעתך... מרורי הוא מרורך... טעמי הוא טעמך... ואנוק אל תוכי את כאבך... ומלח דמעותיך יהפכו לסוכר חיי... הוא חייך במשובה.. הסמיק מבושה.. ואמר לה... ילדתי נערתי היקרה.. אהיה הדבש של חייך... אהיה דמעתך... אשא כאבך... אשא גם את צערך... ואהיה הסוכר על כל פצעך... הוא שילב את זרועה.. הוא נשק על שפתה.. וליווה אותה אל הבמה הגדולה... וחייך אלייה כפי שמעולם לא ראתה... ולחש על אוזנה... יודעת את מה עוד אפשר לעשות עם דבש הדבורים ... ואם אינך יודעת אספר לך זאת בחדרי חדרים.... ונשק לה את נשיקת הדבורים...
  • למכירה!!!!
    עגלת תאומים של גרקו סלקל סנצ´ורי כיסא לתינוק של סנצ´ורי עגלת תץינוק של גרקו מיטת תינוק +מזרן של שילב בצבע אורן לפרטים נוספים נא צרו קשר במייל
  • ועוד מספר שאלות ברשותך
    מה הרקע של ראש השיטה ? מה הוא למד קודם ? ממי ? איפה ? וכמה זמן ? איזה אומנויות לחימה הוא שילב בשיטה שלו ? האם הוא שיכלל טכניקות משיטות שונות או לקח אותן כפי שהן ? כוונתי היא - מניין נלקחו מכות הידיים, הרגליים, טכניקות מפרקים ןכו´ ? האם יש קאטות, כלי נשק, פיתוח "קי" ? האם לומדים טכניקות מדיטציה ? מה פירוש השם קנפו -ג´יטסו ? האם זה קשור לקנפו קרטה ? מהי הפילוסופיה של אומנות זו, ומה מייחד אותה מאומנויות אחרות. אם להסביר את עצמי יותר - אם ניקח טכניקה מקנפו -ג´יטסו וטכניקה דומה מקוק סול, מה אני אראה בקנפו - ג´יטסו שאני לא אראה בקוק סול בגישה של ביצוע הטכניקה (למרות שהטכניקות פועלות ויעילות בשני המקרים). תודה מראש גיל
  • הנה תשובות (לפחות מה שאני יודע)
    גדי סקורניק הוא בדרגת דאן 6 במספר אומניות לחימה. גדי הסתובב בעולם, יפן, קוריאה, רוסיה, אירופה, דרום אמריקה וארה"ב בחיפוש אחר אומנות הלחימה המושלמת. לאחר שהגיע למסקנה שאין כזו (לפחות לא אז לפני חמש שש שנים) הוא שילב שלוש טכניקות בסיסיות: קרטאה מגע מלא- לחימה בעמידה, מכות רגליים וידיים (ברכיות ומרפקים). ג´ודו- מתבסס על כוח פיסי ללחימה קרובה שאין בה אפשרויות למכות קראטה מועילות. ג´וג´יצו- לאחר הורדת היריב לקרקע באמצעות תרגיל קראטה או ברב המקרים בתרגיל ג´ודו משתמשים בג´וג´יצו, חניקות ובריחים- מועיל ביותר! שבירות ידיים ורגליים, שבירות לסת, חניקות, קריעות גידים ורצועות, חניקות, עיקום מפרקים בידיים וברגליים. לגבי השם אני לא ממש יודע (שוב אני אברר ואודיע לך), אין קאטות, אין כלי נשק חדשים, אלא רק מה שקיים (נונצ´אקו, סכינים, מקלות וחרבות וגם חץ-וקשת) כן, עובדים על ה"קי" בעיקר אצל מתחילים ואצל הרמות הגבוהות. התנועות הן בבסיס אותן תנועות כמו קראטה, ג´ודו וג´וג´יצו אבל עם שינויים מהותיים שמותאמים לכל שלוש הטכניקות. כך שתנועה מג´וג´יצו קלאסי לא תהיה דומה לג´וג´יצו של קנפו גיטסו.
  • בוקר טוב - וקניות
    לדעתי אין ברירה אלה לעשות סקר מחירים בחנויות שקרובות למקום מגוריכם. דבר ראשון המלצה שלי להכין רשימה של הציוד שאתם חושבים שצריך, אפשר לקבל קטלוגים בחינם בחנויות כמו שילב או רב-קט, ולפיהם להכין רשימה ולהתחיל לבדוק מחירים שמתאימים לכם. יש חנויות זולות כמו "טוב-לי" ברעננה וחנות באותו שם בראש העין ועוד שכרגע אינני זוכרת בהצלחה ולידה קלה - מתי?
  • יובי שלום,
    קודם כל ברוכה הבאה לפורום הריון ולידה. מקווים לראות אותך איתנו "לפחות" עד הלידה, אחריה... "אלוהים גדול" (כמו שאמא שלי אומרת ) ציוד חדש אפשר לקנות בכל אחת מרשתות הילדים כמו שילב רב קט וכו´. הכנסי לכל אחת מהחנויות, בקשי קטלוג (לעיתים רושמים פרטים אישיים לפני מסירת הקטלוג) שבי בבית בשקט עם בעלך, אמא, אחות, אבא, חברה, והחליטי מה את רוצה או צריכה. לפני מס ימים הכנתי רשימה לא מלאה אמנם (על המלאה אני עובדת ואז אכניס אותו כקישור לפורום) למישהי ששאלה מה לקנות לתינוק. הרי הרשימה. נשמח לשמוע ממך בקרוב. טל
 
 

 
Copyright©1996-2017, תפוז אנשים בע"מ