לא מנוהל - רוצה לנהל את הפורום? לחץ כאן.
אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
אמרו חז``ל: ``כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות``

כשעמדנו מתחת לחופה, אני כמו מלאך בלבן ואתה מחויט ונרגש הבטנו אחד על השני וידענו – זה לנצח.
מי לא היה בסרט הזה?
מסתבר שלנצח זה לא ממש החזיק ואנו יוצאים לדרך חדשה ולא מוכרת עם הקשיים הייחודיים לנו - שומרי המצוות.
הסטיגמה, החיים כיחיד בחברה הדתית הסוגדת לתא המשפחתי, הבדידות בשבתות וחגים, שידוכים ועוד.
מטרת הפורום הוא ליצור מקום שיהא בית ואוזן קשבת לגרושים וגרושות דתיים. לשתף, לייעץ ולתמוך אחד בשני בקשיים ובלבטים בצרות ובשמחות.

הפורום מיועד לכל מי שמגדיר עצמו שומר תורה ומצוות ללא הבדלי כיפות, פאות ומטפחות...

מצוות לא תעשה בפורום:
*לא תכתבו בשבת וחג
*לא תכתבו דברי כפירה
*לא תכתבו דברים המהווים לשון הרע
*לא תפרסמו מספרי טלפון או מודעות פרסומיות
*לא תפרסמו מודעות הכרויות

מצוות עשה:
*הודעות אישיות יש להעביר לגולשים או למנהלים באמצעות תיבת המסרים או הדוא``ל בלבד
*שמרו על שפה נקייה


הודעות שלא יענו על התנאים הבאים יימחקו ובמידת הצורך הכותב יחסם ללא התרעה מוקדמת.

תיהנו מהחיים וזכרו שהכול לטובה

שבלולית



שעת סיפור סיפור חסידי לשמחת תורה

29/09/07 23:40
סיפור חסידי לשמחת תורה

יהודי אחד נהג לפקוד את ביתו של הרש"ב*** בכל שנה בחודש תשרי ונהג לחגוג את כל החגים אצלו. בזמן ההתייחדות, נהג לבקש ברכה אחת בלבד , להעמיק את דבקותו בתורה וברוחניות , מעולם לא ביקש דבר לעצמו.

לימים , בנו חלה מאוד במחלה חשוכת מרפא , הוא ביקר אצל כל הרופאים שהשיבו את פניו ריקם , תשובתם הייתה שאין דרך לרפא את ילדו בדרך הטבע , ועליו לצפות לנס כי לא נותרו לו ימים רבים לחיות.

חודש תשרי הגיע , וכמנהגו בכל שנה נסע לחגוג את החגים בביתו של הרש"ב .  לפני שמחת תורה ביקש להתייחד עם הרבי , ולבקש בפעם הראשונה בחייו ברכה לרפואה עבור בנו החולה. נהוג היה בזמנו להיכנס לחדרו של הרבי ולהניח פתק ובו הבקשה לברכה בקצה השולחן , שם ישב הרבי . אם הרבי היה לוקח את הפתק ומעיין בו , היה מברך את היהודי , ובמידה והפתק היה נשאר על השולחן סימן היה כי לא ניתן לשנות את רוע הגזירה , וכי הרבי אינו יכול לסייע במקרה זה.

היהודי נכנס לרבי והניח פתק ובו בקשה לברכה עבור הילד החולה , לאחר דקות ספורות היהודי הבחין כי הרבי אינו נוטל את הפתק , ויצא את חדרו מדוכדך.

זמן שמחת תורה אצל הרבי היה אירוע מיוחד , השמחה הייתה כל היום וכל הלילה , החסידים נהגו לרקוד ולזמר ניגונים חסידיים , לשתות ולאכול , היהודי החליט להצטרף לשמחה ולשכוח מעט מבעיותיו הקשות. הוא רקד ושמח בשמחת תורה בדבקות עצומה , עד שנשתכחו כל צרותיו.

לאחר שהסתיים החג לפני שעזב את ביתו של הרבי , הוא התבקש לסור לחדרו להתייחדות נוספת.הרבי פתח ואמר כי ידוע לו שהוא סירב לקחת את הפתק בפגישה הראשונה , כיוון שברוח קדשו ראה כי לא ניתן לבטל את רוע הגזירה, אולם מהשמיים ראו את דבקות שמחתו בשמחת תורה וההתרשמות היתה עצומה ולכן מהשמים בוטלה הגזירה. הרבי בירך אותו כי ואמר לו סע לביתך לילדך לא יאונה כל רע ורפואה שלימה קרובה לבוא. היהודי נסע לביתו והתבשר כי בזמן נסיעתו בנו נרפא כליל מהמחלה.

*** רבי שלום דובער שניאורסון, אדמו"ר הרש"ב מחבר ספרי חסידות, מגדולי מנהיגי היהדות החרדית היה האדמו"ר החמישי בתולדות אדמו"רי חב"ד. בן נינו של מייסד השושלת רבי שניאור זלמן מלאדי (האדמו"ר הזקן). ועסק הרבה בתפילה ובהתבוננות ברוממות האל. נודע בחסידותו ובפרישותו, והתעסקותו בתפילה באופן מיוחד. נודע בין החסידים כ"עובד" שפירושו במינוח החסידי אדם המתעסק רבות בעבודת ה' פנימית ובהכנעת יצרו. חסידים רבים נהגו לפקוד את ביתו להתייחדות ולשטוח בפניו את בעיותיהם ולבקש ברכה לפרנסה , זוגיות , רפואה וכו' .
 
שעת סיפור סיפור חסידי לשמחת תורה
<< ההודעה הנוכחית
29/09/07 23:40
543צפיות
º
סיפור מדהים היש כאלה צדיקים גם בימינו
30/09/07 01:07
185צפיות
סיפור יפה! יש תקוה לפעולתינו...
30/09/07 10:16
8צפיות
º
ישר כוח, גמזו אין עלייך
30/09/07 20:16
8צפיות

האזור שלי בפורום
לעמוד הפורום