לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
גנאלוגיה. ככה קוראים לזה בעגה המקצועית. שם קצת מבהיל למי שלא מודע לנושא וקצת מרתיע את מי שכן... מאחורי המלה הזו, מסתתר עולם ומלואו - עולם שמי שנשאב אליו, יתקשה לצאת ממנו.

החלטנו לקרוא לפורום "שורשים משפחתיים" ולא "גנאולוגיה - חקר תולדות המשפחה", כיוון שלא מדובר במחקר הסטורי מנוכר, אלא בבניית פאזל עצום בן מספר לא-ידוע-מראש של חלקים, שכל אחד מהם עוזר להשלמת התמונה, אך כל אחד מהם הוא גם תמונה בפני עצמה. והתמונה הגדולה, יש להניח, לעולם לא תהיה שלמה... מדובר גם בהרבה יותר מ"בניית אילן יוחסין משפחתי", ובגלל זה לא השמטתי את המילה "חקר" מהכותרת הפסולה.

יש בנו מין דחף מוזר לחטט בעבר, לנבור ולחפש תשובה לשאלה: "מאיפה אני בא?". בלעדיה, לדעתי, לא תהיה תשובה לשאלה: "לאן אני הולך?". התופעה הזו, של חיפוש שורשים, הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, כשאנשים שמו לב שאין להם תיעוד על מוצא משפחתם. ובמירוץ המטורף שלנו אחר החומריות, מישהו התעורר לפתע ושם לב שגילוי תמונה ישנה מהחתונה של סבא וסבתא, צילום בצבע חום עתיק עם מסגרת משוננת - פשוט עושה לו את זה... לנו, כיהודים אשר נפוצו והושמדו וחזרו - הדבר חשוב פי כמה.

האינטרנט הוא מקור מצוין להתחיל (או להמשיך) את החיפוש, וכאן - בפורום הישראלי הראשון המוקדש כולו לחיפוש שורשים משפחתיים - ננסה לעזור האחד לשני במסע המופלא הזה. נוכל לשתף האחד את השני בחוויית הגילוי, לשאול, להתייעץ ו... סתם לדבר!

נכון הוא, שעדיין עבודה רבה צריכה להיות מושקעת ב"שדות זרים" - באתרים ובפורומים מחו``ל, אך בואו נהפוך את פורום זה להיות הבית שלנו, ממנו נצא לחיפושים, ואליו נחזור עם תגליות.

במרוצת הזמן בו הוא פועל, מיצב עצמו הפורום כמקום היחיד בעברית בו נפגשים המתעניינים בנושא. יצרנו קשר עם אנשים, ארגונים ואתרים רבים, כדי להגביר את המודעות לקיומו של הפורום החשוב הזה.

להתראות בפורום ובהצלחה לכולם,
ארנון

"המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה" כבר בן 10
23/11/14 15:33
151צפיות
שלום לכולם,
 
לפני עשר שנים וכמה ימים, התפרצה לכאן ידידתנו, לאה טייכר, ועדכנה בהתרגשות על העלאתו לאוויר-הרשת של מאגר "דפי העד" מבית "יד ושם". ידיעות בנושא נדונו בפורום כבר בשבועיים שקדמו לפתיחת המאגר, ובאותו היום רעשו ורגשו חברי הפורום. המדפדף בדפי הארכיון מן הימים שלאחר פתיחת המאגר, יחשוב בוודאי כי כולנו היינו עסוקים יומם ולילה בחיפוש ב"דפי העד" - ובאמת, רבים מאתנו כך עשו...
 
והנה עשר שנים חלפו, והמאגר החשוב הזה הפך להיות אחת מאבני היסוד של מחקרם של רבים מאתנו. מאז, הפך שמו, והוא כעת "המאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה". רוצה לומר, לא רק דפי עד, אלא גם חומרים נוספים. ולא רק ניספים, אלא גם קורבנות אחרים, כולל כאלו ששרדו את תופת השואה. לא ייפלא, אם כן, כי בימים אלו שוקלים ב"יד ושם" להוסיף למאגר החשוב גם את רשימות ניצולי השואה (הנאספים במסגרת פרוייקט ממשלתי), שכן גם הם קורבנות השואה.
 
בחודשים האחרונים חלו שינויים ניכרים במאגר. עיקריהם:
הוספת מקורות מידע רבים. כיום, מאונדקסים במאגר למעלה מ - 7.3 מיליון רשומות המספרות סיפוריהם של כ - 4.3 מיליון איש;
הוספת עמודת "הגורל" בתוצאות החיפוש (נרצח/ה, קרוב לוודאי שנרצח/ה, נהרג/ה בשירות צבאי, או ריק), ובדף תמצית הפרטים מופיע הסבר לגבי הגדרת הגורל;
 
ב"יד ושם" פועלים אקטיבית להגדלה ניכרת של אוסף המסמכים שלהם, ומכאן שבשנים הקרובות צפוי המאגר לגדול עוד ועוד.
 
לא נותר אלא להודות לאנשי "יד ושם" על העבודה הרבה שהם מקדישים לנושא ולקוות שהמאגר החשוב הזה יסייע לרבים לאתר מידע על משפחותיהם.
 
ארנון
הנסיון הראשון שהיה לי עם המאגר
23/11/14 18:07
106צפיות
אני זוכרת שלמדתי על קיומו מכתבה באתר חדשות כלשהו. נכנסתי מתוך סקרנות. במשפחה הקרובה שלי אין ניצולי שואה, אז לא ידעתי מה בדיוק לחפש. הקלדתי סתם את שמות המשפחה של הסבים והסבתות שלי והערים מהן הם באו. להפתעתי קיבלתי שם שלא הכרתי מהעיר של סבא שלי. התקשרתי לסבי ז"ל לשאול מי היה האדם. סבי לא התלהב לספר לי. מתברר שהוא לא נספה אלא שרד (זו הייתה רשימת גרוש שהכניסו בלי לבדוק מי נספה ומי לא). מדובר היה בבן-דוד של סבי, שאפילו עסק במקצוע של סבי - שען-תכשיטן. הוא גורש למחנה השמדה ושם גילו את הכישרון שלו לתקן שעונים ולמיין תכשיטים ועשו אותו ממיין תכשיטי הנרצחים עבור הנאצים
על האחים שלו, שחיו בארץ, דווקא שמעתי ולא הבנתי איך לא שמעתי מעולם עליו. מתברר שהוא נשאר באירופה והתחתן עם גויה וזו, כפי הנראה, הסיבה, שסבא שלי לא התלהב לדבר עליו.
אבל המפגש עם הסיפור הזה הכניס אותי חזק לנושא ובכלל לחקר שורשים, שעד אז לא עניין אותי. התברר שנכתב על בן-הדוד הזה ספר בגרמנית ואני הזמנתי אותו מגרמניה (העזתי רק אחרי שסבא שלי נפטר) ואפילו למדתי גרמנית בזכות הספר הזה (שאני עדיין מתאמצת לגמור לקרוא מדי פעם. בקרוב אני חושבת שאעמוד במשימה).
וחוץ מזה החשיפה הזו הובילה אותי גם להתנדב בפרויקט איסוף שמות הנספים ו"לאסוף את השברים" למשך כמה שנים.
חבל שהרמת לי להנחתה...
23/11/14 21:30
105צפיות
כי המאגר הזה נבנה מתחילתו בצורה עקומה, וכל מי שוותיק כאן יודע על ההסטוריה שלי איתו.
 
אני לא יודע מי החליט ומתי שהמאגר יוגדר כ"לא רק ניספים". אולי לאחרונה מישהו ביד ושם הבין שהבלגן ברישומים בלתי נסבל והחליט "להעלים" את הבעיה ע"י כך שהגדיר בדיעבד שגם הניצולים אמורים להופיע ברישומי המאגר.
לי נראה שאופי המאגר הבהיר מהרגע הראשון שהמאגר נועד במפורש לתעד את ניספי השואה ואותם בלבד.
 
אני אחזור בקצרה על הסאגה האישית שהיתה לי עם הנהלת המאגר...
אמי (שעדיין בחיים) תועדה במאגר בגלל רשימות שאינן דפי עד. (המצחיק הוא שהיא עצמה מסרה בשנות ה- 50 דפי עד ליד ושם וגם הם מופיעים במאגר). במשך שנים ניסיתי לפנות במייל (בד"כ לאחר יום השואה) ליד ושם בבקשה להסיר את אמי מרשימת הניספים, ואף אחד לא טרח אפילו לענות. לפני כמה שנים בוצעו שינויים במאגר שאיפשרו השארת הודעות ישירות דרכו, ואז סוף סוף יד ושם הואילו לענות לי במייל. החוצפנים האלה הסכימו להסיר את אמי מהרשימה (... מה שמוכיח כאלף עדים שהמאגר נועד לתעד רק ניספים!!), אבל רק בתנאי שהיא תמלא טופס שלהם שמתעד ניצולים ותשלח אותו בדואר בצירוף צילום תעודת זהות (וכי מה? יש כאן חשד למעשי מרמה שצריך להוכיח שהיא זו היא?). תמהני האם היא חייבת להם משהו שיש להם זכות להתנות את תיקון הטעות שלהם במילוי טופס על ידה. קיצורו של עניין... מילאתי איתה את הטופס והחומר נשלח ליד ושם, ואחרי כמה חודשים הרישום שלה נמחק ממאגר הקורבנות. אין לי קצה ירוק של מושג מה הם עשו עם טופס הניצול שהיא מילאה. מבחינתי יתכן שהם השתמשו בו בתור נייר טואלט. אני בכל אופן לא מצאתי שום תיעוד שלו באתר של יד ושם.
אז באמת סליחה שבהתחשב בסיפור הנ"ל אני לא מאוד מתפעל מאיכות המאגר וממי שמפעיל אותו.
 
נ.ב.
בראייה "לאומית" ולא אישית, הבעיה העיקרית של המאגר היא העירבוב הבלתי נסבל בין ניספים לניצולים והכפילויות ברישומים.
(יפה מצידם שעכשיו הם הוסיפו עמודה שאומרת האם האדם נרצח או אולי לא. לפחות אין יותר מצג שווא שכל מי שרשום שם ניספה.)
כל מכחיש שואה שרוצה להוכיח שהטענות של היהודים על מספרי הקורבנות מצוצות מהאצבע צריך רק לשלוף רישומים מהמאגר הזה ולהראות שהברדק חוגג ושכל סטטיסטיקה שמבוססת על המאגר (שהוא התיעוד הרשמי של השואה ע"י מדינת היהודים) היא חסרת ערך.
כמובן שכל חוקר שואה שינסה להסתמך על המאגר יאכל קש תבן וגבבה בניסיון לסנן ולמיין את הנתונים, ויסתכן בכך שמחקרו יתברר כדיעבד כבלתי אמין.
 
כמה הערות
23/11/14 22:27
97צפיות
ראוי מאוד בעיניי שאנשי "יד ושם" אוספים רשומות רבות ככל האפשר על קורבנות השואה. ברור שהדבר יוצר כפילויות, אך אלו צריכות להיות מטופלות ברמת המשתמש-המחפש ולא ברמת המאגר. יש שם גם דיבורים על איחוד רשומות; כיוון שמדובר בתהליך מורכב כל כך, אני מוכן בהחלט לוותר עליו ולהישאר עם הכפילויות. כפילויות אינן דבר רע בעיניי, הן בסך הכל מייצגות את עושר המידע הקיים.
 
לגבי ערבוב בין נספים וניצולים - אישית, אני בדעה שה"ערבוב" ראוי (בפרט, עם העמודה החדשה שהתווספה כעת ועם האפשרות לסנן תוצאות על פי ה"גורל", ראה בחיפוש המורכב).
 
אל תבין אותי לא נכון, אני לא מסנגר עליהם. גם אני זוכר את התקופה הארוכה הלא-מרנינה (ואף ביקרתי אותם פומבית), אך ניכר שבשנים האחרונות הספינה הגדולה הזו הצליחה, סופסוף, לשנות כיוון, ועל כך צריך לברך.
תגובה...
24/11/14 00:33
82צפיות
אין לי בעיה עם זה שאנשי "יד ושם" אוספים כל סוג אפשרי של רשומה. נהפוך הוא.
הבעיה שלי היא שהם שופכים את הכול לסיר אחד ומערבבים טוב טוב.
אדרבא, שתהיה רשימת ניספים מבוססת על דפי עד ורישומי מחנות השמדה וכיו"ב, ובנוסף יתקיימו רשומות נפרדות לגמרי של מסמכים שמתעדים אנשים שעברו את הכיבוש הגרמני (רשימות אסירים, טרנספורטים וכו') ושאין ודאות גבוהה שניספו.
 
הכפילויות צריכות להיות מטופלות ברמת המשתמש-המחפש?
איך בדיוק?
אני מזכיר לך שני דברים:
1. בחלק בלתי מבוטל מהמקרים הושמדו משפחות שלמות ולא נשאר מהן שום אדם שיוכל לחבר בין הרשומות המתייחסות לאותה משפחה.
2. המשתמשים-מחפשים היום אינם הניצולים אלא בני הדור השני והשלישי. לרובם יש מידע חלקי ביותר על הגנאולוגיה המשפחתית מעבר למשפחה הגרעינית, כך שברור שאינם יכולים לזהות רשומות שונות המתייחסות לאותם בני משפחה. הרי כל הפואנטה בחיפוש שלהם הוא שממנו הם לומדים על תולדות והרכב משפחתם.
היחידים שיכולים לבצע את ההצלבות בצורה מסודרת הם אנשי "יד ושם" תוך הסתייעות במיטב התוכנות הקיימות.
 
כפי שהבהרתי כבר, בניגוד לך אני בדעה שהערבוב בין ניצולים לניספים אינו ראוי.
רישום של תוצאות השואה ברמה לאומית צריך לתת תמונה ברורה כמה ניספו וכמה ניצלו (כמובן, עד כמה שהנתונים מאפשרים).
אכן, העמודה החדשה שנוספה מתקנת את העיוות באופן חלקי.
 
אם אכן יש התקדמות בכיוון הנכון, אני מוכן לברך עליה.
אבל מההודעה שפתחה את השירשור השתמעה קריאת הידד לפרויקט כאילו הוא הצלחה כבירה מרגע תחילתו.
וזה כאמור אינו נכון לדעתי.
 
מבלי להכנס לוויכוח, אספר משהו אישי
24/11/14 22:34
50צפיות
מצאתי במאגר בין דפי העד טפסים מספר על ההורים של סבתי, האחיות והאחים שלה שניספו בשואה. הטפסים מולאו בידי בנים ונכדים שלה ורק מכל הטפסים כולם (כפולים וגם משולשים) הצלחתי להרכיב את עץ המשפחה עם פרטים רבים שהופיעו בטפסים השונים.
 
לכן אני מסכים אם ארנון שהכפילויות בטפסים (אפילו טפסים שמולאו בידי אותו אדם בזמנים שונים) עוזרת יותר מאשר גורעת ואנו אלו שיכולים לנסות ולעשות סדר במידע ובפרטים. נכון שלפעמים הכפילויות סותרות ואז אנחנו בבעייה, גם לי יש כאלה והם שמורים אצלי בלי יכולת לפתור אותן, אך זה חלק מהעיסוק במחקר שורשים.
 
למזלי בהרבה מקרים הסתירות נפתרו בעזרת רישומי החיים (לידה, נישואין, פטירה) במהארכיונים בפולין.
 
במקרה אחד גיליתי נתונים סותרים ברישומי החיים הפולניים ורק דפי העד משני צאצאים פתרו את הסתירה, קרובת משפחה היתה נשואה פעמיים, אחרי שבלעה הראשון נפטר, היא ובעלה השני נהרגו בשואה, אך שני צאצים מכל אחד מהבעלים שרדו ומילאו דפי עד, באחד נרשם שהאשה הייתה נשואה בשנית.
 
אריה
הכול טוב ויפה וגם נכון, אבל לא לקחת בחשבון נקודה אחת קטנה..
24/11/14 23:25
54צפיות
רוב המשתמשים במאגר אינם חוקרי גינאולוגיה מיומנים כמוך.
עבורם השיטוט במבוך המסמכים הכפולים גורם לסחרחורת ולאיבוד הכיוון.
 
הבעיה בכפילויות אינה שיש בנמצא כמה עדויות על אותו אדם, אלא שהכול מושלך על המחפש בערימה אקראית מתוך הנחה שהוא כבר יסתדר.
היות וכל הנתונים מפוענחים ומועלים לרשימות ממוחשבות, אני לא מבין מה הבעיה להשתמש בתוכנות מיון כדי לסדר את הנתונים.
אין שום בעיה להגדיר מספר שדות כמו שם פרטי, שם משפחה, מקום לידה, שנת לידה, שם בן/בת הזוג, וכו', ואז לקבוע ששתי רשומות שזהות ב- 5 נתונים מהנ"ל הן של אותו אדם בדרגת ודאות א', אלה שזהות ב- 4 נתונים שייכות לאותו אדם בדרגת ודאות פחותה ב', וכך הלאה.
(אפשר בלי בעיה לשקלל לתוך דרגת ההתאמה גם צורות כתיב שונות של אותו שם, דיאלקטים בשמות מקומות, וכו'.)
מי שמקליד שם שאותו הוא מחפש יקבל אוטומטית את כל הרשימות המקושרות לשם זה לפי דרגת הוודאות שיגדיר.
ברור שגם היום ניתן להגדיר סדרת חיפושים שבסופו של דבר תניב את המידע המבוקש, אבל רוב הסיכויים שהמחפש יחמיץ משהו.
חוץ מזה, למערכת סינון ומיון כזו יש יתרון חשוב לחקר השואה.
נניח שחוקר שואה רוצה להעריך כמה יהודים ניספו בשואה בעיר שדה מסוימת על פי נתוני "יד ושם". אתה באמת מצפה שהוא יעבור על אלפי דפי עדות ושאר מסמכים מאותה עיר, ויקבע עבור כל קורבן כמה מסמכים כפולים מתייחסים אליו? או שאולי עדיף שהחוקר ינפח את הנתונים פי 3 או פי 5 כי יש כמה מסמכים לגבי כל אדם?
במערכת ממוחשבת כזו ניתן לקבל מיידית הערכה סבירה למספר הקורבנות האמיתי.
 
והפואנטה שלי בכל הדיון הוא שהנהלת "יד ושם" לא משקיעה משאבים בהקמת מערכת כזו שמבחינה טכנולוגית היא שום-כלום וקלה לביצוע.
הרבה יותר חשוב להשקיע בארכיטקטורה ראוותנית של המוזיאון החדש, כדי להראות למוזיאון השואה האמריקאי מי הוא כאן המלך.
 
 
אני חולק עליך בנקודה חשובה
24/11/14 23:45
46צפיות
פיתוח אלגוריתם שיזהה אשכולות של מסמכים הקשורים לאותו אדם הוא נושא מורכב ורגיש. אם האלגוריתם יהיה "הדוק" מדי - הוא לא יצליח באיתור אשכולות רבים, כלומר ידחה מסמכים הקשורים לאותו אדם מחמת הספק (טעות מסוג II); אם יהיה "ליברלי" מדי - הוא "ינפח" אשכולות במסמכים שאינם שייכים לאותו אדם (טעות מסוג I). כל פתרון ביניים דורש הרבה מאוד הנחות שאני לא בטוח שאנחנו רוצים להניח אותם.
 
לטובת האדם ההדיוט המחפש במאגר, אני מעדיף את המצב הקיים (אין יצירת אשכולות) מאשר מצב בו יש יצירת אשכולות לא-אופטימלית שהמשתמש ה"פשוט" יקבלה כ"כזה ראה וקדש". ושוב: יצירת אשכולות אופטימליים היא משימה סבוכה ביותר (שנשקלת בימים אלו ב"יד ושם").
 
אני באמת ובתמים מעדיף שב"יד ושם" יתרכזו בהיסטוריה, מוזיאולוגיה, ארכיונאות, איסוף מסמכים, דיגיטציה וכו' - ולא באלגוריתמיקה.
 
ארנון
 
נ.ב. אחרי הרבה שנים, סופסוף משתפים פעולה ב"יד ושם" עם מוזיאון השואה בוושינגטון, וגם על זה צריך לברך.
בדיוק בגלל הנקודה שציינת דיברתי על כמה דרגות ודאות...
25/11/14 00:07
45צפיות
ברור לי שאלגוריתם לזיהוי אשכולות של מסמכים על אותו אדם עלול להיות שמרני מידי או ליברלי מידי, ולכן אני לא מציע לקבוע נוסחה שרירותית שאין בלתה. אני דווקא מדבר על כמה אלגוריתמים במקביל, כשהמשתמש יחליט האם הוא מעדיף לאבד מידע או לקבל עודף מידע.
 
לגבי האלגוריתמיקה... מי שיתעסק בזה היא חברת התוכנה שישכרו אנשי "יד ושם" ולא אנשי האירגון.
כיום התחום של כריית מידע מפותח מאוד, וזה ממש טיפשי לא לאפשר כריית מידע מסודרת ממאגר ענק כמו המאגר של "יד ושם".
הזמנים בהם הספרנית חיטטה בכרטיסיות מצהיבות כדי לאסוף את המידע הנדרש חלפו עברו להם.
 
אם "יד ושם" אכן משתפים פעולה עם מוזיאון השואה בוושינגטון במקום לבזבז אנרגיות על תחרות נגדו - באמת צריך לברך על כך.
 
 
הערה קטנה את החיפוש הראשוני בדפי העד
25/11/14 22:18
במאגר יד ושם שבו קיבלתי את המידע הרב ביותר היה כאשר עדיין לא הייתי "חוקר גנאולגיה מיומן" (גם כיום אני לא) ועדיין לא ידעתי שאשאב למחקר הגנאולוגי בכלל. הבדיקה נעשת מסקרנות מקצועית גרידא, אני ארכיונאי, למי שלא יודע, ורציתי לדעת וללמוד מהו המאגר הדיגטאלי של דפי העד ומבחינת נוחות בדקתי את שמות המשפחה שלי ושל הורי.
 
אריה
בית עלמין בטבריה
23/11/14 15:44
79צפיות
שלום,
בספר של אחד מחכמי אזמיר, ר' יעקב חאביף (1797-1881), הוא מספיד קרוב משפחתו שלדבריו נפטר בטבריה.
שם הנפטר הוא רבינו חננאל חאביף ("רבינו" כאן אינו תואר רבני אלא כינויו של האדם).
שנת הפטירה לא צוינה אך אני משער שהיה זה סביב לשנת 1850.
הוא לא מוזכר במפקד מונטיפיורי של 1839.
האם למי מן החברים בפורום יש ניסיון בחיפוש בבית עלמין הישן בטבריה, האם יש תיעוד לגבי הקבורים בו וכדומה?
תודה,
דב הכהן 
לפני כמה שנים נדון כאן בית העלמין
23/11/14 17:07
78צפיות
ואז נמסר פה כי המצבות בבית העלמין בטבריה צולמו וכי הן זמינות אצל ח"ק. מכאן אני מסיק שטלפון לח"ק טבריה עשוי לקדם אותך משמעותית.
 
ארנון
תודה
23/11/14 17:25
50צפיות
מחר אנסה להתקשר.
דב
מאז חלו התפתחויות
23/11/14 18:39
93צפיות
בבית-העלמין הישן בטבריה נעשה נסיון למפות את בית-העלמין תוך צילום-המצבות וחיפוש-המידע בספרים של בית-העלמין (מה שנותר, כי בשטפון הגדול של שנות ה-30 חלק מהספרים לא שרדו). 
 
דב, אני שולחת לך מסר בנושא.
בית העלמין בטבריה
25/11/14 17:31
19צפיות
שרי, סליחה שאני מתייחס למסר הנפרד שאת שלחת, אבל מעבר למה שכתבת לעיל יש לך מידע נוסף על בית קברות זה?
לא, המסר התייחס לפרטים אישיים של מנהל-הפרויקט
25/11/14 18:59
15צפיות
הטלפון שקיבל דב הכהן אכן רלוונטי, אך ברשותי גם מספר טלפון נייד וכתובת דוא"ל, ולא רציתי לחשוף אותם כאן ללא שקיבלתי רשותו של האיש. 
 
ממסרים שקיבלתי לצד ההודעה של בני בלי דגש כאן בשרשור אני מבינה שהתיעוד של מצבות של אשכנזים החל בשלב הרבה יותר מוקדם, ולכן נקודת-הפתיחה ביחס לקהילה הספרדית מן הסתם בעייתית יותר, כי כל יום שעובר לא עושה טוב למצבות. 
 
כך או כך, אני עסקתי בכך לפני זמן רב, כך שאיני מעודכנת היכן עומדים הדברים כעת מבחינת הפרויקט, ובכל מקרה אני מצטרפת לדעתו של דב הכהן: לנסות ולברר תמיד כדאי. 
תודה רבה. יש לי את כתובתו של האדם הטבריה.
25/11/14 19:43
8צפיות
החלקה הספרדית בבעיה
24/11/14 10:01
67צפיות
למיטב ידיעתי, בבית העלמין בטבריה, אין שום רישום של החלקות הספרדיות הישנות. לעומת החלקות האשכנזיות, שנעשה בהם תיעוד בעבר, וניתן לאתר בהם מצבות.
תודה
24/11/14 10:13
48צפיות
אנסה בכל זאת ואעדכן.
דב
שחזור כתב יד
23/11/14 12:26
100צפיות
שלום,
לסבתי יש יומן שכתב אביה בעת ששהה במחנה הריכוז. היומנים כתובים בעיפרון על פנקסים או משהו בסגנון, וכעת לאחר כל כך הרבה זמן הכתב דהוי וקשה מאוד לקריאה. רציתי לשאול האם אולי ידוע לכם על איזשהו שירות שמאפשר אולי סריקת הכתוב ושיפור היכולת לקרוא אותו, על מנת שיהיה ניתן לשמר את היומן הזה באיזושהי צורה.
אשמח גם לשמוע על רעיונות אחרים כדי להציל את הזיכרון.
מקווה להסתייע בניסיונכם.
 
תודה רבה
לאסוף את השברים
23/11/14 20:40
82צפיות
אין לי כל נסיון עם יד ושם אבל אני חושב שיש להם את האמצעים ואת הרצון לסייע בשימור של יומן כזה.
מעולה!
23/11/14 22:39
56צפיות
לא הכרתי את הפרוייקט הזה. תודה רבה!
עשיתי בדיוק דבר כזה
25/11/14 19:03
23צפיות
אבי כתב יומן במשך כעשר שנים. לא קשור לשואה.
לאחר פטירתו החלטתי להעביר את היומן (ועוד הרבה דברים אחרים) לאתר אינטרנט שלי.
 
הבעיות אותן בעיות והתמודדתי איתן.
אני מוכן לעזור ביעוץ, בסריקה ושיקום. יש לי כלים / מחשב / סורק / תוכנות מתאימות.
º
25/11/14 19:07
2צפיות
וואו זה מדהים
25/11/14 19:40
12צפיות
אני לא באמת יודע כרגע מה מצב הדפים והכתב, אבל רק יכול לקוות שזה עדיין אפשרי להציל. יש לך מייל שאפשר לפנות אליו?
האם מישהו מתמצא באוסף דיגיטלי גרמני הבא?
25/11/14 13:18
49צפיות
מדובר באוסף של Central and Regional Library Berlin (ZLB).
 ספציפית, זקוקה לעזרה ותרגום, אם אפשר, בדף הבא: http://digital.zlb.de/viewer/fullscreen/10089470_1...
הבנתי את החלק שמציג ספר טלפונים לפי שם משפחה, אבל אינני מצליחה להבין איך לראות שמות משפחה לפי שם רחוב.
לפי השם של העמוד הבא, הוא אמור להציג שמות חברות ותושבים לפי שמות רחובות: http://digital.zlb.de/viewer/image/10089470_1932/4...
אבל כשאני מגיעה לרחוב שאני מחפשת (Schönhauserallee), בעמוד הבא: http://digital.zlb.de/viewer/fullscreen/10089470_1...
אני מקבלת את המידע שמצורף בקובץ וורד.
מישהו מבין מהו ה - directory הזה ומה פירוש המידע?
וכן - האוסף הדיגיטלי מציג גם מידע לפי מחוז, אבל אינני יודעת לאיזה מחוז שייך הרחוב שונהאוזר. יש מקום לבדוק באוסף הזה לאיזה מחוז שייך הרחוב?
 
תודה,
מרים
 
מצאתי שם מחוז אבל שאלה לגבי זה
25/11/14 13:27
33צפיות
שם המחוז שרשום במסמכים שלי הוא Prenzlauer Berg
אבל הוא לא מופיע ברשימת המחוזות בעמוד הבא: http://digital.zlb.de/viewer/image/10089470_1931/1...
 
מישהו יודע למה?
תודה.
למיטב הבנתי
25/11/14 15:11
27צפיות
במקרה גם משפחתה של אשתי גרה ברחוב הזה. מה שמופיע בספר זה שמות המשפחות והעסקים מסודרים לפי מספרי הבתים ברחוב.
Schönhauserallee הוא רחוב ארוך כך שאם את לא יודעת מה מספר הבית יהיה קצת קשה למצוא את המידע.
לא הכרתי את הספר הזה אבל הצלחתי לאתר את בית המגורים של המשפחה וגם את העסק שהיו שניהם ברחוב זה (ידעתי את הכתובות המדויקות).
אם אין לך את המידע לגבי מספר הבית אני יכול להציע לך לחפש באותו אתר את האינדקס של יהודי ברלין מאותה שנה. אינדקס זה מסודר בסדר אלפ-ביתי לפי שמות המשפחה כך תוכלי למצוא את הכתובת המדויקת ואז לחזור ולמצוא את הבית באינדקס הכללי ששלחת.
לגבי המחוז, לא הצלחתי למצוא את הדף שהתכוונת אליו, הלינק נפתח בדף הראשון של ספר הכתובות. אני חושב שיותר מדויק לקרוא לזה רובע ולא מחוז. משפחתה של אשתי התגוררה ברובע Mitte אבל כאמור הרחוב ארוך והוא מתפרש גם אל רובע Prenzlauer Berg.
 
תודה ומידע
25/11/14 15:46
25צפיות
כתובת הבית היא 33.
אכן שייך לרובע Prenzlauer Berg ומצאתי את הדף הבא, אבל לא ברור מה הוא מציג: שמות רחובות? עסקים? אשמח אם תוכל להסתכל: http://digital.zlb.de/viewer/fullscreen/10089470_1...
 
ומה משמעות הסימנים שמופיעים אחרי המילה Schönhausser Allee בקובץ המצורף (במיוחד בתצלום האחרון בקובץ אבל גם הראשון)?
תודה שוב.
דיירים ועסקים לפי מספרי הבית
הודעה זו מכילה תמונות
25/11/14 16:24
22צפיות
צרפתי תמונה, בית 33 מסומן.
לפי מה שראיתי עבור בני המשפחה שלי הרשימה כוללת את כל הדיירים בבנין בין אם זה בתי עסק (הופיע שם בעל העסק ותחום העיסוק) ובין אם זה דירת מגורים (הופיע שם משפחה ושם פרטי)
לא ציינת מהו שם המשפחה אותו את מחפשת, אמנם הכתב לא ברור אבל אם תצייני מהו שם המשפחה אולי נצליח לאתר אותו ברשימה.
לגבי הסימנים אחרי שם הרחוב אני מעתיק אותם כאן אולי מישהו יוכל לפענח. נראה כמו ציון גבולות של הרחוב, אולי מיקום במפה (היה אינדקס כזה גם בספרי טלפון ישראלים של שנות התשעים לפני waze ) או אולי מיקוד לחלקים השונים של הרחוב N54 לבית מספר 1-18 ולבתים ממספר 178 עד סוף הרחוב וכו'

Schönhauser Allee:
1-18, 178
bis Ende N 54, 19-75, u. 117-172a, N58, 76-116 N113. D E F 13
 
 
Schönhauser allee 33
תודה רבה!
25/11/14 16:49
20צפיות
שם המשפחה הוא Färber
אתה יודע במקרה אם יש אפשרות לעשות חיפוש הפוך: כתובות על פי שם משפחה?
תודה.
מרים, צורת-החיפוש הזו מסורבלת ולא יעילה
25/11/14 19:06
14צפיות
האתר הרבה יותר פשוט לחיפוש. נברתי ומצאתי בו רבות.
 
אנסה בהמשך להסביר איך לחפש חיפוש פשוט ויעיל יותר וגם להסביר את הממצאים שהגעת אליהם לטובת כל מי שמחפש במדריכים הללו. אשתדל מחר. 
º
תודה שרי
25/11/14 19:19
5צפיות
משפחת לוי
25/11/14 16:55
31צפיות
שלום
סבא רבא, רחמים נחמה, שלי היה נשוי לגברת בשם חנה ממשפחת לוי. לאביה קראו אברהם לוי שעבד בחברה קדישא בירושלים, ולאמה קראו יפה. אני מחפש מידע על אותו אברהם לוי ועל קרובי משפחה שלהם.
ידוע לי שהיה אדם ממשפחת לוי הקשור למשפחת הסבתא רבא שלי.  אדם זה היה, בערך ב- 1940, נהג של אוטו הלחם של אנג'ל שהיה מחלק באיזור השכונות הצפוניות של ירושלים ולו הייתה בת בשם יהודית.
האם יש מישהו שיכול לעזור לי להגיע אל אותה גברת בשם יהודית, או למשפחתה?
הקללה של הינדה
25/11/14 14:43
33צפיות

"הקללה של הינדה"
הפחד מפני הגיוס לצבא האוסטרו הונגרי לפני מלחמת העולם הראשונה, מניע יהודי נשוי מצ'רנוביץ שבמזרח אירופה , שאינו יודע שאשתו בהריון, להגר לארצות הברית. בני הזוג הסכימו ביניהם כי לאחר שבן הזוג ימצא עבודה ומגורים הוא ישלח את דמי התשלום לנסיעה לאמריקה.
פורצת מלחמת העולם הראשונה והתקשורת  והקשרים בין הבעל לאשתו ניתקים. בסוף המלחמה במקום דמי נסיעה שולח היהודי מאמריקה, שאינו יודע שנולד לו בן, תעודת גירושים לאשתו. אשתו מקללת אותו והקללה נופלת על המשפחה כולה.
השארים ששרדו את השואה מקימים בית בארץ ישראל, ואחד הבנים מנסה לאחד את שרידי המשפחה משני עברי הים, בתקווה להסיר את הקללה.
סיפור המשפחה הוא סיפורו של העם היהודי כולו במאה העשרים. רבים ימצאו בו גלגולים רבים שעברה משפחתם. ובכל זאת, זה סיפור ייחודי שנולד מתוך תחקיר מקיף ומעמיק – סאגה משפחתית שנמתחת  על פני דורות ומתרחשת בשבילים נפרדים ההולכים ומתחברים זה לזה כמו פאזל.
מנחם משגב, נכדו של הסבא , יספר את סיפורו המרתק במפגש החודשי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה בשיתוף מוזאון ראשון לציון. ביום שני ה-15/12/14 בשעה 18:30               באודיטוריום של המוזאון רחוב אחד העם 2 ראשון לציון. הקהל מוזמן.
לפרטים נוספים על החברות בעמותה ניתן לפנות  ליושבת ראש הסניף, הגב' חנה שטרנשוס, במייל  hana.st14@gmail.com או בטלפון 054-6728678
 
 

העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה סניף ראשון לציון
מוזיאון ראשון לציון                     
בתוכנית:
"הקללה של הינדה"
מרצה-מנחם משגב
סיפור משפחתי מרתק
 
על ההרצאה של מנחם משגב
סאגה יחודית הנמתחת על פני דורות ובשבילים המתחברים זה לזה כמו פאזל. דרמה שהחלה לפני כמאה שנה, המעלה על הכתב פרשייה משפחתית מרתקת ומרגשת הקשורה לאביו של המרצה.
על המרצה מנחם משגב
.
יליד יפו, 1950. בן לניצולי שואה, ,בעל תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני בתקשורת מקצועית. משגב פרש פרישה מוקדמת מהתעשייה האווירית, והתמסר לכתיבה. ספרו הראשון  "הקללה של הינדה"" .הספר תורגם גם לאנגלית והופיע ברשימת רבי-המכר של ספרות יהודית באמזון. "
למנחם משגב יש שישה נכדים משתי בנותיו. מלידת נכדו הראשון אימץ לו מנהג, להכין לכל נכד ספר אישי המכיל סיפורים על שנת חייו הראשונה. בספר משובצים צילומים וגם שירים שכתב לאותו נכד. ביום הולדתו הראשון, הספר מוענק לנכד, להוריו ולבני המשפחה הקרובים. כך נולדו כבר שישה ספרים, שהיוו את ההשראה לכתיבת הספר "מחברת הסיפורים של סבא".
לוח זמנים
                          18:30 התכנסות, רישום והרשמה לסניף, כיבוד קל 
                      
19:00 ההרצאה: "הקללה של "הינדה"
דמי כניסה לאורחים (שאינם חברים בעמותה) 25 ₪
דמי חבר 180 ₪ לנרשמים לשנת 2015 
ניתן להתקשר בענייני הסניף, הרשמה לעמותה וסדרי המפגש
 לחנה שטרנשוס, 054-6728678  hana.st14@gmail.com
סניף ראשון לציון והסביבה במוזיאון ראשון לציון, משמש מקום מפגש לתושבי ראשון לציון, רחובות, נס ציונה, מזכרת בתיה, גדרה, מודיעין ויישובי האזור שמבקשים לחקור שורשי משפחה ולבנות עץ משפחה ורוצים להכיר שיטות וכלים למחקר ותוכנות לבניית עץ משפחה, להשתתף בהדרכות, בטיולי שורשים, בימי עיון, ובסדנאות, ולשמוע הרצאות בגנאלוגיה, ביהדות, בבלשנות, בהיסטוריה, בתולדות ארץ ישראל ובגיאוגרפיה.

 
 
|*|נפתח פורום תרבות סין|*|
25/11/14 14:32
4צפיות
|גלובוס| אוהבים אגרול, ג'קי צ'אן ודרקונים?
אנו מזמינים אתכם לבקר בפורום החדש בתפוז-תרבות סין!
בפורום תוכלו לדון בסין, בתרבות הסינית ובהשפעתה על העולם שלנו, על ביקור במדינה, ממשק עם תושביה, פעילות עסקית ומגע עם אנשי העסקים המקומיים, וכמובן בשפה הסינית ובלימוד שלה.

אתם מוזמנים להיכנס לפורום כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

גלישה מהנה! |תפוז|
מחפש כתובת בברלין בספר הטלפונים ב 1930 ?
24/11/14 17:02
55צפיות
מחפש כתובת בברלין  בספר הטלפונים ב 1930, איך ניתן להגיע ?
באתר הזה
24/11/14 17:39
56צפיות
עוד לינק לאותו אתר אבל דף אחר
25/11/14 11:40
25צפיות
הרצאה - "ארכיונים ומסמכים"
25/11/14 11:20
50צפיות
העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה - סניף ת"א דן 
הספרייה העירונית שער ציון -  בית אריאלה
 
מפגש חודש נובמבר - "ארכיונים ומסמכים"
 
אלי אורן – נתיב המסמכים – איחוד עם אח לא ידוע
עירית שם טוב – מחקר בארכיונים בחו"ל – כן או לא?
צח אוריין-אוראץ' – על מרכז המחקר הגנאלוגי במוזיאון לתולדות יהודי פולין
 
 
חקר השורשים המשפחתיים של אלי אורן הביא לחשיפת פרק עלום ומרתק בהיסטוריה המשפחתית, שתחילתו בפולין ערב מלחמת העולם השנייה וסופו באיחוד משפחתי בישראל. בהרצאה יגולל אלי אורן את סיפורו של אביו שאיבד את משפחתו הראשונה במלחמת העולם השנייה ורק לאחר שנים גילה כי אשתו ואחד מילדיו שרדו ועלו גם הם ארצה. אורן יתאר את "נתיב המסמכים" והדרך שעשה אלי עד לחשיפת הסיפור המשפחתי ולאיחוד עם אחיו האובד, שעל קיומו לא ידע.
 
עירית שם-טוב, גנאלוגית מקצועית, פעילה ומתנדבת ותיקה בעמותה, חוקרת את הענף המשפחתי של אימה קרוב לעשרים שנים. בחודש אוקטובר האחרון היא יצאה למסע שורשים רביעי ופקדה שלושה ארכיונים שונים - האחד בסלובקיה ושניים נוספים בפולין. בהרצאה זו תציע עירית הסבר על חשיבות הביקור בארכיונים, תעלה חוויות מהמסע והיא תחלוק טיפים ועצות מקצועיות לארגון הביקור והמחקר.
 
צח אוריין-אוראץ' יוסיף מימד נוסף לחקר שורשי המשפחה בפולין, בעקבות ביקורו האחרון בפולין ויעדכן על מרכז  המחקר במוזיאון החדש לתולדות יהודי פולין.  
 
במפגש, הפתוח לקהל הרחב, יוקדש זמן לשאלות ותשובות.
נשמח לראותכם,
צח אוריין – יו"ר סניף ת"א של העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה
 
  
יום ראשון, ח כסלו התשעה, 30.11.2014
התכנסות: 18:30
הרצאה: 19:00
כיתה 302, ספריית שער ציון – בית אריאלה, שדרות שאול המלך 25, תל אביב יפו,
דמי השתתפות: כניסה חופשית לחברי עמותה, 25 ₪ לכל השאר 
 
הרב צבי הירש פינקלמן מלובלין
22/11/14 19:16
77צפיות
אשמח אם מישהו יוכל למצוא פרטים על הרב צבי הרש פינקלמן  ו/או משפחתו מלובלין
בתודה
Pinkiroxi
לובה שלום
22/11/14 20:30
73צפיות
בשל עזרתך הרבה לאחרים אשמח לקבל גם אני סיוע גם בעזרתך לגבי משפחת הרב פינקלמן ישראל הרש מלובלין.
ביד ושם מצאתי כמה עדויות רלוונטיות אך זה לא מספיק.
בתודה
יעקב.
שלום רב לכולם
25/11/14 07:35
39צפיות
שלום לכם,
אשמח מאוד לקבל סיוע בחיפושי אחרי הרב פינקלמן הרש מלובלין ובני משפחתו.
כל מי שיכול לעזור, יבורך.
תודה.
מציאת משפחה מפולין
24/11/14 19:33
81צפיות
שלום שמי רום
 
עד כמה שאני לא שמח על זה למשפחתי יש קיר באוושויץ (בשם מלך - מבנדין פולין)
ושם רשום שהמשפחה מנתה 187 אנשים . כחלק מעבודת השורשים הייתי רוצה לגלות את אנשי משפחתי (גיליתי כבר 50 אבל נתקעתי)
 
עזרו לי,
רום
ברוך הבא למסע המופלא
24/11/14 21:16
55צפיות
שלום, רום.
 
המסע לחקר ההיסטוריה המשפחתית שלך הוא מופלא, אך יכול להיות גם מתיש. עם כל הקלישאתיות שבכך, צריך לפסוע בו צעד צעד, לאט לאט.
 
התחל בקריאת המדריך הזה, ואז חזור אלינו עם פרטים מלאים על משפחתך. יחד, ננסה לעזור לך להתקדם ולחשוף מידע אודותם.
 
ארנון
º
היכן ואיך מקבלים תעודת לידה מאלג'יר בשנ 1958
24/11/14 13:29
25צפיות
רשימות מהגרים לארה״ב
24/11/14 00:21
72צפיות
איפה אפשר לחפש שמות של אנשים שהיגרו לארצות הברית לא מאליס איילנד?
למיטב ידעתי ל ancestry.com יש את המאגר הגדול ביותר
24/11/14 02:58
57צפיות
ותמיד כדאי לבדוק מה יש ב familysearch.com 
תודה לך לובה (בעניין אדלשטיין, אולבסק)
הודעה זו מכילה תמונות
22/11/14 11:53
101צפיות
בעזרתך הגעתי לקרוב משפחה חדש (וחביב).
המסמך הנ"ל קשור לקרוב משפחה משותף (מתוך מיד ושם).
במה מדובר? איזה מידע מפורט כאן?
חן חן לך צח 
יד ושם
מזל טוב על קרובי המשפחה החדש שלך. שמחתי לעזור.
22/11/14 19:55
71צפיות
מזל טוב על קרובי המשפחה החדש שלך.
הייתי שמחה לעזור.
לגבי מסמך זה, המעשה של הנזק שנגרם על ידי הפולשים הגרמנים ועוזריהם לאדלשטיין  דורה אברמובנה ובני משפחתה במהלך מלחמה ,היתה גרה בכתובת רחוב Frunze 6.
בטבל רשימת של הנכס (במידת צורך, אני אתרגם)
תודה לך לובה. האם הכתובת באולבסק?
24/11/14 02:27
43צפיות
אם כן, אשמח לתרגום המסמך...
תודה
צח
סיוע לידיד מפולין
הודעה זו מכילה תמונות
22/11/14 00:09
153צפיות
הוא מבקש עזרה בתרגום הכיתוב במצבה המצ"ב. תודה
Could anyone translate what is written on the headstone and who is buried here, please?הוא
Sambor
הכתוב קשה לקריאה כי אין רווחים בין המילים
22/11/14 16:55
63צפיות
אלה אם חלק מהסימנים באים במקום רווח. בכל אופן אני רושם כאן את האותיות כפי שאני מזהה בסדר השורות במצבה:
איש....
י(?)נשרהאלון-
ה(?)חורנהה(?)....הן(?)
אככ (או ב) חכמ....ז(?)....
בשנימנ(?)משה (או ר)
כמשמואזל
ז(?)....פ(?)....
 
סימני השאלה כאשר אינני בוטח בזיהוי האות .... כאשר האות לא קריאה.
 
ייתכן, בזהירות רבה שהשמות ישראל או ישראלון, משה ושמואל רשומים כאן.
ייתכן, גם בזהירות שניתן לזות את המילים חכם, בשנים.
 
אולי מישהו אחר יצליח יותר.
 
אריה
ניסיון לפענוח חלקי
22/11/14 17:25
66צפיות
לדעתי בשורה הראשונה כתוב איש תם
בשורה השניה המילה הראשונה וישר 
בשורה השישית שתי הרותיות האחרונות הן אולי זל (ז"ל?)
בשורה השביעית נפטר
נסיון פענוח
22/11/14 18:44
70צפיות
איש תם
וישר האלוף
התורני המנהיג(?)
????חכמ???
בשנים משה
ב"מ שמואל ז"ל
נפטר ???
נסיון פענוח
22/11/14 19:05
66צפיות
איש תם וישר האלוף בחור נ" הגון הוא כך חכם הזר בשנים משה ב"מ שמוא  ז"ל נפטר
נסיון
22/11/14 22:23
57צפיות
המילה הראשונה בשורה הרביעית נראית לי- אברהם.
פענוח
24/11/14 00:23
46צפיות
איש תם
וישר האלוף
התורני המנהיג
אב בחכמה ורך
בשנים משה
כ"מ?שמואל ז"ל
נפטר י"ט
חשון
 
עד כאן להשגתי
חן חן על המאמץ...
24/11/14 00:30
40צפיות
אעביר זאת לנמענים בפולין, שמצאו עניין במצבה זו 
 

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה