לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום תמיכה נפשית לצעירים
שלום,ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת.השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו. אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים.הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים.בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה.אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו:http//www.sahar.org.ilאנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים.בברכה,צוות סהר

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית לצעירים

שלום,ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת.השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות. מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו. אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים.הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים.בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה.אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו:http//www.sahar.org.ilאנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים.בברכה,צוות סהר
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

|תפוז| תפוז גאה להשיק |4U|
30/08/2015 | 14:58
|*| מערכת תפוז גאה להשיק את קהילת הכותבים החדשה!
בפורום הכותבים החדש תוכלו לשתף, להתייעץ, לחלוק, להכיר כותבים כמוכם ולקבל עוד כמה הפתעות.

בואו לאוורר את המגירה!:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
מחשבות
29/08/2015 | 21:15
5
הייתי רוצה להגיד לך שאני שונאת אותך שתעלמי לי מהחיים שהרסת לי את החיים למה למה הלוואי שיכולתי לקלל להרביץ לך אבל אסור אני לא רוצה כול יום לראות אותך לשמוע אותך הלוואי שהמחשבות היו נעלמות אבל בטח לא תבינו אותי אני יודעת אני סתם מפחדת..
שבר בלב
26/08/2015 | 00:35
1
30
מה לעשות
מה לעשות
 
רציתי לנסות
להתנסות
 
אמרו לי לעצור
לחשוב על זה רגע

רציתי להיות גדולה
להיות פעם אחת ילדה רעה
 
נכוויתי

 
כוויה מהתנסות
26/08/2015 | 16:34
14
כשהולכים בשביל החיים
נתקלים לפעמים בהמון אבנים קטנות
מהמורות, קשיים קטנים שמופיעים בדרך...
לפעמים כדי לעבור מהמורה צריכים לקפוץ רחוק
והקפיצה יכולה להיות מסוכנת...
 
יקירה, בהתנסויות שונות בחיים נכווים, אבל עם כל הכאב זאת הדרך היחידה ללמוד, להבין ולתקן להבא, עכשיו אולי כואב אבל בסיטואציות דומות בעתיד את תדעי כבר כיצד לנהוג אחרת, ותפגעי פחות... 
ועם הזמן, הפגיעה תראה קלה יותר, פחות כואבת, ואז תשמחי על כך שניסית, היית ילדה רעה קצת, חווית משהו שלא מתאים למידותייך, כאבת והתגברת...
 
המון בהצלחה 
כאב בלתי ניסבל
17/08/2015 | 19:58
1
66
זה הכאב שמאיים עלייך שהורג אותך מפנים שגורם לך. להעלם זה הבושה שלא עצרת את זה איך יכולת לגעת בי ככה. הרי היינו חברות טובות שברת לי תלב ולעולםלא אסלח לך על זה הלחץ הזה אני לא יכולה יותר כואב לי כול כך פשוט להעלם זה הפיתרון
דואגים לך
22/08/2015 | 15:40
22

Nb  יקירה,
אני שומעת כיצד ההתמודדות עם הפגיעה של מי שהייתה חברתך הטובה מציפה ומערערת...
אני שומעת את הכעס והאכזבה שיוצאים כמו מוגלה מפצע ומרגישים כמו התפרצות של הר געש..ונראה שאת מותשת מההתמודדות הזו, התמודדות עם אכזבה, פגיעה וכאב שממלאים את הכל...התמודדות שגורמת לך לשאול שאלות על חברות ועל עצמך ומה נכון או ראוי היה לעשות במצב הזה... שאלות על אשמה, ואחריות ובושה... יקירה – חשוב לי לומר לך שאין נכון או לא נכון במצבים כאלה... עשית מה שיכולת לעשות באותו רגע, ואת לא אשמה בשום צורה במצב בו מישהי
פוגעת בך ונוגעת בך באופן שלא מתאים לך והוא נגד רצונך...
אני שומעת את עוצמת הרגשות כולם – הכאב, הכעס, הבושה, האכזבה, שנדמה כמו מגיעה לשיא...ואולי גם קשורה לחזרה הקרובה ללימודים ולחששות שהיו לך בעבר לגבי ההתמודדות עימה פנים מול פנים בבית הספר...
עד כדי כך שהרעיון של היעלמות נראה לך כפיתרון ראוי כי אולי יש בכוחו להעלים את הכאב הזה...אך חשוב לומר גם סופי ומוחלט וסוגר את הדלת בפני דברים נוספים ואחרים, בפני תקופות יותר טובות שיכולות להגיע... שאת ראויה להן...  
 
אהובה, רוצה לשלוח לך חיבוק גדול וחם... חיבוק שמבקש להזכיר לך שאת לא לבד ושיכול להיות גם אחרת...
מבקשת ממך להמשיך ולעדכן אותנו ולשתף אותנו בכל מה שעולה ומציף בימים אלו...אנחנו פה בפורום וגם בצ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, כל ערב בין תשע לחצות. (http://www.sahar.org.il/popup1.php?langId=1) . 
 
קנאה
07/08/2015 | 02:10
1
74
אני חושבת שאם היה אפשר לשבור שיא גינס בקנאה, הייתי זוכה.
אני מקנאה באנשים שמתקדמים יותר מהר ממני בעבודה, באנשים יותר חברותיים ממני, בבנות שמישהו שמוצא חן בעייני מדבר איתן.
אני חושבת שזה משהו שתמיד היה בי, וזה מתסכל אותי כי אני יודעת שאין באמת סיבה שאני ארגיש ככה, כי אני יפה וחכמה ומוכשרת בהרבה תחומים.
אבל אני מוצאת את עצמי נהיית ירוקה מקנאה לעיתים קרובות מידי וזו תחושה מאוד לא נעימה.   
חוסר אונים מול המפלצת הירוקה...
07/08/2015 | 20:51
36

קטרינה יקרה,
אני שומעת את התסכול שלך מחוסר האונים אל מול המפלצת הירוקה שמשתלטת ומציפה, למרות ההגיון  שמזהה ומכיר במעלות שלך ואומר שאין סיבה מוצדקת...
 
נראה שדבר נוסף שאולי מפריע לך הוא שבעינייך את מקנאה יותר מאחרים, שאת כועסת על עצמך ואולי מרגישה אשמה על הרגשות הללו, וכך יוצא שגם הקנאה עצמה הופכת להיות גורם להשוואה שבו את מרגישה 'מנצחת' אבל על צד השלילה לעומת אנשים אחרים...האם התחושה הלא נעימה שלך נובעת מכך שאת מרגישה נחותה תמיד בהשוואות הללו או מכך שאת מרגישה חסרת אונים מול הקנאה עצמה, או אולי שילוב של שניהם?
קנאה היא רגש טבעי ובסיסי מאוד... בכולנו מקננת המפלצת הירוקה מגיל צעיר מאוד... אנחנו חייםבחברה שמלמדת אותנו להיות תמיד בהשוואה לאחרים ולהעריך את עצמנו ביחס למישהו אחר... יש בכך דברים חיוביים אנחנו יכולים להעריך משהו במישהו אחר שאנחנו רוצים ולשאוף לשם, אך יש לזה מחיר כבד והוא שלעיתים ההתעסקות בהשוואות גורמת לכל הצבעים היחודיים שיש לנו והופכים אותנו למי שאנחנו להיראות דהויים יותר וראויים פחות...
ואולי גם הכעס העצמי על הרגשות שלנו תורם גם הוא לקושי להעריך את הצבעוניות שלנו מבלי להכירה באמצעות צבעים אחרים...
כמו שפרח אחד לא צריך להסתכל על פרח אחד בשביל לפרוח ולהרהיב ביופיו, אולי
אנחנו צריכים לנסות מצד אחד למקד את המבט על הפריחה האישית שלנו, כל אחד
והפרח שלו, ומצד שני ללמוד איך לא לנבול בהשוואה לפריחה של מישהו אחר בסביבתנו..וזה תהליך מורכב שלוקח זמן, ויש בו עליות ומורדות...
 
אנחנו פה איתך מחכים לשמוע ממך וללמוד יחד איתך איך לראות ולחגוג את הצבעים היחודיים שלך ואולי להרגיש פחות חסרת אונים מול המפלצת הירוקה...
 
בברכת שבת שלום, 
 
געגוע
02/08/2015 | 07:24
1
91
השנה הכרתי במישהי מאוד משמעותית בחיים שלי, בזכותה קידמתי את הריקוד  שאני מאוד מאוד אוהבת לרקוד
לפני כחצי שנה היא התגייסה לצבא ליומיות, היא המשיכה לבוא למסגרת של הריקוד אבל פחות. היא החסירה המון אבל אחרי זמן מסויום פגשתי אותו כל יום!
כל יום הינו באים לחוג במשך 3 חודשים כל יום
לפני חודשיים היא הודיעה לנו שהיא עוברת לקרבי
ולקחתי את זה מאוד קשה
היא הבנאדם הראשון שהעריך את זה שאני עובדת קשה כדאי להצליח ואפילו האמין בי
עכשיו היא עוזבת את המסגרת ואני מאוד מתגעגעת אליה כבר חודש שלא ראיתי אותה וזה קשה
במשך 3 חודשים ראיתי אותה כל יום ועכשיו זה נגמר בבום
אני שמחה בשבילה שהיא עוברת לקרבי
אבל מאוד קשה לי לשחרר אותה
היא הייתה משו מאוד מיוחד עבורי
איך אני אצליח לשחרר אותה?
לא לשכוח ממנה��
לשחרר או לזכור
05/08/2015 | 21:18
20
היי qirl יקרה,
 
ניכר שאותה בחורה אכן היתה מאד משמעותית בחייך, גם מבחינת תחומי העניין המשותפים, וגם מבחינת הזמן הרב שביליתן יחדיו.. מבחינת ההערכה ההדדית ביניכן, מבחינת זה שהיא ראתה אותך, ראתה את ההשקעה שלך, את היכולת והפוטנציאל, האמינה בך..
ואולי זה כמעט בלתי אפשרי במצב כזה שלא להקשר, לא לפתח קשר קרוב..
 
יקירה, ואולי לאו דווקא צריך לשחרר או לשכוח, אלא פשוט לתת לה את המקום שלה בלב שלך.. כמישהי שהיתה משמעותית עבורך לתקופה, גם אם בהווה ובעתיד תתראו פחות.. לזכור את הטוב שהיה לכן, ולא רק את זה שהוא נגמר או בניסיון לשכוח אותו.. להבין שהיא היתה שותפה למסע שלך בחיים לפרק זמן כלשהו, שתמיד ישאר בעל ערך עבורך, גם אל ההליכה שלכן בשבילים מקבילים הסתיימה.. מה דעתך יקירה?
 
|חיבוק|
נימאס לי מהם
31/07/2015 | 09:08
1
99
נמאס לי. מההורים האלה נימאס לי מהחיים מה עשיתי אני כולה רוצה לעזור לעצמי ללכת לטיפול. ומשלמת בכסף שלי אבל לאא קשה להם לראות את זה שאני מבזבזת כסף זה הכסף. שלי אני אחליט מה לעשות איתו זה לא הופר הם כאלה מגעילים. כמה אפשר לבכות בגללם. נימאס לי להילחם על זה לא רוצה יותר שיעזבו אותי. בשקט למה הם מקשים אני רוצה לחיות והם פשוט לא נותנים לי דיי עדיף להעלם וזהו ככה היה להם יותר טוב נכון כי. לי יש רק בעיות ואני צרה ...
הפוגה קלה
01/08/2015 | 22:23
30
יקירה, אני שומע את התסכול שאת מרגישה מזה שהוריך אומרים לך מה לעשות בכסף שהרווחת בעצמך... את הכעס שאת מרגישה כלפיהם מכיוון שהם אומרים לך מה לעשות בו...
את התשישות אולי מזה שלא מבינים אותך... מקשים עלייך לשפר את מצבך על ידי זה שתלכי לטיפול.. ואולי את מרגישה כמו במלחמה שאת לא רואה את הסוף שלה, ורוצה לוותר עליה כל כך..
 
לפעמים במצבים של כעס ותסכול אנחנו רואים דברים מסוימיים בשחור.. ואולי הפסקה קטנה, לרגע, יכולה לעשות שינוי גדול...‎...תוכלי אולי למצוא איזה מוצא או פתרון מסויים שיעזור לך להמשיך הלאה ואולי אפילו לגרום להוריך להבין את העזרה שאת מנסה להשיג עבורך....
 
יקירה, אנחנו מקווים לשמוע ממך ולראות אותך ממשיכה לעדכן אותנו בהתפתחות של המצב שלך ושולחים לך חיזוק להמשך....
חורטיצה שימו לי עוד איכס אני חלדה פח
28/07/2015 | 23:50
1
55
חגמצצל חורטיצה זה שובר תראש חבל שהכאב כואב לי שאני שתויה רצח
דיי אוףףף למה א נ י שיכורה באליי להפסיק להיות אני נמאס הכול מפחיד ליצנים גלעעעעע כולם על הזין שלי
איכס. יצאתי טיפשה די להיות פחדנית כוסעמק מה
לאבד את עצמך
01/08/2015 | 22:32
25
דנה יקירה, אני שומעת מבין המילים והאותיות את המצב הנפשי המבולבל והנסער בו הרגשת בעת הכתיבה..
מצד אחד את הניסיון אולי לשכך את הכאב באמצעות השתיה, לעמעם אותו מעט.. ומצד שני את הבוז והסלידה העצמית שמתעוררת בך בעקבות זאת..
יקירה, תחושת אובדן השליטה והגבולות שנלווית לשתיה יכולה להיות מאד מפחידה ומטלטלת.. וכך גם בד"כ התחושות שהובילו לשתיה, התחושות שניסית אולי להעלים..
אני מזמינה אותך להמשיך ולשתף אותנו בתחושות האלו, לנסות ולפרוק אותן מעט במילים..
 
משהו מכיר את התרופה רמוטיב? האם יש תופעות לוואי או ממכרת?
23/07/2015 | 21:04
1
41
תרופות
26/07/2015 | 11:33
40
היי לאבלי ליידי,
איננו אנשי מקצוע והפורום אינו פורום מקצועי, לכן לצערנו לא נוכל לענות על שאלה זו, מציעים להתייעץ עם הרופא שרשם את התרופה - לשאול אותו את כל השאלות, להתייעץ לגבי תופעות לוואי אפשריות וכו', לקרוא את העלון שלה ואף להעלות את השאלה בפורומים הרפואיים המתאימים.
הרבה בהצלחה
זקוקה לעזרה
23/07/2015 | 21:04
1
107

אני בת 33, גרה לבד בבאר שבע ועוברת בארבע השנים האחרונות ובכלל בחיים לא מעט משברים, לא הייתה לי מנוחה, עברתי מדבר לדבר, ויש כאוס, דברים לא מסתדרים לי וקשים לי למרות שאני מתאמצת לעשות שינוי חיובי! 
עכשיו אני בדיכאון קל - בינוני. הדיכאון שלי הוא לא פיזי - הוא נובע מסיבות חיצוניות, דברים לא קלים שקרו. כמובן שהשאיפה שליי היא לא לתת לדברים האלו להשפע עליי עד מצב שבו אני מרגישה עייפה וקשה לי לפעול. הסטרס הכללי שאני לא רגועה התפתח לדיכאון לדעתי גם בגלל שאין לי עבודה בחודשים האחרונים ואני הרבה בבית ושאין לי בן זוג ולא הרבה חברים באיזור, אין לי כסף והפסקתי להתאמן בחדר כושר. ובשבועות האחרונים יש כאבי בטן כי יש חיידק הליקובקטור והתחלתי את האנטיביוטיקה. כשאני עם אנשים יותר טוב לי, שמחתי עם המשפחה והאחיינים המתוקים בסוף שבוע ואפילו רקדתי ושרתי קצת איתם.
כך שיש דברים לפתור, ודברים לא מסתדרים וזה מתסכל אותי, אך בגלל שהתחושה המשברית והדיכאון הזה חזרו על עצמם מספר פעמים בחיי אני מבינה שצריך לעשות שינוי משמעותי לטווח ארוך ואולי לנקוט צעדים קבועים למניעה - כמו למשל לא להפסיק להתאמן כי זה מאוד עוזר. אז כרגע יש ימים טובים יותר ויש ימים על הפנים, חווה עייפות ושלפעמים אין כח לעשות ולפעול. ויש את הסיפור גם עם האונ' שרמסו את זכויותיי ואני רוצה לפעול אבל מרגישה מרוקנת וגם מקבלת מסרים ממתקשרים שעליי לסלוח ולא להחזיר להם אבל האמת שאותי זה מוריד ומתסכל.  יש דברים מורכבים אך אני רוצה ומאמינה שהחיים יכולים להיות גם צבעוניים ועשירים ומעניינים וטובים ויפים ומשמחים! או בוא נגיד שיש גם חלקים כאלו בחיים.
אם אני הולכת למשל לים אני מרגישה יותר טוב, אבל אי אפשר להיות כל הזמן בים או חופש או עם חברים, כשאין כסף. כשאני חוזרת לדירה ושוהה הרבה לבד וחושבת מאיפה להתחיל לפתור את כל הדילמות והחסרים - זה מפיל.
פניתי לשני מתקשרים אך עד עתה לא נראה שזה עוזר. 
אם מישהו יוכל לסייע אשמח.
מקווה שאמצא במהרה טיפול פסיכולוגי שיועיל ללא תשלום או בתשלום מוזל
תודה רבה
 
עייפות...
24/07/2015 | 21:17
45

לאבלי יקרה,
אני שומעת את העייפות מהתמודדות עם המשא והמסע בארבע שנים האחרונות, התמודדות שמרגישה בלתי פוסקת וללא מרווח נשימה בין דבר לדבר, עייפות שהיא גם תסמין גופני במצב של דיכאון, עייפות שמורידה למטה ולעיתים מקשה על היכולת לעשות למען עצמך... שאליה מצטרפת החולשה הפיזית בשל החיידק בבטן. אני שומעת את התסכול  והלחץ מהתחושה שדברים אינם מסתדרים אך אולי גם מהתחושה של התמודדות בו זמנית בכמה נושאים וכמה מישורים.. נראה שיש דברים שלא ברור לך עדיין כיצד הכי נכון לך להתמודד איתם ויחד נוצרת תחושה של מועקה מכבידה... ולאלו מצטרפת תחושת בדידות והרצון והצורך להיות עם אנשים כיוון שזה ממלא ומשמח אותך, ומאפשר לך הפסקה, ולו למעט מההתמודדות המורכבת עם הדברים.
 
לצד זאת אני שומעת גם המון נקודות של חוזק כמו נחישות מאוד גדולה לראות דברים באור חיובי ולהטיב עם עצמך, נראה שאת מאוד מודעת לעצמך ולדברים שעושים לך טוב או פחות טוב, ואלו נקודות משמעותיות שיכולות לעזור לך בהתמודדות עם הדיכאון...
 
ראשית, חשוב לי להגיד שוב שעייפות היא חלק מהתסמינים של דיכאון וכמו שתיארת בעצמך גם כשיש רצון לעיתים העייפות מקשה על היכולת לפעול ולעשות, ומסיבה זו אולי כדאי לך לשקול טיפול תרופתי שמתמודד עם התסמינים האלו של דיכאון ויוכל לאפשר לך אוויר לנשימה שאת כמהה וזקוקה לו על מנת להתמודד עם יתר התחומים.. כי כשאין כוחות גם יכולת החשיבה והיצירתיות שלנו נפגעת ואז ההתמודדות עם בעיות מרגישה מתישה ומרוקנת יותר ונוצר מעגל קסמים... ראיתי ששאלת על טיפול תרופתי, האם את  מטופלת אצל פסיכיאטר?
 
יקירה, יחד עם זאת ובמקביל לטיפול תרופתי, נשמע מדברייך שאת צריכה וזקוקה לעשות דברים שעושים לך טוב ונותנים לך כוחות – כמו ים וספורט וחברים ומשפחה. כתבת שזה מרגיש  כמו זמן לבזבז כשאין עבודה, אך אולי ניתן לראות בזמן שאת משקיעה כרגע בעשייה של דברים שנותנים לך כוח, השקעה לטווח ארוך, כיוון שבהתווסף לטיפול פסיכולוגי ותרופתי, הם יכולים לסייע לך להרגיש טוב יותר פיזית ורגשית, דבר שייקל בהתמודדות עם כל הדילמות והקשיים בתחומים האחרים...ובהקשר הזה - אולי כדאי גם לנסות להפריד את הדילמות ואת התחומים ולהתמודד איתם אחד אחד... ממה שכתבת נראה כי הניסיון להתמודד עימם יחד "תורם" אף הוא ללחץ ולתחושה שלך שאת כורעת תחת הנטל ולא מצליחה להתמודד כמו שהיית רוצה...
 
ומילה אחרונה.. התמודדות עם דיכאון, ללא קשר לסיבה לפריצתו, היא מורכבת ופתלתלה ויש בה הרבה עליות ומורדות, חשוב לזכור את זה בייחוד בימים המסתכלים יותר, וה'על הפנים' יותר במילותייך, להחזיק חזק, ולשתף כדי לא להיות לבד עם הדברים...
 
שולחת חיבוק גדול וחם,
מזמינה אותך להמשיך ולשתף כאן בפורום או בצ'אט אישי שפעיל כל ערב בין תשע לחצות (http://www.sahar.org.il/popup1.php/?langId=1)
בתקווה לפרוק ואולי לשאוב קצת כוחות לימים שהם קשים יותר ...
 
* אני מצרפת לכאן רשימה של מרפאות לבריאות הנפש לפי איזורים, כפי שמופיע באתר משרד הבריאות, דרכן ניתן לרוב לקבל טיפול מוזל, אם כי יש לרוב תקופת המתנה http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/treatment/clinics/Pages/mtl-clinicks.aspx. במקביל כדאי לברר דרך קופת החולים שלך, שבה את זכאית לטיפול מסובסד. 
 
עם היית..
20/07/2015 | 17:45
1
64
אם היית אוהב היית שואל מה שלומי היית רואה שעובר עליי משהו לא אכפת לי שאין ביננו התקדמות מגע אבל לפחות אני רוצה שהיה לך אכפת מימני שלא היית לוקח אותי כמובן מאליו שאם לא היתי זה לא היה משנה לך אז מה אתה? ידיד חבר כבר שלוש שנים אני מבולבלת בגללך פעם אומר לי כן פעם אומר לא תחליט כבר כי אני לא אשאר.. אולי זאת לא אוהבה כי עדיין לא שחכתי את האקס שלי שאותו כול כך אהבתי הלוואי שידעתי מה אתה מרגיש. כלפיי בתקופה הכי קשה בחיי חיכתי שישאלו באמת מה שלומי שאני לא אצטרך להעמיד פנים. ואפילו איתך לא. שיתפתי בכלום כי אז היית בטוח בורח..
פיסה של וודאות
22/07/2015 | 22:01
17
nb יקרה,
אני שומעת כמה שהקשר הזה מבלבל ולא מוגדר, גורם לך להרגיש אבודה, ומלאת חוסר וודאות, כמו במבוך..
ואולי גם קצת תלויה באוויר, בין שמיים וארץ, כמו בובה על חוטים,
וכמה שתחושה חוסר השליטה וחוסר האונים בסיטואציה הזו בטח מתסכלת..
אני מבינה גם שאת מאד מאוכזבת מהתחושה שלצד השני לא מספיק אכפת, שהוא מתייחס אלייך כאילו תמיד תיהי שם, מרגיש בנוח לשלוח מסרים לא ברורים ולא מבין שהוא עשוי לאבד אותך כך..
יקירה שלנו, זה כ"כ טבעי שתרצי להרגיש שמשהו ברור, מובן, שהקלפים מונחים על השולחן, ואולי זה גם יעזור לך להבין מה את מרגישה בתוך עצמך, אם תהיה לך את הפיסה האחת הזו של קרקע יציבה וודאית להישען עליה..
לא נמאס לך?????
18/07/2015 | 00:34
2
101
אתה יודע שאני אוהבת אותך למה אתה עושה את זה?? קורא לי לבוא אומר שאתה מתגעגע אני באה ורואה אותך מתחיל על מישהי אחרת
באתי רק בשבילך השארת אותי לבד כמו מטומטת 4 שעות ואחרי 4 שעות אתה אומר לי תגידי לי מזל טוב ומנשק אותה מול הפנים שלי למה???
רק לפני שבועיים ישבנו בגן ונישקת אותי וביקשת שיצלמו כדי שתראה את זה כל יום ואני שמתי את זה כתמונת מסך בטלפון שלי אבל שכחתי לרגע שאתה חיי בחיים של רחוב שכל היום מסתובב ומוצא לך בנות אחרות וגם כשהייתה איתי הייתה עם עוד בנות ואני ידעתי את זה אבל אהבתי אותך ואני עדיין אוהבת. תפסיק תפסיק לשגע אותי תפסיק לשחק ברגשות שלי היו לי בתקופה האחרונה הרבה מקרים של בנים שמנסים להתחיל איתי ועושים איתי מה שהם רוצים כאילו אני סמרטוט ושאתה שמעת על זה רצית להרוג אותם אבל גם את עושה את זה אתה פוגע בי וכל פעם הורס אותי מחדש כל הזמן שאנחנו נפגשים אני חושבת שאתה אולי רוצה להגיד לי שאתה רוצה שנחזור אבל לא אתה מדבר איתי על האקסית שלך שאהבת נורא והיא לא יוצאת לך מהראש מתי תבין שגם אתה לא יוצא לי מהראש???????? עשית אלבום בפייסבוק של האקסיות שלך ואני לא שם אולי זה היה בשבילך סטוץ אבל בשבילי זה היה הרבה יותר רציתי לחיות איתך להוציא אותך מהבור להתחתן ולהקים איתך משפחה מאושרת אבל לא אתה רק משחק בי וברגשות שלי כנראה שאתה אוהב את זה ואני לא מסוגלת להגיד לך את זה כי אז אתה תתעצבן ואולי לא תרצה להיות איתי בקשר. אני מכניסה לעצמי לראש שאני לסבית כדי לתת תירוץ ללמה אנחנו לא ביחד אבל זה לא עובד ניסיתי להיות עם בנות לא הלך אני רוצה אותך לא אכפת לי מהעבר שלך מהווה שלך מאיך אתה חי לא אכפת לי שכולם אומרים לי שאיתך העתיד שלי יהיה שחור ואתה תכניס אותי לבור שלך במקום שאני יוציא אותך ממנו אבל לא מעניין אותי אני אוהבת אותך!!!!!!! אתה החיים שלי ולא אכפת לי שכולם ידעו את זה אני יחשוף הכל ויהיה פעם אחת בחיים שלי הכי אמיתית בעולם אז אני חן אוהבת אותך ויאהב אותך תמיד אני יודעת שיש פה אנשים שמכירים אותי במציאות ולא יודעים שילדת כאב זאת אני ולא אכפת לי שהם ידעו עכשיו...
להרגיש שמשחקים בך
18/07/2015 | 22:44
1
32
ילדת כאב אהובה,
אני שומעת את האכזבה והתסכול שלך מההתנהגות של אותו בחור, מבינה אולי שאת גם מרגישה נבגדת, כמו בובה על חוטים בשבילו, שציפית ליותר, לפחות לרגישות גדולה יותר, בעיקר אם הוא יודע לגבי הרגשות שלך כלפיו..  כאילו הוא מנפנף עם הקשר שלו עם אחרות מול הפרצוף שלך, כמו כדי לפגוע בכוונה..
וכמה שזה כואב לאהוב מישהו שמתייחס אלייך כאל ידידה בלבד, אבל עדיין מחלק רמזים מידי פעם שיחזיקו אותך על 'אש קטנה' ויתנו לך תקווה..
יקירה, אולי באיזשהו אופן גם הרגשת שבגלל ההיכרות שלו איתך, הוא ניצל את הנקודות הפגיעות שלך, עשה את מה שהוא לכאורה 'התעצבן' כשאחרים עשו לך..
 
ועדיין את מרגישה שאת שם בשבילו ואוהבת אותו בלי שום תנאי, בלי גבולות, גם אם מבינה שהקשר יכול להיות הרסני ולא בריא לאף אחד מכם, אלא מבוסס על דפוסים לא בריאים ששניכם רגילים אליהם.. ובכל זאת חשוב לך להוציא את האמת אל האור, להצהיר בפניו קבל עם ועדה, בריש גלי ובפומבי, על אהבתך העצומה אליו, על הרצון שלך שתמצאו תיקון האחד בשניה..
יקירה, אני מקווה שאם הוא קורא את זה, הוא ידע להעריך את המשמעות של האהבה שלך, ולא לנצלה, לנהוג בך בכבוד גדול, רגישות עדינה וכנות שבונה אמון, כפי שראוי בכל זוגיות, כפי שמגיע לך
טריגר
23/07/2015 | 23:23
19
לא קשור לפוסט הקודם אבל לא רוצה לפתוח חדש אז אני יכתוב פה...מישהו נגע בי וכל פעם שניסיתי להזיז אותו הוא חזר וחזר בהתחלה ניסה לקחת את היד שלי לאיבר המין שלו אחרי שהוא ראה שהוא לא מצליח הוא לקח את היד שלו וניסה לגעת בי
פשוט לשחרר ולנסות לעכל את הכול...
15/07/2015 | 23:34
1
89
שלום אני רוצה לספר קצת על מה שעבר עליי השנה היה לי שנה נוראה הרגשתי כול כך לבד כאילו אין לי למה לחיות אין לי מקום בעולם שאני לא שווה כלום שאני לא יודעת מי אני אולי שאני בכלל לא קימת אז למה לחיות? הייתי כול כך לבד בחושך שאיים להפיל אותי שלא נתן לי לנשום הרגשתי ריקנות מושפלת  מיואשת הכול התפוצץ לי בפרוף בעיות עם ההורים עם החברה שנאתי כול רגע בחיי לא ידעתי מה הסיבה שאני מנסה להרוג את עצמי פשוט נאבדתי ידעתי שאני צריכה ללכת לטיפול רציתי אבל הורי התנגדו אימי אמרה לי שאני משוגעת זה כול כך פגע בי מתישהו התחלתי להאמין לה... בסוף בזכות היועצת והמורה שלי שהיתה ותמכה בי כול הדרך הלכתי לטיפול והבנתי מה קרה הלוואי שזה לא היה זה אבל החברה שלי שכול כך אהבתי וחשבתי שהיא טובה פגעה בי כול כך חדרה לי לפרטיות נגעה.. ואני במקופ להתנגד שתקתי כמו תמיד מטומטמת רק רוצה לרצות אחרים לא יודעת להתנגד הייתי תמימה למה? דוקא לי זה קרה נימאס לי להיות הנגררת אני רוצה לדעת מי אני ךדעת להיות חזקה ולא להישבר היא פשוט הרסה אותי הלוואי שיכולתי להגיד לה שהיא הרסה לי את חייי באמת שאני מנסה לסלוח לה אבל זה קשה מצד אחד אני מרגישה אשמה עם רק הייתי מדברת מצד שני זה לא אשמתי בסוף שנה דיברנו הסכמתי שנהיה חברות לכיתה אבל אני מפחדת מה יקרה שנה הבאה שאצטרך לשבת לידה לדבר מה עם זה שוב יקרה ואני אפול למלכודת ושוב כמו תמיד אהיה חלשה אני לא רוצה יותר שידרכו עלי בבקשה תעזרו לי..
ללמוד לשחות אחרי הסערה...
17/07/2015 | 21:08
32

Nb  יקרה,
אני שומעת שעברה עלייך שנה מאוד מורכבת בה התמודדת עם רגשות מאוד מרוקנים וכואבים שהרגשת שמילאו כל רגע וצבעו את הימים, שהרגשת שלא רואים אותך ושאין לך משמעות, שהרגשת שבפנים יורד מבול ש אולי כמו פיתרון... ובכל זאת היה בך חלק שרצה להיאחז ולהציל את עצמך מעצמך והחלק הזה נתקל בהתנגדות מצד ההורים שלך  שאולי לא הבינו את עוצמת המשבר בו היית, התנגדות שגרמה לך להאמין שאת לא בסדר, שיש בך משהו לא נורמלי... אני מתארת לעצמי כמה זה הוסיף לתחושת הבדידות שלך, כמה וודאי הוסיף לתחושת הבהלה והפחד אל מול הרגשות המציפים המאיימים  להטביע...  ואז בטיפול לגלות ולהבין שמי שחשבת היא חברה אהובה פגעה באמונך ועשתה דברים שגרמו לך להרגיש לא מוגנת, מחוללת...
 
 נדמה שאת במקום בו הסערה הגדולה, המשבר שכחו מעט ואת מנסה בשלב הזה לעכל ולעבד את מה שקרה לך השנה, מנסה ל'עשות סדר' להבין מה חווית ומה הרגשת ומצד שני את עדיין מעורערת מכל מה שחוית וגם חוששת מהעתיד, מהשאלה האם תיפלי שוב ותרגישי חסרת אונים כמו שהרגשת השנה...נשמע שאת מקווה שיצאת חזקה יותר עם תחושת זהות ברורה יותר, עם היכולת לזהות את המפולת בפעם הבאה ולהתגונן מפניה...   
 
בנוסף, נראה שאת מרגישה רגשות מנוגדים מצד אחד את מבינה שזאת לא הייתה אשמתך ומצד שני כועסת על עצמך על שלא ידעת כיצד להתנגד ולשמור על עצמך, מצד אחד כועסת על החברה ומצד שני מתקשה למצוא את המילים לומר לה עד כמה היא פגעה בך, מצד אחד רוצה לסלוח ומצד שני חוששת מהקשר הזה ומההשלכות שלו עלייך.. רגשות שהם הגיוניים וטבעיים, כמו גם החשש מפני נפילה נוספת, מפני ההתמודדות שלך בשמירה על עצמך וגם התהיות לגבי איזה אדם את רוצה להיות בעקבות מה שחווית...
 
יקירה, אני שומעת שאת מבקשת פיתרון, נוסחא שתבטיח ששנה הבאה תהיה שונה, שאת תרגישי שונה... הלוואי והייתה כזו נוסחא, אבל לצערי הרב אין... אנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה לנו, או איך נרגיש-  אף אחד מאיתנו לא יכול , אבל אני מאמינה שכל עוד אנחנו מכבדים את מה שאנחנו מרגישים ומנסים לעזור לעצמנו בכל דרך שאנחנו יודעים, ולהעזר גם באנשים שסביבנו, ההתמודדות קלה יותר כי אנחנו לא לבד, כי אנחנו לומדים כלים להתמודדות ולשמירה על עצמנו במצבים מסויימים... חלק חשוב הוא, כפי שכתבת את, לעכל, לעבד ולהבין את מה שהיה בכדי ללמוד לזהות את הבורות והמפולות ובכדי לדעת לשמור על עצמנו מפני נפילה ונראה שאת כרגע בעיבוד הזה...האם את ממשיכה בטיפול? נראה שזה מקום שעבורך מאפשר התבוננות, בחינה ועיכול של הדברים... 
 
ואולי גם ההגדרה של חוזק צריכה להשתנות, אולי חוזק הוא לא לדעת לא להישבר, אלא היכולת לקרוא לעזרה כשנופלים, גם שכשהסביבה הקרובה לנו מתנגדת, אולי חוזק זה להתמודד עם פנים מול פנים עם הרגשות הכואבים וללמוד לשחות דרכם בתקווה להשקיט את הסערה ואולי גם לזכות לקשת בענן...
 
יקירתי,רוצה לשלוח לך חיבוק גדול וחם ולהזמין אותך להמשיך ולשתף אותנו, לספר לנו יותר, אם תרצי, מה בדיוק קרה עם החברה, או בשאר מחשבות ורגשות... כדי לעכל ולעבד ביחד.
אנחנו פה גם בצ'אט אישי ואנונימי (http://www.sahar.org.il/popup1.php?langId=1), כל ערב בין תשע לחצות. 
 
שונא אותי..
05/07/2015 | 03:38
1
152
זאת לא הפעם הראשונה שאני שומעת את זה.. אני שומעת את זה הרבה דווקא, אבל הפעם זה היה שונה.
באותו הרגע אתמול שהרמת עליי את היד עם האגרוף שלך ראיתי אותה, ממש יכולתי להרגיש את השנאה שלך במבט שלך, ואז אמרת את זה.. ״מגיל שנתיים עוד שהיית ככה קטנה שנאתי אותך״ ...
וואו.. לשנוא אותי זה דבר אחד, אבל איך אפשר לשנוא תינוקת? דבר שמלא בתמימות.. דם מהדם שלך, פאקינג חלק מימך.. לצערי.
לא בחרתי.. משום מה אלוקים הביא לי אותך, והביא לך אותי.. הייתה כנראה טעות שם.
אני שמחה שאותו רגע עמדתי שם מולך ונראיתי ממש אדישה למילים שלך, הדמעות שבאו אחרי זה לא היו על כך שאתה שונא אותי, זה כבר רגיל לי.. אבל עצם זה ששנאת אותי כשעוד הייתי בסך הכל תינוקת? בלי שאני יספיק לדבר או בקושי ללכת , שהדבר היחיד שהייתי עושה כשהייתי רואה אותך זה לחבק אותך ולקפוץ עליך? תאמת חשבתי שזה בא מגיל מסוים, אבל מגיל כזה? כנראה שהבעיה היא לא אצלי, היא מאז ומתמיד הייתה אצלך, אפס.
לעכל את הכאב
08/07/2015 | 14:25
29
ג'סטי יקרה,
אולי הרגשת מופתעת מהמילים של אביך, שכנראה גרמו לך להרגיש זעם וכעס כלפיו שלא ידעת כמותו... וזה בכלל לא מובן איך אביך מתייחס אליך ככה, בצורה נבזית שכזאת.. ואיך בכלל אפשר להכיל מילים כאלה של אבא, מישהו שאמור להיות משפחה, מישהו שאמור להיות כל כך קרוב.. והפגיעה עמוקה כל כך, כמה לב של אדם נשבר כשהאדם שהכי קרוב אליך ואמור להגן עליך מתייחס בזלזול אפילו מנסה לבטל אותך.. כאלו שולל את הבסיס והקרקרע היציבה מתחת לרגליך..
 
נראה שאולי הרגשת גאה בעצמך במובן מסויים שהצלחת להשאר אדישה למילים שלו, מתוך בניסיון להגן על עצמך..
משהו שגרם לך להרגיש חזקה ויציבה יותר מולו..
וניסית לשכך מעט את תחושת העלבון שהרגשת מהתנהגותו של אביך.. הרגשת שאין הוא יכול לפגוע בך יותר במילים..
ואולי את מרגישה תסכול וכאב ענק על השנאה של אבא שלך כלפי דבר תמים כמו התינוקת שלו, את, שרק רוצה לנסות ולחבק..
אבא אמור להגן על ילדיו, לאהוב, לחבק, להעריך, להוקיר ולשמור... ומה שאת עוברת מצידו של אביך זה בדיוק הפוך.. מגיע לך יותר טוב מזה..  כל כך לא מגיע לך לחוות את הכאב הזה, כל כך לא מגיע לו להקרא אבא, להיות חלק מהמשפחה שלך
מגיע לך כל כך לחוש מוגנת, בטוחה, נאהבת, זה משהו שמגיע לכל אחד מאיתנו.
 
המסקנה שהגעת אליה שאת לא הבעיה אלא הוא.. כנראה נותנת לך את תחושת התקווה שבסוף הכל לא קרה בגללך.. את היית בסדר בההתחלה.. הכל היה מסובך ולא בסדר אצלו..
 
יקירה שלנו, שולחים לך כוחות מכאן ומחזקים אותך,
רוצים שתדעי שאת לא לבד ואם תרצי להלחם בו אנחנו כאן ביחד איתך בתהליך.
זיכרונות מהעבר מכים בהווה :(
02/07/2015 | 18:34
1
97
הי סליחה שלא כתבתי הרבה זמן פשוט לא הרגשתי צורך.... אבל פשוט חודש שעבר ילדה אחת שהיא ממש במיקרה עושה עליי חרם (מזל שיש את החופש הגדול) שפשוט אמרה לי הלוואי שכל פעם שתחשבי על משו רע אבא שלך יתהפך בקבר זה לא היה כלכך נעיםבאותו הרגע אבלפשוט רק עכשיו יצא לי חשוב עלזה למה היא אמרה לי את זה סתם כי היא שונאת אותי שינאת חינם או שפשוט היא באמת התכוונה לזה אני באמת לא מבינה את הרמת צביעות שלה כשהייתי באבל היא באה ו"ניחמה" אותי ועכשיו היא אומרת על אבא שלי אני חושבת שהיא פשוט ילדותית והלוואי שהייתי יכולה להגיד לה את האמת בפנים על כמה שהיא לא מושלמת כמו שהיא חושבת אבל אז השפוטות שלה היו צועקות עליי היא לא מבינה כמה זה פגע בי אומנם לא באותו הרגע אבל מאוחר יותר זה כן היא לא מבינה את ההשלכות של מה שהיא עשתה רק אם היא הייתה חושבת פעמיים אני לא הייתי נעלבת ברמה כזאתי הלוואי והיה לי את האומץ והביטחון לעשות את זה....
 
אמירה שפוגעת
02/07/2015 | 21:28
28
היי נופרי יקרה
אני מצטערת לשמוע על המשפט שנאמר לך, אני לא בטוחה שאני מבינה את ההקשר בו הוא נאמר ולכן קשה להבין או לפרש אותו, אבל הוא נשמע כ"כ אכזרי ופוגע, וגם נשמע שהרגשת שיש בו חוסר כבוד לאבל שלך ולזכרונו של אביך.. מעין זלזול מאד מתסכל..
 
יקירה, אני מבינה כמה שהיית רוצה לומר לה שלא לדבר על אביך בצורה כזו, להסביר לה כמה שהמילים שלה יכולות לפגוע, כמה שהתייחסות כזו לאחרים היא התייחסות בריונית נטו.. אך מרגישה שנאלצת לשתוק בגלל הכוח החברתי שיש לה, כוח שממה שאת מתארת היא מנצלת לרעה..
 
יקירה, כמו שאמרת, אולי היא לא התכוונה לפגוע, או שאולי היא חסרה את הבגרות ואת יכולת ההבנה כמה שמילותיה פוגעות, ואם היא מבינה זאת ובכל זאת אמרה בכוונה כדי לפגוע – עדיף להתרחק מאדם שמתנהג כך..
 
אני מקווה שהחופש הגדול והמרחק מאותה הנערה יקלו עלייך מעט, ושלאחר מכן אם היחס שלה ימשיך להיות פוגע שתוכלי לפנות למחנכת הבאה שלכן ולשתף אותה בכך..
אני מרגישה מטומטמת, אבל זה עדיין כואב.
30/06/2015 | 21:52
1
105
ורק עכשיו, אחרי שגמרנו ללמוד, אני בכלל מצליחה לפתוח את זה עם עצמי.
השנה הזאת הייתה לי.... לא קלה. בלשון המעטה.
היא עדיין לא קלה, אבל אני חושבת שאני משתפרת קצת.
לכל הפחות, הפסקתי לרצות להרוג את עצמי. או הפחתתי את הרצון, ליתר דיוק.
אני לומדת (למדתי) בפנימיה.
שהיא סבבה והכל.
ואיתי בחדר הייתה בחורה, מאוד נחמדה, ש... עברה כמה דברים לא פשוטים. הכירה אנשים... מעניינים, בלשון המעטה.
אז באמצע השנה פנתה אליה המנהלת ואמרה "לכי לדבר עם העובדת הסוציאלית. זה יעשה לך טוב".
ובום.
אני יודעת.
יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת שזה לא יפה.
אבל זה כאב לי. עדיין, בעצם.
ולמה אף אחד לא רואה???
אסור לי לחשוב על העבר.
אני יודעת יודעת יודעת.
ועדיין.
אני רק חשובת.... אם.. ?
אם היו שואלים אותי אם אני בסדר?
אם היו מציעים לי עזרה?
אם... ?
 
וכן, אני יודעת שבמובנים מסוימים היא מתוסבכת יותר ממני
אבל במוהנים מבוימים גם אני מתוסבכת!
והם ידעו! ידעו!
היועצת ידעה שרע לי, כי הצלחתי לאזור אומץ ולפנות אליה
והמנהלת שלי ידעה שפניתי לפסיכיאטר
והמחנכת שלי ידעה שאת מספר השיעורים השבועיים שאני מגיעה אליהם אפשר לספור על יד אחת, גם אם חסרות לה כמהאצבעות.
ושהציונים שלי התדרדרו שזה משו נורא.
 
והם ידעו.
וזה עדיין לא היה הכי גרוע.
 
ועדיין.
אף אחד לא הציע לי עזרה.
וייתי עם זה
לבד לבד לבד לבד לבד לבד להד לבד
כמו תמיד
כמו כל החיים שלי שאני לבד עם הליפול ולנסות לקום שלי.
 
ואני עדיין תוהה...
למה אני אדם כ"כ רע שאני לא מפסיקה לזכור את זה?
לבד לבד, בלי עזרה מאף אחד
02/07/2015 | 14:22
62
some1Lse יקרה,
שומעים כמה את מאוכזבת מאנשים.. כמה את מצטערת שסמכת עליהם, כמה איבדת בהם אמון.. כמה את מרחמת על עצמך בעבר, שהתמודדה עם כל מה שעברה לבדה.. בלי טיפת תמיכה מהסביבה..
נשמע שלפעמים את מנסה לחזור במחשובתייך לעבר ולתקן אותו.. לתאר לעצמך מה היית עכשיו אילו היו עוזרים לך.. מושיטים לך יד...
 
נראה כאילו שגם כשאת מצליחה להתעלות מעל זה, ולהצליח להרגיש טוב יותר- הדברים שעברת צפים, עולים.. מזכירים לך את מה שאת לא רוצה לזכור..
ומצד שני יש לך את מה שמחזיק אותך.. יש בתוכך חוזק שגורם לך להשאר עם הראש מעל המים..
 
אנחנו פה אם תרצי לבוא לדבר על הדברים שעולים.. את מוזמנת להגיע גם לצ'אט..
מקווים שתמשיכי למצוא את הכוח להמשיך, ואת הרצון להצליח.. להוכיח לכולם שאת יכולה..
חיבוק גדול תמיד פה בשבילך..
ההורים שלי מתגרשים
29/06/2015 | 18:14
4
81
אחרי שקראתי קצת את ההודעות בפורום אני מרגיש שהבעיה שלי קטנה יחסית, אבל עד לפני 5 דק הרגשתי שהשמיים נופלים עלי.
אתמול בערב גיליתי שההורים שלי מתגרשים (אבא שלי כבר עזב את הבית לפני כמה ימים). אבא שלי היה אלים כלפי אמא שלי וגם קצת אלי ואל אחותי (אבל בעיקר לאמא שלי. הוא היה מוציא עליה עצבים גם בלי סיבה). הוא היה בכל מיני טיפולים של הרווחה וגם אמא שלי אחותי ואני היינו בטיפולים. היו מלא פעמים שהתפללתי בלב שהם יתגרשו. אני לא אוהב את אבא שלי ומלא פעמים קיוויתי שהוא יעזוב כבר את הבית ולא נצטרך לסבול ממנו יותר. אבל עכשיו שזה קורה פתאום אני מפחד מזה. אמא שלי לא עובדת ואבא שלי הוא זה שהיה עובד ועכשיו אני מפחד מה יהיה עם המשפחה שלי.
רעידת אדמה ובנייה מחודשת
29/06/2015 | 21:47
3
34
שלום חסוי יקר,
נשמע שאתה מתמודד עכשיו עם מצב שמעורר אמביוולנטיות ורגשות מנוגדים.. שלמרות שהשינוי נתפס כ'חיובי' או לפחות כרצוי והכרחי, עדיין הוא מהווה שינוי גדול ומפחיד שעכשיו צריך להסתגל להכל מחדש בעקבותיו, והפחד הזה מאד טבעי ומובן יקר שלנו, כי כל שינוי, גם אם מחכים לו ורוצים בו – הוא עדיין שינוי, עדיין כרוכה בו אי וודאות וחשש מהעתיד, ולכן זה גם די בלתי נמנע להרגיש את הפחד שתמיד מתעורר מתוך חוסר הוודאות שטמונה בעתיד..
ועכשיו, כאילו פרמו את התפרים שמחברים את התא המשפחתי, וכעת צריך לחבר את הפיסות בחזרה ולבד, להסתגל לדינמיקה חדשה ואחרת, לבסס את הקשרים שיש מחדש, וגם להתרגל למציאות חדשה ולשינויים שהיא תכתיב, לאיך שהיומיום שלכם יראה לאחר השינוי.. מה שגם בטח מעלה הרבה שאלות שעדיין פתוחות ולא ברורות..
ומצד שני, נראה שיש לך, לאמך ולאחותך הזדמנות להתחלה חדשה עכשיו, טובה יותר, הזדמנות לחיים חדשים ובטוחים, יציבים ומיטיבים יותר מבעבר..
אני מאחלת לך שהמציאות החדשה הזו תהיה טובה בהרבה, מציאות בה תבנו את התא המשפחתי מחדש, בדרך נעימה ובטוחה, מציאות בה תוכלו להיות משפחה שוב.. המשך לשתף אותנו חסוי יקר, בתחושות ובתהליכים שאתה עובר, ברגשות שעולים מידי פעם.. אנחנו כאן איתך, בפורום ובצ'ט, מתי שרק תרצה
 
תודה
29/06/2015 | 22:12
2
26
היי. תודה..
אני חושב שבעיקר אני מודאג מהקטע הכלכלי ואיך נסתדר.
אם לא היתה את הבעיה הזו אז הייתי מאוד שמח אני חושב..
היי שוב
29/06/2015 | 23:40
1
35
סיפרת שמשפחתך לוותה ע"י הרווחה מזה תקופת מה,
אני חושבת שסביר שתוכלו להמשיך ולהעזר בהם, וודאי יש להם אפשרויות שונות להציע במקרה זה - זכאות להטבות או הקלות מסוימות, אפשרות להפניות למסגרות תעסוקה וטיפול באופן מסובסד, עזרה במציאת מקום מגורים וליווי עד להתייצבות על הרגליים מחדש.. שווה לברר מול העו"סית שליוותה אתכם.
(וגם סביר להניח שלפי החוק אביך בכל מקרה יהיה מחוייב בתשלום מזונות עבורך ועבור אחותך).
מקווה שזה מרגיע ולו חלקית
היי
30/06/2015 | 11:15
21
 
היי תודה זה עוזר המון וקצת מרגיע.
גם אני קצת עובד פה ושם ומקווה למצא עבודה קבועה לקיץ אז גם זה יעזור.
נראה לי שמעכשיו יהיה טוב יותר ואם הכסף לא יהיה בעיה אז בכלל טוב.
 
עזרה דחוף !
28/06/2015 | 18:34
3
144
לפני כחודש אבא שלי נכנס לבריאות הנפש בבאר יעקב,אני עשיתי טעות שהלכתי לבקר אותו שם..זה לא עשה לי טוב בכלל לראות אותו ככה במחלקה סגורה וכו..., איך שראיתי אותו נכנס לי מחשבה מפגרת שאולי גם אני בעתיד יהיה כזה...נכנסתי לתחושה מוזרה שלא הרגשתי בחיים מין לחץ לא מוסבר כזה..כנראה חרדה..עכשיו המחשבה הזאת כבר חודש לא עוזבת אותי למרות שאני יודע בוודאות שאין מצב שאני כזה... עכשיו עבר חודש ואני נאבק עם עצמי..כבר איבדתי את הזהות שלי מכיוון שלא יכולתי להתמודד עם זה..כל פעם שמישהו דיבר איתי חשבתי על זה..ואמרתי בואנה משהוא לא בסדר איתי אולי גם אני כזה??, הכנסתי את עצמי לסרטים..איבדתי אינטרקציה עם אנשים..איבדתי תחושת הנהות גשמיות ויותר גרוע איבדתי את עצמי ..אני שבור ומרוסק צריך טיפים איך להוציא את המחשבה המטומטת מהראש שלי.. כל פעם שמשהוא מדבר איתי אני חושב פעמיים מה לאמר מכיוון "שכאילו" אני לא רוצה שיחשבו שמשהוא לא בסדר איתי ואני כביכול ייכנס לבאר יעקב שם... הכל אצלי בראש אני צריך עזרהההההההההההההההההה בבקשה ! כל יום זה מלחמה עם עצמי !! רוצה לחזור לחייך ולצחוק שוב !! אני מרגיש מנותק מהמציאות והכל סתם דמיונות !! 
לחזור לעצמך
29/06/2015 | 23:20
2
50
ערב טוב בר יקר
אני שומעת כמה שהחוויה בעת הביקור במחלקה של אביך היתה מטלטלת ומציפה מאד, ונשארה איתך גם אחרי, מעוררת מחשבות, ספקות וחששות לגבי עצמך והעתיד, מעוררת מעין חוסר וודאות לגבי הזהות שלך,
מותירה אותך מבולבל ומוצף, לא בטוח לגבי עצמך, מי אתה, מי תרצה להיות, איך אתה רואה את עתידך, ואילו דברים פחות בשליטתך ועשויים להופיע..
ונדמה שהמחשבות האלו כ"כ חודרניות ולא מרפות, שהן סחררו אותך בתוך מעין מערבולת של חוסר אונים, מערבולת שגורמת לך להרגיש שאתה מאבד את עצמך, את הדברים שאהבת ונהנת מהם..
בר יקר, יש משהו מאד טבעי בלהרגיש את החשש שזה יקרה גם לך, כאשר רואים אדם קרוב במצב קשה.. כי פתאום זה קרוב, זה נוגע, ואי אפשר להתחמק מלחשוב שאולי גם לי זה יקרה.. קצת כמו שאנשים נוטים לחשוב ש'להם זה לא יקרה' כשהם שומעים על תאונות דרכים של אחרים, אך כאשר אדם קרוב אליהם נפגע פתאום מבינים שזה יכול להגיע גם אלינו, לגעת גם בנו, וזה גורם לנו להרגיש פתאום פגיעים וחשופים..
יקר שלנו, האם שקלת לפנות לטיפול פסיכולוגי, לשוחח על החרדה המציפה שאתה חווה, לנסות אולי להבין את המקורות שלה ולעבד אותם, כדי לשחרר את עצמך מהעול המעיק שלה?
טיפול פסיכולוגי
30/06/2015 | 09:36
1
49
אני בטוח שטיפול פסיכולוגי נכון יכול ממש להועיל לי הבעיה שאין לי שקל כרגע , זה לא נתפס כמה פסיכולוגים גובים לטיפול,האם יש משהוא מוסמך שהוכל לדבר איתו ככה שיקדיש לי 10 ד'ק מזמנו לעזור לבן אדם? 
טיפול
02/07/2015 | 21:18
33
היי בר יקר,
החל מה1.7 נכנסה לתוקפה הרפורמה במערך בריאות הנפש, שמטרתה היתה להנגיש את הטיפול ולאפשר טיפול זמין ומהיר.
במסגרתה ניתן לקבל עכשיו טיפול נפשי דרך הקופה בה אתה חבר (בעלות מסובסדת מאד של תשלום רבעוני, כמו שמשלמים עבור ביקור אצל רופא יועץ). הפניה ניתן לקבל בין היתר מרופא המשפחה.
לקישור שכולל מידע בנושא מהאתר של קופ"ח כללית:
(המידע אמור להיות תקף גם לקופות האחרות)
שווה לבדוק אפשרות זו עבורך בר יקר
 
די כבר
28/06/2015 | 02:16
4
107
נשבר לי כבר להיות לבד ,להרגיש לבד להרקב לבד די כבר ההרגשה הזאת הורגת אותי לאט לאט אני חןדע שאני לא מושלם אבל למה זה מגיע לי למה ??!!
בדידות משתקת
29/06/2015 | 21:15
3
63
היי בלאק יקר,
אני שומעת כמה שהבדידות שאתה מרגיש קורעת אותך מבפנים, כמו שמיכה צפופה של עשן שחונקת לאט לאט מתחתיה, פוגעת באינספור חיצים במקומות הכי רגישים, ומותירה אותך כ"כ פגיע וכואב..
אני שומעת גם את הזעקה שיוצאת ממך, כמנסה לפלח את הבדידות הזו ולהשיר אותה ממך, זעקה של ייאוש ותסכול שרוצה להושיט יד, ליצור קשרים, למצוא חברים קרובים.. זעקה שמעבירה כמה לאף אחד לא מגיע להיות לבד, וגם לך לא בלאק יקר..
יקר שלנו, תרצה לספר עוד, על הבדידות הזו, על הדרכים בהם אתה מנסה ליצור קשרים ולמצוא חברים? האם אתה משתתף במסגרות כלשהן, חוגים, מפגשים או פעילויות שיכולות להפגיש אותך עם אנשים חדשים וליצור הזדמנויות לחברויות?
אנחנו כאן איתך, ביחד, ולו מעבר למקלדת, אבל עם כל הלב
אין כלום
01/07/2015 | 18:16
2
34
כלום, פשוט כלום . אני נמצא בפלגה שגם ככה אין בה יתר מידי חיילים .המפקד שלי העביר אותי למחלקה אחרת שאין בה בכלל חיילים רק אצ"ים מבוגרים (למרות שבכיתי לו דם שלא יעביר אותי ) אז גם את הקשרים שעוד איכשהוא היו לי עם הנגדים היותר צעירים שמה אני מתחיל לאבד  .
אני כל כך מתוסכל שאני מתחיל לכעוס על האנשים היחידים שעוד איכשהוא כן שמים זין  ואז אני נהיה יותר עצוב .ראבק נשבר לי כבר
להסתגל למעבר
02/07/2015 | 21:33
1
24
יקר שלנו, זה נשמע כ"כ מתסכל לעבור ככה ממקום למקום, בניגוד לרצונך, וכשעוד כרוך בכך ניתוק של קשרים עם אנשים שקודם חיבבת.. כאילו עכשיו צריך להסתגל מחדש לאנשים שאתה מרגיש שאינך מוצא נושאים ושפה משותפת איתם..
אם אפשר לשאול, האם במסגרת השירות אתה מצליח לשמור גם על קשרים בבית, בסופי שבוע, אולי עם אנשים מחוץ למסגרת הצבאית?
אולי לפחות בסופי שבוע תוכל לנסות ולחזק קשרים מסוימים או ליצור חדשים במסגרות שונות שאינן בצבא?
(ואולי, עם הזמן תיצור קשרים גם עם מי שמשרת איתך כרגע, גם אם הם מבוגרים יותר.. אולי לפחות עם אחד מהם תמצאו שפה משותפת ואפשר יהיה לבסס קשר חברי ונעים למרות הפרש הגילאים?)
אי הבנה
03/07/2015 | 01:18
27
אין לי קשרים חברתיים בבית ,בתיכון הייתי בפנימיה חוץ מזה אני גר בשכונה של חרדים . חוץ מזה אני חושב שחלה היא הבנה היציאות שלי הם יומיות . ולא נראה לי שאפשרי לבסס קשרי חברות שהאדם היחיד שאיתך במחלקה זה "מערכניק" בן 60+
לא יודעת איך לשכוח
27/06/2015 | 16:42
2
84
שלום
אתם עכשיו תחשבו שאני סתומה או משהו
עוד כמה ימים אני עולה לכיתה ז
ולפני שאני עוזבת תבצפר הזה אני רוצה להגיד למורה שלי שאני דואגת לה ורוצה שתמיד תשאר איתי
היא החייםשלי היא תמיד תמכה בי  וכשרציתי עזרה תמיד רציתי להגיד לה אבל לא יכולתי פחדתי ממש כי אני לא מהסתומות שמבקשות ממישהו עזרה
ותמיד נסייתי להראות לה שאני מתה עליהא ואין לי עכשיו מה להגיד לה
מה לעשות?
תודה
פרידות
27/06/2015 | 19:12
32
שלום לך יקירה, הרגשות שאת מתארת הם כ"כ אנושיים ומקסימים, וממש חשוב לי לומר שאינך צריכה להרגיש לא בסדר בעקבותיהם, אלא להפך – לראות את הרגישות והחום שיש בך ככוח!
 
אני מבינה את תחושת הדחיפות שאת מרגישה, רוצה מצד אחד להספיק מהר לומר למורתך האהובה כמה שהיא היתה חשובה לך, ומצד שני מרגישה שדווקא במצב הזה, הפחד מהפרידה מתעורר ואת חוששת שאולי ביטוי הרגשות מצידך יהיה לא מותאם..
 
יקירה, פרידות הן לא דבר פשוט, זה כואב כשצריך להפרד מאדם שאוהבים ומעריכים, גם כשזה חלק מהמעגל הטבעי והמשמח של החיים וההתקדמות שלנו.
 
אני שומעת כמה שאותה מורה היתה משמעותית עבורך, וכמה שהקשר איתה היטיב עמך, ולכן אני בטוחה שלמרות שהיא כבר לא תמשיך ללמד אותך, עדיין חלק ממנה יישאר תמיד איתך ובך – החלק של כל הטוב שהיא הביאה לחייך, כל הטוב שהיא לימדה אותך להיות וכל הטוב שהיא מסמלת עבורך.
 
ואולי זה גם מה שתוכלי לומר לה, במילים פשוטות, שאת אוהבת אותה ושהיא יקרה לך, שהיא היתה מאד משמעותית עבורך ושאת שמחה על הזמן שהיה לכן ביחד, ושתמיד תזכרי אותה. וכמובן, אם את לא מרגישה בנוח לומר במילים, תוכלי גם לכתוב לה בפתק קצר, סביר להניח שהיא מאד תתרגש מהמחווה והמזכרת הכתובה.
 
שתפי אותנו, אם תרגישי בנוח, בהחלטה שלך, ובמה שקרה אחריה.. אנחנו כאן איתך יקירה
לכתוב לה מכתב? אפילו פתק קטן?
22/07/2015 | 02:38
7
אני מבינה שסיימת כבר את שנת הלימודים,
אבל מכתב לדעתי זה תמיד טוב,
וגם אם עבר זמן.
בטוחה שהיא שמה לב שנקשרת אליה.
תנסי להמשיך לשמור איתה על קשר
ואני ממש מקווה שתצליחי לבטא את הרגשות שלך!
(כמה שאת מזכירה לי את עצמי..
אני כבר שנים מעלייך וב"ה המצב טוב יותר.
אני הולכת לטיפול קבוע, ולאט לאט לומדת לבקש עזרה...
מקווה בשבילך שהתהליך יהיה מהיר משלי.)
אין לנו ברירה, בחיים אי אפשר רק לתת
וחייבים ללמוד גם לקבל...
חזק
בטוחה שתצליחי בחיים
חם בפורומים של תפוז
לא מצליחה לתמוך בו
לא מצליחה לתמוך בו
מפחיד אותי שיהיה קשה למצוא עבודה, שנחיה בתת תנאים....
לא מצליחה לתמוך בו
לא מצליחה לתמוך בו
מפחיד אותי שיהיה קשה למצוא עבודה, שנחיה בתת תנאים....
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
עכשיו בפורום מטבחים, על מה פשוט אסור לכם לוותר?
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
עכשיו בפורום מטבחים, על מה פשוט אסור לכם לוותר?
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
תמר דגן - פסיכולוגית
תמר דגן-פסיכולוגית בכירה
יתרון אנושי השמה וגיוס כח אדם בע
יתרון אנושי השמה וגיוס כח
פורום הפסיכולוגית
פורום הפסיכולוגית
קומונות
קומונה לרוכבי אופני-הרים.קומונת AM כשמה כן היא - All Mounta...
כאן תקבלו מבזקי-חדשות בזמן אמת ודיווחים ראשוניים מסביב לשעו...
עדכונים שוטפים
21:15 | 29.08.15 nb320458409
00:35 | 26.08.15 nevermind171
19:58 | 17.08.15 nb320458409
02:10 | 07.08.15 katrina12
07:24 | 02.08.15 Qirl
09:08 | 31.07.15 nb320458409
21:04 | 23.07.15 lovelylady777
21:04 | 23.07.15 lovelylady777
17:45 | 20.07.15 nb320458409
00:34 | 18.07.15 ילדת כאב
23:34 | 15.07.15 nb320458409
03:38 | 05.07.15 JustSomeone00
18:34 | 02.07.15 נופר8520
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ