בשבוע שעבר רכשתי במיטב כספי "שמן כתית מעולה" של קיבוץ יד מרדכי. התעלמתי במופגן משמן ספרדי שבמבצע (ציוני או לא). כמנהגנו בקודש הנחנו את השמן במקרר ל-48 שעות. זאת למה? מין המפורסמות ששמן זית אמיתי מעכיר לאחר יומיים במקרר ואילו שמן אחר נשאר צלול. עברו להם יומיים שלושה, לקחה זוגתי את השמן מהמקרר העמידה אותו מול האור, הפלא ופלא השמן נשאר צלול כמו שמן חיריה או שמן מכונות רחמנא לצילן.בזעם רב התקשרה רעיתי לקיבוץ יד מרדכי.חזר אליה בחור בעל קול ערב שהסבריו הרתיחו אותה. בזעמה הפנתה את הבחור אלי. התברר שהברנש הוא נציג חברת שטראוס שהיא הבעלים. (כמו שנהוג אצלנו לאחרונה). הבחור משטראוס ניסה לשכנע אותי שהתקלה במקרר שאינו מקרר מספיק. השבתי, למען הסר ספק. "היות והמקרר בביתי יוצר במאה הנוכחית  ובין שאר תכונותיו כפתור לויסות הקור. אני מוכן להוריד את הטפרטורה במספר מעלות וננסה שוב, ואולי בכלל נערוך בדיקה נוספת, במקרר אחר שבמשרדי ונדבר שוב בעוד יומיים". העלה הבחור סברה נוספת "היות והבקבוקים ממולאים במכונה. מין הסתם נשארו במכונה שאריות של שמן אחר". בזעמי הטחתי בבחור "מיד אני יוצא לסופר הקרוב רוכש מספר בקבוקי שמן יד מרדכי ועורך בהם את הבדיקה". נציג שטראוס ביקש להעביר את השיחה לתזונאי החברה לקבלת תירוצים נוספים. סירבתי! הסכמתי להמתין לשיחה עם בר- סמכא. לאחר יומיים התקשרה בחורה לזוגתי והבטיחה לשלוח שובר לרכישת בקבוק שמן אחר. שאלה זוגתי "השמן יעמוד במבחן הקירור?" נציגת שטראוס סירבה להתחייב. כך סוכם שבמקום שמן ישלחו אלינו תווי קניה לרכישת מוצרי שטראוס.
אני יושב לי פה וזועם. שמן זית זה לא סתם מוצר שאפשר למהול אותו כמו דלק בתחנה באום אל פחם. שמן זית מופק משבעת המינים. בנוסף לסגולות הבריאותיות, לשמן זית אצלי בתודעה יש חשיבות.
בעיני רוחי אני רואה את הנביא, מושך את שאול, עלם החמודות למלך. בחוץ עומדות האתונות שנמצאו. עלי הזית מפארים את מנורת שבעת הקנים בסמל המדינה. תארו לעצמכם והיה ויונת השלום הנכספת בוא תגיע. בפיה עלי זית ואנו נאלץ לפנות לתזונאי של שטראוס ולקבל הסבר על העלים.
אני רכשתי שמן זית, לא סתם שמן, שמן שלנו, לא ספרדי,יווני או איטלקי. שמן מתוצרת יד מרדכי. בשבילי קיבוץ יד מרדכי זה סמל ונס. קיבוץ על שם מרדכי אנילביץ מגטו ורשה. קיבוץ של חלוצים שיצא לכבוש את השממה, אנשים שהפכו את הישימון לגן פורח. אני חניך תנועת נוער חונכתי על מורשת היהודי הגאה החוזר לאדמתו ולמורשת אבותיו. המטייל בארץ  ורואה גת שמנים מתקופת המקרא, ומבין שאבותינו סחטו את הזיתים, השמן נאגר למכלים ואין שום תזונאי בשטח. השמן לא מהול ולא מהונדס.
נכנסתי לאתר יד מרדכי באינטרנט. באתר נראה קיבוצניק המפעיל טרקטור המעבד את שדות המשק. לא מוזכר באתר שמאחורי הנוף הפסטורלי של הקיבוץ עומד טייקון.
אני שואל את עצמי כצרכן של דבש מכוורת יד מורדכי. האם הדבש הוא באמת דבש? כמו שהשמן הוא באמת שמן?
פנתה רעיתי למשרד הבריאות. אמת! בדיקת השמן בקירור נכונה! לשאלתה כיצד לנהוג? יש לשלוח למשרד הבריאות תלונה ואולי יוטל על שטראוס כנס כבד.
חשבתי בליבי לפנות לאחת מתוכניות הצרכנות בטלוויזיה. ראיתי בעיני רוחי את אלוף הקלורופורמים בחומוס. בוחן את תלונתי, הוא וצוות התחקירנים מתעדים רכישה של שמן יד מרדכי. מאמתים את דברי, הפלא ופלא אין עכירות בשמן. אז מגיע טלפון מהפרסומאי, המזכיר על איזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה (חמאה של שטראוס כמובן).
וכך אני כמו בכל יום. אוכל אותה מתנובה, שטראוס, בזק, יס, כבלים, סלקום, פלאפון, אורנג', מירס, בנקים ואחרים. לפחות נשארתי עם תווי קניה בערך של בקבוק שמן פיגולים.