לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום ספרות לילדים ולנוער
אירועי הספר העברי שייפתחו ביום רביעי מזמנים אתגר לא קטן: איך להתמצא בין שלל הספרים החדשים. שבע המלצות של דוד רפ על ספרים לילדים בגילים... - פורום ספרות לילדים ולנוער המשך

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.
`
x
הודעה מהנהלת הפורום
0
המשך >>

לקראת שבוע הספר || ספרי ילדים מומלצים מ"הארץ"

מאת: הזרה 11
02/06/13 00:16
אירועי הספר העברי שייפתחו ביום רביעי מזמנים אתגר לא קטן: איך להתמצא בין שלל הספרים החדשים. שבע המלצות של דוד רפ על ספרים לילדים בגילים שונים

דוד רפ 01.06.2013: על רקע תחושת המשבר, או חיפוש הדרך, בענף הספרים, נדמה כי מספר גדול במיוחד של ספרי ילדים ונוער יוצא לאור במרוכז לרגל אירועי הספר העברי, אף יותר מאשר בכל שנה. מובאות כאן כמה המלצות לספרים המיועדים לקוראים בגילים שונים. חלקם מתורגמים ואחרים נכתבו בעברית.

"גרזן"

מאת גארי פאולסן. הוצאת אורים. נוער (14-11) ומעלה

מסעו של הספר "גרזן" (Hatchet) מהמקור האמריקאי, שנכתב ב-1987, לתרגום העברי בידי דידי חנוך, ארך חצי יובל.

על העטיפה היפה, שעיצבה במיוחד למהדורה העברית שני קופער, נראית צללית בולטת של נער, העומד במימי אגם רדודים ואוחז בידו גרזן. מאחוריו נראית תמונה של יער צפוף, למרגלות הרים שפסגותיהם מושלגות למחצה. העננים הלוהטים בשמים מעידים שזוהי שעת הזריחה. או אולי דווקא השקיעה?


איור של ג'יל מקלמרי מתוך "משאית כחולה קטנה". צילום: ג'יל מקלמרי / מתוך: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033764.136...

 גיבור הספר הוא בריאן רובסון, בן 13, שהוריו התגרשו לא מכבר. העלילה נפתחת כשבריאן במטוס ססנה חד מנועי, נוסע יחיד לצדו של טייס האמור לקחת אותו לשדה נפט בצפון קנדה, שם יבלה את הקיץ עם אביו. הטייס מרגיע את הנער ש"מטוס טוב כמו זה, כמעט שמטיס את עצמו לבד", אך כשהוא עצמו עובר התקף לב ומת, בריאן נותר לבד באוויר. זמן לא רב לאחר מכן מתרסק המטוס הקטן דרך סבך עצים אל אגם מבודד. בריאן נפצע וכמעט טובע, אך מצליח להיחלץ מהמטוס ועולה לחוף.

אמו של בריאן קנתה לו גרזן בעל ידית פלדה, שנותר תלוי על חגורתו כשעלה לטיסה. בספרו המותח ורב התהפוכות של פאולסן ישמש הגרזן את הגיבור הרובינזון קרוזי של ימינו בעיקר לביקוע, לחיטוב ולעתים גם להגנה עצמית.

בניגוד לרובינזון קרוזו של דניאל דפו, בריאן יישאר לבד בשממה הקנדית "רק" 54 ימים. גם הוא יעבור תלאות בלתי נתפשות. התמודדותו עם הלם ההתרסקות והפציעה תפנה את מקומה לרעב ולצורך לבנות מחסה מפני חיות הבר. עד מהרה יגיעו גם תהפוכות מזג האוויר, הבדידות והתפרצויות הייאוש הבלתי נמנעות.

ספרו של פאולסן יועד בארצות הברית לפלח אוכלוסיית הקוראים המוגדרים Young Adults. ספרים מסוג זה מושכים גם קוראים בוגרים רבים. "גרזן", המותח לכל אורכו והמסופר היטב, הוא בוודאי ספר שכזה; אך לצד התיאור המרתק של מי שנתלש בפראות מלב הציוויליזציה ונאלץ לעבור תהליכי הסתגלות שחייו תלויים בהם, משולב בו גם נרטיב פנימי של נער מתבגר שיעניין במיוחד את בני גילו.

בהתאם לסוגת ספרי ההישרדות משקפת תקופת שהותו של בריאן בטבע תהליך מואץ של התפתחות הידע והניסיון האנושי. הוא לומד להפיק אש ולקיימה, נאבק בפגעי הטבע ובחיות פראיות ומצליח להפוך אדון לגורלו. אפילו רמזים שעברו עידון מסוים לקניבליזם הצפין המחבר: בריאן מבין יום אחד כי הדגים שלמד לדוג באגם ניזונו ככל הנראה גם מגופתו של הטייס שנותר במים לאחר התרסקות המטוס.

אל מרחביה העצומים והמבודדים של קנדה מביא עמו בריאן סוד כמוס. הסוד נוגע לרומן של אמו עם גבר זר, והוא מכרסם בו מבפנים גם ברגעים הקשים ביותר של מאבקו העיקש והבסיסי להישאר בחיים.

קישור: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033778.136...

 את הגרזן שקיבל מאמו הנער נושא לכל מקום. זהו גרזן מוחשי מאוד, אך יש לו גם היבט סמלי. למרבה הצער, אפילו השהות הממושכת בתנאי שדה, שהביאה את בריאן להעריך מחדש את חייו ואת העולם שבו הוא חי, לא מרפאה אותו כלל מהתחושה האובססיבית, שהתא המשפחתי שבו גדל התבקע ונהרס לעד.

"קשקוש מקושקש"

מאת נוגה אלגום לצד איורים מאת אביאל בסיל. הוצאת עם עובד. לגילי 6-3

"וכל הצורות לחששו ביאוש: 'אוי ואבוי, תסתכלו, הוא קשקוש! וקשקוש זה איום, קשקוש זה נורא, קשקוש זה... בכלל לא צורה!'"

איור של אביאל בסיל מתוך "קשקוש מקושקש".: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033774.136...

  הסיפור שחיברה נוגה אלגום, לכאורה בקלילות וממרכיבים פשוטים, הוא קשקוש גאוני. זהו סיפורו של קשקוש, שעל תינוק כמוהו, בן לאמא אליפסה ולאבא מלבן, ודאי לא אמרו המיילדות שיצא "ברור". להיפך. קשקוש היה "מין קו שכזה מסולסל, מפותל, מגולגל, מעורבל, מקורזל, מתולתל, בלי התחלה ובלי סוף בכלל".

קשקוש מתואר בינקותו כילד "יוצא מהכלל", אולי רק "מסובך" קמעה; הוריו אוחזים בו בידיהם בחיוך אוהד המהול בפליאה. מטבע הדברים, העניינים מסתבכים קצת בגן. תהליך החיברות גובה את מחירו מהקשקוש הלא-שגרתי והוא נפגע עד עמקי נשמתו מהעלבונות שמטיחות בו שאר הצורות הילדותיות שבגן. קשקוש אכן אינו ילד ככל הילדים. הוריו מתייעצים עם מומחים, כיצד ניתן יהיה להפוך את בנם לצורה "בדיוק כמו כולם", אבל קשקוש רק נעשה מקושקש עוד יותר.

איוריו הצבעוניים והעליזים של אביאל בסיל מתמודדים עם הרובד המלנכולי שבסיפורה של אלגום בכלים הומוריסטיים בלבד. קשקוש מוצג כדמות אינדיבידואליסטית אמיצה ואותנטית, שרק לעתים רחוקות החיוך מש מפניה.

אבל גם לקשקושים יש קווים אדומים. לבסוף בורח קשקוש מהסביבה השיפוטית עד זרא. באפיסת כוחות הוא מגיע אל בית זר ונרדם שם. כשקשקוש מתעורר, מתגלות מעליו שתי עיניים חקרניות של ילד. להפתעתו מגלה בו הילד מגוון דברים, וביניהם "ספינה בין גלים סוערים", "עץ ענקי", "קרנף שדוגר על ביצים", "דג חיזרי שקופץ על קפיצים" ואפילו את עצמו. גם האם מתלהבת: "זה מקסים!" היא אומרת, "זה יכול להיות מה שרוצים". ואכן זה מקסים: שיר הלל לאינדיבידואליזם ולסובלנות כלפי האחר, ה(קצת) שונה.

"הרפתקאותיהם המופלאות של ספלולון וכרבולון"

מאת מיי גיבס. הוצאת אוקיינוס ומודן. לילדים הקוראים בכוחות עצמם, אך לא רק להם

הסדרה "הרפתקה ראשונה" מכוונת לילדים שסיגלו לעצמם מיומנויות קריאה. באופן מוצהר היא מבקשת להציג בפניהם ספרי ילדים קלאסיים. אך בניגוד לאחותה הבוגרת, סדרת "קלאסיקה", שמביאה תרגומים חדשים לספרי ילדים מוכרים וותיקים (כמו "פנג הלבן" לג'ק לונדון או "ממלכת טרביתיה" לקתרין פטרסון), הקלאסיקות שמציג עורך הסדרה "הרפתקה ראשונה", יותם שווימר, מרכיבות רשימה ביבליוגרפית מקורית, מרעננת ולא ממש מוכרת.

לאחר שתורגמו במסגרתה יצירות כ"ג'ני ומועדון החתולים" של אסתר אווריל ו"פשטידת הפלא" לנורמן לינדזי, מופיע עתה הספר "הרפתקאותיהם המופלאות של ספלולון וכרבולון", שחיברה ואיירה מיי גיבס, בתרגומה של יעל ענבר.

הספר, שראה אור לראשונה ב-1918, מתבונן בעולמם של ברואים גמדיים-דמיוניים בשם ספלולון וכרבולון (Snugglepot and Cuddlepie). אל תיתנו לשמות המתוקים להטעות אתכם. עולמם של היצורים הזעירים מתקיים במקביל לעולמנו וגם הוא רצוף סכנות ואיומים. מובן שכאשר אתה קטנטן, כמעט חסר-ישע, הסכנות מוחשיות יותר.

קישור: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033775.136...

נוסף: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033791.136...

 זמן קצר לאחר שבקע כרבולון מהניצן שלו, מספרת גיבס, שניחנה ביכולת מופלאה להציג את העולם מנקודת ראותם של גיבוריה הקטנטנים, רוח חזקה נשאה אותו הרחק מאמו, אל תוך רשת קורי עכביש. למרבה המזל, אביו של ספלולון נחלץ לעזרת התינוק ומביאו הביתה, שם יגדלו כרבולון וספלולון כאחים.

כיאה לעולם שאינו אנתרופוצנטרי, כלומר שבני האדם אינם מצויים במרכזו, משמשים אלה בתפקיד משני, שבספרי ילדים נשמר בדרך כלל למפלצות. די לשמוע את התיאור של עוף הקוקברה על אודות בני האדם,
תגיות:
לקראת שבוע הספר || ספרי ילדים מומלצים מ"הארץ"
<< ההודעה הנוכחית
02/06/2013 | 00:16
2
101
אירועי הספר העברי שייפתחו ביום רביעי מזמנים אתגר לא קטן: איך להתמצא בין שלל הספרים החדשים. שבע המלצות של דוד רפ על ספרים לילדים בגילים שונים

דוד רפ 01.06.2013: על רקע תחושת המשבר, או חיפוש הדרך, בענף הספרים, נדמה כי מספר גדול במיוחד של ספרי ילדים ונוער יוצא לאור במרוכז לרגל אירועי הספר העברי, אף יותר מאשר בכל שנה. מובאות כאן כמה המלצות לספרים המיועדים לקוראים בגילים שונים. חלקם מתורגמים ואחרים נכתבו בעברית.

"גרזן"

מאת גארי פאולסן. הוצאת אורים. נוער (14-11) ומעלה

מסעו של הספר "גרזן" (Hatchet) מהמקור האמריקאי, שנכתב ב-1987, לתרגום העברי בידי דידי חנוך, ארך חצי יובל.

על העטיפה היפה, שעיצבה במיוחד למהדורה העברית שני קופער, נראית צללית בולטת של נער, העומד במימי אגם רדודים ואוחז בידו גרזן. מאחוריו נראית תמונה של יער צפוף, למרגלות הרים שפסגותיהם מושלגות למחצה. העננים הלוהטים בשמים מעידים שזוהי שעת הזריחה. או אולי דווקא השקיעה?


איור של ג'יל מקלמרי מתוך "משאית כחולה קטנה". צילום: ג'יל מקלמרי / מתוך: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033764.136...

 גיבור הספר הוא בריאן רובסון, בן 13, שהוריו התגרשו לא מכבר. העלילה נפתחת כשבריאן במטוס ססנה חד מנועי, נוסע יחיד לצדו של טייס האמור לקחת אותו לשדה נפט בצפון קנדה, שם יבלה את הקיץ עם אביו. הטייס מרגיע את הנער ש"מטוס טוב כמו זה, כמעט שמטיס את עצמו לבד", אך כשהוא עצמו עובר התקף לב ומת, בריאן נותר לבד באוויר. זמן לא רב לאחר מכן מתרסק המטוס הקטן דרך סבך עצים אל אגם מבודד. בריאן נפצע וכמעט טובע, אך מצליח להיחלץ מהמטוס ועולה לחוף.

אמו של בריאן קנתה לו גרזן בעל ידית פלדה, שנותר תלוי על חגורתו כשעלה לטיסה. בספרו המותח ורב התהפוכות של פאולסן ישמש הגרזן את הגיבור הרובינזון קרוזי של ימינו בעיקר לביקוע, לחיטוב ולעתים גם להגנה עצמית.

בניגוד לרובינזון קרוזו של דניאל דפו, בריאן יישאר לבד בשממה הקנדית "רק" 54 ימים. גם הוא יעבור תלאות בלתי נתפשות. התמודדותו עם הלם ההתרסקות והפציעה תפנה את מקומה לרעב ולצורך לבנות מחסה מפני חיות הבר. עד מהרה יגיעו גם תהפוכות מזג האוויר, הבדידות והתפרצויות הייאוש הבלתי נמנעות.

ספרו של פאולסן יועד בארצות הברית לפלח אוכלוסיית הקוראים המוגדרים Young Adults. ספרים מסוג זה מושכים גם קוראים בוגרים רבים. "גרזן", המותח לכל אורכו והמסופר היטב, הוא בוודאי ספר שכזה; אך לצד התיאור המרתק של מי שנתלש בפראות מלב הציוויליזציה ונאלץ לעבור תהליכי הסתגלות שחייו תלויים בהם, משולב בו גם נרטיב פנימי של נער מתבגר שיעניין במיוחד את בני גילו.

בהתאם לסוגת ספרי ההישרדות משקפת תקופת שהותו של בריאן בטבע תהליך מואץ של התפתחות הידע והניסיון האנושי. הוא לומד להפיק אש ולקיימה, נאבק בפגעי הטבע ובחיות פראיות ומצליח להפוך אדון לגורלו. אפילו רמזים שעברו עידון מסוים לקניבליזם הצפין המחבר: בריאן מבין יום אחד כי הדגים שלמד לדוג באגם ניזונו ככל הנראה גם מגופתו של הטייס שנותר במים לאחר התרסקות המטוס.

אל מרחביה העצומים והמבודדים של קנדה מביא עמו בריאן סוד כמוס. הסוד נוגע לרומן של אמו עם גבר זר, והוא מכרסם בו מבפנים גם ברגעים הקשים ביותר של מאבקו העיקש והבסיסי להישאר בחיים.

קישור: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033778.136...

 את הגרזן שקיבל מאמו הנער נושא לכל מקום. זהו גרזן מוחשי מאוד, אך יש לו גם היבט סמלי. למרבה הצער, אפילו השהות הממושכת בתנאי שדה, שהביאה את בריאן להעריך מחדש את חייו ואת העולם שבו הוא חי, לא מרפאה אותו כלל מהתחושה האובססיבית, שהתא המשפחתי שבו גדל התבקע ונהרס לעד.

"קשקוש מקושקש"

מאת נוגה אלגום לצד איורים מאת אביאל בסיל. הוצאת עם עובד. לגילי 6-3

"וכל הצורות לחששו ביאוש: 'אוי ואבוי, תסתכלו, הוא קשקוש! וקשקוש זה איום, קשקוש זה נורא, קשקוש זה... בכלל לא צורה!'"

איור של אביאל בסיל מתוך "קשקוש מקושקש".: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033774.136...

  הסיפור שחיברה נוגה אלגום, לכאורה בקלילות וממרכיבים פשוטים, הוא קשקוש גאוני. זהו סיפורו של קשקוש, שעל תינוק כמוהו, בן לאמא אליפסה ולאבא מלבן, ודאי לא אמרו המיילדות שיצא "ברור". להיפך. קשקוש היה "מין קו שכזה מסולסל, מפותל, מגולגל, מעורבל, מקורזל, מתולתל, בלי התחלה ובלי סוף בכלל".

קשקוש מתואר בינקותו כילד "יוצא מהכלל", אולי רק "מסובך" קמעה; הוריו אוחזים בו בידיהם בחיוך אוהד המהול בפליאה. מטבע הדברים, העניינים מסתבכים קצת בגן. תהליך החיברות גובה את מחירו מהקשקוש הלא-שגרתי והוא נפגע עד עמקי נשמתו מהעלבונות שמטיחות בו שאר הצורות הילדותיות שבגן. קשקוש אכן אינו ילד ככל הילדים. הוריו מתייעצים עם מומחים, כיצד ניתן יהיה להפוך את בנם לצורה "בדיוק כמו כולם", אבל קשקוש רק נעשה מקושקש עוד יותר.

איוריו הצבעוניים והעליזים של אביאל בסיל מתמודדים עם הרובד המלנכולי שבסיפורה של אלגום בכלים הומוריסטיים בלבד. קשקוש מוצג כדמות אינדיבידואליסטית אמיצה ואותנטית, שרק לעתים רחוקות החיוך מש מפניה.

אבל גם לקשקושים יש קווים אדומים. לבסוף בורח קשקוש מהסביבה השיפוטית עד זרא. באפיסת כוחות הוא מגיע אל בית זר ונרדם שם. כשקשקוש מתעורר, מתגלות מעליו שתי עיניים חקרניות של ילד. להפתעתו מגלה בו הילד מגוון דברים, וביניהם "ספינה בין גלים סוערים", "עץ ענקי", "קרנף שדוגר על ביצים", "דג חיזרי שקופץ על קפיצים" ואפילו את עצמו. גם האם מתלהבת: "זה מקסים!" היא אומרת, "זה יכול להיות מה שרוצים". ואכן זה מקסים: שיר הלל לאינדיבידואליזם ולסובלנות כלפי האחר, ה(קצת) שונה.

"הרפתקאותיהם המופלאות של ספלולון וכרבולון"

מאת מיי גיבס. הוצאת אוקיינוס ומודן. לילדים הקוראים בכוחות עצמם, אך לא רק להם

הסדרה "הרפתקה ראשונה" מכוונת לילדים שסיגלו לעצמם מיומנויות קריאה. באופן מוצהר היא מבקשת להציג בפניהם ספרי ילדים קלאסיים. אך בניגוד לאחותה הבוגרת, סדרת "קלאסיקה", שמביאה תרגומים חדשים לספרי ילדים מוכרים וותיקים (כמו "פנג הלבן" לג'ק לונדון או "ממלכת טרביתיה" לקתרין פטרסון), הקלאסיקות שמציג עורך הסדרה "הרפתקה ראשונה", יותם שווימר, מרכיבות רשימה ביבליוגרפית מקורית, מרעננת ולא ממש מוכרת.

לאחר שתורגמו במסגרתה יצירות כ"ג'ני ומועדון החתולים" של אסתר אווריל ו"פשטידת הפלא" לנורמן לינדזי, מופיע עתה הספר "הרפתקאותיהם המופלאות של ספלולון וכרבולון", שחיברה ואיירה מיי גיבס, בתרגומה של יעל ענבר.

הספר, שראה אור לראשונה ב-1918, מתבונן בעולמם של ברואים גמדיים-דמיוניים בשם ספלולון וכרבולון (Snugglepot and Cuddlepie). אל תיתנו לשמות המתוקים להטעות אתכם. עולמם של היצורים הזעירים מתקיים במקביל לעולמנו וגם הוא רצוף סכנות ואיומים. מובן שכאשר אתה קטנטן, כמעט חסר-ישע, הסכנות מוחשיות יותר.

קישור: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033775.136...

נוסף: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033791.136...

 זמן קצר לאחר שבקע כרבולון מהניצן שלו, מספרת גיבס, שניחנה ביכולת מופלאה להציג את העולם מנקודת ראותם של גיבוריה הקטנטנים, רוח חזקה נשאה אותו הרחק מאמו, אל תוך רשת קורי עכביש. למרבה המזל, אביו של ספלולון נחלץ לעזרת התינוק ומביאו הביתה, שם יגדלו כרבולון וספלולון כאחים.

כיאה לעולם שאינו אנתרופוצנטרי, כלומר שבני האדם אינם מצויים במרכזו, משמשים אלה בתפקיד משני, שבספרי ילדים נשמר בדרך כלל למפלצות. די לשמוע את התיאור של עוף הקוקברה על אודות בני האדם,
המשך-ספרי ילדים מומלצים מ"הארץ"2:
02/06/2013 | 00:24
1
28
כיאה לעולם שאינו אנתרופוצנטרי, כלומר שבני האדם אינם מצויים במרכזו, משמשים אלה בתפקיד משני, שבספרי ילדים נשמר בדרך כלל למפלצות. די לשמוע את התיאור של עוף הקוקברה על אודות בני האדם, כדי להבין מדוע החליטו ספלולון וכרבולון לצאת למסע לראותם. "בני אדם הם חזקים כמו הרוח, מהירים כמו הנהר, פראיים כמו השמש", מרצה העוף הזקן והחכם בליל של עובדות, שמועות ומיתוסים. "הם יודעים לשפשף מקל במקל והנה מתלקחת שריפת חורש. הם אוהבים את האש. בן האדם הזכר נושא אותה על עורו והעשן יוצא לו מהנחיריים. הם שורקים כמו הציפורים; הם אכזריים כמו הנחש. יש להם הרבה עורות שהם יכולים להשיל פעמים רבות".

ספלולון וכרבולון נבהלים נורא, אך הסקרנות מדרבנת אותם לצאת למסע אל עירם של בני האדם. מסעם אל העיר הלבנה, סידני, שכאמור תואר בידי המחברת לפני קרוב למאה שנים, רצוף אירועים מסעירים, בקנה מידה של גמדים ובכלל.

גיבס מציגה תמונה עולם קשוחה למדי. היא לא חסה במיוחד על כמה צאצאי נמלים, שנמחצים למוות (אמם לא תבחין בכך, מנחמת המטפלת את ספלולון המזועזע), או על ביצי ציפור שנשברות כשספלולון וכרבולון מוחצים אותן (במקומן מובאות אל הקן ביצי חרדון שעוד יתבקעו ויעוררו שערורייה). את שרשרת המזון המעודנת בדרך כלל בספרי ילדים היא מציגה בגאווה, כמאבק תמידי לחיים ולמוות. הציפורים אוכלות נחשים והנחשים אוכלים כל מה שהם רק יכולים לתפוס.

גיבס מעודדת את קוראיה להתבונן בציורים שצירפה לטקסט, לכאורה כדי לקבל תמונה מלאה של מה שתיארה; אך לא אחת אלה הזמנות מתעתעות. החפצים, הדמויות והאירועים שהיא מתארת בעלילה מופיעים רק באופן חלקי או אף נעדרים מחלק מהאיורים. גיבס מתנצלת על כך בנימוס, בפניותיה הישירות אל הקוראים, אך נדמה שזוהי עוד דרך מקורית שהגתה כדי להמחיש את שבריריותו של העולם הקסום והנחבא מהעין שבראה.

"בדיוק כמו שרציתי"

מאת אלינוער קלר ונעמה פלג-סגל איורים איה גורדון-נוי. הוצאת כנרת. לילדים המציירים בכוחות עצמם

חבירתה של המאיירת המוכשרת איה גורדון-נוי למחברות הספר "בדיוק כמו שרציתי", אלינוער קלר ונעמה פלג-סגל, התבררה כמוצלחת במיוחד.

צילום: איה גורדון נוי /  http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033768.1369937785!/image/2760638887.jpg_gen/derivatives/landscape_436_326/2760638887.jpg

 הספר מוקדש לילדת גן העמלה על הכנת היצירה המושלמת, שתתאר ילדה "עם שמלה וסרט יושבת יפה, נקייה, מסודרת. מין ילדה שמדברת בלי טעויות, עונה בנימוס ולא עושה שטויות". הייצוג האמנותי שהילדה רואה בעיני רוחה אמור להתאים לאובייקט המתואר – מדויק, נקי וחף מטעויות. אלא שכשהיא מציירת "בורח לה קו". היצירה המושלמת בסכנה.

איוריה של גורדון-נוי מתאפיינים בדרור יצירתי, הרלוונטי לנושא הספר. בתיאורי הילדה היוצרת הכינה המאיירת קולאז', בשלבה גזרי נייר כתובים ודפי תווים, ולמעשה פעלה בטכניקה מעורבת במובנה הרחב.

הגיבורה הקטנה מצליחה להתעלות מעל הדחף להשליך את הדף לסל האשפה ולהתחיל את היצירה מחדש. במקום זה היא נאחזת בקווים שבורחים לה – ומצליחה לצייר בעזרתם דימויים חדשים. קו שממנו יוצרים אווירון, נשר או ספינה של פיראט – הפיכת הטעות להזדמנות היא כמובן מהלך בריא ומשמח. כשהילדה מכריזה שהציור "יצא לי בדיוק כמו שרציתי" ניתן רק לדמיין את אושרם של אבא, אמא והגננת.

את המסע הדידקטי-במידה מערערת קצת גורדון-נוי. איוריה, החושפים טפח ומכסים טפחיים, מזכירים שיש דרכים נוספות להתמודד עם קווים שבורחים. זה אולי חינוכי קצת פחות, אך אפשר לצפות שבמוקדם או במאוחר תלמד ילדת הגן גם את היתרונות – המוכחים - של ההשלמה וההדחקה.

הרשימה הקובעת (או מכתב למורה)

מאת מירון ח. איזקסון, איורים דני קרמן. הוצאת הקיבוץ המאוחד. לגילי 13-9

הילד אבי כותב למורתו מכתב ובו 25 חלקים. מירון ח. איזקסון, שחיבר את המכתב הארוך, המקורי והדמיוני הזה, יצר ספר לא שגרתי, המלווה באיוריו המפורטים של דני קרמן.

קישור: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033776.136...

  המכתב של אבי משלב רעיונות מיוחדים ואסוציאציות חופשיות, ביצירה המציגה מעין זרם-תודעה-לייט לנוער. מטרתו המוצהרת של הנער היא לבנות "רשימה קובעת" של עשר מחשבות, פחות או יותר, שמהן ניתן לחשוב את כל שאר המחשבות, "כמו היסודות של החומרים בטבע או כמו צבעים". בין השורות מתגלות מצוקות מודחקות וסיטואציות כואבות שעליהן הילד מתקשה לספר באופן גלוי.

רק כשהוא מציין כי "הביקורים בחוף הים עם אמא עוזרים לי בתוך הראש" או שהוא "סוג של טיפוס כפול", שהיה פעם "חולה בראש" ושכאשר מספרים לו רעיונות מעניינים הוא "אף פעם לא קולט אותם רק בדרך אחת", מתחוור עומקן של המלים שאיזקסון פורש על הדף בשמו של הנער.

בדרך כלל איזקסון נזהר מעיסוק ישיר במשברים הנרמזים. מהטקסט עולים לבטיו של מי שמאוהב בחברתו הטובה נילי, נער המתאושש מהסתבכות רפואית שלא אובחנה בזמן ומעל הכל, מי שניצב על ספה של ההתבגרות וחושש באופן סמלי ואמיתי מהתחלפות קולו.

   משאית כחולה קטנה

מאת אליס שרטל. איורים מאת ג'יל מקלמרי. הוצאת ידיעות ספרים. לפעוטות

הספר "משאית כחולה קטנה" שחיברה אליס שרטל, לצד איוריה שובי הלב של ג'יל מקלמרי, יצא לאור בארצות הברית רק לפני חמש שנים, אך הוא משמר בין דפיו ניחוח נוסטלגי של ספרות הילדים "התמימה", שפרחה בתחילת המאה ה-20. סיפורה של המשאית הכחולה מובא עכשיו לעברית בתרגום רינת פרימו.

המחברת מתענגת על ההיבטים המכניים ("'ביפ', אמרה הצפצפה, 'וורום', נהם מנוע, הצלילים הכי יפים שאפשר לשמוע"), בעוד שהמאיירת מתמקדת במנעד עשיר של גוונים ודקויות מפליאות, הן של העולם הטכנולוגי והן של הטבע.

ברובד העלילתי, המשאית הכחולה שומרת על קשרי ידידות אמיצים עם כל חיות הבר והחווה. זה עוד ישתלם לה כמובן. משאית צהובה גדולה, שפורצת אל העלילה בצפירות, שוקעת עד מהרה בשלולית בוץ גדולה. ניסיונותיה של המשאית הכחולה לחלצה נכשלים ושתיהן שקועות בבוץ. אך אל דאגה: ביפ! ביפ! ביפ! חבריה של המשאית הכחולה הקטנה מחלצים לבסוף את שתיהן.

ערכי חברות, טוב-לב ואלטרואיזם? כמובן. אך אופיה השירי, החזרתי והממכר של היצירה המלבבת הזאת מושך הרבה יותר מהערכים הנשגבים אך הפשטניים משהו שמקופלים בין דפיה.

כריכה: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033766.136...

   "מתקן ההורים"

מאת אורנה טל, איורים דפנה שני. הוצאת גוונים. לילדים המעוניינים לתקן את הוריהם ולהורים שמחפשים תיקון

"שחר אומרת שבצריף קטן בהרים גר לו מתקן ההורים. הוא יושב לו בחדר קטן, ליד שולחן עץ כבד, ומתקן הורים מקולקלים".

המיתולוגיה המסקרנת על אודות "מתקן ההורים" מובאת מפיה של הילדה שחר. לה מותר גם לנקוט את הביטוי הלא-שגרתי בספרות, "הורים מקולקלים". רוב אוכלוסיית ההורים רגילה לשמוע דברים כאלה (וגרועים בהרבה כמובן), הן מהילדים הפרטיים ולא אחת גם מהורים אחרים, מנוסים ומושלמים.

הייחודיות בספר שחיברה אורנה טל ואיירה דפנה שני היא בהתמודדות האמיצה עם סיטואציה כואבת ועדינה של אתגר ביחסיהן של אם ובתה. אין הוא נובע דווקא ממריבה, או ממשבר בין השתיים, אלא מתרכז באיזושהי תשישות והתרופפות נפשית אצל האם.

שחר דואגת שיקשה עליה להתבגר עם אמא מקולקלת ולכן היא יוצאת לחפש את מתקן ההורים. כפי שקורה לא אחת עם ילדים רגישים וחכמים, נכנסת הילדה לנעליים הטיפוליות כילדה-הורה.

האם מקבלת עד מהרה את התפקיד הקלאסי ממעשיות הילדים: היא אורזת לבתה שקית גדולה עם אוכל וצידה לדרך ואפילו עוטפת את ראשה של שחר במטפחת אדומה. המאיירת דפנה שני נאמנה לתיאוריה של המחברת, אך אפילו בציור של שחר-כיפה-אדומה אין ספק כי המרכיב הבולט ביותר בתיאוריה הוא הלוך הנפש של הדמויות. עיניה של שחר עצובות.
כריכה: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033777.136...

איור של דפנה שני מתוך &quo
סיום ההמלצה-ספרי ילדים מומלצים מ"הארץ"3:
02/06/2013 | 00:26
20


איור של דפנה שני מתוך "מתקן ההורים": http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2033758.137...

   העצב שלה יבוא לידי ביטוי במסעה בין ערים ובין כפרים, על גבם של לווייתנים וגם במפגש עם דמותה הארכיטיפית של "אמא אדמה". כששחר מגיעה לבסוף אל צריפו של מתקן ההורים מתארת שני מבנה שאור צהוב אטום בוקע מחדריו ומדלתו הפתוחה לרווחה. הלווייתן השרוע על גחונו מול הבית תורם לאווירה הסוריאליסטית החלומית של הסצינה.

אלא ששחר אינה מתעוררת מחלום. היא נכנסת אל הצריף לחפש ולמצוא דמות נבונה ומנוסה, שתוכל להושיט עזרה לה ולאמה.
הודעות אחרונות
Flix וידאו
חם בפורומים של תפוז
מוכרת לי מפעם
מוכרת לי מפעם
לפגוש אהוב ישן מלפני 20 שנה - מקרה או שלא?
מוכרת לי מפעם
מוכרת לי מפעם
לפגוש אהוב ישן מלפני 20 שנה - מקרה או שלא?
הפכים מושלמים
הפכים מושלמים
אני תמיד אהיה עצמאית בעוד שהוא לא יהיה ככה
הפכים מושלמים
הפכים מושלמים
אני תמיד אהיה עצמאית בעוד שהוא לא יהיה ככה
האם בתי הורעלה?
האם בתי הורעלה?
אני חוששת שהצבע שהיה בחדר שלה היה רעיל
האם בתי הורעלה?
האם בתי הורעלה?
אני חוששת שהצבע שהיה בחדר שלה היה רעיל
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ