לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום ערוץ ההיסטוריה
ברוכים הבאים לפורום "ערוץ ההיסטוריה"!
 
הפורום משמש במה לדיון בתכנים המוצגים בערוץ ההיסטוריה, וגם מקום לדון, לשאול ולהתעניין בנושאי היסטוריה באשר הם, בין אם מדובר בלימודים או בהיסטוריה כתחביב.
היסטוריה מדינית, תרבותית, צבאית, חברתית, ישראלית או עולמית - הכל מהכל.
 
 
 
 
 

אודות הפורום ערוץ ההיסטוריה

ברוכים הבאים לפורום "ערוץ ההיסטוריה"!
 
הפורום משמש במה לדיון בתכנים המוצגים בערוץ ההיסטוריה, וגם מקום לדון, לשאול ולהתעניין בנושאי היסטוריה באשר הם, בין אם מדובר בלימודים או בהיסטוריה כתחביב.
היסטוריה מדינית, תרבותית, צבאית, חברתית, ישראלית או עולמית - הכל מהכל.
 
 
 
 
 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
פורום "לומדים בערוץ ההיסטוריה" אוחד עם פורום "ערוץ ההיסטוריה". אתם מוזמנים לשאול ולהתייעץ בפורום בנושאי הבגרות בהיסטוריה גם כאן וגם בפורום "עזרה בלימודים ובשיעורי בית". איתמר לוי 7, מנהל פורום "לומדים בערוץ ההיסטוריה", מופיע כאן במומחה ויענה על שאלות בנושאי הבגרות.
המשך >>

שאלות די טיפשיות אבל
13/08/2010 | 18:32
1
3
מיהו לנין- ידוע לי שהיה נשיא  רוסיה לשעבר
ונהר הנילוס במצרים שמשו את משה ממנו .
אשמח לעוד טיפה הרחבה wikipedia  די סיבך אותי מחפש הסברים קצר ממצה ב2 3 שורות
תודה
מיהו לנין בשלוש שורות?
15/08/2010 | 08:00
59
מנהיג הבולשביקים - סיעה שקראה לשינוי ברוסיה הצארית, והביאה להפיכה הבולשביקית - קומוניסטית, שבמסגרתה רוסיה פרשה ממלחמת העולם הראשונה, עברה מלחמת אזרחים שנמשכה 3 שנים, את תקופת הקומוניזם המלחמתי וגם תקופה של ליברליזם כלכלי מוגבל.
לאחר מותו של לנין, סטאלין עלה לשלטון. גופתו החנוטה של לנין עדיין מוצגת לראווה, למרות שיש ספקות בדבר מקוריותה.

מה לגבי נהר הנילוס?
איך המצרים מצליחים לשמור על הנילוס?
11/08/2010 | 22:55
3
3
אני יודע שהבריטים כשלטו במצרים קבעו  -או משהו אחר- שהשליטה על  מימי הנילוס תישאר אצל המצרים .בתקופה הקולוניאלית זה מובן אבל עכשיו עם כל מה שקורה בסודן וחוסר המים באתיופיה יש מי שיכול למנוע מתושבים לשאוב מים?
איך אין תסיסה בנושא בסודן אתיופיה וגנדה או קונגו?
יש הסכמים בין המדינות המגדירים את חלוקת מי
11/08/2010 | 23:10
2
נהרות. הטיית מים, מעבר למכסה שהוסכם עליה, על-ידי מדינה הקרובה למקורות הנהר, מהווה הפרת הסכם ועילה לפעולות אלימות נגדה. מאחר ומצרים היא בבירור חזקה משכנותיה שבמעלה הנילוס, ההסכמים נשמרים.
בהחלט יש סכסוכים
12/08/2010 | 08:45
2
טריים מהחודשים האחרונים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3891471,00...
למצרים יש יותר גדול.
13/08/2010 | 17:20
2
כל פגיעה קלה במי הנילוס תענה על ידי המצרים בכוח צבאי.
מישהו אולי מזהה את האנשים בתמונה?
12/08/2010 | 19:54
1
2
אשמח לעזרה
היושב המרוחק - שמחה דיניץ המנוח.
12/08/2010 | 22:43
10
ארבה, רבותיי, ארבה
11/08/2010 | 05:18
4
בוקר...
האם נהוג לומר הוועד למלחמה בארבה? או הוועדה למלחמה בארבה?
תודה
אביבית
היש הוכחות שסטאלין פחד מהיטלר לפני 22.6.41?
07/08/2010 | 13:50
29
8
שבתי לפורום אחרי הפסקה ארוכה מדי, התחלתי להתעדכן ונתקעתי בשרשור שהמנהל הנכבד התחיל ב-22.6.2010. אבל בטרם אתייחס לכתוב בשרשור ההוא, הייתי רוצה לבדוק בעזרתכם, אילו הוכחות יש לטענה הרווחת שמהלכיו של סטאלין בשנים 1939-1941 נבעו מהפחד שהוא כלפי גרמניה הנאצית.

ממה שמצאתי בתיעוד מהתקופה ההיא, סטאלין לא פחד מהיטלר, אלא אף דאג שמא גרמניה תובס על-ידי צרפת ובריטניה זמן קצר אחרי שאלה הכריזו מלחמה נגד גרמניה בעקבות 1.9.1939. האם נתקלתם בראיות לעמדתו האחרת?

אדגיש: איני מחפש את מה נכתב על-ידי סטאלין או נאמר על-ידו בנוכחות עדים מהימנים אחרי הפלישה גרמניה לברה"מ , אלא רק את הראיות שהופקו לפני יוני 1941.

תודה מראש
לא ידוע לי גם על פחד כזה
09/08/2010 | 01:59
1
5
וכדאי למקד אותו למקור ספציפי (מאמר).

המאמר הספציפי הוא מאת אריקסון שאליו הפנית
09/08/2010 | 07:47
5
ב-24.6 :
'The Germans will now turn on us, they will eat us alive' was Stalin's frantic comment.
במאמר יש אי-דיוקים רבים, חלקם בבירור נובעים מחוסר ידע או משיכחה, שאינים מצביעים על מגמה כלשהי. אבל "הפחד מפני הגרמנים" עובר בו כחוט השני ומוצג כמניע עיקרי להתנהגות ברה"מ.

הצרה היא שבמאמר זה אריקסון, כדרכו בקודש, אינו מפנה למקורות שמהם הוא מסיק על הלוך המחשבה של סטאלי או של אחרים. כך גם ב-"ROAD TO STALINGRAD": בספר העבה אין ולוּ הפניה אחת מהטקסט! אמנם לכל אחד מעשרת הפרקים מצורפות בסוף הספר ערימות של מראי-מקום (המסודרים לפי אל"ף-בי"ת, לא בסדר הופעתם בטקסט) והערותיו של אריקסון, אבל אין אפשרות מעשית לבדוק לפיהם את אמיתות הנאמר בטקסט.

גם גורודצקי מציג את הפחד של סטאלין כאבן-יסוד למדיניותו - בלי להפנות לראיות מהתקופה הנידונה.

זו הסיבה לבקשתי.
לפי מה שאני יודע הוא נהג בו
09/08/2010 | 08:22
26
2
ב"כבדהו וחשדהו" ופחות פחד ממנו, אבל יכול להיות שיש מסמכים שמראים אחרת. כאן נשאלת השאלה- האם סטלין פחד ממישהו אחרי שהצליח לטאטא את טרוצקי וקירוב?
"יכול להיות שיש מסמכים"- ז"א אינם מוכרים לך
09/08/2010 | 10:03
25
3
אני מכין עבודה על אמינות טיעוניהם של אריקסון, גורודצקי ודומיהם ומשתדל לבסס את טיעוניי על ראיות. פניתי לכמה היסטוריונים, ועד כה איש מהם לא ידע להצביע על בסיס לטענה שסטאלין חשש מהפלישה הגרמנית.
האמת שקראתי
09/08/2010 | 10:42
24
4
(רק יקח לי זמן להיזכר איפה) שסטלין נבהל מהמהירות בה הוכרעה צרפת (כי הוא גרס כי  יקח כמה שנים של חפירות ובאותו הזמן ברה"מ תבנה את צבאה). מהאפרשות של הפלישה הוא בטוח חשש וזאת ניתן ללמוד מהויתורים שברה"מ נתנה להיטלר במטרה לדחות את הקץ. אבל האם הוא פחד מהיטלר בצורה ישירה אני לא יודע.
על אילו ויתורים להיטלר מדובר? המעשים יכולים
09/08/2010 | 11:48
23
5
לדבר על הלוך מחשבה. אשמח לקבל פרטים.
מאספקת חומרי גלם חיוניים
09/08/2010 | 12:14
13
3
ועד למתן אישור לספינות קרב גרמניות לעבור (בליווי סובייטי) דרך אוקיינוס הקרח הצפוני.

תסתכל על הרובריקה האחרונה של הקרייגסמארין- אחת מהמשחתות "קומט" עבר דרך אוקיינוס הקרח הצפוני ועוד כמה עברו באוקיינוס השקט תחת מסווה של ספינות משא סובייטיות.

כתובות אינטרנט מצורפות:
לא מהפחד נבעו מעשים אלה, אלא מהרצון לחזק את
09/08/2010 | 15:28
12
4
הנאצים במאבקם נגד בריטניה וצרפת. לוּ פחד סטאלין מהיטלר, היה משאיר בין ברה"מ לגרמניה את "רצועת הביטחון" בצורה של פולין, ליטא, לטביה ואסטוניה ולא היה יוצר גבול משותף עם גרמניה.
אבל זה לא הגיוני צבאית
09/08/2010 | 17:24
11
5
עדיף שהכוח המגן יהיה קרוב יותר לגבול, וכן עם שליטה הדוקה יותר על הממשלות המקומיות, שלא יציעו לגרמנים מעבר תמורת הגנה.

גם אם נניח שסטאלין פחד, או שהמקורות של אריקסון וגורודצקי אינם מושלמים, הרי שעדיין צריך להוכיח את קיומה של תוכנית ו'פקודת' ההתקפה ליולי 41', או (וזה קשה יותר) - להדגים שסטאלין אכן *רצה* להתקיף, למרות שסירב בעקשנות כבירה (ומול כמויות מודיעין מכריעות, כמו שגורודצקי הראה) להאמין שהגרמנים יתקפו. לא רואה דרך לפשר בין הניגודים האלה, כי כל עוד סטאלין בטוח שהוא לא יותקף, אין לו סיבה לתקוף (מעבר ל'תוכנית העל' הלא מוגדרת של כיבוש קומוניסטי של כל אירופה).  

הצד התוקפני יותר, כך נראה לי, היה בפיקוד הצבא, שעשה תוכניות על דעת עצמו וניסה להכשיר את השטח להתקפה, שסטאלין יאלץ לאשר. אבל לזו לא נקבע תאריך, כי לא ניתן היה לנחש מתי יגיע האישור ולכולם היה ברור שהיכולת ההתקפית מוגבלת מאוד.
לא אתווכח על היגיון צבאי, אלא אפנה אותך לספרו
09/08/2010 | 21:08
10
2
האחרון של ויקטור סובורוב - THE CHIEF CULPRIT שפורסם ב-2008 בארה"ב. פרקים רבים בו מוקדשים לכוונות סטאלין בשנים 1939-1941.
ספר מעודכן ומפורט יותר, "23 ליוני: יום M" מאת מרק סולונין, מוקדש כולו להכנות ברה"מ לקראת פלישה לאירופה, אבל לא יצא, לצערי, באנגלית. בינתיים אוכל להפנותך לאתר של סולונין באנגלית (http://www.solonin.org/en/books). כבר עכשיו יש שם פרקים באנגלית מספריו האחרים. יש גם 5 פרקים בגרמנית ופרק אחד בצרפתית. שם תמצא גם את התוכניות המפורטות לתקוף ביולי, וגם דו"חות על הפעולות המעשיות שכבר בוצעו בהתאם לתוכניות אלה.
רק אתעכב שנייה בסברתך ש"כל עוד סטאלין בטוח שהוא לא יותקף, אין לו סיבה לתקוף". לפי היגיון זה, איך תסביר שהוא תקף בפולין? האם חשד שפולין תתקוף אותו? או בפינלנד? או ברומניה?

בקשתי הייתה מוגבלת: להפנות אותי לראיות שהופקו בשנים 1941-1939 לפחד של סטאלין מהפלישה הגרמנית. כדוגמה לראיה כזו אפשר להביא, למשל, פרוטוקול של ישיבת הפיקוד הבכיר עם סטאלין, מולוטוב ואחרים ב-17-14.4.40 - כחודש אחרי סיום מלחמת פינלנד הראשונה. למרות הדעה הרווחת, סטאלין כלל לא היה מדוכא, מזועזע או סתם עצוב מיכולת הלחימה של צבאו. הוא אמנם ציין כמה משגים, אבל שיבח את הצבא האדום, עודד את המפקדים והתבדח אתם. בנאום הסיום סטאלין אמר: "...לא רק את הפינים ניצחנו, אלא ניצחנו את מוריהם האירופיים - ניצחנו את הציוד ההגנתי של גרמניה, אנגליה, צרפת... ולא רק את הציוד שלהם ניצחנו, אלא את האסטרטגיה של והטקטיקה של המדינות המתקדמות באירופה שהיו המורים של הפינים. זה ניצחוננו העיקרי!..." (פורסם ב-1998).

ראיות מסוג זה אני מחפש, ולא זכרונותיו השקריים של ז'וקוב, למשל, שנכתבו שנים רבות אחרי האירועים המתוארים על-ידו.

הכניסה לפולין היתה מילוי חוזה
09/08/2010 | 22:44
9
6
שממילא היה נוח לרוסים - עוד שטח (פולני, שהיה שלהם במקור לפני 1918 ושעליו ניסו להיאבק ב-1920), וכאשר הכוח הגרמני שמולם היה מינימאלי - עדיין וורמאכט 'קל' וללא גיוס חובה. אגף זו לא היתה התקפה אלא 'משימת שיטור' - לא היה שום קרב.

אני חושב שדעתו על היכולת ההתקפית של הגרמנים אחרי מאי 40' היתה שונה. הוא ידע באינסטינקט שתורו יגיע (מן הסתם), אבל ניסה להכחיש את המציאות. כאשר ההתקפה הגיעה, הוא סירב לצאת או לתפקד משך שבוע ומשהו.

נראה לי שספר על יכולתו כמנהיג צבאי, הוא משהו שכולנו היינו רוצים לראות.
מה זאת אומרת לא היה שום קרב?
10/08/2010 | 00:29
1
1
זניח - 600 אבידות לרוסים.
10/08/2010 | 18:07
7
הפרטיזנים הפולנים בהמשך (של ה-A.K בעיקר) הסבו להם יותר אבידות מהקרב הזה - שהיה על סף המיליציה-פרטיזנים.
דעתך חשובה, אך רק הראיות (או היעדרן) תקבענה,
10/08/2010 | 01:46
6
4
ממה פחד סטאלין בתקופה הנידונה. הבה נסכם שגם לך לא ידוע על הראיות מהתקופה ההיא.

לדבריך "כאשר ההתקפה הגיעה, הוא סירב לצאת או לתפקד משך שבוע ומשהו": עוד כזב של חרושצ'וב ואחרים. אחרי שבתחילת שנות ה-90 פורסם יומן המבקרים בלשכה של סטאלין, התבררו כשקרים סיפורי ז'וקוב רבים (על פגישותיו עם סטאלין). מיד אחרי הפלישה הגרמנית, סטאלין עבד כמו מטורף, לילות כימים. רק כעבור תשעה ימים הוא יצא ליומיים לבית הקיט שלו. אם הדבר חשוב לך, אוכל לשלוח לך את יומן המבקרים לשנים 1953-1924 - כלי מחקר שהוא חובה ללימוד התקופה ההיא.
מחקר עדכני בנושא הזה - 10 הימים הגורליים
16/08/2010 | 05:19
5
4
אחרי ה-22.6.41 -

'Stalin's Folly - The Tragic First Ten Days of WWII on the Eastern Front מאת Constantine Pleshakov (מ-2005).  
http://www.amazon.com/Stalins-Folly-Tragic-First-E...

מעניין שהוא מצד אחד תומך ברעיון ההתקפה-המונעת של סטאלין שיועדה לקיץ של אותה שנה, אבל טוען שב-10 הימים שבילה בדאצ'ה שלו, הוא ציפה להיות מודח. ר' גם ביקורת נוקבת באותו עמוד באמאזון על הספר.

הספר מובא בחלקו ב-google books ובעוד מקום ברשת.
קראתי די הרבה מספרו של PLESHAKOV הודות לשירות
17/08/2010 | 11:48
4
2
"הצצה" של AMAZON, ודעתי על STALIN'S FOLLY - שלילית.

ראשית, הספר מבזבז את עמודיו הלא רבים על קטעים שאין להם כל קשר לנושא העיקרי ושבבירור נועדו להתרברב בפני קוראיו על הידע הרחב של המחבר בהיסטוריה. הוא גם מצטט שיחות בין גיבוריו בלי להפנות למקורות - מעשה טוב לרומן היסטורי, אבל לא להיסטוריוגרפיה.

שנית, PLESHAKOV נכשל במבחן "נייר לקמוס" של משחקי מלחמה של ינואר 1941. אני משתמש במבחן זה יותר מ-15 שני, הוא לא אכזב אותי, ולכן אני מרחיב אודותיו. קראתי לו כך משום שלנייר לקמוס יש שני צבעים, אדום וכחול - בדיוק כמו ההשמות הצדדים - "אדומים" ו"כחולים" - במשחקי המלחמה על המפות שנערכו במוסקבה במסגרת הכנות לעימות עם גרמניה. תיעוד המשחקים היה חסוי עד ל-1990, וידענו עליהם רק מזכרונות ז'וקוב וזאחארוב. אבל כאשר ב-1993 פורסמו נתוני המשחקים, התברר כי ז'וקוב וזאחארוב שיקרו. בין היתר התברר כי שמות הצדדים "אדומים" (הסובייטי) ו"כחולים" (הגרמני) הופיעו רק בתוכנית המשחקים המוקדמת שנכתבה באוקטובר 1940, אבל בתוכנית הסופית מדצמבר 1940 ובמשחקים עצמם כבר דובר על "מזרחיים" ו"מערביים". במשחקים נבדקה אך ורק פלישת הצבא האדום אל מחוץ לגבולות ברה"מ. כלל לא שיחקו התגוננות נגד פלישת אויב לתוך ברה"מ.

מאחר וז'וקוב דיבר על "אדומים" ו"כחולים", סביר שהיסטוריונים, המכנים כך את צדדים, מסתמכים על ז'וקוב ואינם מכירים את מסמכים המוכיחים שז'וקוב שיקר.

חמור יותר מצבם של ג'ון אריקסון ("הדרך לסטאלינגרד") ושל גבריאל גורודצקי ("בין אשליה לתרמית"). השניים הכירו את הפרסומים של 1993 והלאה (מופיעים בביבליוגרפיה), אבל בטקסט ספריהם חוזרים על הגרסה השקרית של ז'וקוב. זו גם המגמה של היסטוריונים ממסדיים רוסיים. מוזר במיוחד מאמרו של אריקסוק מיולי 2001, שבו מופיעים הן "אדומים וכחולים" והן תיאור נכון של מהלך המשחקים.

אצל PLESHAKOV מופיעים "אדומים וכחולים" בעמודים 23, 27, 36, 49 ו-50. "מזרחיים ומערביים" - אין.
ז'וקוב מזכיר משחק מלחמה שדימה פלישה
17/08/2010 | 18:46
3
2
ויתכן שבו היו הצבעים.

אגב חזרה על נתונים מוטעים, אופיינית להיסטוריונים מכל הסוגים, ולא תמיד מייצגת אידיאולוגיה. למשל מיתוס העתודות הסיביריות שהזכרתי למטה, חוזר אצל כמעט כל ההיסטוריונים המערביים שכתבו מאז שנות החמישים ועד ה-2000 (יתכן שאבאנס בספרו מ-2008 תיקן את הרושם הזה, ואולי גם מואודלי מ-2007).

כך שצריך לקחת את זה בחשבון, ולקבל את המצב שגם היסטוריונים בכירים שעברו על אלפי מסמכים מקוריים (primary sources), עדיין בדברים מסויימים מסתמכים על חומר ישן שלא נבדק.
סיפור יפה אך לא מדויק - מקומו בספרות יפה, לא
18/08/2010 | 00:55
2
3
בהיסטוריוגרפיה. אני מסכים אתך: אי-ידיעת כל ה-PRIMARY SOURCES על-ידי היסטוריון מפורסם - מצערת, אך לא פוסלת את עבודתו בכללותה. מקוממת אותי הסלחנות כלפי סילוף מכוון, וזו הסיבה שאני רואה חובה בחשיפת סילופים כאלה על-ידי אנשי האקדמיה. PLESHAKOV לא הגיע לרמת הידוענות (CELEBRITY STATUS) שמצדיקה מאמץ בחשיפת בורותו.

זו הסיבה שאני מנסה להגיע לשורש הטענה שלפני שהגרמנים פלשו, מעשי סטאלין נבעו מפחדיו כלפי המערב. עד כה לא מצאתי יסודות עובדתיים לטענה זו. פניותיי לכמה היסטוריונים ברוסיה הביאה לאותן התוצאות כמו פנייה לפורום זה: לא ידוע על ראיות מעת האירועים (CONTEMPORARY EVIDENCE) שמצביעות של פחדיו של סטאלין.
עדיין לא זכורה לי הטענה הזו. תוכל לצטט אותה
18/08/2010 | 17:23
1
2
מתוך אריקסון והאחרים?
בניסוח אחר: "ברה"מ מוקפת אויבים מסוכנים הרו-
19/08/2010 | 20:13
3
צים לתקוף אותה". על הנחת-יסוד זו מושתת הגרסה שכל מעשי סטאלין (דהיינו - ברה"מ) היו התגוננות מפני סביבה עוינת, ועל התקפה הוא לא חשב כלל. לפי גרסה זו, למשל, בהסכם מוסקבה מ-23.8.39 הצליח סטאלין להרחיק את סכנת הפלישה הגרמנית על-ידי הזזת הגבול מערבה. אבל את אותו המעשה אפשר להסביר בגרסתו של סובורוב: סטאלין הצליח ליצור גבול גבול משותף עם גרמניה (ובקיץ 1940 אף השלים את המלאכה על-ידי כיבוש שלוש המדינות הבלטיות), כדי לאפשר התקפת-פתע נגד גרמניה.

כדי שלא תקדיש זמן רב מדי למבוא ולפרקים 1 ו-2 של ROAD TO STALINGRAD, אני מפנה אותך למאמר פרוגרמטי חשוב מאת אריקסון שפורסם ביולי 2001, כחצי שנה לפני מותו בפברואר 2002. המאמר חשוב בכך שאריקסון מסכם בו את מה שהוא מגדיר כהסבר סופי וממצה של תוכניות ברה"מ לפני הפלישה הגרמנית.

1. ציטוט, לכאורה, מדברי סטאלין, והבמשך - הסבר של אריקסון לדברי סטאלין:
'The Germans will now [after conquering France] turn on us, they will eat us alive' was Stalin's frantic comment. There was no longer any prospect of protracted war in the west leading to the mutual exhaustion of the belligerents, no royal road to a revolutionary Europe. Germany was no longer tied down in the west. The situation now brought Russia face to face with Germany.
מהו המקור של THEY WILL EAT US ALIVE - אריקסון לא מגלה לקוראיו.

2. בהמשך:
He [Stalin] believed that Germany needed Ukrainian grain and Donbas coal to wage protracted war; therefore it was most likely that Hitler would launch his main attack in the south-west.  
משתמע שסטאלין צפה פלישה גרמנית לאוקראינה. אבל אריקסון ידע היטב, שבשלב ההוא של תכנונים סובייטיים, כיוון ההתקפה הגרמנית כלל לא נלקח בחשבון. התוכנית הסובייטית התבססה אך ורק על המסלול שבו הצבא האדום יגיע להישגים מהר יותר.

3. באותו המאמר מספר אריקסון, אמנם בתמצית, מה היו מסקנות סטאלין ממשחקי מלחמה על מפות שהתרחשו 5 חודשים לפי הפלישה הגרמנית:
A critically important link in the evolution of Soviet war planning and operational preparation came with two-part 'Red versus Blue' strategic war-games conducted during the first week of January 1941. We now have a detailed record of these war-games, planned as early as October 1940 and designed to test the revised war plan. Generals Pavlov and Zhukov played alternatively attacker and defender. The first game in the northern theatre demonstrated that terrain and fortifications in East Prussia would make any Soviet 'counter-offensive' there a protracted undertaking. In the south-western theatre Zhukov produced a brilliantly successful 'counter-offensive' which appeared to confirm the argument that this theatre should receive priority reinforcement.  
אריקסון היטיב לסכם את משמעות המשחקים (כולל שימת מרכאות סביב COUNTER-OFFENSIVE): לא חשוב, מה יעשו הגרמנים, אלא מהו הכיוון היעיל של התקפה סובייטית. אבל הבנה זו לא הפריעה לאריקסון ללעוג לגרסת סובורוב על הכוונות ההתקפיות של סטאלין.

עם גורודצקי - זה שאריקסון כה משבח את ספרו - העניין מסובך לא פחות. מאחר והתעמקתי בפרשיית משחקי מלחמה, חיפשתי בספרו ומצאתי שהוא לא רק כלל בביבילוגרפיה את הפרסומים על המהלך האמיתי של המשחקים, אלא אף הוסיף והתפאר בפתח-דבר: "נעזרתי גם הפרוטוקולים הרשומים בקצרנות של המועצה הצבאית המיוחדת של הפיקוד העליון בדצמבר 1940, ברשומות של משחקי המלחמה מינואר 1941... "  אבל מאחר ובספרו הוא חוזר על הגרסה השקרית של ז'וקוב, יש אפשרות שגורודצקי, להבדיל מאריקסון, פשוט לא הבין את מה שקרא במסמכי המשחקים ולכן המשיך לדבוק בטענה שכוונות סטאלין היו הגנתיות בלבד. אני יכול להפנותך לעמודים שלמים של "בין אשליה לתרמית", אבל הבנתי שממילא קראת ספר זה.
ועוד משהו
09/08/2010 | 12:20
8
1
בספר של דוויד קאן מצויין כי למרות מאות טיסות ריגול גרמניות מעל לשטח הסובייטי ההנחיה הייתה חד משמעית לא לפגוע ולא להפיל מטוסים גרמניים כול עוד מדובר במספר "סביר".
הפקודה לא ליירט טיסות-מודיעין גרמניות נועדה
09/08/2010 | 15:22
7
3
למנוע פתיחת קרבות בטרם הצבא אדום, הנע אז בחשאיות אל גבול גרמניה, ישלים את המערך התקפי שתוכנן לתחילת יולי 1941. לוּ פחד סטאלין מהפלישה הגרמנית, היה מציג לראווה את כוחותיו המוכנים להדוף את הפולש. והעובדה היא שהגרמנים, כמעט עד לרגע הפלישה, לא הבחינו בהכנות הסובייטיות והופתעו מכמות הכוחות שנתקלו בהם (וגם מחוסר רצונם להילחם בפולש).

אגב, טיסות-מודיעין אלה לא סיפקו לוורמאכט כל מידע מעבר לרצועת גבול די צרה, והמצביאים שלהם הופתעו גם מקיום הדרג האסטרטגי השני של הצבא האדום.


בתשובה לשתי ההודעות שלך
09/08/2010 | 20:15
6
1
מה שאתה מציג זאת סברה אחת. הסברה הנגדית היא שסטלין כן חשש מהתקפה גרמנית (במיוחד לאור המהירות שבה הוכרעה צרפת) ולכן ניסה לקנות זמן עד שיושלמו ההכנות הצבאיות להתמודד עם גרמניה. לגבי "רצועת בטחון" דווקא היה הגיון גדול יותר כן להשתלט על המדינות הבלטיות כדי ליצור עומק אסטרטגי ולמנוע מהגרמנים להשתלט בעצמם על האזור (ותזכור שבמדינות הבלטיות היו הרבה יותר גורמים פרו-גרמניים מאשר פרו סובייטים).
ראה-נא את תשובתי ל-Y.WELLIS כמה שורות מעל
09/08/2010 | 21:31
5
7
בספר (המצויין) של מרק פרו "שבעה גברים במלחמה"
16/08/2010 | 21:57
4
38
בספר (המצויין) של מרק פרו "שבעה גברים במלחמה"
16/08/2010 | 22:02
3
6
בס"ד
נטען שלסטאלין היה ברור מאז הסכם מינכן שעימות עם גרמניה הוא בלתי נמנע, והוא התחיל להתחמש
זמן רב לפני שגרמניה החלה להפר את ההסכם. אבל סטאלין חשב שיקח יותר זמן לצרפת להיכנע ולכן הוא ספג
בתחילה תבוסות קשות מאוד משום שהוא היה ערוך לחימוש מלא של הצבא רק ב-1942, בעוד שהגרמנים הקדימו אותו.
הספר הזה מרחיב מאוד ביחסים שבין כל מנהיגי המלחמה, ויכול להיות שתמצא שם עוד מידע שיעזור לך
בטרם אחפש את הספר, אמור-נא,
17/08/2010 | 00:06
1
4
על מה מבסס המחבר את טענתו? אם זו דעת המחבר ללא הסתמכות על מקורות אמינים (לא היסטוריונים אחרים), אוותר על הקריאה.
הספר שלו מבוסס על עדויות של גנרלים סובייטים,
17/08/2010 | 07:23
4
בס"ד

על רוב או כל החומר המצולם (קולנוע) הנגיש של השנים הללו, וכן על עוד מקורות.
באופן ספציפי את הטענה הזו הוא מגבה במספרים על התחמשות ועדויות עד כמה שזכור לי. אם אני זוכרת נכון,
ברוב הספר טענותיו הן עצמאיות, ורק מגובות ע"י מחקרים של היסטוריונים אחרים או סתירה שלהם...

(אם זה מעניין אותך, לפי ההקדמה של הספר, מרק פרו היה שותף מרכזי בתכנית טלויזיה בערוץ arte
הצרפתי שנקראה 'היסטוריה מקבילה'.)

נ.ב אני בת
שאלת המועד של המוכנות היא עניין פתוח
17/08/2010 | 01:11
6
תומכי סובורוב טוענים (או שכך ניתן להבין מהם) שסטאלין היה נחוש לתקוף ב-41', בזמן שהצבא האדום התאושש מהטיהורים ועדיין הצטייד ונסמך על תורות לחימה ישנות (בערך כמו של הצרפתים ב-40') וטנקים מיושנים.
לדעתי זו המעטה מיכולתו של סטאלין להעריך נכונה את המצב, שהודגמה כמוצלחת (וזהירה) כמה פעמים במהלך המלחמה וגם לפניה.

תומכי ההיערכות ההתקפית - לטובת התקפת-מנע (אריקסון ואחרים, לפי מסמכים שפורסמו מאז 91'), לא יודעים מהו המועד שבו ניתן היה לתקוף, כי לא נמצא מסמך שמעיד על דד-ליין, שהצבא אמור להכין את עצמו *עד אליו*. על כן הם לא מספקים תאריך אפשרי, אם כי יש שנוקבים ב-42' או 43' כשנה 'אפשרית' (אילו הגרמנים לא היו תוקפים וסטאלין היה משתכנע לאשר את תוכניות הפיקוד העליון - הכל בתחום ה'אילו').

כי אין ספק שהמועד הזה ערטילאי במקרה הטוב, או בלתי-רלוונטי במקרה הרע, כי דברים בסיסיים וחשובים יותר, כמו יתרון הטנקים הכבדים החדשים על אלה של הגרמנים, או תורת-לחימה דמויית-בליצקריג ועוד פיתוחים ייחודיים (כמו משקל מכריע לארטילריה) שנוצרו *רק* בזכות נסיון המלחמה שניצבר, ושהיו עשויים להכריע את הגרמנים, לא התקיימו אז כלל ולא סביר שהם היו מתקיימים אלמלא הגרמנים תקפו.

זו נקודה שנראה שפירסומים רוסים רשמיים עדיין לא הבינו, ולפי ארל זימקה בספרוThe Red Army 1918-1941 - From Vanguard Of World Revolution To US Ally מ-2004, לשונם עדיין דומה מאוד לדברי כרושצ'וב ב-56' וכן של ואסילייבסקי אחריו, שהאשימו את סטאלין ורק אותו, ולא את הצבא (ההרואי בהכרח) או הפיקוד העליון.
דרושים ב- אנשים
09/08/2010 | 15:42
2

דרושים מנהלים לפורומים החדשים הבאים של תכניות Yes:

איש משפחה - פורום לסדרה זוכת האמי, המספרת את עלילות משפחת גריפין המתגוררת בעיירה הדמיונית קוהוג

שני גברים וחצי - מה קורה כשאחיו של רווק הולל עובר לגור איתו יחד עם בנו? בפורום תדברו על זה

דם אמיתי - דרמת הערפדים זוכת גלובוס הזהב והאמי, העוסקת באהבתם של סוקי בת האנוש וביל הערפד מקבלת פורום משלה

המשרד - ישראלי - פורום לסדרה המוקומנטרית, המבוססת על הסדרה המצליחה הבריטית (והאמריקאית) באותו שם

סרוגים - הם מסורתיים, רווקים, מחפשים אהבה ובעיקר - אבודים. פורום לסדרה המצליחה (גם בקרב החילונים)


חושבים שאתם מתאימים להוביל קהילה ובא לכם לנהל את אחד הפורומים הנ"ל?
מלאו את הטופס הבא ונחזור אליכם:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/forms_applicatio...
חיפוש מורים למחקר מקוון - תיקון הקישור לשאלון
09/08/2010 | 08:55
שמי דורית סימון,
אני דוקטורנטית לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
אני מחפשת מורים להיסטוריה שיענו על שאלון מקוון (15 דקות) בנושא: מחשבות של מורים על תחום עבודתם.

הקישור לשאלון:

http://www.surveymonkey.com/s.aspx?sm=i5lFO_2bGAlO...


מצורף גם קובץ המסביר על המחקר ובו גם קישור לשאלון .

תודה רבה!
דורית סימון
0522243670
doritsimon@gmail.com
מי רצח את השבויים הפולנים בקאטין?
08/08/2010 | 21:00
6
2
כחידה היסטוריוגרפית, נסו-נא לנחש, מי ומתי אמר (בעברית) את הדברים הבאים:

"[לצבא הפולני] לא היה כל סיכוי. בנוסף לזה הנאצים גם רצחו את השבויים הפולנים שלהם בקאטין, והם טענו שזה הרוסים עשו את זה, והרוסים טענו שהגרמנים עשו את זה. זו טרגדיה פולנית גדולה מאוד.".
בגין?
08/08/2010 | 22:16
5
פרופסור הרסגור, "השעה ההיסטורית", 6.8.2010,
08/08/2010 | 23:07
3
בערך בדקה ה-20. אפשר לשמוע באתר גל"צ >תוכניות>שעה היסטורית.

יש בעיות בדיוק ההיסטורי אצלו
08/08/2010 | 23:33
2
2
גם בתוכנית על היידריך לפני שבוע. מצער שאין עריכה מקצועית. אולי בתקופות העתיקות הוא מוצלח יותר.
כאן לא אי-דיוק, אלא תמיכה בכזב הסובייטי, אף
09/08/2010 | 00:27
1
1
שב-1992 רוסיה הודתה ברצח השבויים.
אגב, האם אתה יכול לתרום לשאלתי מ-7.8? גם תשובה שלילית תעזור לי, אף שבמחשבה שנייה אפשר להבין היעדר תשובות כתשובה שלילית.
הרסגור הוא 'היסטוריון' בערך כמו...
28/08/2010 | 12:29
1
שסטאלין היה 'בלשן'.
מה אתה יכול לתרום לשאלתי מ-7.8?
09/08/2010 | 00:16
מישהו ראה את התוכנית על שודדי ספינות טרופות
07/08/2010 | 19:57
1
בחופי סקוטלנד?

ראיתי את התוכנית מאמצעיתה - תוכנית מרתקת על תושבי צפון סקוטלנד ואיים הסמוכים "שהתפרנסו" משוד של אוניות טרופות ובין היתר רצחו את הניצולים....

מישהו יכול לכוון אותי?
תודה.
נדמה לי שהם נקראו: The Wreckers
08/08/2010 | 23:06
שודדי אוניות טרופות.
מישפטי פושעי מילחמה - יפן 1946
07/08/2010 | 16:43
1
צירפתי תמונה של חומר משנת 1946 על מישפטי פושעי מילחמה ביפן

מאוד אקטואלי לימים של היום, זכר למה שקרה ליפני 60 שנה...



מישהו מזהה אנשים ידועים בקליף זה?
05/08/2010 | 12:54
2
2
חוץ‏ ‏מבן‏ ‏גוריון‏ ‏ו..‏ ‏אולי‏ ‏רבין‏ ‏גם‏?‏ אחרים שהיו ב48 בעת מסירת העיר לצבא .. איזה אוגדה או פלוגה זו ? תודה למשיבים
אין קישור בתוך ההודעה.
05/08/2010 | 22:43
1
1
אופס סליחה
05/08/2010 | 23:19
1
בבקשה

http://www.youtube.com/watch?v=tbt2xqPcsi4

מזמן לא ביקרתי כאן, איפה קוכולין ?
כתובות אינטרנט מצורפות:
שאלה בנוגע לספרים לגבי היסטוריה של העם היהודי
04/08/2010 | 16:28
4
2
אני מאוד מתעניין בהיסטוריה של העם היהודי, בעיקר בתקופת התנ"ך (תקופת אברהם, יציאת מצרים, כיבוש הארץ, עד גלות בבל), איך התפתח, ומה היה כאן. אולם הבעיה המרכזית שלי היא שכל הספרים שאני מוצא למעשה הם ספרים שמתבססים על התנ"ך כעל אמת בלתי ניתנת לערעור, גם אם אין ממש ממצאים בנושא. ברור לי לחלוטין כי אובייקטיביות אמיתית בסופו של דבר לא ממש יכולה להיות בארכיאולוגיה או בהיסטוריה, אולם אני בכל זאת מנסה לחפש ספר שמנסה לבנות את ההיסטוריה של העם היהודי בצורה כמה שיותר אובייקטיבית, ומתוך ראייה שהתנ"ך הוא פשוט עוד ממצא (שלא בהכרח נכון), ולא משהו שיש להתבסס עליו ולהכריע גורלות לפיו (מקווה שהצלחתי להיות ברור).
אז השאלה שלי אליכם - יש חיה כזאת? יש ספר כזה בנמצא? ויש לכם המלצות?

(מקווה שזה הפורום הנכון לשאול בו, ומקווה שזה בסדר שפתחתי הודעה חדשה. אם לא - אני מתנצל)

וכמובן - תודה לעוזרים!
יש חיה כזאת - ביקורת המקרא
04/08/2010 | 19:58
3
2
תחום מאוד מעניין ומאוד שנוי במחלוקת כיוון שכשמו כן הוא - לקחת טקסטים ולהשתמש בהם באופן שנוגד את הסיבה להשתמרותם.

רק אם מצליחים לבוא נקיים מדעות קודמות (יש מי שבא עם דעות ששוללות הכל, ויש מי שמגיע מתוך אמונה שהכל אמת צרופה) ניתן לחקור את המקורות התנ"כיים בצורה טובה כי מחפשים תובנות ולא לאושש פרדיגמות.   אז אפשר לראות כיצד טקסטים תנ"כיים דומים לטקסטים אחרים, חלקם מתוארכים לתקופה שקודמת לתנ"ך.

קשה לי להמליץ לך על ספר כלשהו.
אני יודע שבלימודי ארכיאולוגיה, לדוגמא, כנשענים על טקסטים כדי להבין ממצאים - או  להיפך: כשמחפשים אישוש בשטח לטקסטים, אז מתעוררות שאלות רבות בנושא ירושליים בתקופת דוד המלך. וכך הארכיאולוגיה של התקופה הופכת לחקר המקרא וגם לביקורת עליו.
טקסט שזכור לי, והוא דוגמא לביקורת המקרא - סיפור משה בתיבה אל מול סיפור אחר של מלך אשורי שגם הוא היה בתיבה, אם כי הרבה קודם (על פי תיארוכים).

על פי מקורות שונים, יש דעות שונות בכל הקשור לנושאים שציינת: מה אמת ומה מיתוס, מה היה ומה רק נכנס לזכרון הקולקטיבי של העם.
ובגלל הקישור הפוליטי והדתי  של נושאים כאלה, במוסדות אקדמיים שונים בארץ תיתקל בגישות שונות לנושא ביקורת המקרא.

לדעתי, התנ"ך מאוד משפיע על העם היהודי המודרני, אבל לא ניתן להבין בעזרתו כיצד העם היהודי הגיע למצבו הנוכחי, 2000 שנה אחר כך.

מקום נחמד להתחיל בו- לקרוא מעט מהספרים שבברית החדשה, אותם יותר קל לקרוא באופן נייטרלי כי לא "גדלנו" עליהם ולא הכרנו את הפירושים לפני שקראנו את הטקסט עצמו. מעניין להשוות טקסט נוסף שעבור היהדות אינו מקודש, אבל מתאר בשפה דומה אירועים דומים. (יש מי שיגיד שההשפעה דומה במכוון, ויש מי שיגיד שזו פשוט השפה של התקופה)
זהו, אני מעוניין בספר היסטוריה
04/08/2010 | 20:31
2
1
שמנסה לשפוט בעיקר לפי הממצאים הארכיאולוגיים בשטח, ופשוט לוקח את התנ"ך בערבון מוגבל - כסוג של ממצא, שיכול להיות שגוי. לדוגמא, אם בתנ"ך כתוב שיציאת מצריים הייתה בתאריך הזה והזה, אולם לא התגלו שום ממצאים ארכיאולוגים שמעידים על כך, או התגלו ממצאים שסותרים את זה ממש, אז בספר יסבירו על כך ויסבירו מה היה לעם היהודי באותה תקופה אם לא הייתה יציאת מצריים (שזה אחד הדברים שמאוד מסקרנים אותי האמת, אני רוצה לדעת עד כמה יש או אין ממצאים שתומכים ביציאת מצריים, ואם לא הייתה יציאת מצריים, אז מה היה בדיוק במקומה לדעת החוקרים). משהו כזה. כלומר, ספר כמה שיותר אובייקטיבי - ששופט כמה שהוא יכול לפי הממצאים בשטח ולא מנסה להתאים הכל לתנ"ך.
חפש על פינקלשטיין, גם בפורום (נושא לדיונים)
05/08/2010 | 15:04
1
1
ספריו עם סילברמן - 'ראשית ישראל: ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי' וכן 'דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס', הם מהידועים.

בנוסף יש את זאב הרצוג, אדם זרטל (מהכיוון הנגדי, אם כי עצמאי למדי) ועוד.
אני הגעתי לתחום לפני עשור וחצי, מספרו של ריצ'רד אליוט פרידמן, 'מי כתב את התנ"ך', שהיה אולי הראשון שתיאר בשפה ברורה את תיאוריית המקורות (או 'תעודות') שהיא בבסיס המחקר המדעי של התנ"ך. אם תרצה להמשיך משם - ספרו המונומנטאלי של אלכסנדר רופא, 'מבוא לספרות המקרא' (כרמל, 2007) הוא המחקר המקיף ביותר בעברית - ספר שהופך את הראש... לא תוכל לקרוא את התנ"ך באותו אופן אחריו.

יש גם אנציקלופדיה בהוצאת 'יבנה' בשם 'עולם התנ"ך' או משהו דומה, שמבוססת מחקר מדעי ברובה, ומאוד מעניינת.
תודה!
05/08/2010 | 15:18
אני אחפש:) (אם כי לגבי האנציקלופדיה, אני מעוניין כמובן בעיקר בספרי קריאה. כלומר, שהם יהיו קריאים כמה שאפשר, ככה שנראה לי שאוותר עליה. אם כי אנסה למצוא אותה כדי לעיין בה קצת לפחות)
אזהרה!
30/07/2010 | 18:05
20
קניתי את הספר "הקרב הגדול ביותר" מאת אנדרו נגורסקי, העוסק בקרב על מוסקבה במלחה"ע השניה והתאכזבתי מאוד. קיוויתי שסוף סוף תורגם לעברית ספר מקיף וטוב על הקרב, שיאפשר להבין טוב יותר את המהלכים הצבאיים, ואת הגורמים לכישלון הגרמני לכבוש את מוסקבה, וליכולת הסובייטית לעבור למתקפת נגד אסטרטגית, אך התבדיתי. מבחינה זו הספר לא מספק את הסחורה. לא הייתי ממליץ אליו לאדם המתעניין בהיסטוריה צבאית, ויש לו יותר מידע בסיסי על המלחמה בחזית הסובייטית. הספר נכתב ע"י עיתונאי, ונראה יותר ככתבה עיתונאית שיטחית המחפשת סנסציות, מאשר כספר רציני על אחת המערכות הגדולות במלחמה. 95 אחוז מהספר כלל לא עוסקים במהלכים הצבאיים של הקרב, אלא במה שמסביב. אפילו ספרו של רודריק ברייתוויט, "מוסקבה 1941" עולה אליו בשתי דרגות לפחות, למרות שגם הוא לא נקי מפגמים. אין לי בעיה עם שילוב של חוויות אישיות של לוחמים ואזרחים במסגרת תיאור מערכות צבאיות, כדי להוסיף צבע ועניין ולפנות לציבור קוראים רחב יותר, אבל יש לעשות זאת במידה, ולא להפוך את זה לעיקר הספר. כפי שנאמר : "מרוב עצים לא רואים את היער". מכיוון שהספר הזה הומלץ כבר ע"י אחדים מהמשתתפים בפורום, חשתי צורך להזהיר קונים פוטנציאליים, ולהבהיר את דעתי על הספר.
תודה על האזהרה - הספר "הקרב הגדול ביותר"
30/07/2010 | 20:55
5
תודה על הביקורת
31/07/2010 | 22:08
18
2
חייב לומר שעדיין לא עיינתי בו לעומק, אבל התרשמתי שהוא פחות מעניין מברייתוויט.

יש חלקים מעניינים
01/08/2010 | 09:04
17
1
כמו בכל ספר, ישנם חלקים מעניינים וחלקים יבשים ולא בעלי משמעות.
בספר הנ"ל יש גם פרטים שלא היה ידוע לי עליהם בעבר.

אבל זה רק הגובה שלי.
אגב מיתוס העתודות הסיביריות עוד מוזכר שם?
01/08/2010 | 10:43
16
8
אם כן, אין סיבה להאשים רק אותו - הוא ממשיך ונזכר בעוד ספרים יותר נחשבים (אם כי את האחרון החדש של בארליי, עדיין לא בדקתי).
מיתוס העתודות הסיביריות
01/08/2010 | 19:25
15
2
לא מדובר ממש במיתוס, כי בסופו של דבר מאות אלפי חיילים הועברו מחזית המזרח הרחוק לחזית הגרמנית, אך אין ספק שיש הגזמה רבה בהערכת התפקיד שמילאו הדיוויזיות הסיביריות במהלך מתקפת הנגד באזור מוסקבה. מכיוון שכפי שציינתי מדובר בספר שיטחי למדי, מנקודת ראות של היסטוריון צבאי, הוא חוזר על הטענה הנפוצה בדבר העתודות הסיביריות שהצילו כביכול את מוסקבה מנפילה לידי הגרמנים. אין ספק שחסר דיון היסטורי רציני בשאלה, איזה אחוז מהכוחות הסוביטיים שהופעלו במהלך קרב מוסקבה הועברו לשם מחזית המזרח הרחוק, למיטב ידיעתי, היכולת הסובייטית לגייס ולאמן במהירות ארמיות עתודה באזורי העורף, היא שאיפשרה לפיקוד הסובייטי לעבור למתקפת נגד אסטרטגית בחורף 1941 למרות האבידות הנוראות בכוח אדם ובציוד, שספג הצבא האדום בחודשי המלחמה הראשונים.
כמובן. להערכתי הסיביריות היו פחות מרבע
01/08/2010 | 23:23
14
1
אבל צריך לעבור על המאמר של Rotundo, המערבי הראשון (למיטב ידיעתי) שניתץ את המיתוס. לרוע המזל, מעטים מדי קראו אותו (אולי אציב סריקה שלו), ולכן אתה מוצא אותו בספר אחר ספר.

אותו מאגר מגוייסים גם שימש אותם ב-42' ואחריה (ארמיות עם המס' 50 עד 70).

אגב משהו בנושא הגרמנים, שנאלצו לסגת אבל בהוראת היטלר התבצרו סביב ערים גדולות (בעיקר רז'ב וויאזמה), דבר שהציל את חזית קב' אר' מרכז - גודריאן בנירנברג (בספרו המעניין של ריצ'ארד אוברי interrogation, שמרכז עדויות מעניינות שהובאו שם, כולל כמה מציתות חשאי), אמר שכששמע על הרעיון לפלוש לבריה"מ, הוא חשב שזה רעיון גרוע מאוד... קשה לומר אם הוא חשב כך אחרי תחילת המבצע. בכל מקרה לא ניתן לדעת מה הוא היה אומר, כי ביום השני של ההתקפה הסובייטית הוא שוחרר מתפקידו.

היחיד שאכן התבטא בחריפות אחרי מערכת מוסקבה, וטען שצריך לבטל הכל ולחזור לגבול הפולני, היה פון רונדשטט, שעל כך שוחרר מתפקידו.
המאמר המפוענח
04/08/2010 | 05:33
13
2
https://www.yousendit.com/download/T1Vra0ZkR0Y5NVd...

עם הגהות ראשוניות בינתיים. את המקור צילמתי לפני 21 שנה בערך... הגיע הזמן.
מאמר מענין . ובפרט ניהול העתודות הסוביטי.
06/08/2010 | 09:43
12
1
מאמר מענין . ובפרט ניהול העתודות הסוביטי , קצת נוגד את הדעה הקדומה על סטלין שהורה לירות בכל חייל סוביטי שימצא מאחורי החזית ללא הצדקה.
היטלר ימ"ש היה מהמר בשיטת הכל או לא כלום. בשנים הראשונות השיטה עבדה למרות שהגנרלים שלו התנגדו , אבל מול המשאבים והארגון של הרוסים זה כבר לא עבד.

יהודה
השיטה הסובייטית היתה הרבה יותר אבסולוטית
06/08/2010 | 19:26
11
1
כל כוח אדם זמין הוקדש או לאימונים ומשלוח לחזית, או לתעשיה, כבר מסתיו 41'. אצל הגרמנים זה החל רק ב-44', ואז כבר החלו לקצר את תקופת האימונים לשליחה מהירה יותר לחזית, שהיתה חפוזה מדי.
  
סיכום היחידות שנשלחו לחזית בין יולי לדצ'-41' (עמ' 6):
27 מהמזרח הרחוק; 70 מאיזורי הפנים של בריה"מ; 194 - שהוקמו ממגוייסים. = 291 דיב'; רק מחצית מהמס' הזה נשלח לעבר החזית מול מוסקבה, כך שהחלק של היח' הסיביריות לא יכול לעלות שם על 15 אחוזים בממוצע.

ה'סוד' הגדול הוא הגידול בכוח אדם של החזית הזו - מ-2.25 מיליון איש ב-1.11, ל-4.196 ב-1.12 (עמ' 9) - שני מליון איש תוך חודש אחד... זה הדבר שהגרמנים לא ציפו לו (ושתוכנן עוד לפני מתקפת ויזאמה-בריאנסק ובלי קשר לתוצאותיה), שתרם לבלימתם - עם חורף או בלעדיו, עם מוסקבה בידיהם או בלעדיה. והיו לרוסים עוד 4-5 מליונים בעתודה להמשך המערכה.

ומה עם אימון ליחידות החדשות? מאיפה הטנקים ?
07/08/2010 | 00:09
10
ומה עם אימון ליחידות החדשות? מאיפה הטנקים ?
המאמר הזה מראה גידול עצום ומרשים בכמות היחידות החדשות. אבל לא ברור איך הספיקו לאמן אותם ואיך הספיקו לצייד אותם בנשק.
בעמ' 3 כתוב:
In fact, of the 20 mechanized corps in
the West on 6/22/41, only six had relatively high combat value. Of the others, some could scarcely be
considered mobile due to their severe shortages of tanks and motorized support elements
והמצב הרע הזה בכושר היחידות החדשות ובנשקם היה ערב התקפת הגרמנים.

כדי לאמן מספר רב של יחידות חדשות יש צורך בזמן ובהרבה מדריכים מנוסים.

זה משונה אם לאחר חצי שנה של מפלות נוראיות וכיתורים, בהם אבדו המון יחידות כשרות יחסית על נשקם, הצליחו הסוביטים לאמן ולציד כמות אדירה של דיביזיות חדשות (להבדיל מגיוס האנשים וציוותם ליחידות, בפקודת יד הברזל של סטלין ואנשיו).
חלק גדול מבתי החרושת לטנקים ולציוד צבאי אבדו או היו בתהליך פינוי.
בינואר 42 סטלין הדיח את ווזנסנסקי מיצור התותחים ואת מולוטוב מיצור הטנקים לאחר שהיצור לא פעל כראוי, והטיל את האחריות על בריה.
הסיוע המערבי היה בתהליך ארגון ועדיין לא סיפק כמויות אדירות של ציוד מלחמתי .

לפי המאמר, מס' הטנקים שהיו לסוביטים:
עמ' 6 - ב 22.6.41 700 טנקים ישירות בפיקוד הסטבקה.
מס' הטנקים בכל הצבא האדום:
עמ' 7 - 1.10.41 2700 טנקים
עמ' 8 -  בתחילת דצמ'41  4495 טנקים
עמ' 9 -  בתחילת ינואר  1784 טנקים
המספרים האלה משונים. איך יתכן שהסוביטים הוסיפו כ 1800 טנקים בחודשיים אוקט' נובמבר 41 , לאחר ניכוי אובדן טנקים בכיתורים הגרמנים?

לכן יש מקום לשאול האם עד דצמ' 41 , היחידות החדשות היו כל כך לקויות באימון ובציוד כך שתרומתם הצבאית היתה מועטה?

יהודה
היה מאגר עצום של טנקים בזמן הפלישה
08/08/2010 | 23:32
9
2
ר' באחת מהערות השוליים - עד 24 אלף, אם כי רובם מדגמים ישנים. ה-T34 היו פחות מ-2000. אבל הייצור התמקד מהפלישה ואילך בעיקר בהם וב-KV-1 ועוד דגמים דומים קרובים, שהוכחו יעילות.

מרגע שהמפעלים ששונעו מהדונבאס החלו לייצר, הקצבים היו גבוהים - 2000 יח' לחודש. עד אז הם כנראה חיסלו את המאגרים הקודמים. בנוסף, כמו שהודגם בקרב קורסק, ניתן היה לתקן די מהר טנקים פגומים, כך שמס' אבידות תמיד חייב להיות מקוזז בתיקונים.

סגל לאימון מסתבר שהיה. כמובן שזמן נדרש, אבל הוא קוצר ככל שהיה צריך בעוד כוח אדם. העתודות לקרב על מוסקבה היו בעדיפות גבוהה. אח"כ הם ניתנו במנות קטנות יותר, ועם יותר אימון.  

ו-כן, תרומתן היתה מועטה - בעיקר שחיקת הגרמנים
09/08/2010 | 02:10
8
2
ע"י יחס אבידות לא נורמלי של 10:1 או 15:1 לרעתם.
זה השתלם לסובייטים בדיעבד, כי לא היתה להם דרך אחרת להילחם - לא היתה תורת לחימה ראויה עד קיץ 43' או נסיון בהנעת שריון במס' גדולים, ולא היתה מנטאליות של חיסכון בחיי אדם, אלא ציות נטו ודבקות בהוראות, לא משנה מהן.

ב 15.11.41 סטלין אמר שאין טנקים ברזרבה
09/08/2010 | 23:17
7
3
ב 15.11.41 סטלין אמר שאין טנקים ברזרבה (לפי מונטיפיורי).
לפי המאמר של רוטונדו אכן מוזכר שסטלין אמר שבידו  24000 טנקים ביום 22.6.41 (הערה מס' 7) אבל בהמשך אותה הערה כתוב שהיו 4000 - 5000 טנקים  בצבא טנקים בצבא האדום עם תחילת ברברוסה.(active strength).
הגרמנים שבו בכיתורים מס' עצום של חיילים, וכמסתבר גם טנקים, בשונה מטנקים פגעים שחלקם ניתן לתיקון.
בתקופה זו קצב היצור היה נמוך מאחר שמפעלי יצור נפגעו \ הפסיקו ליצר \ היו בתהליך העברה.
ב 1943 יצרו כ 1300 T34 בחודש.(ויקיפדיה)  ברור שהיצור בסוף 1941 היה בקצב נמוך בהרבה.

כל זה מסתכם במס' נמוכים של טנקים שעמדו לרשות ז'וקוב במוסקבה במתקפת הנגד של תחילת 12.1941 .. המספרים הנמוכים מוזכרים אצל מונטיפיורי, לאחר שעמדו לרשותו הארכיונים הסוביטים.

חוץ מטנקים, נדרשו  לדיביזיות החדשות גם תותחים , משאיות, מקלעים וכ"ו. לכן נראה שניתן לפקפק בכמות האדירה של דיביזיות אפקטיביות ורעננות שעמדו לרשות סטלין בתחילת 12.1941 כטענת רוטונדו, להבדיל מדיביזיות עם חימוש וציוד דליל.

יהודה
סביר שהחימוש האחר היה קיים במס' גדולים
10/08/2010 | 18:13
6
3
כי ארטילריה תמיד היתה קיימת. משאיות - הגיעו בהמשך בעיקר מהאמריקאים, דבר שאיפשר לרוסים לצמצם את הייצור לטנקים וארטילריה נטו. היצור ההמוני החל להגיע למס' משמעותיים מינואר 42'.

היה מחסור בתחמושת לעיתים, ומקרים שבהם אנשים הסתערו בלי תחמושת. זו אחת הסיבות שנוצרו יחידות ה'משמר' (גברדיה), שזכו לאספקה איכותית יותר.

אני מניח שמשקל האנשים היה שווה אז גם... ומבחינת צורת ההתקפה - לעיתים יותר מהכל.
חבל שתגובתך מתיחסת לתקופה מאוחרת יותר
11/08/2010 | 01:33
5
2
חבל שתגובתך מתיחסת לתקופה מאוחרת יותר, ולא סוף 1941 עליה אנו מדברים. הלוא כפי שגם אתה כותב, היצור ההמוני וציוד האמריקאי הגיעו אח"כ. ושוב אני חוזר שבכיתורים הגדולים אבד ציוד רב (טנקים, ארטילריה, משאיות ועוד), מה גם שלפי רוטונדו גם בפתיחת הפלישה הגרמנית הדיביזיות הרוסיות לא היו מצוידות טוב.
מכל זה ניתן להסיק שהדיביזיות החדשות  שהוטלו למתקפה הסוביטית בדצמ' 1941 לא יכלו להיות מצוידות כראוי , למעט דיביזיות קימות שהובאו מהמזרח הרחוק ומאזורים אחרים של בריה"מ.

יהודה
בלי מידע קונקרטי לא ניתן לומר
11/08/2010 | 13:11
4
2
המקרים שהזכרתי היו לפני דצ' 41'.
עוד נתונים - מספרו של Stahel
15/08/2010 | 15:09
3
2
'Operation Barbarossa and Germany's Defeat in the East' מ-2009, אוניב' קיימברידג' פרס. את העמ' עצמם ניתן לקרוא ב-look inside שעמוד הספר באמאזון -
http://www.amazon.com/Operation-Barbarossa-Germanys-Cambridge-Histories/dp/0521768470?pf_rd_mnb=ATVPDKIKX0D34&pf_rd_stb=center-2&pf_rd_rat=0817NMRY4ZRQZM6P18TH&pf_rd_t3r=101&pf_rd_ptd=470938631&pf_rd_ied=507846&tag=buaazs-20&pf_rd_ptd=470938631&pf_rd_ied=507846#reader_0521768470  
עמ' 441-442.

בשנת 1941 הייצור הצבאי הסובייטי היה כלהלן, לחודשים ינואר-יוני:
1800 טנקים כבדים; 3,950 מטוסים; 15,600 קנים ומרגמות.

*אחרי* הפלישה הגרמנית, ועד סוף השנה, הייצור היה:
4,740 טנקים כבדים; 8,000 מטוסים; 55,500 קני ארטילריה ומרגמות.
סך טנקים כבדים ל-1941: 6540 טנקים כבדים (סביר שיוצרו עוד כמה אלפי קלים יותר - העדיפות לכבדים ניתנה רק מ-43').  

בתקופה הזו (כל 1941) הייצור הגרמני היה:
5,200 טנקים; 11,776 מטוסים; 7,000 קני ארטילריה.

ב-1942 היו נתוני הייצור של הטנקים - בבריה"מ:
24,446 - מכל הסוגים;
בגרמניה - 9,200.

כך שניתן לראות שלמרות הפלישה, הרוסים ייצרו יותר כלי נשק (בעיקר ארטילריה - בכמויות שהגרמנים לא התקרבו אליהן) דווקא אחרי יוני 41', ושמתחילת 42' הייצור ההמוני של טנקים עלה ביותר מ-2.5 על זה של הגרמנים, ומילא את כל האבידות. כמו שמציין שטאהל, מטרת הצבא האדום היתה בעיקר לשרוד עוד שנה, כדי להמשיך את שחיקת הכוח הגרמני (שלדעתו הגיעה לקו האדום כבר באוגוסט 41' - מסקנה די קיצונית, שמתחילה לתפוס מקום לאחרונה).

אגב מס' המטוסים שהגרמנים ייצרו עלה עוד ועוד, והגיע לקרוב ל-100 אלף ב-44', למרות שזה היה אולי הנשק הפחות יעיל שהיה להם, ושדרש זמן הכשרה ארוך יותר מכל השאר. העדיפות התמוהה הזו היתה חלק מהבעיה של ההנהגה - נוכחותו של הרייכסמרשל גרינג והמשאבים שהוקצו לו.
כמויות היצור הרוסי לא הגיוניות
16/08/2010 | 23:58
2
3
כמויות היצור הרוסי לא הגיוניות.
כמויות היצור משתנות בצורה דרמטית רטרואקטיבית, תלוי איזה היסטוריון כותב אותם. ממש לא הגיוני שהרוסים יצרו בחצי השנה שאחרי הפלישה הגרמנית כ 4700 טנקים כבדים אם בחצי השנה הקודמת יצרו רק כ 1800 טנקים כבדים. לא יתכן שבכאוס של הנסיגה והעברת מפעלים מזרחה כבר הספיקו להגדיל את התפוקה פי 2.5 .

לגבי היצור הגרמני ההיסטוריונים די מסכימים והמספר של 100000 מטוסים שיוצרו בשנת 1944 הוא דמיוני. לפי אדולף גאלאנד בספט' 44 הושג  השיא בתפוקת מטוסים גרמנית  - 4100 בחודש ! (כולל מטוסים מתוקנים ומשופצים).

האם ניתן להסיק מהמספר המוגזם הזה שגם המספרים של התפוקה הרוסית אינם אמינים? האם יתכן שהמחבר "הגמיש" את העובדות כדי לתמוך בתזה שלו שכבר באוג 41 המתקפה הגרמנית נכשלה?

בקשר לאימון הדיביזיות הרוסיות החדשות ניתן לקרוא ב:
http://www.militaryhistoryonline.com/wwii/articles...
על רמת מוכנות נמוכה בהחלט.

אגב, ב 1944 גרינג כבר לא היה בעל מעמד והשפעה כמקודם. לצערנו אלברט שפאר ארגן את היצור הגרמני ביעילות מדהימה, תחת הפצצות כבדות, והוא קבע את העדיפיות ביצור המטוסים. מבחינתו יצור מטוסי הקרב קיבל עדיפות  במאמץ להפיל  מפציצים אמריקאים \ אנגלים כדי למנוע את שיתוק היצור.

יהודה
לא מדובר ב'מחבר' אלא במספר ספרים
17/08/2010 | 01:34
1
2
שפורסמו בבריה"מ ואח"כ ברוסיה/חבר העמים.
הנתונים פורסמו באנגלית לראשונה ע"י פרופ' אריקסון בשנות ה-70' וה-80' (ב-'הדרך לסטאלינגרד' ו'הדרך לברלין'), ובהמשך באו קולונל דיוויד גלאנץ (איש מודיעין שהתמחה בחקר בריה"מ) וכן החוקר העצמאי (והבעייתי) וולטר ס. דאן (Dunn).

דאן מפרט בשני ספריו - Stalin's Keys to Victory  - The Rebirth of the Red Army (2006) וכן Hitler's Nemesis: The Red Army, 1930-45 מ-2009 את הנתונים הללו על הגיוס, הקמת היחידות, פיתוח השריון וכן הגברת הייצור (הבעיות שהזכרתי לעיל אצלו הן סיגנון בעייתי, היעדר עריכה מקצועית וסיגנונית, וכן היעדר הפניות למקורות בגוף הספר - רק ברשימה בסוף).

הנתונים מראים על גידול ניכר בייצור, אחרי הסבת מפעלי טרקטורים ומכוניות למפעלי נשק, העברת כוח אדם מחקלאות לתעשייה והוראה ישירה של סטאלין להגביר את הייצור (מה שבד"כ הניב תוצאות...). כמו שהזכרתי לעיל, עיקר המיכון הכבד שונע מהמפעלים הענקיים באוקראינה עוד ביולי 41' לאיזור התעשייתי שליד האוראל, והוכנס לפעולה כבר בסוף 41'. אפשר לאסוף מספרים מהספר הנ"ל מ-2006 שמצאתי ברשת. אולי בהמשך.  

בעניין המטוסים - ר' הדיון שנערך כאן בפורום בזמנו. אחרי בדיקות באתרים שונים, המס' נראה אמיתי ואושר מאתרים שמציגים מסמכים אותנטיים. גרינג נותר בעל השפעה כמעט עד הסוף, וה'ממלכה' שלו היתה רחבה וחזקה (יחידות יבשה של הלופטואפה הלכו והתרבו עד שהיוו עשירית מהכוחות במזרח; יוצרו יותר תותחי נ"מ מאשר תותחי שדה, לטובת יחידות הנ"מ שלו: 39,000 מהם היו פזורים בגרמניה - פי 2 ויותר מכל הקנים שהיו לצבא).

שפאר עסק רק בייצור, ככל שקראתי - לפי מה שנאמר לו לייצר. ממילא הייצור הגרמני נטה לדגמים רבים מאוד, קשים לתחזוקה (לעומת הסובייטיים ה'גסים' והפשוטים) ושלא מתאימים בחשבון סופי למלחמה טוטאלית שבה הכמות מנצחת.
יצור המטוסים הגרמני -כתבת פעם מספרים נמוכים
17/08/2010 | 09:16
2
יצור המטוסים הגרמני -כתבת פעם מספרים נמוכים בשרשור בפורום הזה במרץ 2010.
שפאר טען ליצור של כמויות מדהימות של כלי נשק ( למשל כ 40000 מטוסים בשנת 1944 ), אבל ביולי 44 גבלס כתב ביומנו "כי כל אימת ששפאר הציג נתונים מדהימים, תהו המטות בחזית מה עלה בגורלם של אלפי המטוסים, כלי הרכב המשורינים והתותחים האלה" (לפי הביוגרפיה של שפאר , מאת יואכים פסט, עמ' 451 )

יצור תותחי הנ"מ הגרמני - היטלר ימ"ש נתן להם את העדיפות.  ב 1944 הוא החליט שהטיסים הגרמנים פחדנים \ לא יעילים , ועדיף להשקיע יותר בנ"מ ופחות במטוסים, כדי לפגוע במפציצי בעלות הברית .

אני מקבל את כתיבתך על שפאר, שיצר לפי מה שאמרו לו. יחד עם זאת הוא קידם יצור שהעדיף ע"י הסברים טכנים, שבהם לא היה לו מתחרה.

כתבת שהוראה ישירה של סטלין הניבה תוצאות. נכון אבל התוצאות הוגזמו ע"י המנהלים במערכת הסוביטית, שחששו לגורלם האישי אם תיודע האמת. בנוסף , ציוד רב יצא פגום, כדי לעמוד במספרי היצור הגדולים.

כתבת "עיקר המיכון הכבד שונע מהמפעלים הענקיים באוקראינה עוד ביולי 41' לאיזור התעשייתי שליד האוראל, והוכנס לפעולה כבר בסוף 41'". כך עוד מתחזקת הטענה שלא יתכן שהיצור גדל במחצית השניה של שנת 1941.

יהודה
באמת אצל ברייז'נייב היה טוב?
31/07/2010 | 09:58
2
2
בשיחות שלי עם עולים מרוסיה רבים מהם מעלים את הנקודה שאצל ברייז'נב הכל היה -יחסית לעכשיו- טוב מה הוא עשה בדיוק לייצוב הכלכלה היתה מלחמה קרה היה דיכוי בצ'כיה ותחרות לא היתה בשוק הרוסי
מה שכנראה נראה להם כ"טוב"
31/07/2010 | 15:33
2
הוא היציבות, הפרנסה, ההרגשה שיש מי שדואג ואחראי לכל
להרבה אנשים שכל מה שהם חוו היה דיקטטורה - זה היה עדיף בוודאי על ימי סטלין
רוב האנשים לא חיפשו תחרות ולא שוק חופשי, ואולי גם הדיכוי לא עניין אותם
כמו-כן, מיד אחרי "נפילת החומות" סבלו כל מדינות הגוש הסובייטי משנים של חוסר ודאות כלכלי קשה. מצב רוב המדינות השתפר מאז, אך יש תחומים בהם "אז" היה יותר טוב מאשר "היום" (תוחלת חיים, רמות פשיעה)
תלוי עם מי אתה מדבר
01/08/2010 | 10:26
2
חלק מהאנשים רואיםא ת התקופה כיציבה יחסית למה שהיה אח"כ אצל ילצין. אבל לרוב הדעה על ברז'נייב היא שלילית. בתוקפתו הכלכלה נכנסה לZOSTOI- קפאון. ברה"מ הסתבכה באפגניסטן וגם ברז'נייב עצמו לא נתפס כדמות חיובית. מצבה של ברה"מ בסוף תקופתו היה עגום ביותר ולכן הרפורמות של גורבצ'וב לא הצליחו לייצב את הכלכלה למרות הכוונותה הטובות.
חודש אוגוסט בערוץ ההיסטוריה - קישור בפנים
01/08/2010 | 09:35
1
קישור לתכני חודש אוגוסט בערוץ ההיסטוריה.

האם היפנים ניסו להודיע על כניעה לאמריקנים
27/07/2010 | 07:39
19
2
לפני הטלת הפצצות?

קראתי היכן שהוא שהיפנים ניסו, דרך ערוצים סובייטים, לבצע משא מתן עם האמריקנים בו הם יכריזו על כניעתם.

האם מישהו מוכן לאשר/לדחות?

תודה מראש.
יש הבדלי תרבות בין יפן למערב
27/07/2010 | 08:32
11
5
אני מוצא כמה קווי דמיון בין יפן לגרמניה.
בהכללה - מדובר בשתי מדינות שהשתמשו במדינות אחרות תוך כיבושן במהירות, בכדי לאפשר לעצמן להתפתח. גם יפן וגם גרמניה האמינו שהן העם הראוי להתקיים על חשבון אחרים.
מה שמעורר שאלה - האם יפן וגרמניה תיכננו לעצור באיזו נקודה, או שאלמלא היו נעצרות על ידי בנות הברית, השלב הבא היה מלחמת יפן בגרמניה?

ולענייננו:
יפן, כמו גרמניה, נלחמה מתוך התפיסה של המנהיג -- הכל או כלום.
ולכן, כניעה לא באה בחשבון.
בשתי המדינות, כמה שידוע לי, היו קריאות מהשטח להגיע להסדרים מדיניים. שני המנהיגים העדיפו למות ולא להכנע.
המסורת היפנית של למות ולא להכנע חזקה אף יותר ומעוגנת בתרבות היפנית, גם  בהפצצות לפני פצצת האטום נהרגו המוני אזרחים יפנים והנזק היה רב, ההבדל הוא שפצצת האטום הראתה ליפנים שלבנות הברית יש נשק חזק ומפתיע ואין להן רתיעה מלהשתמש בו.
   לאחר הפלת פצצות האטום הודיעה רוסיה שהיא מצטרפת למלחמה ביפן ורק בשלב זה הקיסר היפני נכנע ללחצים, הודיע על כניעת יפן ושלח נציג מטעמו לחתום על ההסכם.
תודה על התגובה
27/07/2010 | 09:15
10
2
ע"פ ויקיפדיה ביולי 1945 שלחו היפנים נציגים לברה"מ בנוגע לכניעה:
|לינק|http://en.wikipedia.org/wiki/Surrender_of_Japan#Attempts_to_deal_with_the_Soviet_Union|סלינק|

האם תוכל לומר עד כמה הרצון הזה היה כנה/רציני ולמה לא יצא ממנו כלום?
הממ, כנראה שהתגיות לא עובדות כמו פעם
27/07/2010 | 09:15
8
http://en.wikipedia.org/wiki/Surrender_of_Japan#Attempts_to_deal_with_the_Soviet_Union

תעשה העתק הדבק :)
על פי מה שהבאת
27/07/2010 | 11:39
7
היפנים לא היו מעוניינים בכניעה בכל מחיר, אלא בהסכם אחר בתיווכה של בריה"מ.
מהרצון הזה לא התפתח הסכם, כי ההצעה היפנית לא תאמה את הרצון של בנות הברית.

מעניין כמה המגעים עם יפן שכנעו את בריה"מ להכריז גם כן מלחמה עליה, רגע לפני שהיא נכנעה ולא קודם לכן.
בועידת פוטסדאם ביוני 45' טרומן וצ'רצ'יל דרשו
29/07/2010 | 17:41
6
מסטאלין לפלוש למאנצ'וריה ולתת את חלקו במלחמה נגד יפן (לפי אותה תוכנית תיעודית שהזכרתי לעיל). הוא בחר להתחיל במבצע יום אחרי הטלת הפצצה על הירושימה.
העיתוי מאוד מעניין, ולא ברור אם היה מכוון או מקרי. בכל מקרה הצירוף של שתי ההתקפות הביאו לשינוי ההחלטה בצמרת היפנית, אבל הדרישה לכניעה בלי תנאי עדיין הפריעה להם (כמו גם לגרמנים ולאיטלקים - עוד טעות של בעלות הברית בדיעבד), עד שהפצצה השניה שיכנעה סופית, או שההחלטה התקבלה בלי קשר -  על כך רוב המחלוקות.

אין ספק שלאמריקאים היה אינטרס להדגים מה הם מסוגלים. אגב יום ה-X (יום הפלישה ליפן) נקבע כבר אחרי אוקינאווה, וההכנות לקאתו נמשכו. התוכנית המקורית אגב כללה שימוש בנשק גרעיני ל'ניקוי' איזורי הפלישה, ונעשו הכנות לייצור עשרות פצצות גרעיניות שידרשו...
לגבי עיתוי הפלישה הסובייטית...
29/07/2010 | 23:27
5
3
אני שמעתי/קראתי בעבר שהוסכם מראש שברה"מ תיכנס למלחמה שלושה חדשים אחרי כניעת גרמניה.
ואכן, גרמניה נכנעה ב- 8 במאי ואילו ברה"מ פלשה למנצ'וריה ב- 8 באוגוסט.

גם זה נאמר שם. אגב התוכנית תשודר בבוקר שישי
30/07/2010 | 00:54
1
בערוץ ההיסטוריה - 'הפלישה הסודית ליפן', וכנראה שבעוד שידורים חוזרים בעתיד. כדאי לבדוק (אם כי כוללת תמונות מטרידות של נפגעי הקרינה).

בנוסף בסוף השבוע יהיה מרתון פרקי הסידרה 'רומא - עלייתה ונפילתה של אימפריה'.
אכן, הפלישה הסובייטית תוכננה מראש ל-8.8, לפי
07/08/2010 | 09:11
3
ההתחייבות (ביאלטה, אם איני טועה) לתקוף את יפאן לא מאוחר מ-3 חודשים אחרי הניצחון על גרמניה. לא ידוע לי שהסובייטים סיפרו לארה"ב ולבריטניה על יום הפלישה. גם ליפאן הודיעו רשמית על הפלישה כמה שעות אחרי שהיא החלה על-ידי זימון השגריר במוסקבה, ובהזדמנות זו שיבשו את מערכות הקשר של השגרירות , כדי שההודעה הרשמית תגיע לטוקיו מאוחר ככל האפשר.

על הטלת הפצצה הראשונה (הירושימה) ברה"מ לא ידעה מראש.
למרות שיש סברה כי הסובייטים ידעו
08/08/2010 | 22:18
2
2
שלארה"ב יש נשק "יום הדין". גם טרומן "רמז" על כך ביאלטה והמרגלים הסובייטים בארה"ב בטח כבר ידעו והעבירו ידיעות על "מנהטן".
מניח שהם הופתעו כמו היפאנים
08/08/2010 | 23:52
1
1
מהתוצאה. סטאלין כמובן חשב שהכל כוון נגדו - אבל התמונה אוזנה עם הרוזנברגים, שהעבירו את רוב המידע החיוני לבריה"מ בשנתיים שאחרי (ואחרים). מה שחסר לרוסים באמת הוא מחקר על טילים בליסטיים, ואת זה הם השלימו מהצוותים של פון-בראון, שמצאו באיזורי גרמניה הכבושה שלהם.
הופתעו אולי מהשימוש עצמו, לא מעצם קיומה של
09/08/2010 | 08:23
1
הפצצה.
מגעים עם בריה"מ
31/07/2010 | 19:51
2
בישיבת קבינט המלחמה היפני ב-14 במאי 45 הוחלט לפתוח במו"מ עם בריה"מ במטרה להגיע באמצעות התיווך הסובייטי להסדר מכובד לסיום המלחמה. ראשי הצבא היו מוכנים לנהל מו"מ לסיום המלחמה רק באמצעות בריה"מ, בעיקר משום שקיוו לשכנע את הסוביטים לשמור על הנייטרליות שלהם במערכה כנגד יפן. המגעים עם בריה"מ התנהלו ביוני ויולי 1945 באמצעות השגריר הסובייטי ביפן, יעקב מאליק, ביולי אף נשלח ראש הממשלה היפני לשעבר, הנסיך קונויה (אחד ממנהיגי הסיעה המתונה בהנהגה היפנית) למוסקבה, אם מסר אישי מהירוהיטו, אך ללא הועיל. ההנהגה הסובייטית הבהירה ליפנים, שללא נכונות לכניעה ללא תנאי, אין על מה לדבר. כל הפניות היפניות לסיוע סובייטי בתיווך עם מעצמות המערב נענו בקרירות ע"י נציגי בריה"מ בכל הדרגים, ובמהלך ועידת פוטסדם סטלין דיווח עליהם לטרומן ולצ'רצ'יל. יתכן שסטלין לא היה מעוניין כלל להאיץ את סיום המלחמה בחזית האוקינוס השקט, כדי שבריה"מ תספיק להיכנס למלחמה ולהשתלט על שטחים חשובים במזרח הרחוק.
היו על כך דיונים כאן
29/07/2010 | 17:30
6
1
ר' למשל http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

חיפוש 'הירושימה' בפורום יעלה עוד (פעם ריכזתי כמה מהם בהודעה, אבל היא קצת נעלמה. קשה שאין תגים).

אגב מידע מעניין שלמדתי מתוכנית בערוץ ההיסטוריה בשבת האחרונה - הפצצה על נגסאקי היתה מיועדת במקור נגד מערכים צבאיים באי קיושו (הדרומי ביותר ביפאן - שבו האמריקאים גילו שהוכן להם מארב למקרה שינסו לנחות), אבל מאחר ועננות כיסתה את האיזור המיועד, נבחרה מטרה מס' 2 (או אולי אקראית?) - העיר הגדולה שבאי.
מה המיוחד בהפצצה גרעינית מול הפצצה "רגילה"?
30/07/2010 | 21:34
5
מה המיוחד בהפצצה גרעינית מול הפצצה "רגילה"?

זה לא "פוליטיקלי קורקט" אבל מה זה משנה לקרבנות ההפצצה אם הם נהרגו כתוצאה של הפצצת 1000 מבצרים מעופפים או כתוצאה של פצצת אטום יחידה?

מבחינת היפנים הפצצות הגרעיניות יצרו מציאות קשה חדשה ( כלומר במקום שיארך שנים לחסל בהפצצות את ערי יפן, החסול יארך ימים \ שבועות).  מספר המנהיגים תומכי המשך המלחמה קטן, ונוצר מצב בו הקיסר  התגבר על היסוסיו והכריז על כניעה.

חבל רק שהפצצות האטומיות לא היו מוכנות קודם. אם היו מוטלות קודם סביר שהמלחמה היתה מסתימת מוקדם יותר ופחות אנשים ( מ 2 הצדדים) היו נהרגים ונפצעים.

ועם קצת פנטזיה, חבל שהפצצות לא היו מוכנות זמן רב קודם, כך שניתן היה להטילם על הגרמנים ולהפסיק את שואת העם היהודי.

יהודה
פצצת האטום
30/07/2010 | 23:32
1
אגב, האמריקנים לא היו מודעים לעוצמת ההרס וההרג של הפצצה. יש לזכור שנערך רק ניסוי גרעיני אחד (ב-16 ביולי) לפני הטלת הפצצה על הירושימה (ב-6 באוגוסט). ההערכות הגבוהות ביותר דיברו על 20 אלף הרוגים. שיקולים מוסריים כלל לא עלו בדיונים שקדמו להחלטה על הטלת פצצת האטום. במסגרת דיוני "ועדת הביניים", שמונתה כדי לדון בהשלכות המדיניות האפשריות של הטלת הפצצה, נקבע שברגע שהפצצה הראשונה תהיה מוכנה יעשה בה שימוש נגד יפן. טרומן ראה בפצצה החדשה נשק בעל אופי צבאי טהור. הוא לא ראה כל הבדל עקרוני בין השימוש בנשק אטומי לבין השימוש בהפצצות קונבנציונליות נגד יפן. למעשה, טרומן מעולם לא קיבל החלטה רישמית להטיל את פצצת האטום על יפן. ב-24 ביולי הוא קיים אמנם שיחה עם שר המלחמה, סטימסון, במהלכה קיבל מהאחרון דיווח על רשימת הערים שנבחרו לשמש כיעדים לפצצה, אך השאלה האם יש צורך להשתמש בפצצת האטום נגד יפן לא נדונה כלל. מבחינת טרומן וההנהגה הצבאית האמריקנית זה היה מובן מאליו. ב-25 בחודש קיבל קרל ספאץ, מפקד כוחות האוויר האסטרטגיים בזירת האוקינוס השקט, פקודה מסגנו של הרמטכ"ל האמריקני, מרשל, להטיל את פצצת האורניום 235 על אחת מהערים שנכללו ברשימת היעדים, ברגע שמזג האוויר יאפשר זאת. הפקודה נשלחה "לפי הוראתם ואישורם" של סטימסון ומרשל, ונאמר בה גם שפצצות אטומיות נוספות יוטלו על ערי יפן מיד לאחר שתהיינה מוכנות לשימוש.
משנה הרושם שנוצר. זה מאזן חדש לגמרי
31/07/2010 | 07:55
3
1
כשפצצה אחת שוות ערך להפצצה של צי-אויר של מאות מטוסים (מעל דרזדן למשל בהפצצה הידועה ממארס 45', עברו 1100 מטוסים של 2 ציי אויר, בריטי ואמרקאי).

לידל הארט כתב פעם (וזו מסקנתו הגדולה, שמציבה אותו הרחק מעל קלאוזביץ), שהניצחון מושג רק כשהיריב *מאמין* שהוא הובס. האמונה הזו לא קשורה תמיד למציאות, אלא בעיקר למצבו המנטאלי של היריב. הפצצה הגרעינית הביאה לשינוי הזה במנטאליות היפאנית.
הגורם לכניעה היפנית
31/07/2010 | 19:32
2
המחלוקת סביב השאלה מה היה הגורם המרכזי לכניעה היפנית עדיין לא הוכרעה. ידוע שראשי הצבא היפני (שריכזו בידיהם את הכוח האמיתי בהנהגה היפנית) המשיכו להתנגד ברובם לכניעה ללא תנאי גם לאחר הטלת הפצצות על הירושימה ונגסקי. המשמעות של עוצמת הנשק האטומי עדיין לא נקלטה אצלם. רק החלטתו של הקיסר היפני להתערב באופן אישי (בניגוד למסורת המקובלת) במחלוקת בתוך קבינט המלחמה היפני, ולהתייצב בגלוי מאחרי עמדת הסיעה המתונה בקבינט הכריעה את הכף, ואילצה את ראשי הצבא להסכים לקבל את תנאי "הצהרת פוטסדם". לא מעט חוקרים טוענים, שהמשקל המצטבר של המצור הימי האמריקני על יפן, וההפצצות הקובנציונליות על עריה, ביחד עם כניסת בריה"מ למלחמה ותבוסת הצבא היפני במנצוריה היה מאלץ את יפן להיכנע תוך מספר חודשים, ללא צורך בפלישה אמריקנית ביפן, או בהטלת פצצות האטום. למרות זאת, לדעתי, השימוש בנשק האטומי אכן היה הגורם המרכזי, שגרם לקיסר הירוהיטו לקבל את ההחלטה על הכניעה בניגוד לעמדת ההנהגה הצבאית.
זו בעיה כשההנהגה לא פועלת באופן רציונאלי
31/07/2010 | 22:02
1
2
אבל צריך לומר שמלכתחילה היפאנים לא היו רציונאליים, לא בתפיסתם הגזענית-השמדתית (שדומה מאוד לזו הגרמנית) ולא במדיניות הכיבושים שלהם, שהיתה אמורה לכלול את אוסטרליה ואולי גם את הודו (אבל לא חלקים מאמריקה, כמו שהאמריקאים חששו) עם צבא מוגבל מדי וצי שלא התחרה באמריקאים (ובעיקר לא בלוחמת צוללות, שבה האמריקאים הגדילו לעשות מהגרמנים).  

הנכונות שלהם למשל להקריב 120 אלף מתושבי אוקינאווה, הראתה על נטיות טרמינאליות; רוב החיילים היו מוכנים להקרבה כזו (עד שנות השישים עוד נמצאו באיי האוקיאנוס כאלה שהושארו והמשיכו 'להגן'). מזל שלקיסר היתה די תבונה. בסופו של דבר, כמו שהוצג בתוכנית ההיא, האזרחים התנצלו בפניו על ש*הם *אילצו אותו להיכנע בכך שלא עשוי די להילחם עבורו...

לא חושב שיש עוד דוגמא לפנאטיות המונית ברמה כזו.
חבל שההנהגה פועלת באי רציונליות כמעט בכל מקום
31/07/2010 | 22:24
1
חבל שההנהגה פועלת באי רציונליות כמעט בכל מקום. נראה לי שאי רציונליות נפוצה הרבה יותר מרציונליות.
קח לדוגמא את מלחמת לבנון 2006. אני קורא עכשיו שוב את ספרו של שלח "שבויים בלבנון", ופשוט כואב לי לקרוא את זה. כפי שלמדנו בספרה של טוכמן "מצעד האיוולת" , מי שהחליטו על הפעולות השגויות והרות האסון לא היו טפשים או חסרי ידע ונסיון.

האמריקאים באפגניסטן עושים הכל הפוך, ואין להם ש"ב בכלל. לפחות אצלנו הש"ב פועל טוב.

לא חסרות דוגמאות.

יהודה

מחשבות על שלום.
27/07/2010 | 09:53
12
2

חשבתי לי - כולנו מדברים על שלום, ולפחות להלכה שואפים לו. אבל מה זה אומר שלום? איך משיגים אותו, איך שומרים עליו ואיך מתחזקים אותו? לכאורה, זה אומר היעדר מלחמה ונורמליזציה. אבל העדר מלחמה הוא דבר מאד  זמני, הסכמים שווים בערך את הנייר שעליו הם חתומים, ואני לא בטוח שנורמליזציה היא משהו אפשרי לאור החינוך במדינות ערב, כרגע, וייקח לפחות דור או שניים עד שזה ישתנה. השלום עם מצרים וירדן הוא שלום די קר, בסופו של יום, ואני חושד שהוא עומד על כרעי תרנגולת. השלום האירופאי של חמישים השנה האחרונות הושג על כידוני הצבא האמריקני. האם לכם כחובבי היסטוריה יש איזשהן תובנות בנושא, במזה"ת ובכלל?
התובנה העיקרית - קל להיות חכמים בדיעבד
27/07/2010 | 11:24
לא ניתן לנבא באופן מוצלח כל מה שיכול לקרות, והסכמי שלום או אי לחימה תלויים במספר רב של גורמים.

אפשר להרחיב הרבה, אבל צריך למקד את השאלות כדי לדון בתת נושאים מהם תורכב לבסוף תשובה:
מה היו הסיבות לחתימה על ההסכמים?
מה השתנה מאז, ומה המשמעות של השינויים?

אגב, הסכמים לא שווים רק את הנייר שעליו הם כתובים. להסכמים יש וצריך להיות תפקיד חשוב בהבנת המציאות והם מהווים הצהרת כוונות.
לעיתים ההסכם לא מכובד מלכתחילה, אבל הצד שמרגיש נפגע יכול להגיד שהוא מיצה את הדיפלומטיה ולקבל לגיטימציה (עצמית ו/או חיצונית) לנקוט באמצעים אחרים להשיג את הרצוי.
לעיתים ההסכם מביא לשינוי זמני או קבוע, ההבדל בין הפסקת אש חד צדדית/ללא תנאים לבין חתימה על הסכם מסודר - על פי ההסכם יש מי שנושא באחריות להסלמה, ושוב זה חשוב עבור הלגיטימציה.
ולעיתים ההסכם מצביע על שינוי מדיניות מהותי, להבדיל מסיסמאות בחירות פופוליסטיות. יש מנהיגים ששילמו בחייהם עקב חתימה על הסכמים.
כך שלמרות האמירה המקובלת, אני לא מקבל את הטענה שהסכם = רק נייר.
עובדה היא שמנהיגים לא ממהרים לחתום על הסכמים מתוך כוונה להפר אותם, אולי כי כל עוד לא הופר ההסכם - הם נתפסים כמי שנכנעו לתכתיבים אחרים. (אגב, היטלר לפני מלחמת העולם השניה חתם על הסכמים רבים מתוך אסטרטגיה של בידוד מדינות והחלשתן, אבל הוא דוגמא שונה ומוקצנת של מנהיג שפועל לבד ולא מחוייב לשתף אחרים בהחלטות.)
על ערכו של הסכם
27/07/2010 | 22:23
1
על ערכו של הסכם.
לפני שחתמנו על הסכם שלום עם מצרים, היה חשש גדול מהונאה מצרית. שמעתי סיפור  על הרמטכ"ל דאז, מוטה גור, שהיה בין החוששים מהונאה. אמרו לו: ואם נחזיר את סיני ואחרי 20 שנה (לדוגמא) תהיה מלחמה נוספת, האם כדאי? הוא חשב מעט וענה בכנות: כן , כדאי.

כשחותמים הסכם צריך לחשוב גם על אפשרויות שליליות. לרוב אם ההסכם מביא תועלת ל2  הצדדים, הוא יחזיק מעמד לפחות זמן מה, עד שאחד הצדדים יחשוב שהתועלת לא מספיקה.

למצריים כדאי לקים את ההסכם גם בגלל סיוע החוץ האמריקאי, וגם בגלל זכרון המלחמות עם ישראל. אין להם שום רצון לעבור את החויה הזו מחדש. (גם לנו).

מלחמת העולם הראשונה פרצה לאחר שנים רבות שרוב תושבי אירופה לא ראו מלחמות ולא הבינו לקראת מה הם הולכים. התושבים במוסקוה הצארית, בברלין הקיסרית למשל, שמחו למלחמה.

כשפרצה מלחמת העולם השניה, תושבי ברלין לא שמחו כלל ואפילו היטלר ימ"ש היה המום כשקיבל את הידיעה שבריטניה וצרפת הכריזו עליו מלחמה לאחר שפלש לפולין. הם זכרו את מוראות המלחמה הקודמת.

יהודה
גילויי המשחה בפרוץ מלחה"ע ה1
15/08/2010 | 15:37
1
הם מיתוס יותר ממציאות
כדאי לקרוא את '2048' של דויד פסיג
28/07/2010 | 00:14
8
2
הוא עתידן (סוג של נביא מודרני..), שעוסק בחיזוי העתיד על סמך נסיון העבר.

בין השאר הוא טוען שיש מחזורים של שלום ומלחמה בעולם, שניתן לאתר ולפיהם לנסות לנבא מתי יגיע הגל הבא. הוא גם טוען שהקידמה הטכנולוגית מושגת בעזרת המלחמות, כך שהן בצורה מסויימת סוג הכרחי של אבולוציה (זו גם הפרשנות שלי), שמשפר את האנושות (וקצת מכחיד פה ושם חלקים ממנה, שלא ידעו להסתדר בזמן).

כך שמלחמה תהיה בעתיד בוודאות. רק אם האופי האנושי יעבור שינוי מקיף (ביולוגי או משהו קיצוני אחר), נראה אולי שינוי בפראדיגמה.
יש לי אותו על המדף.
28/07/2010 | 07:14

ולמען האמת תחום העתידנות מסקרן אותי.
נבואותיו המפוקפקות של דויד פסיג
29/07/2010 | 00:28
6
עתידנים נראים לי כמו קוראים בקפה ומנחשים בקלפים.

צריך לבדוק עתידנים לפי העבר שלהם, כלומר האם נבואות שלהם אכן התגשמו. אבל אף אחד לא טורח לבדוק.
האם מישהו היה יכול לחזות תופעה כמו היטלר, 10 שנים לפני שעלה לשלטון?

האם ההערכות הצבאיות הגנרלים הכי מצליחים באמת התגשמו?
האם המשקיעים הגדולים באמת צודקים בתחזיותיהם?

לרוב התשובה היא לא.

נכון שיש יוצאים מהכלל. קראתי פעם מאמר של מילטון פרידמן שבו ניבא את התפוררות בריה"מ ואת פריחתה של סין כישות מאוחדת. קראתי זאת כשנתיים לפני נפילת חומת ברלין, כאשר אף אחד לא צפה את זה.

הרצל אמר שבעוד חמישים שנה תקום מדינה יהודית, וצדק.

אבל אלה היוצאים מהכלל.

יהודה
כמובן שרק הזמן יוכיח. אבל נסיון העבר
29/07/2010 | 03:33
רלוונטי לפורום היסטוריה, ולכן מעניין וגם מושך. בעיקר מעניין הרעיון שמלחמה אינה משהו זר לאנושות - או מנוגדת לאבולוציה, שנוצרה במידה רבה מהכחדות המוניות שהשאירו רק את המסתגלים.
דבר נוסף וחשוב לגבי "עתידנות"
29/07/2010 | 09:01
4
אני חושב ששמץ כלשהו של עתידנות הוא המניע תחומי ידע כמו:
סוציולוגיה (יש הרבה הסקת מסקנות בין השפעת אירועי העבר על התפתחות חברה, ומתוך כך נסיון לשער כיצד תהליכים נוכחיים ישפיעו)
היסטוריה צבאית (אני מניח שצבאות שולחים קצינים ללימודי היסטוריה צבאית, מתוך רצון ללמוד משהו וליישמו)
מדעי המדינה (ניתוח החלטות ותהליכים בעבר וכד')
למעשה, אולי יש במקצועות רבים יותר משמץ של מה שקרוי גם עתידנות.
גם בתכניות אקטואליה צהובות, מנסים לשער מה יהיה ומביאים דוגמאות מהעבר.

ההבדל בין "נביא" ל"עתידן" - הנביא טוען שכוחות על טבעיים מסייעים לו לצפות את העתיד. לסתור את דבריו - לכפור ביכולתו העל טבעית.
העתידן (שקרוי לפעמים פרשן, או יועץ, או "כתבנו לענייני...") מציג את מערכת השיקולים שהביאה אותו לטעון מה שטען. כדי לסתור את דבריו - צריך למצוא חורים בתיאוריה, או להסביר מדוע ההשוואה שהוא מבצע אינה כל כך רלוונטית, או למה ההערכות שלו צפויות להתגלות כלא נכונות.

ובנושא המחזוריות, יש שפע אימרות.
החל מ"מה שהיה הוא שיהיה, אין חדש תחת השמש"
ועד "רבותי ההיסטוריה חוזרת".
על עתידנות ועל אסטרולוגיה
29/07/2010 | 16:06
3
לא יכולתי להתאפק כשקראתי את הציטוט של גלבריית, אחד מגדולי הכלכלנים אי פעם:
The only function of economic forecasting is to make astrology  look respectable.

    John Kenneth Galbraith


יהודה
זה נכון, ויש אכן בעיה עם הגדרת כלכלה כ'מדע'
29/07/2010 | 16:34
למרות שרוב הכלכלנים מנסים להיראות כאלה.

גם פסיכולוגיה פרוידיאנית (או גרפולוגיה) אינה מדע, למרות הנופך המדעי שלה. רק פיתוחים מודרניים, שאכן מבוססים על ניסויים ומחקר אמיתי (כמו פסיכולוגיה קוגנטיבית, שבאה במקור ממדעי המחשב), יכולים לטעון למדעיות.
בכלל המושג 'מדעי הרוח' מטעה לדעתי - עדיף 'דציפלינות בלימודים הומאניים'.

זה כמו "מבחן הקוף"
29/07/2010 | 17:19
1
באחד מהעיתונים הכלכליים, נתקלתי לפחות פעמיים בהשוואת יכולת הניבוי של כלכלנים, בדבר ניהול השקעות נכון.
חוץ מהכלכלנים, השתתף בניסוי "קוף" - ז"א, השקעות שנעשות באופן רנדומלי (או שההשקעות היו סולידיות ובטוחות, כאלה שכל אדם מהיישוב היה בוחר בהן. הרעיון הוא שהקוף מייצג השקעה של לא-כלכלן)

הקוף הגיע לאחד משלושת המקומות הראשונים.
הקוף לא ידע למה הוא הצליח להשקיע, אבל כנראה שהכלכלנים שבחרו באופציות גרועות יכולים להסביר טוב מאוד למה ירדו השערים. לא שזה עוזר למישהו.


ועם כל זה, אני חושב שעדיף להכניס את לקחי העבר לכל החלטה בהווה, אבל לא לשכוח גם את אותם לקחי עבר שעל פיהם אי אפשר להסיק מהעבר. (אוקסימורון?)
הבדל בין לקחי העבר ובין ניבוי העתיד
30/07/2010 | 20:54
ההבדל בין לקחי העבר ובין ניבוי העתיד הוא קצת חמקמק אבל בכל זאת אנסה:

לקחי העבר חשובים בתור אחד מהתסריטים שעלולים לקרות אם הנסיבות דומות. קראתי שביל גייטס קרא בעיקר ביוגרפיות, וסטלין קרא הרבה על ההיסטוריה של מלכי פרס ותככיהם. אני מניח שהם זיהו בעיות דומות למצבים שבהם הם נתקלו \ עלולים להיתקל.

דויד פסיג מנבא למשל שבעוד כ 10 שנים רוסיה תכבוש את פולין. ( לפי ביקורות על הספר). היומרה שלו לנבא מצב כזה היא  אבסורדית. מה הקשר בין לקחי העבר ובין נבואה כזו?

יהודה
דרושים וחדשים ב- אנשים
29/07/2010 | 16:41

חייהם של 5 גברים מתועדים, לטוב ולרע, בסדרה דוקומנטרית חדשה. רגע לפני שהיא עולה על המסך בואו לדבר עליה בפורום מחוברים:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

הבחור החדש שמגיע לעיירה שלה יזעזע את עולמה של הנערה אליינה גילברט. מסוקרנים? בואו לגלות עוד בפורום לסדרה החדשה יומני הערפד  
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

נפגעתם בתאונת דרכים? חברת הביטוח לא שילמה לכם תגמולים? המוסד לביטוח לאומי עושה לכם צרות? פורום דיני נזיקין ממתין לכם:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

ליידי גאגא, אייקון האופנה וכוכבת הפופ שכולכם חיכיתם לפורום שלה, הגיעה לכבוש גם את תפוז!
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...


לפורומים חדשים באשכול מוזיקה דרושים מנהלים:

פורום הפיל הכחול - הלהקה שריגשה אותנו עם "יסמין" מגיעה לתפוז. בואו לנהל אותו!

פורום דאנס - בו תוכלו לדבר על די ג'ייז, האוסים, טראנסים, טרקים ולשתף ביצירות שלכם.

פורום ג'סטין ביבר - אליל הבנות מחפש מנהל/ת להובלת מועדון המעריצים התפוזי שלו.

חושבים שאתם מתאימים? מלאו את הטופס הבא ונחזור אליכם:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/forms_applicatio...
ההיסטוריה של הספורט המוטורי הישראלי
27/07/2010 | 14:43
1
שלום לכולם

לאחרונה אני מנסה לתעד ולכתוב את ההיסטוריה של הספורט המוטורי הישראלי, כן יש דבר כזה ויש גם הרבה חומרים.

כתבה ראשונה בסדרה עלתה לאויר -
http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?a...

מקווה שתהנו
דובי
עבודות תחזוקה באתר - יום שבת
24/07/2010 | 20:50
גולשים יקרים,

בימים האחרונים אנו חווים תקלות רבות באפליקציות השונות באתר, החל מעמוד הבית והעמודים הראשיים, דרך הפורומים וכלה בבלוגיה ובפליקס.
הגורם לתקלות אותר וכעת כל משאבי הצוות הטכני מופנים לתיקון התקלות.

כחלק מתהליך הטיפול, הלילה, החל מהשעה 1:00 למשך כשעה, תבוצע השבתה יזומה של האתר לצורך עבודות תחזוקה.

אנו מקווים כי הטיפול בתקלות יסתיים בימים הקרובים ולאחריו הגלישה תחזור להיות קלה ונעימה.
לכל שאלה או הערה בנושא, אתם מוזמנים לפורום משוב:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

לילה טוב והמשך גלישה נעימה
חם בפורומים של תפוז
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
Flix וידאו
קומונות
קומונה לרוכבי אופני-הרים.קומונת AM כשמה כן היא - All Mounta...
כאן תקבלו מבזקי-חדשות בזמן אמת ודיווחים ראשוניים מסביב לשעו...
עדכונים שוטפים
03:45 | 13.06.12 אורחים בפורום
12:52 | 04.01.11 ת מ ר ר ר ר
07:17 | 03.01.11 תיווך 12
10:29 | 31.12.10 daniels24
07:49 | 28.12.10 kidron1
07:57 | 24.12.10 ענן שובב
00:05 | 24.12.10 semes100
16:52 | 19.12.10 סיגל שם בדוי 3
19:59 | 18.12.10 k976
14:58 | 13.12.10 אורי-
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ