לא מנוהל - רוצה לנהל את הפורום? לחץ כאן.
אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום "ערוץ ההיסטוריה"!

 

הפורום משמש במה לדיון בתכנים המוצגים בערוץ ההיסטוריה, וגם מקום לדון, לשאול ולהתעניין בנושאי היסטוריה באשר הם, בין אם מדובר בלימודים או בהיסטוריה כתחביב.

היסטוריה מדינית, תרבותית, צבאית, חברתית, ישראלית או עולמית - הכל מהכל.

 

 

 

 

 

פורום "לומדים בערוץ ההיסטוריה" אוחד עם פורום "ערוץ ההיסטוריה". אתם מוזמנים לשאול ולהתייעץ בפורום בנושאי הבגרות בהיסטוריה גם כאן וגם בפורום "עזרה בלימודים ובשיעורי בית". איתמר לוי 7, מנהל פורום "לומדים בערוץ ההיסטוריה", מופיע כאן במומחה ויענה על שאלות בנושאי הבגרות.
הודעה חדשה

שיפור בגרות בהיסטוריה - מאיפה מתחילים?
25/09/10 16:30
6צפיות
שלום לכולם,

בימים אלה אני מתחיל ללמוד במטרה לגשת לבחינת הבגרות בהיסטוריה במועד חורף הקרוב (2 יח"ל).
יש ברשותי את כל הסיכומים מתקופת התיכון ואת ספרי הלימוד אך אני זקוק להכוונה על מנת לדעת ממה להתחיל, במה להתמקד וכו'.
כמו כן הבנתי שקיימים נושאים שניתן לבחור מביניהם (תקנו אותי אם אני טועה).
אשמח אם מישהו יוכל לתת טיפים בנושא או להסביר כיצד בחינת הבגרות בנויה בדיוק על מנת שאדע מאיפה להתחיל וכיצד להתקדם.

בתודה מראש, עומר.
קישור לאתר המפמ"ר בהיסטוריה
25/09/10 18:49
28צפיות
תכנית הלימודים התחדשה ממש לאחרונה, כך שאתה צריך לוודא שהסיכומים שבידך מקיפים את כל החומר.
להלן קישור לאתר המפמ"ר, בתפריט מצד ימין תגיע גם אל "מיקוד מוקדם" ביחידה א' ואל "אשנ"ב" שמפרט את נושאי הלימוד של יחידה ב'.
כמו כן, תמצא שם תחת נושאי הלימוד לחט"ע דוגמאות לשאלונים.
ביחידה א' יש נושא חובה: לאומיות בישראל ובעמים. בנוסף יש בחירה בין נושא "בית שני" לבין נושא "ערים וקהילות" (שבערים וקהילות, יש בחירה בין הרחבה בנושא העיר פראג לבין הרחבה בנושא העיר בגדד).
ביחידה ב' יש שני נושאים: "טוטליטריות ושואה", ו"בונים מדינה במזרח התיכון".

תתחיל כאן, ותחזור לשאלות נוספות.

בהצלחה!
תודה רבה
25/09/10 18:55
1צפיות
תודה רבה על העדכון.
ועוד כמה תוספות קטנות
25/09/10 19:49
6צפיות
הבחינה ע"פ החומר החדש מחייבת (האפשרות האחרונה להבחן ע"פ התכנית הישנה הייתה בקיץ 2010).

מבחינתך, ההבדל המשמעותי הוא בהיסטוריה א' שם השתנתה מחצית מתכנית הלימודים באופן משמעותי. החלק של הציונות עד 1920 נשאר פחות או יותר ללא הבדל. מה שהשתנה הוא שהתקופה של בניין הבית הלאומי בין שתי מלה"ע ירדה ובמקומה אחת התקופות העתיקות - ערים בימה"ב או פרקים/סעיפים מתקופת בית שני.

התכנית בהיסטוריה ב' לא השתנתה באופן מהותי. כמה סעיפים ירדו, כמה נוספו וחלקם סודרו/נערכו באופן שונה. מה שהשתנה בעיקר מבנה המבחן וההתבססות הגוברת על קטעי מקור.

בנוסף, לרשותך, דף המידע של ערוץ ההיסטוריה בדף "בגרות 2010". בקרוב הדף יורד לטובת דף "שיעור היסטוריה", שיכלול את פירוט שידורי ערוץ ההיסטוריה המותאמות לתכנית הלימודים (החל מיום א' ה-17/10).
כתובות אינטרנט מצורפות:
תקצירים בהסטוריה 5יח"ל
21/09/10 23:34
5צפיות
http://www.Shvoong.com/writers/shaniki

מצ"ב קישור שבו נמצאים כעת ויתווספו בעתיד תקצירים וסיכומים שיתנו כלים לתלמידים הנבחנים לבגרות בהסטוריה. אז כנסו, תלמדו ו..בהצלחה!
כתובות אינטרנט מצורפות:
º
תודה!
24/09/10 12:01
3צפיות
פורומים חדשים ב-
19/09/10 18:44
4צפיות

הלהקה האנונימית שהגיעה אלינו מנתניה מזמרת לעבר העונה השישית. בואו לדבר על הדמויות, הבדיחות והפספוסים בפורום הפיג'מות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

הקומדיה המגוללת את סיפורו של טד במציאת אהבת האמת שלו בניו יורק נחתה בתפוז. עוד לא התמכרתם? הקליקו והכירו את פורום איך פגשתי את אמא
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

תושבים בעבר, הווה ועתיד וגם כאלו שסתם רוצים לדעת מתי השוק פתוח - מוזמנים לפורום רמלה- לוד החדש, בשיתוף המקומון "גל גפן"
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

העיר הכי ידידותית לילדים ולמבוגרים גם יחד זוכה לקהילה חמה משלה. כולם מוזמנים לפורום חולון, בשיתוף המקומון "גל גפן"
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
בואו נעלה זכרונות ממלחמת יום-כיפור
16/09/10 17:57
14צפיות
 בואו נעלה זכרונות ממלחמת יום-כיפור
בעוד יומיים (לפי התאריך העברי) ימלאו 37 שנים למלחמה הזו אשר שינתה את האומה,את צה"ל ואת התקשורת הישראלית ("כלב השמירה" אשר "שקע בתרדמה עמוקה" לאחר הניצחון הגדול במלחמת ששת-הימים ו"חטף סטירה מצלצלת" במלחמת יום-כיפור).
מלחמת יום כיפור ניפצה האשליה שאנו מעצמה צבאית
16/09/10 22:01
13צפיות
מלחמת יום כיפור ניפצה האשליה שאנו מעצמה צבאית אבל במחיר הרוגים כבד.
בד"כ התמקדו בשאלה איך זה שהופתענו, אבל מעבר לכך התברר שהצבא שלנו פשוט לא טוב מספיק, ומזלנו שהאויבים שלנו הם צבאות ערבים גרועים עוד יותר, ולא אנגליה  או גרמניה וכ"ו.

היו בצבא איים של מצוינות כמו רמת הטייסים או המקצוענות של צוותי הטנקים. אבל האיים האלה היו מעטים והתפקוד של רוב הפיקוד היה גרוע. במובנים מסוימים למדנו לקח כמו לוחמה אלקטרונית של חיל האויר (שהתבטאה  בהצלחה אדירה במלחמת לבנון 1982) או דגש על קרב משולב לעומת לוחמת טנקים בלבד במלחמת יום כיפור. אבל לא נראה שביצועי הפיקוד השתפרו אם לשפוט לפי מלחמת לבנון 2006.

גם התקשורת לא השתפרה ומעט מאוד עיתונאים חושבים וכותבים דברי טעם.. ניקח לדוגמא את האלוף טל, שתמיד זכה לעיתונות אוהדת, למרות    שבצד זכויותיו הגדולות, היה לו חלק גדול בתפיסות ובהכנות הגרועות של צה"ל למלחמת יום כיפור. מענין שאיתן הבר כתב השבוע ב"ידיעות" על קצינים שלנו ממלחמת יום כיפור, שבמשך כל חייהם אח"כ הקדישו זמן ומאמץ לטיהור שמם ע"י קידום הגרסה שלהם למלחמה. בין השאר ציין את האלוף טל שכל שבוע נפגש עם רמ"ח הסטוריה בצבא.

יהודה
ניפוץ האשליה וחטא הגאווה
17/09/10 11:14
1צפיות
האם הצבא כצבא לא טוב מספיק, או שהדרך בה הוא הופעל לא התאימה?
חוזקה של כל מערכת נבחן על פי המרכיבים החלשים שלה, אבל צבא מורכב בעיקר מהחיילים הפשוטים - והשאלה היא כיצד המפקדים יפעילו אותו.
כמו שנראה, הבעיה ביום כיפור כמו ב2006, היא בדרך בה הפעילו את הצבא ולא ביכולות הלחימה עצמן של היחידות. (ויש את הטענה שחוסר ההכנה של מדינות ערב, הביא לעצירת המתקפה שלהם ואיפשר לצה"ל להיערך ולתקוף מחדש.)
אגב, אפשר לבחון מי הצבא הטוב יותר, אבל זה לא שונה מהותית מלבחון מי הצבא הטוב פחות... התוצאות יישארו דומות. אבל אולי הנקודה היא שהלקחים צריכים להיות שונים בתכלית.

ניצחון צבאי לא תמיד מושג בגלל עדיפות ברורה של הצבא -
גם רומל המצביא הדגול, ניצח חלק מהקרבות עקב פסיכולוגיה ולא בזכות כוח צבאי. (ואת זאת טענו גם מבקריו בקרב הצבא הגרמנית. ההבדל בין אופורטוניזם לכישלון, או כמו הקלישאה "בין צל"ש לטר"ש".)
וגם ארצות הברית, שהיוותה גורם משמעותי בניצחון מלחמות העולם, לא הצליחה להשפיע על ויאטנם ומתקשה מאוד היום באיזור המפרץ רבתי. ואולי כי שם לא מדובר ב"מלחמה", אלא ב"לחימה"?

האם מלחמת העולם השניה היא תוצאה של גרמניה חזקה יותר, או תוצאה של אירופה ששרויה בחטא גאווה, מאמינה שגרמניה עדיין חלשה/ גרמניה לא באמת תתקיף/ גרמניה תעצור אחרי כמה כיבושים לא משמעותיים?
האם מלחמת העולם הראשונה, היא דוגמא אחרונה למה שקורה כששני הצבאות דומים מבחינת עוצמתם ואופן ניהולם, ואין הפתעות? (הקרב על הסום ממחיש את הנקודה - התקפה בריטית נכשלה, הגרמנים יצאו למתקפה שנכשלה גם היא והתוצאות היו דומות מאוד).

הבעיה היתה גם הגנרלים וגם מוכנות היחידות
17/09/10 22:06
3צפיות
,הבעיה היתה גם הגנרלים וגם מוכנות היחידות.
לגבי הגנרלים, ניקח לדוגמא את האלוף אדן שדיווח על "הצלחת"  התקפת אוגדתו ב 8.10 כאשר בפועל ההתקפה נכשלה מכיון שתוכננה בצורה תמוהה עם מעט מאוד כוחות, או האלוף גורודיש שמונה לתפקיד אלוף פיקוד הדרום למרות שידעו שאינו ברמה הראויה. גורודיש היה עסוק בחיפוש מיקום המאמץ העיקרי של המצרים כאשר היו לנו התוכניות המצריות במלואם וידענו שאין מאמץ עיקרי אלא לחימה לכל אורך תעלת סואץ.

גם היחידות לא הוכנו כראוי למלחמה, למרות שהחילים כבודדים נלחמו היטב. לא היה מספיק ציוד ונשק בימ"חים, צבא היבשה הוזנח חוץ מיחידות הטנקים בהשפעת האלוף טל וחבריו. ההזנחה התבטאה בכך שטילי הנ"ט היו רק ביחידה אוגדתית קטנה ובעצם לא היה להם אפקט (וגם הבזוקות הנחותות היו בכמות קטנה) , למרות שידענו על טילי הנ"ט המצרים לא התכוננו להם, לא היה כמעט ציוד ראית ליילה, גשר הגלילים היה אסון וחסידיו השוטים גם התנגדו להכנת אלטרנטיבות לגשר, המודיעין שהיה לא הגיע ליחידות ( הגדוד של יצחק מרדכי נלחם ללא מודיעין בחווה הסינית ספג הרוגים רבים), החילים שאינם חי"ר לא ידעו להילחם בנשק האישי (למשל להגן על עצמם מפני חי"ר מצרי), צברנו הרוגים בגלל היעדר משמעת קשר, ועוד ועוד.
ניתן להגיד שהמצרים והסורים היו מצוידים טוב יותר גם באיכות ובודאי בכמות , פרט לטנקים.

הדברים אמורים גם לגבי חיל האויר. ספקטור שהיה מפקד טייסת פנטומים במלחמה טוען בספרו שהאויב הכי גדול של חיל האויר במלחמה היה מפקדת חיל האויר. למזלנו הטיסים עצמם היו  טובים אבל הרבה מהשאר לא היה בסדר.  חיל האויר לא היה מאורגן לתקיפת מטרות קרקע, תכנון התקיפות להשמדת טילי הל"א הערבים היה כושל ועוד.

כתבת ש"ניצחון צבאי לא תמיד מושג בגלל עדיפות ברורה של הצבא". המנצח הוא זה שהיתה לו עדיפות במקום המכריע גם אם בחשבון כללי היה נחות. זו הדרך שבה רומל השיג את נצחונותיו.
במלחמת העולם הראשונה 2 הצדדים שגו במחשבה מאובנת (פרט לחודש הראשון) וכמסקנה מכך הגרמנים עברו ל"בליץ".
ארה"ב נכשלה בויטנאם , בעיראק ובאפגניסטן כי אינם מבינים שאם המקומים אינם רוצים אותם, הם יכשלו. זאת לא מלחמה "רגילה" נגד מדינה אחרת.

חבל אבל לא בטוח שהצבא שלנו השתפר כמו שצריך.

יהודה
התערבות מוגזמת
17/09/10 19:11
5צפיות
לפי דעתי,יש מעגל קסמים שגרם לתפקוד הלקוי של צה"ל במהלך המלחמה:התערבות מוגזמת של פוליטיקאים ובעלי שיקולים זרים בהחלטות צבאיות מקצועיות (דוגמא:ההחלטה להמשיך ולשבת על קו התעלה לאחר סיום מלחמת ההתשה,ההתערבות בפעולות חה"א בתקיפת הסוללות,היציאה להתקפה הקטסטרופלית ב 8 לאוקטובר ועוד),שגרמה לירידה בתפקוד של צה"ל כמערכת שתפקידה להוציא לפועל תכנונים טקטיים ואסטרטגים -שגרמה לפעולות שבדיעבד,עלו בחללים רבים (דוגמאות:"הריצה"  של כוחות צה"ל לכיוון המעוזים במקום לפנותם,חוסר ההצלחה  של חיל האוויר להשמיד את מערכי הטילים,ביצוע כושל של התקפות נגד).
הרי  אם מסתכלים על מלחמת יום הכיפורים,מבינים שרק חיל הים פעל בצורה שקולה ומקצועית,כאשר העובדה שהייתה התערבות פוליטית אפסית בהתנהלותו-הביאה לכך שהוא הצליח להשמיד את חילות הים של סוריה ומצרים בהצלחה והעניקו לו חופש פעולה בכל הגזרות.
  אני גם ממליץ על "30 שעות באוקטובר",שם המחבר מסביר מה השתבש במערכת-שעה אחרי שעה.
הסתרת המידע על תגבור מערכי האויב ערב
24/09/10 14:07
3צפיות
מלחמת יום-כיפור תרמה לשאננות ולמחדל שעלו בחיי 2,691 חיילי צה"ל.

הכתב הצבאי של "מעריב" דאז - יעקב ארז העיד כי לפחות 4 ידיעות שביקשו להתריע נפסלו על-ידי הצנזורה הצבאית בשבוע שקדם ל-6.10.1973 וכי בגיליון יום שישי ערב יום-כיפור מחקה הצנזורה כמעט לחלוטין דיווחים אשר נועדו להעביר את תחושת הסכנה המלחמתית הקרבה ובאה.
החשש אז היה שגיוס מילואים עשוי לדרדר את
24/09/10 21:27
2צפיות
המצב, ושצריך להימנע מכך. בנוסף גיוס כזה היה משבית את המשק וגורם הפסדים כבדים למדינה.

לרוע המזל, מוקדם יותר באותה שנה (אפריל בערך) היתה התראה חמה על התקפה שהביאה לגיוס די מקיף, שתוך שבוע-שבועיים שוחרר כשהסתבר שזו לא תבוא. באותה התקופה ראש אגף המודיעין, זעירא, אמר לכולם שזו לא תהיה מתקפה אמיתית. כשהסתבר שהוא צדק אמינותו עלתה מאוד, ולא עירערו עוד על קביעתו בספט'-אוקט' שהסבירות נמוכה. לכן גיוס המילואים נדחה עד לרגע האחרון שהסתבר שאין מנוס. זה היה מקרה קלאסי של 'זאב, זאב' - יתכן שמכוון ע"י המצרים והסורים, שהצליח באופן בלתי רגיל.

כך שהממשלה העדיפה כנראה שלא יהיו ידיעות כאלה. מקרה קלאסי של דיסונאנס קוגנטיבי, שבו כל עובדה שמנוגדת לקוסנפציה (או האמונה השלטת), לא רק שלא נראית אמינה אלא גם לא רצויה.
אגב זה, הפרוטוקולים החדשים שפורסמו
06/10/10 00:09
3צפיות
וימשיכו להופיע בהמשך השבוע, מעניינים מאוד.

לדעתי יותר משהם מראים את דיין בהלך רוח אובדני, הם מדגימים כמה מעט דדו ידע בפועל על מה שקורה, וכמה התמונה שצייר לגולדה ודיין לא היתה מדוייקת. מהבחינה הזו הכשל שלו ניכר מאוד.
ההתעקשות של דיין על גיוס של 2 אוגדות
06/10/10 18:33
8צפיות
 ההתעקשות של דיין על גיוס של 2 אוגדות
בלבד (במקום גיוס של 4 אוגדות כפי שהציע הרמטכ"ל דדו) פשוט מרתיחה מרוב כעס

אילו היו מגויוסות 4 אוגדות כל השבוע הראשון של המלחמה היה נראה אחרת,והיו לנו הרבה פחות נפגעים !!
אבל גם ההסתייגויות של דדו מהתקפת מנע
06/10/10 21:09
3צפיות
שהיתה יכולה למנוע הפתעות - הפצצת רפידים ע"י המצרים למשל בימים הראשונים (אפילו לא היה שם נ"מ), צליחה בלתי-מופרעת ועוד. דווקא אחרי המלחמה הוא אמר לגולדה (לפי ספרם של ברגמן וזלצר) שהמצרים צעדו בטורים ישרים, בלי פחד מהתקפות. אבל זה היה בדיעבד.

בפועל הוא לא אישר לחיל האויר לפעול כמו שתוכנן, ותמך בהחלטתו של בני פלד לשמר את הכוח אחרי שאבדו 6 מטוסים בלבד בגולן במבצע תקיפה יחיד. גם הוא דיבר על 'בין המצרים לתל אביב' ועוד דברים שהעידו על כך שהתוכנית המצרית לא היתה ידועה לו (כיבוש 35 ק"מ מהתעלה, ואולי עד המעברים). ההפתעה האיסטרטגית התקיימה אצל כולם, והיתה תוצאה של תפיסת ששת הימים שלא שונתה.
נו,מה אתם אומרים על הפרוטוקולים שנחשפו על
05/10/10 22:54
1צפיות
משה דיין

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3964661,00.html
בעניין הזה - רשימת ספרים חדשים שמצאתי
16/09/10 22:20
2צפיות
לא מקיפה לגמרי (ולא כוללת ספרים על קרבות ספציפיים כמו 'החווה הסינית' או מפקדים ספציפיים), אבל אני מקוה - עדכנית:


'מתקפת פתע' / אפרים קם (מערכות/משרד הבטחון- ההוצאה לאור, 1990)

  'שלושים שעות באוקטובר: החלטות הרות גורל על הפעלת חיל האוויר בתחילת מלחמת יום כיפור' / שמואל גורדון (ספרית מעריב, 2008)
על היממה וחצי הראשונה למלחמה, וההחלטות שקבעו את פעילות חיל האויר. ביקורת נוקבת על בני פלד, מפקד החיל דאז (אגב מאמר שלו על חיל האויר במלחמה שהופיע באסופת מאמרים לפני עשור, מתעלם לגמרי מהשאלות הללו).

'הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה' / אורי בר יוסף (זמורה-ביתן, 2001). ‬

  'דדו: 48 שנה ועוד 20 יום' / חנוך ברטוב (מהדורה שניה מורחבת ומתוקנת - 2002)

'מלחמת יום כיפור - זמן אמת' / רונן ברגמן, גיל מלצר; ('משכל', 2004)
הספר הראשון (כנראה) שחשף לעומק את כשלונותיו של גורודיש ואת הדרמה בפיקוד דרום; ואת הערכותיו הפסימיות של דדו על סיכויי צה"ל לנצח. מייחס למקור המודיעיני המצרי ('בבל') את היתרון המודיעיני הטקטי שהיה בחזית הדרום - אולי היחיד שהיה שם לצה"ל ושאיפשר את הצליחה.

  'נעילה: סיפור ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים, מפי מפקד לשעבר של יחידת ההתרעה המרכזית של אמ"ן / יואל בן-פורת (עידנים, תשנ"ב 1991) ‬

'כישלון והצלחה בהתרעה: הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים' / אריה שלו ('מערכות', 2006).

  'הכרעה: הכרעה צבאית במלחמות ישראל-ערב 1948-1982' / אבי קובר (מערכות, 1995). ‬

'הסורים על הגדרות: פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים' (ערך דני אשר, 2008, 'מערכות')

'בודדים על התל: קרב תל א-סקי במלחמת יום הכיפורים' / משה גבעתי (הוצאת 'רעות' תשס"ט 2009 [2000]). ‬

'על בלימה: סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום כיפור' / אבירם ברקאי. (הוצאת 'ספרית מעריב', 2009)
מדהים לגלות איך המציאות מוכתבת ע"י תדמיות:
17/09/10 23:44
1צפיות
מלחמת ששת הימים התקבעה בזיכרון הקולקטיבי כמלחמה בה הושג ניצחון מוחץ ואלגנטי ואילו מלחמת יום כיפור התקבעה כמלחמה שנוהלה בצורה לקויה ולא מוצלחת, אבל אם "מקלפים" את התדמיות שדבקו בשתי המלחמות וחוקרים את ההתנהלותן מגיעים למסקנה שמלחמת יוה"כ לא הייתנ כישלון אלא הצלחה כבירה לאור תנאי הפתיחה.

ראשית, מלחמת יוה"כ נפתחה במתקפת פתע ביחסי כוחות בלתי אפשריים (לרעת המותקף). במלחמת ששת הימים היינו אנחנו התוקפים על כל המשתמע.

שנית, כשפרצה מלחמת ששת הימים היו רוב כוחות המילואים מגוייסים מזה שבועיים לערך, הספיקו להתאמן, להכיר את הגזרה בה הם עתידים להלחם, להצטייד בצורה מסודרת ולאסוף מודיעין.
בפרוץ מלחמת יוה"כ, בנוסף לאפקט ההפתעה, לא היו כלל כוחות מילואים מגוייסים, להוציא את החטיבה הירושלמית שאנשיה איישו את מעוזי התעלה וכוחות אחרים, זניחים. אבל גם שהחל גיוס המילואים הוא לא נהנה מן "המותרות" שנהנו מהן מילואי מלחמת ששת הימים: כזכור היחידות הצטיידו בחופזה והוטלו היישר לשדה הקרב וזאת לא משום שמישהו תיכנן לא נכון את הדברים: לאור המצב הקריטי ששרר ביומיים הראשונים לא נותרה ברירה אלא לבצע את שלב ההצטיידות בחופזה ובמהירות שבמקרים רבים פגעה משמעותית ביכולת הלחימה.

שלישית, בניגוד למלחמת יום כיפור במלחמת ששת הימים ניתנה פקודת נסיגה הן ללגיון הירדני והן לדיוויזיות המצריות בסיני, כך שלמעשה הלחימה הייתה מול צבאות שלא התייצבו כנגד צה"ל ככוח לוחם אלא ככוחות  העסוקים  בעיקר בנסיונות להמלט מאיזור הקרבות.

רביעית, ישראל הותקפה במתקפת פתע בשתי חזיתות בו זמנית, ודבר זה לבדו יש בו משום קושי עצום למותקף.

אבל למרות יחסי הכוחות הבלתי נתפסים בימים הראשונים, ולמרות ההפתעה, ולמרות הטלת המילואים החפוזה לשדה הקרב, המלחמה הסתייתה כשצה"ל נמצא 100 ק"מ מקהיר ו45 ק"מ מדמשק.

מעניין להשוות -ואני מוצא שההשוואה המתאימה ביותר למלחמת יום כיפור היא למערכות שהתנהלו במדבר המערבי בין הבריטים לגרמנים - בין התוצאות של המתקפות שהנחיתו אלה על אלה ולבין תוצאות מלחמת יום כיפור. כל השוואה תעלה כי השגיו של צה"ל היו גדולים לאין שיעור.
אכן ההישגים ברמה הטקטית היו רבים יותר ב-73'
18/09/10 01:26
2צפיות
אבל הם הושגו בחלק מהמקרים רק בעזרת סיוע זר: ר' ספרם של ברגמן וזלצר שהזכרתי לעיל.

*רק* בזכות המידע של 'בבל' על  א. התפר בין הארמיות שבו ניתן להתקיף ולצלוח, ב. מועד התקפת 2 הדיוויזיות המשוריינות המצריות, שרק אחרי הבסתן ניתן לפתוח בתמרונים בעורף המצרי. בלעדי המידע הזה לא ניתן היה להגיע להפסקת אש בתנאים נוחים, או לכתר את הארמיה ה-3.

הבעיה הישראלית היתה מנטאלית - המעטה מיכולת האויב, למרות שהיה מידע טכני מלא על יכולותיו (דגמי ה'סאגר', טילי הנ"מ החדשים - 'סאם' 2 ו-3) וכן התעצמותו - פי 4 ויותר מאשר ב-67', מדהים לגלות כמה זה לא הטריד את מקבלי ההחלטות דאז, למרות שמספרי הדיוויזיות וכל הנתונים המספריים היו ידועים.
בתקופה הזו צה"ל התעצם גם (בערך פי 2), אבל איש לא חשב שיהיה שינוי כלשהו ביכולות הטקטיות של הערבים לעומת 67', או שהנשק החדש שבידיהם ישנה משהו. ציפו לעוד 67', ולכן לא היתה היערכות מתאימה (אגב גם אם הערבים היו אכן באותה יכולת טקטית של 67', עדיין עצם מספרם היה מקשה על צה"ל ומאריך כל מלחמה לפחות פי 2 יותר מ-67'. אבל גם השיקול הזה לא נחשב, ולא היתה היערכות ליותר מ-10 ימים בערך של מלחמה).

זו היתה אשליה מרה, כי 67' לא היתה מלחמה אמיתית, בחשבון הסופי: נכון שהיו קרבות פה ושם, אבל המצרים לא היו מוכנים מנטאלית והתפרקו תוך יום וחצי (אולי פחות), והירדנים ממילא נסוגו אחרי שראו שאין סיכוי והעדיפו לשמר את השריון שלהם (ההקרבה של הצנחנים בירוש' לא היתה נחוצה בחשבון הסופי - את העיר אפשר היה לכתר וזהו), ובגולן הסורים נסוגו עוד לפני תחילת ההתקפה הקרקעית (גם קרב הפאחר לא היה נחוץ).
אבל מי ראה את הדברים נכוחה אז, בימי האופוריה? זו היתה תחילת האשליה (הלקח אגב נלמד, ובראיון שהיה ב-2004 בערך אצל 'לונדון וקירשנבאום', ציין מרואיין ממחלקת ההיסטוריה בצה"ל, שהפלישה האמריקאית לעיראק ב-03' היתה 'פעולת שיטור'. לרוע המזל לא היו לנו מראיינים או מנתחים מוצלחים כאלה אז).

לכן ההפתעה היתה בכמה וכמה רמות - איסטרטגית (יום כיפור; עצם המלחמה); טקטית - נשק חדש, יכולות חדשות, ניטרול חיל האויר (בגלל היעדר תורת-לחימה נגדית) ; וכן לוגיסטית - לערבים היה יותר ציוד להמשיך במלחמה עוד כמה שבועות (הדיוויזיה העיראקית שנשלחה לסוריה לא נבלמה מהאויר, כמו שתוכנן), כשלצה"ל נגמרו המחסנים, ונזקקנו לסיוע אמריקאי.

הרמה החשובה מכל, המנטאלית, היתה הסיכום של כל השאר (דיבורים על 'סוף הבית השלישי', שגם הראו אי-הבנה - מטרת המצרים היתה לכבוש את איזור התעלה בלבד; מטרת הסורים לכבוש את הגולן בלבד).
ברגמן לא תמיד אמין
20/09/10 00:31
3צפיות
ברגמן לא תמיד אמין.
הוא טען שהמודיעין שלנו ידע עוד לפני המלחמה על נקודת התורפה המצרית - התפר בין 2 הארמיות .
האמת - הצליחה תוכננה (לפני המלחמה) ליד בלוזה שבצפון התעלה  וגשר הגלילים אוכסן שם, ואכן אלוף גונן הורה על מיקום התקפת הנגד הכושלת של 8.10 באיזור זה.
באיזור טסה שבמרכז התעלה היו חלקי גשר, אבל בסופו של דבר הצליחה בוצעה שם.

לגבי התחמושת שאזלה מתברר שזה לא היה נכון. לפי ספרו של עוזי עילם אמנם הפיקוד קיבל דיווחים שהתחמושת נגמרת אבל לאחר המלחמה התברר שהיתה מספיק ומערכת הדיווח לא פעלה כראוי.
לעומת זאת האספקה האמריקאית של מטוסי הפנטום היתה חשובה מאוד.

לגבי המוכנות הלקויה של הצבא כואב הלב למה גרמו אלוף טל וחבריו, והבאתי קודם דוגמאות.

יהודה
יתכן שידע. השאלה אם העביר
20/09/10 00:49
2צפיות
או שהוכנה תוכנית להתקפת-נגד.

נסיון ה'חווה הסינית' הדגים את הקושי בהבקעת מערך מצרי מבוצר (וזה היה הקצה הדרומי ביותר של מערכי הארמיה ה-2 בסיני) וההכרח למצוא נקודת תפר. דדו העריך באוזני גולדה (גם לפי ברגמן) שצה"ל לא יעמוד בכמות האבידות שתידרוש הבקעה כזו.
כך שללא המידע שסיפק 'בבל', הצליחה לא היתה אפשרית (או במחיר סביר).

ר' גם הודעותיי על כישלון חיל האויר בדרום, עד להשגת הצליחה הקרקעית - http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For... (קישור אליהן ולעוד הודעות בנושא).
הפיקוד ידע על המודיעין ומיקם התקפת הנגד בהתאם
20/09/10 22:59
2צפיות
לא בטוח הבנתי את מה שכתבת, אבל לדעתי הפיקוד ידע על המודיעין ומיקם התקפת הנגד בהתאם, ועובדה שהתקפת הנגד תוכננה בעדיפות ראשונה לאיזור הצפוני של התעלה .

הקישור שנתת מאוד מענין. אגב הציטוט "הטיל כופף את כנף המטוס" היה ידוע. אחת  הסיבות שהסכמנו לסיום מלחמת ההתשה (ואי חידושה למרות ההפרה הבוטה של המצרים בקידום טילי הנ"מ) היא הידיעה כי אנו לא מסוגלים להתמודד עם הטילים המצרים.
יהודה

תיזמון הצליחה היה תלוי בזמן התקפת השריון
22/09/10 00:43
2צפיות
המצרי. לא ניתן היה לצלוח כל עוד הוא לא תקף וחופשי להסתובב ב'אפריקה'. כאשר הוא תקף, רובו הושמד במארבים מתוכננים, כי ידעו על הגעתו גם ללא תצפיות מהאויר (דב' אחת בחופי האגם המר הגדול, בקרב ידוע שנוהל ע"י קלמן מגן, דב' שניה צפונה יותר בעומק השטח). רק אחרי הקרבות הללו התאפשרה הצליחה ללא חשש, כי המצרים רותקו למקומם.
עוד לגבי המרגל אשרף מרואן - מפי מי שטיפל בו
22/09/10 21:29
14צפיות
עוד לגבי המרגל אשרף מרואן - מפי מי שטיפל בו

אלברט סודאי-רמ"ד מצרים-מדיני אמ"ן ( ב 1973 )

בראשית דברין הוא התחיל עם הסוכן = החתן של נאצר שהוא אישית
טיפל בו, וכך אמר...:-
"הסוכן שטיפלתי בו נחשד גם על ידי כסוכן כפול, הוא נתן
ידיעות טובות אבל הוא רק פיסה בפסיפס המודיעין, התמונה הכללית
היתה ברורה ולא צריך היה רק את הסוכן הבכיר בכדי להבין שתהיה מלחמה...!!"
...."תפסנו את הסוכן משקר מספר פעמים,

ברגמן לא מדייק, וודאי לא כמו מי שטיפל אישית בסוכן. אם הסוכן היה מודיע מראש על נקודת התורפה של המצרים (התפר בין הארמיות) סביר שהיו ממקמים את גשר הגלילים קרוב לשם ולא בצפון התעלה, היכן שמוקם בפועל.

יהודה
הגלילים לא הופעל בסוף, אלא גשר ביילי
23/09/10 16:00
2צפיות
על אסדות צפות, אאל"ט. היה איזה עניין כאן.
גשר הגלילים פעל בסוף
23/09/10 22:42
7צפיות
גשר הגלילים פעל בסוף.
ב 16.10 צלחו טנקים על התמסחים
ב 17.10 אחה"צ פעל גשר שנבנה מחיבור דוברות יוניפלוט
ב 19.10 בשעות הקטנות פעל גשר הגלילים, לאחר שנפלו לא מעט חילים כדי לאפשר את מעברו.

יהודה
הצלחת מלחמת יום כיפור עלתה במחיר כבד
18/09/10 22:10
9צפיות
הצלחת מלחמת יום כיפור עלתה במחיר כבד של קרבנות והראתה לנו שטעינו כשסמכנו על הצבא וההנהגה.  זו לא היתה רק בעית תדמית.

לא נשכח הזעזוע של הימים הראשונים למלחמה, שכללו גם הצעה למצרים לסיים את המלחמה בתנאים גרועים לישראל, הצעה שמצריים דחתה.
החילים הלכו למלחמה עם נשק וציוד נחות (פרט לטנקים) וגם את זה זוכרים.

נכון שבסופו של דבר, הצבא המצרי היה נחות וניצחנו , אבל זה בכיוון של "עוד נצחון כזה ואבדנו".

יהודה
ב 67 עוד לא היו טק"א וגם חילות האויר הערביים
18/09/10 09:13
2צפיות
הושמדו בהתקפת פתע, ב 73 היה טק"א ולא היתה תשובה להם ואז התברר שבלי שליטה אוירית מוחלטת  ובלי הפתעה, קרבות הקרקע, שיריון,ארטילריהוחי"ר הם קשים ומרים ואין עליונות ישראלית מוחלטת שהופכת כל מלחמה לטיול.
ב 82 חזרה השליטה האוירית המוחלטת בזכות פיתוח לוחמה אלקטרונית
ומאז ועד היום היתרון הישראלי רק גבר בזכגות מהפכת המיחשוב שחיזקה מאד את הלוחמה האלקטרונית, עקב כך אף מדינה ערבית לא מעיזה לתקוף את ישראל והמלחמה עברה לשיטות אחרות, טרור ולוחמה זעירה של קטיושות וקאסמים של ארגונים שאינם מדינות.
ישנו חשש שאספקת s300 לסוריה תשנה את המאזן האוירי, אבל אני בטוח שטובי המוחות עובדים על תשובה אלקטרונית גם לזה ובנתיים זה לא סופק לסוריה.
עליונות אוירית מוחלטת מונעת מלחמות, כי הצד החלש יודע שכל הטנקים, תותחים וגדודי חיר יושמדו מהאויר ללא קרב.
שום דבר לא השתנה
07/10/10 19:40
1צפיות
שנים עברו - וכלום לא השתנה

כ 3000 חיילים נפלו - ושם דבר לא השתנה

אנו נשארנו שחצנים כפי שהיינו.

אנו תמיד הכי מוכנים למלחמה הקודמת.

כאז כן עתה עומד ראש הממשלה מול העם ואינו מספר את האמת.

לאחר כל מלחמה מוקמת ועדת חקירה ועדת בדיקה או ועדת "חרטא" ומסקנותיה לא מיושמות.

ועדת חקירה שלא עורפת ראשים - מסקנותיה זוכות לאש וגפרית מהתקשורת. המסקנות לא חשובות - העיקר לראות את הדם.

הדרג המדיני לא נוטל אחריות, ומאשים רק את הדרג הצבאי, אבל כאז (דיין) כך גם עתה (ברק) שר הבטחון נותן לצבא "עצות מיניסטריאליות".

לא למדנו כלום, אנו עדיין יהירים ושחצנים כשהיינו. ולאור מה שמתפרסם עכשיו כולנו צריכים לומר :חטאנו, עוינו פשענו.

פשענו כלפי האיש הנהדר הזה דוד אלעזר - אי של שפיות בתוך ים ההיסטריה. ועדת אגרנט במסקנותיה היא שגרמה למותו של דדו בטרם עת.

סליחה דדו, סליחה על שהלכת מאתנו בטרם עת. סליחה על שהיית קרבן של אנשים רעים,סליחה דדו - אני, שהייתי חייל מילואים במלחמת יום הכיפורים, מתבייש במה שעשו לך ומבקש את סליחתך

והמעט שאפשר לעשות הוא להפוך את יום האזכרה לדדו ליום בו נכה על חטא מדי שנה - על חטא היוהרה. ואת טקס האזכרה לדדו להפוך לטקס אזכרה ממלכתי.

נוחה בשלום על משכבך איש יקר, יחד עם עוד כ 3000 מלאכים שהקריבו את נפשם למען המולדת, על מנת שאנו נוכל להמשיך להיות "עם חופשי בארצנו  ארץ ציון ירושלים"
איטליה במלחמות העולם - איפה הטעות?
14/09/10 08:14
3צפיות
במלחמת העולם הראשונה, איטליה עברה מתמיכה בגרמניה, דרך נייטרליות, למלחמה בגרמניה. הכל מתוך רצון למצוא את הדרך היעילה ביותר להשיג את מטרותיה.
לאחר מכן, איטליה הופכת לפאשיסטית (בהליך דמוקרטי, לכאורה) ושוב חוברת לגרמניה, אבל עוד לפני סוף מלחמת העולם הראשונה, מוסוליני מודח והלינץ' בגופתו מנתץ את כל דמות המנהיג ובאופן סמלי ממחיש את ההתנערות מהטוטליטריות של משטרו.

מה באיטליה הביא לחוסר יציבות הן בגיבוש קווים מנחים במדיניות חוץ והן בשמירה על המשטר?
יש קשר בין זה לבין הדרך בה התבצע איחוד איטליה?
אני לא מכיר לעומק את תקופת עליית מוסוליני
15/09/10 15:48
3צפיות
= שנות השלושים באיטליה, אבל מהתרשמות מתקופת המלחמה (1940 והלאה; זו של אתיופיה לא נחשבת לחלק ממלחה"ע, גם אם מבשרת, כמו מלחמת האזרחים בספרד), נראה שהיתה מין כפילות מוזרה אצלם -

מצד אחד העם נראה ממש לא לוחמני (אבל לא תבוסתני כמו הצרפתים למשל), כמו שנראה ביכולות המעשיות של הצבא האיטלקי (שהובס ע"י היוונים, בין השאר, ואיבד את רוב הצי) ובחוסר החשק שלהם להשתתף במלחמה, ומצד שני הדוצ'ה שאף לכבוש ככל שניתן.

מצד אחד האיטלקים היו הומאניים יותר מרוב עמי אירופה (סירבו להסגיר יהודים קטגורית, עד שהגרמנים כבשו בפועל מספט' 43'; והצילו נרדפים יהודים ואחרים בחלקי קרואטיה ואלבניה שהיו בשליטתם), ומצד שני הדוצ'ה היה (על פניו) בן בריתו של היטלר ותמך בכל צעדיו.

משלב מסויים (אוג' 43') אחרי שנראה שאיטליה תחת איום כיבוש, המלוכנים חזרו לעצמם והדיחו את מוסוליני. לא נראה שהוא עצמו התנגד במיוחד, וכמו קיבל את גורלו בהשלמה; אולי רוח העצלות של העם השתלטה עליו... הגרמנים רצו אותו יותר, ולא נראה שהוא היה מסוגל להתנגד, והוא נותר שליט בובה (או פחות מזה).

אני מניח שהיסטוריונים מקצועיים לא יחבבו את הרעיון של 'מנטאליות' של עם מסויים, שמכתיבה את התנהגותם של מיליונים, אבל בשום תקופה מודרנית, היא לא היתה מודגשת יותר כמו בתקופת מלחמת העולם ה-2:
הצרפתים - תבוסתנים ומשתפי פעולה; האיטלקים - עצלים ומסרבים לתפקד; הרוסים - מוכנים להקריב את עצמם למען המולדת, גם אם זה אומר להסתער בלי קסדות (ציוד נדיר אצלם); האנגלים - חושבים במונחים רומנטיים על המלחמה... האמריקאים - מעשיים תמיד.



המנטאליות של עמים -
15/09/10 20:41
3צפיות
אולי זה לא מקצועי, אבל אני חושב שכאן ההבדל בין חקר היסטוריה, לבין העניין שאנשים מוצאים בהיסטוריה.
מחקר היסטורי טהור, צריך לכלול עובדות.
העניין שאנשים מוצאים בהיסטוריה, כרוך בדרך כלל במתן ההסברים לאותן תופעות, תוך שימוש בתחומי מחקר אחרים.
אותי אישית, העובדות לכשלעצמן מעניינות הרבה פחות מהמשמעות שאפשר להצמיד להן. אחרים, נהנים מעצם הידיעה של פרטים כאלה ואחרים.

נושא המנטאליות של עמים, לא צריך לעמוד בסתירה לעבודתו של ההיסטוריון הקלאסי, אבל היסטוריון שבוחן את העניין מנקודת מבט סוציולוגית, בהחלט יזהה דפוסי התנהגות של עם מסויים, ואולי גם ימצא השערה מעניינת מדוע העם בוחר בדפוס הזה.

מנטליות של עמים משפיעה על ההיסטוריה
15/09/10 22:53
6צפיות
ודווקא אם נשווה בין איטליה לגרמניה ששתיהן היו טוטליטריות בשנות ה-30 וה-40 הרי שנראה בכל זאת שונוּת די גדולה בחברה האיטלקית שמאפשרת מצד אחד קיום אופוזיציה למשטר הפשיסטי ומצד שני מחלישה את הרצחנות של המשטר הטוטליטרי.
לעומת זאת משטר טוטליטרי דומה בגמניה מגיע לשטניות גבוהה יותר רק בשל המשמעת והסדר והכבוד למנהיגים. רוב הציבור הגרמני הממושמע ביצע את הוראות המשטר בשלמות פדנטית גם אם חלק מהמבצעים לא היו שלמים עם הפקודות (גם בעניין המלחמה מול צבאות הברית וגם בעניין המרדף לתפיסת יהודים להעברתם להשמדה). איננו רואים לאורך כל המלחמה גרמנים שמנסים לעצור את ההשמדה, לחבל בה, לשלוח דיווחים למערב וכו'.
בעניין הדיווחים למערב - היו כמה, מצד גורמים
16/09/10 02:28
2צפיות
חתרניים באבוואר (גוף המודיעין הראשי של הוורמאכט), והיתה אפילו פגישה בין מפקדו, האדמירל קאנאריס, לנציג של בעלות הברית בספרד (ונדמה לי שגם בטורקיה) - שהיתה יכולה להתפתח לאחד הבגידות הגדולות בהיסטוריה... (קאנאריס הוצא להורג בסופו של דבר באביב 45' ע"י הנאצים. תלייניו אגב זוכו מאשמה, באורח גרמני טיפוסי, כי הוכח שביצעו הוראות שניתנו להם מטעם בית דין רשמי...).

אבל בעלות הברית לא האמינו להם תמיד , וכן לא היו חייבים כי היה להן את ULTRA, פרוייקט פיצוח הקודים, שמבחינתן היה עדיף על כל מידע מהשטח (והיו להן מרגלים, כולל אחד באושוויץ, לפי כתבה מלפני שנה או 2) כי הוא הושג מבלי שהגרמנים חשדו בו.

כי גם כשהם פנו כנגד המישטר, היו לגרמנים מגבלות וסייגים, שלא היו מוכרים מבחינה מנטאלית לעמים אחרים: סוג של נאמנות למושג ה'מולדת' (גם כשזו הפכה להיות מזוהה עם היטלר) וצייתנות להוראות כחלק מהאופי, שלא ניתן היה למצוא במקומות אחרים: צייתנות כחלק מהמוסר הפנימי, כמו היתה זו אמת עליונה מעל כל מוסר שהוא, שמגדירה את קיומם. כמו היו חלק מאורגאניזם גדול יותר.

זה מזכיר לי משהו שמנהל הפורום הקודם קוכולין ציטט באוזניי בפגישה לפני חודש, על סיפור שהופיע אצל קאנט - על איש שנמלט מפני רודף, ופוגש בחבר. הוא מבקש ממנו שיטעה את הרודף ולא יספר לו היכן הוא. אבל החבר - אם הוא אכן נאמן למושג ה*אמת* - יהיה חייב לומר אותה לרודף, אם הלה ישאל אותו היכן הנמלט.
ציטטתי עוד מקאנט ואחרים בהודעה הזו http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
ועוד על האופי הגרמני - מפי אדנאואר, הקנצלר
16/09/10 02:46
7צפיות
הפדראלי הראשון (אחרי המלחמה) -

'...הוא היה משוכנע שמישטרו של היטלר והמדיניות שלו נהנו מתמיכה ציבורית רחבה. הוא לא רחש אמון מלא לבני עמו הגרמנים וביקר את מסירותם המופרזת למדינה, את נטייתם להעדיף את הקיצוניות על המתינות ואת מידת הלאומנות שלהם.'

(מתוך 'אני יודע שגם אני שותף לאשמה' / פרנק בושר, עמ' 214 ב-'קובץ מחקרים' ל"ד, 2006, 'יד ושם').

מה שנקרא 'מפי הסוס'.
הבגידה של גרמנים במשטר הנאצי היתה מינורית
16/09/10 07:32
4צפיות
ביותר, בהתחשב בגודלה של גרמניה, קיצוניות ההתנהגות של המשטר וצבאו ומשך הזמן היחסית ארוך. המלחמה פגעה בצורה מהותית בכלכלה הגרמנית, חיי האזרחים הפכו לבלתי נסבלים, ובכל זאת לא קמו ממש מורדים במשטר.

רק הגנרל הנינג פון טרסקו ושלישו ניסו להתנקש בהיטלר החל מיוני 1941 כשבחנו אופציה שלא התבשלה והתאפשרה רק שנתיים אחר כך אבל גם אז נכשלה.

רק לקראת סוף המלחמה כשהתחיל להתברר ממדי ההרג וההרס שלה ושגרמניה לא הולכת לנצחון, החלו בודדים ממש לתכנן את הפלת היטלר, כמו קבוצתו של הקולונל גראף קלאוס שנק פון שטאופנברג ביולי 1944.

המורדים לא רצו להפסיק את חוליי המשטר והפגיעה בעמי אירופה האחרים ובכללם היהודים, אלא רק להציל את גרמניה מעצמה.
על זה יש דעות רבות, ור' ספרו של קוכולין בנושא
16/09/10 11:20
3צפיות
'ואלקירי - ההתנגדות הגרמנית להיטלר', שהוא המקיף ביותר בעברית (לצד ישן יותר של פיצגיבון).

למשל בעניין חיי האזרחים - מבחינת ההפצצות, כן, היה להם קשה. מבחינות אחרות - הם הרוויחו מאוד מהחרמת הרכוש היהודי והכספים העצומים שנשדדו מהקהילות שהושמדו, ושכנראה מימנו את המלחמה (ר' ספרו של גץ אלי ['עלי' באיות של יד ושם], Hitler's Beneficiaries: Plunder, Racial War, and the Nazi Welfare State מ-2005), כמו גם עובדי הכפיה מהמזרח, שהיו למשרתים בבתים רבים, אחוזות וחוות, ושבהם שיחד אותם השלטון וכך קנה את הסכמתם.

היו עוד מתנגדים מקרב הצבא, והנאצים חיסלו בסך הכל קרוב ל-4000 אנשי צבא שקישרו למרד. לא כולם לקחו בו חלק מעשי, אבל ההסכמה הרעיונית היתה רחבה מאוד. המורדים לא הוסגרו ע"י עמיתיהם ששמעו עליהם עד ליום ההתנקשות, גם כאשר אלה ידעו עליהם שנים לפני כן (והם פנו לכל מפקד בכיר בחזית המזרח עם הרעיון). הבעיה היתה בצעדים שנקטו (שהיו מוגבלים מדי), ובאופן מעורבותם במבצעים השונים (עוד נושא לדעות סותרות), גם אחרי שכוונתם היתה ברורה.

גם שאלת מניעיהם האמיתיים (הומאניים או פטריוטיים) נותרה לא סגורה - היחס ליהודים הוא אחד מסעיפי האמנה שלהם (מס' 6 אאל"ט) והצורך לשנות אותו. הרקע לכך גם לא ברור - חלקם טענו שזה הומאני לגמרי (בעקבות דברים שראו), אבל אחרים כמו גרדלר, המנהיג האזרחי הבכיר בינהם, עדיין דיברו על 'הבעיה היהודית' והצורך לפתור אותה, רטוריקה שבהכרח מצביעה על קיצוניות חשבתית (שאופיינית עם זאת לא רק לגרמנים: תוכנית מדגסקר למשל היתה במקור רעיון פולני משנות ה-30').

מה שכן, אם בעבר היתה סברה שרוב הגרמנים של אז היו פאסיביים ביחס ליהודים או אהדת השילטון (רושם שהם כמובן רצו ליצור אחרי המלחמה, יחד עם עוד כמה רשמים מטעים), היום היא משתנית עם עדויות שמדגימות את האקטיביות שהיתה אצל רובם - גם באהדה חזקה לשילטון וגם בדעות קיצוניות על היהודים ותמיכה בצעדים קיצוניים. הקשר בין העם להנהגתו היה הדוק משנראה, והודגם שהנאצים הושפעו יותר מכפי שנדמה ממחאה המונית (ר' דברי גבלס שציטטתי בזמנו http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For... ), כך שהיכולת של העם לשנות דברים היתה קיימת - אילו היתה אכן נכונות או רצון לכך. אבל זו אכן היתה נדירה מאוד.



אינני חושב שאפשר לומר שרוב הגרמנים לא פסיביים
18/09/10 21:30
5צפיות
ביחס ליהודים - הם היו פאסיביים בצורה בולטת. רובם שנאו יהודים או היו אדישים לגורל היהודים. רק תמי מעט חשו סימפטיה אבל עדיין היו פאסיביים. רק מעטים ביותר דיברו או עשו משהו למען יהודי זה או אחר.
אתה צודק שבפועל דעת קהל כלשהיא למען היהודים לא היתה מצליחה. מה שכן הצליח זה מרד של נשים גרמניות שהיו נשואות ליהודים שאיימו ללכת בגורל היהודים אם ידעו בבעליהן. הפגנות סוערות של נשים "אריות" הנשואות ליהודים, שמו קץ להגליית בעליהן.
נכון, אבל הפגנה מוצלחת כזו היתה רק בברלין
18/09/10 22:25
4צפיות
נכון, אבל הפגנה מוצלחת כזו היתה רק בברלין, שהתושבים בה היו קצת יותר "נאורים" מהגרמנים בערי השדה .
בנוסף גבלס שהיה גם המושל של ברלין כבר "ניפטר" מרוב יהודי ברלין  והחליט לדחות את חיסול כמה מאות היהודים האלה לאחר שתיגמר המלחמה כדי שבינתיים ישרור שקט בעיר הבירה עם נציגויות זרות.

יהודה
אם הם שנאו אז הם לא היו פאסיביים
18/09/10 22:52
2צפיות
כי בעבר נטען שרובם לא שנאו כלל, אלא פשוט לא אמרו את דעתם והיו 'רוב דומם'. היום מסתבר שלא ניתן להיות פאסיבי במציאות שכזו - התעלמות מפשע הופכת אותך למשתף פעולה בכוח. ר' ספרו הענקי של ברליי, 'הרייך השלישי - היסטוריה חדשה' על ההתדרדרות האיטית והמשמעותית בסיבולת של העם הגרמני לקיצוניות מחשבתית ולקיצוץ הזכויות האזרחיות. היה וויתור מתמשך על עקרונות הומאניים, שבסיומו לא נותרו עוד כאלה אצל העם.

דווקא טענתי שדעת קהל נגדית היתה מצליחה יותר משניתן לחשוב. אצל לא מעט מנהיגים נאציים יש מודעות גבוהה לדעת הקהל המקומית (אפילו למשל בדו"ח של מפקד אייזנצגרופה A מאוקט' 41', שמסביר כך את ההחלטה שלו להתחיל בהשמדת גברים יהודים בלבד), ולדעת הקהל הבינלאומית. התדמית החיצונית ה'תרבותית' היתה חשובה להם מאוד, גם אם זו היתה סוג של אשליה מעוותת אצלם. לכן גבלס דיבר על המנדט שניתן להם מהעם.
ציטוט מהדו"ח
18/09/10 23:15
2צפיות
http://motlc.wiesenthal.com/site/pp.asp?c=gvKVLcMV...
- המאמר הוא תגובתו של פרופ' קראוסניק לביקורתו של אלפרד שטריים, על ספרו החשוב (שטרם תורגם לאנגלית, לרוע המזל) על חיילי האיינזצגרופן.
הציטוט הוא מתוך 'דו"ח מקיף' ששלח מפקד היחידה הנ"ל, שטאלקר, ב-15.10.41, כאשר ההשמדה ההמונית כבר החלה.


Following orders, the security police was determined to solve the Jewish Question with all possible means and most decisively. But it was agreeable if, at least in the beginning, the security police would not be *publicly* associated with the unusually harsh measures that would even attract attention in *German circles*. It had to be shown to the *world* that the native population itself implemented the first measures as a natural response to the decades of Jewish oppression and to the communist terror of the recent past.

ההדגשות שלי.

שטריים במאמר התשובה שלו (שעסק בשאלה האם הפקודה להשמדת היהודים *מכל הגילאים* התקיימה לפני יום הפלישה), לא התייחס לדו"ח הזה. גולדהאגן בספרו הידוע ציטט עדויות של חברי גדודי משטרה שעסקו בהשמדה, על פקודה דומה שנמסרה להם לפני יום הפלישה.
= 1922 והילך
16/09/10 18:43
2צפיות
שהתכוונת ל"מעשית" (בהקשר של ארה"ב) למה התכוונת?
לפי דעתי היא היתה בעלת המדיניות הכי פולטית ופחות מעשית מאשר שאר המדינות.
מעשית מבחינת מעש - תעשיה, מחקר, ניהול מקצועי
16/09/10 21:52
2צפיות
מחקר הגרעין נעשה בה בפרק זמן קצר (אולי הכי קצר עד אז), התעשיה שלה נבנתה במהירות וייצרה כמויות עצומות של חימוש (עשרות אלפי מטוסים עדיין מאוכסנים בשדות נטושים במיד-ווסט), והפלישות שביצעה באירופה ובאיי האוקיאנוס השקט היו מחושבות ומתוכננות היטב - ברמות לוגיסטיות שטרם נראו עד א\ (לא משהו שהבריטים היו יכולים לבצע לבדם; למעשה שום מדינה כנראה לא היתה מסוגלת לכך).

מבחינה פוליטית היא סבלה מנאיביות רבה מדי בגלל רוזוולט, אבל טרומן שינה המצב לטובה בזמן קצר.
הבנתי למה התכוונת
17/09/10 00:28
1צפיות
האמת היא שקראתי ספר שבו תיארו את הפוליטיקה הרבה בצבא ובמהלכים באירופה, אבל יכול להיות שזה באמת היה רק בהיבט הצבאי.
היתה כזו בלי ספק. ר' אצל הייסטינגס ב'ארמאגדון
17/09/10 03:58
3צפיות
על העוינות בין המצביאים השונים (בעיקר מרשאל, ראש המטות המשולבים, וכמה מפקודיו) והיחס הקר שפאטון זכה לו, למרות שהיה המבריק שבמצביאים האמריקאיים (שכמו שציין הייסטינגס, היה מקבל יחס טוב הרבה יותר *דווקא* בגלל התנהגותו, אם היה בצבא האדום או בוורמאכט).

אבל כל זה כמובן רק במישור הצבאי והאישי.

לדעתי האופי האיטלקי
15/09/10 22:58
11צפיות
חוסר הרצינות לעניינים רציניים, הרצון לחיות ולהנות בלי התערבות המדינה, הופכים את איטליה למדינה לא-רצינית בה במלחמת העולם השניה היא ניסתה לא לתרום למלחמה ולתת לגרמנים לעשות את העבודה. האיטלקים ניסו לעשות כמה שפחות במסגרת מחוייבותם לברית עם גרמניה. הם גם לא נעתרן לגרמנים לרדוף ולהסגיר יהודים, עד שהגרמנים פלשו לאיטליה (מסיבות צבאיות) והחלו לבצע בנחייתם את רדיפת היהודים. גם כאן איטלקים רבים יחסית סייעו ליהודים לחמוק ולהסתתר.
יש קטע יפה ב'מילכוד 22' בעניין הזה
16/09/10 02:33
3צפיות
שגם היה בסרט הקלאסי - על ביקור של טייסים אמריקאים בבית בושת איטלקי, וויכוח בין אחד מהם עם אחד הזקנים שיושבים שם, שבו הוא מנסה להוכיח לזקן שהנהנתנות שלו היא בעוכריו. אבל הזקן מדגים לו באותה מידה של הגיון שהדרך שלו כטייס מפציצים, אינה מוצלחת יותר.

מלחמת העולם הראשונה היא הגורם
29/09/10 16:05
ששינה את כל העמים כמעט בכולם.
בכדי להבין יותר טוב מה קרה לאיטליה צריך להבין מה עברה איטליה באותה מלחמה.
ספר שראיתי מומלץ באמזון:
The White War: Life and Death on the Italian Front 1915-1919
המשפט "אין לחם שיאכלו עוגות" פיקציה?
15/09/10 21:32
6צפיות
אין לי שום מידע אם אנטואנט כן או לא אמרה את המשפט  פשוט זה נשמע כמו רעיון מצויין של קופירייטר מהתקופה או היסטוריון מקורי. כמו עם טרומפלדור שאמר לפני 100 שנה טוב למות בעד ארצנו ובעשור האחרון אומרים "היסטוריונים שהוא אמר יופ פויומט .היתה הסתה נגד המלוכה היה צריך לשלהב את ההמון -כמו בכל ההיסטוריה- המלך מטרה קלה מה אתם אומרים?
דווקא האמירות של השניים כפי המוכר באופן
15/09/10 22:47
2צפיות
פורמלי היו האמירות הנכונות.

אין היום הסטוריונים רציניים שטוענים שלטרומפלדור קילל בטרם מת אלא להיפך, ישנה עדות מאלה ששמעו אותו שדסיפרו שהאמירת "טוב למות בעד ארצנו" היא האמירה האמיתית כפי שאנחנו יודעים מזה זמן רב. דווקא הרכילאים ההיסטוריים ניסו לבנות על שמועות וטיפחו אותן לשווא.

לגבי מארי אנטואנט. בסיפרו של הפילוסוף ז'ן ז'ק רוסו שנכתב ב-1767 הוא מספר על "הנסיכה הגדולה",  שכשנשאלה על האיכרים שאין להם לחם לאכול היא השיבה "אז שיאכלו בריוש".  בריוש הוא לחם מעודן ומתקתק על גבול העוגה. אנשים נטו להסביר שהנסיכה היא מרי אנטואנט. ב-1767 אנטואנט עדיין היתה נסיכה והיא הפכה למלכה רק ב-1770.


פורומים חדשים ב-
12/09/10 17:08
1צפיות

כשעל הדשא באוניברסיטה חם מדי, אפשר להיפגש ולקשקש אחרי השיעור בפורום החדש של אוניברסיטת בן גוריון
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

אול טיים לואו - להקת הפופ פאנק האמריקאית הגיעה לפורומים של תפוז! הקליקו והצטרפו לקהילת המעריצים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

תושבי נווה מונוסון - התאחדו! הפורום החדש ליישוב הקהילתי קורא לכם
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

העיר הדרומית מקבלת בית משלה: הכירו את פורום רחובות החדש
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
מה השינויים באירופה לאחר המגיפה השחורה?
10/09/10 10:34
22צפיות
דפדוף בדפי ההיסטוריה של אירופה במאה ה14 אין עדויות לרפורמות מרחיקות לכת או שינויים מבניים בחברה האירופית .אבל בחברה שנמחקו כמעט חצי מהאנשים שבה חייבים להתרחש שינויים כאלה ואחרים מהם?
לדעתי ההשפעה העיקרית של המגפה השחורה
10/09/10 22:52
20צפיות
- שלא היתה חד פעמית אלא התקפות מתמשכות של חיידקים ווירוסים מזהמים ובעיקר וירוס הדבר - החלשת הכנסיה ותחילת עליית מעמדו של המלך. תהליך ירידת משקל הכנסיה בניהוד ענייני הציבור-הממלכה-המדינה החל עם אירוע "ההליכה לקנוסה" בסוף המאה ה-11, והמגפה השחורה במאה ה-14 נתנה את המכה המנצחת ועיצבה את הממלכות החדשות שהיו הקדימונים לתהליכי יצירת העמים - לאומים בעיקר באירופה החל מסוף המאה ה-19 ולאורך המאה ה-19.


צריך לציין שהרפואה בעת ההיא לא היתה מפותחת כלל ורובה נשען על מסתכלים בכוכבים ובכוחות הרוח. אבל הדבר חשף את הכשל הבסיסי של אי-שמירת ההיגיינה האישית בתרבויות העולם בכלל (צריך לדעת שהמגיפה פרצה בחצי האי קרים והיא התפשתה לכל עבר, לא רק לאירופה אלא גם לאסיה). תופעה בולטת שמדגישה את העובדה הזאת היא שהמתים היהודים היו פחותים בהרבה באופן יחסי מאשר המתים של בני עמי אירופה. הדבר הכניס חשד בגויים כאילו היהודים רקמו מזימה ובאותה עת רבו פרעות בקהילות ישראל בכל רחבי אירופה. רוב היהודים שמתו אז פשוט נרצחו. בתחילה לא הבינו הגויים שאורח חייהם של היהודים מחייב אותם להיטהרות הגוף וניקיון הכפיים. מסתבר שהעובדה שיהודים הקפידו ליטול ידיים לפני כל ארוחה פשוט הצילה אותם מדֶבֶר, בלי שהם ידעו דָבָר. רק מאוחר יותר עלו חוקרים שהניקיון הוא המגן הראשון והחשוב ביותר מפני מחלות מידבקות.
טוכמן בספרה 'ראי רחוק: המאה ה14 הרת הפורענות'
11/09/10 05:17
21צפיות
כתבה על המגיפה ותוצאותיה. הם היו ניכרים ונראו בהמשך בשינויים שילטוניים ומעמדיים.
האימפריה המוסלמית, התורכית והמונגולית
10/09/10 00:30
1צפיות
אני לא מבין משהו בשליטת האימפריות- היתה האימפריה המוסלמית, האימפריה התורכית (העותומנאית) והאימפריה המונגולית המוסלמית-האם כולם זה בעצם אותה האימפריה?
מדובר באימפריות שונות ובשליטים שונים
10/09/10 16:48
3צפיות
האימפריה המוסלמית (החליפות) נוסדה לאחר מותו של מוחמד ע"י יורשיו שהשתלטו על שטחים עצומים במזרח התיכון,צפון אפריקה ומרכז אסיה. לאחר שתי שושלות מוצלחות של בית עבאס ובית אומייה האימפריה התפרקה לממלכות עצמאיות במאה ה-8.

האימפריה המונגולית הוקמה ע"י גינג'יס חאן במאה ה-13 שכבש את אסיה ואף הגיע עד לפולין. לאחר מותו החלו מאבקי ירושה שהובילו בסופו של דבר להתפרקותה של האימפריה.

האימפריה העותומנית נוסדה ע"י התורכים באיסה הקטנה ומאוחר יותר כבשה פחות או יותר את רוב השטח הקודם של האימפריה המוסלמית, אבל העותומנים היו תורכים בעוד שבית אומייה ועבאס היו ערבים.
הראשונה היתה איסלאמית; השניה אוסלמה אחרי
10/09/10 18:44
5צפיות
מאה שנה בערך, והשלישית גם אוסלמה בשלב מסויים - לפני שנעשתה אימפריה. אם כי סיגנונות האיסלאם של שלושתן היו שונים למדי - הרבה יותר מתונים מאשר היום.
למרות שרעיון הג'יהאד, דאר אל איסלם
10/09/10 20:16
5צפיות
ודאר אל חרב היו חלק גם מהאיסלם ההתחלתי וגם מהאיסלם העותומני.
המאות הראשונות של האסלאם
10/09/10 22:31
3צפיות
היו מאות של התפשטות האסלאם ע"י כיבושים ואיסלום של אוכלוסיות כבושות. הכח האסלאמי הראשוני היו הערבים, שיבטי מרכז סעודיה (מכה - מדינה - טאיף) של היום. הכיבוש האסלאמי נעשה ל-4 כנפות הארץ במקביל בשיטת "קלף מפיל קלף", כלומר הכיבושים הראשונים בוצעו ע"י בני ערב שאיסלמו את עמי המזרח שבשכנותם - ארץ ישראל (בגל הראשון של המאה ה-7 השתתפו בכיבוש הארץ בדואים סעודים של היום, צאצאי נבטים ואדומים ואילו בגל השני של תחילת החצי השני של תקופת מסעי הצלב כבשו את הארץ סלאח אדין הכורדי במאה ה-12 בעיקר עם לוחמים כורדים-אסיריאנים ושכירי חרב טג'יקים תורכמנים), תימן, מרחב המפרץ הפרסי, עיראק, ירדן, סוריה ומצרים. בגל ההמשך השתתפו בכיבושים בני השבטים שגרו במדינות הכבושות מחוזקים ע"י מעט חיילים ערבים, וכך זה המשיך הלאה, לדוגמה מערבה, כאשר שיבטי צפון מצרים ולוב השתתפו בכיבושי תוניס-אלג'יריה-מרוקו של היום והללו השתתפו בכיבושי ספרד ודרום צרפת. באותו אופן המשיכו הכיבושים דרומה לכיוון סודאן, אריתריאה ואתיופיה, ומזרחה לפרס, פקיסטאן, הודו ולמרחב של ימות הכספי ואורל.

אפשר לומר באמת שאסלאם הראשוני הזה לא היה קיצוני כמו האסלאם של היום, למרות שהטקסטים הראשוניים כבר נכתבו במאות ה-6 - 8 (קוראן וחדית' בעיקר), וזאת משום שהתרבות הערבית-הבדואית עדיין לא השפיעה על המתאסלמים. מבחינות רבות האסיריאנים (אשורים), המצרים, הצידונים, היפואים וכו' שהתאסמו עדיין היו ספוגים קודם כל בתרבויות העולם העתיק, היווני והרומי. והללו עדיין עסקו ברוב זמן בלימודי פילוסופיה, מתימטיקה, אסטרולוגיה וכו' כפי שהעולם העתיק ירש מתרבויות יוון ורומי. גדולי הפילוסופים ואנשי הרוח של אז היו מוסלמים לא-ערבים - כאשר המסה העיקרית שלהם היתה דווקא במרחבי פרס, ארמניה, צפון סוריה, אסיה הקטנה ובהיקף של הים הכספי. רק כאשר האסלאם בעמיק שורשים והשתלט על ההוויה התרבותית של העמים שהתאסלמו, רק אז ירד חלקם של העמים האלה בלימודי הפילוסופיה והמדעים בעולם. האסלאם החניק את הלימוד האינטלקטואלי וכפה לימודי דת בלבד. משהוא כמו קיצוני החרדים אצלנו, רק קצת ביותר קיצוניות.

צריך להזכיר פה את חלקם הגדול של המשכילים היהודים בקידמת המדע בימי הביניים, שרובם היו גם רבנים (בינהם כמובן הרמב"ם) שהיוו את הגשר החיוני להעברת המידע, הכתבים, המחקרים אם במקורם ואם בתרגום, וכמובן שכתבו מחקרים ועבודות חשובים בפילוסופיה ובמדעים - בחלק הראשון של ימי הביניים היהודים כתבו את עבודותיהם ביהודית ערבית, כלומר בערבים באותיות עבריות עם הרבה ביטויים בעברית ובחלק השני של ימי הביניים החכמים היהודים כתבו את עבודותיהם יותר בלטינית ועברית, שינוי שמבטא היטב את העברת דגל הקידמה מתרבויות האסלאם לתרבויות הנצרות. כאמור לאותם חכמים יהודים לאורך כ-400 שנה היה את התפקיד החשוב לשמר, לערוך ולהעביר את הידע האנושי שהצטבר לידי אירופה המתעוררת.
החליפות העבאסית למשל היתה מתקדמת
11/09/10 05:13
8צפיות
כמו גם ספרד. אח"כ באימפריה המונגולית היה עדיין איסלאם מתון, אבל בעותומאנית הוא כבר הקצין, ואחד הסימנים הידועים הוא האיסור על הדפוס שהיה שם, שדן את תושבי האימפריה לבערות לתקופה ארוכה.

מצאתי חומר מעניין וממצה בנושא באתר לא שיגרתי - http://www.knesset.gov.il/library/heb/docs/sif031....
נכון, כמו שציינתי שבתחילת האסלאם
15/09/10 23:05
2צפיות
בזמן בית עבאס (ששלטו מבגדד) ובית אומייה (ששלטו מקהיר ומספרד) המוסלמים עדיין היו נטועים בעברם הלאומי של העמים השונים שהתאסלמו. עדיין הידע נלמד והועבר הלאה עד שהאסלאם בהובלת העשבטים הערביים של סעודיה היום הצליחו לגבש את ה"מדרסה", ביה"ס האולטימטיבי למוסלמים שמעצם טיבעו לימד רק קרואן וחדית' והרחיק את המוסלמים מתרבויות חילוניות התהליך נמשך כמה עשרות שנים עד שהאסלאם באופיו הערבי השתלט על העמים שהתאסלמו במובן הדתי. באותה מידה וביחס הפוך להשתלטות האסלאם במשמעותו הערבית על יתר המוסלמים, כך הלכה ונחלשה הזהות האינטלקטואלית של אנשי הרוח המוסלמים.
שלום, שאלה בקשר לפיליפינים
07/09/10 22:51
2צפיות
שלום רב לכם ידידיי.

עלתה שאלה בראשי לאחר שיחה פשוטה עם הפיליפינית של סבא שלי-
הרי הפיליפינים הם מהגזע המונגולי. הגזע המונגולי, לפי מיטב ידיעתי, הוא מטבעו מאמין בדת הבודהיסטית, כל עוד לא הומר בכח ע"י משטר כובש.
למה הפיליפינים הם נוצרים?

ספרד שלטה בפיליפינים
07/09/10 22:55
3צפיות
ספרד שלטה בפיליפינים כמה מאות שנים,בתקופה זו היא המירה את דתה של רוב האוכלוסיה לנצרות.
ועוד משהו
08/09/10 09:05
1צפיות
שמה של המדינה, הפיליפינים, נקרא על שמו של פליפה השני מלך ספרד, שבזמנו הוקמה למעשה האימפריה הספרדית הגדולה באמריקה ובמזרח אסיה.
דווקא מונגולי? או בדהיסטים?
08/09/10 18:48
3צפיות
הם שייכים לגזע שנפוץ בכל דרום מזרח אסיה, מוויטנאם עד תאילנד, וכן באיי אינדונזיה וניו-גינאה (המונגולים נראים יותר כמו סינים וטיבטים, וקרובים לשבטים הסיביריים וכן האסקימואים שבאיזורים הצפוניים).

יושבי היבשת הושפעו מהבודהיזם שהתפשט לפני 2000 שנה ומשהו מהודו. אחרים שהיו מבודדים, לא הושפעו. יש אגב לא מעט בודהיסטים בפיליפינים.

אגב באותה מידה (שהפיליפינים נוצרים), רוב האינדונזים כיום מוסלמים.
אתה בהחלט צודק. מוצא גיזעי אינו עדות לדת
09/09/10 11:46
2צפיות
ולאמונה אחידה, ועצם הצורך להניח כך הוא מוטעה.

התפשטות העמים המונגוליים מזרחה היתה הרבה לפני התפשטותם מערבה. אנחנו מדברים על טווחי זמן של 3000 ו-4000 שנים לפנה"ס. כלומר, כמו שיפן נותקה מהפעה תרבותית ישירה של התרבויות האסיאתיות, כך כם הפיליפנים ואינדונזיה ומרחבים אחרים. מדובר בשטחים עצומים, מוצאים שיבטיים נפרדים ובחלק מהגאוגרפיה עבירות קשה מאוד (למשל, מצב שגרם לניתוק כמעט שלם של הנפאלים מהתרבויות שמסבבם ופיתוח תרבות ודת די ייחודיים).

לכן התפשטות הבודהיזם בתקופה הרבה יותר מאוחרת לא היתה תלויה במוצא המשותף של חלק מהעמים במזרח אסיה אלא יותר לגיאו-פוליטיקה שהתפתחה יותר מאוחר והיתה נוהגת במאות הספורים שלפני הספירה הנוצרית ולאחריה.

לכן עקב "גילוי אמריקה" והעולם נוצר מצב חדש בו מזרח אסיה נחשפה לנצרות ולאסלאם (אם כי יש עדויות שהאסלאם הגיע לאזור אפילו לפני "1492" וכל סיפורי גילוי העולם לאורך כל המאה ה-16 שפותחו בתרבות המערב. ההשפעות האמוניות היו לפי מפתח של מי ששם את רגלו ראון. מאחר שהפיליפינים (כמו מאלזיה) היא מרחב עצום של איים שבד"כ לא היה קשר הדוק בין כולם, הרי שמי ששם את רגלו ראשון באי מסויים כבש את גם אל ליבם של המקומיים שקיבלו את דתו. צריך להבין שבפיליפינים מדברים כ-80 שפות שונות (גם אם קרובות בדיאלקט שלהן) ורובם של הפיליפינים הם נוצרים קתולים, זכר לאימפריאליזם הספרדי. אבל ישנן קהילות נוצריות ומוסלמיות אחרות שמהוות כ-20% מהאוכלוסיה. ישנם פרוטסטנטים אוונגליסטים (אוהדי ישראל, שרים שירים עבריים ורוקדים ריקודים ישראלים), רוב המוסלמים שם הם סונים ויש מעט המאמינים בבודהיזם, הינדואיזם או אנימיזם. ההתפלגות משקפת את מעורבות ההשתלטות של כוחות חיצוניים על הפיליפינים ב-500 השנים האחרונות.

בפיליפינים קהילה יהודית קטנה של צאצאי האנוסים מהמאה ה-16 ולצידם מעט משפחות שהגיעו לפיליפינים בעשורים האחרונים בשל סיבות כלכליות-תעסוקה (לפי וויקיפדיה).

הפיצול של הדתות בקרב עמי האיים האלה הוא שיקוף של תמונת ההשתלטות האימפריאליסטית של התרבויות המערביות על המזרח.
שנה טובה לכל באי פורום ערוץ ההיסטוריה
08/09/10 13:54
2צפיות
מאחל שנה טובה ומוצלחת לכל הגולשים!
שנה של העמקת הידע והרחבת האופקים

בקישור תמצאו את התכנים המשודרים בערוץ במהלך החודש

חג שמח!

אורי.
º
Happy new jewish year!!!
08/09/10 15:07
2צפיות
º
שנה טובה לכולם
09/09/10 11:47
2צפיות
º
שנה טובה
09/09/10 16:58
למשחק האהוב עליך יש פורום?
07/09/10 19:14
1צפיות
יש לכם משחק אהוב שאתם משחקים ללא הפסקה?
אז למה שלא יהיה לו פורום?

אנו מחפשים מנהלים לפורומים חדשים באשכול משחקים, ואנו פתוחים להצעותיכם בכל תחום של משחקים:
משחקי מחשב נוסטלגיים
Gunz Online
Ikariam
WarRock
משחקי קלפים
משחקי תפקידים
משחקי חברה

אנחנו רוצים לפתוח פורום למשחק האהוב עליך
– פורום שתתפתח בו קהילה עבור כל המשחקים ללא הרף, שבו יהיה אפשר ללמוד, לשתף לאיזה שלב הגעתם, להנות והכי חשוב לשחק ולהכיר פרטנרים למשחק השבת. תפוז רוצה לבנות בית לדבר שאותו אתם הכי אוהבים, אז למה אתם מחכים?

משחק ללא הפסקה במשחקים שאתה אוהב? מכיר טיפים טובים למתחילים? זוכר את כל הכללים בעל-פה?
הגש מועמדות דרך הקישור, ואולי תעמוד בראש פורום שיעסוק כולו במשחק האהוב עליך!
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/forms_applicatio...

ניהול פורומים נעשה בהתנדבות
הפנייה מיועדת לגברים ולנשים כאחד, מעל גיל 16
תשובות יינתנו לפונים תוך 10 ימי עבודה
מקווה שאני במקום הנכון
05/09/10 04:18
2צפיות
בוקר,
בקשר לחומר על אודות המנדט הבריטי בארץ. מדובר על שיכוני שק"מית ואני תוהה מה פירוש ראשי התיבות A.I.F..
תודה ויום נעים
אביבית
A.I.F.
06/09/10 11:55
4צפיות
A.I.F.
יכול להיות שזה:

Australian Imperial Force

ראה תמונה.







אתה צודק. הינה סרטונים עתיקים
09/09/10 11:51
4צפיות
º
תודה! מאוד מעניין!
21/09/10 13:17
4צפיות
לא היו לבעלות הברית צוללות טובות?
04/09/10 17:55
3צפיות
בהרבה ספרים וסרטים מסופר על צי הצוללות הגרמני ועל הקושי של בעלות הברית מולו.מול זה לא קראתי כמעט תיאורים פעל צי צוללות אמריקאי או בריטי שהשיב מלחמה (אין גם תיאורים מהמלחמה הראשונה)
לאמריקאים היה - בעיקר מול היפאנים
04/09/10 19:27
4צפיות
הם חיסלו את רוב הצי המסחרי שלהם.

אבל נדמה לי (ככל שקראתי) שצוללות לא היו מוצלחות אז בציד צוללות, אולי כי הטורפדות שלהן לא היו מוצלחים מול מטרות קטנות (לא היו מונחים עדיין - רק בירי ישיר), אלא רק מול צללית גדולה של אוניה.

כך שלוחמת צוללות אז הוגבלה למול ספינות ולא צוללות אחרות.
צוללת נגד צוללת
05/09/10 23:10
1צפיות
Y. Welis  צודק....ציד של צוללת הוא עניין לא פשוט בכלל (גם היום)-בטח ובטח כשכלי הנשק היחידים שלך יעילים לטווח קצר ולמסלולי ירי קבועים מראש,,הבריטים הפעילו כמה צוללות בים התיכון כנגד הצי הגרמני והאיטלקי.
בקישור הזה דנים בהטבעה שלצוללת גרמנית ע"י צוללת בריטית:
http://worldwartwozone.com/forums/index.php?/topic/12637-submarine-vs-submarine-warfare/
הצוללות של בעלות הברית היו טובות כמו אלה של ה
09/09/10 11:59
1צפיות
הגרמנים. הבעיה לא היתה בצוללות עצמן אלא באיתורן ואחר כך בפגיעה בהן. הטכנולוגיות האקוסטיות לא היו מפותחו אז כמו הים.
לכן הצוללות שהשתתפו במבצעי תקיפה הראו הצלחות יותר מאשר הכוח הנגדי שניסה למנוע מהן להצליח.

גם הצוללות של בנות הברית הצליחו להטביע אוניות גרמניות, אלה שמטבע הדברים בנות הברית שלנו על מרחבי האוקיאנוס האטלנטי ומכאן שהגרמנים פעלו שם כתוקפים, כיוזמים נגד משטי הסיוע המאסיביים של ארה"ב לבעלות הברית באירופה.

מבחינת הגרמנית הערך המוסף של פעילות הצוללות היה גבוה הרבה יותר מאשר זה של האמריקאים כי הצוללות שימשו להם ככלי יחידי לפעולה נגד הפעילות העניפה של עשרות אלפי כלי השיט האמריקאיים מכל הסוגים.
עבודה- היסטוריה מורחב
04/09/10 16:48
24צפיות
במסגרת היחידה החמישית בהיסטוריה, אני צריכה לעשות עבודה על המהפכה הצרפתית: אנשים, אירועים, מסמכים (נפילת הבסטיליה, מארי אנטואנט, רובספייר, הצהרת זכויות האדם והאזרח) וכדומה.
העבודה מבוססת על שאלת חקר, ולא על סיכומים וביוגרפיות, לכן אשמח לקבל הצעות לשאלת חקר על נושא הקשור למהפכה הצרפתית ...תודה מראש!

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה