לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.
מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.

איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו
``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?

כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.

הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך.
הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.
כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.
דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.
אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז.
מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":

אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.
יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.
יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.
יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.
עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים.
אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.

אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים

לאה_מ






בת שלוש וחצי ועדיין עושה קקי בחיתול

מאת: bitly
02/11/09 12:03
שלום וסליחה על ההתפרצות לפורום, אני מקווה שזה בסדר שפתחתי הודעה חדשה.

אני אמא לבת שלוש וחצי, אשר גמולה כבר למעלה משנה באופן מלא מחיתולים (פיפי). ילדה ורבלית ומפותחת, אבל... עושה קקי בחיתולים. היא כמובן שולטת על הסוגרים באופן מלא ומודעת למה שהיא עושה, ובכל פעם שיש לה קקי היא מבקשת חיתול, מקבלת, עושה ומורידה.

עד כה התעקשנו איתה רק באופן חלקי, מכיוון שסבלה מעצירויות בעבר (ועדיין מדי פעם יש לה רצפים של כמה ימים שלא עושה בכלל, דבר שמשפיע מאוד על מצב הרוח ועל ההתנהגות), ולא רצינו להחמיר המצב וליצור מאבק או קושי סביב העניין.

דיברתי איתה רבות על הנושא, קראנו סיפורים (היא מתה על סיר הסירים), שאלתי אותה אם היא מפחדת לעשות בשירותים, אחרי כל קקי אנחנו הולכות לשירותים לשפוך את הקקי לשם, מסתכלות עליו, כשאני שואלת אותה (משתדלת עד כמה שאפשר בלי לחץ או דרישה) מתי תתחיל לעשות בשירותים היא עונה בטבעיות "כשאהיה בת ארבע/תשע/עשרים".

ואחרי כל זאת... היא עדיין לא מוכנה לעשות בשום מקום אחר חוץ מהחיתול. לאחרונה התחילה גן עירוני אז אתן מתארות לעצמכן שזה לא קל להסביר את זה לגננת, וכבר היה לנו תאקל פעם אחת סביב העניין. כאמור מפיפי גמולה לחלוטין ומסתובבת כל היום ללא חיתול כבר למעלה משנה, למעט כשמבקשת קקי.

מה עושים??
 
תגיות:
בת שלוש וחצי ועדיין עושה קקי בחיתול
<< ההודעה הנוכחית
02/11/09 12:03
409צפיות
שלום וסליחה על ההתפרצות לפורום, אני מקווה שזה בסדר שפתחתי הודעה חדשה.

אני אמא לבת שלוש וחצי, אשר גמולה כבר למעלה משנה באופן מלא מחיתולים (פיפי). ילדה ורבלית ומפותחת, אבל... עושה קקי בחיתולים. היא כמובן שולטת על הסוגרים באופן מלא ומודעת למה שהיא עושה, ובכל פעם שיש לה קקי היא מבקשת חיתול, מקבלת, עושה ומורידה.

עד כה התעקשנו איתה רק באופן חלקי, מכיוון שסבלה מעצירויות בעבר (ועדיין מדי פעם יש לה רצפים של כמה ימים שלא עושה בכלל, דבר שמשפיע מאוד על מצב הרוח ועל ההתנהגות), ולא רצינו להחמיר המצב וליצור מאבק או קושי סביב העניין.

דיברתי איתה רבות על הנושא, קראנו סיפורים (היא מתה על סיר הסירים), שאלתי אותה אם היא מפחדת לעשות בשירותים, אחרי כל קקי אנחנו הולכות לשירותים לשפוך את הקקי לשם, מסתכלות עליו, כשאני שואלת אותה (משתדלת עד כמה שאפשר בלי לחץ או דרישה) מתי תתחיל לעשות בשירותים היא עונה בטבעיות "כשאהיה בת ארבע/תשע/עשרים".

ואחרי כל זאת... היא עדיין לא מוכנה לעשות בשום מקום אחר חוץ מהחיתול. לאחרונה התחילה גן עירוני אז אתן מתארות לעצמכן שזה לא קל להסביר את זה לגננת, וכבר היה לנו תאקל פעם אחת סביב העניין. כאמור מפיפי גמולה לחלוטין ומסתובבת כל היום ללא חיתול כבר למעלה משנה, למעט כשמבקשת קקי.

מה עושים??
אני חושבת ש"קורס קקי" של שרון יכול להתאים לכם
02/11/09 13:51
123צפיות
מצרפת לך קישור לדיון הרלוונטי - ומציעה לך לקרוא את כל השרשור, לא רק את ההודעות העוסקות ב"קורס"
אם זה נראה לך מתאים - אשמח אם תנסי ותדווחי. אם לא - נמשיך לחשוב יחד
אצלינו זה בהחלט עזר
03/11/09 14:33
72צפיות
הזאטוט היה בן שלוש וחצי או כבר קרוב לארבע.......
אמממ
04/11/09 00:37
54צפיות
זה נראה מעניין, אני חייבת להודות.

הבעיות הצפויות:
1. כאמור, יש לה תקופות משתנות מאוד של עשיית קקי. כרגע למשל עושה בערך פעם בשבוע, מה שמעכיר מאוד את האוירה בימים שלפני, ואני חוששת "להתעסק" עם הנושא/האזור, כי עד שזה כבר מגיע, מעדיפה שתשתחרר מזה וזהו. מה דעתכן - שיקול נכון או לא לקחת בחשבון וללכת על זה בכל מקרה?

2. חוששת מהתקפי "לא בא לי" ושאר מצבי רוח, או שכלל לא תבין למה היא אמורה לרצות את זה, אבל ברור שעדיף לנסות, זה בטח לא מזיק. בחזרה ל-1, אתן חושבות שזה מתאים גם לתקופות של עצירויות?
בעצירות הייתי מנסה לטפל בדרכים תזונתיות
04/11/09 07:35
29צפיות
(שתיה מרובה, כלכלה "משחררת" - הרבה סיבים, ולהמנע מדברים "עוצרים").
וכדאי לנסות לרתום אותה להתלהבות של ה"קורס" - אולי להכין יחד איתה את הדברים או סתם להלהיב אותה, ולהשיג ממנה שיתוף פעולה בדרך זו.
ניסינו כמובן
04/11/09 10:06
35צפיות
וכאמור זה בא והולך, ללא קשר נראה לעין לתזונה.

האמת היא שאני חוששת מעצירות "פסיכולוגית" או לכל הפחות מקשר בין השניים או החרפה של העצירות בשל התעסקות עם נושא הגמילה. את חושבת שיש בזה ממש או אני חוששת לחינם?
זה בהחלט יתכן!
04/11/09 11:09
26צפיות
נסי להתייעץ גם עם רופא הילדים בעניין הזה.
עדיין, הייתי (במקביל למה שהרופא מייעץ) משתמשת בתזונה כבסיס לטיפול.
האם היו לכם בעיות של עצירות לפני הגמילה?
04/11/09 10:08
34צפיות
ניסיתם לתת תוספים מרככי צואה כמו פגלקס ודומיו? התייעצתם עם רופא הילדים בנושא?
אנחנו נקלענו לבעיות בגלל שבני פיתח עצירות בעקבות הגמילה, ואני מאד ממליצה לנסות להגיע למצב של יציאות סדירות לפני התחלת קורס קקי. העצירות גורמת ליציאה להתקשות מאד ולכאבים של ממש, וזה יכול גם להגיע ליותר מכך. בסופו של דבר גם בני נגמל עם סוג של קורס ועם המון עידוד וגאווה, אבל הוא עדיין טופל במרככי צואה באותו הזמן. לא הייתי מנסה אחרת.
כן, היו לנו
04/11/09 21:50
24צפיות
וזו למעשה הסיבה שלא רציתי להתעסק עם הנושא עד עכשיו. השתמשנו בסירופ טבעי שדי עזר. פעם אחת הגענו לרופאת ילדים אחרי יותר מדי זמן ללא יציאה והיא נתנה ערכת חוקן ביתי, שמאוד לא רציתי להשתמש בה, חיכיתי עוד יום והיא עשתה ספונטני. בעיקרון הפיתרון של הרופאה היה תמיד התערבותי מדי - נתנה תרופות וחוקנים ולגבי הגמילה אמרה "תגמלי אותה". כך שלא יודעת מה היא תוכל להועיל כעת.

אולי באמת אמתין לאחת התקופות הקלות יותר מבחינת יציאות (זה תמיד בא והולך) ואז אלחץ יותר בכיוון של הקורס. תודה לכולכן, עזרתן מאוד!
הסירופ הטבעי עדיין עוזר?
05/11/09 07:37
19צפיות
הייתי נותנת ועושה קורס קקי תוך מתן הסירופ, כדי לדעת בוודאות שלא תיווצר בעיית צואה קשה מדי.

ד"א, קראתי בזמנו המלצה של מישהי להעביר את הילד שעדיין עושה בחיתול לשבת על האסלה *עם החיתול* כדי להתרגל לשינוי התנוחה ורק אחרי כמה פעמים כאלה לנסות להוריד חיתול. אולי שווה לנסות.

בהצלחה.
Flix
תמר דגן - פסיכולוגית

תמר דגן-פסיכולוגית בכירה

מוסמכת לטיפול במצבי לחץ, משבר וטראומה>>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
לעמוד הפורום