כל הורה הוא גם מחנך. מלבד הטיפול הטכני בילדים, ומלבד האהבה הרבה שהוא מרעיף עליהם, עליו לדאוג גם ... לגדל אותם כך שיהיו אנשים בוגרים, מתלבטים, ומקבלים החלטות נכונות , מבטיחים דברים, ועומדים בהבטחותיהם, שולטים בעצמם וברגשותיהם, מוציאים לפועל את הכוחות הגנוזים בהם, עומדים בביטחון מול כל מה שהחיים יזמנו להם. לחנך? מה הבעיה? אני יודע איך - "כשאני אהיה אבא אני אף פעם לא אומר...." "הילדים שלי אף פעם לא..." "כשאני אהיה אמא אני אף פעם לא אצעק על הילדים". וכל הורה בטוח שהוא יידע להקשיב, ולהכיל, להציב גבולות מבלי לאיים, לחנך מבלי להעניש, לעשות הכל מתוך מחשבה תחילה, וליצור עם הילדים מערכת יחסים שיש בה הערכה וכבוד הדדי. אבל כל המילים הגבוהות והיפות הולכות לאיבוד במבחן המציאות. אנחנו מנסים להיעזר בסביבה הקרובה, ויוצאים מתוסכלים. סבתא שואלת למה אנחנו לא נותנים פליק אחד ודי, השכן ממול חושב שאנחנו מדי ליברלים עם הילד, והילד מצידו בוכה ש"לכולם מרשים, ורק לו לא". ואין עם מי להתייעץ.
הפורום הזה הוא המקום להתייעצויות ולדיונים בנושאי חינוך ילדים ונוער, החל מגיל חמש ועד לגיל הגיוס. אפשר להגיע באופן חד פעמי ולשאול שאלה, אפשר לקפוץ מדי פעם ולעדכן בהתפתחויות, ואפשר לגלוש באופן קבוע, ולתרום מהניסיון שהצטבר בבית לטובת אחרים. כולם מוזמנים, וכל השתתפות תורמת, כי חשוב לחנך את הדור הבא, והחינוך מתחיל מהבית.