לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום הורים לילדים ביסודי
שלום, וברוכים הבאים:כשנולדה בתנו הבכורה ידענו שהאושר הגיע הביתה. כשנולדה בתנו השניה הגיע אושר מספר שתיים.השנים חלפו להם, והקטנות קצת גדלו, ואיתן הבעיות. הלבטים החששות, המריבות ביניהן, המריבות ביניהן שגורמות למריבות ביננו ההורים. בעיות בגן, בעיות בבית ספר, בעיות עם חברים. לצערנו, ילדים מגיעים לעולם ללא הוראות הפעלה, ללא תעודת אחריות, וללא תעודת החזרה!אין ספק שהורות היא משימה לא קלה, וחוויה מתקנת לא פשוטה. הכנת שיעורים, צריך או לא צריך ללחוץ על מנת שיכינו? האם זה בסדר שחברים ישארו ללון באמצע השבוע? האם להתערב כשילדים רבים ביניהם? האם להתקשר למורה כאשר התוצאה של המבחן לא הוגנת? האם להתערב כאשר הילדים מתרועעים עם חברים לא רצויים?האם זה ``בסדר`` שאנחנו הורים עובדים, ונמצאים רוב שעות היום מחוץ לבית וכאילו מגדלים את ילדנו בשלט רחוק. (למי מאיתנו לא אמרו-את אף פעם לא בבית..וכמה שזה כואב)אני בטוחה ששאלות מסוג אלה ואחרות, מעניינות את כולנו והייתי שמחה אם יגיעו לפורום שלנו. מקווה שנוכל לעזור אחד לשני בבעיות עם ילדים בגילאי בית ספר יסודי, נחלוק שמחות ואולי אף נוכל לעזור לילדים בגיל הזה שיכנסו לכאן.ולמרות על הנאמר למעלה, לא הייתי משנה דבר! יום יום והשמחות הקטנות שלו. החיוך שלהן שממיס את הלב, החיבוק החם, הבכי כשכואב להן קורע אותנו לגזרים.אבל אין ספק האושר הגיע הביתה.מקווה שתמצאו כאן בית חם ותומך.droli

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לילדים ביסודי

שלום, וברוכים הבאים:כשנולדה בתנו הבכורה ידענו שהאושר הגיע הביתה. כשנולדה בתנו השניה הגיע אושר מספר שתיים.השנים חלפו להם, והקטנות קצת גדלו, ואיתן הבעיות. הלבטים החששות, המריבות ביניהן, המריבות ביניהן שגורמות למריבות ביננו ההורים. בעיות בגן, בעיות בבית ספר, בעיות עם חברים. לצערנו, ילדים מגיעים לעולם ללא הוראות הפעלה, ללא תעודת אחריות, וללא תעודת החזרה!אין ספק שהורות היא משימה לא קלה, וחוויה מתקנת לא פשוטה. הכנת שיעורים, צריך או לא צריך ללחוץ על מנת שיכינו? האם זה בסדר שחברים ישארו ללון באמצע השבוע? האם להתערב כשילדים רבים ביניהם? האם להתקשר למורה כאשר התוצאה של המבחן לא הוגנת? האם להתערב כאשר הילדים מתרועעים עם חברים לא רצויים?האם זה ``בסדר`` שאנחנו הורים עובדים, ונמצאים רוב שעות היום מחוץ לבית וכאילו מגדלים את ילדנו בשלט רחוק. (למי מאיתנו לא אמרו-את אף פעם לא בבית..וכמה שזה כואב)אני בטוחה ששאלות מסוג אלה ואחרות, מעניינות את כולנו והייתי שמחה אם יגיעו לפורום שלנו. מקווה שנוכל לעזור אחד לשני בבעיות עם ילדים בגילאי בית ספר יסודי, נחלוק שמחות ואולי אף נוכל לעזור לילדים בגיל הזה שיכנסו לכאן.ולמרות על הנאמר למעלה, לא הייתי משנה דבר! יום יום והשמחות הקטנות שלו. החיוך שלהן שממיס את הלב, החיבוק החם, הבכי כשכואב להן קורע אותנו לגזרים.אבל אין ספק האושר הגיע הביתה.מקווה שתמצאו כאן בית חם ותומך.droli
`

תמונה להמחשה

מאת: lavendula
07/05/13 14:32
 תמונה להמחשה
כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו



סמארטפון משמעותי ככלי חברתי בגיל 10 אצלכם?
02/05/2013 | 21:18
122
906
עד עכשיו סירבנו לקנות טלפון לילדים, כי איננו רואים צורך בכך, בגלל אופן התנהלות הבית שלנו. אבל כעת מסתבר לי שאצל בת ה - 10 חיי החברה של הכיתה מתנהלים ב - whatsup (שם מודיעים שמתכוונים למשל להיפגש בפארק אחה"צ) וחלק ניכר מנושאי השיחה שלהם סובב סביב משחקים בטלפון וכדומה. יוצא מכך שמי שאין לו טלפון, מנודה מעט. וכמובן, מדובר לא במכשיר פשוט לצורך תקשורת בסיסית עם ההורים בסגנון "הגעתי הביתה מבי"ס והכל בסדר" אלא במכשירי סמארטפון למיניהם.

לצערי, נדמה שאין ברירה אלא להצטרף, אחרת הילדים ישלמו את מחיר ההסתייגות הכללית שלנו מהמגמה החברתית הזו.
מה התחושה שלכם? האם גם אצל ילדכם זה כך, בשכבת גיל זו?  
אצלנו יש איזו פעילות בוואטס אפ אבל הילד לא
02/05/2013 | 21:29
359
שותף לה. סמארטפונים לא מחזיקים זמן טעינה ארוך (בגלל המסכים הגדולים בעיקר) והוא לא היה אחראי ולכן הוחזר אחר כבוד לטלפון פשוט.

עם זאת, הסמארטפונים הקטנים והזולים, שמתאימים לילדים, לא עולים הרבה יותר מפלאפון "טיפש" ממוצע. בסביבות 600 ש"ח.
אצלנו בפירוש כן. עצוב, אבל ככה זה.
02/05/2013 | 22:25
129
לא.
02/05/2013 | 22:57
67
נראה לי שלא
02/05/2013 | 23:40
225
הגדולה בת 11 וחצי ואחותה בת 9 וחצי - בכלל לא מעלים את העניין. הצעירה יותר עסוקה במשחקי מחשב ועולמות וירטואליים.
רק בלג' בעור הגדולה הציעה לי לקנות לה מכשיר. היא התקשרה אלי מהמדורה מטלפון של המדריכה שלה ואמרה שהיתה מעדיפה שיהיה לה מכשיר (היא גם הדגישה שלא צריך משהו יקר. אפילו בלי מסך. רק שאוכל להתקשר).
אז אני חושבת שנקנה לה אחד.

בכל מקרה, לא הייתי קונה מכשיר יקר בגיל הזה רק כדי שיהיה לה על מה לדבר עם החברות.
אצלנו זה לא כך . אבל אם זה היה כך הייתי קונה
03/05/2013 | 06:38
231
לו סמארטפון פשוט ב-400-500 ש"ח.
ויש כאלה והם ממש בסדר.
כן אבל הבת בכתה ט' ולא קטנה
03/05/2013 | 07:02
244
הייתי קונה מכשיר עבורה.
למה לסרב? משהו דתי?
03/05/2013 | 07:33
68
94
אמנם אינני מיצג את פותחת השרשור אבל...
03/05/2013 | 17:50
43
311
אנסה לתת לך את התשובה שלי לשאלה שלך...   
זה לא משהו דתי אלא מעין געגועים שלי לימים שבהם אנחנו הינו ילדים ולא היה WHATSUP ולא היה סמרטפון ואפילו לא ידענו מה זה מחשב ומחשבון הכרנו רק בתיכון וגם זה היה רק למי שהתעצל לחשב ולהפעיל את הראש...   ילדים הקדישו אז הרבה יותר זמן לפגישות פנים אל פנים, ירדו לשחק בחצר הבית או ברחוב הסמוך לבית, הלכו יותר לספריה להחליף ספר או לספרית העיון להכין שעורי בית וללמוד...
כשאני מסתכל על החיים של הנוער בימנו לעומת החיים שלנו - הם נראים לי מאוד מכאנים וחסרי רגש, אני חושב שאנחנו הינו יותר שמחים ומאושרים בתקופתנו ואני ממש לא מבין למה לעזאזל הבת שלי צריכה להעזר בפיסבוק כדי לדבר עם חברה שלה שגרה ממש בכניסה הסמוכה לשלנו (ממש אפשר לאמר שהיא גרה "מעבר לקיר" ) ?  למה צריך SMS או WHATSUP או פיסבוק או... ווט אבר כדי שילדים יוכלו לדבר אחד עם השני ?  
למה הקשר בין בני האדם חיב להיות מושתת על רובוטים ומכשירים אלקטרונים למינהם ?  מה יש ? כבר לא יכולים לנהל שיחה פשוטה פנים אל פנים ?  
הקדמת אותי וקלעת לכוונתי
03/05/2013 | 18:46
3
208
ועוד אוסיף ואומר שנדמה שהצורך להביע את עצמך בהקלדה, אפילו אם מהירותך משתפרת עם הזמן, משטח את המחשבות והדעות, אם לשפוט לפי עומק ההתבטאויות שאני קוראת בפייסבוק של בני הנוער במשפחתי!
התקשורת היות היא דרך מסכים ומקלדות. את
03/05/2013 | 20:46
2
152
רוצה ילד חריג? תגידי ונרשום בפרוטוקול.
חשבתי שברור מדברי שאני לא רוצה ילד חריג...
04/05/2013 | 00:13
122
אני לא רוצה שהיא תשלם את המחיר של הרתיעה שלי מצורת התקשורת הזו, ואני לא מתכוונת להילחם מלחמות אבודות על גב הילדים, מה גם שאני יודעת כמה חשוב לחלקם "להיות כמו כולם". עניין אותי לראות מה קורה במקומות אחרים.  
אז זהו...
04/05/2013 | 08:12
107
כבר נסגר ונקבע שזו צורת התקשורת היחידה ואין בלתה וכך חיבים לתקשר כל הילדים?....   
ולא, אני לא רוצה ילדה חריגה אל יה שגם תצא החוצה ותחווה את החוויות שאני ובני דורי חווינו ולא רק תשב כל היום מול מסך המחשב ותפתח את שרירי אגודליה בזמן שתסמש.....
יש גם עולם שלם בחוץ מלבד המחשב והסמרטפון, אתה יודע ? ...
בזמננו היו דברים אחרים
04/05/2013 | 09:34
36
187
אני לא סובלת את ההתרפקות הכמו-דתית הזו על "כמה טוב היה בזמננו, כמה היינו תמימים ויפים וטובים ומנומסים ותרבותיים וחיינו בצניעות וידענו את ערכו של הכסף".

כשאני הייתי ילדה, היתה התקופה שכו-לם אספו מכתביות. זה עלה כסף, לא מעט כסף ובנות שלא אספו, לא היו "בחברה'". היו גם אוספי "זהבים" (בשביל זה היית צריך לקנות או לקבל או לגנוב שוקולדים איכותיים והמון קרמבו)
היתה התקופה שלכולם קנו סקטים או (בעלי היכולת) נעלי-סקטים והבילוי היחיד כמעט היה הדיסקו-סקייט (או איך שלא קראו לזה).
והיתה התקופה ההו-כה-מענגת שהכרחת את המשפחה שלך לזלול משמשים בכמויות...
היו סדרות הטלויזיה שאם לא ראית, נחשבת אאוטסיידר והן לא היו טובות יותר מאשר "פיניאס ופרב" או "כוכב נולד" ("מי רצח את ג'יי. אר.?" או "שושלת" זו לא בדיוק אמנות עילאית)

והאמת? הרבה יותר בריא לסמס בוואטס-אפ מאשר לזלול כמויות של שוקולדים, לכרות מאות עצים בשביל מכתביות וזה לא עולה יותר מאשר סקטים איכותיים.
לא יודעת מה יותר בריא או לא, אבל מסכימה בכל
04/05/2013 | 10:36
123
לבי  עם הפסקה הראשונה שלך!

ואת כל ה"כמה טוב" שמעתי גם מהסבתא שלי על בני דורי המושחתים והמקולקלים
גם לדעתי ה"היו זמנים" הם לגמרי אוברייטד
04/05/2013 | 11:43
101
ואני לא מוצאת שדור הסמארטפון הוא יותר שטחי וריקני מהדור שלי.
אני לא מתרפק שום התרפקות דתית...
04/05/2013 | 13:40
32
136
בכלל לו הית מכירה אותי הית יודעת שדת ואני לעולם לא הולכים ביחד...  
אז קראתי את כל הפוסט שלך ואני חיב לציין שמה לעשות? בעוונותי הרבים נולדתי בן ולכן רוב "האוספים" שהזכרת ושלעניות דעתי היו משויכים לבנות, לא ענינו אותי כלל... אני מודה שהיתה בסוף תקופת היסודי שלי סדרת תמונות "העולם המופלא" (אם אני זוכר נכון) שהינו קונים בפרוטות ומדביקים בחוברות והיו האוספים של שחקני הכדורגל של אז ואני מודה שאספתי גוגואים (כך קראנו לחרצני המישמש ) אבל לא היתי צריך להכריח את משפחתי לזלול מישמש כי סבתי נהגה להכין פשטידת משמש כמעט בכל יום שישי ואני דאגתי לחתום איתה על "חוזה להספקת גוגואים" ...  אז כן ידענו להנות ם הבי לבזבז סכומים אדים על דברים יקרים ואני זוכר שהינו די מאושרים ושמחים בחלקנו... זה מוכיח (לפחוןת לי ) שאפשר לחיות טוב ולהיות מאושרים גם בלי להוציא מאות שקלים (במקרה הטוב) על סמרטפון שאף פעם לא אבין מה הצורך בו ולמה אי אפשר להסתדר עם פלאפון פשוט שמקסימום יש בו מצלמה ואפשרות לשלוח SMS ?...  
בילדותנו הסתדרו גם בלי טלפון סלולרי פשוט
04/05/2013 | 14:11
29
134
(ומי שזכה לקבל טלפון קוי ממשרד התקשורת לאחר שנות צפיה רבות, הרגיש עצמו בר מזל)
ובילדותה של אמי הסתדרו גם בלי מקרר, אלא עם ארגז קרח.
אז מה זה בדיוק אומר? שאנו יכולים להיות מאושרים גם ללא טלפון וללא מקרר? מן בסתם. אבל זה מאד נח שהם קיימים.
04/05/2013 | 15:53
8
טוב, לא צריך להגזים...
04/05/2013 | 15:57
27
117
גם אני לא אסכים היום לחיות ללא מקרר וללא טלפון ביתי למרות שכילד צעיא אני עדיין זוכר את מחלק הקרח שהגיע לשכונה ואז כל מי שהיה לו עדיין מקרר שעבד על קרח, ירד לקנות בלוק קרח (אני מדבר על המחצית הראשונה של שנות ה 60 ) ואנחנו הינו בין ברי המזל הראשונים בשכונה שקיבלו טלפון לאחר תקופת המתנה קצרה רק כי אבי היה אזרח עובד צה"ל...  ובאמת לא הבתי אז למה כל השכנים פתאום "אוהבים"  אותנו כל כך ובאים כל הזמן "לבקר" , אח'כ הבנתי שפשוט הם ביקשו להתקשר ואני זוכר את כל ההתלחשויות של ההורים שלי על השכן שלא טרח לשלם את החצי לירה עבור השיחה שלו ומיהר להסתלק בסיומה ואיך הם מתכננים להתחמק ממנו וממציאים תרוצים שונים כדי לא להכניס אותו בפעם הבאה... אך... זכרונות.....  חלקם נעימים ומתוקים וחלקם לא...
ברור שכל מה שהפך למסט בחיי היום יום שלנו, גם אני ארכוש ואשתמש בו ללא היסוס וברור שהמקרר החשמלי (ללא קרח) והטלפון מקלים מאוד על חיי היום יום וברור גם שהפלאפון הפשוט (ההוא הפשוט וה"טיפש"  שאינו סמרטפון ) גם הוא מקל מאוד על חיי היום יום ובמיוחד על חייהם של הורים מודאגים  שצומחות להם שערות לבנות על הקרחת עד שהם זוכים לראות את "התכשיט"  חוזר מאיזו מסיבה או סתם מבילוי...   אבל לגמרי לא ברור לי בשביל מה אני (שאינני איש עסקים כזה גדול ואינני זקוק כל היום להיות בקשר עם תיבת האימייל שלי ובהחלט אני יכול לחכות עד שאגיע הביתה לדסקטופ הישן והטוב שלי ואקרא את המיילים שלי ) צריך שיהיה לי סמרטפון יקר ומפונפן שעולה 4000 ש"ח כשאני יכול בעשירית המחיר הזה להשיג מכשיר פשוט שעושה עבורי מצוין את העבודה...  והבת שלי? גם לה כמוני, יש צרכים צנועים ביותר ואם התנאי היום לקבלה "למועדון"  חברתי כזה או אחר, לקבוצה כזאת או אחרת הוא סמרטפון כמה שיותר חדיש וכמה שיותר יקר (אחרת תיחשב, חלילה, לחריג ) אז אני מעדיף להחשב חריג, לחנך את הבת שלי בדרך אחרת ולדרוש מהצוות בבה"ס שידאגו לחנך את הילדים שלא כל מי שאין ברשותו את כל המותגים הכי חדישים בשוק - אינו זכאי להתקבל לחבורתם...  יש עוד אידיאלים ותחומי עניין בחינו מלבד הסגידה לאלוהי השפע והקניות הבלתי מרוסנות....   
אתה עושה סלט מנושאים רבים.
04/05/2013 | 16:27
26
91
קודמקול בסוד אפשר לגלות לך שניתן להשיג סמרטפון חביב בעשירית הסכום (או קצת יותר) שעליו אתה מדבר.
שנית, לא בטוחה שילדים בתחילת דרכם בביה"ס זקוקים לסמרטפון.
שלישית, טרנד מותגים היה קיים גם כשאנו היינו ילדים. אז זה לא היו סמרטפונים אלא מכנסיים מתוצרץת מסויימת למשל. וחינוך לצניעות רלוונטי גם אז וגם היום. לא קשור לסמרטפונים.

סמרטפון אינה מילה גסה. יש בשלל מחירים וברור שזו גם אינה חובה.
אבל סמרטפון אינו אות ומופת לנהנתנות חסרת גבולות, בזבוז פרוע וחוסר אושר כמו בימים הטובים ההם...
לא עושה שום סלט...
04/05/2013 | 17:22
25
79
לצערי, כנראה לא הצלחתי להבהיר את עצמי כראסהוב
קודמקול בסוד אעיר לך שגם אם אפשר להשיג ס"מרטפון חביב  בעשירית המחיר"  הרי שהוא לא יהיה מתוצרת אותה חברה בעלת המותג הפלצני שהפך למסט בחברת הילדים במקומות מסוימים ואז רק כדי להחשב ל"אחד מהחבר'ה "  חיב שיהיה לילד סמרטפון פלצני ומפונפן שכזה... ואני שואל, (אם נתעלם מעקרון החינוך לצניעות ) בשביל מה לעזאזל צריך ילד בב"ס יסודי, סמרטפון ?   למה ילד בן 10 או 11 לא יכול פשוט לגשת לחבר שלו שנמצא מטרים ספורים ממנו ולאמר לו את מה שהוא רוצה אלא חיב להשתמש בשרותי ה WHATSUP ודומיו רק כדי לשוחח עם חברו שעומד לידו... ?  אני מגיב כאן לדוגמא שהעלתה פותחת השרשור ולצערי הרב, אנו רואים את התופעה הזאת בווריאציות שונות אצל ילדים רבים שגם מקבלים מהוריהם את מבוקשם...  
ואני באמת מצטער אבל כל דבר וכל פריט שאינו ממש חיוני בחיי היום יום (לא חיוני ברמה של מקרר או טלפון קווי או אפילו פלאםון "טיפש" ) - עבורי הוא פריט מיותר שניתן בהחלט לחיות בלעדיו והוא מהווה עבורי סימן של חברת שפע נהנתנית ובזבזנית וכמובן אין קשר בין אושר לסמרטפון, כל שאמרתי הוא שאפשר בהחלט להנות מהחיים גם אם לא יהיה סמרטפון ואיפד וכ"ו... תלוי איך חיים ואיך מחנכים את הילדים...
אתה יודע, אבא שלי סיפר לי שאצלם בכיתה, פעם
04/05/2013 | 20:50
24
90
מישהי הגיעה עם גרבי ניילון ומיד החרימו אותה...
גם צניעות יתרה היא סוג של התייפייפות וריצה אחרי מותג. פשוט מהותג נקרא "צניעות".

ואף אחד לא חושב שילד צריך לעמוד בשום סטנדרטיים מהסוג שאתה מתאר כדי להיות מקובל בחברה (סטנדרטים שתלויים במוצר), רק:
1. תיארנו לך שזה לא חדש. רק "המוצר" חדש. לא הקונספט.
2. זו ההתנהגות המקובלת היום. היום גם שולחים אימייל ולא מכתב או מברק ומתקשרים לפני שמגיעים לבקר, למרות שאני זוכרת בבירור את הורי אומרים כשהייתי ילדה "אצלנו זה לא כמו באמריקה, שאנשים לא באים לבקר בלי תכנון מראש".

קודי ההתנהגות החברתיים משתנים בטכניקה, אבל לא במהות. היום זה ואטס-אפ, קצת קודם היה סקייפ, רחוק יותר היה טלפון ולפני כן מכתב.

ילד חברותי, נעים, ונחמד - בד"כ יהיו לו חברים ויהיה חלק מהמעגל החברתי, אם יש לו מכשיר מתוחכם או לא. כי בסופו של כל מכשיר נמצא אדם ומה שחשוב היא האינטראקציה החברתית ולא המדיום שבה היא מתבצעת.
ואם איתרע מזלכם והילד שלכם לא נמצא במעגל החברתי צריך קודם כל לבדוק אם זו לא בעייה אישיותית שלו. ברוב המכריע של המקרים - זו הסיבה ולא המדיום.
ואם - במקרה הנדיר - איתרע מזלכם עוד יותר וזה לא הילד, אלא הסמארטפון ולא מתאים לתפיסת עולמכם שזה יהיה הסמארטפון, אז אולי לא צריך לגור באותו המקום?
שוב לא הובנתי, לצערי...
05/05/2013 | 05:21
23
56
בגדול, אני מסכים איתך ונראה לי שבעצם אנחנו מסכימים אבל מתווכחים על הגדרות סמנטיות...
אז אנסה לתת דוגמאות - את בודאי מכירה את המצב הזה (גם כשאני היתי ילד זה היה ) שבו ילד רואה שלרוב החברים שלו יש איזה "מוצר"  חדש ויקר שאולי לא בדיוק חיבים אותו בחיי היום יום אבל הילדים האלה הם בנים להורים מקבוצת ה"שופוני"  שמכריזים השכם והערב שהם עובדים קשה רק בשביל הילדים שלהם ואם הילדים מבקשים משהו אז הם לא יחסכו...  מכירה את ההורים האלה ?  יפה, אז הורים כאלה יקנו לילדיהם מכשיר הכי פלצני והכי יקר גם אם הילד לא ממש צריך וגם אם אפשר להשיג בעשירית מחיר וגם אם בכלל הילד בן ה 10 יכול להסתפק בטלפון "טיפש"  פשוט שעולה מקסימום 300 ש"ח...  אז הילד שלי (לדוגמא) רואה ש"לכולם בכיתה יש"  (מכירה את הטיעון הזה ? ) וגם הוא רוצה רק כי "לכולם יש"...  
אז אותי לא ממש מענין ש"לכולם יש"  אני קונה (כפי יכולתי) לילד שלי רק מה שנראה לי לפי שיקול דעתי כהורה...  אז סמרטפון פלצני ב 4000 ש'ח לא אקנה אבל מחשב שישמש אותו בבית כן אקנה (וגם אם קשה לי כלכלית, אהפוך את העולם ואשיג עבורו את מה שלדעתי תורם לו ) וכך אנהג לגבי כל מותג שהילד בא ודורש... השיקול היחיד שלי הוא - מה מידת התרומה של המוצר הזה לילד ואם הילד נתרם מזה אז גם אם זה מוצר יקר, לא אחסוך ולא אתקמצן ואעשה שמיניות באוויר ואשיג את המוצר באוויר....  כנ"ל לגבי מוצרים חיוניים בחיי היום יום (לפי שיקול דעתי כהורה)
מה לעשות? כמו שאמר פעם מחשי - אצלנו בבית אין דמוקרטיה...    
יש הבדל לטעמי בין זה שהילד אומר "לכולם יש"
05/05/2013 | 10:28
22
49
(על משקל "לכולם מרשים"), כדי לנסות ללחוץ ולהשיג משהו שאולי אתה לא מסכים לו ואתה יודע שזה לא ככה, לבין זה שבאמת לכולם יש והילד שלך חריג.
וכשבאמת לכולם יש, הילד החריג צריך להיות "סופר
05/05/2013 | 11:36
21
50
מקובל" כדי להשאר בעניינים בכל זאת. הבת שלי חברותית ונעימה, עד השנה היו לה הרבה חברים, והפך להיות קשה לה להשתלב בלי העזר הזה. האם מזה נובע שיש לה בעיות אישיותיות?

אתן לך דוגמה - כשבצופים יש איזשהו זמן המתנה ללא פעילות מובנית, העיסוק של כל הבנות הוא משחק בטלפון.
כמו שכתבתי, כשבאמת לכולם יש, זה משהו אחר
05/05/2013 | 11:41
20
47
ואז אתה צריך להחליט:
1. האם ההתנהגויות החברתיות של "כולם" מתאימות לך ולגישה החינוכית שלך? ואם לא, אולי להעביר את הילד לסביבה חברתית שונה. (מה יקרה אם "כולם" יעשנו חשיש או ישחיתו מכוניות ברחוב?)
2. אם זה משהו שהוא "פרווה" בעיניך - לא מדהים אבל גם אין התנגדות מוסרית/כלכלית/דתית קשה - אז לדעתי אין מקום להכניס ילד לעמדת האאוטסיידר.
אם זה משהו שמגיע ממנו, זה דבר אחר. אבל אם הילד לא רוצה להיות אאוטסיידר, אני חושבת שזה פשוט לא פייר להכריח אותו. גם אנחנו לא עושים את זה לעצמנו בד"כ.
וספציפית לגבי הבת שלך והזמן המת בתנועה:
05/05/2013 | 11:45
19
44
אצל הילד שלי הם גם מעבירים ביניהם מכשירים. כלומר, חבורה ידידותית נשארת ידידותית.
אז ילד שאין לו מכשיר עם משחקים - מקבל קצת זמן משחק מילד שיש לו וילד שיש לו מכשיר קטן וחלושס, מקבל קצת זמן משחק מהאייפון היוקרתי של הילד שאבא שלו קנה לו כזה.
זה לא רק עם גאדג'טים: הבן שלי מת לקורקינט-פעלולים. כבר הודעתי לו שאני לא קונה עוד כלי רכב ובכזה מחיר מטורלל (1500 ש"ח. לקורקינט!). אז הוא רוכב על זה של החבר והחבר, שיותר מתלהב מהאופניים המשוכללים של הבן שלי, רוכב על האופניים שלו.
ילדים שמסתדרים חברתית, מוצאים דרך.

ילד עם קושי, יתכן שצריך לעזור לו באמצעות "גודיז'"
אז כאן אני שונה ממך...
05/05/2013 | 19:05
18
42
אני למשל, לא היתי מסכים לקנות אופניים "משוכללים", מה רע כבר באופניים רגילים ? היתי מקפיד כמובן שהם יהיו מאיכות טובה (שלא יחלידו או יתפרקו לאחר זמן קצר) ושיהיו מצוידים בכל אבזרי הבטיחות החיוניים ושיתאימו לגודלו הפיזי של הילד שלי...זהו, מעבר לזה שום "שיכלול" לא מקובל עלי כי בסופו של דבר הילד שלי עדיין איננו ארמסטרונג והוא לא הולך להתחרות בטור דה פרנס...  קצת פרופורציות בחיים...
כנ"ל היתי נוהג בנושא טלפון ניד (כמו שאמרתי ,  סמרטפון - לא על חשבוני - שיקנה מהכסף שלו כשיהיה לו... אני דואג שיהיה לו םלאפון פשוט כדי שיחסכו ממני השערות הלבנות ) ובכל נושא אחר בחיי היום יום... מצטער אבל אם נתחיל להכנע לתרוץ "לכולם יש" אז אין לזה סוף ובכל דבר שיוצא לשוק ובכל פריט שמשמש למשהו בחיי היום יום, היתי חיב לרוץ לקנות את "הצעקה האחרונה" בתחום הזה...  לא מקובל בבית הספר שלי, מצטער...
אבל אתה לא מתייחס לקושי לקבל מידע על מפגשי
05/05/2013 | 20:00
16
33
כיתה, שעוברים רק בוואטסאפ. בנושא ה"צעקה האחרונה" ו"לכולם יש" אני לגמרי איתך, אבל זה לא קשור לבעיה שאני הצגתי.

אגב, בפלאפון פשוט עד עכשיו לא היה לנו צורך כלל.
אני דווקא כן מתיחס...
06/05/2013 | 05:08
15
34
כי ברגע שלא יהיה לה סמרטפון אלא רק טלפון פשוט שלא יודע לעבוד עם אפליקצית הווטסאפ והיה מובא לידיעתי שזה המצב בכיתה אז היתי מבקש לשוחח עם המחנכת/יועצת ומביא לתשומת ליבן את המצב העגום הזה ושהן תדאגנה לכך שהילדה לא תישאר בודדה רק בגלל שאין לה ווטסאפ...   לאן הגענו ?  
בהצלחה
06/05/2013 | 09:02
9
אתה חושב שלילד שנחשב חנון יעזור שהמחנכת או
06/05/2013 | 10:11
13
29
היועצת ידברו עם הכיתה ? מה אתה מציעה שהן יעשו? יכול להיות שאפשר לעורר דיון בכיתה על המגמה הזו בחיי החברה. אולי יש מקום להכניס את הנושא לשיעורי חברה כמו שמערכת החינוך מתייחסת קצת (מי יודע אם זה מועיל...) לשימוש באנטרנט. אבל בכל מקרה זה לא יעזור לילד מסוים בסיטואציה מקומית ועכשווית.

גם אותי מקומם שזה המצב בחברה המקומית שלנו (או לפחות בכיתה הזו), אבל אני לא מתכוונת להילחם בטחנות רוח על גב הילדים שלי, מה גם שאני בקלות יכולה לקנות סמרטפון פשוט בלי לוותר על דברים חשובים יותר (וגם יותר משוכלל, אבל אני מתכוונת לקנות את הפשוט ביותר שיעשה את העבודה הנדרשת, כי הוא לא נקנה כדי להשוויץ). מספיק גרוע שאין לנו כבלים, אנחנו לא רואים האח הגדול, מאסטר שף והישרדות ולא שומעים מוסיקה מזרחית.

ואגב, כמו שכתבתי, אין לה בינתיים טלפון פשוט, כי אין שום צורך.
לי יש רחמנא ליצלן (מתחת לשולחן מתחבאת מבושה
06/05/2013 | 10:23
3
34
( שני סמרטפונים שעונים להגדרה ״משוכללים״.
אף אחד מהם לא התקרב אפילו ל-4000 ש״ח שהוזכרו
הם ממש לא נקנו כדי ״להשוויץ״.
את באמת חושבת שמי שרוכש סמרטפון שאינו פושט קונה את זה כסמל סטטוס?...
נראה שמה שכתבה נועה על ״צניעות״ נוגע בדיוק בנקודה הנכונה.  ואת חיה עם מושגים סטריאוטיפיים מאד.
לא היתה כוונה לפגוע - מי שעושה לו טוב להינות
07/05/2013 | 10:24
2
16
ממכשירים כאלה, שיבושם לו. לא מעניין אותי אם הם ניקנו להנאתך הצרופה, לצרכי עבודה א כסמל סטטוס (אגב, בעלי בפירוש קנה כזה כסמל סטטוס ביחסיו מול לקוחות כמפתח מערכות מחשב). זה עסקך הפרטי. הרבה אנשים מוציאים כסף רב על כל מיני דברים, החל מבגדים וכלה הספורט (בדיוק היה שרשור בנושא של כמה אנחנו מוציאים על עצמנו ותחביבינו...). זה לגיטימי לגמרי ובכלל לא עמד כאן לדיון. לא זו היתה השאלה.
אני מסכימה עם נועה שצניעות יכולה להיות מתייפיפת, אבל אני לא רואה איפוא זה בא כאן לידי ביטוי, ולמה את מתכוונת ב"מושגים סטריאוטיפיים מאד". זה קצת לא נעים, ואת מוזמנת לפרט.
מבטיחה לך שלא פגעת בי
07/05/2013 | 12:36
1
13
ישנן הרבה סיבות למה לרכוש סמרטפון (ולאו דווקא כסמל סטטוס).

צר לי אם אני פגעתי בך, אבל המושגים בהחלט סטריאוטיפיים אם את מערבבת את העובדה שלילד יהיה או לא יהיה סמרטפון יחד עם כבלים, האח הגדול, מאסטר שף ומוסיקה מזרחית...
(״מספיק גרוע שאין לנו כבלים, אנחנו לא רואים האח הגדול, מאסטר שף והישרדות ולא שומעים מוסיקה מזרחית.״)
נראה לי שלא הובנתי - המשפט שצטטת פשוט מציין
07/05/2013 | 21:35
11
דברים נוספים (על הטלפון) שבהם בתי שונה מרוב חבריה לכיתה. לא אמור היה להיות קשר רעיוני ביניהם.  
אז אני באמת לא מבין...
06/05/2013 | 11:12
8
32
אם את מלכתחילה מתכוונת לקנות לה סמרטפון "פשוט" אז לשם מה כל השרשור הזה ?...
אם זה לא מספיק עקרוני עבורך אז למה פתחת את השרשור?
ולא, אני לא חושב שאת הולכת להילחם בטחנות רוח על גב הילדה שלך כי תפקידן של המחנכת והיועצת (ומעליהן המנהלת ואם יהיה צורך, אני היתי מגיע גם עד המפקחת ואפילו עד משרד החינוך...) הוא להסביר ולחנך שמותגים מיותרים לא אמורים לקבוע עבור אף ילד אם יהיה מקובל בכיתה או לא...  ואסור בתכלית האיסור לנדות ילד מפעילות חברתית של הכיתה רק בגלל שאין לו סמרטפון ובגלל זה הוא לא נמצא בווטסאפ...  
הטלפון "הפשוט" שאמרתי שחיוני אצלנו - מתחיל עכשיו להיות חיוני (כתה ו' ) כשהיא יוצאת למסיבות בתמיצווש ואמורה לחזור מאוחר ויש בלגאן עם ההסעה (למשל) או כשהיא יוצאת לטיול של הצופים שנמשך יומיים... כל מיני דברים מסוג זה...
זה לא מתפקידו של בית הספר לקבוע
06/05/2013 | 12:30
4
22
איזה מותג מיותר ואיזה לא, ויפריע לי מאוד אם הצוות החינוכי יתערב לי בהחלטות הרכש עבור משפחתי.
זה מזכיר לי את הסיפור שסופר פה לפני שנה (שנת הבריאות) על הניסיון לכפות על תלמידים מה למרוח בכריך. באיזו זכות?
ילד לא מנודה מפעילות בגלל שאין לו סמארטפון. הוא פשוט פחות "בעניינים" בזמן אמת, היות וחלק גדול מהתקשורת בין הילדים מתנהל דרך הערוץ הזה, ואתה לא יכול לאסור על מי שיש לו להשתמש בזה כי זה מאוד נוח. הוואטסאפ גם מאפשר לצ'טט עם כמה חברים במקביל, כמו שיחת ועידה, דבר שאין בטלפון רגיל.
אגב, הכל התחיל מכך שחברות הסלולר גבו הרבה כסף על דקות שיחה ו-SMS. ואז קמה אפליקציה שמאפשרת לעקוף את העלויות האלה ברגע שיש אינטרנט סלולרי.
לא לקבוע בוודאי, אבל לדעתי אפשר לעודד ולהנחות
07/05/2013 | 10:13
3
15
לביה"ס בהחלט מפריע שילדים מביאים טלפונים לביה"ס. למשל, סיפרה לי המחנכת שהורים מגיעים לעיתים באמצע היום לאסוף את הילד שהתקשר ואמר שמרגיש לא טוב, ואפילו לא ניסה לגשת למורה. בשביל מה היא שם? רק עציץ שמעביר מידע? זה מאד פוגע, לדעתי, בסמכות המורה וגם בקשר בינה לבין הילדים. ההורים אמורים לדעתי לתמוך בילדיהם ולעודד אותם לסמוך על המורה ולגשת אליה עם בעיות.

ושוב אני מדגישה, ילדים לא החרימו את בתי כי אין לה טלפון, אלא פשוט היא נשרה מהמעגל בשקט בלי להרגיש - מדובר בילדה שקטה ולא דומיננטית, והיא לא הבינה במשך זמן מה שקורים דברים בלי שתדע עליהם. אז אנחנו החלטנו שנקנה לה מכשיר כדי להקל עליה להיות בעניינים.

אבל באשר לסוגיה העקרונית - לדעתי יש טעם לפגם בעובדה שהכל נקבע בעזרת סמארטפון, כי יש מן הסתם ילדים עם בעיה דומה לזו של בתי, שהוריהם אינם יכולים לעזור להם עם מכשיר בקלות כזו, והם עלולים להשאר מחוץ למעגל. לא בגלל רוע לב ונידוי חברתי, אלא פשוט בשל חוסר גישה למידע.
ילדים שמגיעים עם טל' נייד לביה"ס
07/05/2013 | 11:17
2
14
החל מכיתה ג'-ד' זה כבר ברירת מחדל, בין אם הטלפון פשוט או משוכלל.
ילד שמתקשר ישירות להוריו ולא פונה למורה כשהוא לא מרגיש טוב, יכול לנהוג כך ממגוון סיבות, כמו ביישנות או או חוסר אמון (יוצא מנקודת הנחה שהיא לא תיקח אותו ברצינות), ואין למורה מה להיפגע מזה (מה, היא ילדה קטנה?) אלא לשדר לילד שהיא זמינה עבורו והוא יותר ממוזמן לפנות אליה.
אצלנו ביסודי הייתה הקפדה שלא יעשו שימוש בניידים בזמן לימודים, רק בסוף היום, וילד שלא הרגיש טוב היה חייב בכל מקרה לעבור דרך המזכירות, שם היו מתקשרים להוריו כדי ליידע אותם ולבקש שיבואו לקחת אותו.

אני מניחה שיתכנו מצבים שלילד יהיה קשה לגשת
08/05/2013 | 22:14
1
10
למורה, וכמובן שיותר קל להתקשר להורים. בדיוק בגלל זה חבל שהטלפון זמין כל כך, לדעתי. אני חושבת שחשוב לילדים ללמוד להסתדר במקומות אחרים וללא ההורים, ומתפקיד ההורים לעזור להם בכך ולעודד אותם למצות את המערכת בביה"ס לפני שמתקשרים הביתה.

כמובן שאם יש בעיה קשה עם מורה מסוים או תלמיד מסוים המצב יכול להיות שונה מכפיש תיארתי, אבל זה צריך להיות היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל.
כך או כך, זה לא משנה מבחינת השימוש בוואטסאפ
08/05/2013 | 23:15
7
גם אם ילדים לא יביאו פלפונים לביה"ס (וכמו שכבר כתבתי, לגבי הבעיה שתיארת, אפשר לאסור שימוש בזמן לימודים), הם עדיין יעשו בו שימוש אחרי שעות הלימודים, ולכן הציפייה של אבושירלי שהצוות החינוכי יתערב בהרגלי הצריכה של התלמידים והוריהם היא לא ראלית.
פתחתי שרשור תוך כדי התלבטות - נהגתי לא בסדר?
07/05/2013 | 10:02
2
20
במהלך הימים האחרונים הגעתי (ליתר דיוק, הגענו - בעלי ואני) למסקנה שאכן נקנה סמארטפון פשוט, והדיון כאן עזר לי להגיע למסקנה זו. לא ברור לי מה הבעיה. רציתי להתייעץ, ולשמוע מה קורה במשפחות אחרות ובתי ספר אחרים. אני חושבת שהתפתח כאן דיון די מעניין, ואני שמחה שרבים (לרבות אתה) הביעו את דעתם.

יתכן שאדבר עם המחנכת והיועצת, כי לדעתי יש פה משהו עקרוני שראוי שידונו בו במערת החינוך, אבל אני לא רוצה שזה יעשה תוך הבדלת בתי מחבריה לכיתה.

אולי לא הבהרתי את המצב מספיק טוב מלכתחילה, ואם הטעיתי אני מצטערת. לא התכוונתי שהיא מנודה במלוא מובן המילה. כלומר, איש לא עשה עליה חרם. היא פשוט נשרה בשקט אל מחוץ למעגל. אם לצטט משורר אהוב "נפלת ממנה היום, חלפו שעתיים, והנה נשארת מאחור". היא ילדה נעימה ושקטה, ורוצה להרגיש שהיא כמו כולם. יתכן שהייתי רוצה שהיא תהיה בולטת יותר, חזקה יותר ובעלת רצון להילחם על עקרונות, אבל היא איננה כזו. היא מאד מיוחדת מבחינות מסוימות, אבל זה דווקא מקשה עליה להשתלב. זו זכותה לנסות להיות רגילה אם זה מה שהיא רוצה, ואני בסך הכל נותנת לה כלי שיעזור לה בכך.

ודרך אגב, כיוון שאתה העלת זאת, אני מבינה את הצורך בטלפון פשוט בגיל שכבר יוצאים למסיבות בשעות מאוחרות ושכרוכות בהסעה. אבל למה זה נחוץ בטיול הצופים? אפילו אם הוא בן יומיים? לדעתי זה מיותר, וככל שיש יותר טלפונים לילדים בטיול זה יותר מפריע. בטיולים בני היומיים שבתי יצאה אליהם מהצופים, היו תקלות ועיכובים בגלל טלפונים שילדים איבדו (או חשבו שאיבדו) ומדריכים חזרו וחיפשו במסלולים תוך איבוד זמן וכוח. הורים מנסים להתקשר, ואין קליטה, ואז הם מתלוננים, הילדים משחקים בטלפונים במקום להיות אלו עם אלו, ובמקום להתנתק מהבית ולהיות חופשיים, הם מרגישים צורך לדווח. אם יש בעיה אמיתית, הרי למדריכים יש טלפון.    
אנסה לענות לך...
11/05/2013 | 08:58
1
18
ראשית לגבי הענין של נידוי הבת מהחברה בגלל שאין לה סמרטפון...
אני האחרון שרוצה שהבת שלו תסבול מבחינה חברתית וכמובן שאעשה כל שביכולתי כדי שהיא תרגיש טוב מבחינה חברתית ותהיה מקובלת ואהודה בחברה. אבל, כשאני אומר שאעשה כל שביכולתי, זה אינו כולל רכישות של כל מיני גאדג'טים וצעצועים מיותרים למינהם שהורים אחרים חושבים שהם חיוניים..  אני כן ארכוש עבור ביתי את כל מה שחיוני (לדעתי, כמובן) לתפקוד היום יומי לצורך לימודים ולשעות שאחרי הלימודים אבל רק בתנאי שזה באמת חיוני ותורם לה ומעשיר אותה...  לא ארוץ לקנות סתם צעצוע מיותר שבהחלט אפשר הסתדר בלעדיו, רק כי "לכולם יש"...  ואם לצערנו זה המצב, אז אני רואה את זה בחומרה רבה ומטיל את זה לפיתחן של המחנכת,והיועת והמנהלת שחיבות לעשות את תפקידן ולהשתדל לתקן את מה ששאר ההורים קילקלו בחינוך של ילדיהם.
ולענין הצורך בטלפון ניד פשוט בטיולים.  אני מודה שכאן זה יותר צורך אישי שלי (ושל זוגתי ) אני מודה שאני אולי אבא חרדתי ששומע על כל מה שקורה היום בחוץ וכל פעם שהילדה יוצאת לכמה שעות, צומחות לי שערות לבנות במקום שבו היו פעם שערות שחורות... מה לעשות? כזה אני ואני חיב לוודא שהכל בסדר איתה ושתהיה לה האפשרות להודיע לנו מידית אם חלילה קורה משהו (לא סומך על מדריכים, בכל תנועות הנוער המדריכים בד"כ הם קטינים בעצמם ולא בדיוק אחראים במידה שתספק אותי) וחוץ מזה , בגיל הזה נכנסנו (לדוגמא) לעונת "הבתמיצווש" ולפעמים היא יוצאת לערב שכזה עם הסעה מאורגנת אבל בחזרה פתאום יש פאנצ'ר וההסעה "ברחה" לה ועכשיו חצות ואין לה איך לחזור הביתה אז מה היא אמורה לעשות אם לא להתקשר אלינו מידית ? ...  בקיצור, כשהיציאות שלה הולכות ומתרבות, הולכות ומתארכות אל תוך הלילה, אני מרגיש הרבה יותר רגוע אם יש איתה טלפון זמין שמאפשר להיות איתה בקשר רציף... תאמרי שזו שריטה שלי?  אולי... אבל כמו שאמר פעם מחשי - "אצלנו בבית אין דמוקרטיה"....
צר לי, אבל אתה לא ממש עונה
12/05/2013 | 11:35
7
למשל, אני שוב מדגישה - היא לא מנודה, אלא פשוט נושרת אל מחוץ למעגל. זכותך לא לקנות כלי עזר כי הוא לא חיוני, ולהשאיר למחנכים להילחם תוך העצמת קושי לילד, אבל לדעתי מותר להחליט לקנות דברים שאינם חיוניים, בלי להרגיש שזו פעולה לא מוסרית. אני מבינה שעמדתך שונה (זה הובן כבר קודם ואין טעם להכביר מלים עוד) וגם זה כמובן בסדר גמור (לדעתי גם כל מצב של ילד שונה בכיתה שונה, הוא שונה וצריך להימדד לגופו) אבל כנראה שאין מקום להמשיך את הדיון.

אם תקרא שוב את הודעתי תראה שכתבתי שגם אני מבינה את הצורך בטלפון פשוט לצורך תאום כשיוצאים בשעות הערב, ובענין זה אתה מתפרץ לדלת פתוחה. בנושא הטיולים לא השתכנעתי שיש באמת צורך. אם אינך סומך על המדריכים שיודיעו לכם כשהדבר באמת נחוץ, איך אתה סומך עליהם בארגון הטיול עצמו ומרשה לה בכלל לצאת  ?
מה נראה לך שכוללים אופניים משוכללים?....
05/05/2013 | 20:45
32
גודל מתאים, הילוכים טובים, צמיגים טובים ומשקל קל.
פחחח
הסתדרת פשוט כי זה לא היה קיים!
05/05/2013 | 19:27
1
34
גם אני לא אוהבת את ה 'בדור שלי', אני בטוחה שאם בדור שלך היה קיים טלפון סלולרי ומחשב עם אינטרנט בכל בית גם לך היה והייתם אפילו זונחים את הגוגואים.. זה לא חוכמה לומר שהסתדרתם כשזה לא היה קיים.. ובדור שלפני הדור שלך הסתדרו בלי טלוויזיה ובלי טלפון בכל בית, ולפני זה בלי חשמל ובלי מכוניות..
שימי לב שבלי גוגואים הוא לא הסתדר.
05/05/2013 | 20:46
33
התירוץ הוא שסבתא אפתה ממילא... זה סתם תירוץ. ואם היא לא היתה אופה? הוא היה זולל משמשים בדיוק כמו כולם.
הבעיה היא שזה לא אחד במקום השני
06/05/2013 | 11:33
21
במקום לצאת החוצה וללכת לחברה ברגל, הן יושבות ומסתמסות, ואפילו לא שמות לב איך השוקולד נכנס לפה באורח פלא.
לא סתם רואים היום ברחוב ילדים ברוחב של מבוגרים. אני הייתי פיזית בגודל שלהן בתיכון.
וזה ממש לא בגלל התרפקות על העבר (תנו לי עוד כמה שנים), אלא בגלל מגמה לא בריאה בכלל.
שני הדברים לא סותרים זה את זה
04/05/2013 | 10:59
1
91
אפשר להיות מחוברים לטכנולוגיה ולהיות בחוץ כמו פעם.
במידה מסויימת המצב היום עדיף בעיני כי אפשר לתקשר על החברים גם כשאין לך כח לצאת החוצה.
כל עוד יש מינון בין שני הדברים אין לי בעיה איתם
בדיוק, ואצלנו יש יופי של מינון
04/05/2013 | 15:44
18
לא. לא נעימה לי השתלטות התקשורת הזו על חיינו
03/05/2013 | 17:52
23
174
אז קשה לי לקבל שזה מתחיל בגיל צעיר כל כך. לדוגמה, גיסתי נפגשה עם חברות וסיפרה לי אח"כ שבמקום להנות מהערב (שימו לב - כולן בנות כ - 40 שעשו מאמץ השתחררו מהילדים, העבודה, הכביסה, המטבח... כדי להפגש...) כולן היו עסוקות בלהצטלם ולהעלות את התמונות לפייסבוק, מלווה כיתובים רדודים בגלל הכורח לקצר.  
אולי זה בדיוק חלק מהכיף שלהן...
04/05/2013 | 10:37
1
24
או של רובן
04/05/2013 | 10:42
18
ואיך האמהות שלהן היו "נהנות מהערב" לפני
04/05/2013 | 11:43
18
121
40 שנה? יושבות ומרכלות באמירות רדודות? מה ההבדל?
אני לא רוצה לייצג כאן את הנוסטלגיה שהזכרת
04/05/2013 | 22:07
6
80
אני סבורה שאת צודקת - יש לעיתים נטייה מוגזמת להתרפקות על העבר, נכון שכל דור מלין על הדור הבא ומתרפק על מה שהיה פעם . אני גם לא חושבת שבהכרח ערב בנות אז היה ברמה אנטלקטואלית גבוהה יותר. תלוי ב"בנות" ובתחומי העניין המשותפים שלהן. מה שהפריע לגיסתי היה חוסר התקשורת בינהן - הן לא דיברו זו עם זו, אלא היו עסוקות ביחצון המפגש. יתכן שזה הכיף של רובן, כמו שכתבה איילת, וזה נדמה לי קצת מצער (ובוודאי ציער את גיסתי שהעלתה את כל הסוגיה).
זה מזכיר לי שכשאני אומרת לאמא שלי שהילדים כל
05/05/2013 | 16:20
5
55
היום במכשירים היא אומרת שזה עצוב וחבל, אבל מצד שני כשאני הייתי בחטיבה ובתיכון הייתי מקשיבה לרדיו שעות ומקליטה שירים מרשת ג או גל"צ בטייפ ריקורד. והייתי מתעצבת עם בתחילת השיר שרציתי להקליט משה מורד (מישהי זוכר?) היה מדבר. לא יכולתי לסבול שמדברים כשהשיר ברקע, אפילו אם זה 10 שניות. הייתי מוחקת ומקליטה פעם אחרת. היו לי עשרות קלטות טייפ עם שירים. לא שהייתי מקשיבה להן, פשוט הייתי מכורע להקלטות מהרדיו....
גם אני הייתי מקליטה!
05/05/2013 | 16:28
3
42
וגם הייתה תקופה שהייתי מנגנת תקליטים במערכת, ורושמת את מילות השיר. היה לי קלסר עם מילים של שירים, ויחד עם אחותי ועוד חברה היינו משחקות בתחרות זמר. היינו נותנות ציונים אחת לשנייה על הביצוע. הכי קטע שאני ואחותי היינו צוחקות על החברה כי היא הייתה מזייפת. נחשי מה היא עושה היום? היא זמרת מקצועית!
05/05/2013 | 19:31
2
31
נו את יודעת, כי כיום הזמרים זה כבר לא מה שהיה פעם
תשפטי בעצמך
05/05/2013 | 20:05
1
40
וואו!!!
05/05/2013 | 20:34
29
(וכמובן ההערה נכתבה כהמשך לשרשור כמה-פעם-היה-טוב-והיינו-מאושרים וללא שום כוונה אחרת...)
גם לי היו הרבה קלטות עם שירים שהקלטתי.
05/05/2013 | 22:05
9
למה "יושבות ומרכלות באמירות רדודות"?
05/05/2013 | 20:08
10
38
אולי האמירות שלהן היו עמוקות? לא שיש לי משהו נגד התיאור של מה שהן עושות עכשיו, אבל לא ברור לי למה את חייבת לתאר את העבר כבזוי.
כי רוב הפגישות היו סתם פגישות רכילות
05/05/2013 | 20:50
9
42
כמו שגם היום רוב הפגישות הן כאלו. סטטיסטית אני יכולה להעריך שזו היתה פגישה מהסוג הזה.

את רוצה לומר לי שהאמא שלך והדודות והחברות שלה עבדו בפרוייקט מנהטן? מצאו יסוד חדש באחת הפגישות? כתבו שירה? הסריטו יצירת מופת מסוג אחר? הפגינו בעד זכויות לנשים? הקשיבו להרצאה מרתקת?
בכל הפגישות שלהן?
או שהן ישבו וסיפרו על הילדים קצת, ריכלו על הבת דוד קצת וצקצקו בלשונן למראה השכנה היותר-מדי-סקסית-לגילה-ולמעמדה, בדיוק כמו הדור שלפניהן ולפניהן ולפניהן ולאחריהן.
גם פגישות רכילות לא חייבות להיות
05/05/2013 | 21:01
6
46
מלאות באמירות רדודות. רכילות בסך הכל אומרת שמדברים על אנשים ודברים שקרו להם - היא לא אומרת מה אומרים על כך, מה המסקנות שמגיעים אליהן לגבי בני אדם והיחסים ביניהם ולגבי עצמך, וכו'. ספרות יפה היא לא מאוד מאוד שונה מרכילות מזוקקת, שבה הכותב מנסה להעביר את הלקחים שהוא למד על המצב האנושי על ידי מתן הצצה לקורות חיים של אנשים מסוימים (שהוא/היא המציא/ו). כנ"ל קולנוע, הצגות - וגם שירה. כל יצירות המופת שאת מדברת עליהן (אבל לא החלק של פרוייקט מנהטן - שאגב, לא בדיוק הדומה החיובית ביותר להתקדמות המדעית האנושית...) מתבססות על העקרון של דיבור על או הצגה של החיים של אנשים אחרים.
אין לי כלום נגד רכילות, ואני לא חושבת שהיא בהכרח רדודה, כאמור.

בספר שאגוזים, נדמה לי, המליצה לי לקרוא ("קיצור תולדות האנושות") - מסיבה אחרת, אמנם (כרגע הספקתי לקרוא רק חלק מהספר בכנס, ולכן אני לא יכולה להגיב עדיין לדברים שלה לגבי האמונה, אבל ממה שקראתי עד כה, נראה שהוא פשוט עיוות את משמעות המילה אמונה כך שתכלול כל הסכם חברתי שהוא, ולכן הפך את הדיון לחסר משמעות - גם אני יכולה להגדיר מילה כרצוני, וזה לא אומר כלום), אחת הסיבות שמועלית לגבי ההתקדמות המין האנושי והתועלת / צורך בשפה היא לצורך אותה רכילות שאת מעקמת עליה את האף, שמאפשרת להעביר מידע על מה שקורה בחברה שלך, וכו', וכך לקיים מסגרות חברתיות גדולות.
מסכימה
05/05/2013 | 22:52
3
24
שהוא הגדיר בצורה מאוד כללית ושונה את המילה אמונה/דת. אבל הוא גם מסביר למה הוא הגדיר כך.

גם אני בהתחלה די התנגדתי להגדרה הזו. אחר כך החלטתי לא להגביל את עצמי להגדרות הרגילות וכן לנסות ״לפתוח את הראש״ ולשאול את עצמי מה קורה אם אני כן מקבלת את ההגדרות שלו וכן ״מגדירה״ כך אמונה. נסי, זה לא קל (לי לפחות זה לא היה קל) אבל זו התנסות מעניינת. לא חייבים להסכים לה, אבל זה נותן כיוון חשיבה קצת אחר על הדברים. אחר... ולדעתי מעניין.

אגב, לגבי ״המהפכה הלשונית״ אהבתי מאוד את הגדרת ״עץ הדעת״ שלו.
אני לא רואה סיבה להגדיר את המילה
05/05/2013 | 22:59
19
בצורה שהוא הגדיר אותה. להגיד שיש הסכם חברתי לא קשור בכך שיש אמונה - זה פשוט הסכם שמקבלים וזהו. זה לא עניין של משהו שלא יודעים אם הוא קיים או לא אבל מאמינים בו, אלא עניין של יצירת משהו מתוקף הסכם. זה לא קשור לאמונה, ולא אומר שמי שמוכן להשתתף בהסכמים חברתיים (ולא שיש לו ברירה) מאמין. לא אמרתי שזה לא מעניין - רק שזה לא אמונה, ושאני לא מסכימה להגדרה.
אבל, כאמור, לא סיימתי את הספר
05/05/2013 | 23:09
1
16
אבל כשהוא מגדיר כסף ואת קיומה של חברת פיאט כדוגמאות לאמונה, אין ספק שאני לא מוכנה לקבל את ההגדרה שלו.
זכותך
05/05/2013 | 23:13
17
(לדעתי זה הפסד שלך, כי כאמור גם אם לא מסכימים, הנסיון לעשות את הסוויץ׳ הזה במוח מעניין... אבל זכותך)
פגישות רכילות לא יותר מדהימות מבחינה
06/05/2013 | 04:08
1
16
אינטלקטואלית מפגישות שבהן את מצטלמת ומעלה "כיתובים רדודים" לפייסבוק.
זו תקשורת וזו תקשורת. ואם את מסכימה עם נח הררי על כך שהמין האנושי חייב את הרכילות, את תצטרכי לקבל את העובדה שכל דרך תקשורת היא לגיטימית (מהבחינה הביולוגית-סוציולוגית הזו)

סה"כ יצאתי נגד התפיסה הנוסלטגית שמאדירה את "הדרך שבה עשינו פעם דברים". פעם עשינו בדיוק אותו הדבר מבחינה מהותית.
קודם כל, כאמור, אין לי בעייה עם מה שהן
06/05/2013 | 05:55
13
עושות גם עכשיו. עם זאת, הכותבת הסבירה במפורש "מלווה כיתובים רדודים בגלל הכורח לקצר". מהבחינה הזאת, דרכי התקשורת האלה אינן שקולות - אם דרך אחת מחייבת קיצור, והשנייה לא כרוכה במגבלה שכזאת, אז אולי שתיהן לגיטימיות, אבל הן שונות מהבחינה שאחת מחייבת סוג של רדידות שנובע מהקיצור. כלומר, זה "לא אותו דבר מבחינה מהותית".
ולפני שהיא דיברה על החלק הרדוד, היא דיברה על החלק הלא תקשורתי של המפגש - כלומר, אולי הפייסבוק הוא סוג של תקשורת עם אחרים (וגם, לא בדיוק תקשורת דו-צדדית רגילה, אלא יותר בבחינת שלח לחמך - שוב, לא אותו דבר), אבל התקשורת בין הנוכחות היא זו שמתפספסת, ועל כך היא מצרה.

אני לגמרי איתך בעניין של לא כל דבר הוא "פעם היה מושלם" - אבל זה לא אומר שכל דבר הוא "פעם היה גרוע", או לפחות "כל דבר שהיה פעם לא יותר משקול למה שיש עכשיו". כי זה פשוט לא נכון.
  
ואמא שלי, בפרט, מעולם לא הייתה רדודה
05/05/2013 | 21:07
1
30
וגם לא נראה לי שהייתה אצלנו אי פעם שכנה סקסית... נראה לי שאת צופה יותר מדי בטלנובלות או אולי בדאלאס, אנא עארף... פה זה ישראל...
טוב, לא בדיוק "פה"...
05/05/2013 | 21:08
12
תמונה להמחשה
<< ההודעה הנוכחית
07/05/2013 | 14:32
1
29
 תמונה להמחשה
ועוד אחת
07/05/2013 | 14:33
14
ועוד אחת
יש
03/05/2013 | 07:46
106
ואת יודעת מה? הווטסאפ עדיף בהרבה על פייסבוק, שהיה המילה החמה לפניו. לפחות השטויות הנכתבות בו לא חשופות לכל העולם, לא נשארות במרחב הסייבר לדראון עולם, וקצת יותר מסובך לפתות ולהתפתות לכל מיני דברים. יותר זול ממסרונים כשמתקשרים על ווי פיי הבית (בתכניות המוגבלות), והמשחקים הקטנים האלו חינמיים, מתחלפים באופנתיות ובדרך כלל לא מזיקים.

בלי להכנס לסוגיית המכשיר היקר בידי ילדים קטנים (לא יקר אם הולכים על סמארטפון פושט, וחלק מהמבוגרים כבר שדרגו ויש אחד לתת לילד), יותר עדיף לילדים פחות מוכשרים חברתית לדעת "איפה כולם". לפעמים קל להם יותר לקחת חלק בשיחה כשזה דרך סמארטפון ולא פנים אל פנים. במיוחד אם יש להם מעט "פנים אל פנים" מחוץ לבית הספר.

הילדים שלי (קצת יותר גדולים) מבינים בסמארטפון יותר טוב ממני, למרות שיש לנו מכשירים כאלו בערך אותו זמן (להם יש אבא עשיר. אני רק נגררתי אחריהם). מבחינתי טלפון טוב זה טלפון שותק בתיק. אבל כשיש לי בעיה, מאוד מרענן כשהם יכולים לפתור או להראות לי מה לעשות. פעם היה להם קשה כשאמא לא ידעה משהו. היום הם שמחים ללמד אותי.

אצלי הילדים קיבלו טלפון ראשון לקראת גיל 10, באמת כדי שאדע איפה הם ומתי ומנין לאסוף אותם כשצריך. את הסמאטפונים כאמור הם נדנדו וקיבלו מאבא שלהם. הבן (עם הזמן) למד פחות לאבד מכשירים ולקלקל אותם. הבת באמת מקושרת דרכו וקופצת לגינה כשקבוצת "נפגשים ב-" מתעוררת לחיים.
לא. לצורך הודעות דחופות מספיק טלפון פשוט
03/05/2013 | 07:52
125
לרבים מחבריה יש סמארטפון, אבל לפי מה שאני יודעת - גם אצלם הוא עמוק בתיק. כשמגיעים לביקור חברים, למשל, אני זוכה לראות את הטלפון שלהם רק אם הוא מצלצל, כשההורים מתקשרים לדבר איתם.
לא
03/05/2013 | 09:50
16
גם הבת שלי בת 10
03/05/2013 | 10:46
159
לצערי זה חובה היום אצלנו זה גם חלק מהמקובלות בכיתה . רק טיפ קטן להגביל שעות אצלנו גם בשעה 22:30 יש הודעות אז הוחלט שב21:00 נסגר המכשיר בהצלחה
ומה דעתך עכשיו?
03/05/2013 | 10:55
54
כן, יש קבוצות בוואטסאפ והמון אינטראקציה
03/05/2013 | 14:05
174
ויש גם קצת פעילות בפייסבוק דרך הנייד.
הבת שלי קיבלה סמארטפון רק לפני חודש, היא לא היתה מנודה בלי, אבל עכשיו כשיש לה, היא יותר פעילה מתקשרת גם עם בנות שלא נחשבו לחברות שלה.
כנ"ל אגב גם לגבי הבן בכיתה ח' שרק לפני שבועיים העברתי לו את הסמארטפון הישן שלי.
אצלנו
03/05/2013 | 14:25
3
175
הילדה בת 11 וחצי. עוד לא הגיע כנראה. אבל כן חשוב לי שיהיה לה סלולרי. לאחרונה קניתי לה סלולרי חדש (אחרי ששלה טבע במכונת הכביסה) והיא במפורש ביקשה סלולרי פשוט בלי משחקים ובלי כלום.

אצל הגדולה (כיתה ט׳) זה בפרוש כך. כל החיים החברתיים מתנהלים דרך הסלולרי (תמונות, מסרונים, whatsapp, פייסבוק ווט עבר...).
רגע, רגע, יש כבר אפליקציית ווט אבר?
03/05/2013 | 16:15
39
את מסכימה אתי שיש הבדל בעיני בין כיתה ט' ל-ד'
04/05/2013 | 11:08
1
74
נכון?
אצלנו גם הבנים שב-ט' וב-י"ב עם סמארטפון ויש תקשורת דרך וואטסאפ. דרך הפייסבוק אני מניחה שיש, אבל להם אין חשבון. סגרו אותו מזמן...
לבן ב-ד' יש טלפון פשוט פשוט, רק לצרכי יצירת קשר במידת הצורך, אותו קיבל לקראת תחילת השנה הזו. לרוב הילדים בכיתתו אין סמארטפון ולחלק גדול גם אין בכלל ניידים. יישוב קטן, בי"ס בייתי, תמיד יש למי לפנות ומרגישים בטוח, יש פחות צורך בטלפונים ניידים לילדים.
ברור שיש הבדל
04/05/2013 | 11:57
48
אגב, בת ה- 11 וחצי שלי מסיימת אוטוטו כיתה ו׳ ועדיין כאמור היא ביקשה במפורש סלולרי פשוט בלי כלום מעבר (ואגב, אין לי מושג למי בכיתתה יש סמארטפון ולמי אין).

אבל ברור לי שזה יגיע מתישהו...
זו פשוט צורת התקשורת כיום. כמו שפעם התקשרנו בטלפון כך היום הם מתקשרים בינהם.
אצלנו ממש לא. בן כמעט 11 כיתה ה.
03/05/2013 | 16:21
104
לחלק גדול מהילדים יש ניידים. גם לשלנו יש, אבל מדור ישן ומיועד רק לצורך שמירה על קשר ובמקרי חירום (לביה״ס לא לוקח אותו. רק כשנוסע פעם בשבוע לבי״ס שנמצא בעיר אחרת). אין שום תקשורת של הכיתה בווטסאפ. קובעים בביה״ס או בשיחות טלפון רגילות. ומדובר בכיתה פעילה ומאוד מגובשת.


ממש לא.
03/05/2013 | 16:30
65
הנייד שלה משמש לתקשורת בסיסית בלבד (יש לה 20 דק' בחודש ואלינו היא 'עושה' צינתוק).

לגדולים יש גלאקסי פשוטים והצעיר מקטר שאין לו מקום לווטסאפ עם הקבוצה, מה שעדיין לא מונע ממנו להפגש איתם כמעט בכל יום שאין אימון.
אנחנו החלפנו לבן (כתה ה') את המכשיר
03/05/2013 | 17:13
123
ממכשיר פשוט של נוקיה לסמארטפון פשוט (סמסונג מיני 2) בדיוק מהסיבה הזו.
קניתי לפני כמה חודשים סמארטפון סיני באליבאבא
03/05/2013 | 19:39
5
183
ב 65 דולר... בהתחלה הבכור השתמש בו ועכשיו יעבור לבן ה 9.5...
צריך רק להוריד עברית וזיהו...
מה זה אליבאבא?
04/05/2013 | 07:33
4
21
הגוגל הסיני
04/05/2013 | 14:17
3
91
למעשה זוהי פלאטפורמת מכירות גדולה מאוד של השוק הסיני כולל מוצרים במחירים מאודדדד זולים וכוללים הובלה לישראל.
קישור?
04/05/2013 | 17:14
11
נשמע יותר כמו ה-EBAY הסיני
04/05/2013 | 17:50
1
21
when you are right I'm wrong.. תודה על התיקון
04/05/2013 | 18:20
26
הבן הקטן בן 10, לבודדים בכיתתו יש סמארטפון
03/05/2013 | 23:51
103
התקשורת לחלוטין רק דרך טלפונים בבית או שקובעים מראש בביה"ס.
לשמחתי.
מאד מעניין שהרבה מספרים שאצלם זה לא כך...
04/05/2013 | 00:23
14
187
לפחות, לדעתי זה מעניין. ובתשובה ל'מחשבות' עדיין יש לי הרגשה רעה שגורמת לי לרצות לעזוב את מרכז הארץ לטובת מצפה בגליל
יחד עם זאת, בתוך עמי אני יושבת, וכפי שהחלטתי לא לשלוח את ילדי לבי"ס מיוחד כי אנחנו חלק מהחברה, אני מניחה שאשתדל לתת להם את הכלים להשתלב בחברה הרגילה.

אגב, במאמר מוסגר - האם מוצדק הניחוש, שהמקומות המרוחקים הם אלו שבהם הסמארטפון פחות מככב? אולי לא. יתכן שמדובר במצב הכלכלי - וזו אגב סיבה נוספת להתנגדות שלי. אני דווקא יכולה להרשות לעצמי בקלות לקנות סמארטפון לילדה, ואפילו לא את הפשוט ביותר. אבל מרתיח אותי לחשוב שזה משפיע כל כך על היכולת להשתלב בכיתה. מה עם מי שקשה לו יותר? נכון שתמיד היה יותר קל למי שקנה את הג'ינס האופנתי ביותר וכן הלאה, אבל פה מדובר ביכולת לדעת מה קורה, ושהחברה קבעו פגישה.
אני מאד מתחברת להרגשה שלך בענין הסמרטופון
04/05/2013 | 01:23
3
113
ורוצה לספר מה קורה אצלנו. אנחנו ממרכז הארץ. הגדול שלי בכיתה ג'. לחלק מהילדים בכיתה יש מכשיר נייד. למיעוטם יש סמרטפון. התקשורת מתבצעת בטלפונים או בהודעות בכיתה. אני חייבת לציין ששמתי לב שככל שמדובר במשפחה יותר ערסית, ככה המכשיר יותר חדש ומשוכלל. אמנם לא עשיתי סקר מדויק אבל זה הרושם שקיבלתי, לפחות בכיתה של הבן שלי. וכדי שלא יחשדו בי בגזענות אני אציין שבמילה "ערסית" אני לא מתכוונת למוצא אתני אלא למשפחה בה ההורים שטחיים, לא מחנכים את הילדים שלהם ושמים דגש חזק על "שופוני" מכל הסוגים.
נו, ומה זה שונה מהימים שאת היית נערה ומשפחות
04/05/2013 | 09:37
2
91
מהסוג הזה היו הראשונות לקנות וידאו?
(או להשכיב את התינוק בקופסא של הוידאו, כמאמר הבדיחה)
צודקת, זה לא שונה
04/05/2013 | 12:23
11
מסכימה, אבל יש לדיון 2 ענפים - שופוני ותקשורת
04/05/2013 | 22:17
47
ל"שופוני" שייך הנושא של איזה סמארטפון - עד כמה משוכלל וחדיש.
לתקשורת שייכת הסוגיה עד כמה חשוב מכשיר כדי להיות בעניינים (ואפילו הבסיסי ביותר - שמחתי לשמוע שיש מכשירים במחיר נמוך יחסית ).
ועוד בעיה, היא "הצורך" להשתדרג.
04/05/2013 | 07:47
77
זאת לגמרי בעיה חברתית. היא מתחילה מהעובדה  שילד "חייב" פלאפון בכיתה א'. נכון שפלאפון הוא מכשיר תורם ביותר, אבל מכיוון שאנו לא משאירים ילדים לבד בגילאים הצעירים, זה שזה הפך להיות חובה אצל חלק מההורים גם תורם. כי אם בכיתה א' יש פלאפון זה לא פלא שבגיל צעיר רוצים סמארטפון.
אבל כמו שכתבת, קשה להתחרות עם זה.....
לא שונה מילדים שרוצים שיהיו לכם כבלים/יס
04/05/2013 | 08:03
72
בבית כי הם לא יודעים על מה הילדים בכתה מדברים.
גם על זה היה פעם שרשור.
אפרופו קדמה ולהיות בעניינים
04/05/2013 | 10:54
3
111
לשני הבנים הגדולים שלי (ט' ו-י"ב) אין פייסבוק. היה להם לזמן קצר ויצאו, לא עניין אותם. נדיר מאד לילדים בגיל הזה.
עוד בטרם ימי הווטסאפ (שזה היה ממש לא מזמן...) כל התקשורת והעניינים של הנוער, קרו בפייסבוק. מהר מאד החברים שלהם למדו שאותם צריך להזמין ולתאם בטלפון או ישירות פנים אל פנים. וזהו. לא היה עניין. הם המשיכו וממשיכים להיות נערים מעורבים, מוזמנים וחברתיים, גם בלי הפייסבוק.
רק דוגמא לכך שזה לא חייב להשפיע.
מעבר לכך, שאצלנו בסביבה, המפגש היומיומי של פנים אל פנים ולא רק דרך התקשורת, קורה כל הזמן.
בכל מקום הוא עדיין קורה.
04/05/2013 | 11:45
2
75
מנסיוני, אם הילד שלך מספיק מעורה ומוערך - ימצאו איך להשאיר אותו בלופ, כי רוצים שהוא יהיה בלופ.

אם הילד שלך מחוץ ללופ, זה כנראה לא קשור לסוג הסמארטפון שיש לו בכיס...
נכון
04/05/2013 | 12:51
7
זו הסתכלות קצת קשוחה, לדעתי
04/05/2013 | 22:13
48
מן הסתם, אם הילד כוכב, ועכשיו לכולם יש וואטסאפ ולא אין, ידאגו לעדכן אותו על מפגשים. אבל אם מדובר בילד שאיננו כוכב אבל מנסה להשתלב ולהיות חלק, אף אחד לא ידאג לו. מישהו שנחשב קצת לחנון, ויש לו חבר טוב או שניים שהם גם קצת בשוליים, אבל רוצה לנסות להתערות יותר. לא מדובר בהכרח על "קשיים חברתיים".

ואגב, כל הזמן מזכירים את סוג הסמארטפון - זו סוגייה נוספת: סוגיית המותגים היקרים. אני בכלל דיברתי מלכתחילה על קיום מכשיר כלשהו, שניתן להשתייך איתו לוואטסטפ.
אני גרה במקום מרוחק שאין בו
04/05/2013 | 18:00
1
99
אני סיפרתי לבנים שלי בצורה הכי נקייה ופשוטה.
אמרתי שלסבתא יש מחלה, שקוראים לה סרטן. זו מחלה שמופיעה בכל מיני צורות ומקומות.
סבתא היא אישה חזקה והיא תעבור כל מיני סוגים של טיפולים עד שהיא תבריא.

כמו שסיפרתי - ככה הם גם קיבלו את זה. פשוט. עובדתי. מתמודד.
(אבא שלהם, לעומת זאת, היה מזועזע עמוקות מכך שסיפרתי ועוד אמרתי את השם המפורש "סרטן". זבש"ו).
איך זה הגיע לכאן? הזוי.
04/05/2013 | 18:03
15
תגדירי מקום ״מרוחק״
04/05/2013 | 21:45
48
תגדירי ״מצב כלכלי״.

אל תבני על המצפים
04/05/2013 | 22:03
48
הילדים שלי לומדים עם בני מושבים בצפון והצעיר גם משחק עם בני מושבים אחרים כדורסל- הפריפריה של הפריפריה, גם כאן יש דרישה....

<סמארטפון זה כייף ואם אפשר למה לא?>

לא קורה לבן שלי
04/05/2013 | 07:49
111
בן 11.5
מכיוון שמאבד והורס ניידים, יש לו משהו שהוא גרוטאה עתיקה
לא שמעתי ממנו שזה מייצר איזו בעיה
אצלנו בכיתה ד' - לרוב ההורים אין מייל
04/05/2013 | 18:32
4
111
כך שגם לילדים אין צורך בסמרטפון, לרוב יש משהו...אנחנו מפגרים אחרי הקדמה
איך קורה דבר כזה? להורים אין מייל?
05/05/2013 | 09:54
3
17
עוד מתקןפת הבכורה באותו בית ספר
06/05/2013 | 08:34
2
25
עדיין אין רשימת תפוצה במייל בכיתות של הילדים שלי ביסודי...לכי תביני.
למה שלא תזמי רשימת תפוצה?
06/05/2013 | 09:59
1
14
הוועד ניסה ולא הצליח, רק 12 רשומים...
06/05/2013 | 22:15
7
שום דבר הוא לא משמעותי אם לא נותנים לו משמעות
05/05/2013 | 09:28
1
76
את יכולה,את רוצה,תקני לו - אם לא,אז לא,בהחלט אפשר להסתדר בלי.

לבן ה- 9.5 שלי יש,קנינו לו כי זה אמצעי קשר מעולה וכי לא היה אכפת לי
להשקיע בסמארטפון,למעטים מחבריו יש,אולי זה קשור למושב הנידח בצפון בו אנו גרים...

אצל הבן שלי וחבריו הכלי הכי משמעותי שסביבו סובב הכול ולא ניתן לנהל חיי חברה
בלעדיו זה כדור.
פתאום נפל לי האסימון שיש גם משמעות איפה גרים
05/05/2013 | 13:42
68
מעבר לכל מה שאמרת והוא נכון ב 100% אם גרים במועצה איזורית, אז טכנית אי אפשר לפגוש את כל החברים ככה מעכשיו לעכשיו.
לא בטוח אם זאת הסיבה שעליה יקום או יפול סמארטפון אבל אצלנו חוץ מ5 חברות שגרות קל"ב (בישוב) כל השאר הן במרחק הסעה (5-40ק"מ).
אז כל הטיעון של "שיצאו מהבית כדי לפגוש את החברות פנים לא פנים" לא תופס אצלנו ברובו.
תופעה נוראית
05/05/2013 | 15:16
2
80
מדובר בתופעה נוראית הכל מתחיל בהורה אחד לא אחראי שנותן לילד שלו פלאפון ואז זה מתרבה כמו מגפה...אני ממש לא מבין את ההיגיון הזה זה כ"כ לא בריא לילד להחזיק פלאפון. אבל, אם אני ברירה אז לפי דעתי צריך לחפש פלאפון עם כמה שפחות קרינה (SAR)
נוראית. הרעב בסודן מתגמד לעומתה.
05/05/2013 | 20:52
1
49
אם זו תופעה *נוראית*, איך תקרא לילדים מוכים?
מי השווה בין ה-2?!
06/05/2013 | 11:59
8
יש גם מכשירים פשוטים יחסית שתומכים
06/05/2013 | 13:41
31
ב-WhatsApp, כמו הנוקיה הישנים יותר עם המקלדת...  לא בטוח איזה דגמים מהם ספציפית תומכים.
הודעות אחרונות
20:36 | 29.08.15 הפתעות נעימות
07:39 | 29.08.15 אתיר
11:01 | 28.08.15 הפתעות נעימות
10:47 | 28.08.15 הפתעות נעימות
07:19 | 28.08.15 הפוך עם ראש כפול
14:38 | 27.08.15 כתום לנצח
05:39 | 27.08.15 אמא מודיעינית 1
05:27 | 27.08.15 אמא מודיעינית 1
22:29 | 26.08.15 Tal2225
13:30 | 25.08.15 בלדה לאישה
12:30 | 24.08.15 אמא מודיעינית 1
Flix וידאו
חם בפורומים של תפוז
לא מצליחה לתמוך בו
לא מצליחה לתמוך בו
מפחיד אותי שיהיה קשה למצוא עבודה, שנחיה בתת תנאים....
לא מצליחה לתמוך בו
לא מצליחה לתמוך בו
מפחיד אותי שיהיה קשה למצוא עבודה, שנחיה בתת תנאים....
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
עכשיו בפורום מטבחים, על מה פשוט אסור לכם לוותר?
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
עכשיו בפורום מטבחים, על מה פשוט אסור לכם לוותר?
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ