לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

לא מנוהל - רוצה לנהל את הפורום? לחץ כאן.
אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
תרבות עברית – דוד המלך ודוד גרוסמן, לאה ורחל האמהות ולאה ורחל המשוררות, רבי נחמן וחיים נחמן.
ספרי נביאים ותהילות משוררים, אמרות חז"ל ופתגמים. ספרות ושירה בנות זמננו, כתיבה עיתונאית ושפת אינטרנט.
הלשון העברית על שלל מכמניה: מקורו של פתגם וגלגוליה של מילה, חידושי האקדמיה וביטויי סלנג.
תרבות עברית היא גם אורחות חיים וערכי חיים, מנהגים והתנהגויות של החברה הישראלית לגווניה השונים.

הפורום שלנו פתוח לכל אלה: תרבות של הגות ורעיון ותרבות של התנהגות ומעשה;
תרבות שבכתב ותרבות שבעל פה;
על הנייר, או על המסך. בתיאטרון, בבית הכנסת או ברחוב;
תרבות של חול וחופש ותרבות של קודש, דת ואמונה.
מתקיימים בו דיונים בנושאי רוח וחברה בתחומים רחבים ומגוונים (משתדלים להימנע מפוליטיקה), והמשותף לכולם – השפה העברית ודובריה.
מנהלים דיונים וויכוחים מתוך הקשבה וכבוד לזולת, בנועם ובנחת, ועם חיוך על השפתיים.

 שימו לב! עקב תלונות גולשים על בזבוז זמן ועיסוק בטפל בפורום, ההנהלה מודיעה בזאת כי הקריאה בפורום מותרת רק לאנשים שאין להם משהו טוב יותר לעשות.
תודה.
המשך...
הודעה חדשה

דרך ארץ קדמה לתורה

מאת: יוסי ר1
03/04/08 14:49
כולנו מכירים את הפתגם " דרך ארץ קדמה לתורה"., ואת משמעותו שיש להקפיד על ההתנהגות והמוסר לפני שמעמיקים בלימוד תורה.
אני מניח שלו שאלתי במשאל זריז היכן מקורו של הביטוי, היו חצי מהנשאלים משיבים  שבפרקי אבות, החצי השני היו עונים שבמשלי, ושליש הנותרים היו מסופקים אם בקהלת או בתהילים.

למרבה ההפתעה, מי שיחפש, לא ימצא באף אחד מהמקורות שהצעתי לא את הפתגם ולא את משמעותו.
בפרקי אבות נאמר "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון".
לא דומה בצורה, וודאי שלא בתוכן – באבות המשמעות של "דרך ארץ" היא מלאכה, קרי עבודה שהאדם עוסק בה לפרנסתו ופרנסת בני ביתו. וגם קדימות אין כאן – ההנחיה היא ללמוד ולעבוד, לא הנחייה להעדיף עיסוק אחד על פני רעיהו.
חפשתי מה מקור הביטוי השגור בימינו.   באוצר הפתגמים והמכתמים, מצאתי שתי הפניות – האחת למדרש רבא פרק ט, והשניה לתנא דבי אליהו רבא.
דא עקא, שגם במדרש רבא לא מצאתי בדיוק: במהדורה שבידי כתוב " דרך ארץ כ"ו דורות קדמה לתורה", והמשמעות שם אינה מלאכה כי אם נימוס, הנהגות טובות.
את ההפניה שבתנא דבי אליהו לצערי לא מצאתי, אבל גם בכל מקרה זה אינו מדרש קדום ביותר.

מעניין אותי אילו עוד ביטויים אתם מכירים, שצורת הביטוי השתנתה עם הזמן, או שמשמעותו הועתקה למשהו חדש.
 
תגיות:
דרך ארץ קדמה לתורה
<< ההודעה הנוכחית
03/04/08 14:49
514צפיות
כולנו מכירים את הפתגם " דרך ארץ קדמה לתורה"., ואת משמעותו שיש להקפיד על ההתנהגות והמוסר לפני שמעמיקים בלימוד תורה.
אני מניח שלו שאלתי במשאל זריז היכן מקורו של הביטוי, היו חצי מהנשאלים משיבים  שבפרקי אבות, החצי השני היו עונים שבמשלי, ושליש הנותרים היו מסופקים אם בקהלת או בתהילים.

למרבה ההפתעה, מי שיחפש, לא ימצא באף אחד מהמקורות שהצעתי לא את הפתגם ולא את משמעותו.
בפרקי אבות נאמר "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון".
לא דומה בצורה, וודאי שלא בתוכן – באבות המשמעות של "דרך ארץ" היא מלאכה, קרי עבודה שהאדם עוסק בה לפרנסתו ופרנסת בני ביתו. וגם קדימות אין כאן – ההנחיה היא ללמוד ולעבוד, לא הנחייה להעדיף עיסוק אחד על פני רעיהו.
חפשתי מה מקור הביטוי השגור בימינו.   באוצר הפתגמים והמכתמים, מצאתי שתי הפניות – האחת למדרש רבא פרק ט, והשניה לתנא דבי אליהו רבא.
דא עקא, שגם במדרש רבא לא מצאתי בדיוק: במהדורה שבידי כתוב " דרך ארץ כ"ו דורות קדמה לתורה", והמשמעות שם אינה מלאכה כי אם נימוס, הנהגות טובות.
את ההפניה שבתנא דבי אליהו לצערי לא מצאתי, אבל גם בכל מקרה זה אינו מדרש קדום ביותר.

מעניין אותי אילו עוד ביטויים אתם מכירים, שצורת הביטוי השתנתה עם הזמן, או שמשמעותו הועתקה למשהו חדש.
מהרסיך ומחריביך ממך יצאו
03/04/08 15:50
23צפיות
במקור: כל האויבים שבעם יצאו ממנו, כלומר לא יהיו בו עוד אויבים

בימינו: גיס חמישי, האויבים אשר בתוך העם
נכון. זה שיבוש שנובע מהבנה מוטעית, כי המקור
03/04/08 15:55
24צפיות
עצמו בהיר במשמעותו.
וזה הזכיר לי שיבוש אחר שמקורו בהבנה מוטעית
03/04/08 15:58
13צפיות
"כי האדם עץ השדה" שבמקור בספר דברים נקרא בתמיהה, בשלילה, בתיאור השונה שבעץ שאינו יכול להגן על עצמו ולהתחבא מאחורי חומות, ובימינו משמש לציון האחדות שבין האדם והעץ.
º
עצת אחיתופל. (במקור: עצה טובה)
03/04/08 19:43
8צפיות
אני הבנתי את האמרה/הפתגם הזה
04/04/08 05:06
11צפיות
דווקא בחיבור העמוק של האדם לטבע, או בהיות עץ השדה אייקון מושלם למהות הצנועה של האדם.
אכן זו המשמעות הרווחת היום לפתגם,
04/04/08 07:47
9צפיות
והיא מוצאת ביטוי בשירו של נתן זך, וכבר פרשנים ראשונים כמו הרמבן נסמכו על פשר זה.

אבל במקור על כרחך אתה אומר שהפסוק מדגיש את ההבל שבן אדם ועץ:  "כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:  כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.  כ רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע, כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא--אֹתוֹ תַשְׁחִית, וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר, עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה--עַד רִדְתָּהּ" (דברים כ' י'ט - כ').
המשך הפתגם - חלק בלתי מנותק ממנו הוא התשבובה לשאלה, שהעץ הרי אינו יכול לברוח ולהסתתר , כמו שהאדם יכול.
וכן מפרש רש"י על אתר: "כי האדם עץ השדה - הרי כי משמש בלשון דלמא שמא האדם עץ השדה להכנס בתוך המצור מפניך להתייסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר למה תשחיתנו".
במחשבה שניה, אני רוצה לעדן את דברי הקודמים.
04/04/08 09:09
3צפיות
אמנם הכונה העיקרית של הפסוק היא להדגיש את השונה בין האדם והעץ (העץ אינו יכול להסתתר), אבל הניחסוח המופלא טומן בחובו את זרע הפרשנות השניה, שלמרות שהיא הפוכה(אדם שוה לעץ) היא משרתת את המטרה הראשונית - שניהם פגיעים בעת מלחמה, ולכן שומא עליך האדם, היכול לתחבל תחבולות בעת מצור, להגן על העץ, ריעך רמוך, שאינו יכול להגן על עצמו.

(ונראה לי שחטאתי במה בדיוק במה שהבאתי בהמשך השרשור כאזהרה מקהלת, והכברתי כאן מלל אין קץ)
º
המקור דווקא דו-משמעי
04/04/08 14:58
8צפיות
º
יא, את גם פה!
04/04/08 14:57
3צפיות
º
לפעמים, קבלי בחזרה
04/04/08 16:22
2צפיות
צדיק באמונתו יחיה
03/04/08 19:52
7צפיות
היום - כל אחד יחיה לפי ראות עיניו
במקור - האמונה היא שמחיה את הצדיק.
שיבוש ידוע היום - "איש באמונתו יחיה"
(המקור - אי שם במשלי)
º
המקור מחבקוק
04/04/08 10:54
7צפיות
מופיע גם בברית החדשה
05/04/08 20:32
7צפיות
באגרת אל העברים י'  38  :   "הצדיק באמונתו יחיה ואם יסוג אחור לא רצתה נפשי בו".
מופיע גם בברית החדשה
05/04/08 20:34
3צפיות
באגרת אל העברים י'  38  :   "הצדיק באמונתו יחיה ואם יסוג אחור לא רצתה נפשי בו".
אמרנו הרי משובשים, לא
06/04/08 08:15
2צפיות
ברוך השב, בוהה.
"טוב שם טוב משמן טוב"
03/04/08 20:23
7צפיות
הוא שיבוש של הפסוק בקהלת "טוב שם משמן טוב" (קהלת, ז', א') .
השיבוש נשמע יותר סביר מהמקור, באשר התקבולת בו מלאה...
קול קורא במדבר
03/04/08 21:20
3צפיות
הפסוק המלא הוא "קול קורא: במדבר פנו דרך ה'; ישרו בערבה מסלה לאלהינו" (ישעיהו מ' ג'). היום הכוונה היא למי שמבטא את דעתו לבדו באקלים אדיש או עוין.
º
"טעות לעולם חוזרת"
03/04/08 22:38
13צפיות
º
אמר הקיפוד וירד מהמברשת.
03/04/08 22:50
35צפיות
03/04/08 22:54
5צפיות
וחוזר חלילה
º
בדיוק.
03/04/08 23:29
5צפיות
טעות לעולם חוזר
07/04/08 12:45
7צפיות
החוזר הוא הטועה, למרבה המזל לאחר גילוי הטעות מונעים בד:כ את חזרתה.
ואחד טרי מהיום "...בחר לך רב..."
03/04/08 22:52
2צפיות
"בחר לך רב", החליף את "עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות.'' שבמסכת אבות.

(יש לציין שעד כה לא נתקלתי בשיבוש זה פעמים נוספות)
º
טלית שכולה תכלת
03/04/08 22:52
2צפיות
מה משובש כאן?
03/04/08 22:57
גם במקור וגם היום הביטוי משמש באירוניה , ולא במובן חיובי.
כשאני אגמור להקריא את שמוליקיפוד
03/04/08 23:35
5צפיות
(בפעם המליון להיום) אני אסביר.
º
הלך והלך והלך והלך והלך הלך והלך והלך והלך וה
04/04/08 00:16
1צפיות
במקור אין אירוניה אלא זו באמת טלית שכולה תכלת
04/04/08 00:25
תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק י' :  רב אמר קרח אפיקרסי היה מה עשה עמד ועשה טלית שכולן תכלת אתא גבי משה א"ל משה רבינו טלית שכלה תכלת מה שתהא חייבת בציצית אמר לו חייבת דכתיב גדילים תעשה לך וגו' בית שהוא מלא ספרים מהו שיהא חייב במזוזה אמר לו חייב במזוזה דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך וגו'.  אמר לו בהרת כגריס מהו אמר לו טמא פרחה בכולו אמר לו טהור באותו שעה אמר קרח אין תורה מן השמים ולא משה נביא ולא אהרן כהן גדול.
"תבן אתה מכניס לעפריים"?!
04/04/08 00:39
1צפיות
את מקור הביטוי אני מכיר.
וכי מה אם לא אירוניה (ואולי סתם קנטרנות) נקט לו קורח כששאל שאלת תם, בעניין טלית שכולה תכלת?
כל ענינו היה להכשיל את משה ולהראות חוסר הגיון במצוות.
כשאומרים על פלוני "גם הוא לא טלית שכולה תכלת"
04/04/08 02:35
2צפיות
מתכוונים שגם מעשיו לא מושלמים, שגם הוא חוטא. אם מי שאינו טלית שכולה תכלת אינו מושלם טלית שכולה תכלת היא משהו מושלם.

לעומת זאת פירוש רש"י לבמדבר טז פרשת קרח: "...והלבישן טליתות שעולן תכלת באו ועמדו לפני משה אמרו לו טלית שכולה תכלת חייבת בציצית או פטורה אמר להם חייבת התחילו לשחק עליו אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה" כלומר טלית שכולה תכלת אינה מושלמת (ללא ציצית) ודווקא טלית שעשויה כולה מחומר אחר ויש בה רק חוט אחד של תכלת היא המושלמת.
מסתבר שנינו מבינים אותו דבר את הביטוי,
04/04/08 07:36
אלא שאני מכיר שאומרים (על אותו אדם חוטא בדיוק) שהוא טלית שכולה תכלת, באירוניה. ומתכונים בכך שהוא אינו...
אתה מתכוון
04/04/08 08:32
בלשון סגי נהור?
º
"סגי נהור"! איך שכחנו?כבר במקור הפוך על הפוך!
04/04/08 09:03
2צפיות
מעשה בחמור שכולו תכלת
07/04/08 12:47
נחום גוטמן.
יפה!
07/04/08 17:47
גם הסיפור, גם האיורים, גם מוסר ההשכל, וגם שזכרת!
חיפוש מעלה את מקור הביטוי
04/04/08 00:16
1צפיות
ב"תנא דבי אליהו פרק י'" אבל עיון בפרק י' לא מוצא את הביטוי הזה אלא את הביטוי "דרך ארץ קדמה לכל"

"ולדעתו פירוש המקרא. "וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת", שמקדם אשר שם האדםבגן עדן השכין את הכרובים, שידמה להם האדם. וזה מתן שכרו. ואת להט החרב המתהפכת זו גיהנום, וזה מתן ענשו, ועשה כן לשמור את ררך עץ החיים, שישמור האדם את דרך זו דרך ארץ. וישמור את עץ החיים זו תורה, כי מלת לשמור שב אל הארם, והוא שישמור על דרך ועל עץ החיים. ומעת שגורש האדם קיומו תלוי בדרך ארץ. שדרך ארץ קדמה לכל "
וגם "אין הנחתום מעיד על עיסתו"
04/04/08 05:04
5צפיות
נדמה לי ש-ixmix הסביר פה פעם שמקור הביטוי בבראשית רבה והוא בכלל "ארורה העיסה שנחתומה מעיד עליה כי רעה היא" או משהו כזה.
יש שתי גרסאות
04/04/08 07:14
2צפיות
בוויקיפדיה כתוב:

אין הנחתום מעיד על עיסתו הוא ביטוי שמקורו בספרות העברית החדשה ומשמעותו שאדם אינו יכול להעיד על איכות מוצריו מכיוון שהוא אינו אובייקטיבי. הפתגם מבוסס על השלכה מהדוגמה הנמצאת בפתגם, של אופה והבצק שלו, על כל בעל מלאכה והתוצרת שלו.

השימוש בדוגמה של נחתום ועיסה מבוססת על שימוש דומה בדברי חז"ל בו מופיע הביטוי:

"אמר הקב"ה עד שלא בראתי אדם - אני ידעתיו (בראשית ח) 'כי יצר לב האדם רע מנעוריו' - אוי לה לעיסה (ובגרסאות אחרות עלובה עיסה) שהנחתום מעיד עליה שהיא רעה. (מדרש רבה, במדבר פרשה יג פסקה ד)
"כי הוא ידע יצרנו. תני ר' חייא, אוי לה לעיסה שהנחתום מעיד עליה שהיא רעה." (מדרש תהילים מזמור ק"ג)
לביטוי משמעות דומה לזה של "יהללך זר ולא פיך", אך יכול לשמש גם במקרים בהם האדם מעיד על יצירתו שהיא גרועה.

בספר של אבניאון נטען שהמקור הוא מדרש שוחר טוב ק"נ....
קורא דגר ולא ילד
04/04/08 07:56
1צפיות
לגבי פתגם זה אני לא משוכנע שמה שאני כותב נכון, אשמח להערות.
היום הוא מתייוחס גם על מי שנוהג בחוסר אחריות, כקוקיה שמטילה ונוטשת את ביציה בקיני ציפורים אחרות ואינה מטפלת בגוזלים.

במקור המשמעות היא הפוכה - הקורא מואשם בכך שהוא גוזל ביצים או אפרוחים של עופות אחרים ומנכס אותם לעצמו, ללא הטורח שבהטלת הביצים.
"קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד, עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט; בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל" (ירמיהו י'ז י'א)
עשות ספרים הרבה
04/04/08 08:05
הפתגם המקורי הוא "וְיֹתֵר מֵהֵמָּה, בְּנִי הִזָּהֵר:  עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר". (קהלת י'ב י'ב), ועינינו הזהרה על ריבוי כתיבת דברי הבל מחד, וצוי על שמירת הכתוב מעליו מאידך.

באחד מספרי החסידות מצאתי בהקדמה כי הכותב הוסיף שהוא בא לקיים את מצוות קהלת להרבות ספרים, ולכן הוציא לאור את ספרו... (לצערי לא זכור לי באיזה ספר זה היה).
ממה שזכור לי הכוונה שם היא
04/04/08 11:03
שדרך ארץ שהן הנהגות האדם  ויחסים בין אדם לחברו קדמו כרונולוגית למתן תורה.

כל כבודה בת מלך פנימה
04/04/08 11:07
1צפיות
כיום הביטוי נתפס כקריאה לצניעות האישה.
במקור, לפחות הפשט מדבר על כבודתה של בת המלך.
(אאל"ט פירוש מצודות הוא היחיד שמביא את הפירוש המקובל היום)

יא שִׁמְעִי-בַת וּרְאִי, וְהַטִּי אָזְנֵךְ; וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ, וּבֵית אָבִיךְ.
יב וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ: כִּי-הוּא אֲדֹנַיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲוִי-לוֹ.
יג וּבַת-צֹר: בְּמִנְחָה, פָּנַיִךְ יְחַלּוּ--עֲשִׁירֵי עָם.
יד כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה; מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ.
טו לִרְקָמוֹת, תּוּבַל לַמֶּלֶךְ: בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ, רֵעוֹתֶיהָ--מוּבָאוֹת לָךְ.
טז תּוּבַלְנָה, בִּשְׂמָחֹת וָגִיל; תְּבֹאֶינָה, בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.
אני כנראה מזדקן
04/04/08 11:21
מכיון שכמעט שכחתי את האשכול הזה
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=1&...

אני די בטוח שהיו לנו גם כאן ואולי גם בפורום תנ"ך דיונים דומים אבל מטעמי עצלנות לא חיפשתי.
ועוד קישור מענין מויקי
04/04/08 11:23
יפה. הזכיר את מותר האדם מן הבהמה
04/04/08 12:13
1צפיות
שמשמש היום את הטוענים לעליונות האדם, בעוד הפסוק בקהלת אומר "ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכל הבל", בעניין שבסופו של דבר כולם מתים ונמוגים.

אגב, רב אחד קרא פעם בדרשה שנשא בפני קהל מעורב "ומותר האדם מן הבהמה עין", בכונו לנערות המתאפרות.
ועוד הוסיף וביאר, כי הנערות בימינו ממש בהמות טהורות: מעלות גירה (מסטיק), מפריסות פרסה (נעלי פואטפורמה) ושוסעות שסע פרסה (השסע בחצאית החושף את ירכיהן).
אז עדיין אי-אפשר
04/04/08 12:22
לברך על המוגמר.
נו, והיכן את?
04/04/08 12:36
אני יושב ומחכה אמתי הפקס תופיע ותזכירינו פתגמים עלומים ששכחנו על קיומם?
כלומר
04/04/08 14:12
אתה יושב על המדוכה עד שאוסיף נופך משלי לנושא העומד על הפרק?
גיליתי אזלת יד כי עוד חזון למועד, והמשכיל בעת ההיא יידום!
אך כיוון שאחרי רבים להטות, נוכל להגיע אל עמק השווה, והרי לך גולת הכותרת העולה בקנה אחד עם שרשור זה:
ו-


º
אין עליך!
04/04/08 15:12
1צפיות
º
04/04/08 15:36
1צפיות
לא, כי אם יושב בין המשפתים
06/04/08 08:48
ליד גולות המים , דך לי במדוכה, מעריך נופך ספיר ויהלום, שונה את פרקי, ומריח את המוגמר.
º
כבר היה שווה
07/04/08 21:53
7צפיות
נשים דעתן קלה
04/04/08 12:31
2צפיות
הביטוי השוביניסטי המקומם הזה כלל לא כוון להביע עליונות דעת של גברים על נשים, אלא לבטא את רגישותן של הנשים:
בסיפור על חכמים שדברו סרה במלכות רומי, ר' שמעון בר יוחאי ובנו ברחו והסתתרו במערה, ואשתו של ר' שמעון היתה מביאה להם את מזונם.
חשש ר' שמעון שהרומאים יענוה והיא לא תעמוד בעינויים, וביטא זאת במילים "נשים דעתן קלה"...
"אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף גזירתא א"ל לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן אזלו טשו במערתא " (בבלי שבת, ל'ג, ב')
המתחיל במצווה אומרים לו גמור
06/04/08 04:42
6צפיות
במקור: אומרים לו 'סלק'. שזה די אותה משמעות, אבל עדיין..


ומקור שימושי לסוגיה הזו (גם או לא לשום דבר אחר, בערך) - בספר 'נחלי האשכולות' של הרב בא-גד, יש כמה עמודים עם עשרות ביטויי חז"ל וואנאבי.
עוד אחד שאני זוכר משם זה 'פתחו לי פתח כחודה של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם' - במקור: '...פתח שעגלות וקרוניות נוסעות/עוברות בו'.
ועוד: יותר מששמרו ישראל על השבת, שמרה השבת על ישראל. ודו"ק.


לגבי 'דרך ארץ קדמה לתורה' - בזמנו רשמתי לעצמי כמה פירושים אפשריים למשפט הזה שעלו בדעתי.
אחד מהם מתייחס לעובדה שהתורה פותחת בסיפורי האבות, הכוללים מידות טובות ופן אנושי/סיפורי, ולא בחלק הכולל מצוות.
ההבנה החביבה עלי, קשורה לשני הצדדים שיש בכל אדם - השכלי, מכלול הידיעות והאמונות, לעומת הרגשי, האנושי הבסיסי המשותף לכל האנשים. הקדימות של הדרך ארץ (אנושיות) לתורה (שכל), היא זו שמאפשרת לאנשים מרקעים תרבותיים שונים להתחבר לספר או סרט מרגש ואנושי שנכתב על רקע תרבות שונה משלהם (צריך דוגמאות? כל סרט/ספר לא ישראלי שריגש אתכם), או לאנשים עם השקפות עולם שונות ומנוגדות להתאהב ולחיות ביחד למרות ההבדלים. טבע האדם הוא להחשיב יותר את הדרך ארץ שבזולת מאשר את התורה שבו.

גם עם המשפט שובש מהמקור, התובנה הזו מלווה אותי..
º
שכויח ר' איתמר. שווא נע עמנו...
06/04/08 08:17
2צפיות
ישוב ישבתי
06/04/08 09:56
שעות לא מעטות מההיסטוריה שלי משוקעות בדפי הארכיון של הפורום (ושרשורי ארכיון לא מעטים של הפורום משוקעים בציוד האישי שלי). אפילו הייתי במפגש (!), נראה לי בביתה של שלי..
אבל נשתנו הטבעים. אני מסתפק כיום בצפיה מרחוק, עם גיחות קצרות מועד. ועדיין, אוהב את הפורום הזה




איתמר
נראה שרוב הגיחות היו טרם היותי כאן.
06/04/08 14:49
אגב, יש כאן עוד כמה גולשים (מסתבר), שאוהבים את הפורום הזה.
אכן יש אישור
06/04/08 17:46
אף נדמה לי שאותו מפגש שבו היית היה מפגשי הראשון (בפורום זה)

ואז גיליתי די לתדהמתי שאתה והלל* צעירים למדי, מאוד אפילו

*הלל, עוד אחד שהיה, והיֹה היה
ולדור אשר לא ידע
06/04/08 18:24
1צפיות
את איתמר ש

ולמי שידע ושכח

ובעיקר לכבוד ר"ח ניסן
והחג הבעל"ט

הנה משהו שאני לא שכחתי (רק לקח לי קצת זמן לאתר אותו בארכיון הפורום)

06/04/08 19:59
º
וואו, מצמרר!
07/04/08 05:22
3צפיות
כשבגרוש היה חור..
06/04/08 20:06
זקנת ושבתי. אפילו בעיניי אני כבר לא צעיר..


אני השנה באוסטרליה, בשליחות;
והיללג בלי י' וג' קיים ועומד, ולא עוד אלא שהוא כבר שניים שהם אחד.
והזמן כמו טנק, דורס
ודורס




~אההההה...~
אני זקנתי?
07/04/08 00:07
ואתה שבת?

נו, באמת

ועל הלל אנחנו (לפחות אני) יודעים
רק לא יודעת אם הם כבר יותר משניים
למען יראו וייראו
06/04/08 14:47
19צפיות
בתורה מופיע רק "וכל ישראל ישמעו וייראו" (או" וכל העם"  או ו"כל הנשארים") אבל כנראה בגלל הדמיון בצליל השתרש הביטוי למען יראו וייראו.
זה ממש בתחלת תנא דבי אליהו רבא.
06/04/08 14:55
12צפיות
"לשמור את דרך, זו דרך ארץ. עץ החיים, מלמד שדרך ארץ קדמה לעץ החיים, ואין עץ החיים אלא תורה, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה".
º
תודה. עדיין שינוי משמעותי בנוסח...
06/04/08 15:04
5צפיות
ובכל זאת מדובר סך הכל בקיצור משפט
12/05/08 14:16
3צפיות
עם השארת המשמעות המדויקת
Flix

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
לעמוד הפורום