לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD
<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>
`

על איבחון וזוגיות...

מאת: tzipi750
19/01/13 16:38
בני בן ה-3 אובחן לפני כחצי שנה,נמצא כרגע בגן רגיל עם סייעת +תוכנית ביתית. קצת לפני האיבחון היחסים ביני לבין בעלי התחילו להתדרדר על רקע הבעיות של הילד. בתחילה הוא לא  שיתף פעולה עם מה שניסיתי לעשות.עכשיו הוא משתף פעולה אבל אני מלאת כעסים עליו ולא מסוגלת לתקשר איתו. האם היתה השפעה לאיבחון על הזוגיות שלכם?עצות?
על איבחון וזוגיות...
<< ההודעה הנוכחית
19/01/2013 | 16:38
43
362
בני בן ה-3 אובחן לפני כחצי שנה,נמצא כרגע בגן רגיל עם סייעת +תוכנית ביתית. קצת לפני האיבחון היחסים ביני לבין בעלי התחילו להתדרדר על רקע הבעיות של הילד. בתחילה הוא לא  שיתף פעולה עם מה שניסיתי לעשות.עכשיו הוא משתף פעולה אבל אני מלאת כעסים עליו ולא מסוגלת לתקשר איתו. האם היתה השפעה לאיבחון על הזוגיות שלכם?עצות?
ברוכה הבאה
19/01/2013 | 17:39
154
האתגרים שילד אוטיסט מציב בפני הוריו, הם אכן לא פשוטים,
וזוגות רבים נקלעים למשברים בזוגיות.
טוב לשמוע שכעת יש ביניכם שיתוף פעולה
האם שקלתם טיפול זוגי?
ברור שצריך "לשחרר כעסים" (יתכן שגם לו יש כעסים עלייך),
אי-אפשר להעמיד פנים שהם אינם.
מטפל טוב יוכל אולי לעזור לכם לשחרר אותם ולהשתחרר מהם
ואולי לשקם את הזוגיות שלכם,
וגם אם לא- בנכם יצטרך שתשתפו פעולה ביניכם כהורים
מתוך כבוד הדדי ואולי גם איזושהי חמימות מינימלית.

אצלי אישית לאיבחון היתה השפעה מרחקית לכת על הזוגיות:
בעקבו האיבחון של הבן, גם אביו אובחן
זה בהחלט תרם לזוגיות, להבנה ההדדית בינינו.
כמובן שיש לזה השפעה
19/01/2013 | 18:02
1
146
האבחון הכניס הרבה מתחים לבית. גם כל העבודה שעושים אחר הצהרים עם הילד. בהחלט יש מקום ללכת ליעוץ הורים.
המתחים מתחילים לפני האיבחון
19/01/2013 | 23:35
97
גם ההחלטה (של אחד ההורים) ללכת לאיבחון גורמת מתחים
מצטרפת להמלצות
19/01/2013 | 18:37
130
בתור מישהי שמכירה הרבה זוגות לילדים עם צרכים מיוחדים - שכיח שהאב קולט לאט יותר את המצב והאמא מרגישה שהיא לבד או שהוא רוצה לנקוט בצורה אחת של טיפול והאם באחרת וכתוצאה מזה חיכוכים רבים.
כדאי מאוד לגשת לטיפול זוגי ע"י פסיכולוג.ית (ולא עו"ס)  ואם לילד יש טיפול רגשי ע"י פסיכולוג/ית -רוב הסיכויים שיש אפשרות לקבל ממנו/ממנה הדרכת הורים שיכולה לסלול את הדרך.

אני יכולה גם להגיד לך שמה שעוזר לי הוא המשפט שהעבר כבר עבר, הווה כבר קורה ומה שאפשר לשנות זה רק את העתיד.
למה את כועסת עכשיו אם הוא כבר משתף פעולה?
19/01/2013 | 20:23
19
58
המשך...
19/01/2013 | 20:58
18
181
אני יודעת שזה נשמע לא הוגן וגם לא הגיוני ולא נכון, אבל איפשהו אני מאשימה אותו... אני שמה לב פתאום לכל מיני מוזרויות שלו שלא ייחסתי להן חשיבות בעבר ופתאום הכל נראה לי ברור...הייתי צריכה לשים לב... אני יודעת שזה לא הוגן אבל ככה אני מרגישה ולא מצליחה להשתחרר מזה. אני רק אציין שהוא אבא נהדר, הילד מת עליו, והוא באמת יושב איתו ברצינות עכשיו כשהוא איתו.
אפשרויות למחשבה
19/01/2013 | 21:40
126
יש לי השערה, (לא בטוח שזה נכון עבורך ואם זה לא נכון אז סליחה ואת יכולה להתעלם):
אולי יכול להיות שאת בעצם כועסת לא באמת על בעלך, אלא על עצם זה שהילד אוטיסט, כלומר את מרגישה כעס כי זה לא מה שאת רצית ואת מרגישה שהמצב לא הוגן כלפייך, ובגלל שאין באמת את מי להאשים אז באופן טבעי ואוטומטי את מפנה את הכעס כלפי בן הזוג, אולי כי בהתחלה הוא ריחף קצת ולא שיתף פעולה ולכן יותר הגיוני לך לכעוס עליו? אין זאת ביקורת כלפייך, אלא רק ניסיון לעזור לך למצוא הסברים או הבנה על מה מקור הכעס.
כי את כותבת שאת התחלת לשים לב לכל מיני מוזרויות אצל בעלך, אז אולי זה מפריע לך עכשיו כי את חושבת שהוא הוריש לילד את המוזרויות הללו ובכך בעצם הוא אחראי לאוטיזם של הילד, גם אם זה לא היה בשליטתו אלא רק בגלל הגנים שלו?
אם זה אכן כך וזאת הסיבה האמיתית לכעס (ואת זה רק את יכולה לדעת, אנשים אחרים רק מעלים השערות ורעיונות) - אז אולי זה יעזור לך אם תשני את הדעה שלך על אוטיזם, אם תחשבי שאולי בעצם אין שום דבר רע במוזרויות והן לא מזיקות לאף אחד, ותגלי שלאוטיזם יש גם יתרונות ולא רק חסרונות, אולי זה יקל עלייך ויעזור לך שלא לכעוס על בעלך. בסך הכל לפי מה שתארת בעלך נשמע ממש בסדר, וגם זה שהוא לא שיתף פעולה בהתחלה זה מצב טבעי שהרבה הורים עוברים, כלומר הרבה פעמים רק אחד מבני הזוג שם לב ונכנס מהר ובלהט לעניין הטיפולים ואילו השני מתכנס בעצמו, מכחיש או לא מסכים לאבחון או לטיפולים. ואולי בהמשך את עלולה להגיע למסקנה שהוא דווקא פעל נכון כשהוא התמהמה, מי יודע
הגיוני מאוד שאת שמה לב לדברים
19/01/2013 | 23:45
2
80
יותר מהר ממנו. בד"כ הנשים נמצאות יותר זצן עם הילד וגם 'מעכלות' את הבשורה יותר מהר.
אני חוזרת על מה שאמרו לי המטפלים כשבאתי בטענות שבעלי אמנם עוזר בהכל אבל מעביר ביקורת. אמרו לי 'תגידי תודה שהוא עוזר ולא מפריע'. יש מצבים שאבות (לא שמעתי על אמהות, אבל גם זה ייתכן) שממש מפריעים לטיפול.
אני בטוח שאני אפריע לטיפול
23/01/2013 | 07:19
1
7

אם יוצע כזה
יש הרבה סוגי טיפולים
23/01/2013 | 10:45
4
למשל במקרה שלנו אלה היו פגישות  פרטניות או קבוצתיות עם עו"סית . בעלי הביא את הבן למפגשים (כי אני עובדת הרבה שעות ורחוק מהבית) אבל כל הזמן קיטר.
והמטפלים אמרו לי שיש אבות שמסרבים לדברים כאלה או לכל פגישה מכל סוג עם כל סוג של גורם טיפולי  כי 'לילד אין שום דבר ורק האמא ההיסטרית מכניסה לו מחשבות לראש ובגלל זה הוא מפחד מאנשים'.
מי מנחה את התוכנית הביתית שלו?
20/01/2013 | 00:02
32
מאשימה אותו במה? לא ממש הבנתי.
20/01/2013 | 09:21
7
91
את אומרת שבעלך כנראה גם על הספקטרום, ואת גם אומרת שהוא אבא הנהדר.

ומדברייך שזה נשמע שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ. אז בהחלט ייתכן, ואף סביר, שגם בנך יהיה בעתיד "אבא נהדר שהוא גם על הספקטרום". אז אני לא מבין, מה הבעיה פה? על מה הכעס?

אבא נהדר, שהילד מת עליו,
20/01/2013 | 12:31
6
106
ויושב איתו ברצינות כשהוא איתו... אני חושבת שכל גבר שיש לו התכונות והיכולות הללו שווה מאוד להערכה מצד בת הזוג שלו, אלו תכונות השוות זהב במיוחד אצל גבר, כי יש כל כך הרבה גברים שהם ההפך מזה או שלא יכולים להיות כאלה או שלא רוצים להיות כאלה כי זה לא נראה להם מספיק חשוב ואני מכירה לא מעט מקרי גירושים שנשים עזבו בן זוג כי הוא לא היה אבא טוב ולא השקיע בילדים אלא בחר להיות שקוע בעבודה ובתחומי העניין שלו ושם אותם בעדיפות גבוהה מאשר להיות עם הילדים.
יש לצערנו כל כך הרבה אבות שבוחרים לחזור הביתה מאוחר מהעבודה ולעבוד שעות נוספות ולא כי הם חייבים תוספת של כסף אלא כי זה עדיף להם מאשר לשבת ולהשקיע תשומת לב בילדים, מבחינתם להשקיע בעבודה שלהם או בחברים שלהם או בטלויזיה שלהם זה יותר חשוב מאשר להשקיע תשומת לב לילדים שלהם.
גבר שהוא אבא נהדר ומשקיע בילד שלו, ממש לא כדאי לכעוס עליו, להפך.
זו לא שאלה של כדאיות
20/01/2013 | 12:37
1
57
אם יש רגשות קשים, לא יועיל להתעלם מהם.
הם לא בלתי לגיטימיים.
יתכן שגם לו יש רגשות קשים כלפיה,
וגם מהם לא יועיל להתעלם.
פותחת השירשור כתבה שהיא לא מצליחה להשתחרר מהכעסים.
לפעמים זה קשה.
ואז צריך עזרה.
גם לדעתי לא מומלץ להתעלם מהרגשות
20/01/2013 | 13:58
41
להפך, אני בעד לברר אותם לעומק ולנסות להבין בדיוק למה ומדוע כועסים.
בנוסף, לפעמים אפשר לנסות לראות את הדברים אחרת ולפעמים כשמצליחים לראות את הדברים אחרת אז הרגשות משתנים בהתאם. מה שאני ניסיתי להביע, זה להצביע על זווית ראיה אחרת, לנסות לעזור לה לראות את בעלה באור אחר, חיובי יותר, אולי זה יוכל לעזור לה פחות לכעוס עליו ויותר להעריך אותו.
לא זו הנקודה שלי (ואת מה שכתבת - היא יודעת)
20/01/2013 | 13:41
3
67
פותחת השרשור כבר כתבה, לא פעם ולא פעמיים, שהיא יודעת שהכעס שלה "לא הוגן", אז היא לא צריכה אותנו שנגיד לה את זה עוד פעם.

מה שאני ניסיתי לברר, זה על מה - באמת - הכעס? על פניו, מההסבר שלה הבנתי שמדובר בכעס על ה"גנים הדפוקים" שהאבא הוריש לילד. אבל האבא נשמע לי מתפקד יופי טופי עם הא"סיות המשוערת שלו (יותר טוב מרוב הנ"טים שאני מכיר, למעשה) אז אני לא מבין על מה התסכול והכעס.

שוב - אין לזה שום קשר ל"כדאי" או "מותר" או "הוגן". אנחנו מדברים פה על רגשות אנושיים, והכל מותר. אני פשוט מנסה להבין את מקור הכעס והתסכול, ולא כל-כך מצליח.

תמיד מותר לכעוס, ולפעמים גם כדאי מאוד לכעוס.
20/01/2013 | 14:09
1
44
במקרה הזה, נראה לי שהכעס נובע מכך שהאבא כנראה בעצמו יש בו משהו אוטיסטי. לי זה נראה כאילו הכעס כאן הוא בעצם על האוטיזם. של האבא, ושל הילד (וכמובן יכול להיות שאני לגמרי טועה אז אם אני טועה תרגישי בנוח לתקן אותי).
אני ניסיתי להציע לה לנסות לראות את בעלה באור אחר, אולי זה יוכל להפחית או לשנות את הכעס. אני לא התכוונתי להגיד שצריך או כדאי כך או כך אלא לנסות להראות את המצב מזווית ראיה אחרת.
לי באופן אישי זה עוזר לפעמים, אם אני כועסת על מישהו ומישהו אחר מציע לי זווית ראיה נוספת על אותו האדם, לפעמים זה יכול לשנות לגמרי את הדעה שלי ולהפוך את הכעס לרגש אחר
כמו חמלה או הבנה יותר טובה בקשר למישהו הזה.
וכמובן שיכול להיות שאני טועה בקשר אליה  ספציפית ושיש לה עוד סיבות לכעוס על בעלה מעבר למה שהיא פירטה כאן ואם זה אכן כך אז כל מה שכתבתי לא ממש רלוונטי לגביה.
אצלי היה כעס כי האבא היה בהכחשה
20/01/2013 | 14:48
48
למרות שעזר.
אז נראה לי גם כאן הכעס שאבא היה בהכחשה , בזמן שהאמא עברה כבר לקבלה.
והיום גם נאבא כבר מקבל , רק שהוא 'לא עמד בזמנים'
לא נראה לי אם העובדה שהוא א"ס או לא א"ס חשובה כאן. גם בל להיות בספקטרום,  גברים ונשים שונים מאוד מבחינה תקשורתית (ושאר הדברים )
יש הבדל בין ידע לבין הרגשה.
20/01/2013 | 14:44
33
אי אפשר לשלוט על רגשות , הם מתפתחים מעצמם.
לכן אדם גכול לדעת משהו , ולהגיד את לעצתמו אבל עדיין לא להרגיש.
וקורה כשאנשים חיצוניים אומרים בדיוק אותו דבר (מה שאותו אדם כבר יודע) ואז זה משפיע על הרגשות.
כולם חכמים בדיעבד
20/01/2013 | 11:10
57
מה זאת אומרת 'היית צריכה לשים לב' ? אף אחד לא נולד מומחה לאוטיזם. ולמה שלא יודעים, לא שמים לב.

ונניח אם היית שמה לב ל'מוזרויות ' שלו , מה היית עושה ?

אני דווקא שמחתי כשגיליתי לגבי אחי ואבי (אחרי   האיבחון של הבן שלי התברר לי שגם הם אספים)  שכל מני תופעות שהחשבתי כרגילות הן למעשה 'מוזרויות' ויש  לזה שם.
ואז אפשר להסתדר איתם יותר בקלות  ולא להאשים אותם בהיותם 'מעצבנים', 'אגואיסטים' ו'לא מתחשבים  בלאחרים'.
לא משנה איך זה נשמע
20/01/2013 | 11:46
3
57
אם את "לא מצליחה להשתחרר מזה" משמע היית רוצה להשתחרר מזה? ניסית ולא הצלחת?
לפעמים אנחנו לא יכולים למשוך את עצמנו בשערות ראשנו החוצה מהביצה, כדי להחלץ צריך עזרה ממישהו שעומד מבחוץ
לכן לעניות דעתי שווה להעזר במטפל זוגי, לא הדרכת הורים.
כי לא מדובר כאן בהתנהלות ביחס לילד, אלא ביחסים וברגשות ביניכם.
דעתי הדרכת הורים אמורה לכלול גם
20/01/2013 | 12:00
2
41
את ההיבט הזוגי .
ואם לא , אז אכן טיפול זוגי. ואני גם ממליצה על טיפול אישי בשבילך (לא כל דבר בא בזוגות )
הדרכת הורים כשמה כן היא
20/01/2013 | 12:14
1
43
ההתמקדות היא הדרכה בהתנהלות ההורית.
כמובן שבהקשר זה עולות גם סוגיות מהזוגיות,
אבל המיקוד הוא על התפקוד ההורי.
מסכימה עם הכל
20/01/2013 | 12:26
28
לכן כתבתי אולי צריך גם טיפול אישי . כי גם טיפול זוגי לא מכסה הכל
ברוכה הבאה
19/01/2013 | 23:34
17
72
זה קורה להרבה אבות שהם בהכחשה עד שמתחילים לשתף פעולה (קורה גם לאמהות אבל פחות).
לכן תהי מאוד מרוצה שהוא משתף פעולה , כי יש אבות שלא רק לא משתפים פעולה אלא אפילו מפריעים.
אם הוא משתף פעולה סימן שהוא עבר את התהליך והבין מה שקורה.
אז אם את עדיין כועסת עליו (למרת שהוא משתף פעולה) כדאי שתקבלו הדרכת הורים.
איך בעלך היה לפני האיבחון?היה לך טוב איתו?
20/01/2013 | 08:56
16
78
אם זה לא היה טוב רוב הסיכויים שזה ממש יידרדר . כי אוטיסט שהוא נעול על משהו הוא נעול.
קשה מאוד לשנות את דעתו.
בכלל   גבר הוא בעל דעה והתנהגות מסויימת בלי קשר לאוטיזם.
אי אפשר לשנות אותו , צריך ללמוד לקבל אותו כמו שהוא.ולחיות איתו
אולי יש בך כעס כי הילד יותר מתחבר אליו מאשר אלייך ?
מה שחשוב  זה הילד שלך  .בכלל כל ילד  לא צריך לחוות, את הבעיות של ההורים.
אני מניחה שהתגובה היא ל tzipi750
20/01/2013 | 11:05
15
61
ולא אלי
התכוותי לגברת tzipi750
20/01/2013 | 13:47
14
60
אני מנסה להתנהג יפה ללכת ו ולענות בתור של התגובות. אבל אני רואה שזה קורה אחרת פה.
אני כמה פעמים  אמרו לשרשר. עשיתי טעות או מה?או לענות  מתחת לשאלה?
זה לא לפי תור
20/01/2013 | 14:53
13
50
התגובה משורשרת להודעה.
אז אם קוראים תגובה מסויימת ולוחצים שם על 'הוסף תגובה' זה משתרשר  להודעה הזאת בלבד.
לכן אם התגובה אלי צריך לשרשר( 'הוסף תגובה') להודעה שלי , ואם רוצים תגובה ל tzipi750  צריך לשרשר להודעה שלה
עכשיו הבנתי...
20/01/2013 | 15:06
12
20
כשאת מניחה את הסמן על כותרת הודעה, יש קו כתום
20/01/2013 | 15:25
11
52
אל ההודעה שהיא מגיבה לה
המשך
21/01/2013 | 17:03
10
53
תודה על התגובות...אני חושבת שרב הכעס שלי הוא על זה שהוא השאיר אותי לבד עם ההתמודדות הזו בחודשים הראשונים וכעס עלי ועל זה שניסתי להפעיל את הילד יותר כשהיה לי ברור שזו תהיה האבחנה בעוד שהוא חי לו אי שם בהדחקה... הכעסים האלה הצטברו...אני גם כועסת על העניין הגנטי, אבל טוב, האמת לא יכולתי לחשוב על זה מראש. אני בכלל כועסת על המצב הזה שבו אנו נמצאים כשהעתיד העומד מולינו לא נראה אופטימי בעיני לפחות (לא בעיניו אגב) . היתה מישהי שכתבה שאולי אני צריכה להתחיל לחשוב על אוטיזם לא כעל משהו שלילי. אני לא יכולה לעשות את זה.לא מוצאת בזה שום דבר טוב. אשמח אם מישהו יכול להאיר את עיני לאספקטים החיוביים בזה. תשובות למי ששאל- מי שמנחה את התוכנית הביתית זו מנתחת התנהגות. ולמי ששאלה לגבי יחסינו לפני הארוע הנל. האמת שלא היו בעיות מיוחדות תמיד הכל היה בסדר והיה לנו טוב יחד, אנחנו מכירים די הרבה שנים סהכ. מצד שני מעולםלא היינו צריכים להתמודד עם משבר כזה. מניחה שנצטרך ללכת לטיפול זוגי (לא נראה לי שיהיה פתרון אחר) המלצות תתקבלנה בשמחה.
מצטרפת
21/01/2013 | 20:12
8
47
מאחר והחלטתי גם אני לשמוח באוטיזם (די לאבל ולדיכי) מעכשיו רק שמחה ושמחה, אז מאחר וכל זה גם אני הייתי רוצה לשמוע דברים חיוביים על האוטיזם...
ארנה... ???
הדבר שהכי מעודד אותי הוא שאני בטוחה שיש המון אוטיסטים שהם לא יודעים בכלל על עצמם (מעודד)
אני גם מכירה כאלה מקרוב
כשהבן שלי אובחן בהתחלה אני הרגשתי נורא
21/01/2013 | 20:45
2
67
כמעט כאילו מדובר במחלה קשה, אולי זה בגלל שכל מה שידעתי על אוטיזם הגיע בעיקר ממידע שקיבלתי מהתקשורת, מאתר של ארגון הפועל למען אוטיסטים וגם מאנשי מקצוע. ככל שלמדתי והכרתי יותר את הנושא דעתי על האוטיזם השתנתה. החסרון העיקרי לפי דעתי של אוטיזם זה הקושי שלהם לחיות בחברה כמו שהיא כיום כי הם לא מתאימים לסביבה אבל מצד שני סביבה זה דבר שאפשר לשנות אז אולי יש תקווה.
לאוטיזם יש הרבה יתרונות ואת יכולה לקרוא כאן גם מה שאוטיסטים בוגרים מספרים על עצמם. דוגמאות ליתרונות שאני באופן אישי מוצאת באוטיזם (זה לא קיים אצל כולם אבל ניתן למצוא את היתרונות הללו אצל רבים מהאוטיסטים):
- אוטיסטים הם אנשי אמת, הם מתקשים להעמיד פנים ולשקר ואין עליהם הרבה מסיכות. אני מוצאת בזה יתרון, לי באופן אישי זה עדיף על אנשים מזוייפים, שקרנים או מעמידי פנים תופעה לצערי די רווחת בחברה שלנו שרק במקרים קיצוניים זוכה לגינוי.
- לאוטיסטים יש הרבה פעמים תחומי עניין מיוחדים, מגוונים ומקוריים. לדעתי אפשר ללמוד המון מאוטיסטים אם רק מצליחים להקשיב להם.
- אוטיסטים לא יעשו משהו רק כי כולם עושים את זה. הם לא הולכים באופן עיוור ואוטומטי עם העדר. אני רואה בזה יתרון.
-  להרבה אוטיסטים יש נטיה להמשך לאמנות ולמדע ויש להם גם יכולת להבחין בדברים שאנשים אחרים לא מבחינים בהם.
- לדעתי, רוב הסיכויים שהתכונות החיוביות שאת מוצאת בבעלך, הן בזכות אותם קווים אוטיסטים שבו ולא למרות אותם קווים אוטיסטים (הכוונה לבעלה של פותחת השרשור).
- תופעות שליליות כמו פשיעה, נהיגה פרועה, עישון, אלכוהול וסמים פחות נפוצות בקרב אוטיסטים (כולל אוטיסטים שנחשבים בתפקוד גבוה, שעובדים ומתפקדים דומה לנ"ט).
- אני באופן אישי מרגישה נעים יותר להיות בחברה של אנשים עם קווים אוטיסטים, מאשר להיות עם נ"ט.
ויש עוד דברים חיוביים, אין לי זמן כרגע לכתוב את כולם אבל יתכן שעם הזמן וההכרות שלך עם הנושא את תגלי עוד יתרונות
תודה
21/01/2013 | 21:47
1
40
איזה כיף לקרוא, אני כבר מתחילה להסמיק שיש לי ילד אוטיסט,
אני לא מבינה למה המילה הזו "אוטיסט" עושה לא טוב בגוף, אולי יחשבו להחליף את המילה הנוראית הזאת...
כולה איזה יווני שהמציא אותה... צריך לחשוב על משהו עם משמעות יותר חיובית כמו:"יוניק חברתי" או משהו.(סתם חושבת בקול כתב)
ותודה רבה  לך גלית על התגובה המקסימה
הבעיה לא במילה
22/01/2013 | 00:35
29
הבעיה היא באמת המשמעויות שכל מני גורמים נתנו לה ודואגים לשמר את המשמעויות האלה
אוטיסטים מבינים היטב את הצרכים של עצמם
21/01/2013 | 21:15
2
51
לי אומרים שהבן שלי לא מבין- כי הוא לא יודע לכנות בשם?
אבל הוא כל כך מדוייק, הוא מתעקש ללכת לפי התחושות שלו, ולא לפי הסביבה, והוא נחשב חריג, הוא לא התאים את עצמו לקצב של גן ילדים רגיל- וזה תמיד נראה לי כל כך נורמלי וחכם...
זה יכול להיות קיצוני מאוד כשרע לו- לא יאכל לא ישתה
אבל כשטוב לו הוא מתוק ופתוח ומשתף!
הוא נקרא אוטיסט כי קשה לו כשאני עושה מעברים חדים (מחנות ספרים קופצת לקנות גרביים) והוא מקשה עלי ומתעקש וצועק - אבל אם אני רק לרגע אסתכל לו בעיניים ואסביר לו את המטרה (זה לא מספיק להגיד- הולכים לקנות גרביים), אחכה להבנה ולהסכמה שלו- אז שוב- הוא זורם ומקסים -
וזה גם מרגיש נכון מאוד- הוא שותף, הוא קיים הוא לא נספח ונגרר והוא דורש שאתייחס אליו בצורה המתאימה לו- במלוא הכבוד- ועל כך הוא נקרא חריג...
על דברים כאלה אני אומרת
22/01/2013 | 00:39
1
38
שא"סים כך כך הגיוניים (הגיוניים בצורה מוחלטת) שההגיון הזה יותר מדי עבור נ"טים .

מבחינתי הסבר מדוייק של מטרה, הבנה והסכמה - הם דברים  מאוד הגיוניים בסדר העניינים  של העולם
פניה אישית
24/01/2013 | 21:53
1
הי דינה. אני מעריכה את הכנות שלך והפתיחות, אני לא מוצאת איך פונים בפניה אישית אבל אם זה נוח לך את מוזמנת לחזור בפניה אישית.
הבנתי שהצגת את עצמך כאספרגר, אין שום ספק שאת אשה חכמה ורגישה מאוד לזולת, לדעתי אחת הרגישות בפורום הזה לצרכים של אחרים. הבן שלי מאוד קוגנטיבי כמו שפרטת, ונראה שהוא מבין יפה צרכים של אחרים, מניעים כוונות וכד', קשה להתקיל אותו בכל מיני תרגילים וסיפורים הוא תמיד עולה בסוף על העניין אם זה כפל משמעות אירוניה וכד'...
אני מנסה להבין למה הוא שונה ולא ממש מבינה, גם הדיבור שלו לא תבניתי ותחומי עניין רחבים,
יש לו חברים שהוא יצר איתם קשרים ספונטניים, גם נ"ט וגם אוטיסטיים, אחד על אחד הוא מסתדר מצויין, נראה לי שבקבוצה קשה לו הרבה יותר. משהו מעמיס עליו מידי.
האם את יכולה לתאר קצת את החוויה של איך זה להרגיש להיות אספרגר, כלומר- אני לא יודעת אם אתם דומים במשהו אבל בכל זאת..
הדבר החיובי שלי שלמדתי המון על המשפחה שלי.
22/01/2013 | 00:33
34
כי הרי אבא ואח שלי  היו א"סים תמיד, רק שלא ידעתי את זה.
לכן היום יותר קל לי להתנהל איתם.
לפני האיבחון זה היה קשה כמו קריעת ים סוף.
אני לא אגיד שום דבר חיובי על אוטיזם
23/01/2013 | 03:56
15

אולי אין בזה טעם ואני גם מאמין שאוטיסטים ישרדו גם את הדרך המוטעית נורא שבה הם נתפשים על ידי הסביבה גם בלי ליחצן את עצמם ואת מה שכל כך נפלא בהם
בלווא הכי מי שצריך לתזכורת בעניין גם לא יהיה מסוגל וגם לא ידע איך לעזור ומה שלמדתי לצערי זה שכל נסיון לא רק לספר משהו חיובי על אוטיזם אלא גם לפרוש מעט מהשקפתי תמיד מפוענח ומנוצל בדיוק בצורה שלא הכי לא תואמת למה שאמרתי אלא שהיא לגמרי מנוגדת לו

לעניין
חושב שזה לא מקרי שאנשים עם תסמינים אוטיסטים נוטים או יכולים להיות הורים מאוד טובים ואהובים,שוב,בניגוד מוחלט לתפישת הסביבה,המקצועית והאחרת,של אוטיסטים
מה שמוזר ושונה וחריג באוטיזם זה בדיוק גם מה שנפלא בו
לפחות אצלי,האם של ביתי,היית תמיד מודעת למוזרותי ושונותי וזה לא הפריע לה בכלל,אולי אפילו להפך,ואנחנו מאוד נעזרים אחד בשני,כל הזמן,בנסיון להבין את ההתנהלות והצרכים והביטויים והזהות של הילדה הכל כך שובת לב ומקסימה ויפה שנולדה לנו
גם דרך חקירה ותשומת לב לחוויות הפנימיות והיחודיות שלי ,ושלה,וממה שאנחנו זוכרים על עצמינו
בגלל שכבר בגילה הזעיר די ברור שהיא לא בדיוק כמו כולם
הרבה יותר שקטה ובעולם שלה ורגישה ומוצפת בקלות ומצד שני גם הכי פתוחה ומלאת אהבה ושמחה בעולם(זה אותו צד)
למזלי אני חי עם אדם שכמוני נוטה למבט מאוד ביקורתי ואפילו כועס על מה שנתפש בטעות כמבט מקצועי
ובניגוד לי היא מכירה את המערכת גם מבפנים
מהצד הנורמטיבי שלה

מבחינתי,ואני משוכנע שלכל מי שיצא לו בטעות קצת לקרוא אותי כאן כבר נמאס לגמרי לשמוע את זה,לא רק שאין שום ערך לדעתה של הסביבה ולדעתם של מי שנחשבים בטעות לאנשי מקצוע אלא שעדותם ותפישתם היא גם הכי מטעה ומזיקה ומרחיקה מהאוטיסט את סיכוייו לקיום המאושר והאוהב והיצירתי שלו הוא ראוי ומוכשר
מבחינתי ,אנשים נורמטיבים הם מטורפים ומוזרים ודפוקים בראש ובלב ברמה מעוררת פלצות ואילו אוטיסטים הם מעט יותר שפויים,
והמעט הזה שווה בעיני הרבה
מבחינתי אנשים נורמטיבים הם סוג של זומבים
אני שמח שאני לא זומבי

אבל אני לא רק שמח ושמח
החיים בחברה של היום יכולים להיות סיוט לאנשים רגישים והגונים
אבל לא נורא
אולי אין אנשים אבל יש אלוהים וגם זה משהו

גם אני בטוח שיש הרבה אוטיסטים שלא יודעים שהם אוטיסטים
בדיוק גם מהסיבות שהזכרתי למעלה
שמהם אפשר להבין שאוטיסט לא יכול לשרוד בחברה של היום ובכלל בלי להתחפש או בלי לאמץ לעצמו איזה שהיא זהות בדוייה במידה כזאת או אחרת
לדעתי ולשמחתי זה משתנה




נראה שאת חזק בשלב הכעס.
22/01/2013 | 00:30
34
ואת עברת את ההכחשה הרבה לפני בעלך, או שלמעשה הוא עבר אותה הרבה אחרייך.
אז את כרגע כועסת על כל העולם , והוא האדם הכי קרוב  לכן כל הכעס יוצא עליו.
וקחי בחשבון שגם הוא יגיע לשלב בכעס, ואז ייתכן עוד פיצוץ.
את לא צריכה לחשוב על העתיד בכלל . עם אוטיזם או בלי אוטיזם , אף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד. מה שכן ללא קשר אם תראי בזה אספקטים חיוביים או שליליים, את בקרוב תלמדי הרבה מאוד, הרבה יותר מהורה רגיל.
הוא השאיר אותך לבד, הוא הדחיק , הוא כעס על הפעולות שלך - כל זה כבר בעבר  וכידוע  'לא בוכים על חלב שנשפך' (אולי כועסים, אבל לא בוכים כי זה לא יעזור להחזיר את החלב הזה ).. לכן ללא קשר כמה את כועסת עליו, הרי הוא לא יכול לחזור לעבר ולשנות את ההתנהגות שלו בעבר. ובהווה המצב כבר אחר
ולמשל שמקרה שלי הגנטיקה היא אצלי. אז כעסתי על עצמי והאשמת את עצמי בפיזור גנים דפוקים. וגם אני כעסתי על בעלי (כי גם הוא עבר את השלבים הסטנדרטיים של בעלים סטנדרטיים ) עד שאנשי מקצוע שטיפלו בנו עשו לי טיפול בהלם ואמרו חד וחלק "תגידי תודה שהוא עוזר ולא מפריע, כי יש אבות שממש מפריעים לטיפול כי לדעתם הכל 'המצאה של אמא היסטרית ' " . באמת קיבלתי שוק שהחזיר אותח לקרקע (זה היה לפני שמצאתי את הפורום)
אני ממליץ לך להתאמץ מאוד לסלוח לבעלך. הוא רק
21/01/2013 | 22:45
68
בן אדם והוא טעה. אנשים טועים. זה קורה. הילד שלכם חייב משפחה מתפקדת וכעס אינו רגש בונה.
במקרה של אשתי ושלי, אפילו שלושה אבחונים של שלושת הילדים שלנו כאוטיסטים, לא פגעו בזוגיות. אבל אנחנו זה אנחנו ואתם זה אתם. אנחנו היינו צריכים ללמוד להשתפר בדברים רבים אחרים, כדי להיות ראויים לילדים שלנו. הרבה מאוד דברים היינו צריכים לשפר...במקרה, לא את הזוגיות.
הודעות אחרונות
14:49 | 31.08.15 nati6589884
04:24 | 31.08.15 arana1
12:55 | 30.08.15 schlomitsmile
16:57 | 29.08.15 schlomitsmile
16:53 | 29.08.15 schlomitsmile
18:17 | 27.08.15 ארטוקיה2
16:41 | 27.08.15 shanti263
13:03 | 26.08.15 schlomitsmile
19:26 | 25.08.15 nati6589884
חם בפורומים של תפוז
לא מצליחה לתמוך בו
לא מצליחה לתמוך בו
מפחיד אותי שיהיה קשה למצוא עבודה, שנחיה בתת תנאים....
לא מצליחה לתמוך בו
לא מצליחה לתמוך בו
מפחיד אותי שיהיה קשה למצוא עבודה, שנחיה בתת תנאים....
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ