ייבוא החברים שלי מהעולמות הישנים
ראשי
החברים שלי
תחומי העניין שלי
הפרופיל שלי
ניהול
חיפוש    
חיפוש מתקדם

אבודים

 
 

 

אבודים בבלוגים:

 
 

אבודים בפורומים:

 
  • בתוכנית- לסיים לראות את אבודים
    התקדמתי בקצב מטורף השבוע- וואו, עונה 4 מדהימה!
    מתכוונת לסיים את הסדרה בסופ"ש ואז לחזור ברגוע לשובר שורות.
  • היי
    תודה על ההזדהות והחזוזקים, גם התובנה שלך מעניינת. אתה צודק, אנשים לא יודעים בכלל מה זה חרדה חברתית, אין להם את זה בלקסיקון, וגם אם תנסה להסביר זה קצת אבוד מראש.. לדעתי רק איש מקצוע כמו פסיכיאטר או פסיכולוג מבין, אבל האנשים מהרחוב ממש לא מבינים על מה מדובר, הם חושבים שזו ביישנות/חוסר בטחון/מופנות וכל שצריך מאיתנו הוא קצת "להעיז" "להיפתח" .. אם רק היינו יכולים להושיב אותם בחדר קטן ולהדגים להם בשניה אחת מה אנחנו מרגישים ברגע של חרדה, למשל לחבר אותם לאלקטרודות ואז להעלות בשניה אחת את הדופק ל-120, את לחץ הדם להגביר את ההזעה ההסמקה וכו' נראה לי שהם היו מעריכים אותנו הרבה יותר!!!!
  • אל מגדל השעון
    ביום אביב בהיר ונעים, שבישר את סיומו של חורף ירושלמי ארוך וסוער ומרובה שלגים, הזדהרה השמש ושלחה חזיזי אור בהירים מעל בתי שכונת גאולה, המגובבים זה על זה בעליבות מדכאת. דרדקים של חדר היו מרדפים זה את זה בין הסמטאות, קוראים קריאות עולצות ביידיש, והפשקוולים זעקו זעקתם היומית באותיות של קידוש לבנה, זרועות סימני קריאה מרובים, כנגד האויב הציוני וכנגד החטאת הרובץ מלפנים, כגון בית ממכר פיצה סמוך שסכנת פריצות נוראה בו על כי לא הפריד כיאות בין זכר לנקבה. ועל הכל חתומים רבנים נשואי שם כהנה וכהנה. ברחוב מלכי ישראל, שבשבת ויום טוב נמלא חסידים מהלכים אט וברוב נחת אל בתי הכנסיות, חבושים בכובע המיוחד המפאר ומבדיל חסידות מחסידות, פוסעים עתה אברכים בצעדים זריזים, במגבעת שחורה של חול, שקועים בענייני פרנסה ואינם שתים לבם לשער הבסיס הצבאי שמנגד הרחוב. אותו בסיס צבאי שכאילו נוגס להכעיס נתח משכונת היראים, מחנה שנלר שמו.

    על השער מופקד דימה או אנטולי, חבוש כובע גרב עדיין, כאילו משכו של החורף השכיח ממנו אפשרות בואו של אביב. חומת המחנה העבה והכיפחת סוגרת בחובה שלושה מבנים עתיקים, ועוד גבב צריפים אופייני יותר למחנה צבאי.  אל המחנה התנקז ערב רב של יחידות, מנכי וחיגרי צה"ל, כגון רבנות צבאית ומודיעין ופיקוד העורף, ולמעלה מכולן מפורסמת מרפאת קצין העיר, שמזמנת אליה מצעד משונה של חבושים ופיסחים בכל מוצאי שבת. הללו גוררים עצמם בקושי מבעד שער המחנה, נעזרים בחבר או קרוב משפחה בצליעתם, אך ראו, הצלחה כבירה לרפואה הצבאית, ללא יוצא מהכלל הם יוצאים מהמחנה בצעידה תמימה ללא רבב, מיעוטם רוקדים כמעט בחוגגם את הגימלים, אך רובם יוצאים חפויי ראש, מסננים קללה ירושלמית עסיסית לעבר המרפאה.

    לפנים משער המחנה ניצב הבניין הראשי, כולו אומר גרמניות עתיקה ומכובדת, מבוזקת קמצוצי לבנט, אם כי שלטי היחידות הצבעוניים המעטרים אותו מסכסכים מעט את הרושם. בחזית המבנה כתובות אבן ענקמוניות בגרמנית וערבית, המעידות על עברו כבית יתומים, ומלעיל, החזית עומסת על כתפה גמלון ענק, מעוטר בתבליט סוס תפוח איברים. בראש המבנה מתחדד מגדל השעון הנודע נוכח הרקיע. תחתיו פעור שער גבוה המוליך לחצר פנימית צרה ומוארכת. אם תעלה בגרם המדרגות מימין, תגיע עד מהרה לדלת כחולה ועליה הכתובת, המשטרה הצבאית - מצ"ח י-ם ואיו"ש. לפנים לדלת, מייד בלשכה הראשונה, הנרחבת, יושב המפקד, רב סרן עוזי שטיין. ובעיצומו של אותו יום אביבי, אכן ישב בלשכתו, בסיומה של ישיבת עבודה שנהפכה לשיח חברותי ממושך, מהסוג שהתמעט והתמצט מאז ועד ימינו בשל התפתחות חברתיות וטכנולוגיות הידועות ודאי לקוראים.

    דפיקות בדלת הטרידו את שטיין בדיוק בשעה שעמד לפני הפאנץ' של הסיפור. "יבואאא" הוא צעק, ממלמל לעצמו מי זה הקלוור מכל האינטלגנטים של היחידה המזויינת הזאת שמפריע לו עכשיו. הדלת נפתחה בהיסוס ונעמד בפתח רב"ט גבירץ. נו,הפרופסור הראשי. "מה העניין גבירץ?" "עוזי אני חייב לדבר איתך בדחיפות". "תמתין, אני אקרא לך כשאתפנה". החייל סגר אחריו את הדלת ושטיין חזר לנאום לפני מאזיניו, שוכח את הסיפור הקודם והפאנץ' האבוד.

    אתם רואים איזה חומר מביאים לי? הקלוור הזה, והדוקטור השני, קרבט. לכל אחד מהם ציון פסיכומטרי כפול משלך, שטאובר – תזכיר לי כמה הוצאת? - הוא פונה לנגד היחידה המרכזית שבא כדי לעבוד איתו על תיק חדש וסודי. (שטאובר זה, זכה בכל התכונות האופייניות לנגד ותיק, כולל השפם המפואר . אבל בחור זהב סך הכל. הם עוללו הרבה עלילות יחד בימל"מ ). אבל איזה מין חוקרים פלילים יצאו מזוג נעבעכים כאלה, שבקושי שורכים לעצמם את הנעליים? יותר משהנחקרים ירעדו מהם, הם יפחדו מהנחקרים. סמל פורר מגחך בהסכמה. חושב לעצמו שהפעם שטיין צודק בכל מילה. אבל איזה מטרחן שכל הוא ואיזה אפס הוא ליד המפקד הקודם.  פורר שומר את מחשבות הכפירה האלה לעצמו, תוך שהוא מקפיד על פרצוף מדושן מעונג והערצה. הוא יודע שהגיע למעמדו הנוכחי – חייל מצטיין, איש סודו של שטיין, מועמד לקידום לכל תפקיד שירצה -  לא רק בשל היכולת הפנומנלית שלו לקרוא פרצופים של נחקרים, אלא גם בגלל היכולת הפנטסטית לעטות על עצמו איזו מסיכה שירצה. מול מפקדים כמו שטיין, צריך לעטות את מסיכת הנופך צופים. מול צעירים כמו גבירץ וקרבט את מסיכת האינקוויזיטור. מול הנחקרים – זה תלוי במקרה, וזאת כל החוכמה. ויש לו הרבה הרבה חוכמה. אם תשאלו אותו.

    בכלל, ממשיך שטיין, כבר נמאס לי מהתפקיד המזויין הזה. (בליבו הוא אומר שרצה את התפקיד כי להיות רס"נ בגילו זו כבר פדיחה, והוא חייב להתקדם. כאן זה בסך בכל קרש קפיצה לתפקיד הבא). בסיס שתקעו אותו באמצע שכונה חרדית, חוקרים שהגרילו לי בלי שמץ של הבנה מה זה חוקר מצ"ח, ראש יחידה שמשגע אותי, כי ראש אכ"א יושב לו על הראש עם סטטיסטיקה – האלוהים החדש - כמה תיקים, כמה אחוזי גילוי. תפתח על כל שטות תיק ויהיו מבסוטים ממך. תעבוד שנה על תיק גדול ותצליח, זה יתנקם בך בסוף דרך הסטטיטיקה ( כאן הוא מסתכל על רס"מ שטאובר בחושבו על התיק הסיזיפי שמצפה להם ביחד ועל התהילה שיקטפו אולי בעיתונים אבל לא מהפיקוד). אתם יודעים מה התיק הראשון שנתתי לגבירץ הזה? בא לכאן באחד הערבים איזה אמריקאי מאכסניה לחיילים בודדים, מעוצבן שאיזה קלוור העלים לו את הנעליים. אמרתי לגבירץ – תפתח תיק! עדות של עשר דקות, סיכום חקירה, והנה לך גילוי של מאה אחוז! תאמינו לי, זאת המצאה עולמית, תיק פלילי על שימוש בנעליים שלא ברשות.

    שלא לדבר על תיקי השטחים שאני צריך לחקור. מה מזיז לי את הזין שאיזה גולנצ'יק היכה איזו ערביה במחסום? פעם אחת הצטרפתי לחוקרים לחקירה של תיק כזה והתחרפנתי. אתה נוסע ברכב לבן דרך מרכז רמאללה ושכם עד ג'נין, בלי ליווי, דרך כל האינתיפאדה, פחד אלוהים, מחכה שעה במנהל האזרחי ובסוף הפלסטינית לא מגיעה. ואחר כך יבואו אלי וישאלו שטיין למה מספר התיקים שלך פר חוקר הכי נמוך ביחידה. ואם אעז להזכיר את  השטחים מייד ישלפו לי "אבל יש לך תקן של מילואימניקים". שיגעון. חבורה של קלוורים, שבוע לוקח להכנס לתפקיד ושבוע חגיגות שחרור, ובאמצע הם עושים לי קטעים כמו העו"ד קדישמן הזה שנשאר שבת והודיע לחיילים שלו שהוא יוצא למלון בירושלים, נתן להם את הטלפון במלון, ואמר שיגידו לכל מי ששואל, ובעיקר לאישתו, שהוא הלך לסדר משהו באוטו. ואל תשאלו איך אני יודע את זה – בשביל זה אני חוקר עשרים שנה - אבל מה שאני יודע שחייל התאבד בעופר בדיוק בשבת ההיא והעו"ד הקלוור הזה הגיע לבסיס אחרי שעה על אזרחי מתנשם ומתנשף ולא בגלל שרץ לבסיס.רק שלא יקבל לי התקף לב בשירות פעיל, זה יכול להיות בלאגן נוראי.

    והסג"מים המתלהבים האלה, הג'ינג'י שחוקר תיק של רבש"צ שהרג ערבי, באמצע הלילה העירו אותי לנסוע בקור אימים לאיזה חור ליד רמאללה. וכשחזרנו הוא אומר לי "זאת הריגה! אולי אפילו רצח!" פתאום יש לו מוטיווציה גבוהה לקלוור. אז הסברתי לו שגם אני ג'ינג'י ושזה מילה של חייל שלנו מול ערביה שכבר לא תעיד, הרגעתי אותו והגשנו יחד המלצה לכתב אישום על גרימת מוות. בסוף נדמה לי שהתיק נתקע סופית בפרקליטות ולא יהיה שום כתב אישום.
  • שוב אני כאן ושוב אתה שם

    שוב הולכים לישון בנפרד
    ובלילות הקרים אני לא נרדם
    שוב אני נשארתי לבד

    במקום לחכות ששוב יהיה בסדר
    רציתי לבלות, לצאת כבר מהחדר
    אומרים הכל בראש, אבל בראש זאת את
    אני רוצה לחיות כי - חיים רק פעם אחת
    מילים ולחן: שרון ארז
    https://www.youtube.com/watch?v=oX2gnuwTj0w

    אנשים יקרים
    הגעתי לפורום  תמיכה נפשית , בגידות ואהבה אסורה   ....( אין שום סתירה בין הדברים.)
    בשלבי  דכאון  עמוק., מתקשה לתפקד עם המטלות היומיומיות הפשוטות ביותר, הרגשתי מאוד חלשה ומבולבלת.
    הגוף שלי  היה ספוג בטראומות ותחושת חוסר אונים  ,הייתי ועודני זנוחה "למען האמת לא האמנתי שאני יכולה  להחלים ושמצבי ישתפר".
    כעסים ישנים שהיו לי הגיעו לידי ריפוי ואני יכולה היום  יותר  לתקשר מבלי להיות מושפעת מהעבר.
    תאמינו או שלא !!! דרככם למדתי המון על עצמי, על חיי...התחברתי לאמת והבנתי מה אני באמת רוצה.
    השיחות גרמו  לי לשינוי מהותי בחיי היומיום שלי, ביחסים שלי עם בני – אדם, בפתיחות שלי.
    מתוך הקרקעית  הצלחתי  לאסוף את השברים על מנת לצאת מהאובססיה
    ניקיתי  את כל החשיבה המקובעת, נכנסתי  לעומקים שלא ידעתי שקיימים אצלי  בפנים.
    דפוסי חשיבה  שלי  השתנו מקצה לקצה, שבאה לידי ביטוי ביחסיי   עם  משפחתי  ,חברים, עבודה.
    עזרתם  לי ללמוד את הרבדים העמוקים ביותר של  נשמתי , בצורה פתוחה ורחבה ולא מקובעת ובעזרתם אני משתפרת ומתפתחת כל הזמן.
    אני  היום  יותר מפוקסת ומדויקת ו  מרגישה  ומאמינה , שיש לי  בחירה בחיים.
    הזדמנויות חדשות   זורמות. התחלתי לאהוב את החיים.
    למדתי שגם לי מותר לרצות, גם לי מותר לנסות, גם  לי יש סיכוי להיות נאהבת!
    אז  אם נראה שהכל אבוד, זה לא נכון! תמיד ניתן  להתחיל מחדש .
    חיים רק, חיים רק, חיים רק פעם אחת!
  • תגיד, התעוררת מתרדמת של 60 שנה?
    הרי מאז מלחמת השחרור, לא הצליחו לגייס חרדים. משהו השתנה? הגיע המשיח?
    לא מדובר בפשיעה מדובר בהבנה פשוטה - לא ניתן לכפות גיוס ללא שיתוף פעולה מינימלי.
    אז בנושא הזה לפיד טיפש, הרצוג מתנהל בחוכמה ומתינות שבמידה ויחזיק מעמד מעל לקדנציה כראש העבודה תהיה שווה משהו,
    ונתניהו ובנט יושבים על הגדר. בכל מצב הם ירוויחו משהו, .

    כרגע רואים שהמפלגה באופוזיציה ואין שום לחץ להצטרף לקואליציה. אין שום תסיסה וכעסים.
    בהחלט החזרה למדיניות מתונה משמחת את הנציגים שיכולים להפסיק לעשות פאסדות "חברתיות" כל הזמן.

    אם הקואליציה הייתה יציבה - לא היו צריכים לכפות על כולם משמעת קואליציונית חריגה בהיקפה.
    בדרך כלל המשמעת הקואליציונית נוגעת רק להצבעה על החוק הסופי - במקרה הזה היא נגעה גם לדיונים הסופיים בוועדות - שזה חריג מאוד.
    לא נוקטים בצעדים כל כך חריגים אלא אם מבינים שמאבדים יציבות.
    אז אולי זה יעבוד ויקנה קצת יציבות ואולי לא - אבל נתניהו לא אוהב הימורים.


    אם הרצוג זוחל לקואליציה - המפלגה אבודה.
    כי הוא הדבר הטוב היחיד במפלגת העבודה - עם כל המשתמע מכך.
    ואם הוא מצטרף לקואליציה - הוא לא ישרוד קדנציה.
  • מעל החניון במרכז המסחרי ממילא
    או שמא לחניון שמתחת לממילא קוראים אחרת ?
    בכל אופן זה ממש ממול, צריך ללכת בשדרת החנויות עד הקצה, לעלות כמה מדרגות ולחצות.
    הכניסה לחזיון היא מסביב, ללכת לכיוון השער ולפנות ימינה.
    יש מבחר מסעדות ובתי קפה. אולי הכי מהיר בארומה ?
    תבדקי לבד
    http://www.jercity.com/Bsearchdisplay.asp?CategoryCode=1&AreaCode=111

    כשתיכנסו לחזיון יחלקו לכם פליירים עם תמונות. תקחי לכל אחד מכם פלייר כזה ותוך כדי החזיון תעקבו בתמונות שפלייר הזה כדי לדעת באיזו תקופה נמצאים. אחרת קצת אבודים ולא יודעים לאן קפצו ולמה התכוונו יוצרי החזיון.
 
 

אבודים באלבומים:

פאנארט של הרואים למרחק
 
פאנארטים, סקיצות 025
 
פאנארטים, סקיצות 005
 
פאנארט של הליצן 003
 
פאנארטים, סקיצות 020
 
פאנארטים, סקיצות 003
 
פאנארט של אד צ''יבי 020
 
פאנארטים, סקיצות 013
 
פאנארטים, סקיצות 001
 
פאנארט סוייר
 
פאנארטים, סקיצות 006
 
פאנארט 050
 


 
Copyright©1996-2014, תפוז אנשים בע"מ