לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" של תפוז

פורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" נועד לכל חובבי הלשון באשר הם.

כאן אנו שואלים שאלות, עונים תשובות יפות ומנומקות, מנהלים דיונים, מתלוצצים, מצביעים בסקרים ומתעדכנים בכל הנוגע לעולם הלשון העברית. מדברים "בגובה העיניים", ללא התחכמויות או התפלספויות פלצניות.

 

תוכני הפורום ומטרותיו

הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.

 

תקנון הפורום

יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.

 

יצירת קשר עם הנהלת הפורום

כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.

 

שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

 

מנהלי הפורום

לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את תקנון הפורום ואת כללי הכתיבה. תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
הודעה חדשה

מילים עם מס' משמעויות

מאת: evanescent
09/03/10 19:11
חשבתי על כך שלמילה "להדיח" בעברית, יש שלוש משמעויות שונות לגמרי: 1. לשטוף  2. להעזיב (להדיח ממשרה או תפקיד למשל)  3. להסית.
מישהו זוכר במקרה עוד מילים כאלה, עם שלוש משמעויות שונות לחלוטין? זה סתם מעניין אותי.
(ואני לא מתכוונת למקרים בהם יש למילה משמעות מקורית אבל נוהגים להשתמש בה גם בתור דימוי, כמו למשל "לרחף").
 
תגיות:
מילים עם מס' משמעויות
<< ההודעה הנוכחית
09/03/10 19:11
1424צפיות
חשבתי על כך שלמילה "להדיח" בעברית, יש שלוש משמעויות שונות לגמרי: 1. לשטוף  2. להעזיב (להדיח ממשרה או תפקיד למשל)  3. להסית.
מישהו זוכר במקרה עוד מילים כאלה, עם שלוש משמעויות שונות לחלוטין? זה סתם מעניין אותי.
(ואני לא מתכוונת למקרים בהם יש למילה משמעות מקורית אבל נוהגים להשתמש בה גם בתור דימוי, כמו למשל "לרחף").
בדיקה קלה במילון תראה לך
09/03/10 20:21
172צפיות
שמשמעות 1 שייכת למילה אחת (לְהָדִיחַ),
ואילו משמעויות 2 ו-3 שייכות למילה אחרת (לְהַדִּיחַ).
תודה
09/03/10 20:51
51צפיות
ובהקשר לשאלה, גם מילים עם שתי משמעויות שונות יהיו טובות.
תסלחו לי על הבורות, אבל..
10/03/10 19:28
96צפיות
מה ההבדל בין 2 המילים?

אחת עם פתח ואחת עם קמץ?

זה לא אותה מילה?..
זו אותה משמעות בסיסית
09/03/10 23:19
85צפיות
להדיח = להזיח = להטיח = להסיח.
לא הבנתי
10/03/10 00:08
47צפיות
אני לא יודעת מה זה "להזיח" אבל אני יודעת מה זה "להטיח" ו"להסיח" ואלו דברים שונים לגמרי מ"להדיח".
דברים שונים יכולים להיות ממש דומים
10/03/10 02:07
54צפיות
המשמעות היסודית של השרשים האלה היא לדחוק הצידה, להעביר, להסיט. להדיח כלים זה להעביר, או להזיח, מעליהם את הלכלוך. להדיח מישהו ממשרתו זה להעביר אותו ממצבו. להדיח לדבר עברה זה להסיט מישהו מדרך הישר אל דרך מפוקפקת.
º
אגב, להסית = להסיט את הדעת
10/03/10 02:09
52צפיות
אוקיי, תודה על ההסבר
10/03/10 03:06
19צפיות
אבל עדיין נראה לי שקשה להגיד שאלו דברים ממש דומים - כי למרות שכל המילים מתארות העברה מסוימת ממצב אחד לאחר, תוך כדי הסרה של משהו, מוחשי או לא - זה עדיין מאוד משנה באיזה סוג ההעברה מדובר, ולכן המשמעות שונה מאוד. למשל, לפי הפירוש הראשון מדובר בחפצים בלבד, והשניים האחרים מתיחסים לאנשים בלבד - זה הבדל משמעותי, שלא לדבר על כך שאופי המצב המשתנה שונה לגמרי בכל אחד מהפירושים.

מה שאתה אומר מקביל לוגית לכך שתאמר ש"אידוי" ו"עיבוי" הם ממש דומים במשמעות כי בשניהם מדובר על מעבר ממצב צבירה אחד לאחר, אך שני המונחים הנ"ל הם  בעצם הפכים אחד של השני ולכן ממש לא נכון לומר זאת עליהם.  (במקרה שלנו לא מדובר בהפכים, אבל זו דוגמא שממחישה למה אני אומרת שהמשמעות לא דומה).
אידוי --- מהשרש ד, עיבוי --- מהשרש ב
10/03/10 07:36
30צפיות
את צודקת שאותה פעולה יכולה להיות שונה בנסיבות ביצוע שונות.
לא הבנתי את מה שכתבת על השורשים
10/03/10 18:54
17צפיות
,סליחה. אני מודעת לכך שנתתי דוגמא עם שתי מילים שלכל אחת שורש שונה, אבל הדוגמה הזו נועדה להדגים את הלוגיקה בה השתמשת כדי להסיק שלשתי מילים משמעות דומה, כך שרק המשמעות משנה למה שניסיתי להראות, ולא השורש.
אכן, רציתי רק להראות את השוני בשרשים
10/03/10 19:24
10צפיות
כמובן ש"דומה" תלוי במה משווים.
כל זה לפי גישת ציפלך.
10/03/10 21:41
24צפיות
לפי הגישה המקובלת, אלה מילים שונות לחלוטין עם שורשים שונים, כפי שהציג עובד האקדמיה, וממש לא חייב להיות קשר ביניהן.
גם לי המשמעויות נראות שונות לחלוטין זו מזו
10/03/10 22:17
15צפיות
כמו שהבהרתי. אך לפי מה שהבנתי מדברי עובד האקדמיה, עדיין שתי משמעויות שונות שיכות לאותה מילה, מאותו שורש (כלומר, ביחס לדבריך: "אלו מילים שונות לחלוטין.." - רק שתי מילים הן שונות, ולא שלוש).
משמעים שונים לאותה מלה
10/03/10 13:26
89צפיות
ראי שאלה זו והתגובות שאחריה.
ולדברים שכתבנו שם, את יכולה להוסיף גם את המלה גָּמָל (הבהמה) וגם גַּמָּל (הנוהג בה) ואף גָּמַל (מסמים או מתרופות או מחלב אם). ואני גם מקווה, שתגמלי לי על התשובה הזאת.
º
תודה. לאיזה גמול אתה מצפה?
10/03/10 19:07
21צפיות
º
אולי לגמל גמול
10/03/10 19:26
13צפיות
אולי
10/03/10 21:42
7צפיות
תוכלי לבוא אליי ולהגעיל לי את הכלים לפסח (נזכרתי שגם "להגעיל" היא מלה בעלת שני משמעים כמעט הפוכים).
º
מה פתאום, אני לא מגעילה!
10/03/10 22:10
16צפיות
ואגב,
10/03/10 19:36
15צפיות
אותה רשימה תצטמצם משמעותית אם המשמעויות השונות יצטרכו להיות של מילה ששייכת לאותה קטגוריה של מילים - נניח רק פעלים או רק שמות עצם (ב"להדיח" למשל זה פועל בשלושת המשמעויות, ואפילו באותו בנין ואותו זמן). אני יודעת שלא נתתי מגבלה כזאת בשאלה, סתם ציינתי.

ואם אני כבר פה, מה המילה בעברית למה שניסיתי לומר ב"אותה קטגוריה של מילים"? כלומר, היתי צריכה לומר :"שיכת לאותו/ה.....?
גאל-גאל
10/03/10 21:02
15צפיות
כלומר הציל/ טימא.
דיבר-דיבר (אמר/ השמיד)
הגה-הגה (חשב/ הסיר)

אם כי אינני תומך בכל דברי ידידי ציפלך, אני מוכרח לומר שדבריו אינם כה רחוקים מלהיות נכונים או לפחות בעלי בסיס הגיוני. הבה ניקח כדוגמא את השורשים הבאים:
נד"ד- נד"ה- נד"ח-נו"ד= כולם במשמעות של הרחקה. תופעה זו גרמה לי להבין שיש שורש אב לשורשים אלה והוא נ.ד.
חיבת לומר
10/03/10 21:39
12צפיות
שאף פעם לא שמעתי את המילים האלו נאמרות/נכתבות במשמעותן השניה שאתה מציין כאן (אולי חוץ מ"גאל"), ולא היתי מודעת לה כלל. אבל אם אתה אומר אני אאלץ לסמוך עליך

אותו שורש או שורש אב לא אומר שמשמעות של מילים היא דומה, לפחות לא לפי איך שאני מגדירה דמיון. ואגב, "להשריש" ו"לשרש" הם עד כמה שידוע לי שני הפכים, למרות שהם מאותו שורש.
"לא לפי איך שאני מגדירה דמיון."
10/03/10 23:49
8צפיות
ואיך את מגדירה "דמיון"?
קשה להגדיר את זה במילים
11/03/10 00:46
6צפיות
דמיון זה מושג יחסי כמובן, ויש בו דרגות. ברור שאני מסכימה שהמשמעויות שהזכרתי יותר דומות אחת לשניה מאשר נניח למשמעות של הפועל "לאכול", והרבה אחרים, אבל הדמיון מבחינתי עדיין לא מתקרב לסף שבו אני אכריז שהם "ממש דומים" כמו שנאמר כאן, כי מבחינתי ההבדל במשמעות הוא עדיין רב.

מבחינות מסוימות יש גם הרבה נקודות דמיון ביננו לבין חתולים, לשנינו יש DNA, גפיים, ואנחנו גם חולקים את הצורך באכילה, נשימה ושינה. אני מניחה אבל שעדיין לא הית אומר שאנחנו ממש דומים, נכון? אז כל אחד והסף שלו לתואר "דומה"....
להשריש ולשרש הם לא ממש הפכים
10/03/10 23:55
83צפיות
המשמע הישן של להשריש הוא לעקור מהשרש.
המשמע החדש הפוך.
כלומר, בישראלית אלו הפכים, בעברית לא.
תיזהר מלדבר בצוקרמנית
11/03/10 00:15
12צפיות
בסוף יבצעו בך לינץ'
º
אתה טועה, בלשון המקרא שני המשמעים קיימים.
11/03/10 18:31
16צפיות
º
לא מוכר לי השריש במשמעות "עקר מהשורש"
11/03/10 23:32
15צפיות
º
השריש = השריץ שרשים
12/03/10 03:48
7צפיות
º
אכן
12/03/10 07:48
1צפיות
בבניין פיעל. השורש מבטא פעולת הכאת שורש
12/03/10 11:02
7צפיות
ועקירתו, ומעניין שגם עקר ועקר (במשקל סגולי) הינם הפוכי המשמעות.

נראה לי כי סירס גם מתקשר לשר"ש לא?
אני מודע לזה
12/03/10 11:27
4צפיות
חשבתי שהתכוונת ששתי המשמעויות היו גם בבניין הפעיל.
סירס לא קשור לכאן, זאת מילה שאולה מאכדית. ראה http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%99%D...
º
*סריס שאולה מאכדית, וממנה נגזר כמובן הפועל
12/03/10 11:29
2צפיות
אז למה סריס ולא שריש?
12/03/10 13:50
2צפיות
הרי שין אכדית= שין עברית.
יתר על כן סריס בדומה לשׂר וכן בארמית מצאנו סרך (שר, פקיד) ולפלשתים סרן. עד כמה הזיהוי שהבאת מוחלט? אולי המילה היא שר+ סיומת- יש או שמא הקבלה לשורש שר"ש כמו עקר (חסר כוח תולדה וכן שורש במשקל הסגולי), מפליא עוד יותר שלפר מסורס דווקא נתייחדה המילה שור...
אכן, סריס = שר ראשי, סר למשמעת המלך
12/03/10 13:59
3צפיות
שאם לא מסירים את ראשו.
יש בעולם משהו מוחלט?
12/03/10 14:24
5צפיות
הזיהוי מבוסס היטב, ככל הידוע לי. כנראה שבניב המסוים של האכדית שממנו נשאלה המילה, בתקופה המסוימת  שבה היא נשאלה, השי"ן נהגתה באופן שנשמע לדוברי העברית העתיקה דומה יותר לסמ"ך.
º
ועל פי מה ואיך הוא מבוסס תוכל לומר גם לי?
12/03/10 15:26
2צפיות
אני לא מכיר את הפרטים
13/03/10 19:14
2צפיות
אבל תן דעתך שבצירוף האכדי ša rēši מצויים שני המשמעים של סריס: "פקיד בכיר" ו"גבר מסורס".
º
אכן, סרס = שרת, סריס = משרת השורץ בבית אדוניו
13/03/10 20:43
1צפיות
º
שורץ ואיננו משריץ
13/03/10 22:12
1צפיות
נתתי דעתי
13/03/10 23:14
2צפיות
ובכל זאת אני בספק אם שאלו את המילה המקורית וגם משמעותה הענפה יותר...
יתר על כן ההנחות שהעליתי אינן נופלות כהוא זה בפני טיעון מקובל שפרטיו אינם ידועים
לא ידעתי שלשון הפלישתים היתה שמית
13/03/10 08:14
4צפיות
נדמה לי שמשערים שהם היו עם הודואירופי (יש האומרים אילירי).
הם כנראה לא היו שמיים
13/03/10 17:30
1צפיות
אני לא חושב שיש זיהוי ברור ומוסכם על כולם, אבל יש גם כאלה שטוענים שהם היו שבט יווני (והם מקשרים את המילה "סרן" ל-tyrannos ביוונית - שממנה הגיע tyrant). לא יודע עד כמה זה מבוסס.
היונים הגיעו להלס כמה מאות שנים
13/03/10 19:51
2צפיות
אחרי שהפלישתים הגיעו לחופי א"י. באותה תקופה העם השולט בכל הבלקן ובחלק גדול מאסיה הקטנה היו האילירים, אבותיהם הקדומים של השיפרים (אלבנים) בני ימינו.
כבלשן צריך לענין אותך שהשפה האילרית היא אחת השפות ההודוארופיות הראשונות באירופה, הרבה לפני הלטינית.
אל תשאל אותי
14/03/10 15:37
3צפיות
נראה לי שבכל זאת בתקופה הפלישתית (בסוף האלף השני לפנה"ס), התרבות המיקנית כבר היתה קיימת ביוון ובחלק מאיי הים התיכון. השפה שהמיקנים דיברו זאת לא היוונית הדורית, היונית או האאולית שאנחנו מכירים מן התקופה הקלאסית, אבל זאת עדיין יוונית, מאוד עתיקה. היא נתגלתה על לוחות שנכתבו בכתב שנקרא Linear B, ופוענח רק בשנות ה-50 של המאה ה-20 או משהו כזה.

לגבי האילירית, מבחינה היסטורית זאת אכן שפה מעניינת, אבל למיטב ידיעתי יש לנו קורפוס מאוד קטן של טקסטים ששרדו ממנה, אנחנו יודעים עליה בעיקר ממילים שתועתקו בשפות אחרות ומשמות מקומות. זה מעט מאוד נתונים, ככה שבעצם אנחנו כמעט ולא יודעים עליה כלום.
º
אולי שאילה מאנגלית: sir is
12/03/10 14:21
צחוק צחוק, יש לא מעט מלים דומות
13/03/10 09:09
8צפיות
בלשונות הודוארופיות ובלשונות שמיות. יש אפשרות סבירה מאד שמלים חלחלו בין הלשונות ההודוארופיות בצפון מזרח הודו, פרס ואפגניסטן לבין הלשונות השמיות בעירק של היום והחופים המזרחיים של המפרץ הפרסי.
º
אכן, is = אז, זה
13/03/10 20:39
1צפיות
º
ו-ism = אז מה
14/03/10 15:29
º
לא. ism = is-am
14/03/10 17:22
º
am = עם, עמבה = עם-בה
14/03/10 20:30
º
אכן, am = עם, אם
14/03/10 23:12
º
עם I think therefore I
15/03/10 05:26
º
עם me?
15/03/10 05:43
º
סריס = זריז?
12/03/10 13:54
4צפיות
לא פלא.
12/03/10 11:23
6צפיות
הוא פשוט לא קיים במשמעות דנן.
º
זה שלא נתקלת בו, לא אומר שאינו קים
13/03/10 08:18
2צפיות
ידיעת העברית אינה באה אצלי מהיתקלויות.
13/03/10 16:01
4צפיות
כמו בכל דבר, גם לבירור משמעויות של מילים יש מקורות מוסמכים - המילונים הטובים.
חיפשתי בהם ולא ראיתי שם שמץ של עדות להודעתך הפסקנית:

"המשמע הישן של להשריש הוא לעקור מהשרש.
המשמע החדש הפוך.
כלומר, בישראלית אלו הפכים, בעברית לא.",

או, כמאמרם ז"ל: לא מניה ולא מקצתיה.
לכן כתבתי מה שכתבתי.
תאמיני לי שהמשמעות דומה
11/03/10 18:25
8צפיות
לפחות לפי תפיסתי
נכון, להשריש ולשרש הם הפכים אז אולי הם אינם חולקים אותו שורש באמת?
איזה עוד שורש יכול להיות
11/03/10 19:00
4צפיות
לאחד הפעלים האלה חוץ מ ש.ר.ש?
אם היה מדובר באותיות אהו"י תחיליות או סופיות, היתי יכולה להבין אפשרויות אחרות, אך מכיוון שמדובר כאן בש' בהתחלה ובסוף, מאיפה עוד היא תוכל להגיע אם לא מהשורש?

ובענין ה"להאמין לך" - כאן זה לא ענין של ידע לשוני, כי שנינו מבינים את משמעויות המילה באותה מידה (יש להניח) - אנחנו חלוקים רק ברמת הדמיון שאנו מיחסים להן, ולכן זה לא יכול להיות משהו שבו אני פשוט "אאמין" לך, זה לא ענין של אמונה . (זה קצת כמו שאני אומר שמשהו לא טעים לי ותאמר לי "תאמיני לי שזה טעים").
בנוסף, לגבי השורשים -
11/03/10 23:54
3צפיות
במקרה חשבתי על עוד שתי מילים מאותו שורש שמשמעותן אינה דומה כלל : "לקרב" (להפוך לקרוב) ו"להקריב" (קורבן). יש בינהן אולי קשר קלוש, אבל עדיין המשמעות שונה לגמרי.
משמעות השרש קרב היא: נמצאו כמה גופים יחד
12/03/10 01:28
4צפיות
והמשמעות הגנטית הזו מוטמעת במילים קִרְבָה, קָרוֹב, קְרָב (מאבק של קרובים) קֶרֶב (הקרביים הצפופים בחלל הבטן), קָרְבָּן.
בראיה זו השרש קרב קרוב לשרש חרב.
לא הבנתי איך המילה "קרבן"
12/03/10 15:05
6צפיות
קשורה מבחינת משמעות. השאלה שאנו דנים בה היא האם קרבה בשורש מעידה על דמיון במשמעות (כשקרבת השורש עצמה לא מוטלת בספק) ולא הבנתי איך המענה שלך לדוגמא שנתתי תורם לדיון בשאלה הזו.
º
קשורה למה? דמיון במשמעות, למה?
12/03/10 16:39
4צפיות
קשורה לשאר המילים מאותו שורש שהזכרת,
12/03/10 16:45
2צפיות
מבחינת משמעות. (ואת הקשר של שאר המילים זו  לזו דוקא הבנתי).
כבר אמרתי, מקריבים תקרובת
12/03/10 17:26
1צפיות
וזה דבר ויקי הידענית:
המילה "קורבן", מלשון קירבה, יש לה משמעות של קירבה גאוגרפית, בכך שהאדם מביא ומקרב את מתנתו אל המקום הנחשב למקום שכינתו של ה'. מלבד זאת, יש למילה זו משמעות של קירבה רוחנית, שכן באמצעות הקורבן האדם "מתקרב" לאל. על פי תפיסת היהדות, האל אינו אוכל ושותה את הקורבנות. הבאתם היא הבעת רצון של האדם והעם בקשר חיובי עם בורא העולם, ורצונו של ה' בקורבן משמעו שה' מרוצה מהתנהגותו של בעל הקרבן. לכן, קבלת הקורבן מותנית ושלובה בהתנהגות מוסרית. תפיסה זו מודגשת רבות בדברי הנביאים, ושורשיה מופיעים כבר בתורה.

המשמעות של קרבן התרחבה עם הזמן והיום ישנם אנשים שאומרים שציפלך מקריב (מחריב?) את עצמו למען הזכות להתקרב לפורום.
ומה תאמר על "סיפר"?
13/03/10 00:51
1צפיות
הרי אפשר לספר סיפור, ואפשר לספר את שערו של מאן דהו. האם גם כאן אתה מוצא דמיון במשמעות? , נראה לי שצריך להיות בעל דמיון פורה במיוחד בשביל למצוא קשר כאן...
ואם מדברים רק על אותו שורש, הרי שבבנין אחר אפשר למצוא את הפועל "ספר" (פריטים למשל) שגם הוא מאותו שורש, אך למרות זאת אין למשמעותו שום קשר לשתיים הקודמות.
1-2
13/03/10 20:52
2צפיות
1. סיפר = שיפר את מראה השער.
2. סיפר = יצא לספארי מילולי.
זה היה בצחוק?
13/03/10 21:44
1צפיות
כי נראה לפי התשובה שאיבדת את חוט הדיון.
º
זה בציפלכית, לא תביני
13/03/10 21:49
1צפיות
º
לא לגמרי, אבל עוד נחזור לזה
14/03/10 00:57
1צפיות
אולי בגלל האבות שהעבירו את בניהם באש
13/03/10 08:28
2צפיות
בפולחן המולך (ע"ע גיא בן הנום).
את מדברת על הלך המחשבה
12/03/10 11:12
2צפיות
השונה בין המציאות דהיום ודאז...

אולי הבאת הקורבן מבטאת התקרבות לאל ובכך חוסל הניגוד?!
º
ואולי זו תקרובת לאל
12/03/10 14:02
2צפיות
צפיתי שתאמר זאת
12/03/10 15:01
3צפיות
(לכן ציינתי שאני מודעת לקשר קלוש במשמעות בין שתי המילים), אך אני לא מסכימה.

התכוונת בודאי לומר שמטרת הקרבת הקורבן היתה להתקרב לאל - לא נכון לומר שהיא מבטאת התקרבות כי עצם ההתקרבות תלויה ברצון האל והיענותו לקורבן. הרי לא הגיוני שאדם יוכל להחליט להיות קרוב לאל אם האל לא מעונין בקרבתו - זה סותר את עיקרי הדת ואת תפיסת האל ככל יכול.

אז בהקשר לכך שזו מטרת הפעולה - ממתי מטרה נחשבת דומה מבחינת משמעות לפעולה שנעשית בשביל להשיג אותה?
אם אני אוכלת בשביל לשבוע, האם ניתן לומר ש"לאכל" דומה במשמעות ל"לשבוע"?
אם אני לומדת בשביל להשתכר יותר - האם שני הפעלים האלו דומים במשמעות?

כמובן, יכלתי להמשיך באינסוף דוגמאות, אך אני מניחה שהרעיון ברור.
אוקיי, הבה נראה
12/03/10 15:54
1צפיות
את טוענת שייתכן ואין קשר בין קרב-הקריב, אבל ראי את הדוגמאות הבאות:
בא- הביא
ניגש- הגיש
נגע- הגיע (אם כי הגיע משמש גם כפועל בבניין קל)

כלומר יש קשר בל ינותק מבחינת העברית בין סמיכות הפועל אל משהו/ מישהו, לבין גרימת הסמיכות של משהו -כלומר קרב>הקריב עוקב אחר השטאנץ
אגב אני יכול להביא לך זר פרחים במטרה להתקרב אלייך ולמרות שתדחי אותי עדיין יהיה זה נסיון להתקרב...

אני לא חלקתי על כך שזה ניסיון
12/03/10 16:05
2צפיות
להתקרב (זה בהקשר למשפט האחרון שלך), רק אמרתי שלא הגיוני שמה שמנסים להשיג יחשב דומה במשמעות לפעולה שעושים בשביל להשיג אותו.
º
היית שם? את יודעת מה חשבו מי שהקריבו קרבן?
13/03/10 08:32
1צפיות
זה לא קשור
13/03/10 13:20
1צפיות
הסברתי כבר - אני מקבלת שהמטרה היתה להתקרב, אבל בד"כ כשמישהו עושה ניסיון למשהו הוא לא יודע מראש בודאות אם הוא יצליח או לא, ויש שוני גדול במשמעות בין הפעולה שמהווה ניסיון, לבין המטרה שניסו להשיג. קשר בין שני הדברים יש, דמיון במשמעות - לא.

מכיוון שיש בנושא ההקרבה שני צדדים - המקריב והאל - הרי שהתוצאה תלויה גם באל, ולפי הדת לבן אנוש אין שליטה על רצון האל - האל תמיד יכול לנהוג כחפצו, להתרצות או לא. לצאת מתוך נקודת הנחה שאתה יכול לקבוע את פעולות או רצון האל בפעולותיך סותר עיקר מרכזי בדת. אתה יכול לנסות, אבל לא לדעת תוצאות מראש. יכול להיות שבנושא ההקרבה וההתיחסות שהיתה אליה ישנה סתירה בדת, כמו סתירות רבות אחרות, אבל זו עדיין סתירה.

עיון בספר "איוב" יוכל להראות לך שלפי גישת התנ"ך אין לאדם הצדקה הגיונית לומר "לפי דעתי היתי צדיק וטוב לב, והצרות שנחתו עלי לא מגיעות לי ומן הצדק שהן לא היו באות עלי" - מחשבה כזאת נחשבת ככפירה - בדיוק בגלל שהדת דוגלת בכך שדרכי ה' נסתרות, שאנשים לא יכולים להבין אותו, ובודאי לא לקבוע מה הגיוני שהוא יעשה או לשלוט על מה שהוא יעשה או "ירגיש" כלפיהם בעקבות פעולות שלהם. אם אתה מרגיש שאתה יודע את זה מראש הרי שאתה נוטל לעצמך יומרה של "יודע כל" וזו בודאי לא יומרה שהדת תצדיק.
ההנחות שלך מבוססות על דברים שכתבו
13/03/10 13:51
פילוסופים (כולל הפילוסוף שכתב את איוב) ותאולוגים מאות ואלפי שנים אחרי הקרבת קרבנות בלבנט, לכן אינם רלונטיות לחלוטין למה שחשבו אותם מקריבי קרבנות בתקופה הכנענית.
לדעתי, את אותה גישה
13/03/10 14:12
של הדת ניתן למצוא גם בחטא העגל במדבר, והחטא הקשור במן. אבל נכון שכנראה קורבנות לאלים אחרים מאלוהי ישראל היו נהוגים עוד קודם לכך, וכנראה שמשם מקור המילה. מקבלת את דבריך.
לפי חוקרי תנך
13/03/10 15:03
ספור העגל הוא ספור מאוחר, מסוף תקופת בית ראשון ממקור שמכונה דויטרונומיסטי (דוטרונומי הוא שמו הלטיני של ספר דברים)
על רקע מאבק פוליטי אידאולוגי בין שבט יהודה ונספחיו, עובדי הכרובים לבין שבטי ישראל עובדי העגל.
חוץ מאשר בספר שמות מוזכר העגל בנביאים ראשונים ללא כל ביקורת כפולחן לגיטימי, לעומת כל אזכור של בעל, אשרה ודומיהם בלוית שלילה מוחלטת.
להקריב במקרא - גם במשמעות לקרב, להגיש
13/03/10 13:18
מתוך שירת דבורה (שופטים ה):
כד תְּבֹרַךְ, מִנָּשִׁים--יָעֵל, אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי:  מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל, תְּבֹרָךְ.
כה מַיִם שָׁאַל, חָלָב נָתָנָה; בְּסֵפֶל אַדִּירִים, הִקְרִיבָה חֶמְאָה.

גם המשמעות הראשונה שאב"ש מביא לשורש קר"ב בהפעיל היא "הגיש, הביא סמוך אל" ורק משמעות 2 היא של קרבן.

נכון שהתוצאה הסופית לא נראית קשורה, אבל כשחושבים על זה אפשר להבין את מעתקי המשמעות - מהשורש קר"ב נוצרו הרבה מילים שהמשמעות שלהן היא להגיש - בין אם להפוך משהו לקרוב יותר, או להגיש אוכל, אפילו משהו קטן לאורחים (תקרובת) או להעלות קרבן.
במובן של סמיכות דברים, יש לנו קרביים (כפי שכבר צוין כאן בפתיל).

אם כבר, דווקא המשמעות שפחות מתחברת לי היא של "קְרָב" (כשם עצם, ממנה דווקא אין לנו פעלים, אולי כי השורש כבר היה תפוס במערכת הפועל; משתמשים ב"נלחמו" או בשורשים אחרים). אולי כי הקרב מצריך קרבה פיזית מסוימת, לפחות במקור זו הייתה בעיקר התגוששות פנים מול פנים (היו חיצים ובליסטראות וכו', אבל לא היו מטוסים, מן הסתם).

כך או כך, יש הרבה שורשים שהמשמעויות שלהן לא נראות קרובות. פיתחי מילון ותמצאי אין ספור דוגמאות.
לעתים מדובר במעתקי משמעות שקשה לנו כיום לחשוב על החוליה המקשרת ביניהם (כי המציאות השתנתה לבלי היכר) או שבאמת היו הרבה גלגולים בדרך (כמו קר"ב).
לעתים מדובר בשורשים שהיו שונים לחלוטין במקור, ובגלל מעתקי עיצורים נוצרה הומונימיות, אבל המקור אכן שונה (ואז במילון יופיעו בנפרד, כערכים נפרדים).
אכן, הקריב = היא-קר-היא-ב
13/03/10 20:56
עם "היא" אחד עבור המפעיל ו"היא" אחד עבור המופעל בפעולה שמטרתה להביא למצב קרב. קִרֵב = ק-היא-ר-היא-ב, גם עם "היא" אחד עבור המפעיל ו"היא" אחד עבור המופעל בפעולה שמטרתה להביא למצב  קרב.
אם הפכים יכולים לחלוק אותו שורש
12/03/10 11:10
2צפיות
מדוע שאספקטים שונים לפעולה דומה לא יחשבו כגזורי שורש אחד קדמון? שימי לב שבדוגמא שנתתי שלושה שורשים הם מהגזרות החלשות: נד"ד, נד"ה, נו"ד...

אני מקווה שדברי ערבו לחכך כי טעמיני לי שזה תאים
º
מצטערת, לא הבנתי כאן את דבריך והקשרם
12/03/10 16:09
2צפיות
º
ואולי אפילו רק ד, אם אתה מוסיף את השרש דאה
10/03/10 23:58
5צפיות
אותם חלקי דיבור
10/03/10 21:45
2צפיות
אלא אם כן התכוונת לחלופה למלה "קטגוריה", שאז הייתי מציע: סוג, מין, צורה או קבוצה.
אגב: שְלוש המשמעויות, שלושת המשמעים (שלוש לנקבה, שלושת לזכר).
נכון, טעיתי בהטית המין של המספר
10/03/10 21:59
2צפיות
וכן, אכן התכוונתי ל"חלקי דיבור" ולא לחלופה למילה "קטגוריה". תודה.
Flix

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
לעמוד הפורום