שלום מיכל,
בתי בת 7.5 חודשים, כמעט ולא מתהפכת. היא המון על הריצפה עם משחקים וגרויים, אבל רק לעיתים רחוקות מתהפכת מהבטן לגב, ומהגב לבטן אף פעם לא.
זה לא מלחיץ אותי במיוחד, אבל עכשיו היא התחילה להעמד על שש ולהתנדנד, נעמדת גם על 4, מנסה בכל כוחה להתקדם, וכמובן זוחלת המון לאחור ועל הציר. נראה שהיא ממש קרובה לזחילה.
מה דעתך על היפוך השלבים הזה?
האם צריך לעבוד איתה על התהפכויות או להניח לה להתקדם כרצונה?
תודה!

הי מירי מי
איזו מתוקה הבת שלך! היא מתהפכת מדי פעם ולומדת איך לנוע במישור של קדימה ואחורה....עושה המון דברים יפים ונכונים כמו זחילה לאחור(מתאים לגיל) עולה לעמידת שש(נפלא) מתנדנדת, עושה סיבובי ציר ובכלל נשמעת כמי שחוקרת היטב את יכולות גופה : )
ממליצה לך להוריד לה את הבגדים ולהשאיר אותה רק עם חיתול ולתת לה לחקור את סביבתה בתחושה שונה
כתבי לי מה קורה?!
יש תינוקות שלמשל מאוד מכווני עמידה ויעשו הכל כדי להבין איך עומדים(נשמע לי שהיא כזו) אז ייצא שאולי היא תשב לפני שתזחל או תעמד לפני שתתהפך או תזחל ותשב לפני היפוך....הכל אפשרי
והיה ואת מרגישה שהיא עושה זאת לא נכון או משהו לא בסדר גשי לפיזיותרפיסטית ילדים שתסתכל ותיתן לך הדרכה אם יש צורך לעשות משהו ובעיקר להרגיע אותך
עידוד היפוך מהגב לבטן ניתן לעשות על ידי תרגיל שמיכה-השכיבי אותה על הגב בשליש חיצוני של שמיכה משכי לאט לאט (אבל ממש לאט) את השמיכה עד שהיא תתחיל את ההיפוך לבד
עשי זאת 6 פעמים דרך צד ימין ו 6 דרך צד שמאל וכתבי לי איך הלך : )
לילה טוב
מיכל

שלום מיכל,

ביתי בת 9.5 חודשים אינה זוחלת ואינה עומדת על שש.

התחלתי טיפול פיזיותרפי במכון התפתחות הילד אכן ישנו עיכוב מכיוון שהייתה קטנה לא סבלה להיות על הבטן- ישר הייתה צורחת.

בכל מקרה כיום היא מתהפכת המון ומסתובבת סביב ציר- חצי סיבוב בערך אולי קצת יותר. בדקו אצלה רפלקסים , טונוס וגמישות יתר והכול תקין תודה לאל.

בשביל להגיע לצעצועים היא מתגלגלת אליהם. לא מראה כיוון בכלל לעמידה על שש- היא פשוט משחקת על הבטן כרגע שעונה על המרפקים- לא מיישרת את מרפק היד בכדי לעלות עוד.

אני לא בלחץ זהו ילד שני ובטוחה שבזמן שלה, בסופו של דבר, היא תזחל ותרוץ.

אך הייתי רוצה לדעת אלו תרגילים כדאי לעשות בכדי לחזק את חגורת הכתפיים?

תודה מראש!

צאי לפארק וחפשי מדרון קל ביותר והשכיבי אותה על הבטן עם הראש כלפי המדרון....
את יכולה לעשות את אותו הדבר במגלשה אך בדרך כלל מגלשה זו זוית קשה יותר להתמודדות....
האם מתיישבת לבד? מנסה למשוך לעמידת ברכיים או עמידה?
הייתי מניחה לה משהו בתוך הבגד בבטן(נייר עיתון מגולגל,סקוטץ',כדורי זיזים וכו...) או להניח אותה על הדשא כשרק חיתול לגופה....
שלחי לי תמונה או סרטון שלה על הבטן ואכתוב לך נקודתית...
וכמובן תמשיכי את מפגשי הפיזיותרפיה  : )
לילה טוב
מיכל

היי
המתוקה שלי בת שנה וחודשיים
ההתפתחות שלה בהתחלה היתה מאוד מהירה - עמדה על שש בגיל 5 חודשים, משכה את עצמה לעמידה והתחילה להסתובב סביב רהיטים בגיל 6 חודשים זחלה על שש וישבה בגיל 6.5-7 חודשים.
מאז היא כמובן שיפרה המון, היא זוחלת מהר לכל מקום מטפסת על מדרגות ויורדת במהירות, מסתובבת הרבה סביב רהיטים
אבל עדין לא נעמדת לבד (רק כשהיא מושכת את עצמה ) ונראה כי היא אינה יציבה מספיק. היא גם לא כל כך מנסה לעמוד לבד.
אני יודעת שעדין מוקדם מבחינת הגיל, אבל מכיוון שהיא היתה זריזה מאוד בהתחלה, האם כדאי להתחיל לעשות בירור עם אנשי מקצוע או לתת לה את הזמן שלה?

תודה

הי מהמי
אני יודעת שיש פוסטים באינטרנט שאומרים שילדים נעמדים ללא תמיכה......אך בפועל ילדים לומדים להעמד לבד רק לאחר שהחלו ללכת לבד (עמידה עצמאית באמצע החדר...)
יש מקרים שילדים לומדים להעמד לבד לפני הליכה עצמאית אך זה בדרך כלל לאחר שלמדו להעמד עם תמיכה : )
אני ממליצה לך לקנות לה סנדלים עם אחיזה טובה בקרסול וסולייה בינונית עד קשה(אם לא עשית זאת עד עתה)....לזריזות בהתפתחות הגיל מוקדם אין ביטחון או ערבות שהתינוק/פעוט יתחיל ללכת מוקדם....ולכן אין לך מה להלחץ
את מוזמנת לשלוח לי סרטון שלה הולכת עם תמיכה ואם אראה משהו אכתוב לך נקודתית
לילה טוב
מיכל

בת 4 חודשים, קצת מתהפכת, מחזיקה ראש יפה, אבל בהרמה הוא נשמט והיא כאילו בכלל לא מבינה שצריך להחזיק אותו. היא תינוקת גב טיפוסית אבל שוכבת על הבטן בלית ברירה. לא נורא אוהבת את זה אבל אני חושבת שבטוטאל יש איזה חצי שעה ביום.
לגבי ההד לג, הפיזיותרפיסטית של טיפת החלב תכתוב מכתב לאחות טיפת חלב שתכתוב לרופא שיתן לי הפנייה לטיפול בקופה, ועד שכל הבלבול מוח הזה יסתדר, הייתי רוצה לשמוע על תרגילים שאפשר לעשות. אה והיא אמרה שהיא מעט היפוטונית בנוסף.

הי לוטוס הנסיכה הלוחמת
בגיל 4 חודשים אכן לא רוצים לראות הד לג....האם היא עשתה לה איזו שהן בדיקות?האם היית באבחון מלא?
הד לג מתאים לתינוקות עם טונוס בסיסי נמוך ואני ממליצה שעד שתקבלי תור לקופה תזמיני אלייך הביתה פיזיו' פרטית לאבחון והדרכה-מהיכן את?
חשוב ביותר להרגיל אותה לשכב על הבטן לפרקי זמן קצרים/בטן אל בטן עלייך/שכיבה על הצד(פעם ימין ופעם שמאל) להרים דרך הצד(פעם ימין ופעם שמאל)
יש המוווווווווווווווווווווןןןןןןןןןןןןןןן מה לעשות אבל עדיף לקבל הדרכה פנים אל פנים.
לילה טוב
מיכל

טיפת חלב לבדיקת שליטת ראש ובודקת מספר פרמטרים נוספים בהתפתחות התינוק....
מיכל

עליון.
כאשר היא יושבת על הפוף או על אמא/אבא, אנחנו מקפידים להשעין את הגב שלה עלינו כדי שלא תיווצר תנוחת ישיבה, אבל היא מאמצת את פלג הגוף העליון- הגב העליון, השכמות הצוואר והראש ומתרוממת איתו לפנים, כך שיוצא שהיא מפעילה המון שרירים ונשארת בלי תמיכה. אנחנו לא יודעים אם זה תקין ואם לנסות למנוע את זה?
תודה רבה.

או לא להשתמש בו כלל!!!!!!!!!!!!! להרבות בשכיבה על הבטן,על הצד, על הגב, בטן אל בטן עלייך...
זה בסדר גם  תנוחת טרמפולינה על ההורה(אחיזה כפי שתיארת כשגב התינוק על בטן ההורה-זה ממש מצב של טרמפולינה)-אני קוראת לזה ישיבה אינסטנקטיבית של הורה : )
קחי בחשבון שתינוק מגיב לתנוחות ומצבים שחושפים בפניו...הקלת עליו את השכיבה לכיוון חצי ישיבה הוא מיד יבין איך מתיישבים ומה הכיוונים...
התנועה שאת מתארת מתאימה לגיל ואין צורך לעודד אותה מחד או להלחץ ממנה מאידך
האם מוכנה לשכב על הבטן? האם אוהבת להיות במנשא עלייך(בטן אל בט)ן? איזה מנח הכי אהוב עליה?
מחכה לשמוע ממך
לילה טוב
מיכל

הבעיה היא שהיא לא אוהבת להיות בשכיבה, מפני שהרבה פעמים האוכל עולה לה בוושט וגורם לפליטות ולחוסר נוחות. אנחנו מנסים להרבות בשכיבה בזמנים שרחוקים מהארוחות, אבל זה לא פשוט, היא מוכנה בכל פעם רק קצת. על הבטן מוכנה ממש מעט, אנחנו משתדלים כמה פעמים ביום אבלן בכל פעם אפשר רק לכמה דקות עד שהיא מתרגזת, וגם הרבה פעמים השכיבה על הבטן  גורמת לה לפליטות.

מנשא היא לא אוהבת, מוכנה להיות עלי או על אבא שלה בתנוחות שונות (כבר בקושי מוכנה בטן על בטן, אלא כשעייפה מאוד),  אבל בהרבה מקרים מעדיפה את הפוף כשאנחנו מולה (היא מאוד אוהבת לראות את הפנים שלנו ו"לדבר" איתנו, ונראה שמעדיפה את התקשורת החזיתית על פני מגע רצוף.)

מה הבעיה בפוף? הבנתי שעדיף על טרמפולינות וסלקלים נוקשים, לא?

תודה!!

מזמינה אותך להכנס לחנות של מילגה ולהשכב על הגב בפוף של מבוגרים לעצום עיניים לשקוע עוד קצת ממש להתערסל(כמו שאת עושה עם התינוק)....לנשום ולחשוב אילו תנועות הוא מאפשר לך?!
ואז נסי לקום ממנו(אחרי מספר דקות של שכיבה(5-10 דקות) כתבי לי בבקשה מה הרגשת...
אני מעדיפה שתשכיבי אותה בטרמפולינה בזוית של 45 מעלות כי זה מאפשר תנועה וחקירת מרחב אחרת לגמרי....(שלא תביני אותי לא נכון אני לא חובבת טרמפולינות אבל מבינה שזו המציאות בעולם האימהות היום)....סלקל ממש פחות כי שוב זה סוג של בית כלא...
לגבי שכיבה על הבטן ממליצה להשכיב על שיפוע(להכניס ספר או מגבת מתחת למזרן במיטה או בלול) כך שראש גבוה מאגן(זה מונע פליטות ועלייה של חומציות מהקיבה...)
ניסית מנשא בייבי ביורן או רק מנשא בד בערסול?
אם היא אוהבת קשר עין אתכם נסי להשכיב בזוית על הרגליים שלך ושהיא תסתכל עלייך...
לילה טוב
מיכל

זוחלת גחון "זחילה בוגרת" ע"פ הגדרה של פיזיותרפיסטית, היא גם אמרה שאין צורך לעשותתרגילים לזחילת שש כי הזחילה שלה טובה.
עולה על שש אבל לא זוחלת שש.
אם היא רוצה משהו מהשולחן היא נעמדת על הברכיים
עולה על מיטה נמוכה.

בהתפתחות הילד אמרו לי להעמיד אותה, היא יחסית יציבה. זה הדבר היחיד שאמרו לי לעשות, יש עוד תרגילים שכדאי לעשות?
אמרו לי שיהיה לה טוב שחייה- האם לקחת אותה לחוג שחיית תינוקות או פשוט ללכת איתה לבריכה ולתת לה ליהנות בפנים?

הי תיני25
בגיל שנה וחודש חשוב מאוד להעמיד!!!! אז כן תעמידי אך עם תמיכה מלאה עד בית חזה(ליד ספה בסלון למשל)
אם היא נשארת זמן רב על הברכיים אני ממליצה על בדיקת ראייה....
מה לגבי ישיבה?איך יושבת ו/או מתיישבת???
האם זוחלת גחון?
שחייה בים בבריכה או רחצה באמבטיה בבית יכולות לעשות לה טוב-בהחלט!
חוג שחייה - תלוי במדריך/כה....
לילה טוב
מיכל

גם הפיזיותרפיסטית אמרה לי על הראייה, שאלתי אותה למה, אז היא אמרה סתם בלי קשר.... אז מה הקשר בעצם?
היא עולה על הבירכיים כשהיא רוצה להגיע למשהו שנמצא גבוה ממנה.
נעליים? אני לא חושבת שהיא מספיק יציבה ואיך נעליים יכולות לעזור? אורטופד אמר שאין צורך, אשמח לדעת למה את חושבת שכדאי.
היא מתיישבת מזחילה, או עושה שפגט כדי להתיישב ואז יושבת עם רגליים קדימה, או עולה על שש ומתיישבת בW.

כל המערכות בגוף הן בעלות חשיבות רבה ללמידה מוטורית/תנועה התפתחות ועוד...
תינוק שמראה חשש ממעבר לעמידה והזדקפות דורש ברור ראייתי כי זה קשור לתפיסת עומק ומרחב(לשמחתי פסיכולגים רבים חוקרים היום את הנושא וכך נמצאות ראיות מחקריות להמון דברים שאנו הפיזיותרפיסטיות כבר אומרות שנים)...
ילדים גמישים מתמודדים עם טווחי תנועה מוגברים, מתח שרירי נמוך שמתבטא גם בעיניים,ושימוש במה שאנו מכנות קיבועים בתנועה....
לכן גם חשוב ביותר לנעול לה נעליים עם אחיזה טובה בקרסול וסולייה בינונית עד קשה(ורצוי שתהיינה מעט כבדות...)
זה מייצב את הרגל והמשקל של הנעל חשוב ביותר לתחושה במרחב-נסי וכתבי איך הלך
ברור לי מדוע היא עולה על הברכיים...אני רק רוצה לראות אותה מתנתקת ומגיעה להזדקפות מלאה....
לילה טוב
מיכל

בתי בת שנה וכמעט 3 חודשים תודה לאל.
מפותחת מכל הבחינות, מדברת שרה רוקדת וכו'. היא עומדת דקה-שתיים ללא תמיכה, אך אינה הולכת ללא תמיכת רהיט.

היא כבר כמה חודשים הולכת חופשי מסביב לרהיטים, ובהתחלה גם הלכה כשאני אוחזת בידיה. כעת היא לא מסכימה ללכת כשאוחזים בידיה (מתיישבת מיד אם מנסים) אלא רק מסביב לרהיטים או בתמיכת קיר. ברגע שהקיר או הרהיט נגמר, חוזרת לזחילה.
כמה פעמים היא עשתה אולי צעד אחד קדימה ללא תמיכה, ומיד התיישבה.
מתי היא תלך בעצמה?
ואילו תרגילים ניתן לעשות לעודד אותה, או לא לעשות כלום?

הי בלונד 23 : )
נשמע שהכל כל כך יפה טוב ותקין-נשאר לך רק לשחרר ולחכות עד גיל שנה וחצי....
אני לא עושה תרגילים מיוחדים אלא מכניסה שינויים לחיי יום יום כמו נעילת נעליים לפרקי זמן שונים,לתת לה לדחוף את העגלה שלה כשיוצאים החוצה...ועוד
שדרי לה שאת בוטחת בה ויודעת שהיא אוטוטו הולכת וזה יקרה
לילה טוב
מיכל

בגיל חודש וחצי היא הצליחה להפוך את עצמה כמה פעמים מבטן לגב לא מתוך כוונה ואז חטפה כמה מכות ומאז היא לא רוצה היא מרימה את היד ונבהלת ובוכה, על הגב היא מרימה את עצמה לצד ומשכלת רגליים אבל אז עוצרת את עצמה ומושכת בחזרה לגב, היא כבר תופסת את כפות הרגליים שלה בלי בעיה, על הבטן המון ומעדיפה את זה, גם על הגב וגם על הבטן היא מצליחה להגיע אם ממש בא לה משהו, היא מטיילת במיטה גם בערות וגם בשינה אבל היא מסרבת להתהפך.

יש תרגילים מעבר לשיכול רגליים וגלגולים?

הי מיס אופטימית
אני יודעת שהאינטרנט מוצף בתרגילים לעידוד היפוך ומשיכה מהירך והיפוך נמר ועוד ועוד הצעות נחמדות אבל....נשמע שהבת שלך סקרנית ולומדת יפה לבד וזו הלמידה החשובה ביותר
את יכולה להתהפך איתה כשהיא עלייך מצד לצד,לעודד היפוך מבית החזה,להשכיב על הצד,להרים מהצד ועוד אך כל פעם שהיא מתרגלת לבד את הרמת הרגליים לפה,נסיונות היפוך מבטן לגב,הבאת ידיים לפה בקרוב תתחיל גם אווירון...כל אלו חשובים בדרך הלמידה כיצד מגיעים להיפוך-תני לה עוד קצת זמן(יש לה עד גיל 6-7 חודשים)....
ממליצה לך לצאת לפארק לפרוש שמיכה להוריד לה בגדים כך שתישאר רק עם חיתול ולתת לה להסתכל על עלים,להנות מהמרחבים ולנסות לחקור את סביבתה החדשה...
אם תשכיבי אותה על הגב במדרון קל היא תתהפך מגב לבטן בשנייה....
את מוזמנת לשלוח לי תמונה שלה על הגב ועל הבטן ואענה לך נקודתית
michal.noam@gmail.com
לילה טוב
מיכל

היי מיכל,
הבן שלי בן 9 חודשים בעוד מספר ימים
הוא מרים ראש ממש יפה ומתהפך בטן-גב-בטן ממש יפה, כל הזמן, גם מתוך שינה. עושה סיבובי ציר ומצליח "לטייל" ע"י סיבובים והתהפכויות.  
בנתיים אינו מראה שום סימני זחילה או רצון מיוחד לזה....
מה בעצם השלב הבא? איך ניתן לעודד זחילה? (לא עוזר לשים צעצועים- הוא מנסה להגיע אליהם וכאשר לא מצליח להתקדם הוא פשוט מוותר). האם הוא היה אמור לזחול כבר?

תודה.

מתי הוא אמור להתיישב ממש, כלומר כאשר הוא שוכב, לעבור לבד לישיבה? בנתיים הוא פשוט מושך את עצמו קדימה בעגלה למשל ומתיישב (כשהעלה ב-45 מעלות) והוא די יציב בישיבה שלו, ומאוד אוהב לשבת. איך מעודדים ישיבה משכיבה?

מעבר לישיבה משכיבה נעשה דרך הצד או מעמידת שש או מעמידת ברכיים(כל דרך כשרה נכונה וטובה)
מה התנוחה החביבה עליו מבין כל אלו?
מקוה שאת מושיבה אותו בכל מקרה...
לילה טוב
מיכל

הי פיצפיצונה
האם את מושיבה אותו?!
בגיל 9 חודשים תינוקות כבר אמורים להיות בניתוק מהרצפה וחשוב מאוד מאוד מאוד להושיב! להושיב בכסא אוכל ולתת לו לחקור ולשחק עם מרקמי אוכל שונים,להושיב למשחק על הרצפה(שלחי לי תמונה שלו יושב) וללמד אותו איך מתיישבים משכיבה על הצד במעבר איטי אל ישיבה
ממליצה לעודד עלייה לעמידת שש,זחילת מדרגות,עמידה עלייך עם תמיכה מלאה שלך בבית חזה,עמידת ברכיים ועוד
הוא אמור לזחול אך 30 אחוז מתינוקות "מדלגים" על זחילה : )))) ועוברים ישר לעמידה....(לא מעיד על דבר ולא יגרור עיכוב או הפרעת קשב וריכוז : )
מחכה לעידכונים ותמונות אם יש
לילה טוב
מיכל

vהיי מיכל
התינוקת שלי בת חודשיים והיא קצת ממ.. מכווצת בגלל מצג עכוז בו היא היתה כל ההריון
היא לא אוהבת שמערסלים אותה כל כך ואני מנסה להגמיש את עמוד השדרה שלה
אם כבר היא מקשתת את הכב שלה לאחור ומותחת את האיברים שלה (הרפקלס שלה זה למתוח ידיים ורגליים)

איזה תרגילים מומלצים (כשהיא שוכבת על הגב אני מרימה את הטוסיק שלה קצת כדי לעזור לעמוד השדרה להתעגל).
והאם נורמלי שהיא מקשתת את הגב לאחור?


תודה מראש

מצרפת לך תמונה שלה ב"הקשתה"....
אני רוצה לחדד לעצמי למה את קוראת מכווצת??? שהרי תינוק מכווץ אוהב להתערסל ותינוק שאוהב להתיישר אינו אוהב ערסול(שני המקרים בסדר גמור)...
תינוקות נולדים בכיפוף ולאט לאט "נפתחים" בחודשי החיים הראשונים ולכן המתיחה שאת מתארת נשמעת בסדר גמור...
התרגילים שאת מתארת אינם לקוחים מעולם התפתחות הילד והתפתחות תינוקות....הם לקוחים מגישה נקודתית(צעד ראשון?) שמלמדת אימהות להאריך את שרירי הגב ולעגל את הגב(מה שנכון במבוגרים אך לא נכון בתינוקות)....
האם את נמצאת איתה בחוג כלשהו ושם שמעת את הדברים שאת שואלת לגביהם?
אין צורך להגמיש את עמוד השדרה שלה ובכלל בגיל חודשיים התנוחה החביבה היא בטן אל בטן על אמא,מגע איטי מלטף ומכיל וקול של אמא ששר שירים שקטים עדינים ואוהבים ולא מגע של תרגול/הקפצות אגן או טפיחות....
מהיכן את בארץ????
אם את עדיין מודאגת שלחי לי סרטון שלה לוואטס אפ או למייל 0528303232 michal.noam@gmail.com
ליאור בתי היום ילדה מהממת בת 4 : ) אין זכר לעכוז ולהקשתה שבתמונה....
לילה טוב
מיכל

קיץ בריא ומהנה : )
טיפ קטן לקיץ....
השאירי את התינוק/ת כשרק חיתול לגופם(בצל כמובן)-זה חשוב לתחושה להנאה ולתנועה
לילה טוב
מיכל

היי,  אמנם זה לא הנושא שהגדרת אבל אנחנו על סף יאוש מקווה שתוכלי לעזור ....

הגברת בת 5.5 חודשים, בימים האחרונים לא מצליחה לישון יותר מ 30-40 דקות בשעות היום, לעיתים נדירות אני מצליחה להרדים אותה בחזרה לעוד מחזור. אחרי שעתיים של ערות ומשחק היא מתעייפת ומבקשת שוב לישון . בלילה היא ישנה רצוף מ 19:30 עד 2:00 ואז מתחילה שוב להתעורר כל שעה בערך. גם אחרי שהיא אוכלת בלילה אין שיפור .
היא ישנה בחדר עם אחותה בת השנתיים וחצי ובגלל זה איך שהיא מתחילה לעשות קולות אנחנו ניגשים אליה או ומרימים אם צריך כדי שהיא לא תעיר את אחותה . אני יודעת שזה לא טוב אבל אחרת יהיו לי 2 ילדות עם בעיות שינה ....  

אז מה עושים ? איך אפשר להאריך את תנומות היום ולגרום לה לישון טוב יותר בלילה ?

רגילה להירדם במיטה שלנו, אני מעבירה אותה למיטה שלה אבל זה לא מחזיק הרבה , היא מתעוררת בבכי וממשיכה לצרוח עד שהיא מגיעה חזרה למיטה שלנו...

(אנחנו בדיוק באמצע תהליך כזה). עד גיל 9.5 חודשים ישן חלקית (ולא משהו) במיטה שלו ודי שנא אותה ובשאר הלילה התפנק ונהנה יחד עם אמא ואבא במיטה. לי היה נחמד כשישן איתנו, אבל אב הבית טען שצפוף לו אז הורדנו דופן של מיטת התינוק וחיברנו את המיטות.

עכשיו, בגיל שנה וחודש הרמתי את הדופן ואני מתחילה להרגיל אותו לישון במיטה שלו (למרות שזוממת אחרי שיתרגל להחזיר אותו למיטה שלנו החל מלפנות בוקר לקצת התכרבלות בוקר).

אתם יכולים כמובן לעשות את התהליך בצורה קצת פחות הדרגתית וקצת יותר מהירה ולהתיל בלחבר את המיטה לשבוע-שבועיים עד שיתרגל, ואז להרים את הדופן ולהשאיר אותו במיטה שלו, ושבוע-שבועיים אחרי שיתרגל לזה להעביר אותו לחדר שלו ואם עדיין קשה לו להשאר על מזרון לידו לעוד שבוע עד שיתרגל, וזהו.

במקומה היית רוצה להירדם במיטה של אמא ולמצוא את עצמך פתאום לבד בחושך במקום אחר?

תרגילי אותה להירדם במיטה שלה, שימי שם צעצועים ותלמדי אותה שהמיטה שלה כיפית ונעימה.
ככה המיטה שלך כיפית ושלה היא עונש שאם צורחים מספיק חזק מקבלים צ'ופר וחוזרים למיטה של אמא.

אני חושבת שאת צריכה להחליט איפה היא ישנה, איתך או במיטה שלה, אין שתי מיטות.

הצרחות לא יפסיקו כל עוד היא מקבלת את מה שהיא רוצה באמצעותן...

אנחנו בלינה משותפת. בהתחלה הצוציק היה ישן במיטה שלו, אבל בגיל 5 חודשים אחרי כמה לילות לבנים פשוט שמתי אותו לידי. יותר קל להרדים, יותר קל להניק בלילה, ובכלל נחמד לי לרחרח אותו מדי פעם. חמותי (בהמון טקט, לזכוצה יאמר) טוענת שאני עושה טעות, ושאחר כך יהיה בלתי אפשרי להרגיל אותו לישון לבד. ואני תוהה - למה בעצם זה בעיה? אני נהנית מזה (חוץ מהפעמים שהוא מתחיל לבעוט בי מתוך שינה) ועושה רושם ששאר הצדדים גם תומכים בסידור ולא מציקה לי המחשבה להמשיך לישון ככה עד שזה יתחיל להפריע (נניח ילד בן שנתיים כבר תופס די הרבה מקום וגם מסתובב תוך כדי שינה). האם בהכרח תהיה בעיה בעתיד להעביר אותו לישון לבד? מישהי שהתחילה בלינה משותפת שיודעת לתרום תובנות מנסיונה - באיזה גיל עוברים לישון לבד ואיך, אשמח לשמוע

התחלנו לסגל לה סדר יום והשכבה מוקדמת יותר. כך שטקס שינה מתחיל בסביבות השעה 18:30: מקלחת, הנקה, שיר ולמיטה.
הפיצ לא התרגלה עדיין להירדם לבד (עד לפני שבוע וחצי היא נרדמה בטיולי ונדנודי עגלה) ואנחנו מנסים להיות עקביים בהרדמה שלה בשיטת "הרם הורד".
אז שאלותיי-
1) מישהי התנסתה בשיטה זו? מה עושים אם גם כשהיא על הידיים היא לא נרגעת? היא ממש משתוללת לפעמים.. וכשהיא כן נרגעת, ברגע שאני מניחה אותה היא בוכה ומשתוללת.
2). הפיצ מתעוררת לינוק בלילה ומאוד קשה לי להניק אותה בישיבה. העייפות מכריעה. אני מניקה אותה בשכיבה ותמיד נרדמת אתה כך שלעתים רק באמצע הלילה אני מעבירה אותה למיטה. זה הרגל ממש לא טוב. האם להתעקש על הנקה בישיבה ומיד להחזיר למיטה שלה?
עצות יתקבלו בברכה..

כשהוא היה במיטה ישבתי לידו ונענעתי לו ת'טוסיק, וכשהוא בכה הרמתי על הידיים. אם הוא המשיך לבכות כשהוא על הידיים נדנדתי אותו קצת עד שהוא נרגע וברגעים קשים אפילו עד שהתנמנם. אני לא יודעת אם זה לפי החוקים, אבל זה מה שעבד אצלי. אצלי זה עבד די מהר ותוך בערך יום הוא כבר הסכים לישון במיטה תוך כדי נענועים (עד אז נרדם או על הידיים או בהנקה).

2. זה תלוי בך. את יכולה להחליט שבתחילת הלילה את מרדימה בהרדמות עצמאית ובשאר הלילה שתישן איתך, ואת יכולה להחליט שאת מניקה בישיבה כדי לא להרדם. מה שמתאים לך.

נרדמת בידיים ארי נענועים רבים. היא כאילו חייבת לצעוק כדי להירדם.
היא פיצית ראשונה אז אני מחפשת הנחיות, כי אני כ"כ מפחדת שאני עושה משהו לא נכון.

עד שהיא כמעט רדומה ואז תשימי אותה במיטה חצי ישנה. היא תמחה כמה וכמה פעמים, אבל בסוף תהיה בסדר. אפשרות אחרת היא שהשיטה הזו לא מתאימה לה וכדאי לבחור שיטה אחרת, או שאולי היא עדיין לא בשלה להרדם לבד.

אני סתם עושה פה סקר קטן.

הצוציק ממלמל המון ובמגוון מאוד רחב. הוא גם מחבר הברות ליצירת מילים (מומצאות מן הסתם) ואפילו יוצא לו "תודה" ו"ענן", אפילו שאני לא חושבת שזה מכוון בשלב זה.

כרגע התחושה היא שאוטוטו הוא מתחיל לומר מילים אמיתיות וסתם רציתי לקבל תמונת מצב כדי להבין אם אני לא מפתחת יותר מדי ציפיות.

מילים ראשונות אמורות להופיע סביב גיל שנה.

המלה הראשונה והיתה במכוון, בננה, הוא הגה אותה ננה, הוא גם קרא לכלב סי(מסי)
והיום בגיל שנה ו4 הוא כבר אומר מעל 50 מילים וחוזר אחרינו כמו תוכי ומדבר משפטים שלמים של ג'יבריש ושר גם בגיבריש,
ולאחרונה התחיל להגיד צמגי מילים, תן לי, את זה (טוב זה כבר מגיל 10 חודשים)אבא בוא
פרה מומו(זה צמד?
ועוד כמה

גם אחיין שלי אמר בגי ל9 חודשים דני(המעדן האוהב עליו)והגננות לא הבינו מי זה דני:))))

הקטנטונת בת תשעה חודשים. שעה וחצי אחרי שהיא חוזרת מהמשפחתון (יוצא באזור שש) היא ישנה בדר"כ שינה קצרה של חצי שעה, אחרי זה באזור שבע מתחילים אמבטיה, הנקה, בקבוק, ואז נרדמת לבד במיטה שלה כשאנחנו יושבות בחדר.

התחילה לאחרונה להתעורר מוקדם - חמש בבוקר. זה גורם לזה שכשמגיעה השעה שבע וחצי היא הרוגה מעייפות ונרדמת, וזה ממש מקשה על התארגנות הבוקר, כי צריך להעיר אותה כדי לקחת למשפחתון. נורא מבאס להעיר תינוקת ישנה, ועוד יותר שהיא מגיעה בגלל זה עצבנית.

מה אפשר לעשות כדי לאחר את כל העניין בשעה? הרעיון הוא שתהיה עייפה בשמונה וחצי, שאז כבר במשפחתון ויכולה לישון שם.

באופן עקרוני ישנה טוב, בדר"כ לא מתעוררת בלילה. ישנה במהלך היום גם בצהריים, למשך שעה-שעתיים.

בגיל 9 חוד' לרוב אין בה צורך יותר, ויכול להיות שהיא מקדימה את ההתעוררות בגללה..
אצלנו 5 וחצי זה עדיין לילה והגישה היא כמו בלילה, שחוזרים לישון, אני לא מוציאה מהמיטה, החדר עדיין חשוך, לא יוצרת קשר עין, לא מדברת, כאילו לילה, אחריי פעם פעמיים הוא מתרצה וחוזר לישון..

קורה לפעמים שהיא מדלגת על השינה הזו מאילוצים כלשהם, ואז היא עצבנית באמבטיה ובכל טקס ההשכבה וגם יותר קשה לה להירדם (עם שנת הערב נרדמת בקלות, אפילו שהן יחסית קרובות).

בגלל זה אנחנו משתדלות להכין את עצמו לשינה הזו, ואם יש אותות ממנה היא יוצאת לפועל.

אם חמש וחצי זה לילה, מתי מגיע הבוקר? יש שעה מסויימת או כשמגיע האור?

אני החלטתי שהחל מ- 6:30 זה בוקר (למרות שאם הגדול שלי מגיע ב- 6:00 למיטה שלי אני כבר לא מחזירה אותו), וכל שעה לפניי כן היא מבחינתי עדין לילה..
אם היא תישן יותר בלילה יהיה לה יותר קל לוותר על התנומה אחה"צ, לחילופין את יכולה לנסות להקדים אותה לשעה 17:00, אצלנו פיצי בן 5 חוד' וישן את תנומת אחה"צ בסביבות 17:00 (תלוי מתי התעורר משנ"צ וכמה זמן ישן, תבררי בגן כמה זמן היא ישנה שנ"צ ומתי מתעוררת)

אני הייתי מנסה במשך כמה ימים דווקא לנסות לוותר על התנומה אחה"צ ולהקדים את טקס השינה, אצלנו בגיל הזה הגדול כבר התחיל את שנת הלילה ב-19:00, והיום זו שעת ההשכבה של הקטן, להתחיל את הטקס ב- 19:00 בגילה זה די מאוחר, דווקא כשהם הולכים לישון לפניי שהם "גמורים" מעייפות זה תורם לשינה איכותית וטובה יותר ולרוב גם ארוכה (תינוקות בגיל הזה זקוקים ל-11-13 שעות שינה בלילה..

הקטנצ'יק בן 9 חודשים למד להיעמד בחודש האחרון.
ההרדמות שגם ככה היו קשות (או הנקה, או ליטופים, ובמקרים נדירים היה נרדם לבד וגם זה אחרי ליטוף ו"עיסוי")
מאז שלמד להיעמד הוא נעמד במיטה ומתחיל לשוטט בה. כנ"ל אם מתעורר בלילה.
כשהוא שכב היה יותר קל - כי אז נותנים מוצץ ומקווים שהוא יסובב את הראש הצידה וירדם. אבל כשהוא עומד (ובמיוחד כשלא תמיד מצליח להתיישב בחזרה לבד) זה ממש בלתי אפשרי. הוא עייף בטירוף אבל בכל זאת נעמד ומטייל במיטה.
מה עושים???

צוחק עם עצמו וזז לכל הכיוונים. ואחרי כמה זמן מתחיל לרטון ולבכות

ללטף ולהגיד עכשיו לילה הולכים לישון, להשכיב במיטה ולצאת.
שלא תיווצר הבנה שאם נעמדים ובוכים מתחילה חגיגה ואמא באה וענייניפ... נכנסים משכיבים לילה טוב ששש ולצאת.

קצת שינה את הרגלי הישנה שלו.
השנת בוקר כמעט מיידית אחרי א.בוקר בסביבות 5:00 מחזיק מעמד כמעט שעה וזהו.
ישן כשעה וחצי עוד נימנומון בוקר/צהרים ובצהריים יישן כשעתיים. עדיין הולך לשיון בסביבות 19:00 ונרדם בערך רבע שעה עשרים דקות אחרי שמושם במיטה(לפי הספר ויש ימים שמיידית).  
הכל זורם וסבבה. אין לי בעיה עם זה.

אמה מה. עכשיו כשהו מסתובב חופשי חופשי במיטה הפשוש שמיום ראשון לבואו לעולם ישן לגמרי על הגב ומקסימום קצת על הצד......
נרדם לי על הבטן.
אני לא שמה אותו כך. הוא מושם על הגב אחרי טקס שינה מסודר ומרדים את עצמו (לפעמים עם קצת יותר ששש... או טיפה טפיחות...אבל בעיקרון עם מצייץ מקבל מוצץ, מושם במקומו ואני יוצאת עם אמרת לילה טוב).
האם יש מה לעשות עם זה שהוא נרדם על הבטן? יש לציין שאחרי 3 אזעקות שווא של הבייבי סנס החלטנו לא עוד.
אני לא רגועה מזה שהוא על הבטן. האם להמשיך להפוך אותו? אני כרגע נותנת לו קצת לישון ככה ואז הופכת.
  

שלי בת 7 וחצי חודשים ומשנה 20 תנוחות במהלך הלילה... בטן, גב, צד, הכל הולך. עם יד מעוכה, עם האף תקוע בתוך מגן הראש, עם ראש חצי מסובב, שאני תוהה איך היא לא קמה עם צוואר תפוס.... מתחילה את הלילה בצד אחד של המיטה ואחרי חצי שעה היא מגיעה לצד השני, בהיפוך של 180 מעלות.
בהתחלה ניסיתי עוד להזיז אותה אחרי שנרדמה, אבל זה בדר"כ מעיר אותה, והיא גם חוזרת בעקשנות לתנוחה שנוחה לה באותו רגע.

אז קודם כל, לבייבי סנס אמורה להיות עוד פלטה, בדיוק בשביל הגיל הזה בו הם מתחילים "לטייל" במיטה.
וחוץ מזה, תסתפקי בידיעה שמגיל חצי שנה הסיכוי למוות בעריסה יורד פלאים.

זה התחיל בחודש האחרון
לפני כן הלך לישון ב20.30-21.00
בלאחרונה ממש מקשה עלינו
יוצא מהמיטה, אומר שרוצה את אמא
מוצא הרבה תרוצים, מבקש שישבו איתו במיטה, שנשיר לו
ועוד כהנה והכנה.
אנחנו דיי מותשים בערב ומיואשים
בגן טוענים שהוא ישן שעה. לא בטוח שהם מדייקים

מה לעשות?

אם שללתם בעיה כלשהי שמציקה לו, רפואית, קקי, קר חם וכו'
כלומר שהסיבה לכל העניינים היא בדיקת גבולות, הקטן שלי (שנתיים וקצת) אלוף בזה.

מה שיש לעשות הוא לשים גבול ברור מתי סיימנו את טקס השינה וכל מה שהוא כולל
ואצלנו קבוע בסדר זה ובשעה די קבועה: ארוחת ערב, מקלחת, צחצוח שיניים, 2 סיפורים בסלון, 2 שירים במיטה וזהו.
לפעמים מבקש מים וזה לגטיימי, לפעמים מבקש עוד שיר וגם זה לגיטימי מבחינתי, אבל זהו!

אם יוצא מהמיטה או החדר מחזירים מיד בלי עניינים ואומרים למיטה בבקשה עכשיו הולכים לישון.
לא נכנעים לשום בקשה שברור לך שהיא סתם, הוא יבין שאין עניין ולא יעזור לו וילך לישון.

לפעמים גולש לפסים יותר כעוסים אם מגזיפ ויוצא וחוזר וכו, ואז אני אומרת סליחה את מגזים עכשיו הולכים לישון....

כפי שאמרו לף, זה גיל בו בודקים את הגבולות ובנוסף זה גיל שיכול להיווצר קושי להיפרד לפני השינה.
הייתי מנסה להקדים את שעת השינה כי יכול להיות שהוא כבר נהיה עייף מדי אחרי כל הניסיונות ואז קשה לו להרדם אף יותר (שאחרי טקס שינה וזמן מריחה, השעה תהיה בערך 20:30, אם אפשרי).
ובנוסף, הייתי מציעה לו משהו שירדם איתו- דובי/שמיכי וכדומה. לפעמים חפץ מעבר (אם אין לו אחד) יכול להקל את הפרידות בלילה.

ובהקשר לכל התירוצים- להיות מאוד עניינית ולהחזיר לישון בלי כעס ובלי דיבורים מיותרים- עכשיו ישנים. אני מבינה שאתה רוצה אמא אבל עכשיו ישנים... (וכמובן להיעזר בבן זוג כדי שזה יהיה קצת פחות קשה).
אחרי שבוע-שבועיים שבהם ממשיכים להחזיר למיטה בלי אינטרקציה נוספת, זה בדר"כ עובר.
ואם את רוצה גישה יותר רכה אז שבי לידו בשקט עד שמתנמנם ואז צאי מהחדר ואחרי יום יומיים שבי קצת יותר רחוק ואז שוב יותר רחוק, עד שכבר תצאי מהחדר מלכתחילה.

אגב, אם זה לא עובר, אפשר לנסות גם  להציע לו צ'ופר על ימים שבהם לא יוצא מהחדר ונשאר במיטה. כל פעם שמצליח, מקבל מדבקה. יכול להיות שבימים האלה את תצטרכי להכנס כל כמה דקות ולומר לו שעכשיו ישנהים כי יהיה לו מאוד קשה להשאר לבד.

ואם תרצי לפרט קצת יותר מה אתם עושים ומה הוא עושה, אולי אוכל להציע הצעות מתאימות לך יותר

בהצלחה!

הקטנטונת בת 3 חודשים, יונקת. עד כה עולה יפה במשקל , יש חיתולים עם שתן במהלך היום, אחת ליום-יומיים (ולפעמים גם יותר זמן מזה...) יש חיתול עם צואה.
בלילות האחרונים החיתול שלה בבוקר יבש... כלומר מ-20:00 כשהולכת לישון עד 07:00 לערך בבוקר שלמחרת לא עושה פיפי. אציין שהיא יונקת לפני השינה וגם קמה לינוק בלילה (פעם- פעמיים), ואני מרגישה שהיא מרוקנת את השד, כך שלדעתי היא לא מיובשת.
מישהי מכירה את התופעה? האם זה סימן שצריך להדאיג או פשוט להגיד תודה ולסתום את הפה??

האם השתן בהם נטול ריח וצבע?
כעקרון, הגוף לא מאפשר הטלת שתן בזמן שינה. כלומר שחרור השתן מתבצע בשניות של ערות בין מחזורי שינה.
אולי היא ישנה נורא חזק ולכן כמה יבשה.
מצד שני את אומרת שהיא מתעוררת להנקות בלילה..
לדעתי, אם השתן במהלך היום הוא תקין וגם יש כמויות טובות, אז לא הייתי דואגת ללילה.

מבחינת ריח וצבע השתן (הקקי שלה, לעומת זאת, השם ירחם...). נראה לי שגם מבחינת הכמויות אין בעיה במהלך היום.
חידשת לי עם עניין שחרור השתן בשניות הערות בין המחזורים.
נראה לי שבפעם הבאה שנזדמן לרופא פשוט אזכיר גם את העניין הזה.
תודה על התשובה!

זה שמישהי כתבה משהו בפורום באינטרנט, לא הופך את זה לנכון! גם אם מאוד נוח לך להאמין לזה!
דברי עם רופא!

בת חצי שנה סובלת בשבועיים האחרונים מחירחורים(בעיקר בלילה).  אני משתמשת במי מלח אך זה לא ממש עוזר קראתי  שניתן להשתמש  באיזה שהוא צמח שמניחים בחדר. אך לא זוכרת איזה.
אודה לכל תגובה בענין

קונים בבית מרקחת זוהי אמפולה ששוברים ומניחים על חיתול בקרבת המיטה של הילד. מכיל כל מיני שמנים שמטהרים נשימה. בנוסף יש מכשיר אדים קרים. וכמובן לראות רופא והוא יכול לתת לך אינהלציות אם צריך.
אנחנו השתמשנו בכל אלה ביחד ואני יכולה להגיד שהיה שיעול והוא עבר מאוד מאוד לאט, אין תרופת פלא. משהו כמו חודש של אינהלציות והנ"ל.

לעשות לה אינהלציות עם מי מלח (וכשהחרחור גבר קיבלנו גם תרופה לשים באינהלציה).
מעבר לזה, פניתי לארומוטרפיסטית שמתמחה בילדים והיא נתנה לי שמן אקליפטוס לימוני (ולא שמן אקליפטוס שקונים בכל סופר פארם כי היא אומרת שהוא חזק מדי לילדים מתחת לגיל שנה) וזה מאוד עזר לה (היא היתה בת 4 חודשים)

שמן עץ אקליפטוס לימוני. 2-3 טיפות על הסדין (בתפזורת, לא במקום אחד. עשיתי את הטעות הזו פעם אחת) פותח טוב את דרכי הנשימה בלילה.
אם את מוכנה תרופות סבתא ואין לך בעיה עם ריחות.....
לוקחים בצל גדול חוצים לחצי ומניחים בחדר לא רחוק מהמיטה.
גם פותח את דרכי הנשימה, גם מרחיק ומטפל בחיידיקים (כלומר אם יש נזלת אז מאד עוזר לחטא את האף בכך שבלילה נושמים את האדים של הבצל) וגם לא עולה הרבה כסף.
אמה מה...כן, משאיר ניחוחות בצל בחדר ולפעמים גם על העולל.
אם זה עובד, אין צורך בבצל חדש למחורת אלא רק לפרוס עיגול של השכבה העליונה  וזהו.
אצל הפשוש זה עבד יפה.


 

ובחדר לשים מכשיר אדים של מים קרים, אצלנו מתחרחרת לה מאז שנולדה ומאז שאנחנו מפעילים את המכשיר אדים זה לגמרי עבר לה.

במקביל ל"משבר גיל ארבעה חודשים" המסתורי, שמתי לב שהתעוררויות רבות בלילה הן כתוצאה מפוקים ועיוותים שלדעתי הברזל הוא הגורם להם. לא השתנה שום דבר מעבר לכך. אני נותנת לפני השינה באמבטיה. בינתיים קניתי משהו של פלוריס במקום הטיפטיפות. מתכוונת לא לתת היום ולראות איך תרגיש. מישהי נתקלה בדבר דומה? אני זוכרת מההריון שאפילו למבוגרים היו סיפורים עם ברזל שלא עושה טוב לבטן. יש המלצה על משהו קל לעיכול? תודה

ברזל עדין של "הדס", אני איתו עוד מהבכור ולמעט הטעם הנוראי  שלו, הוא לא עושה כאבי בטן..

מנסיוני הרב עם ברזל בעצמי, הכי טוב לקבל אותו עם ארוחה עיקרית של היום, ובתנאי שאינה מכילה מוצרי חלב.
כך הוא נספג יותר טוב ובעיקר לא עושה את הגזים.
לפני השינה זה הכי גרוע, כי אז בלילה הגזים חוגגים, והעצירות ומה לא.
אנחנו בכלל הפסקנו לתת ברזל ברגע שראינו שרמת ההמוגלובין טובה בבדיקת הדם של 9 חודשים.

ארוחת הצהריים של תינוקות בני 4 חודשים לא כוללת בד"כ חלב...?

בת אוטוטו 4 חודשים והיא גם יונקת וגם מקבלת נוטרילון, לא אכלנית מי יודע מה בזמן האחרון וגם ככה נמצאת באחוזונים נמוכים (אחוזון 11 במשקל), מחליפה לה כל 2-3 שעות חיתול חוץ מאשר בלילה, בבוקר קמה עם חיתול סביר לא מפוצץ, במהלך היום חיתולים מלאים פיפי אבל תמיד יש להם ריח חזק של פיפי, ניסיתי חיתולים שונים והריח לא נעלם ככה שזה לא החיתול, את הפיפי ממש רואים כשמורידים לה חיתול הוא צובע את החיתול בצהוב.

היא אוכלת ארוחות בקבוק של 120 כל 3 שעות, לפעמים קצת יותר, לרוב פחות, אבל יונקת כמה שלוקים כל פעם.

לקחת לרופא?

שתן שמסריח ולא בגלל התייבשות יכול להעיד על בעיות ומחלות מסוימות.
אני לא רוצה להפחיד אותך אבל ב YNET התפרסמה כתבה במדור הורים על בעיות שזיעה, שתן ועוד יכולים להצביע עליהן.
בקיצור קחי לרופא.
מקסימום יגידו לך שהפיציקית מיובשת ואז גם זה פיתרון כי ינחו אותך איך לגרום לזה שלא תהיה מיובשת.
נדמה לי שבגיל הזה ובחום הזה מי שמקבל תמ"ל יש כבר המלצה להוסיף מים.
אבל אני לא יודעת במדויק מתי וכמה. תשאלי את הרופא או אחות טיפת חלב.  
הרבה בריאות ובהצלחה.

רצוי דרך מכבי, אבל אשמח לכל המלצה.
הקטנה שלי סובלת מקשקשת מגרדת בקרקפת. רופאת ילדים נתנה טיפול לסבוראה אבל זה לא עוזר...
תודה!

יש בפתח תקווה ויש באשדוד.
http://www.schneider.org.il/Index.asp?SourceID=77&...
גם לפשוש היה ככה וקיבלנו שמפו ומשחה וזה ממש עוזר.
תבקשי בלי סטרואידים.

הרופאה שלנו נתנה סבוסל.
הסיר את הקשקשת בפעם הראשונה, אבל זה חוזר...

במרשם:
Salikaren
Agispor Shampo
ומרופא הילדים קילבנו המלצה לתכשירים של
Mustela dermo pediatric
שהם מוצרים על בסיס טבעי.
אני חופפת לו עם שמפו קצף לתינוקות.
ויש להם גם קרם טיפולי לקרקפת יבשה.

את התכשירים של מוסטלה ניתן למצוא בפארמים ללא צורך במרשם והם
גם לא יקרים.

ניסיתי לענות על השאלון שלכן- אבל..
לא נתתן אופציה "לא רלוונטי" ויש מספר שאלות שהן לא רלוונטיות לכולן.
למשל- רשמתן שהשאלון מיועד לאמהות לילדים מ- 0 עד 3 אבל שאלתן שאלות הרלוונטיות לפעוטות שמדברים כבר למשל שאלה מספר 27. אחרי שהושכב מבקש הפעוט תשומת לב (נשיקה/פיפי/שתייה).
האגוז שלי בן 3 חודשים הוא עדיין לא מבקש נשיקות (לצערי:))

אם זה בסדר...

סליחה על האורך אני ממש חייבת עזרה!!!!!
הלוואי שמישהי תענה לי...

אז ככה.
אחרי שבאמת נמאס לי לחפש עבודה במקצוע שלי, מצאתי עבודה בשעה טובה. אפילו השעות נוחות- 9 בבוקר עד 15, מרחק של עשרים דק' באוטובוס חצי שעה גג. ממש טוב.
אז חיפשתי מעון לשים את הילד- לא רציתי משפחתון/מטפלת, רציתי שיהיה במקום שהוא לא בית- הוא מאוד מאוד מאוד שובב...
במעון שרציתי- היה מלא, שמתי אותו במעון אחר- היחידי שהיה פנוי.
וכאן התחילה הבעיה. הוא היה שם חצאי ימים שבוע שעבר והשבוע התחיל ימים שלמים במעון.
כל פעם שאני חוזרת- משפט מוזר אחר.
"הבן שלך ממש שובב. זוחל וחוקר את כל המעון. אז שמנו אותו בלול"
"אני בגיל הזה (שנה) נותנת רק מרוסק. עד שיש שיניים טוחנות"
"כיוצאים לחצר (לפעמים שעתיים ושלוש) הוא בלול, הוא מאוד שובב ומנסה לאכול את העלים והדברים מריצפה. אל תדאגי, אני לא שמה לו משחקים כדי שלא יפול ויקבל מהם מכה."
"הבן שלך ממש הסתגל למעון. ישב בעגלה והסתכל על העולם הרבה זמן" (נו באמת!!!!!! תנו לו ביד איזה משחק או משהו!!!)
"הוא בכה אז החזקתי אותו, כשהורדתי אותו הוא קצת התמרד אבל התגבר..."
היא גם משווקת את עצמה יותר מידי "אנחנו עובדים עם הלב" כל הזמן...

וכו'...
המעון הוא חדר גדול עם 16 תינוקות מגיל חצי שנה עד שנתיים, מטפלת אחת ששומרות על כולם ועוד שתיים (בצהריים זה כבר אחת) שמחליפות/מאכילות/משכיבות.
היום כל היום היא לא ענתה לי בטלפון. יום שלישי במעון. הייתי לחוצה.
והיום הבן שלי חזר עם שריטות רציניות בצוואר. היא לא אמרה לי על זה כלום אבל זה ברור שהוא לא עשה את זה לעצמו.

והכי גרוע- הלב שלי לא שקט.
אני לא יודעת אם הוא לא שקט בגלל המעון הזה ספיציפית או בגלל היציאה מהבית בכלל.
הדילמה האם להעביר אותו- כי הם עבדו קשה כדי שיתרגל (היא תקעה בי מבט כשאמרתי שאנחנו משלמים רק לחודש ואז נראה מה יהיה)- אבל לא באמת אכפת לי רק קצת לא נעים.
יש לו אוטוטו חיסון של גיל שנה ואני לא רוצה לחרפן אותו
עד שהוא התחיל להתרגל למעון אחד לא רוצה לשגע אותו.

מה לעשות?

תודה למי שקראה זה ממש חשוב לי.

הוא לא רגוע כשחוזרים הביתה. אני לוקחת אותו ביד עד הבית כי הוא לא מסכים לשבת בעגלה. בלילה הוא מתעורר בצרחות, פעם הוא גם היה בוכה בלילה אבל לא צורח ככה בהיסטריה.
זה היום השלישי שהוא חוזר מורעב למרות שאמרו בגן שהוא אוכל. הוא פשוט לא מפסיק לאכול מהרגע שהוא בבית, והוא ממש ממש לא אכלן (אחוזון 3).
הוא גם חזר עם בגדים מוכתמים באיזור החיתול ומסריחים מקקי למרות שיש לו בגדים להחלפה.
הוא חוזר עם המון שחור בידיים ובין האצבעות.
זה נורמלי? זה טבעי?
אני ממש מפחדת שאני עושה לו טראומה.

מרוב הלחץ שלך את חושבת על הגרוע ביותר,אצל ילד בן שנה דברים שמשפיעים עליו לרעה ועושים לו רע באים לידי התבטאות בהתנהגות ,
את לא ניראה לי מחפשת תשובה,את יודעת את התשובה לאור כל ההודעה שלך ,תוציאי אותו משם מה שאת צריכה זה להציב סימני שאלה לגננת ולשאול אותה על כל דבר ודבר שנראה לך לא בסדר ותראי מה היא תאמר לך .

נשמע לא טוב
גם זה שהוא בעיקר בלול ולא זוחל וחוקר
וגם כל שאר הדברים שכתבת
לא תיגרם לו שום טראומה אם תעבירי אותו , להיפך
אם תמצאי מקום טוב אחר זה רק יועיל לו מאוד .

לדעתי לפחות ,אני הייתי מוציאה אותו משם ,איך אפשר אחת על 16?
ניראה לי שהיא כביכול נותנת לך מידע כדי לכסות על כך שהילד שלך לא מקבל את היחס והטיפול הראוי וכדי להרגיש טוב עם עצמה..עם כך שהיא מנדבת לך הרבה מידע בכנות וכביכול בתמימות ,שהוא בסדר והכל בסדר .
לא עובד עליי .



כשיש ספק  ובמיוחד בנוגע לילד שלך-אין ספק!

קחי לך מטפלת או מישהי מהמשפחה שייקחו סכום סביר (הרי את יוצאת להרוויח כסף לא לבזבז )עד שתמצאי מקום ראוי על פי תחושתך וביטחונך...אל תשאירי את הילד שלך כשאת בחוסר ביטחון לגבי המקום ולגבי הבן אדם שמטפל בו.

אני לא יודעת מאיפה להתחיל, אבל במקום כזה אסור להשאיר תינוקות.

אני מאמינה באינסטינקט של אמא. הלב שלך לא שקט ? תוציאי.

נשמע לא טוב בכלל והייתי מוציאה אותו בלי לחשוב פעמיים. באמת שיש גם גנים טובים (וזה לא אחד מהם) והוא יסתגל גם לגן אחר.

אישית הייתי מוציאה מיד, אבל את גם יכולה לנסות לקחת יום חופש ולהגיע לביקור פתע..
אם את לא רגועה, כנראה יש לך סיבה טובה, ואני מבינה את הקושי של להוציא ולהתחיל הסתגלות מחדש, אבל השקט הנפשי שלך והאושר של הילד חשובים הרבה יותר.

איך אני יודעת שהלב שלי לא שקט בגלל הגן הזה ספציפית ולא בגלל היציאה מהבית בכללי?
זה לא יהיה יותר מידי להעביר אותו עכשיו מעון? יכול להיות שמתפנה מקום במעון מתחת לבית שהוא ממש מצויין...
אני מחפשת מטפלת בנרות ולא מוצאת... הלוואי שהייתי יכולה להשאיר אותו קצת בבית עם מישהי.

הבוקר הוא קם בחמש והלך לגן עייף... בעלי אמר שהם רק נכנסו לרחוב הוא צרח, והוא השאיר אותו בוכה בידי המטפלת (מה לעשות... הוא כבר מפסיד המון לימודים בגלל זה...)

בא לי לבכות

והבעיה שאני לא יכולה לקחת חופש כי התחלתי עבודה מאוד תובענית.. ככה זה בתחום העיצוב..

אנחנו צריכות להיות אמיצות.

או למי שמפקח על המעון. זה מקום שאסור שיפעל במתכונת הנוכחית. לפני שהם יגרמו לעוד נזקים - תדווחי.

שקיבלת פה. כל מי שקראה את הפוסט שלך והגיבה (כולל אני) חשבה כמוך. זה אומר שגם מבחינה אובייקטיבית יש בעיה עם הגן הזה. כמו שאמא של תהלולי כתבה - גם אני לא יודעת מאיפה להתחיל. שום דבר לא מרגיש לי בסדר. אני מבינה את הקושי עם הפסד ימי עבודה ולימודים, אבל הייתי מעבירה אותו לגן אחר כמה שיותר מהר. לא חייבים מטפלת, פשוט גן אחר. בעיקר אם מתפנה מקום במעון אחר שאת יודעת שהוא טוב. זה לא יותר מדי בשביל הבן שלך - תמיד עדיף להעביר למקום יותר טוב מאשר להשאיר במקום שמרגישים שהוא לא טוב. בהצלחה!

עדיין לא הוצאת אותו מהסיוט הזה?
מהר מהר מהר להוציא.
רק השהייה בלול שעות לבד בחדר - בעיני זה סוג של התעללות. פשוט כליאה.
אל תחשבי פעמיים אפילו אם זה יעלה לך בעבודה החדשה.

אני מגיבה לכלל ההודעות שלך בשרשור הזה:

לא נעים מת. במיוחד כשזה נוגע לילדים שלי.
מה זה הילד כל היום בלול/עגלה הוא הילד השובב והסקרן הראשון שהם נתקלים בו לצוות צריכות להיות דרכים להתמודד גם עם ילדים "קשים" יותר (קשים במרכאות כי גם שלי שובב מהממוצע והוא ממש לא תקוע בלול).

עם הקושי ביציאה לעבודה ורגשות האשם הנלווים מתמודדים. מה שאת מתארת זה לחלוטין נשמע כמו קושי מהמסגרת שנבחרה. אגב - אל תלקי את עצמך. את בודקת ושואלת ועירנית לראות מה קורה ורוצה את הטוב ביותר לילד שלך.

לדעתי עדיף שיהיה עכשיו קושי הסתגלותי חדש אבל שבסוף ההסתגלות הזו הוא יהיה במקום שאת והוא תהיו שמחים איתו.
יש בפייסבוק קבוצה שנקראת "שידוכי הורים ובייביסיטר" שווה לנסות גם שם.

אני בכלל לא מבינה איפה ההתלבטות, אז הוא יסתגל לגן אחר אבל לא יסבול עוד יום אחד בגן הזה! ובכלל, 16 ילדים על מטפלת אחת??? גם אם היא המטפלת הכי מדהימה בעולם, איך היא אמורה לטפל ב16 ילדים???

מוציאה אותו.
ילד צריך לזחול ולחקור. ילד צריך להרים ולנסות לאכול את הדברים מהרצפה. ואם זה לא רעיל, שיתנו לו. כולה עלים.
אם להסתגל בשבילם זה שישב בעגלה (ככה סתם? במשך היום) כמו זומבי - לא הייתי בכלל חושבת לשים אותו שם.

יאללה, להוציא.

היום היה יותר טוב בגן. נראה הם עושים מה שביקשתי. היא אמרה שהיא סגרה את המעקה בטיחות של המתחם משחקים (חדר ענקי של בערך 50 מטר) ונתנה לו לזחול בהשגחה עם בני גילו כשהגדולים יותר ישנו שנת בוצר... ובאמת פעם ראשונה שהוא לא בכה בגן ופעם ראשונה שנתנו לו אוכל לא מרוסק והוא לא חזר הביתה מורעב. נו יופי, כי לא היה לו משעמם!

שלום לכולם, אשמח לשמוע לדעתכם.
המטפלת שלי הודיעה לי היום שאובחן אצלה סרטן. זה בשלב מאוד מוקדם ובעוד חודש אמורים לעשות ניתוח כדי להוציא וכנראה היא לא תעבור טיפולים נוספים, אולי הקרנות עוד מספר חודשים אם לא יוציאו את הכל.

כמובן שאמרתי לה שהכי חשובה הבריאות שלה ושאנחנו נתמוך בכל דרך שנוכל, אם היא צריכה לצאת לבדיקות או אם היא לא מרגישה טוב או מרגישה שהיא צריכה קצת אוויר שרק תגיד ואנחנו נחליף אותה וכ'ו. אני (והבן שלי) מאוד אוהבים אותה והקטע המוזר בעניין זה שהיא סיפרה לי שהיא חולה בסרטן ואמרה שהיא מצטערת שאחרי הניתוח  היא לא תוכל לעבוד שבועיים ושהיא כבר מבררת לי על מחליפה.

מישהו יודע מה הזכויות שלה במצב כזה? הזמן של ההחלמה זה ימי מחלה שאנחנו משלמים או שביטוח לאומי (אנחנו משלמים כמובן)?

בכלל למישהו יש ניסיון עם מקרה דומה?

יש לכן המלצות לשחיית תינוקות במרכז? איזור רמת גן גבעתיים?
מישהי ניסתה את השחיית תינוקות בשיבא?
מה הסדר גודל של המחירים?

תודה

ב27 מעלות?

אם כן אז היא מווסתת את החום שלה בעצמה ואת יכולה להלביש קצר, אם לא ואתם בבית אז ארוך דק ואם אתם יוצרים בגד גוף קצר ומכנס ארוך דק לא רגלית ובלי גרביים, זה לפחות מה שאני הלבשתי בימים הממש חמים.

אז אחרי הלידה השנייה מחפשת אמצעי מניעה שמתאים להנקה. לא מוכנה לסמוך על גלולות הנקה ולא על התקן ללא הורמונים בגלל סיפורים על כניסה להריון עם שתי האופציות האלו. הרופא מאוד המליץ על מרינה ורציתי לשמוע מבעולת נסיון.

אתמול הוצאתי לבולי גוש מהאף והיא בתגובה: "וואו" כזה מתרשם מכל הלב
חוץ מזה שאני לא מבינה איך בגיל שנה וחודשיים היא מבינה את המילה "אני" אבל אתמול בגן שעושעים שאלתי "מי רוצה מילון?" ופתאום הגברת אמרה "א-ני" כולם הסתובבו אליה והתגלגלו מהיציאה
והיא לימדתי אותה להגיד סבבה

גדול וקטן זה סטנדרטי אבל הוא לפעמים מפרגן במרשים, מעניין ומכובד

גם הפוקאצ'ה שלי מגיל מאוד מוקדם, בשניה שאני מתחילה "מי רוצה..." ישר קופצת וצווחת "אני!!!"

"מי רוצה לעשות מקלחת?"
"אניייי!!" קופצת, משליכה את כל עיסוקיה ומתחילה לרוץ לעבר המקלחת. ואז האסימון נופל, והיא מסתובבת והולכת משם כאילו כלום לא קרה.

והקטע שאני אומרת לה "את מי אני אוהבת?" והיא אמורה לענות את השם שלה (ככה לימדתי אותה והיא אמרה את ההברה הראשונה) ופתאום היא התחילה להגיד "אני". אין לי ספק שיש לה קליטה מדהימה לשפה וצלילים, כנראה היא שמעה את זה מסביבה - אבל זו מילה שקשה להבין אותה מבחינת השיבוץ בהקשר, כי כל אחד מדבר על עצמו - וזה מדהים אותי איך היא הבינה לעשות את ההשלכה על עצמה

לא להאמין איך שהזמן טסססססס

משום מה כל פעם אני מופתעת מחדש מזה שהוא רק טיפה יותר גדול מהפיץ שלי.

שלי היה ב1.1.13

פשוט פיצי הקדים ונולד בשבוע 37..

חבל שאת לא בקומונה שלנו!

ההריון שלו היה סבל מתמשך, היה מאוד כיף להיות אחריי..
לגביי הקומונה, בין גידול 2 קטנטנים 2 עבודות, ניהול הפורום ובעל שכמעט תמיד בעבודה בקושי יש לי זמן להתקלח

גם אני כמו חמוציות תמיד בתחושה שילדת הרבה לפני...
קטע..

הזמן טס.......

במיוחד אלו שהנייר בדרך לפה

גם יותמצ'ו מודה לכן

אחלה גנים יש לכם!!!
מזל טוב!

הרבה יותר שווה מהאבוקדו וטחינה למשל..

יש לך אולי זמן לעשות אלבום לילד שאמא שלו לא עשתה לו? נראה לי שאת ממש מעולה בזה [וכן, אני יודעת שאצטרך לעשות בעצמי בסוף אבל זה לא יצא אותו הדבר...]

לפני שבועיים היא היתה 'אמא של שבת' ביום שישי בגן.
לרגל הארוע היא לבשה בגד כחול לבן (סתם בגד של יום חול אבל החולצה היא לבנה אז נניח שזה יותר חגיגי מירוק או צהוב..)
מאז היא קוראת לבגד הספציפי הזה 'אמא של שבת'.
שלא לדבר על בגדי השבת של כולנו. בשבת רצינו לרדת לגינה והיא חיכתה עד שאתלבש.
"אמא, את אובשת גדים? אמא של שבת?"
"אמא, אבישי לאיילת סרפן אמא של שבת!"

הפשוש אכל!!!! אבל ממש אכל סוף סוף!
תערובת של בטטה, גזר ודלעת.
הכפיים לבעלי!
ישב איתו להאכיל צהריים מאוחרים בסבלנות. לא התרגש מזה שהפשוש כרגיל קופץ שפתיים.
בסבלנות אין קץ, בנחת ובשלווה לאט לאט ופתאום הפשוש פתח את הפה ואכל כ 7כפיות של התערובת וממש בלע בלי לירוק החוצה
ובלי לפרצף!

חצי יקר שלי אתה גאון! (האמת קצת דומה לחצי, גם הוא ממושקף)
מלאך יקר אני מצדיעה לך אוהבת אותך ואתה האבא הכי בעולם!

ובסוף הם הכי אוהבים ומסכימים לאבא...

זוחל, עומד על שש, מתיישב כשיוצא לו (ואז הוא מופתע...) והכי חשוב - נותן כיף על כל יד שנקרית בדרכו

ממש צפרדעון לתפארת!

מפגרות אנחנו, שכנות ועוד לא עשינו מפגש פסגה... באה לתפוח הזהב

הקטע יהיה אם יסתבר שאנחנו מכירות מהמכולת ואנחנו צ'ילבות נוראיות כי פעם רבנו על המילקי האחרון או משהו בסגנון.

ילד פשוט יפה

ככה הבת שלי הגאונה שלי שרה
ואני אמא גאה ביותר
היא גם ממציאה מילים אחרות לאותה המנגינה.
עוד פנינים:
צועקת "פי!!" כששרים לה את השיר של פינוקיו
וצועקת "אני!!" כשמגיעים לשורות "אני יורד מן החוטים/אני כבר ילד אמיתי"

והשיא היה כשהשארתי אותה עם סבתא והיא ביקשה כל הזמן "אמא בואי".
אהובתי המתוקה, אני גאה בך מאוד.

האם ניתוח קשירת חצוצרות בעת ניתוח קיסרי מחייב הרדמה מלאה או גם הרדמה חלקית מספיקה ?

ניסיתי כמה פעמים מרק ירקות טחון. בכפית לא הלך, חשבתי שאולי היא לא מסתדרת איתה אז ניסיתי בבקבוק עם פטמה מוצלבת.
המסקנה היא שהיא פשוט לא אוהבת את הטעם! בננה היא אכלה בכפית שלשום יפה.
מה אני עושה? הלא לא מוסיפים תבלינים. מה היא תאכל בלית ברירה?
בת חצי שנה.

גם אצלי הייתה תקופה שלא הסכים בשום אופן לאכול מרק ואז הוצאתי ממנו את הקישוא והוא התרצה. אפשרות אחרת זה לתת לה אוכל אצבעות במקום אוכל טחון ואולי את זה היא תסכים לאכול. אפשרות שלישית זה לערבב בין כל האפשרויות ולשנות את המרק, לתת לה אוכל שהיא יכולה להחזיק ובין לבין לתת לה כפיות של מרק טחון משודרג (או משונמך, תלוי מה השינויים שעשית לו).

בטוח יהיה איזשהו שילוב שהיא תאהב את הטעם שלו .
בטעימות של כל ירק בנפרד היה ירק שיותר התחברה אליו ?
בד"כ תינוקות אוהבים בטטה ולכן כדאי שזה יהיה בסיס המרק .
את יכולה להוסיף טיפה מלח ופלפל בשביל הניסיון
עדיף שהיא תאכל מרק עם קצת מלח מאשר שלא תאכל בכלל
ולא מדובר על כמויות גדולות .

ואז תוציאי את זה מהמרק
אפשרות אחרת האם המרק בשרי? אולי לא טעים לה עוף.

שמתי את מיטב הירקות-
גזר
קישוא
בטטה
תפוח אדמה
בצל
סלרי
הכל כמובן מבושל וטחון. דווקא נחמד לטעמי.

אני לא טוחנת, אני חושבת שזה לא טעים וגם עושה גזים. בגיל כזה לא שמתי לה בצל בכלל, תנסי בלי.

תטעמי בעצמך ותראי אם טעים לך בכלל..
אפשר להוסיף ירקות או להפחית ירקות. עם עוף או בלי..
צריך לנסות..טחון יותר או פחות טחון.. אולי בכלל היא תעדיף אוכל אצבעות רך
ולא טחון בכלל.
תנסי גם מאכלים אחרים, לא חייבים דוקא מרק.
בהצלחה.

דגים, בשר טחון (אפשר כספגטי בולונז עם פסטה מאמי של מטרנה למשל או פתיתים), קציצות עוף רכות ברוטב, בקיצור למעט דבש/חלב ניגר ומוצרי חלב אפשר לתת הכול בגיל חצי שנה..

יש לך את הספר טעמים ראשונים?
יש שם הרבה הצעות מגוונות למתכונים ותפריטים לפי גיל.
לי מאוד עזר בהתחלה..
את יכולה לתת לה כל דבר רך או טחון בעיקרון.
(חוץ מכמובן דבש, ומוצרי חלב). זה תלוי ביכולת של הילדה..
אומנם שלי אכלה מרק בגיל חצי שנה אז לא יודעת לכוון אותך לגבי הגיל הזה. אבל בגיל 7 חודשים כבר נמאס לה ממנו ו היא אכלה מאכלים אחרים כמו: בולונז, פסטה ברוטב רכה חתוכה קטן קטן, פירה, קציצות
עוף/בשר/טונה ממש רכות מרוסקות במזלג, עוף עם גזר טחונים, ירקות כתומים בתנור מרוסקים, אפונה רכה מעוכה. אבל זה תלוי ביכולת של הילדה.. לדעתי תנסי שוב את המרק בצורה שונה כמו שכבר כתבתי למעלה.. אם לא ילך תנסי משהו אחר. בסופו של דבר היא ממש קטנטונת..וגם זה שלא אהבה היום לא אומר שלא תאהב בעתיד.
הטעם של ילדים ותינוקות די משתנה מתקופה לתקופה.
בהצלחה

(סליחה מראש על האורך, פולניות זה כאן )

לאחר מספר שבועות שבהם הינוקא קצת שילשל (<זהירות, תיאור לא סימפטי לפניך>נתן צואה פעם ביום-יום וחצי, אבל מאד מאד מאד רכה) והדגים קולות בטן מצחיקים, הרופאה החליטה שכדאי להעביר אותו לנוטרמיגן (עד אז אכל סימילאק). המצב אכן השתפר, נראה שיותר נוח לו והצואה חזרה להיות נורמלית (<שוב אזהרת תיאור לא סימפטי>מספר פעמים ביום, רכה אך לא נוזלית), אבל הוא ממש ממש שונא את התמ"ל הזה... בתחילת הבקבוק הוא אוכל, כי הוא רעב, אבל אחרי הכמה עשרות מ"ל הראשונים ממש רואים עליו מאבק פנימי בין להמשיך לאכול את הפיכסה הזה לבין לדחות את הבקבוק בשאט נפש (שמתבטא בנסיון דחיה רגעי, ואז הסכמה לאכול מלווה בבכי כמעט מיידי). הוא גם אוכל פחות מבדרך כלל (היה מחסל 120 מ"ל ולפעמים מבקש עוד, והתחיל לרדת ל100-80 ואפילו 60 במקרי קיצון).

כשסיפרתי זאת לרופאה היא המליצה להוסיף לו לבקבוק כפית דייסת קורנפלור לבקבוק, לשיפור הטעם. אז את הטעם זה שיפר כנראה, כי עכשיו הוא אוכל בלי לבכות, אבל הוא עדיין אוכל יחסית מעט. תיאור של אתמול, לשם הדגמה: אכל ב9:00, 13:00, 17:00, כל פעם בערך 100 מ"ל, ואז ב19:00 הסכים לאכול רק 30, והלך לישון עד 5:45 הבוקר (התעורר מספר פעמים רק כדי לבקש מוצץ). עם היקיצה אכל כמעט את כל הבקבוק (120), אבל עכשיו חמותי מדווחת שאכל רק ב9:45, ורק 80 מ"ל.

אני מבינה שהדייסה מנפחת ומשביעה, אבל האם אנחנו לא מסתכנים כאן בהתייבשות, בהגדלת נפח הקיבה, בחוסרים תזונתיים עקב הניפוח המכני? ומאידך, גם לחזור להאכלות תוך כדי צרחות לא ממש נשמע לי כדאי.

רעיונות מה לעשות?

אגב, עוד אינפורמציה שתהיה אולי רלוונטית: הילדון בן חודשיים ושלושה שבועות, שוקל 6.050 ק"ג, עד כה לא היתה בעיה בעליה במשקל (אחוזון 75 במשקל וגם בגובה, בעל לחיים עגולות אבל ממש לא שמן, פשוט ארוך ובריון כזה).

וזו האינדיקציה לכך שהוא אוכל ושותה מספיק...

ואני הייתי בודקת אם פיטמה גדולה יותר תוכל לעזור לו כי בפיטמות הקטנות, נורא נורא קשה לשאוב דייסה.. הקטנה שלי פשוט התבכיינה ולקח לי זמן להבין שהיא נורא מתאמצת אז הגדלתי לה פיטמה כשהיא אוכלת תמ"ל/חלב מועשר בדייסה (מה שקורה פעם ב...)..

אז התחלנו טעימות לפני כמעט חודש, וכשזה נוגע לאוכל, הגורה שמנדובי.
ההתלהבות הגיעה מהר מאד. אז יש לי שאלה לגבי ארוחת הפרי של 10- כמה צריך לתת? היא אוכלת בערך פרי וחצי לפני שהיא מתעצבנת עליי, ולא בגלל שאני דוחפת.. אם אני מפסיקה לתת היא מתעצבנת. זה הרבה?
וגם, מתי מוסיפים את ארוחת המרק? היא אוכלת ירקות (גם בכמויות נכבדות), ועשיתי שילובים, אבל עדיין לא ניסיתי מרק כהלכתו.

אני לא זוכרת בדיוק, אבל נראה לי שכשהפירות טחונים הם בד"כ אוכלים כמות יותר גדולה מפרי אחד. פרי וחצי בכלל לא נשמע לי הרבה, וחוץ מזה- תסמכי עליה, ילד שאוכל מוצקים בתיאבון זה כיף.

אם כבר נתת ירקות את יכולה להוסיף את העוף אם את רוצה. עדיף הודו כי הוא יותר בריא (אבל גם ממש מסריח ולפיכך לא עמדתי בזה לאורך זמן).

איך בונים תפריט מאוזן?
ומתי מוסיפים קטניות, דגנים, פסטה וכו'?
ומה זה דייסה בכלל ומתי אוכלים אותה??
אני אבודה בעולם המוצקים

http://kidseat.co.il/

http://www.tzuna-tova.co.il/index2.php?id=17&c...

ולגבי השאלות שלך-
קטניות דגנים ופסטה את יכולה להוסיף כבר בשלב הטעימות כחלק ממרק (של דברים שטעמה כבר).
דייסה לא חייבים לאכול אבל אפשר לאכול כארוחת בוקר/ערב (בשלב מאוחר יותר) יחד עם פירות וכדומה.
יש דייסות אינסטנט ואת גם יכולה לקנות סולת/שיבולת שועל/קורנפלור וכדומה ולהכין בעצמך (אין לי מושג איך כי לא ניסיתי. היא לא כל כך אוכלת דייסה אצלנו כי אני לא מוצאת סיבה לתת לה דייסה בנתיים).

אמרו לי להתחיל בהדרגה בהתחלה כדי שלא תהיה עצירות/שלשול (גם ככה היתה לה עצירות קשה אבל אולי בגלל הברזל) ואח"כ את כבר די יכולה לתת לה כמה שהיא רוצה (אחרי גיל 6 חודשים ואחרי שאת מעלה לה בהדרגה את המנה).
ולפי מה שהבנתי עד כה, מנת פרי היא 2 פירות (הקטנה שלי בת 7 חודשים והיא בדר"כ לא אוכלת הכל) אז נראה לי שפרי וחצי זה ממש בסדר.

וארוחה נוספת נותנים רק אחרי התבססות הארוחה הראשונה ובערך חודש אחרי כן (ושוב, תלוי בת כמה היא. אבל בעיקרון עד גיל 9 חודשים אמורים כבר לתת 2 ארוחות ליום- מרק+חלבון ופירות).
אני אישית נתתי לה קודם מרק (בגיל 6 חודשים, כי היא התחילה טעימות ב 4.5 חודשים) ורק אח"כ הוספתי מנת פירות (ממש השבוע).

מה פירוש מתבססת?

גם אני שאלתי את אותה שאלה ונאמר לי שהתבססות של ארוחה היא מצב בו הילד כבר אוכל ארוחה "מלאה" תקופה של כמה שבועות (עדיף לא למהר ולהחליף את ההנקות/תמ"ל בארוחות מוצקים נוספות).
אפשר לראות שזו ארוחה מלאה כשהוא לא רעב לפחות שעה-שעתיים אח"כ (רגוע, חייכני, חיוני או ישן...).

שלום לכולן,
יש לי התלבטות לא קלה ורציתי להתייעץ אתכן...
אני לא הינקתי את התינוקת שלי מאחר ובהתחלה לא הצלחתי ולאחר התייעצות עם יועצת הנקה נמצא שיש לה לשון קשורה,כשהיתה בת חודש עשו לה את הניתוק אך היא כבר התרגלה לבקבוק. אני בכל זאת רציתי שהיא תקבל חלב אם אז שאבתי בהתחלה 6 פעמים ובהדרגה ירדתי ל 3 פעמים ובימים האחרונים בגלל שבתי סבלה מכאבי שיניים אף ירדתי לפעמיים כי לא יכולתי לתת לה את תשומת הלב המלאה וגם לשאוב 3 פעמים ביום.
אני חוזרת לעבודה בתחילת חודש הבא אז אני רוצה לנצל את סוף חופשת הלידה בכך שאעניק את תשומת הלב המלאה לתינוקת שלי ולסידורים אחרונים לפני שחוזרים לעבודה.
האם זה יהיה נורא אם אפסיק לגמרי את השאיבות?או שכדאי בכל זאת לעשות מאמץ על מנת שהיא תקבל חלב אם עד שתגיע לפחות לגיל חצי שנה (היא תהיה בסוף החודש 5 חודשים)?
אשמח לקבל את חוות דעתכן,

תעשי מה שטוב לך! החודש הזה לא יעשה הבדל מהותי וזה שבכלל הנקת עד עכשיו מעורר הערצה!

עם זאת, לכל יתר הדברים. בהחלט ראויה להערצה!

כל טיפה של חלב שלך שתתני לביתך - יתרום לה ויעשה לה טוב. אבל האם יעשה לה לא טוב אם לא תקבל עוד טיפה של חלב שלך? לא, לא יקרה לה שום דבר לא טוב. וזה מה שחשוב.

תעשי מה שמרגיש לך לנכון - מסכימה מאוד! אם השאיבות מעיקות עלייך וקשות לך, אל תעשי את זה רק בגלל שככה צריך או בגלל רגשות אשם.
מאידך, אם הן לא מפריעות לך ולא גוזלות ממך יותר מדי זמן ואנרגיה ואת מתכננת להפסיק כי בגדול זה היה התכנון מהתחלה, אני הייתי ממשיכה עוד חודש ואף יותר. חלב אם טרי עדיין יותר בריא מתמ"ל ותורם לבריאות ולחיסוניות גם בגיל הרבה יותר גדול מ-5 חודשים.
ולשאלתך - לא, זה לא נורא להיפך. שאיבה בלעדית במשך חודשים רבים מעוררת הערצה כי זה הרבה יותר קשה מהלניק ישירות בעיני.
ובשורה תחתונה קבלי החלטה שתהיי שלמה ומאושרת איתה  

צודקת... זה בהחלט יותר קשה מהנקה כי אין לך רגש למשאבה...
אני כמובן משלבת חלב אם ותמ"ל בינתיים כי שאיבות פעמיים ביום לא מספקות את כל הכמות ליממה שהתינוקת צריכה.
אני אראה איך השאיבות משתלבות ואם זה יסתדר אשתדל להמשיך עוד חודש...

אם את יכולה להמשיך עוד קצת-תמשיכי. עם בני השני חזרתי לעבודה אחרי 3 חודשים. הנקתי, נתתי תמ"ל ושאבתי עד גיל חצי שנה בערך בזמן העבודה. אני מבינה את הקושי שלך, אני עשיתי את זה רק פעם אחת ביום וזה היה ממש לא נוח ולא קל לפעמים.

לעזור עם התינוק משעות 13.00-19.00  במשך 5 חודשים
ולאחר מכן אחרי הצהרים בשעות 16.00-19.00
בהרצליה
אפשרי גם סטודנטית שפנויה בשעות אלו ושיש ניסיון עם ילדים
אשמח לקבל המלצות והפניות
נא לפנות במסר

שלום

אשמח לקבל המלצות על מטפלת (של 2-3 ילדים) או פעוטון בחולון לילדה בת חצי שנה
עדיפות לאזור קריית שרת ו- ח 300.

המון תודה
עידן

מטפלת חמה ומנוסה מחפשת 3 תינוקות לשנה הבאה,
לטיפול בביתה.
פרטים במסר.

הי מחפשת משפחתון / פעוטון באזור כיכר המדינה לילד בן חצי שנה ... יש המלצות?