לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
הפורום שלנו,

פורום נשואים טריים הוא הבית שלנו. קהילה קטנה של אנשים (נשים וגם גברים) שחולקים ביחד חוויות דומות.
הקמת משפחה ובניית הקן הפרטי שלנו הוא לא תהליך קל, אבל מלא אהבה. פה אנחנו מדברים על הכל. על אהבה ואכזבה, מריבות ורומנטיקה.
ואיך אפשר בלי הפרטים הטכניים של החיים: איך לוקחים משכנתא? ואיך מוצאים דירה? איפה קונים מוצריי חשמל? ואיך מסירים כתמים? מה עושים עם החמות? ועם הגיסה? מה קונים ליום הולדת? ואיפה מוצאים דילים טובים? איך מתפייסים אחרי מריבה? איך מחפשים עבודה? איך מתמודדים על הבוס? ואיך נגרום לבעל להתייחס אלינו כמו אלילה? ובל נישכח- שירשוריי מתכונים שגורמים אף לפחדנית שבבשלניות לנסות את מזלה (זה גם עוזר לשיפור היחסים על הבעל...).
כל אותם פרטים גדולים וקטנים שמרכיבים את החיים שלנו.
חולקים חוויות טובות וכואבות, שמחה והתרגשות עם כל תוספת חדשה למשפחה. וצער על כל פרידה.

אנחנו לא מחפשים מהצד ולא אוהבים שפה לא הולמת. לכל אחד ואחת יש פה מקום לתרום, להוסיף ולהעשיר את חברי הפורום. אבל אנחנו לא מחפשים לריב, להתקוטט או להעליב. נא לשמור על שפה נאותה ולחשוב עוד רגע אחד לפני שמוסיפים תגובה. בצד השני של המחשב ישנם אנשים אמיתיים שיכולים להיעלב.

אז, בבקשה, ביתנו פתוח לרווחה, אתם מוזמנים להצטרף ולפנות בכל שאלה, בעיה או הצעה למנהלות הפורום או לכל המשתתפים.

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לפורום נשואים טריים :)
אנא הקדישו דקה מזמנכם לקרוא:
המשך...
הודעה חדשה

חרם צרכני על רהיטי שומרת הזורע

מאת: Eישה Aחת
07/11/07 13:23
רעיון מעולה שהעלתה iuiuiui , בעקבות ניסיון ההתאבדות של הנאנסת משומרת אמש
לדעתי כדאי להרים אותו -  אולי לנסח איזשהו מכתב ולהתחיל לדוור אותו ברשת, אולי להכין עצומה
מפאת חשיבות העניין בעיני אני פותחת שרשור חדש בעניין, לשם סיעור מוחות והעלאת רעיונות נוספים ודרכי ביצוע
למישהו יש ניסיון בדברים כאלה? מה אומרים העו"דים לגבי האופן שבו צריך לנסח את הדברים?






 
תגיות:
חרם צרכני על רהיטי שומרת הזורע
<< ההודעה הנוכחית
07/11/07 13:23
27צפיות
רעיון מעולה שהעלתה iuiuiui , בעקבות ניסיון ההתאבדות של הנאנסת משומרת אמש
לדעתי כדאי להרים אותו -  אולי לנסח איזשהו מכתב ולהתחיל לדוור אותו ברשת, אולי להכין עצומה
מפאת חשיבות העניין בעיני אני פותחת שרשור חדש בעניין, לשם סיעור מוחות והעלאת רעיונות נוספים ודרכי ביצוע
למישהו יש ניסיון בדברים כאלה? מה אומרים העו"דים לגבי האופן שבו צריך לנסח את הדברים?






לפני שמחרימים
07/11/07 13:31
6צפיות
כדאי לברר האם החברה בבעלות הקיבוץ. יש המון מותגים קיבוצניקיים שעברו לידים פרטיות אבל שמרו על השם המוכר ("מעדני מזרע" היא דוגמא מובהקת), וחשוב לוודא היטב.
º
-בהחלט בעד להחרימם!
07/11/07 13:34
4צפיות
על מה בדיוק?
07/11/07 13:40
5צפיות
איך זה בדיוק שייך למקרה שקרה לפני 20 שנה?
וכמו שכתבו פה, אולי תגלו שאין קשר בין הקיבוץ למפעל (כמו שקורה היום בהרבה קיבוצים).
וכיוון שהמפעל שייך גם ל"הזורע" אני מציע להרים כל מיטה שניה, או רק את הרגליים של השולחנות והכסאות (או מי שרוצה רק את הפלטות. לפי חלוקת התפקידים בין הקיבוצים).
כמו אמרו כאן- לבדוק לפני החרמה
07/11/07 13:41
1צפיות
אני כל הבוקר חושבת למי אפשר לכתוב, ומה..
לא בטוחה שחרם יכול לעזור כי בעצם, אם החברה בבעלות פרטית, מה יש להם לעשות?

אני כן בעד לכתוב- צריך לחשוב לאן למען
חשבתי אפילו לכתוב לה משהו אישי- אבל לכו תמצאו איך לשלוח אליה ישירות.

אני מבינה כ"כ את הכמיהה לעשות משהו בנידון
וחווה אותה כל פעם שאני שומעת את השיר של מוניקה סקס...גם כשאין כותרות חדשות בנושא...

אני חושבת שחשוב מאוד שהיא תדע
שאני, ועוד רבים אחרים, ממש תומכים בה.. גם אם מרחוק
ואם יש דרך להפוך את התמיכה הזו למשהו שבאמת יעזור,
אני הראשונה לעשות זאת...

איתך ברעיוןפחות בעניין החרם עליהם.
יותר בעניין עשיה למענה ישירות.
מה הסיבה?
07/11/07 13:42
2צפיות
זה מפעל בבעלות משפחת הנאנס? הקיבוץ מסרב לתת לה כסף? גרשו אותה מהקיבוץ? משהו כזה?
אם אכן המפעל עדיין בבעלות הקיבוץ אז לדעתי
07/11/07 14:00
2צפיות
אף פעם לא מאוחר להחרים- היא היתה ילדת חוץ בקיבוץ ומלבד יחס לא שוויוני כלפיה כילדת חוץ לאם חד הורית, שזה מחוץ לעניין, אחרי האונס הם גורשו או לפחות גרמו להם להרגיש שמקומם לא שם (אאל"ט) ושזו "אשמתה" (היא לכאורה הזמינה את זה...) וגם אחרי חשיפת המקרה ע"י התקשורת האנשים בקיבוץ כפרו באשמה וביחוד באשמת אי הסגרת הנערים לידי החוק מיד לאחר המקרה ואי התערבות במקרה המזעזע.
מקווה שאני לא משבשת לגמרי את הפרטים-זמן רב עבר מאז הכל פורסם-אבל זו בהחלט סיבה מספיקה בשבילי מאז לפסול את התוצרת שלהם. אז מה אם עבר זמן והמקרה "התיישן"?
כמו שג'ירפה כבר ציינה בשרשור הקודם
07/11/07 14:02
שמרת הזורע לא שייכת יותר לשמרת אלא להזורע והחברה נמצאת בידיים פרטיות, כך שהחרם לא ממש
ישיג את מטרתו, אלא יפגע במשפחות שלמות שלא קשורות בכלל לנושא האונס.
טוב, אז אכן זה כבר סיפור אחר. אין להם מוצרים
07/11/07 14:05
אחרים?
º
יש לקיבוץ שומרת דברים שהם מוכרים?
07/11/07 14:08
להזכיר להם שהתנועה הקיבוצית מתיפיפת בתרומות
07/11/07 14:07
1צפיות
הם זרקו אותה אחרי האונס כמו כלבה פצועה ותמכו במשפחות החזקות של האנסים.

הם יכולים לקחת חלק מתקציב הפרסום הענק שלהם ולתת לה כסף כדי שתלך לפסיכולוג וכדי לשקם את חייה.

החרם הוא לא רק עמדה כנגד מה שהם עשו. החרם יעזור לה לשקם את חייה. צריך לנסח מכתב שעד שקיבוץ שומרת לא לוקח אחריות מוסרית לכל מה שקרה ועוזר בשיקום לא קונים אצלו. בשביל הפרסום יהיה כדאי להם לקחת שבריר קטנטן מתקציב הפרסום שלהם ולעזור לה בקצבה עד שתשתקם.
º
המפעל בבעלות מש' ויסמן הירושלמית
07/11/07 14:09
מוזר שהם לא שינו את שם המותג. לא הפריע להם
07/11/07 14:12
הכתם שדבק בשם לפחות בעיני חלק מהאנשים? הלא עד היום, האסוציאציה הראשונה שעולה לחלק מהציבור לגבי הקיבוץ הזה, זו פרשת האונס שהיתה אחת מהמכוערות בזמנו (ועד היום לא קמו לה מתחרים רבים).
כשרמדיה נפלה הם שינו את כל הליין של המוצרים. למרות שבטיפשות לדעתי הם המשיכו לקרוא לה רמדיה אאל"ט.
צריך לברר איך הדברים עובדים בפועל:
07/11/07 14:14
האם הרשת היא מעסיק מרכזי בקיבוץ, ורווחיה זורמים חזרה ומשמשים לרווחת הקיבוץ, או שמא מדובר בבעלות פרטית מן המודל העירוני, מה שקשה לי להאמין. אני אבדוק את העניין הזה, ומי שיכול לעזור בכך (מנוי לדנסגייד, מידע אישי וכו') יבורך.
º
בעד החרם
07/11/07 14:18
ולשאלה: "על מה בדיוק"
07/11/07 14:21
כדאי לקרוא לעומק את הכתבה בקישור שהעלתה דרדסית: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-463988,00.... . ההתנערות מצד הקיבוץ מתוארת פה בצורה מוחשית עד כאב. זה לא שאלה של רחמים, אלא שאלה של אחריות שהקיבוץ הזה צריך לשאת, ואם יש דרך ציבורית ללחוץ עליו לשאת אותה - כדאי למצוא אותה להשתמש בה. הזמן שעבר לא רלוונטי בעיני, כי אחרי מה שהיא עברה ועוברת, בעיני היא כמו ניצולי שואה שזכאים להכרה ולתמיכה ללא התיישנות. ואני לא משתמשת בהשוואה הזאת בקלות דעת.
אין לי מילים. כמו שאפשר לקרוא-החיים שלה כבר
07/11/07 14:32
הרוסים. לפחות מגיע לה לחיות ברווחה כלכלית בעזרת הקיבוץ.
ומהיכרות עם חלק מהנפשות בקיבוץ-ההתנהגות המכוערת כלפיה כשבאו לסקר כיום את הסיפור-בהחלט הגיונית.
כל האוירה שם היתה ועודנה כנראה של הכחשה, זלזול בכל אמות מוסר אנושיות, וגסות רוח שלא תאמן.
החברה איננה בבעלות הקיבוץ!!!!
07/11/07 14:30
1צפיות
אפשר לעומת זאת להחרים את האירוח הקיבוצי שלהם...
º
07/11/07 14:34
את האירוח הקיבוצי של שמרת - בהחלט להחרים
07/11/07 14:55
אבל צריך לבדוק לעומק גם את נושא רשת שמרת הזורע
למה בכל מקום מצויין שהנהלת החברה יושבת בקיבוץ שמרת?

מתנגדת לחרם, מכמה סיבות -
07/11/07 14:36
3צפיות

* ראשית- החברה כבר לא בבעלות הקיבוץ - וזו הסיבה הכי חשובה. למה סתם לפגוע במשפחות שלמות ?

* שנית - איך בדיוק החרם יועיל לבחורה ? גם אם נניח שהחרם יהיה גורף ותיגרם פגיעה כלכלית לקיבוץ- איך זה בדיוק יעזור לה ?

* שלישית - נכון, הקיבוץ התנהג פה בצורה מחפירה - אז לכן צריך להעניש את כל המשפחות שחיות שם עכשיו ? אני מאוד לא אוהבת עונשים קולקטיביים, כי זו באמת לא אשמתו של הנוער שנמצא עכשיו בקיבוץ שיקלע לקשיים כלכליים - למה הם צריכים לשלם על החלטות של הנהגת הקיבוץ לפני 20 שנה ?  כדי "ללמד אותם לקח" ?

* רביעית ואחרון - ההתלהמות פה נגד התנועה הקיבוצית לא לרוחי (גילוי נאות- אני מושבניקית במקור, נשואה לקיבוצניק במקור) - אין פה מקום להאשמה קולקטיבית של התנועה הקיבוצית והענשתה בצורה גורפת, לפי דעתי לפחות. משום מה תמיד מצפים מהקיבוצניקים להיות "על אנושיים", רחמנים בני רחמנים - ושוכחים שבסך הכל מדובר במקבץ אנושי די הטרוגני, ושגם שם יש חלאות ומפלצות בדיוק כמו בכל מקום אחר..... מעניין שאחרי רצח נהג המונית דרק רוט לא יצאה קריאה להחרים את כל תושבי הרצליה ולפגוע בפרנסתם.....  אם כבר, אז הקיבוצים הצליחו לקלוט ולשקם בני נוער מדורדרים ובעייתיים יותר מכל מגזר אחר בארץ.
º
מסכימה
07/11/07 14:40
מסכימה עם מרנג ומוסיפה
07/11/07 14:45
גם אני מזהה התלהמות והשתלחות ב"חברה הקיבוצית" , וההצעות הללו הן במהותן לגרום לסבל למישהו אחר.
אם אנחנו כ"כ רוצים לעזור לנפגעות אונס יש מליון ושבע דרכים לעשות זאת, שאינן כרוכות בנקמה ונקמנות!

הנה, רק בעמוד הזה יש הצעה להתנדב בסהר ולתמוך באנשים שרוצים ליטול את חייהם.
אפשר להתנדב בארגונים.
אפשר הרבה דברים,
אז למה בכח ותוקפנות??
º
למה שמרנג ופילדלפיה אמרו.
07/11/07 15:16
אמנם לא מומחית לקיבוצים וצורות התיישבות של
07/11/07 14:52
שיתוף אבל בגדול, חברות סגורות וגדולות נוטות לאמץ לעצמם חוקים משלהם, כללי התנהגות פנימיים, שבשל התחושה שיש להם כח כחברה גדולה ואוטונומית הם אף לעיתים משנים לעצמם את חוקי המוסר וחוקי המדינה. שוב, אני לא באה לפגוע כאן באף אחד אישית, אבל דוגמא נוספת לכך היא חלקים מהחברה הדתית למשל שכבר כמה פעמים שמענו שהיא נוטה "לסגור עניינים"-גם כאלה עם עניין לציבור, ושלפי החוק הם אמורים להיות מטופלים בצינורות הציבוריים, בינה לבין עצמה.
זה שישנה ביקורת לגיטימית על קיבוצים בעניין הזה, לא סותרת כמובן את התרומה שלהם בנושאים שהזכרת. אבל אין שום קשר.
דוקא חברה כזו, שיש סיכון בדרך החיים שלה לפחות לגבי חלק מהיישובים, צריכה להיות עם יד יותר חזקה על הדופק. וזה שלא מאשימים את כל העירוניים בעיר מסויימת על מחדל כלשהו-זהו לא בסיס טוב להשוואה בעיני, משום שלפחות עד הפרטת הקיבוצים והתמוטטות הרעיון הקיבוצי במידה מסויימת, לקיבוץ כן היתה מסגרת ואחריות משותפת. קיבוץ הוא לא אוסף של אנשים בלי קשר אחד לשני בכמו בעיר. את רוצה לומר שקיבוץ ועיר זהים מבחינת ההתנהלות, הרווחים המשותפים, החינוך וכיוצב'?
ממה שאני יודעת הם עדיין לא שווים. לטוב ולרע.

ובמקרים רבים אני חושבת שיש להנהיג עונשים קבוצתיים במקרים קיצוניים כמו זה. זה אולי יגרום לחלק מהאנשים שאחראים לחוסר האחריות הזה לנהוג אחרת להבא. גם אם הלקח היחידי שילמדו הוא שבסופו של דבר הם ואנשים חפים מפשע מקיבוצם ייפגעו בעקבות מחדליהם.
מה שכן, מסכימה שהאנשים שחיים שם כיום באמת לא
07/11/07 14:58
אשמים-במידה כמובן והם צעירים ולא היו עדיין כשהמקרה קרה... נכון שאת הענישה הקולקטיבית, באופן כלשהו, היה צריך להנהיג כבר מזמן.
מה שכן, לפחות צריך לאכוף על הקיבוץ איזשהו הסדר של פיצוי מספק שיגיע הפעם לידיים הנכונות (של הבחורה הזו).
אל תשכחי שיש כח גדול ללחץ החברתי בקיבוץ-וזו כנראה הסיבה שאולי גם אנשים שחשבו שיש לנהוג אחרת ממה שהקיבוץ נהג-ישבו בצד ושתקו. אני לא שופטת אותם כבודדים-כי אין לי מושג איך הייתי נוהגת במקומם. אבל בהחלט אלו שהובילו את ההחלטה הזו ולחצו על השאר לקבלה0אשמים.
אולי חרם כיום לא יהיה אפקטיבי-אבל אכיפת פיצויים כלכליים בהחלט כן לדעתי.
הבחורה קיבלה מהקיבוץ פיצויים בגובה 200,000
07/11/07 15:07
1צפיות

ש"ח - גובה הפיצויים נקבע בבית המשפט, והקיבוץ שילם את חלקו - תסכימי איתי שזו לא אשמתו של הקיבוץ שהבחור ההעבירה את הכסף לאמא שלה או הצליחה לבזבז אותו והגיעה לעוני מכמיר לב.

לדעתי, החיצים שלך מופנים לכיוון הלא נכון -

האשמה האמיתית בפרשה היא מערכת המשפט, שהצליחה להעמיד לדין רק 7 מתוך ה-11 שהנערה הצביעה עליהם, ומתוכם בסופו של דבר רק 4 נערים יצאו אשמים, וקיבלו עונשים מגוחכים ביותר !!!!!

וגם גובה הפיצויים היה יכול להיות שונה.....

וביננו, אנחנו לא באמת יודעים מה קרה שם בתוך הקיבוץ - אולי המשפחות של הנערים היו שבורות ומרוסקות מהפרשיה ומהזעזוע שהילדים שלהם ביצעו את המעשה הנוראי, וחברי הקיבוץ התגייסו לתמוך בהורים האומללים, ולכן גילויי האהדה לנאנסת הוצנעו כדי לא לפגוע בהם עוד יותר ?  לא שזה מוצדק בעיני, אבל זה יכול להיות הסבר אפשרי להחרשה שלהם.
ממרחק של 20 שנה, קשה לדעת וקשה לשפוט.
לא זכרתי את גובה הפיצויים, ובזה את צודקת-
07/11/07 15:18
ומקווה בכל לבי שהבחורה הזו תצליח לחלצם מידי אמה-שעם כל אומללותה-כנראה שגם לה יד במצבה של בתה כיום.
אבל לגבי אשמתה הבלעדית של מערכת המשפט... ובכן, אם היו מספיק תומכים ועדי אופי מרצונם (ושוב, אני מדברת מתוך בורות בהתנהלות המשפטית ובמקרה הספציפי בפרט) מתוך הקיבוץ, אולי למערכת המשפטית היה קל יותר להרשיע את כל האשמים ולתת עונשים אפקטיביים יותר.
הקיבוץ הזה בכלל לא היה צריך להסכים לקלוט חזרה שניים מהנאשמים ולתת להם להמשיך לגור שם. אחד מהם, כנראה הבהמתי שבהם, נדחה אפילו ע"י אנשי אותו קיבוץ-לידיעתי, מרוב שהיה פשוט מגעיל מכל הבחינות בתוספת אשמת האונס. וסולק לפחות מתפקידיו הציבוריים בקיבוץ.
אבל השני, ואת זה אני יודעת בוודאות, המשיך להתגורר בקיבוץ, לחייך לאנשים, לעבוד עם אנשים ותיירים, כאילו כלום.
בעיני זו לא הכאה מספקת על חטא של הקיבוץ. הם לא היו צריכים לנחות נחיתה רכה כזו כשקורת גג ומזון ועבודה מובטחים להם. המשפחות שלהם מעניינות אותי כקליפת השום. הם שבורים? טוב מאוד! זה המינימום המוסרי שמשפחה צריכה לחוש כשאחד מילדיה עושה מעשה נורא כל כך.
הקיבוץ הצניע את אהדתו לנאנסת כי לתמוך במשפחות האונסים?
בעיני זה מעוות!!
וזה רק מנציח את הלגיטימציה למעשים נוספים כאלה.
אבל שוב, זו דעתי ותחושתי האישית.
לדעתי האישית, בקיבוץ היו צריכים לעשות חשבון
07/11/07 15:27
נפש רציני ביותר אחרי מקרה כזה, ולא ידעתי שהקיבוץ קיבל חזרה לחיקו את אחד הנאשמים......

לגבי אשמת המשפחות, זו סתם השערה שהעלתי - אין לי שום סימוכין להשערה הזו, אז אל תתפסי אותי עם דוגמא לא מוצלחת....

אני לא יודעת איך נראה המבנה המשפחתי בקיבוץ שומרת, אבל בעלי למשל גדל בבית ילדים וראה את ההורים שלו רק 4 שעות ביום - אפילו הלינה היתה בבית ילדים משותף, כך שקשה לדעת מה היתה מידת ההשפעה של ההורים על החינוך שלהם - אולי ההורים אשמים, אולי החינוך בקיבוץ אשם, ובאמת גידל פה דורות של מתעללים סידרתיים שפשוט לא יצא להם לאנוס אף אחת עד אותה נקודה ?

אני בקושי זוכרת את לימודי הסוציולוגיה מהתיכון, אבל אני כן זוכרת שיש הרבה גורמים שמביאים אנשים לסטות מהנורמה החברתית...... זה לא כ"כ פשוט כמו שאת מציגה את זה.
בשום נקודה בדבריי לא טענתי שזה פשוט. ברור לי
07/11/07 15:34
שהדברים הם לא שחור לבן ושיש הרבה אלמנטים שהשפיעו שאת ואני לא מודעים להם. אני מדברת רק על דברים ששמעתי או דברים שאני יודעת בוודאות.
במקרה אני דוקא יודעת לפחות חלקית מה קרה בפועל בקיבוץ לגבי העניין בסמוך להרשעה.
אבל אני בהחלט לא תומכת בנורמה הקיבוצית (אולי היא כבר לא קיימת-תקני אותי) להגן על חברי הקיבוץ בכל מחיר.
זה דבר שלא תמצאי בעיר...
אני לא יכולה שלא לתהות
07/11/07 15:32
ב-200000 ש"ח אפשר לרכוש טיפול פסיכולוגי פרטי, אצל טובי הפסיכולוגים, ולמשך המון שנים.
מעניין אותי מדוע לא היה כאן שיקום.
אולי ההורים שלה לקחו את הכסף?
07/11/07 22:08
ככה הבנתי
אולי הייתה ילדה ולא הייתה לה ברירה או איזו מילה מול ההורים שלה
לא יודעת,צריך לבדוק
אם אפשר לעזור לה בכל דרך שהי אני בעד
אני לא בטוחה שהחרמים האלה הם יעילים
07/11/07 15:14
1צפיות
זה יעיל נגד חבה עם בעלים אחד, שניים, שלושה, שעושה משהו לא מוסרי כחברה, ומייד מחרימים אותה.
קיבוץ זה מקום גדול ודינאמי. יש בו הרבה אנשים ו"התנערות" היא פשע שמאוד קשה להגדיר. לך תראה שהאנשים התנערו. קשה לנו להבין בדיוק את הדינמיקה, מה בדיוק באמת נתנו לה להרגיש, מי הוביל את זה. חוץ מזה שבאמת יש שם היום הרבה אנשים שכלל לא היו קשורים למקרה.
מאידך, הקיבוץ כן היה הגורם הארחאי עליה כלכלית ורגשית סתקופה שבה זה קרה, ולכן הקיבוץ כן תריך לפצות אותה ולתמוך בה. הכיוון צריך להיות, לדעתי, לעזור לה לתבוע כסף מהקיבוץ, לא כנקמה אלא למען השיקום שלה וכחלק מן האחריות של קיבוץ לחבריו.
לגבי המוסר - ואללה, יש היגיון בטיעון אבל נראה לי שניתן היה גם לטעון הפוך - שבחברה שבה כולם מכירים את כולם בשם, יש יותר אחריות ומוסר, לעומת העיר המנוכרת. מניחה ששני הדברים נכונים.

(חוץ מזה, בשביל להחרים את שמרת הזורע אדם קודם כל צריך להיות מסוגל להרשות לעצמו את שמרת הזורע, אז בשבילי זו לא ממש דילמה. בטח תשמחו לשמוע שהעלבתי מוכרת בחנות שלהם בנתניה לאחרונה, אבל בטעות). .
º
כמה שגיאות הקלדה וכתיב, אלוהים
07/11/07 15:16
הרעיון הוא ליצור לחץ ציבורי -מוראלי וכלכלי על
07/11/07 15:23
הקיבוץ, כדי להביא אותו למצב של הכרה במצוקה של הנאנסת - יעל גרימברג - וכדי שייקח אחריות - כולל אחריות כלכלית - לעזור לה לשקם את החיים שלה, כולל טיפולים פסיכולוגיים ורפואיים - שבתור מישהו שניסתה אתמול להתאבד, היא זקוקה להם נואשות, וצרכים קיומיים נוספים. זה מגיע לה בזכות ולא בחסד, ומגיע גם לבנות שלה, התלויות בה.

העוול שנגרם לה הוא לא רק מידי האנסים בני הקיבוץ  אלא גם מצד הקולקטיב הקיבוצי בשמרת, שהתאכזר אליה והתנער ממנה תוך האשמת הקורבן והגנה על הבנים שלהם. לכן אם הקיבוץ הזה, הגרעין הקשה של המשפחות הללו, מוכר משהו - אני בתור צרכנית יכולה לבחור שלא לקנות אותו, כדי למחות או כדי להפעיל לחץ.  זו זכותי המלאה, ואני לא מוצאת שיש עוד הרבה סיבות טובות לממש אותה כמו הסיבה הזאת, השערוריה והטרגדיה המתמשכות האלה. מה לעשות, כשבני אדם לא מתנהגים כמו בני אדם, לחץ כלכלי יכול להיות אפקטיבי. התנועה הקיבוצית בכללותה לא רלוונטית פה בכלל, וזה לא לעניין לדעתי לנסות להציג אותה כקורבן.

º
מסכימה לכל מילה.
07/11/07 15:26
בלי קשר לשירשור
07/11/07 22:13
השם שלה עדיין חסוי, לא?
לא בגלל שהיא נתנה תראיינה כשהיא גלויה
07/11/07 22:24
לפני מספר שנים
הבנתי, שאלתי בגלל שראיתי
07/11/07 22:27
שבעיתון של הבוקר היא עדיין היתה בעילום שם ופנים מטושטשות
עדיף לאסוף כסף, אבל לא יודעת אם
07/11/07 14:40
זה ישים...
אני בעד לפנות לח"כים
07/11/07 14:53
עם אוריינטציה של דאגה למעמד האישה, כמו שלי יחימוביץ', גלעד ארדן (?). לפנות במכתב עם חתימות רבות ככל האפשר הקורא לגוף ממשלתי להגיש לה סיוע נפשי וכל סיוע אחר שהיא תיזדקק לו.

(אני שואלת את עצמי אם המשפט הזה היה מתנהל היום, אם הנערים היו מזוכים ואלה שהורשעו, אם היו יוצאים בעונשים זהים לאלה שקיבלו אז).
º
זו גם אחת מהדרכים-השאלה אם היא מהירה מספיק...
07/11/07 15:04
º
זה גם רעיון ששוה לנסות
07/11/07 15:27
אם כבר מחרימים
07/11/07 22:13
נכון שהמקרה בשמרת נורא באופן מיוחד, אבל ישנם עוד כל כך הרבה מקרי אונס בקיבוצים שזוכים להתעלמות (במקרה הטוב) או לגינוי הקורבן (במקרה הגרוע).

אם כבר פותחים את ענין ההתעללויות המיניות בהתיישבות העובדת, צריך לזכור שהאונס בשמרת אולי נצרב בתודעה הציבורית, אבל עבור המוני בחורות ובחורים שעברו התעללות מינית בקיבוץ גם המקרה שלהם נורא, ואולי גם הקיבוץ שלהם לא סייע.
גם בעיר יש אונס....
07/11/07 22:40
אז את מי נחרים? את העולם?

נראה לי קצת ילדותי העליהום הזה והרצון להחרים מישהו, כאן ועכשיו, כדי להרגיש שעשינו משהו ולהירגע...

אני חושבת שמי שהנושא באמת נוגע בו ובאמת רוצה לעשות משהו.... שינסה לחשוב בכיוון של הרצת איזו תוכנית חינוכית או משהו בסגנון. זה פשוט פעולה שיכולה להועיל אולי במשהו למישהו.
שקדי, ההשוואה הזו לא נכונה
07/11/07 23:10
מבלי להתייחס ספציפית לעניין שומרת,
בסוגייה הזו יש הבדל עצום בין עיר לקיבוץ.

ראשית - ההיסטוריה.
בשנות ה- 80 אני ישנתי בבית ילדים. היתה שומרת לילה שאפשר לקרוא לה באינטרקום (והיא לא באה ) ומאחר ומדובר בקיבוץ בקרבת הגבול היה את "הישן". "הישן" היה חבר קיבוץ נושא נשק שישן בבית הילדים.
נכון שלא תתעלפי אם אני אספר לך שאני אישית מכירה 3 מקרים שונים ב- 3 קיבוצים שונים בהם היו "ישנים" שהילדות (בעיקר) צרחו בהיסטריה כשהם היו בתפקיד וההורים הביאו אותם לבית הילדים?
זאת רק דוגמה אחת מרבות. הקיבוץ של פעם עם הלינה המשותפת והכל, היה כר נרחב ופורה למעשים מהסוג הזה. הקיבוץ הפרטי שלי אני יודעת על כמה וכמה מקרים שהיו, ואני בטוחה שיש גם כמה שאני לא יודעת עליהם.
והמקרים האלה? מעולם לא דווחו ומעולם לא טופלו, וכאן אנחנו מגיעים לסוגייה הבאה.

הטיוח.
בקיבוץ של פעם ובמידה לא מבוטלת גם בקיבוץ של היום קל מאוד לטייח עניינים כאלה, להשאיר את הכביסה המלוכלכת בבית, וגם יש נטייה לעשות זאת.
לא מדובר רק באיזה אווירת השתקה לא פורמלית. בתקנון הקיבוץ בקיבוץ הפרטי שלי יש סעיף שמעולם לא שונה לפיו חבר קיבוץ צריך אישור מהמזכיר כדי לפנות למשטרה. הסעיף הזה, מלפני עשרות שנים, כמובן לא נאכף היום, אבל לא לפני שנים רבות ה"מה יגידו" בהחלט הביא אנשים לכאורה בריאים בנפשם לכבד את הבזיון הזה.

ויש את התלות.
קשה להסביר לזר את התלות שיש לחבר קיבוץ באותן שנים בישות הלא מוגדרת הזו שנקראת "קיבוץ".
זאת תלות שבתקופת טרום-השינוי היתה לא פחותה מתלות של ילד בהוריו. התקציב שנתן הקיבוץ, אישור ללמוד, אישור לצאת לחו"ל, אישור לשלוח את הילד לחוג, אישור לעבוד במקום מסויים - לקיבוץ היה כח עצום על חבריו, והכל נקבע לפי דעתו של "הקיבוץ", הוא למעשה דעת הקהל של חברי הקיבוץ.
דעת הקהל הזו, הלחץ החברתי העצום שהביא אמהות צעירות להפקיד את התינוקות שלהן בני השלושה שבועות בבית התינוקות, זה כח מאוד מאוד חזק. הכוח הזה כשהוא משמש להשתקה, טיוח ואף נידוי הקורבן, בהחלט יכול להפוך גם אדם בוגר ובריא בנפשו לחסר אונים, על אחת כמה וכמה קטינה שעברה זוועה כזו ומשפחתה.

ולבסוף - האחריות.
יש אחריות. לגמרי יש.
וכאן אין לי דוגמה טובה יותר להביא מאשר את עצמי.
את קוראת אותי מספיק זמן כדי לדעת שבמקרה המסויים שלי השעות אצל ההורים היו הבעיתיות בשנים ההן.
אבל בסופן של השעות האלה הלכתי לבית ילדים, טופלתי ע"י מטפלות חברות קיבוץ שלמיטב ידיעתי לא סבלו מליקויי ראייה חמורים במיוחד. המטפלות, היועצת החינוכית של הקיבוץ, השכנים שאינם חרשים, בני המשפחה של כל הנ"ל, החברים שלהם והילדים שלהם - כולם ידעו, כדרכו של קיבוץ.
ואף אחד לא עשה דבר.
כשעשרות אם לא מאות מבוגרים יודעים ואף אחד לא עושה דבר - הם אחראים.
וזה, אגב, היה הטיעון המרכזי שלי כשבגיל 23 דרשתי מהקיבוץ שיממן לי טיפול פסיכולוגי. כנראה שרכז ועדת הבריאות, שעמד מולי המום כשהסברתי לו בשקט שמאחר והוא שותף לפשע בעצם השתיקה שלו נראה לי כדאי שיעזור לי להשתקם, ידע שאני צודקת, כי הטיפול אכן מומן.

בשומרת הצליחו לחטוא בכל אחד ואחד מהסעיפים האלה, וכך גם בעוד קיבוצים רבים שלא "זכו" לחשיפה הזו.
מדובר בשימוש בכלים שלדעת הקהל של השכנים בעיר פשוט אין. השכנים שלך יכולים לעשות לך הרבה דברים, אבל לא הם יקבעו אם תשלחי את הבן שלך לחוג או לא. אם המטפלת בגן לא תאהב משהו שתעשי ולכן תתיחס בצורה מחורבנת לבן שלך חו"ח, את יכולה להעביר אותו לגן אחר. בקיבוץ של פעם האופציה הזו לא היתה קיימת ואמא ידעה שלא כדאי לה להרגיז את המטפלת, הבעל של המטפלת, הבן שלה, החברה שלה וכן הלאה.

ולכן, לעניין שומרת ולכל עניין אחר שנוגע לקיבוצים בתקופת טרום ההפרטה (ובמידה מסויימת גם היום) - כל השוואה לעיר היא שגויה לחלוטין.
º
קודם כל:
07/11/07 23:40
מה הקשר בין מחט לתחת?
07/11/07 22:32
אני לא ממש יודעת להגיד לך איך מתחלקת הבעלות על המפעל- אני נוטה להעריך שזה כבר ממש לא רכוש של כל ה"חברים" בקיבוץ.
מעבר לזה, בסניפי הרשת ובמפעל הרשת עובדים עשרות אנשים שלא קשורים לקיבוץ ולחטאיו מלפני 20 שנה.

בקיצור, רעיון אמוציונלי, אבל מנותק משהו...
Flix
תיווך ר.ג.ב

מחפשים מתווך?

השכרה, מכירה, מגרשים, עסקים תמ"א 38 ועוד... לפרטים >>>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
לעמוד הפורום