לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
בס"ד

   ברוכים הבאים   

   תהליך החזרה בתשובה אינו תהליך קל. לא לאדם עצמו ולא לסובב אותו מאחר והוא מצריך שינוי משמעותי בחיים. כמעט תמיד השינויים האלה משפיעים רבות על הסובבים אותנו ו/או הסובבים אותנו משפיעים רבות על תהליך החזרה בתשובה. דבר זה עלול לגרום לבעיות ולחיכוכים רבים עם הסובב אותנו ובעיקר עם בני משפחתנו והחברה שאנו נמצאים בה. לא תמיד אנחנו יודעים איך להתמודד עם הבעיות וזקוקים לעזרה מרב או רבנית בעלי ניסיון עם חוזרים בתשובה, ולאוזן קשבת מאדם שעבר חוויות דומות ויכול לייעץ לנו כיצד לפעול בתבונה. מצד שני, גם הסובבים אותנו לא תמיד יודעים כיצד ללכת איתנו בין הטיפות על מנת לשמר את החיים בצוותא, בשלווה ובהרמוניה.

   פורום זה מיועד לכם, החוזרים בתשובה שביצעתם את ההחלטה שברצונכם לחזור בתשובה על מנת שתוכלו לחלוק את חוויותיכם, ההתלבטויות והבעיות הכרוכות בשינוי מהותי בחיים ושמו החזרה בתשובה. פורום זה מיועד גם לכם, בני משפחותיהם של החוזרים בתשובה. כאן תוכלו לחלוק במה אחת עם חוזרים בתשובה, ובני משפחה של חוזרים בתשובה, על מנת שתוכלו להתמודד עם החוזר בתשובה הפרטי שלכם ו/או לעזור לאנשים אחרים הנמצאים במצבכם.

   מן הראוי לציין שפורום זה מיועד לשומרי תורה ומצוות ושאינם שומרי תורה ומצוות כאחד.

   מטרת הפורום היא לא לעורר דיונים בנושאי הלכה או אמונה בשביל דיונים כאלה קיימים פורומים אחרים בתפוז. הפורום מיועד לאנשים שכבר החליטו לבצע את הצעד. מהסיבה הזאת הפורום לא מיועד כדי לשכנע את החוזרים בתשובה בטעות דרכם.

 

   כללי הפורום:

   1) אנחנו בפורום חוזרים בתשובה ולכן, בבקשה, אל תשכנעו אותנו לחזור בשאלה. בשביל לשכנע אנשים לחזור בשאלה ישנם פורומים אחרים בתפוז.

   2) פורום "חוזרים בתשובה" לא נועד לויכוחים על רקע דתי-אידיאולוגי. בשביל אלה קיימים פורומים אחרים בתפוז.

    3) פורום "חוזרים בתשובה" לא הוקם כדי להוות בימה להידברות בין הדתיים ללא דתיים. על כן, אין מקום בפורום לויכוחים בין הדתיים ללא דתיים גם לא ויכוחים פוליטיים בין הדתיים ללא דתיים.

   4) בפורום שלנו מדברים בשפה יפה ובכבוד לאורח השפה הנהוג בעולם הדתי-חרדי. הן בלי קללות אפילו לא קללות של סלנג, הן בלי ביטויים מיניים, עוד כיוצא באלה. מי שלא יכול לכבד את רגשות חברי הפורום - מוזמן שלא לדבר בפורום שלנו בכלל.

    5) בפורום שלנו מעצם טבענו כחוזרים בתשובה מכבדים את היהדות ואת מורי דרכה הרבנים. על כן בפורום שלנו מתייחסים בכבוד הן לתורה והן לרבנים ולא מקללים. זה לא אומר שלא ניתן להביע דיעה, אלא שצריך לעשות זאת מתוך הכבוד הראוי.

   6) הפורום אינו מיועד לשאלות הלכתיות. לצורך כך קיים פורום ייעודי בתפוז קהילות: 'לשאול את הרב'. כמובן ששאלות הלכתיות מפי חברי הפורום הקבועים, יתקבלו בברכה.

   7) דף הפורומים בתפוז קהילות, מחזיק חמש עשרה הודעות ראשיות בלבד. על כן, חברי הפורום מתבקשים שלא לקפוץ ולפתוח הודעה ראשית נוספת, כל זמן שנמצאת בדף הראשי הודעה קודמת של אותו גולש, או במשך זמן סביר מפתיחתה, כדי להשאיר מקום בדף הראשון גם לחברים אחרים בפורום.

     8) הערות והארות להנהלת הפורום, יתבצעו במערכת המסרים בלבד!

 

 

אפשר לשתף במשהו שנוגע לכולנו ?
28/06/15 18:06
49צפיות
בפייסבוק, אני מקבל מזה זמן כל מיני פרסומות שמנסות לגרור יהודים לנצרות, כמובן הכל במסווה וברמיזה אבל אני מבין ורואה לאן הפרסומות הללו מפנות (אתרים, בקשה לליקים ויו"ב).
בפייסבוק אני מגדיר את הפרסומות הללו כספאם ומבקש לא לקבל כאלה אבל יש כל מיני סוגי פרסומות כאלה.
אני מניח שזה לא בתמימות בכלל, ולא ממוען אלי בתמימות -  כנראה שמאפייני החיפוש שלי באתרים ברשת של מתקרבים/ חוזרים בתשובה וכיו"ב פתוחים למישהוא שמנסה לשתול ליהודים שמחפשים דרך שאיננה יהודית.
אני לא יודע מה יהודי צריך לעשות במקרים כאלה, זה לא חדש לי, בעבר ברחוב ברמת גן פנו אלי 2 בחורות עם ספר ולפני כמה שנים גם בחיפה. אבל מעניין אם יש גוף יהודי שיודע להילחם בדרכים חוקיות באנשים הללו.
זה בדמנו, אנשים יקרים
תגובה
28/06/15 22:16
32צפיות
אני לא חושב שהם הגיעו אליך דרך מעקב אחרי מה שאתה מתעניין בו.
הם פשוט יכולים להפיץ ולפרסם את התוכן שלהם בתשלום לפייסבוק, והם ממקדים את המטרה רק על ישראלים למשל או רק על תושבי נתניה, לפי גיל מסוים, דת, וכד' כך שיוצא חיפוש ממוקד על יהודים שאינם דתיים מאזורים מסויימים. אולי כך הם עשו.
 
ארגון יד לאחים נלחם בהתבוללות ובמיסיון אתה יכול לפנות אליהם:
על שריפת הכנסיה ליד טבריה...
28/06/15 22:31
30צפיות
בעזהי"ת
 
 
  א. שמועות נפוצו בימים האחרונים, שמספר צעירים ערבים נעצרו בחשד לביצוע המעשה. כן כן. אין לי מושג, אבל לכאורה אלו שמועות מבוססות יחסית.
 
  ב. הדרישה המיידית שהועלתה, להתנצלות ישראלית קולקטיבית, עוררה אצלי זכרונות מרוחקים של פוגרום. הרי מאתיים שנה לאחור, לו אירוע כזה היה מתרחש, לא הייתה רק דרישה להתנצלות קולקטיבית, אלא כרגיל היה נפתח מעשה פוגרום כללי ביהודים של אותו אזור. אז למה שאתנצל על משהו שלא עשיתי, ולא רציתי שיעשו, רק בגלל הנטייה האנטישמית המיידית לראות את כל היהודים אשמים במשהו נורא ודמוני?
 
  ג. הפעילות המסיונרית הבלתי פוסקת, אינה אלא עוד דפוס של אנטישמיות. לא רוצים שיהיו יהודים - ומנסים להוציא זאת הלכה למעשה, אם 'בדרכי נועם', ואם במעשי פרעות כמיטב מסורת הכנסיה הנוצרית.
 
  ד. וכל כך עצוב, שבמדינת היהודית לכאורה, זאת שהרצל ראה בחזונו, זאת שפורטה על פי מגילת העצמאות, אי אפשר להעלות ממש להעלות את הנושא הזה, אי אפשר ממש להפעיל חוקים בעלי שיניים למניעת מיסיונריות. בשם ההומניזם והפלורליזם, מנסים שלא יהיה עוד עם ישראל.
 
  כל כך עצוב.
  מי יתן ויבוא משיח במהרה.
 
 
נורא ואיום
29/06/15 08:29
21צפיות
גם אני נתקלתי בזה בתחנה מרכזית, ראיתי גבר בגיל העמידה,נראה תמים למדיי מנסה לשדל איזה חייל תמים וצעיר לקרוא איזו איגרת שכתב אותה ישו או שזה היה קטע מתוך הברית החדשה. אני כבר לא זוכרת זה היה ממש מזמן.
ניסיתי ממש להתערב באופן אקטיבי אבל זה לא עזר.
מ.ז.ע.ז.ע
 
לשמחתי עוד לא נתקלתי בפרסומות האלה
29/06/15 21:30
18צפיות
אך לפני מספר שנים, היה מקרה פשוט מזעזע באתר תפוז. בעמודי הפורומים, שמו פרסומת נוצרית מסיונרית. ואותי זה פשוט זיעזע שבעולם ה"נאור" שלנו, אנשים מוכנים לפרסם כל תועבה בשביל כסף.

בעולם האינטרנטי, לצערי קשה לעשות הרבה מלבד למחות על כך. אך כאשר נתקלים באופן ממשי במקרה של מסיון ברחוב, יש להשתדל לדעתי להגיב בתקיפות ובביטול חריף ככל האפשר, שכן מדובר בעניין של קידוש ה' ממש. היה פעם מקרה שאיזה נוצרי או יהודי משומד ניגש ליהודי צדיק וחילק לו חוברת מסיונרית. ואותו צדיק, ביראת שמים גדולה, השליך באופן בוטה את החוברת לקרקע לנגד עיניו של המסיונר.
צירפתי משהו דומה על מפגש של מיסיונר עם הרבי מילובביץ
הודעה זו מכילה סרטונים
29/06/15 22:25
13צפיות
מדהים שאותו יהודי שלדעתו המיר את דתו קורא בשם גנאי "אותו האיש"
בסוף הסירטון הוא מצהיר בפני הרבי שהוא עדיין יהודי!!! 
עשרים אגורות לצדקה, שהצילו מהפיגוע בדיזינגוף...
28/06/15 22:41
24צפיות
שאלה בנושא התחזקות
22/06/15 11:55
71צפיות
צהריים טובים לכולם
אני דובי תושב המרכז בן 24 משרת בצבא כקצין (בקבע)גדלתי בבית דתי לאומי בשנה האחרונה התחלתי ממש להתחזק והשבוע הגעתי להחלטה שאני רוצה ללכת לכיוון חסידות .
כמובן שהמשפחה קצת מתנגדת כי היא משפחה מאוד ציונית עם אידיאולוגיה ,אמרתי להם שאני פחות מאמין בדרך שלהם והדרך שלי קצת שונה ובאמת הם קיבלו את זה והבינו אותי.
וכאן אני צריך את עזרתכם
לאיזה חסידות אתם ממליצים לי לפנות
איך אני יוצר איתם קשר ?
יש את חסידות ברסלב שאני קצת פחות מתחבר אליהם אז אם אתם מכירים משהו אז אשמח לקבל את עזרתכם.
תודה שהקדשתם מזמנכם ותודה מראש לעוזרים.
אני ממליץ לך דווקא לא על כיוון מוגדר לחלוטין.
הודעה זו מכילה סרטונים
22/06/15 20:38
52צפיות
בעזהי"ת
 
 
ברוך הבא!
 
מעיינות החסידות רחבים ורבים. יש כל כך הרבה עומק מחשבתי ועוצמה יהודית אצל אלה שהלכו בדרכו של רבי ישראל הבעל שם טוב - הן חב"ד, הן ברסלב והן אחרים. ואני לא חושב שאתה צריך לקבע את עצמך כרגע למחשבה של דווקא לכאן ללכת או דווקא לשם - אלא ללכת להתוועדויות חב"דיות, ללכת לשיעורי חסידות, לטעום ולהתבשם ולהעמיק, ובהמשך אם תרגיש רצון להיות דווקא כאן או שם, אז באמת לעשות זאת.
 
באופן התחלתי, ודווקא מברסלב, אני מאוד ממליץ על שיעוריו של הרב אליהו גודלבסקי:
 
 
המשך
22/06/15 21:36
40צפיות
תודה רבה על התגובה המהירה
שאלה נוספת
כמו שאמרתי אני בן 24 ועדיין רווק ,בהתחלה חשבתי ללכת לאיזה ישיבה חסידית ולעזוב את הצבא וכמובן להתחתן דרך הישיבה.
במידה ואני מתחיל לבחון חסידויות תהליך כזה יכול לקחת כשנה זה לא יהיה מאוחר מידי מבחינת שידוך?
תודה מראש
תגובה:
23/06/15 20:51
27צפיות
בעזהי"ת
 
 
 
  כשאנחנו מבקשים לפנות מעצמנו את הדברים המיותרים, הסביר רבי נחמן מברסלב, עלינו לעשות זאת בשום שכל וברגש עדין - כדי שלא נמצא את עצמנו במצב בו סילקנו איתם יחד גם את הדברים החשובים באישיות שלנו - דבר שכמובן לא יביא אותנו לשום מקום בעבודת ה', וכמו שכתב הרב קוק זצ"ל, שגרעין הרצון הפנימי הוא הגרעין החשוב ביותר, ובמיוחד כשנשים על לב שה' יתברך רוצה לקבל מאתנו נחת רוח - בכשרונות המיוחדים שהוא נתן בנו, ועל כן עלינו להתפלל הרבה כדי לזכות לפתח אותם, ולא להיפך: לאבד זהות.
 
  ישיבה חסידית למשך שנה, היא רעיון מעולה. אני לא יודע מהם תנאי השירות שלך, אבל זה אפילו לא חייב להיות ברמה של שחרור חד כיווני מקבע - אלא שנת שבתון, בדיוק כמו יציאה ללימודים. אבל תוך כדי השנה הזו, שיכולה להיות לך אחת מהחוויות הנפלאות ביותר בימי חייך (לגלות למקום תורה ולעסוק בעבודת ה' לכל אורך היממה? אפשר לטעום ממש גן עדן בעולם הזה), אני מציע לך להשאיר מקום לגיבוש האישיות היהודית-חסידית שלך, ולכן הרעיון של להצטרף למסגרת כזו ולהחליט מראש מה יהיה התהליך, ושהוא יקח שנה בערך, ושתרצה להתחתן דווקא דרך הקהילה של הישיבה, מעורר אצלי מעט הסתייגות. זו בהחלט אפשרות, אבל יתכן באותה מידה שתרצה באפשרות אחרת.
 
  זו גם המחשבה על חתונה, ועל מקומה בתהליך. בהיבט אחד הקמת משפחה אמורה להיות כשאנחנו כבר נעולים על עצמנו, כשסיימנו לחפש והנה מצאנו - ועכשיו יש לנו תוכן נפלא ומשותף עם בת הזוג שה' יתברך שלח לנו, להקים זוגיות ומשפחה יהודית מאושרת. מנגד, החתונה עצמה יכולה להיות כחלק מתהליך של חיפוש - ואז אין צורך לחכות עד שלב מסויים, אלא יותר לחפש דפוס אישיות של בחורה שאף היא נמצאת במקום של חיפוש ולמידה - ובשנים הראשונות של הנישואין, הקו היהודי המדוייק שלכם יתעצב ביחד.
 
  בקריאה זריזה לאחור, לא כתבתי כאן משהו מוגדר, אלא יותר נקודות למחשבה - שאולי יסייעו לך לחשוב ולהחליט מה הכיוון שבו תלך.
 
 
בנוסף לכל מה שכתבו: עצור!!
24/06/15 14:01
42צפיות
למה לעזוב קבע?
למה להחליט מעכשיו שאתה רוצה להתחתן עם מישהי שקשורה לחסידות הספציפית שאתה רוצה להתנסות בה ועדיין לא יודע עליה (על החסידות) כלום?
 
ממליצה לך מכל הלב ומניסיוני האישי להכנס לאתר מענה - http://www.maane.info/pages/
תפשפש שם קצת במאמרים שקשורים לכיוון מקצועי, עזיבת מקצוע וכד'....
ולדעתי הענייה ממליצה לך מאד להתייעץ עם הרב דן טיומקין - dtiomkin@gmail.com
אל תעשה דברים כמו יציאה מקבע ככה סתם בלי להתייעץ קודם.
אולי זה נראה סתם (ואולי במקרה שלך זה באמת לא נורא) אבל אולי זה גם צעד מוטעה.
 
ותבוא לבקר אותנו יותר! נחמד שהפורום יותר ערני...
 
המשך שבוע טוב.
איפה כתוב שהוא רוצה לעזב את הצבא?
24/06/15 14:33
27צפיות
ואם רק פספסתי , אז גם אני לא בדעה של לעזוב את מקור הפרנסה שלה במיידי (יתכן וזה יבא אחר כך שתחליט לעשות דברים אחרים אבל מתוך מודעות ומתוך החלטה שקולה)
 
 
להתחבר לחסידות או לשנות כיוון לא מחייב לעזוב הכללללללללללללללל
לעניות דעתי לא יוצא מזה הרבה
כאשר שוברים את הכלים וסוגרים דלתות מבלי לבדוק ולעשות את הדברים בצעד צעד
בהתחלה (מתוך ניסיון שלי ) יש מן אור כזה שאתה רוצה לעשות ולעשות ולבלע הכל
ואז פתאום אתה קולט מה עשית והקושי הוא רב ויכולה חלילה להיות נפילה
(פעם דימו לי את העניין לכשתינוק מתחיל ללכת הורים שומרים עליו מכל משמר אבל אחרי שהוא כבר מתחיל לצעוד עוזבים את היד והוא לפעמים נופל, ולפעמים זה כואב)
 
בכל דבר כדי לשמור על בריאות הנפש וכדי שיהיו כוחות לשמר
צריך לעשות את הדברים לאט לאט
º
24/06/15 17:46
4צפיות
זו הייתה כוונתי בנוגע לשנת שבתון אפשרית.
25/06/15 10:14
19צפיות
בעזהי"ת
 
 
  (מנגד, לא כל תפקיד בקבע מאפשר להקים סביבו משפחה, מבלי לדרוש הקרבה רבה, ואבא שלאורך שנים כמעט ולא נמצא בבית - מה שבמיוחד לאו דווקא מתאים למי שרוצה באורח חיים חסידי, ואם אכן - אז משלח יד אחר יצטרך להיות שם
או מעבר לתפקיד קבע אחר אם רלוונטי).
 
 
חיפוש
24/06/15 12:21
30צפיות
בגיל הזה זה מאוד טבעי שתחפש את עצמך במיוחד שאתה רוצה להתקרב וללכת לכיוון שונה ממה שהורגלת וחיית בו
 
לא הייתי ממליצה להנעל כבר מהתחלה על איזו חסדיות אלא לשמוע הכל
 
אצלי בבית
הבנים הם ברסלב
הבעל חבד
הבת לפי הרב קוק
תאמין לי מגוון ושונה אצלי על השולחן
והכל חסידיות,
 
לגבי מאוחר
זה טבעי שאתה דואג
אבל רק התחזקות באמונה יכולה להרגיע , התחזקות באמונה תביא אותך להבנה שהכל מאיתו יתברך והזיווג הוא משמיים
וצריך להיות בעיתו ובזמנו.
 
מי יתן והשם ישלח לך את הזיווג משורש נשמתך ויהיה לך בהצלחה
 
חייבת להוסיף
מתוך מי שראתה כבר ניסים בזמן הקצר מאז שאיבדנו את מוארוש
מי שהולך אצל הציון שלו בינבניאל וקורא את כל התהילים ללא הפסקה (גם לא כזו שבו הוא עונה באמן כאשר שומע ברכה סביבו)
זוכה לישועות
אני מודה לכולם ......
25/06/15 17:12
22צפיות
תודה רבה לכולם על העזרה ,כרגע יש לי המון דברים לחשוב עליהם בזכותכם .
שתהיה לכם שבת שלום ואני אעדכן אתוכם בהתפתחויות .
º
תודה על התגובה, ושוב ברוך הבא.
25/06/15 17:30
9צפיות
º
חסר לך שלא תעדכן......... רוצים מאד לשמוע!
25/06/15 22:17
7צפיות
º
19/06/15 18:04
18צפיות
משיכה לדת
10/06/15 20:50
92צפיות
ערב טוב,
 
אני בת 30 עם ילדה בת 7 ובן זוג, חילוניים.
אני לא אפרט עליי כרגע (כי יש הרבה תוכן), פשוט רציתי לשאול, איך עושים את התהליך פיזית של המעבר מהחיים החילוניים ולמסורתיים...?
מה עושים בשבתות אם לא נוסעים לאנשהו? ואם המשפחה גרה במרחק נסיעה? 
איך אוכל לדבר לליבו של בן זוגי בעניין טהרת המשפחה ? ( אין לו מושג מה זה בכלל)
איך אני כבחורה שלא מבינה כלום בטהרת המשפחה יכולה לקבל הדרכה מסודרת...? (היכן)
האם אפשר למצוא רב שידבר לליבו של בן זוגי ויפתח לו את הראש לכיוון הדת...? וללכת לאיזה שהם הרצאות לשנינו? 
כי במקרה שלנו אם אני אחזור בתשובה בלעדיו זה לא יוביל לדרך חיים משותפת... ואנחנו מאוד אוהבים ויש הבנה ופתיחות.
בעברי שמרתי שבת שנה לבדי...לכן אני מכירה את ההרגשה וזאת ההרגשה הכי טובה בעולם.
תודה מראש על העזרה. 
שלום
15/06/15 20:57
56צפיות
התהליך פיזית ונפשית, מומלץ שיהיה בהדרגה ככל שניתן, עם הדרכה (ישרה) והפעלת השכל הישר גם הוא.
כשעושים מה ש"צריך" בשבת, ממילא נעלמות הבעיות של מה כן נשאר לעשות. בעיות בביקור המשפחה הם אכן קיימות לכן דוחים ביקורים לימות חול, או שמתארחים\מאחרים, באופן כללי רק ההתחלה וההסתגלות עלולות להיות בעייתיות כי במציאות למיליוני שומרי שבת יש קרובים שאינם שומרים ומוצאים את האיזון המתאים תמיד.
 
על טהרת המשפחה אפשר לקרוא כאן:
ולקבל הדרכה אני זוכר שהיה אתר או שניים כרגע זה מה שמצאתי אולי ידעו להפנות:
 
בוודאי שאפשרי למצוא מי שידבר איתו (אם הוא מעוניין לשמוע), השאלה איך מוצאים את האדם המתאים והחברים כאן בוודאי יוכלו לעזור לך בזה. (אולי רב דרך ארגון ערכים או הידברות וכד')
 
מה שבטוח שצריך לשמור על דרך החיים המשותפת כערך עליון ולא לראות את הדברים כסותרים זה את זה.
 
 
º
17/06/15 21:07
5צפיות
העיקר הכי חשוב ביהדות זה ללמוד תורה... כל השאר יגיע מעצמו.
16/06/15 18:20
42צפיות
אני ממליץ על השיעורים של מורי ורבי הרב אורי שרקי. בשיעורים שלו הוא מדבר על הכוונה הפנימית של התורה והכוונה שעומדת מאחורי המצוות בראי של דור הגאולה. (את זה צריך ללמוד תחילה). את יכולה לבקש מבעלך ללמוד יחד איתך, באותה צורה בדיוק שאתם רואים סרט ביחד. 
º
ברוכה הבאה. מקווה שיגיעו תגובות נוספות.
17/06/15 20:13
15צפיות
º
אשמח לקבל תשובה על שאלותיי...
18/06/15 14:21
15צפיות
היי אדל יקרה :)
19/06/15 19:03
22צפיות
קודם כל ולפני הכל - ברוכה הבאה!
שמחים שאת כאן איתנו.
 
אשתדל לענות על השאלות לפי הסדר.
 
מה עושים בשבתות אם לא נוסעים?
יש המון המון דברים לעשות - אפשר ללכת לחלק מהתפילות בבית הכנסת הקרוב לבית, להכיר בבית הכנסת נשים נוספות ולקבל מידע על שיעורי תורה שמתקיימים בשבת או סעודות שבת משותפות ולהצטרף, לטייל בשכונה/ברחוב עם הילדים, להזמין מכרים לסעודות שבת ועוד...
 
מה עושים עם המשפחה שגרה רחוק?
עושים אצלם את השבת או מזמינים אותם לשבת.
או שנפגשים בשישי בצהריים/במוצ"ש. בימי חול. בחגים.
 
איך תוכלי לדבר לליבו של בן זוגך בנושא טהרת המשפחה?
יש חוברת מקסימה בנושא, אשמח לתת לך פרטים עליה במידה ותרצי, מיועדת לחילונים ובעצם מסבירה על טהרת המשפחה...יכול להיות טוב גם בשבילך וגם בשבילו. ואם תתחברו תוכלו לנסות ביחד.
 
יש המון המון הרצאות בכל מיני מקומות בארץ. אם תגידי היכן אתם גרים נוכל לכוון קצת יותר ואפילו להמליץ על הרצאות ספציפיות שמתקיימות.
יש סמינרים של סופ"ש שלם שהם ההמלצה הכי טובה למתחילים. באים לסמינרים המון חילונים, זה כמו נופש בבית מלון, עם הרצאות מסביב לשעון ומיועד למתחילים ממש. אם תרצי מידע גם על סמינרים שמתקיימים בקרוב - רק תרשמי פה ואעלה את המידע.
 
בנתיים את יכולה להתחיל לאט לאט..
יש באינטרנט ים של מידע - כתוב/סרטונים/סרטים/הרצאות.
יש ספר נחמד להתחלה - "יהדות הלכה למעשה" של הרב לאו. נותן קצת מושגים בסיסיים מבחינה הלכתית.
 
את נשמעת מאד בוגרת והחלטית, עם חכמת חיים.
ולדעתי מה שכתבת נכון בכל תחום - דרך חיים משותפת צריכה להיות כששני הצדדים עוברים תהליכים ביחד, בשיתוף. ולא כל אחד בעולמו שלו.
 
מקווה לראות אותך כאן בפורום יותר.
אנחנו פה לכל שאלה ועזרה.
 
שבת שלום
כפי שאמרו כבר
21/06/15 17:11
30צפיות
לערכים יש באמת דרכים שמתאימים לזוגות שרוצים לעבור את התהליך ביחד
כדי לפנות ואולי לצאת לסמינר כזה מתוך כוונה פתוחה לשמוע להבין בלי לחץ
ככל שהוא ירגיש לחץ ככה הוא ינעל
 
 
אספר לך איך אני התחלתי לשמור שבת כהלכתה
כאשר התחתנו , בעלי שאל לגבי השבת מאחר והוא בא מבית דתי אבל לא היה דתי
 
אמרתי לו , מתוך הכרות בביתי בילדותי כחילונית לגמרי שאמא עבדה שעות רבות במהלך השבוע
 
אמא שלי כמו חמור בשבת (את כל עבודות הבית דחתה לשבת)
אמא שלך כמו מלכה בשבת
אני רוצה להיות מלכה בשבת
אז לא הדלקנו אש ולא עבדנו בשבת אבל כן נסענו טיילנו
הילדים למדו בבמלכתי דתי, כל הלכה שהם למדו כל מבחן שהיו מתכוננים אליו בענייני הלכות ישבתי ללמוד איתם
אחרי הרבה שנים הייתי בשיעור תורה וכאשר הגעתי הביתה
אמרתי " החלטתי שאני לא מדליקה יותר חשמל בשבת "
והוא " ידעתי שתבואי עם שגעון חדש , אני לא משנה כלום"
אמרתי " לא בקשתי ואני לא מצפה שתשנה החלטתי רק על עצמי זכותך להמשיך בדרכך "
הילדים אמרו "אמא אנחנו איתך"
בשבת הקרובה לאחר השיחה ישבנו בסלון אחרי ארוחת הערב דברנו וכו' וראיתי שבעלי בוער לו להדליק טלוויזיה
לקחתי את הילדים לחדר המשכנו לשוחח עד שהם נרדמו כאשר בעלי חשב שנרדמנו שמעתי
קליקקקק והבנתי שהטלוייזיה נדלקה
לשבוע לאחר מכן קניתי משחקי משפחה והרבה עיתונים
ישבנו לשחק עם הילדים כאשר הלכו לישון ישבנו עם העיתונים עד שהוא כבר היה עייף והלך לישון באותה שבת לא דלקה הטלוויזיה
וכך בשבתות לאחר מכן היינו משחקים משוחחים
ואת יודעת
הילדים אמרו לי אמא
כיף לנו יותר
פתאום אנחנו כולנו סביב השולחן משחקים מדברים ולא כל אחד צופה במסך ולפעמים מדברים
ומאז ברוך השם השבת הפכה להיות שבת אחרת
עם השנים הילדים גדלו ועברו אותנו ....................... ברוך השם
º
21/06/15 18:07
11צפיות
º
22/06/15 20:25
8צפיות
לדעתי תתחילי לדבר עם בן זוגך-שיחות על שינוי בצורת החיים
22/06/15 19:06
29צפיות
תראי איך הוא מקבל את הדברים,תנסי לבדוק מולו היכן הוא מתקשה לבצע שינוי...
 
-לעשות כל שינוי בהדרגה.
-שמירת שבת זה הבסיס לבית יהודי.
-אפשר ליצור קשר גם עם בית חב"ד מקומי באיזור שלך ולקבל הדרכה מרבנית ורב שילווה את בן זוגך.
-אפשר ללכת למקווה טהרה ולדבר עם הבלנית(אחות של אימי היא בלנית בפנסיה,תמיד היתה מספרת
שהיו מגיעות אליה נשים שלא ידעו דיני טהרה בסיסיים והיא היתה מדריכה אותם-זו יכולה להיות התחלה).
-לא ליפול למקומות של ייאוש מהדרך-כי כולנו תמיד בדרך וכולנו נופלים וקמים...רבי נחמן-"כל העולם כולו גשר צר
מאוד מאוד והכלל והעיקר שלא יפחד כלל".
-לקרוא תהילים יומי-מספר פרקים בודדים ביום-יחבר אתכם לתפילה.
-להישאר תמיד בשמחה-יותר מאשר אני אומר לך משתדל בעצמי ...כל גדולי ישראל מטיפים על כך ומשה רבנו יותר מכולם:
"תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב..."(דברים).
"עבדו את השם בשמחה..."
 
בשורות טובות!!!
 
תקופה לא קלה
17/06/15 20:31
50צפיות
שלום,
בשנה האחרונה התחזקתי בדת ובנוסף אני עובר ניסיון בבריאות, אומרים שמשיח צריך להגיע וזה תקופה לא קלה להרבה אנשים כי בורא עולם רוצה שנתקרב אליו.
אשמח לדעת אם גם אתם בתקופה לא קלה שלא עוברת ? ואם יש לכם המלצה על מטפל טבעי שמתעסק בהומאופתיה יעזור מאוד.
 
תודה וחודש תמוז טוב לכולם.
להרבות מאוד, כדרך חיים, באמירת תהילים יומיומית.
17/06/15 20:55
39צפיות
בעזהי"ת
 
 
  תקופות קשות, ואפילו באופן ממושך, הן דבר שאני חווה שוב ושוב. תוך כדי שאני פשוט מוצף ברחמי ה' יתברך וחסדיו, מלא בהטבות ומתנות, מלא בתפילות שנענו ובדברים שביקשתי וקיבלתי, אני גם עדיין מפעם לפעם עומד מול התמודדויות מאוד לא פשוטות מבחינתי, עד כדי תקופה שאף אחד מבחוץ לא יודע עד כמה הראש שלי מורכן, ביני לבין עצמי.
 
  והדבר היחידי שיש לי להמליץ מול הקשיים האלה, והלוואי שהם חבלי משיח, הוא להרבות מאוד, כדרך חיים, באמירת תהילים יומיומית, עד כדי להגיע למצב שכבר יודעים בעל פה, ואומרים לעצמנו בשקט, בהמתנה בתחנת אוטובוס או בתור לדואר, בעת נסיעות, ובזמנים פנויים אחרים. אפשר להגיע כך אפילו לשעתיים יומיות של תהילים - רק בניצול מרווחים כאלה.
 
 
º
18/06/15 13:43
7צפיות
נשות הפורום היקרות:)
17/06/15 19:41
44צפיות
בסייעתא דשמיא
 
נשים צדיקות
אני רוצה לארגן קבוצה של 40 נשים בע"ה לשבת הקרובה הבעל"ט שיעשו 
הפרשת חלה לרפואת מישהיא שמאוד יקרה לי-שחולה במחלה ל"ע וזקוקה לזכויות רבות!!!(את השם אעביר בפרטי למי שמוכנה לעשות)
אשמח שמי שיכולה לעשות היום בערב או מחר בע"ה,
 שתשלח לי בפרטי.
תזכנה למצוות ולכל הישועות!
שנזכה לגאולה פרטית וכללית בקרוב.אמן.
כמה טיפים לחלות שבת הכי אווריריות ורכות שיש:
17/06/15 20:08
35צפיות
בעזהי"ת
 
  
  א. עזבו אתכם מכל השיטות הידניות: משתמשים במיקסר טוב ללישה, ומתחילים קודם כל בראש עיסה נוזלי - ובו השמרים + מעט סוכר דבש + מלח + נוזלי הלישה. לאחר המסת השמרים, מוסיפים 20% מהקמח, ושוב מפעילים את המיקסר עד שהעיסה הופכת לדייסה אחידה. משם, מוסיפים את כל השאר, ונותנים למיקסר להרוויח את המשכורת שלו ביושר. רק אחרי אחרי הכל, קצת לשים עם הידיים.
 
  ב. להשתמש במשפר אפייה. אפשר גלוטן ולתת באופן נפרד, ואפשר לקנות מוכן. ל'שטיבל' למשל, יש מוצר כזה.
 
  ג. להוסיף למרכיבים קורנפלור! שתי כפות לכל ק"ג קמח. אפשר יותר. גם ביצה להוסיף! אלה חלות, לא פיתות של אנג'ל.
 
  ד. למרוח בשמן את כדור העיסה המוכן לתפיחה.
 
  ה. לתת לבצק לתפוח לפחות שלשה פעמים (וכל פעם למרוח וכו'), הראשונות שעה, והאחרונה אפילו שעה וחצי. בכל פעם שלשים את הבצק בסיום תפיחה, הוא הופך להומוגני ורך יותר. יצא לי גם ארבע התפחות, ולא הצטערתי בכלל! (רק שלא תמיד יש זמן)
 
  ו. להניח בתנור קערת מתכת עם מים רותחים, למשך זמן האפייה. עוזר ליצור קרום עבה ונחמד יותר.
 
  
 
  
º
24/06/15 13:09
2צפיות
תודה. באמת יישמתי את הטיפים.
29/06/15 10:05
7צפיות
מעניין ששבוע שעבר שהכנתי חלות מקמח לבן יצא מעולה אלב כששילבתי 50% לבן ו50% מלא יצא בצק קשה ....
אני בכלל לא משתמש בקמח מלא...
29/06/15 18:25
8צפיות
בעזהי"ת
 
 
  עיסה קשה מידי, כרגיל, היא כשאין מספיק נוזלים - ובדגש על שמן. קמח מלא סופח בתוכו יותר נוזלים מקמח רגיל - ולכן כשמשנים את הרכב הקמחים, יש לשנות את כמות הנוזלים בהתאם. אני גם שם יותר גלוטן/משפר אפייה בקמח מלא, אפילו כפול.
 
  (ובעצמי רק קמח לבן. מה לעשות, החלה יוצאת איכותית יותר, ולכבוד שבת מותר להיות מושחתים קצת... ).
 
 
זוגיות
10/06/15 22:08
55צפיות
וסליחה על הבורות.
נפגשתי פגישה אחת עם בחורה והיא הצהירה על עצמה כפמיניסטית שמתפללת במניינים שיוויוניים.
סליחה על הבורות הגדולה שלי, אני לא כל כך יודע מה ההשלכות ועד כמה דבר כזה יכול להפריע במערכת זוגית (זאת פעם ראשונה שאני נתקל במקרה כזה)
אשמח לשמוע את דעתכם.
רק אומר שלא פשוט לי למצוא כשאני ברווקות מאוחרת וגם עם מספר קשיים אחרים.
אני בעל תשובה שלא עונה לתבניות של העולם הדתי / חרדי. יש בי המון רוח אבל אני לא מתפלל במנין עדין פרט לשבת. תמיד יש אצלי שאיפה להתקדם.
אני חושב על החברה הדתית לאומית כחברה שאני רוצה לגדל בה את ילדי, אבל בפועל מתחבר מאוד לחסידות ולתכנים של העולם החסידי.
בקיצור, יש בי הכל. אני מחוייב כמובן להלכה ותמיד ארצה במהלך חיי להתקדם עוד ועוד.
אשמח אם תוכלו להבהיר לי, כמי שמעורים יותר בעולם הדתי/ חרדי אם יש משהו שאמור להטריד אותי באמירה של הבחורה.
וסתם שתדעו היא נראית לי רגישה וחיובית מאוד בהיבט של פיתוח קשר שיוביל לנישואין, זאת כמובן רק מפגישה אחת, ולהומיא הנושא שאינני מבין בו.
תודה מראש
 
מניינים שיוויוניים נשמע כמו רפורמיים או קונסרבטיביים
11/06/15 15:08
51צפיות
שזה בניגוד מוחלט להלכה! והרס היהדות האוטנטית של 3300 שנה מאז מעמד הר סיני.
 
אבל, אם היא מוצאת חן בעיניך בפן האישי, אולי שווה לנסות למשוך אותה ליהדות המקורית ע"י שעורי תורה במקומות מסוימים שיתנו לה צורת חשיבה חדשה בנושא, או הדרכה מתאימה של רבנים או רבניות שמבינים/נות בנושא הזה.
º
(למעט היציאה מראש מנקודה של לשנות אותה. לא עובד).
11/06/15 21:31
24צפיות
השאלה היא עד כמה "מסוכן" לי להכנס לקשר כזה
11/06/15 21:49
33צפיות
מאוד קשה לי למצוא בת זוג (רווקות מאוחרת מאוד), שלא תבינו לא נכון אני בגישה סופר הלכתית ומקורית ונגד כל הנושא.
אבל, אם הבחורה רגישה וכו' ואני רואה בה פוטציאל. ומכיוון שאני מזהה אצלה משהו רוחני, וגם העובדה שהיא אומרת שהיא הלכתית (על אף שמכאן הבנתי שהאמירה שלה בעייתית קצת ואולי לא נוגעת באמת). אני חושב שאפשר להתפתח מכאן.
ובנינו, הדבר הזה מובן שכן הרבה בחורות ובמיוחד כאלה שלא מקבלות הסברים טובים מרבנים על שאלות אמיתיות, מרגישות שהיחס אליהם ביהדות הוא כאל נחותות יותר (ברוך שלא עשני אישה) וכו'...אני אישית ממש לא חושב כך !!!!! אבל, אם יש מישהיא שזה אולי הדבר היחיד שאני מרגיש שמפריע לי, לא כדאי לתת צ'אנס ואולי בעתיד רב שיתן הסבר טוב יכול לשנות את התמונה ?
אשמח מאוד מאוד לשמוע את דעתכם ! אני זקוק לזה לצורך קבלת החלטה
ושוב, מחר רק תהיה פגישה שניה, עדין לא התפתח קשר...
 
תגובה
11/06/15 23:26
39צפיות
למה לך לחשוש שיתפתח קשר? שיתפתח ומקסימום יגמר כלעומת שהתחיל ולא הפסדת כלום.
לשנות אותה לא בטוח שיעזור, אבל להכיר לעומק ולראות מה עמדתה בעוד שלל נושאים וגם כאלה שנוגעים לפמיניזם, כן יוכל לעזור לך לראות את התמונה יותר טוב ולדעת עד כמה יהיה אפשר "לשנות" ומה בדיוק, ועד כמה תוכל להיפגע בעתיד אם בכלל.
 
כרגע מהכרות גם של 5 פגישות אף אחד לא יפגע למעט אכזבה כדבר שבשגרה בפגישות מסוג זה.
 
לכן לדעתי חייב לתת צ'אנס ועוד אחד, ואחר כך תהיה יותר חכם לעשות את החשבונות האלה ולקבל את ההחלטה הנכונה.
פשוט לשאול אותה ישירות: מה זה מניינים שוויוניים
13/06/15 23:22
26צפיות
ומכאן לפתח את הנושא עד שתדע ברורות מה העמדה שלה כלפי ההלכה וקיומה וכלפי דברים שלא מוצאים חן בעיניה ביהדות. 
למה לא? הרי לא מעט בעלי תשובה השתנו בעקבות השפעה. מלבד זאת
15/06/15 07:43
33צפיות
אם יש חיבור, הכל אפשרי. 
ושאלה: האם לפסול מראש  למרות שהוא ברווקות מאוחרת? למה? ומה אם עוד אחת ועוד אחת פספס משום התבנית הזו שלעיתים אפשר לפצח? והיכן הרבנים שלא מסדרים לו שידוכים ראויים וטובים ורק אומרים לאו? הרי מצא אישה מצא טוב ואם טובת מראה ומידות היא, בעלת ערכים ומוסר וחיובית מכל בחינה כמעט (כי אין אדם מושלם) למה לא לנסות? למה לשלול? מי ידאג לעצב של הרווקות אחר כך?  לנשים שנותרו עם בעיה שלא נשאו? האם ימשיך לחפש עד שיתייאש ויבחר מתוך יאוש אחת שאינה כראות עיניו והעיקר שתהיה בעלת תשובה? 
אני בעד לנסות כי נשואים זו מצווה גדולה מלהיות רווק שרוצה לרצות....
תשובות
15/06/15 10:12
24צפיות
1. מדוע לפסול חיבור עם רפורמית, במידה ויתברר שהיא אכן כזו? משום שהשפעה יכולה להיות דו צדדית, ויש סיכון שדווקא המעוקמת באמונתה תשפיע זרעי כפירה על המאמין הישר. את התבנית של "שינוי העקמימות" אפשר לפצח לעיתים רחוקות בלבד. אין לטעון שהרווקות המאוחרת נוצרה עקב ויתור מראש על הסיכון לצאת עם חילוניות ומעוקמות באמונתן... כך שהבעיה הרבה יותר רחבה ופתרונה מורכב הרבה יותר מאשר לקחת את הסיכון הבלתי הגיוני הזה.
 
2. הנשים הרווקות צריכות לדאוג להתחתן, לעשות את ההשתדלות הנכונה הנדרשת לשם כך. 
 
3. ימשיך לחפש עד שיבחר מי שישרה באמונתה ומתאימה לו, שתהיה כראות עיניו.
 
4. אי אפשר להמליץ לאדם דתי להתחתן עם חילונית או עם מי שאמונתה מעוותת קשות. התקווה שימצא אחת טובה ומתאימה, גדולה הרבה יותר מהתקווה להביא לדרך הישר את הכופרת באמונה הישרה. 
 
5. הרבנים נמצאים בבתי הוראה ובתי מדרשות. הם לא עובדים באווירודינמיקה ולא בשדכנות. הם פוסקים פסקי הלכה לפי התורה שמורה לאדם את הדרך הישרה אשר יבחר בה. אין פה כללים אחידים, ובכל מקרה פוסקים לגופו.
מנסה להבין ולהביע ברשותך
15/06/15 15:03
21צפיות
1. אם כך אסור גם להיות עם בני המשפחה החילוניים שמא "המעוקמים" באמונתם יזרו זרעי כפירה וכו'...אני טוענת אם הבחור כל כך חזק באמונתו, שיסמוך על עצמו שלא "יפול". והרי, כידוע לי דתיות מתחתנות מאוד מהר ולדברי כותב הפוסט הוא ברווקות מאוחרת כלומר, מבוקר. אז חילונית או "מעוקמת" ספק אם תרצה ודתית צעירה ספק אם תרצה בחור מבוגר ומה נשאר?...
 
2. כפי שהבנתי וכתבתי לעיל, רווקה צעירה דתית תעשה זאת בוודאי אבל יש להן מודעות היום לרצונותיהן ...
 
3. ברור שימשיך אלא שככל שעולה הגיל, הבטחון יורד במיוחד בקהילה שיש לה חוקים מסויימים. אמרו לי שמגיל מסויים בקהילה הדתית/חרדית, בחורה או     גבר קשה להם למצוא זיווג טוב (טוב בעיני המסתכל).
 
4. הרי כל בעלי התשובה היו חילוניים מבית חילוני. כפי שהשתכנעו ללכת בדרך שונה מהחינוך לו התרגלו אפשר לשכנע באותה שיטה.
 
5. כידוע לי חלק מהעניין (אני יודעת את זה....) של הרבנים זה לנסות למצוא זיווג למי שאפשר גם משום שיש כאן מצווה ועזרה וגם כי חוזר בתשובה לרוב מוגבל בהכרות והדרך השונה... 
 
6. ועתה אני רוצה לכתוב משהו בלי לפגוע באיש ואנא לא לכעוס (אלא אם מאוד תרצו:) ).
בחור משכמו ומעלה,  מתחזק. התחיל לצאת עם בחורה מהממת שמצאה חן בעיניו.  דתיה בדיוק כפי שרצה, משפחה דתיה, טובת לב ומראה ושכל וזורמת, אוהבת, מעריכה ומעריצה ובת בית ומשפחה ששמה הולך לפניה ,  אשרת חיל ממש לכל דעה. מינוס לקהילה בה נמצא-לא באה מקרבם ורחוקה היא. מיום שידעו על כך לא הפסיקו לשדך לו ולשאול מה קורה בין אם זה הרב או חבר אחר מהקהילה והוא הבחור אומר: "לא תודה כבוד הרב, לא תודה חבר או פלוני ...שידכו לי משהיא ויש לי משהיא ואני מנסה משהיא ואם ילך טוב ואם לאו אודיע...." עד שהפסיק....נפרדו בלי שום סיבה מוצדקת. למה עזבת? שואלים. אין מענה ולא כלום. לא מצא בה רבב. האם בכתה מרוב צער והמשפחה כולה לא הבינה (ושיהיה ברור המשפחה לא דתית ממש וחלקם אתאיסטים). והתמיהה הגדולה שביום בו נפרדו גם פסקו הטלפונים של נסיונות השידוך והשאלות והרוחות נרגעו.
מה ההסבר לכך? היכן כל מי שניסו לעשות למענו כשהייתה בחורה מושלמת לא מתוך המגזר? 
 
 
 
מנסה לענות לשביעות רצונך
15/06/15 15:54
17צפיות
1. החילוניים אינם מעוקמים כמו הרפורמים והקונסרבטיביים, שטוענים בעקמימות שהם שומרי מצוות הדת היהודית.
החילוניים לא טוענים שהם שומרי מצוות הדת היהודית. הם יודעים שהם לא שומרים שבת, לא מניחים תפילין, לא שומרים טהרת המשפחה - כל אחד כפי מה שהוא לא שומר. הם לא מעקמים את הדת...
מי שהיה חילוני והפך לשומר מצוות יודע את הדעות החילוניות ואת מה שגרם לו לשמור מצוות, והוא יכול להיות בקשר עם בני משפחתו כראוי. וגם את אשתו הרפורמית אינו חייב לגרש, כי קשר דם שכבר קיים, ההתייחסות אליו שונה לחלוטין מאשר קשר שטרם נוצר. כאן לוקחים את הסיכון, כי זו משפחה, יש אהבה, מצוות כיבוד הורים, ויש קשר נישואין שאסור לפרקו ללא סיבה אמיתית. אין כללים אחידים, וכל מקרה נבחן לגופו. 
לגבי הבחור שיסמוך על עצמו שלא ייפול - א. מי אמר שהוא כל כך חזק באמונתו? אולי הוא עוד צריך להתחזק? ואם הוא חזק, מה גורם לו להתעניין בנישואין עם רפורמית?... ב. כבר הורו לנו חז"ל שלא יסמוך אדם על עצמו עד יום מותו. היצר הרע אורב להכשילו בכל עת ובכל שעה ובכל גיל, ויש להיזהר ממנו כנחוץ. מה זה כנחוץ? כל מקרה לגופו. 
בחור שעבר מהעולם החילוני לעולם הדתי, צריך לחפש אשה דתית. כמו שהוא עבר, יש נשים שעברו בגילו מהעולם החילוני ורוצות להתחתן. ויש גם נשים דתיות לא מעטות שהתעכבו ולא נישאו, והן מתחתנות עם חוזרים בתשובה. נשאר גם נשאר, והוא צריך רק אחת מתאימה.
 
2. שאלת מי ידאג לעצב של הרווקות אחר כך, לנשים שנותרו עם בעיה שלא נשאו. אז עניתי שהן צריכות לדאוג לעצמן. הבעיה שלהן אינה מבחר השידוכים, אלא בעיה עם עצמן. שיטפלו בה, מי צריך לטפל בהן? לגבי נישואין, יחפשו מישהו עם בעיה מתאימה זו או אחרת (כותבת לך מבוגרת עם בעיה שלא נישאה בשנית ומטפלת בבעיות שלה. ויודעת שהרבה נשים מבוגרות עם בעיות מפחדות בכלל להתחתן, אבל מתעקשות לקרוא לפחד הזה בשם אחר...).
 
3. מי שהיה בעולם החילוני ועבר לדתי, אינו צריך להיות צמוד לקהילה עם חוקים. החוקים החברתיים של הקהילות אינם חלים על מי שבלאו הכי מלכתחילה לא עומד בכללים. אז הכל בהתאם לנתונים. זו טעות להיצמד לקהילה ולחשוב שהוא צריך לציית לחוקים שהוא לא מתאים להם. גם הקהילה לא חושבת שהוא עם אותם נתונים של בניה שנולדו בה. אם לא יבין את טעותו, יש סיכוי שירד לו הביטחון העצמי. ככלל, הביטחון העצמי דווקא אמור לעלות עם הגיל ולא לרדת, כי אדם יותר ויותר מכיר את עצמו ויודע מי הוא.
אם חוזר בתשובה בכל קהילה שהיא, שואל גדול בתורה וצמוד להנחיותיו, דרכו תצלח מאוד והוא לא ייכשל. הבעיה עם אלה שלא שואלים אלא "יודעים". 
כל אשה מבוגרת בכל קהילה - גם חילונית - קשה לה למצוא בעל. כנ"ל גם גבר. אז מה יעשו? יחזירו את הגלגל אחורה? יתחתנו עם מישהו שדעותיו מעוותות? עדיף שאשה חילונית תתחתן עם גבר מכה כי קשה לה למצוא בעל? עדיף שגבר חילוני יתחתן עם אשה שמקללת אותו ופוגעת בו כי קשה לו למצוא אשה? כך גם חוזר בתשובה לא צריך להתחתן עם רפורמית רק בגלל שקשה לו.

4. כל בעלי התשובה שהיו חילוניים ונשארו בעלי תשובה - זכו. אבל לא כל חילוני זוכה, לצערנו. אז כפי שהם השתכנעו לעזוב את החילוניות, כך רבים מהם לא השתכנעו. לכן הסיכוי לשכנע הוא כמו היחס האחוזי בין החילוניים לבין בעלי התשובה באותה שכבת גיל. בקיצור - סיכון גבוה מידי. 
בכל אופן, עדיפה חילונית שמכבדת מאשר רפורמית שאמונתה מעוותת. החילונית, כפי שציינתי, יודעת שהיא לא מקיימת את מצוות הדת היהודית.
 
5. לי ידוע דבר אחר לגמרי - שפוסקי הלכה תפקידם לפסוק הלכה. מנהלי מדרשיות תפקידם להחזיק שדכנים במדרשה או להפנות לשדכנים. מגידי מישרים תפקידם לתת הרצאות ביהדות. וכל אחד צריך לעשות תפקידו ואסור להתבלבל ביניהם. לכן מעתה, לא נאמר "רבנים", אלא את ההגדרה הספציפית של הרב, כדי להבין על מה מדברים.
אגב, רבנים שמנהלים ישיבות לחוזרים בתשובה בהחלט עוסקים בשידוכים בינם לבין החוזרות בתשובה במדרשיות. אכן כן, כדברייך. והם גם מדריכים את חניכיהם בכל מקרה לגופו איך לנהוג עם השידוך, וגם מביאים אותם לשמוע דעת גדולי ישראל איפה שנחוץ. (השאלה אם החניכים שומעים...).
לכן, שאלת איפה הרבנים? כל אחד במקום הראוי לו, עושה עבודתו. 

6. לא רוצים לכעוס, רק לאהוב, תמיד. 
את כל השאלות שאת שואלת לגבי הבחור, צריך לשאול את הבחור. אין פה איזה "כלל חרדי" או "חסידי" שהבחור ציית לו, לכן אף אחד מלבדו לא יכול לדעת מדוע נפרד מהבחורה איתה יצא. בהחלט אפשר להבין את הצער של הבחורה והמשפחה, כאשר הוא אינו נותן להם סיבה להפסקת הפגישות. עם זאת צריך לזכור, שגם במקרים שבחור אומר את הסיבה, זה לא מקטין את הצער של המשפחה והבחורה.
את השאלות לגבי כל אלו שניסו לשדך לו, צריך לשאול אותם. מניין לנו לדעת איפה הם? אולי הבחור מכיר אותם, ויכול לתת לך את כתובתם, וכך תדעי איפה הם.
לעניות דעתי, את מפרשת לפי ראות עינייך סיטואציה שהפרטים בה בכלל לא מוכרים לך לאשורם, כמו ברוב הסיפורים העוברים מפה לאוזן. 
את מכירה את כל הסיפורים על החרדים שלא הלכו לעשות אולטרסאונד ובדיקות מעקב, ולא חיסנו את ילדיהם, ובסוף מתברר שהם כן עשו וכן חיסנו, אבל הכתב לא התעניין בזה כל כך, אלא החליט עפ"י ראות עיניו?
וסליחה על הבורות שלי, היכן כתוב ואם כתוב, מדוע-יש
15/06/15 07:55
28צפיות
איסור נגיעה עם בחורה שאוהבים וכוונתי היא לנגיעה כלומר, יד. לא מדובר באינטימיות. מדובר בשלום, בנגיעה גם לא מכוונת למחשבות אלא חיבה או סתם מתוך כבוד האדם (מעליב שנרתעים ממך כאילו אתה מצורע. זו דעתי)  הרי, לנגוע מקרב. האיפוק גורם לעינוי ורצון מוגבר. סתם שאלה מסקרנת וכאדם חילוני מסקרן. 
תודה לעונים ולסובלניים.
זה כתוב בהלכה היהודית
15/06/15 10:28
34צפיות
שאסור לנגוע אפילו באצבע קטנה שלה. 
בחורה שאוהבים צריך לקדש כדת משה וישראל, ואז ייגע במה שהוא רוצה. 
 
כבוד האדם הוא שלא ייגעו בגופו אפילו לשם מחוות שלום. יש מספיק מחוות שלום שמכבדות את האדם הרבה יותר מאשר נגיעת יד. 
נגיעת יד מבטאת אינטימיות ברורה, ואין כבוד האדם שיברכוהו לשלום ע"י פעולות אינטימיות...
 
להרגיש עלבון זה פרשנות הנובעת ממושגים והרגלים. אפשר ללמוד מושגים ולשנות הרגלים, ואז אין שום עלבון מהימנעות מנגיעה במהלך מחוות שלום. הבנה של האיסור (אני מסבירה אותו לכל מי שמבקש לנגוע...) מועילה למנוע כל הרגשה ש"נרתעים ממך כאילו אותה מצורע". גם זו הרגשה שנובעת מפרשנות. כאשר אני נמנעת מלאפשר לגבר שאיני נשואה לו לנגוע בי מכל סיבה שהיא, זה נובע מכבוד לעצמי ולו גם יחד, כאדם יציר אלוקים. 
 
היכרות עם תרבות מסורת האבות מכבדת כל חילוני שלא חונך אליה. להכיר את התרבות המסורתית זה מינימום נורמטיבי.
ומניסיוני - רוב החילוניים דווקא מכירים, ואפילו עושים את העבודה בשבילי, ומסבירים לגבר שמנסה ללחוץ את ידי. כמובן הם ואני מסבירים בחיוך ובהומור, כדי להנעים את ההסבר. 
משל למה הדבר דומה? בתרבות האתיופית אין אומרים את המילה לא, מטעמי של צניעות ונימוס. אז אפשר להכיר תרבות זו ולדעת מה יוצא אתיופיה אומר לך כשהוא אומר כן ואיך להבין ממנו סירוב או הסתייגות, ואפשר לפרש התנהגותו עפ"י תרבותך ולהאמין שהוא עושה ממך צחוק - אומר כן אבל מתכוון לא...
לימוד בישיבה - עזרה
09/06/15 16:03
78צפיות
שלום לכולם,
אני חדשה כאן...ניכנסתי לפורום על מנת לקבל מעט תמיכה.
אחי הגדול חזר בתשובה לפני 4 שנים.יש לציין כי אנו משפחה מסורתית.
במהלך שירותו הצבאי היה הולך להתארח בשישבת בישיבת ״אש התלמוד״ בירושלים.
לפני מספר שבועות הוא השתחרר מהצבא והודיע לאימי כי הוא הולך ללמוד בישיבה..
מאז חרב עולמה של אימי, היא בדיכאון עמוק לא מפסיקה לבכות וזה משפיע על מצבה הבריאותי שגם ככה לא מדהים.
אשמח לשמוע את דעתכם...מה אפשר לעשות במצב כזה? האם אתם מכירים את הישיבה?
כיצד ניתן להחזיר את הילד הביתה?
האם כל מה שיש כלפי הנושא, הוא להחזיר את הילד הביתה?
09/06/15 20:24
61צפיות
בעזהי"ת
 
 
  תהליך חיפוש עצמי, הוא חלק בלתי נפרד מהבגרות הנוירו-פלסטית של אדם בריא בנפשו ובגופו. התהליך הזה יכול לקבל ביטויים רבים, מהם נכונים יותר ומהם נכונים פחות - אבל היות וביסודו הוא אמור להתרחש, הדרך להתמודד אינה בנסיון לבלום את המאפיינים האישיים של החיפוש הזה - כפי שבאים לביטוי אצל אחיך. צריכה להיות הכלה, וצריך להיות כאן נסיון לכוון. למשל: לקבל את היותו חוזר בתשובה, על צביון החיים השונה שיש לבחירה הזו, אבל לדרבן אותו לרכוש השכלה גבוהה ומקצוע ראוי - כחלק מהיותו אדם חרדי.
 
  בימי שישי, בשעות הבוקר, אני לומד בבית מדרש עם חוזר בתשובה ותיק, שבהשכלתו ועיסוקו הוא פרופסור למחקר גנטי באחד ממרכזי הרפואה החשובים ביותר בישראל. הוא בן אדם בריא נפשית וגופנית, ברוך ה', מאושר בחייו, בעל משפחה לתפארת, ומעמד כלכלי מבוסס. ומה רע, אם כן, בכך שאת כל אלה הוא בחר לעשות כחוזר בתשובה, ואילו הוריו בחרו לעשות את דרכם שלהם באורח אחר?
 
  הקשר עם המשפחה וההצלחה האישית, אם כן, הם העיקר בעיני. לא 'להחזיר את הילד לבית'. יוצאי צבא בגיל שלו יוצאים למוצ'לרוס באנדים, לפעמים גם שנתיים שלמות. מותר גם לצאת למוצ'לרוס במקומות אחרים - כל עוד אין בכך הרס עצמי!
º
כייף לקרוא
09/06/15 21:51
15צפיות
תגובה לשאלתך
09/06/15 23:15
40צפיות
בשורה התחתונה העדיפות היא כן להחזיר אותו הביתה.
אנחנו משפחה מסורתית שגדלה על חינוך מסורתי ולכן זה מקובל ללכת בדרך הדת, לשמור שבת וכיוצא בזה, אבל המעשה של לימוד בישיבה קיצוני לנו מידי.
אני שוב מציינת כי אנחנו לא מתנגדים להיותו אדם דתי, אלא מתנגדים להקצנה שחלילה תגיע בהמשך ללימודי הישיבה.
הוריי מכבדים את החלטותיו למרות שאינם מסכימים איתו והתחילו גם הם לשמור שבת על מנת לכבד את בנם ולתת לו הרגשה נעימה וטובה יותר.
קיים חשש ופחד גדול בבית שמא לימודי הישיבה יובילו למקום קיצוני - למקום של נתק עם המשפחה שלא מספיק ״מקפידה״,  הזנחת הקריירה העצמית ...
אחי בעל תעודת מהנדס אלקטרוניקה. הוא למד שנה וחצי לפני שהתגייס לצבא מדובר בבחור עם ראש על הכתפיים שאיבד את דרכו..
הוא מחפש שידוך ושם נאמר לו כי יישדכו לו מהר אך מה שקורה בפועל קצת שונה, מדברי הרב רק לאחר שנתיים וחצי - שלוש מתחילים לנסות לשדך ובזמן זה הוא לא יעבוד ולא יתקדם הלאה בחיים שלו.
אנו מפחדים לעתידו ..
ואם הוא היה עושה כמו חברי היקר נ.?
10/06/15 22:09
42צפיות
בעזהי"ת
 
 
 
  היה עתודאי. סיים תואר במדעי המחשב, ושירת קבע בממר"מ, עד שהשתחרר בתחבולה מסויימת. עבד חצי שנה בהייטק, משכורת מאוד גבוהה אגב, אבל כל זאת כדי לממן לעצמו טיול ארוך ארוך בדרום אמריקה - יצא לפני יותר משנה, ואין לי מושג אם הוא  כרגע בבולביה או בצ'ילה. שיעשה חיים, ויהיה לו לבריאות.
 
  והנה במילים קצת יותר ציוריות, אשר כתבתי לעיל. דברייך מאוד מרגיעים! באמתחתו נמצאת השכלה גבוהה ויכולת הכנסה מאוד מכובדת. אני מבין שזה מלחיץ שהוא 'מתחרפן', אבל המהלך לכך לא אמור להיות בנסיון לבלום את בחירתו, אלא לוודא שהוא יעשה אותה באופן בריא - גם אם עבודתו העתידית בהייטק, בעזרת ה', תהיה בלובשו מלבושים חרדיים.
 
 
אין ספק שאתה צודק
10/06/15 22:47
32צפיות
אתה לגמריי צודק.
הבהלה חסמה את עניינו מלראות את האור בדבר.
אין ספק שניתן לשלב בין עבודה לישיבה אך רק צריך לדאוג לכך.
תודה שהארת את עיניי ונתת מענה לשאלתי.
שתזכה למעשים טובים, אריכות ימים ואלפי תודות, כן ירבו.
קודם כל: תודה!
11/06/15 21:27
30צפיות
בעזהי"ת
 
 
  שנית, הייתי ממליץ לקנות לו כמתנה, את שני הכרכים של הספר "מקום שבעלי תשובה עומדים". הספרים הללו נכתבו בידי חוזר בתשובה ותיק, וקיבלו הסכמה מגדולי הרבנים בציבור החרדי. הם עוסקים בהדרכה מפוכחת ומעשית לבניית אורח חיים בריא ויציב לחוזר בתשובה - ונוגעים בכל הנקודות החשובות, כולל החשיבות בעבודה טובה ומסודרת כבסיס הכרחי לבית חרדי.
 
  קישור מצורף:
 
11/06/15 08:50
19צפיות
עשית לי חשק למוצ'לרוס :)
האם התכוונת לישיבת "אש התורה" ?
09/06/15 23:25
55צפיות
אם כן זו ישיבה מאוד טובה, חובקת עולם ועם ראש מאוד פתוח. (אני הייתי קשור בזמנו לסניף שלה בארה"ב בלוס אנג'לס וממליץ ממש בחום) .
 
לגבי "להחזיר את הילד הביתה", אז הוא כבר בבית (של היהדות ובורא העולם), וזה ממש, אבל ממש לא סותר את הבית הביאולוגי שלו. נהפכו, הוא ילמד בישיבה כיבוד הורים ודרך ארץ כלפיהם פי כמה יותר ממה שהיה לו לפני כן, ואמא שלך רק תרווה ממנו הרבה יותר נחת בעתיד הקרוב.
 
כך שאל תהיי יותר מדי מודאגת,
ואם ירצה ה' בקרוב אצלך.
 
 
 
 
תגובה לשאלתך יהודי פ ש ו ט
10/06/15 22:54
41צפיות
שלום לך,
בהמשך לשאלתך אינני חושבת כי מדובר בישיבת אש התורה. ישיבת אש התלמוד ממוקמת בשכונת בית וגן בירושלים לעומת אש התורה.
 
אמן ואמן! כל שברצוני הוא בסה״כ הצלחתו כי בסופו של דבר הצלחתו היא הצלחתי ולא משנה הדרך.
רוצה שהוריי ירוו  מאיתנו ילדיהם נחת.
המון תודה על תגובתך היא הועילה לי מאוד.
עוד מבט -
13/06/15 23:29
28צפיות
הילד כבר לא יחזור...
הוא נגמר מזמן.
הוא בן 23. הלך הילד מזמן!
 
ברור שאפשר לקרוא לבן "ילד" גם כשהוא בן 80. זה לא העניין. 
העניין הוא שכל המשקפיים שלכם הם דרך "הילד". מאוד סביר שכשתסירו את המשקפיים האלה ותרכיבו אחרות, החושך ייעלם מהעיניים והדמעות יתאדו.
 
דבר נוסף - אתם מפחדים שהוא יקצין, דואגים לעתידו.
מה דעתכם לפחד ולדאוג מדברים כשהם יקרו, ולא כל עוד הם לא קורים? ואם הוא לא יקצין? ואם עתידו יהיה ורוד וסוגה בשושנים?
רק אז אמא שלך תבין שהבכיות שלה היו טפשיות? למה לא לנסות להבין כבר עכשיו? דברי איתה, ותגידי לה אין לך סיבה לבכות מעכשיו, תבכי כשתהיה סיבה. כרגע ה"ילד" במצב מצוין (כמו ששיקפו לך בתגובות הקודמות), ומה שהכי חשוב כרגע זה להיות חברים שלו ולא מבוהלים מעתידו. 
º
21/06/15 17:00
3צפיות
אשמח לעצה / דעה / המלצה...
02/06/15 10:21
78צפיות
שלום לכולם!
אציין למען ההגינות, שאני בחורה שחיה חיים חילוניים,
עברתי כמה דברים בחיים ובשנה האחרונה, אני מוצאת את עצמי
יותר ויותר מחפשת תשובות ושקט...
תמיד ראיתי בדת דבר יפה וחכם (ברוב המקרים),
אני מרגישה שאני הולכת ומתקרבת לסוג של התחזקות.
לאחרונה, יש משהו אחד שמאוד התחיל להציק לי ואני מחפשת דרך לתקן אותו,
יש על גופי מספר קעקועים שאני מצטערת שעשיתי (בגלל האיסור בדת),
הייתי מאוד רוצה להסיר אותם, אבל זהו תהליך יקר מאוד...
רציתי לשאול, האם יש גופים שיכולים לעזור לי בזה?
לעזור לי לממן חלק מההוצאה הכספית הזו כדי שאוכל לעשות את זה?
תודה רבה למי שקרא, אשמח לכל עזרה / המלצה / הארה...
ובבקשה, בלי לשפוט אותי... עשיתי אותם כשהייתי הרבה יותר צעירה...
מאז, הרבה דברים השתנו.
שלום לך!
02/06/15 11:19
46צפיות
בס"ד
 
ברוכה הבאה לפורומינו:)
 
שמעתי על גמ"חים שעוזרים בזה. תחפשי בגוגל...
 
בהצלחה !
 
º
תודה רבה לך! בהחלט אחפש...
02/06/15 12:49
20צפיות
תגובה
02/06/15 17:52
57צפיות
הנה לך מכון שמבצע הסרת קעקועים במחירים מאד נוחים
לאלו שחפצים להסיר במיוחד מטעמי דת ..
 
 
אם תצרי קשר עם הרב שמנהל את האתר הבא ויגיד לך
להגיע לשם בשמו, יש מצב שתקבלי הנחה נוספת .
 
 
אורלנוער-הרב רביד נגר .
 
בהצלחה רבה ..
º
המון המון תודה!!!!!
03/06/15 15:31
21צפיות
בשמחה רבה. : )
03/06/15 18:29
39צפיות
המון הצלחה וישר כח על הרצון להתקדש
ולהרגיש יהודיה כשרה גם מבחינה חיצונית, אף על פי
שמבחינה הלכתית כפי שידוע לי אמנם יש איסור מן התורה על
עשיית קעקוע,אך בדיעבד אם כבר נעשה אין חיוב להסיר אם לא מדובר
בקעקוע עם בעיה של צניעות (דמות אשה לא צנועה) או אולי סמלים של עבודה זרה .
 
אולי הבקיאים ממני יוכלו להביא מקורות לכל זה .
 
כל טוב .
כדאי לברר הלכתית -
06/06/15 22:55
36צפיות
תתקשרי לבית הוראה בטלפון, כי עד כמה שידוע לי לא פשוט מבחינה הלכתית להוריד את הקעקוע, כי חוזרים על השחתת העור שהיא האסורה.
הפעולה אסורה, ולא הימצאות הקעקוע כבר על העור, לאחר הפעולה האסורה.
כך שיש לשאול לפרטים, מה מותר, מה אסור, מה טוב ומה שגיאה.
 
אף אחד לא שופט אנשים שעושים קעקועים בגלל שמקובל בחברה, והם לא יודעים על האיסור ההלכתי או לא מבינים את הקשר בינו לבינם. 
אני רק רוקדת משמחה שהבן החילוני שלי העדיף לוותר על קעקוע כי אמרתי לו שזו עבירה על ההלכה. זה בכלל לא מובן מאליו שהוא לא עשה קעקוע!
חזרה בתשובה
01/06/15 14:24
130צפיות
גם אנחנו התחלנו לחזור בתשובה (כחודשיים) 
לפני כן היינו מבלים המון בעיקר בשבתות, מצד אחד זה יהיה חסר בקיץ כי בשאר הימים עובדים ולומדים ואין זמן לטיולים.
מצד שני גילנו עולם אחר שלו יותר ולא לחוץ וזה טוב מאוד.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
º
ברוך הבא.
01/06/15 18:21
28צפיות
יישר כח, המון בהצלחה לכם בהמשך הדרך!
01/06/15 19:00
44צפיות
לגבי מה שכתבת שגיליתם על השבת, מזדהה מאד! ועל זה אמרו חז"ל: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה"
º
קצת פרסומת ......
01/06/15 19:42
24צפיות
º
חחח פירסם בצורה שמשתלבת עם הפורום
02/06/15 08:51
19צפיות
º
תספרי לי מה הסוד שלך?
02/06/15 11:21
23צפיות
בקשר לחרם שהוא רק על רקע דתי
28/05/15 14:15
102צפיות
נראה לי שיש לא מעט רבנים חרדים שהם בעד להחרים יהודים שעושים עבירות של חילול השם כמו זמרים שבהופעה שלהם אין הפרדה בין גברים ונשים, ולפי דעתי, חרם כזה עלול לגרום לאנשים שלא להעדיף את חלק מהרבנים החרדים, אז מה מחפשים בעם היהודי? פילוג או איחוד?
אז השאלה שלי היא באם בנושא הזה האמונה שלכם אחרת ממני, מה הסיבה הטובה של החוזרים בתשובה בתהליך היותר מתקדם שלהם להסכים עם הרבנים החרדים בחרם מסוג כזה?
כי אני באופן אישי בלי נדר נגד חרם כזה.
אני מבקש שהדיון הזה יתמקד בעניין ההלכתי בלי קשר לרבנים החרדים, אני רשמתי את עניין הרבנים החרדי רק כדי להסביר את המצב ולא בשביל דבר רע.
 
אני קצת מוצא סתירה בין ראשית דבריך וסופם.
29/05/15 00:16
50צפיות
בעזהי"ת
 
 
  אתה פותח בחשש שאנשים יגלו ניכור כלפי רבנים חרדיים שנוקטים בצעד של חרם, ומסיים ברצון לדון בהיבט ההלכתי של הדברים. אם אנחנו מגיעים בדיון ההלכתי הטהור לאמירה שיש להחרים עושי מעשים כאלה ואחרים (יש כאן לא מעט הלכות פסוקות בנושא, מסורת של מאות דורות יהודיים ומעשים שהיו בפועל), אז מה הרלוונטיות של ניכור כלפיהם? האם בגלל ניכור נשמוט את ההלכה? ואם כן, אז מה זה משנה ההיבט ההלכתי של הדברים?
 
º
אני לא בדיוק הבנתי למה אתה התכוונת?
29/05/15 00:22
29צפיות
תגובה
29/05/15 10:53
43צפיות
נראה לי שאלישיר התכוון, שאם אתה רוצה לדון בהיבט ההלכתי של הדברים, אתה חייב לנתק את עצמך ממה יגידו החילונים ואיזה רגשות יהיו להם בקשר לרבנים. יש הלכה, ויש הרגשה (הרגשה שלי, שלך , שלו), ואם נרצה לפסוק הלכה תוך התחשבות בכולם, יצא לנו תוהו ובוהו שלא יחזיק, אם בכלל יצא משהו.
אז לפי דעתי
29/05/15 21:53
52צפיות
אם רוצים לחיות בשלום עם שאר האנשים, צריך להתפשר.
לי נראה שיש דברים שמי שחוזר בתשובה בדרגה מתקדם רוצה בחלקו לעשות גם לפי החומרה המותרת ולא רק מעיקר הדין.
האם לפי דעתכם החוזרים התשובה בדרגה המתקדמת,  מאמינים שהדרך של הדתיים שלא חרדים לא נכונה?
כי למשל, לא יצאתי לקרוא ואו לשמוע על אף רב שחובש כיפה סרוגה שקורא להחרים את הזמרים שלא רוצים בהופעה שלהם הפרדה בין גברים לנשים.
אז לפי דעתי הנושא של איך להתנהג לפי ההלכה הוא מורכב מאמונות אחרות.
במיוחד שעדיין יש לא מעט שוני בין דתי במיוחד דתי לאומי, לבין מי שגאה להיות חרדי.
למשל כמו קריאת ההלל עם הברכה שלה ביום העצמאות למדינת ישראל.עם תספורת וגילוח ביום הזיכרון לחללי מערכות צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, החל משעות הצהריים לכבוד יום העצמאות של מדינת ישראל.
וכמו למשל בפוליטיקה, העדפה להצביע למפלגת הבית היהודי מאשר למפלגות ש גאות להיות חרדיות.
אז מה דעתכם בנושא הזה? אתם החוזרים בתשובה?
 
 
הערה
30/05/15 21:18
29צפיות
בקשר למשפט
"העדפה להצביע למפלגת הבית היהודי מאשר למפלגות ש גאות להיות חרדיות"
התוספת למשפט הזה היא
כי נראה לי שמפלגת הבית היהודי גם מקבלת תמיכה מהרבנים של הציבור הדתי לאומי.
תגובה
31/05/15 10:59
44צפיות
זו דעתך האישית, זכותו של כל אחד לחשוב מה שהוא רוצה.
אתה שאלת על החרם ואם הוא מוצדק, וענינו לך שיש לו הצדקה לפי גישה פלונית.
וכן יש כמה דרכים של גישות בתורה ולא אנחנו נקבע מה יותר מתאים למי ומתי, אתה תבחר לך מה שמתאים לך, וזה שישנם כמה גישות לא אומר שמישהו טועה.
º
ֻ
31/05/15 20:46
6צפיות
כשאתה מדבר על חרם על זמר
06/06/15 23:24
45צפיות
אתה מתכוון לקריאה של גדולי התורה לא לקנות דיסקים של זמרים שיש להם הופעות מול קהל מעורב?
אם כן, צריך להבין שהופעה עבור קהל מעורב היא החטאת הציבור בעבירה על התורה, והקריאה לציבור היא לא לתמוך כלכלית במי שמחטיא את הציבור (להחרים ולא לקנות את הסחורה שלו, שממנה הוא מתפרנס, כדי שלא ישתלם לו להחטיא את הציבור לפרנסתו).
 
אנשים שעוברים מהעולם החילוני לעולם היהדות ("חוזרים בתשובה") רוצים את תורת האמת, ולא תורה משודרגת קצת לפי הנוחיות או הדעות הפוליטיות (או הדעות האישיות, או בגלל עיוות שהתפתח במשך הדורות לזוויות מחרידות משיטתו השונה של מנהיג רוחני גדול בתורה).
אין פילוג בעם מכך שקבוצות שונות שומרות את התורה בצורות שונות, וגם לא מכך שחלק גדול מהעם לא שומר כלל את רוב התורה. אנו עם אחד וכולנו אחים.
תלוי גם למה אתה קורא פילוג. לאי הסכמה? זה ממש לא נורא בין אחים, שלא מסכימים על הכל. זה לא פילוג.
 
לכן מי שרוצה תורת אמת יסכים מאוד שהציבור צריך להתרחק מקנייה אפילו ביום חול בחנויות שמחללות שבת (החרמה כלכלית של חנויות מחללות שבת), ומקנייה של מוסיקה של זמר שמחטיא את הרבים בחוסר צניעות. לכן הוא מסכים מאוד עם דעת הרבנים שקוראים לציבור להחרים תופעות כאלה ולהילחם בהן מלחמה כלכלית כזו.
אני הבנתי
08/06/15 01:09
20צפיות
אבל דעתי בנושא הזה כמו שאני רשמתי בתחילת אשכול זה לא השתנה.
מדיטציה יהודית.
31/05/15 02:06
66צפיות
אולי אתם יודעים(במקרה) איפה יש בירושלים שיעורי מדיטציה יהודית לנשים???
מחיפוש שהעלתי בגוגל מצאתי מישהו בשם ד"ר אופיר נתן אלב מעבר לזה...
 
 
מנסה לענות
10/06/15 21:01
22צפיות
ומראש מתנצל על בורותי כיוון שלא בטוח שהידע היהודי שלי עומד בדרישות הסף של הפורום (; 
אמנם לא יודע על מקום ספציפי אבל :
אני חושב שחב"ד יכולים לעזור ואולי אפילו הרב הספציפי הזה
 
מעבר לכך גם אני התעניינתי (בעיקר מצורך רפואי כלשהו בהתמודדות):
מצאתי ספרים שאני יכול להמליץ : 
מדיטציה וקבלה של הרב אריה קפלן
להבת אש קודש של רון וקס (בעיקר לגבי העבודה בחסידות פיצ'סנה)
 
ואולי אולי גם כאן תוכלי לקבל תשובה : http://dimyonovea.com/
 
 
 
 
º
תודה רבה!!!
14/06/15 11:35
9צפיות
שלום לכלם-שאלה
27/05/15 14:13
155צפיות
  האם כלכם חזרתם בתשובה?
 בכנות,  איך אתם מרגישים?
פוחדים? מרוצים? שבויים? שונים? מנותקים?
אני אימא לילד שאבד לי :(
ברוכה הבאה.
27/05/15 21:01
61צפיות
בעזהי"ת
 
 
  יש לי כבוד רב אלייך באמונתך הנוכחית ובצביון חייך הנוכחי. נכון, אני רואה את עצמי מהמסד ועד הטפחות באמונה היהודית, וטוב לי מאוד בדרך הזו, אבל זה בסך הכל מאוד הגיוני להתקשות להאמין בא-להים, בטח להעמיס על עצמנו אורח חיים מורכב ודורש - כמו אורח החיים היהודי.
 
  אז אנחנו אחרת ממך, ואת בסדר גמור, וברוכה הבאה. מקווה שדרך הפורום יהיה עזר, לגשר על הפערים בינך ובין בנך.
 
 
תודה אלישיר אבל כבר לא מאמינה שזה יקרה ואני אשמה
28/05/15 00:20
62צפיות
שלא עצרתי אותו מלכתחילה. רציתי להיות האם הפתוחה שנותנת חופש בחירה לילדיה ואני מרגישה שטעיתי. הוא היה ילד שמח עד שנכנס לעולם אחר משלו...עשיתי הכל כדי שיהיה לו טוב בדרך שבחר אבל הוא מתרחק מיום ליום ולמען האמת, לא רואה שטוב לו. משום בחינה. לאימא, קשה מאוד. מחבר הפך לעובר אורח בבית. רגזן, חרד, כל צעד ודבר אסור. לכן שאלתי אם יש עוד כאלה ואיך הם והוריהם מרגישים.
אני רוצה קצת להרגיע אותך ולהראות לך כל מיני פרופורציות
28/05/15 18:22
46צפיות
כדי לשנות את החשיבה שלך, שהיא בכללים ובקבוצות וגם יש בה מימד קצר טווח ופטאלי.
הכל נראה אחרת לגמרי כאשר את ממשיכה להיות פתוחה, וממשיכה להיות חברה, ורק מוסיפה הסתכלות אחרת, וגם יעילה הרבה יותר, על הדברים. 
 
כל מקרה ואדם הוא לגופו. אין שטנץ של "חוזרים בתשובה" ו"חזרה בתשובה". הסיפור של הילד שלך הוא של הילד שלך, ואי אפשר להסתכל נקודתית על המקום שבו הוא כרגע, ועל המקום שבו אני ואחרים כרגע. 
אני בת 52, ההורים שלי היו אויבים שלי מהיום שנולדתי, עברתי טיפולים פסיכולוגיים מרגע שברחתי מביתם (באמצעות חתונה בגיל צעיר מאוד) ועד היום, ולמרות שהם חילוניים ופרועים מבחינה מוסרית, הדבר האחרון שהפריע לנו היה החזרה בתשובה שלי. פשוט, כל דבר אחר הפריד בינינו עוד קודם לכן. למדתי יהדות כעוד תהליך מאינסוף תהליכים של חיפוש עצמי שעברתי כל חיי. עברתי לקהילה החרדית בגיל 30. האם את רואה איזו שהיא דרך להשוות בין הסיפור שלי לסיפור של הבן שלך? ממש לא. 
 
אבל אין לי נתונים כלל על הבן שלך. אז אמציא אותם עפ"י הבנתי, רק כדי להסביר. ואח"כ אפשר יהיה להתאים את ההסבר לנתונים הנכונים שתציגי.
אז לפי השערתי, הבן בן 18, חי בביתך. אין לי שמץ של מושג איך הוא נחשף ללימודי יהדות ולמה נתפס אליהם. אך אני משערת שזה לא הרבה שנים אלא תקופה של מכסימום שנתיים.
אז בתקופה כזו הוא עדיין מתגבש, ועדיין לא ברורה לו הדרך הנכונה. הרבה בלבול יש בהתחלה, וזה מתבטא בפחד מפני האולי-אסור-כי-עדיין-לא-ברור, וניסיון לאסור כמה שיותר מתוך צורך במסגרת ברורה. ככל שלומדים יותר, ונחשפים לידע הברור מה אסור ומה מותר, ובעיקר לכרך החמישי הלא כתוב בשולחן הערוך - של מה נכון ומה מתאים ומה לא נכון ולא מתאים - פוחתת החרדה והעצבות, ונהיה אדם יותר נינוח ורגוע. את זה בהחלט אפשר ללמוד מניסיונם של הרבה עוברים מהעולם החילוני לחרדי, מכל הסוגים שלהם. יש תהליך בירור שנמשך כמה שנים. 
 
מצד שני יתכן שכרגע מתפרץ משהו שהיה מציק אך חבוי בנפשו כל חייו, ומבחינתו מצא ביטוי בדרך היהדות, ולכן רק כעת מתאפשר לו לנקז מוגלה.
ואולי זה שילוב מסוים באחוזים מסוימים בין השניים. אני לא יכולה לדעת, גם את לא.
לכן חשוב שתמשיכי להיות חברה. שלא לוקחת אליה את הפחדים שלו, מכבדת אותם מבחוץ, אבל גם יודעת להוריד מעצמה את הפחדים מהסטיגמות והמסרים השקריים שקלטה מהתקשורת החילונית! אמא-חברה, שזה הבן שלה כמו שהוא היה, שעובר כרגע תהליך מאוד מיוחד ולא שגרתי, מאוד לא מובן, אבל אפשרי כשחברים. זה כמו שהוא הפך מעובר תת בטני לתינוק חוץ בטני (צורח ומלא דרישות - חתיכת שינוי להסתגל אליו). התבגר מתינוק לילד. הפך מילד לנער ומנער לבוגר. האמהות למדו ללמוד את היצור החדש, ולשכוח ממה שהתרגלו בעידן ההתפתחותי הקודם, שלא רלוונטי כרגע. ולדעת להתייחס לשינוי כאל יצירה, ולא כאל "יצור מחריד". 
 
אני לרגע לא מכחישה את התחושה הקשה שלך שאולי לא טוב לו. זו תחושה שצריכה בירור, ולכן צריכים להיות חברים עד כמה שאפשר, ולכן צריכים לנטרל לחלוטין את כל החלקים שבך של ההתנגדות על רקע "ידע" תקשורתי חילוני. 
אם את חברה ובאמת לא טוב לו, תוך תקופה מסוימת הוא יחזור למקום שיותר טוב לו בו שם. בתנאי שהשיח ביניכם לא יהיה על "האמיתות נוסח התקשורת" אלא ימשיך להיות עליו, על מי שהוא, על מה שהוא מרגיש. ולשם כך דרושה מצידך המון עבודה בוגרת של ניטרול ובחינה אמיתית, בלי פחד, של מרכיבי הרגשות שלך. את חייבת ללמוד להפריד בין הרגש האמהי המזוקק האמיתי, לבין הפחד התרבותי שלך כמי שחי בחברה הישראלית. 
הבן שלך עובר איזה תהליך של חיפוש ו/או שינוי (שברוך ה' עדיף על תהליך השתנות עקב תאונת דרכים שהפכה אותו לפגוע מוח ברמה מסוימת, ואת צריכה להפוך להיות אמא מותאמת לבן הפגוע). המשיכי להיות אמא שלו, והמשיכי לחפש במצב החדש איך לברר מה טוב לו. המשיכי לא לפחד ממנו, אלא למצוא את הדרך אליו. 
 
ברור שיש אפשרות שאולי הוא נפל לאיזו כת מדכאת ולא זרם ביהדות, וכדומה. אבל אנחנו לא יכולים לדעת זאת ממיעוט הפרטים שסיפרת. 
בכל מקרה, כאמא לילד, עלייך לברר עם עצמך עד כמה החברות עד כה היתה אמיצה ואמיתית, ולא על פני השטח, ועד כמה השינוי שחל בו חורג מאוד מהנורמה של מי שהוא. 
כלומר תקראי לזה קצת פחות "חזר בתשובה" וקצת יותר "מה מרגיש הבן שלי", ו"איך לדלל התייחסות ליהדות ולתהליך ולהגביר התייחסות לילד ולנפשו המתבגרת". לפעמים הדרך לשם עשויה לעבור במסלולים מאוד פשוטים של חיוך, נשיקה ומשהו טעים. עד כדי כך פשוט.
הוא צריך ללמוד איך לבנות גשר של שלום, בין אתמול והיום.
29/05/15 00:13
33צפיות
בעזהי"ת
 
 
  אני חושב שנמצאת שם זווית שבה תביני יותר את הנקודה שלו, ואולי בכך יש להקל את ההתמודדות איתה. הוא נמצא כרגע בשלב גיבוש האישיות החדשה שלו, על פי האמונה שהוא הגיע להאמין בה. בשלב הזה עוד קשה לבנות גשר בין אשר היית בו אתמול, ובין אשר אתה בו היום, ובטח בטח לבנות גשר של שלום. הדברים הללו דורשים זמן, עד אשר באמת מתגבשת מחדש אישיות איתנה דיה, ובמקביל עם ההתמודדות העתידית שלו עם האתמול שלו, התמודדות שבהכרח תגיע, הוא יגלה הבנה למי שמבחינתו עוד נמצאים שם, ושתחת חוסר ההבנה שהיה בו עד אז - הוא טעה לא במעט ביחס שלו אליכם.
 
  אין לו מה להחזיר אתכם בתשובה. אסור לו אפילו לנסות. הוא צריך להתרכז בבניית האישיות היהודית שלו, ולזכור שכמו שלפני שנתיים היה מציק לו מאוד אם מישהו היה מנסה להניח לו תפילין בכוח - כך זה מציק וחסר טעם כשהוא מנסה להניח אותם בכוח לאחרים.
 
  והנקודה כלפיה הקדמתי את דברי, שתוך כדי שמן הסתם הוא טועה במספר עניינים - ואם היה כותב כאן הרבה מהותיקים היו מנסים לכוון אותו באופן נכון יותר, גם יש צורך לאפשר לו כלפי עצמו את המרחב שלו, גם אם נראה שהוא חי ברדיפה עצמית, באיסורים עצמיים, וכן הלאה. לפעמים יהיו מצבים שהוא יתקשה למלא את החובות החברתיות-משפחתיות שלו (בשונה מהשתתפות במלאכות הבית, למשל), ונסיון לראות זאת כהסתגרות מאיימת רק יגרום סבל לכל הצדדים.
 
 
הוא לא ממש חדש בעניין וניסיתי לקחת בקלות ואנחנו זורמים
29/05/15 07:59
40צפיות
אתו. הדת לא זרה לי כי באתי מבית דתי (הפכתי חילונית וגם בעלי עם השנים הפך חילוני). אנחנו באמת מנסים לגרום לו להרגיש נוח אבל הוא הפך למרוחק ופחות שמח מהימים בהם היה חילוני. מסתגף, סגור, רציני בלי טיפה של שמחה וכיף שהיו. פעם היה לוקח דברים בקלות, נסע וטייל וצחק והכל היה קל ונעים. היום, אמנם עובד קשה וחכמתו לא השתנתה (כמובן :) אבל החזרה בתשובה תופסת נתח אובססיבי בחייו הייתי אומרת, הסתגפות, סגידה, הגזמה לטעמי.  יש לי שתי בנות חילוניות  לגמרי וקל לי יותר איתן אגב, הכשרנו את הבית ורכשנו פלטת שבת ושעוני שבת ואין לי בעיה עם זה אלא עם האישיות שלו שהפכה אחרת משהיה בעבר.
תגובה
29/05/15 10:11
46צפיות
צריך אולי לבדוק, אם ההתנהגות המנוכרת הזאת נובעת מדפוס התנהגות שנוהג בזרם בו הוא בחר.
 
כלומר,אם הוא התחבר לזרם ברסלב ושם למשל, קיימת שימת דגש על שמירת העיניים וקדושת הברית והוא מקצין בנושא הזה בשלבים הראשונים של התשובה,
 
כלומר, בשנה-שנתיים הראשונות,שזה יחסית לגיטימי - אפשר להגיד שזה משהו שאמור מתי שהוא ע"י הדרכה שיקבל מבעלי ניסיון בזרם או לימוד עצמי להתאזן ולגרם לו להבין שלא שייכת ההגזמה .
 
אבל, אם ע"י בירור מקיף יותר ויסודי שלך על הזרם הזה, יתברר שההתנהגות המסתגרת שלו לשיטתך,
לא עולה בקנה אחד עם הדרך בזרם,אז צריך לבדוק אם זה נובע מבעיה רגשית או נפשית ולעזור לו לטפל .
אולי זו בריחה ממועקה מסויימת שקיימת אצלו ומצאה ביטוי ב"הקצנה " שלו בחיי תורה כפי שכתבה לך אופירה.
 
מקווה שהועלתי במשהו,
 
יום טוב .
º
תודה. אנסה לברר. שבת שלום.
29/05/15 18:21
19צפיות
º
29/05/15 18:42
13צפיות
ברוכה הבאה...!
28/05/15 21:32
45צפיות
בנוסף לדברים המחכימים שכתבה אופירA,
אני יכולה לשתף מניסיוני -
 
בתחילת דרכי בתשובה ההורים שלי גם נקטו ב"גישת הפתיחות" בשם הליברליזם והזכות שיש לכל אדם לחפש את עצמו, אך כשהם קלטו שזה מתחיל להיות רציני ולא סתם משבר גיל ההתבגרות שיחלוף - כבר היה מאוחר מדיי...
הם התנגדו לי ולתהליך שעברתי בכל הדרכים שהיו ברשותם:
- מכתבים ארוכים עם הסברים רציונליים
- שיחות עומק
- בקשה מבני משפחה נוספים ומאנשים משפיעים לערוך איתי שיחות
- איומים וסנקציות
- סירוב לבוא למסיבת סיום י"ב שלי (!!!) שבה הופעתי והשתתפתי (רק בגלל שחזרתי בתשובה...)
ובגדול החיים היו מאד קשים באותה תקופה בבית (מבין שלל הפנינים ששמעתי "את מפרקת את המשפחה", "את גורמת לנו לסרטן"..) והייתה בעיקר היסטריה גדולה סביב הדבר הגדול הזה ש"שואב" את הבת שלהם.
 
כיום, אחרי כמה שנים, אני מבינה לחלוטין את ההורים שלי. לחלוטין. ביותר מ100%.
בוודאי שהיה בזה הרבה גם אשמתי - בתחילת הדרך החוזר בתשובה לא תמיד יודע מה מותר ומה אסור, לא מפעיל הרבה שיקול דעת אלא בעיקר מנסה להשאר פתוח כדי להכיר את העולם החדש שהוא מרגיש שהוא מעוניין להכנס אליו.
 
אני ממליצה שתמשיכי בקו הפתוח שנקטת בו עד כה ותמשיכי להכיל את הבן שלך. אני מאמינה שהוא יתאזן ולמרות שהשקפותיכם שונות - עדיין תוכלו להסתדר.
בסופו של דבר ההורים שלי אכן הגיעו למסיבת י"ב שלי, המשיכו לתמוך בי ולאהוב אותי ולקבל אותי בדיוק כמו שני (למרות שזה היה ועודנו הדבר הכי קשה שהם היו צריכים לעשות בחיים) ובשל כך "הרוויחו" אותי ואת הקשר שלי איתם. התגייסתי לצבא בגלל שנשארנו בקשר טוב, התחלתי ללמוד באקדמיה בעידודם ובכללי היחסים בנינו השתפרו פלאים.
 
את מוזמנת להשאר איתנו כאן ולהתייעץ בכל דבר ועניין - נושאים כלליים וספציפיים...
 
שבת שלום יקירה
תודה לכן. מתרשמת מאופן הכתיבה וההשקעה. ובכן,
28/05/15 23:12
37צפיות
בחיים לא אנתק את הילד,  הוא שלי. כשהתחילה דרכו לשם הייתי בפאניקה שלא יקצין אבל התרגלתי למרות שאני בליבי מאוד רוצה שיצא משם (לדרך המלך).  כאמור חינכתי לפתיחות וכבוד ואולי לכן כשנשאב לשם ולא עצרתי בזמן. הוא לא בכת אבל משהו שם עושה לילדים האלה שטיפות מוח כך לפחות חושבת וסליחה אם פגעתי במשהו...
תודה על העזרה והמענה.
שבת שלום.
תגובה
28/05/15 23:37
81צפיות
אני בדרך כלל לא נפתח בפרטי פרטים לתחילת הדרך שלי אך הפתיחות של אחרים החדירה בי אומץ. עבורי, המקרה היה פשוט אך במקביל גם מסובך, רגיש ועדין. החלק הפשוט, הוריי דתיים, החלק המסובך, העיתוי שבה התשובה שלי התרחשה. אשתדל לקצר אך מחילה מכבודכם, זה כמעט ובלתי אפשרי. אני איבדתי אח אחרי שעבר פעמיים רצופות את המחלה הנוראה, הגשמיות שהתפוררה והרוחניות שניסתה להחזיק מעמד, הסתירה גרמה לו ליטול נשמתו ולהחזירה לבוראו.

במשך שלוש השנים האחרונות שסחב את המחלה ואת המועקה הוא היה אדם חרדי, מקורב לברסלב, לרבי נחמן, ספרי הרב הרוש וכן טיסה לאומן היא דבר שבשגרה. עד היום , ביתו כפי שהיה והספרייה שלו מלאה בספרים מאובקים בהם למד. הספריה מכוסה בסדין, שיד אדם לא תגע ובמיוחד, לא אני. חלק מן הספרים, היו ספרים עמוקים, ספרים שאני כיום לא מרשה לעצמי להתקרב. האור העצום והקרבה לבורא בשילוב המצוקה הגשמית שעבר גרמו לו למעשה אחד.

בעת הזו הייתי מוגדר אתאיסט והכי רחוק מכל מה שקרוב ליהדות. הוריי לא אהבו את זה כל כך , לא אהבו את "ההתבודדות" של אחי ואת העובדה שאינו משתף אותם במועקתו. בשבת שלפני המקרה אשר התרחש ביום ראשון,  זו שבת שסגרתי בבסיס, היו לי הרהורי תשובה והבנתי שדרכי אינה דרך, שהשלטתי על עצמי שכל לא נכון, בניגוד לכל מה שאני יודע ומבין. חזרתי לבית, שבוע רגילה היה וראיתי את אחי נטול הזקן והצטערתי על כך. כאן, הבנתי את השינוי הפנימי שחל בי, האח הקטן, האתאיסט, הוא הוא מצטער על הורדת הזקן של אחיו. מדוע? הרי אחיו בלי הזקן  היה משחק איתו כדורסל, טניס ואפילו סתם משוחח עמו על דברים שהם לא "דת". אני אמור לשמוח. זה היה המראה האחרון שלי ממנו. לאחריו, הוריי חיפשו את "הרוצח", "האדם האשם" חיפשו ולא מצאו כי אינו קיים. הוא? לא, הוא בננו ואנו אוהבים אותו. אלוקים? השם נתן והשם לקח, יהי שמו מבורך. מי האשם? האשימו את הזרם שבחר.

הרב ארוש היה בביתנו , בעת השבעה, לנחם. להמחיש, גודל קרבתו לברסלב וכעת, מה אני ואיפה אני עומד? הרי חזרתי לחיק היהדות והמפליא הוא שאירוע הפטירה לא פגע בי ברצון. הרי יכולתי לזעוק "זו תשובה וזו שכרה?" אך עמדתי בפרשת דרכים אחרת. איזה יהדות כעת אני בונה?  יהדות של אורות? זרם ברסלב? ידעתי שאלו מחוץ לתחום. זקן? ברגע שאמי זיהתה מעט זיפים על פניי לאחר השלושים יום , "למה אתה לא מתגלח". בבית כנסת, כשהלכתי וצמחתי מבחינה רוחנית, איש אחד בבית המדרש אמר לי "חסר לך זקן",  שתקתי אך חשתי בלב "אין זקן אך יש בידי אולי כיבוד הורים". כל זקן שאגדל אינו מתקרב ושקול לכבוד אם ורצונה.

הלכתי בדרך אחרת, דרך שהיא שונה לגמרי מהיהדות של אחי ואולי כי זה אני והאופי הפנימי שלי מנחה אותי כך אך ניסיתי להראות להוריי שמדובר בנתיבים שונים. תראו, אני עושה פסיכומטרי, אקדמיה, אני לא מוותר על המסלול ועל כל הממון שהשקעתם בי בשנות ההתבגרות ועם זאת, לצד זה, היהדות שם, בכל דרך, בכל צעד ושעל ואין הדברים סותרים, כיביתי את "האורות", השתדלתי תמיד לדבר בגובה העיניים. גם בדברי תורה בערבי שבתות, לא היו שומעים דברי "סוד" וחידושים גבוהים, רמב"ם, רמח"ל, פסוקי תנ"ך, דברים שווי נפש, הסינון בדיבור היה בכל עת בידיעה שכל מילה שהיא גבוהה מדי יכולה לקשר להם תהליך או במונחים אחרים "לעורר טריגר" שאני עובר ואשר זהה לאחי ואז הם היו מחברים את תוצאות הסיום וכהורים מגוננים עליי וכיצד? על ידי נטילת כל היהדות שאני מנסה כעת לבנות.

לא למדתי תורה בקרבתם אלא בחדרי חדרים. הייתי מסתיר חלק מספרי הקודש עד שהם צברו ביטחון בי, לומד בהאזנות בדרכים, בלילות שניתן לזהות כל רחש, מחזה נפוץ בחדרי בעת לאחר פטירתו היו ספרי קודש עם שמיכה עליהם בכל רגע שהרגשתי שאבי מתקרב.
הבינו, אבי הוא אדם שקם בנץ כל בוקר ולא פספס תפילה קרוב לשלושים שנה. הקורא בתורה. זהו אבי אשר ממנו הייתי צריך להסתיר ספרי קודש, בעת ההיא. היעלה על הדעת? זה רק ימחיש כמה המצב היה עדין. הזמן חלף, ברגע שהם ראו והבינו כי ישנו שוני, הספרים החלו להתגלות. ברגע שהם ראו "רמב"ם" , ילקוט מעם לועז, פרשת השבוע, שולחן ערוך, ספרי מוסר וגמרא, הם חשו רוגע כי ידעו שהבניין משתדל להבנות בצורה נכונה, בבחינת פרד"ס ובמצב כזה, גם חיצונית ניתן להביע זהות דתית.

 כיום אני יודע שיש ספרים שמתוך כבוד הורים  לא יוכלו לעלות על מדפי ואפילו שלא בחדרי אשר בביתם אלא בדירתי שלי אך אין לי ספק שרצון הבורא מתמזג עם כך. חשוב לי לומר, להדגיש, חלילה, איני נגד זרם כזה אחר ולא ספרי זרם כזה או אחר אך כאבי כאבי ולא יהיה שקול לכאב אמי או אבי ובמציאות שנוצרה, ביקשתי למעט בצערם אך עם זאת לקיים את הנתיב שאני מבקש לעצמי. בזהירות, בצורה שקולה. הוריי אינם נגד יהדות אך כהורים שכולים, יתכן והם נגד היהדות שבליבם חשו בעת ההיא שלקחה את בנם ומי האדם אשר ישפוט. 
כלל ,  דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. מדוע הצמיד השלום לנתיב בדווקא? דרך מכוונת למושג ארוך , נתיב למושג קצר. דע, התכלית "נועם" כמו "ויהי נועם השם אלוקינו עלינו" אך הדגיש, "וכל נתיבותיה שלום", תזהר בנתיבים. השב בתשובה, הוא בנתיביו וצריך לשים דגש רב בחשיבות השלום.

 
º
נהנתי לקרוא,ריגשת אותי!!!
29/05/15 04:45
19צפיות
º
29/05/15 18:24
5צפיות
º
תודה על השיתוף.
29/05/15 18:39
14צפיות
אחד היה אברהם...
29/05/15 01:50
55צפיות
בכל המגיבים כאן גיליתי מכנה משותף אחד: תעצומות נפש מטורפות.
בכל אחד כאן שהגיב גיליתי את אברהם אבינו מדבר מגרונו.
אברהם אבינו, יכל להמשיך בדרכו של אביו טרח, לעזור לאבאל'ה בחנות,למכור לאנשים פסלים. אבל פה הנקודת מפנה:
אברהם אבינו נעצר וחושב, האמנם?! 
וכמו שכתוב:מדוע נקרא אברהם העברי? הוא בעבר אחד וכל העולם בעבר השני.
הוא 'שם קצוץ'(במובן החיובי של המילה,כמובן) על כולם.הוא מאמין בדרך שלו והולך איתה עד הסוף. בלי פשרות,בלי קומבינות.
הרצון הזה לגלות משהו שמעבר....לא לחיות את החיים כמו שכולם חיים.
לחשוב,להעמיק,לברר, ולקבל החלטה.
זה 'קונה' אותי. ואולי בגלל זה יש לי משיכה גדולה לעולם התשובה ולבעלי התשובה בפרט אפילו שגדלתי בבית דתי ולמדתי בביה"ס חרדי.
 
אופירה,גולן,וbw אתם אנשים גדולים מהחיים, יהי רצון שהקב"ה יצליח דרכיכם. בכל אשר תעשו- תצליחו,
וכל משאלותיכם יתגשמו לטובה לרצון השם בקרוב ממש. 
כל הישועות.
º
29/05/15 10:51
5צפיות
º
29/05/15 13:00
6צפיות
אני גם חוזר בתשובה אבל אצלנו בבית הדת אף פעם לא היתה זרה!
29/05/15 05:01
46צפיות
אימי מגיעה מבית חרדי כיום היא לא חרדית(דתיה),אבי התחנך בציונות הדתית כיום דתל"ש(קרוב ל-30 שנה).
ככה שהורי הכירו את העולם הדתי...אמנם אבי היום מנגד לכל מיני אלמנטים בעולם הדתי אבל מעולם אבא שלי
לא היה הרסני בדעותיו...לפעמים קשה לנו בבית להתנהל מולו.
אחותי(חרדית),אחי (דתי) ואני בכיוונים שונים בעולם הדתי,כל אחד בחר דרך והלך איתה קדימה.
בתחילת דרכי ניתקתי קשרים עם חברים אבל לא עם המשפחה.
שונות-אני מרגיש בסביבת מקום העבודה שלי.
פוחד-ההפך,קיבלתי הרבה ביטחון בעקבות שמירת התורה והמצוות.
 
לדעתי(כמובן אני לא מכיר אותך-פותחת השירשור)..אבל כדאי לך להתעניין ולראות מה מרגש את בנך
בעולם התורה...תוכלי לגלות עליך ועלינו את הפלא הייחודי הזה שנקרא ישראל.
 
בשורות טובות לכולם!!!
 
 
אז זהו, היו לו חברים מבית טוב ומדהימים אז למה? למה צריך לנתק
29/05/15 18:29
34צפיות
אותם? אני לא רוצה שיהיה חילוני ולא שיעשה מה שלא טוב לו אבל שיצחק וישתטה ויהיה קליל כמקודם.
לפעמים נראה שהצד הרוחני עושה לו טוב והוא שואב המון משם (לא יודעת מה בדיוק) אבל לפעמים אני מרגישה שהוא עושה זאת מתוך פחד....לפחות בהתחלה היה בטעות עושה משהו והיה נכנס ליום צום ומתפלל שאלוקים יסלח לו. לא אהבתי זאת כלל כי ללמוד מתוך פחד זה דבר רע.
שמירת תורה ומצוות לא תמיד מאפשרת אורך חיים קליל(להשתטות)...
31/05/15 03:25
35צפיות
אמנם יש ימים שבהם אפשר לצאת קצת ממגבלות הגוף(שבתות חגים וכדומה),הכל במסגרת ההלכה היהודית.
ללמוד מתוך פחד לא...אבל שמירת תורה ומצוות נקראת ע"י חז"ל כעול תורה ומצוות....סגפנות,צומות וכדומה לא מתאימים לדור
שלנו,אבל ברור שיש אנשים בדרגות אחרות שנמצאים שם,בכל אופן זה לא רצוי,האדמו"ר הזקן שידע קצת(לשון מליצית) על תורת הנפש,
כתב על דרך התקרבות לבורא עולם.
ליבי איתך ועם בנך...הקב"ה לא מוותר עלינו,בית ישראל...תנסי להתקרב קצת לעולם של בנך,יכול להיות שבעקבות ההתקרבות
שלך בנך 'יפתח' אליכם...
 
בשורות טובות.
º
31/05/15 20:50
4צפיות
תגובה
29/05/15 16:10
40צפיות
אני חוזר בתשובה בערך כ-8 שנים.
בתחילת דרכי הייתי רחוק מלהיות שלם, פחדתי מתהליך התשובה משום המודעות לכך שאורח חיים ע"פ ההלכה הוא קשה מאד, וכרוך בויתור (לא ביום אחד כמובן) על דברים שבאותה תקופה הרגשתי שהם חלק מן התוכן של אישיותי אך לא עמדו בקנה אחד עם ההלכה.
עם השנים, התחזקתי והייתי שלם יותר בקיום המצוות. ובשלב הזה הפחד העיקרי שלי היה דווקא לאבד את הטוב הזה, כי באמת אין שמחה עמוקה יותר מן המודעות לכך שאתה עושה את רצון ה'. הבנתי שהדברים שבעבר הרגשתי שנתנו לי סיפוק בחיים, אינם אלא הבל הבלים ולא משהו אמיתי כלל.
יחד עם זאת, התובנה הזאת לא הביאה אותי כלל לנתק עצמי מן המשפחה, אלא השתדלתי להתגבר על החששות האלה ע"י המאמץ לשמור על זהותי הדתית דווקא במסגרת החיים שלי עם המשפחה, וע"י הנסיון לחבר את המצוות למקום ולסיטואציה שבה אני נמצא.
 
ועכשיו בעניין בנך - את כותבת שלפי מה שאת רואה לא טוב לו בעולם החדש שאליו הוא נכנס, אך אינני בטוח כלל שאת צודקת בראייתך זו. ייתכן מאד שהוא חווה את מה שאני תיארתי, והמודעות שלו לכך שקיבל על עצמו עול מלכות שמים היא בתחושתו הדבר הטוב ביותר שזכה להכיר בחייו, ובעיניו אין רגש עמוק מזה. אך מכאן גם נובע הפחד שלו לאבד את ההישג הרוחני הזה, אלא שדרך ההתמודדות שהוא בחר בה היא דווקא ע"י ניתוק ולא כפי הדרך שאני בחרתי בה. אודה שקשה לי להציע פתרון למצב הזה, אך השלב הראשון במציאת פתרון הוא להבין קודם מה בדיוק הבעיה שנוצרה.
 
דבר נוסף, בתגובה שלך לאחד השרשורים למטה, כתבת "ולא לנתק קשר כי הורים זה גם דבר קדוש". ויחד עם ההבנה שלי למקום הרגשי שממנו נבעו הדברים, בנוגע לעניין הקדושה אני חושב שיש מושגים שעלינו להבין שלא אנחנו בעלי הסמכות לקבוע לגביהם. וחוששני שאם תאמרי לבנך משפטים בסגנון "אסור לך להתרחק כי היחסים עם המשפחה הם ערך קדוש" הדברים עלולים להתפרש אצלו כאיום על סמכותה של ההלכה להכריע בעניינים של קדושה, והדבר רק יגביר את חששותיו וכך תשיגי תוצאות שהן הפוכות ממה שאת רוצה להשיג. אני מבין שכתבת את הדברים בתמימות, אך כשאת מדברת עם בנך כדאי שתזכרי שכמה שיש לך ערכים ואמונות הקרובים מאד ללבך, מומלץ להמנע מלדבר עליהם במושגים דתיים של קדושה וכו' וכך אולי יוכל להיווצר שיח אמיתי ביניכם.
 
שבת שלום ומבורכת!
º
תודה.
29/05/15 18:31
15צפיות
º
31/05/15 03:47
7צפיות
מה שאת מתארת לא זר לי
29/05/15 16:34
36צפיות
זה קולות ששמעתי גם מאמא שלי שעד היום אומרת את הדברים האלה לגבי החזרה בתשובה שלי
לעתים עצבות, סגפנות והתנתקות מהמשפחה הם רק תוצר לוואי של כל החזרה בתשובה
תוצר לוואי שהאדם אולי ייחל לו, מבלי קשר לתהליך שעבר
זה לא אמור להיות חלק מהתהליך
זה דבר נפרד, שקרה באותו פרק זמן ולעתים האדם החוזר בתשובה "תפס טרמפ" על התהליך כדי לחוות סוג של ניתוק ואפילו אבדון, להרגיש את עצמו בעצמו
לעתים זה כעס פנימי מוסווה, שלאדם קשה לדבר עליו (משקעים מן העבר) והחזרה בתשובה, ההתנתקות הם רק חלק מדבר שמזמן רצה לעשות
כל מה שאני רושמת כאן, זו דעתי האישית בלבד על פי הרגשתי וניתוח המצב שלי עם עצמי
זה מאד עצוב לשמוע שהוא מנותק, עצוב, "סגפן" כפי שאת מתארת...כשהרבה יסכימו כי היה אמור אולי להיות ההפך
עצה שלי- נסי לראות מה מסתתר מאחורי החזרה בתשובה שלו ועוד יותר מאחורי הניתוק מהמשפחה ...אולי מסתתר שם משהו אחר?
ממש כואב לי על מה שאת רושמת כי הרבה פעמים זה דבר אלו קולות שהשמיעה אמא שלי, שהיה לי קשה להתווכח באמת איתם ומאד כאב לי כמה ש..איך נגיד את זה, כמה שבאמת לא מגיעה לה "בת קשה" כמוני (עם קשיים יותר נכון..)
כי במקביל להכל, היו לי דיכאונות שבאמת לא קשורים לתהליך החזרה בתשובה (כי היו לי גם לפני)
בנוסף, כן ניתקתי קשר עם אנשים באופן מסיבי
אבל, זה אני יכולה להגיד בלב מלא, זה נבע מתסכול ממערכות יחסים מסוימות
שמבחינתי, מעצם ההתנהגות של הצד השני (והרגישות הרבה שלי) - הגיעו לקיצן
היום אני יודעת שזה לגמרי היה לטובה, ומאז ואילך האנשים שאני מתחברת אליהם הם נבחרים לי משמיים בפינצטה (באמת אנשים טובים הוא מזמן לי חח)
אולי הסיפור כאן דומה?
מאד מאד מזדהה וכאובה על מה שרשמת, אף על פי שאני לא מכירה אתכם..
מאחלת לכם שתדעו ימים הרבה יותר יפים, שהוא יחיה בשמחה ומימוש עצמי כפי שהוא רואה זאת וכפי שזה מיועד לו אישית ואת תזכי רק לראות כמה שהוא פורח..
כי אין אהבה בעולם כמו אהבה של אמא :))
 
 
 
עכשיו שאת כותבת זאת אני חושבת שזו באמת בריחה ולא היה צריך
29/05/15 18:39
27צפיות
הרבה כדי לתפוס את הנקודה כדי "לגרור אותו לעולם הזה". התחיל לאט ולמען האמת נלחצתי מאוד כי לא רציתי פנטיות. אני נגד להתנתק. הוא אומר שלא ניתק עם חברים אבל משום שהם נוסעים בשבת וכו' אז רק מפעם לפעם מדברים בטלפון...או פגישות באירועים משמחים שביום חול אבל למשל כשיש לו שיעור תורה לא מוכן לוותר גם אם אחותו תתחתן. הסברתי לו שיש דברים שניתן לעשותם אחר כך כי לשמוח ולשמח זה לא מה שאלוקים רוצה? (ניסיתי :).
תודה על התגובה המושקעת ושבת שלום.
כוונתי היתה
01/06/15 14:44
20צפיות
שהרצון לניתוק, אולי היה כבר מזמן בתוכו, והביטוי של החזרה בתשובה זה מעין תירוץ בשביל לעשות זאת
(משקעים/כעסים מן העבר וכו')
אני דווקא כן חושבת שתהליך של חזרה בתשובה אמיתי הוא תהליך בונה ומעצים..אמור להיות
לפעמים, לפחות בהתחלה, כלפי חוץ זה נראה כמו הרבה דברים אחרים פחות טובים
אבל בסופו של דבר האדם מוצא את מקומו
הטוב ביותר
ילדך לא אבד עוד תראי מימנו הרבה נחת בע"ה
08/06/15 16:03
31צפיות
לפני כ 14 שנה בני החל לחזור בתשובה
לאחר שנתיים עזב ויצא לישיבה
אז כאשר היה מגיע לחופשות ראיתי והרגשתי בדיוק מה שאת מרגישה ועוברת
הייתי בוכה בלילה
"איפה הילד השמח שלי, הוא נראה מבוגר יותר, איך הפך להיות בודד , איפה החברים שלו וכו' "
הרגשתי אשמה כי הרשתי לו ללכת לשיעורי תורה הוא ואחיו הקטן (מה שכן העדפתי ששיעורי התורה יהיו בבית שלי כך אוכל לשמוע גם אני שלא מפחידים אותם שאין כפיה , שאין שטיפות מוח ) ולא היו.
אבל הילדים השתנו הגדול בתחילה יותר
כאשר בפעם הראשונה הסתפר והחל לגדל פאות .....לא ידעתי מה לעשות
האמת שפה בפורום הזה מאוד מאוד עזרו לי
כתבתי פה המון לפני שנים וקבלתי המון מידע ותמיכה וזה עזר לי
 
היום ברוך השם הילדים עדיין דתיים ובאותו חוזק של שמירת הלכות, אבל כן גם אני למדתי דברים והבנתי שיש דברים שאי אפשר להתפשר בהם, יש דברים שאי אפשר לוותר עליהם
עם ההבנה שלי נעשה הרבה יותר קל בתקשורת בייננו.
וכן מפתיע אבל גם החברים של פעם חזרו , מכבדים והוא מכבד אותם , הם נפגשו בחתונה לפני שבוע והעלו המון זכרונות
והוא סיפר שהיה ממש כיף לפגוש בכולם וכמה הוא אוהב והאהוב
 
בהתחלה הכל נראה מאוד קיצון כל עוד לומדים וכן גם אני דוגלת בללמוד מתוך אהבה וחלילה לא מתוך פחד
עם הלימוד מתאזנים ויודעים להפריד מה באמת חובה ומה לא חובה וכדי לכבד הורים ומשפחה מותר להקל.
 
אני רווה מהם נחת
 
ובע"ה גם את
 
º
ברוכה השבה!
08/06/15 18:51
9צפיות
º
תודה רבה. מעודד. מקווה.
09/06/15 07:39
9צפיות
טיפים ל"חוזר בתשובה" המתחיל ולהוריו
29/06/15 23:52
9צפיות
 טיפים ל"חוזר בתשובה" המתחיל ולהוריו (בסוף הכתבה). כדאי לקרוא, וגם להעביר לבן שייקרא.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/178840
ישיבה לבעלי תשובה - ממולצת
27/05/15 13:52
53צפיות
נצח מאיר ישיבה ממולצת לבעלי תשובה 
יהדות בשמחה הדרכה אישית בלימוד ובדרך החיים בטעם הטוב של היהדות !
050-4161022
גמ"ח אמירת קדיש ע"י חסידי ברסלב
27/05/15 14:02
35צפיות
נפטר לכם קרוב משפחה או חבר/ה ?
מתקשים לומר קדיש באופן קבוע בבית הכנסת ?
אנחנו נעזור לכם ! גמ"ח אמירת קדיש / קדיש יתום וסדר לימוד לעילוי נשמה 
<a title="קדיש" href="http://www.breslevmeir.com/%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%a...; target="_blank">קדיש</a>
 
<a title="קדיש יתום" href="http://www.breslevmeir.com/%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%a...; target="_blank">קדיש יתום</a>
עזרה בתזה - מבעלי משפחה
27/06/15 20:23
9צפיות

שלום רב,
כחלק מהתזה שלי בתואר שני עליי לראיין בני משפחה ממשפחות שונות.
אני מצרפת כאן קובץ עם שאלות מובנות, ואני אודה מאד לכל מי שיוכל למלא ולצרף לי לפה, או לחלופין לשלוח לי ל- 
noa_144@walla.co.il
זה יעזור מאד!! 
 
פורום טיפול זוגי

רוצה להתייעץ לגבי זוגיות?

נמצאים במשבר? הכנסו עכשיו לפורום טיפול זוגי>>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה