בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
שלום,

ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת.

השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות.

מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו. אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים.

הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים.

בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה.

אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו:

http//www.sahar.org.il

אנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים.

בברכה,

צוות סהר

הודעה חדשה

אין כוח
02/09/14 16:27
6צפיות
אמא שלי קבע לי לפסכיאטר ואני לא הולכת א..אני לא מאמינה בהם..רק אני יכולה להוציא את עצמי מהבוץ הזה..מתישהן אני אצליח גם אם זה לא מצליח לי עכשו..במילא הרופא נתן לי כמה תרופות שלא עזרו לי ..אז ממש אין לי למה ללכת אליו.
תחרות 8 שעות של שקט ב|תפוז|
02/09/14 10:13
|שמאל| שלב ההצבעות מתחיל ובחירת הזוכה בידיים שלכם! בואו להצביע לשמונה השעות שהכי קסמו לכם!, ותזכו את חביב הקהל בטיפול פנים בלוקסיטן.
היכנסו כבר עכשיו לפורום הורים לפעוטות והגיבו עם האייקון |כן| להודעה שאתם רוצים שתזכה.

לפרטים נוספים והשתתפות:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

|מטוס| לפני חודשיים יצאנו בתחרות מאגמה צ'לנג' - מסע נשי לארמניה. אנו גאים להציג לכם את הבלוג של הזוכה בתחרות!
אצם מוזמנים להיכנס ולקרוא חוויות מהמסע המופלא!

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?Ent...
לבד
01/09/14 20:56
9צפיות
אז היום היה היום הראשון בבית ספרכולם היו עם מלא חברים וחברות ואני הייתי לבד.
לבד בשיעורים לבד בהפסקות תמיד לבד.
נמאס לי מזה נמאס לי לראות את כולם ביחד ואני לבד נמאס לי לבכות
כל פעם שאני רואה את מי שהיו פעם חבררות שלי ועכשיו כבר לא.
לא באלי ללכת לבית ספר אין לי מה לעשות שם וזאת השנה האחרונה ואני מסיימת שתיים
עשרה שנות לימוד אבל הבדידות הזאת הורגת אותי /
אני איתך כול הזמןן!!!
01/09/14 21:52
6צפיות
גם עם הבדידות עוטפת אותך..גם לי יש בדידות קשה מנשוא וביחד לא יהיה בדידות..
º
גם אני איתך.. מבינה את ההרגשה מאוד.
01/09/14 22:04
4צפיות
תודה ענקית לשתיכן
01/09/14 22:20
6צפיות
כיף לדעת שפה אני לא לבד
אוווףף
01/09/14 20:25
13צפיות
אני מרגישה שהכול בבלגן אחד גדול.. 
היום הראשון ללימודים.. יב... 
תוך שלוש שעות לא יכולתי לסבול אנשים לידי, היה יותר מידי רעש. פשוט רציתי להיות לבד.
נהייתי עצבנית.
עשו סבב אזעקות.. כאילו שאחרי חמישים יום של אזעקות זה מה שהייתי צריכה.. כל אחד היה צריך לספר על משהו שקשור למלחמה.
ואם זה לא מספיק אחרי זה היה אמור להיות תרגיל ירי טילים אותו פספסנו. 
די לא רוצה לחשוב על זה יותר. אני לא מצליחה להתנתק מזה.
ויש לי בעיות עם אוכל אני לא מצליחה להסתדר עם זה.. בתקופת המלחמה לא הצלחתי לאכול ורזיתי ואמרו לי.. ועכשיו קשה לי לחזור לאכול רק בגלל זה..
ואני כל הזמן עצובה או עצבנית ונמאס לי כבר פשוט אין לי כוח..
והמערכת שלי ריקה מידי אם אני לא עסוקה אני נכנסת לדיכאון עוד יותר. 
בנוגע לתרופות
01/09/14 20:56
7צפיות
כל רופא אומר משהו אחר..לי הוא אמר למצבי רוח..וסרווקול לא אמור לגרום לעצבים
אני מניחה שכל אחד מגיב אחרת..
01/09/14 21:02
7צפיות
בוודאות מאז שהתחלתי לקחת סרוקוול אני הרבה יותר עצבנית.
אולי
01/09/14 21:53
5צפיות
כנראה שאת צודקת
הדבר הקשה ביותר
01/09/14 14:13
17צפיות
הדבר הקשה ביותר הוא שאף לא מבין אותך ואז ההרגשה היא הכי לבד בעולם 
01/09/14 18:03
10צפיות
אולי כי אם אף אחד לא מבין אז בעצם גם אף אחד לא רואה.. כמה אנחנו זקוקים לו לפעמים, שיתן לנו מילה טובה או חיבוק אוהב.. שיתעניין בנו... או אפילו שרק יקבל אותנו כמו שאנחנו, בלי לשפוט ובלי לבקר... 

ומה את מרגישה יקרה.. שהם לא מבינים וכל כך חסר..?





 

 
 
41
31/08/14 18:35
29צפיות
48
47
46
45
44
43
42
41
 
עדיין מרגיש שמן
ורע
אין לי חשק לאף אחד 
בחיי
יציאת חירום
31/08/14 22:19
14צפיות
נדמה שבתוך מה שנראה בתור אשליה לתמונה טובה וחיובית יותר
מתגלה אמת מהממת ומקשה- מהסוג שמשתקת ומרוקנת את הכוחות
החיוניים להמשך ההתמודדות בעתיד וגם בהווה..
new way to bleed יקיר, האם תוכל לספר לנו על המשמעות של ההגעה ליעד?
 
41
01/09/14 13:16
10צפיות
סופר לכל כך הרבה דברים 
דקות
שעות
קלוריות 
ימים 
חודשים
שבועות
כל דבר שהוא בלתי נסבל
אבל זה
זה בהקשר של משקל
לוזר של החיים
31/08/14 23:23
23צפיות
ומקווה שזו הבמה...
 
אוטוטו בן 31, נשוי ואב לשלושה.
 
אם יש בעולם הזה מישהו שאפשר לקרוא לו "לוזר", הוא אני.
 
אומרים שאני חכם, שיש לי שכל חריף, ידי זהב ועוד כהנה וכהנה...אבל אני, אני רואה לוזר.
כבר 8 שנים שאינני מצליח להחזיק בעבודה אחת מעל לשנתיים, ותמיד מפוטר, ותמיד זה לאחר שנתתי את הנשמה לעבודה ולא הוערכתי כראוי.
תמיד זה נגמר מר. ותמיד, אבל תמיד, אני מוצא את עצמי "יושב בבית" תקופה ארוכה מאוד, הולך בטל, ושוקע במרה שחורה וארורה.
 
אז הזוגיות לא משהו, וזה בלשון המעטה והעדינה, והפרנסה? אלוהים ישמור
אבל בנוסף לכל, אני מרגיש שאני חרא של אבא.
בכל יום, שהם עוצמים את העיניים, שלושת המלאכים האלה. אחרי שצעקתי, וכעסתי, ולא היתה לי אף טיפה של סבלנות שאמורה להיות לי אליהם.
התסכול אוכל אותי ורגשות האשם לא מרפים. אני יודע שגם היום נכשלתי בלהיות אב שהם זכאים לו. והם זכאים.
 
אז כבר אין לך חשק לקום בבוקר, ואתה מחפש תירוצים למה אתה "יושב בבית" כבר 10 חודשים ללא עבודה, כשיש לך שלושה ילדים לפרנס.
אבל לך תסביר שזה לא בשליטתך. 
שזה שאתה נרדם בכל יום ב-5 השנים האחרונות, בין עם עובד או בין אם לא, בין 2-5 לפנות בוקר, לאחר שהראש לא מניח לך עד שמאיים להתפוצץ. שזה לא בשליטתך. שאתה לא רוצה את זה בעצם.
 
אז הנישואים מחורבנים, ואתה מובטל, ואתה חרא של אבא, פשוט חרא של אבא
שלא מסוגל להעניק לילדים שלו את מה שמובן מאליו לילדים אחרים. גשמית או רוחנית.
 
והמצב רק הולך ומדרדר מדחי אל בכי, והגבר הזה לא בוכה בלילה. הגבר הזה יושב וחושב, על שום מה הוא הגיע לעזאזל לעולם הזה, לפני 31 חורפים. וחשוב מזה - מדוע הוא עדיין כאן. והוא לא מוצא סיבה מספיק טובה.
 
והמחשבות הארורות, הן לא עוזבות לרגע.
ויום רודף יום, שבוע רודף שבוע, אין חדש תחת השמש. ואני, ער התמיד. לא יודע את נפשי מצער...
 
 
 
 
 
לא מתיימר להיות זה שמייעץ אבל
01/09/14 12:20
12צפיות
אתה מציין שאתה מרגיש שאתה"חרא של אבא".. חרא של אבא לא היה אוכל יסורי מצפון כך וברור שאתה רוצה לשנות, אתה מציין שכל שנתיים אתה מחליף עבודה- אול לא מצאת מה שבאמת עושה לך טוב ואולי תכלס הם לא ראויים לך אם אתה באמת נותן את הנשמה, ובסוף יורקים לך בפרצוף.
אחי , יש לך מפעל חיים מפואר ( 3 ילדים ואשה שאתה אוהב וחי איתה) אתה נלחם אינספור פעמים עם המציאות הקשה הזאת בימינו, ואולי אתה לא מרגיש שאתה מצליח אבל כן אתה שורד וואלה כן אכפת לך אחרת היתה ישן בשקט בלילה , וואלה זה לא קל בימינו לפרנס משפחה , ולא תמיד מצליחים לעמוד בזה כמו שרוצים , כי מה לעשות- נכון להיום עיקר הג'ובה נמצאת אצל אלה שמעולם לא היה חסר להם.
את הכעס שלך תצטרך לכבות זה כן וכמו שאמרת לילדים שלך מגיע אבא רגוע ואוהב, אז תצא לרוץ תעשה ספורט תצייר תבנה (אמרת  שאומרים שיש לך ידי זהב) תעשה דברים שימלאו אותך אפילו שהבאסה ממלאת אותך כרגע, ממש "תתלוש" את עצמך מהמקום הכואב  והמיוסר הזה- ותסתכל על המשפחה שלך -הם האור שלך ולא ניתן לפספס את זה מתוך מה שכתבת, לגבי דברים הגשמיים שהיית רוצה להעניק לילדים שלך, הכי חשוב האהבה והתמיכה שתיתן להם , וזה יבוא כשתהיה יותר רגוע
אני בטח לא הבנאדם להטיף על פרגון עצמי- אבל וואלה כן - תפרגן לעצמך כי אתה ממשיך לנסות אפילו שקשה ואפילו שהמצב שלנו בארץ הרבה פעמים דוחק לפינה, ומתי שהוא הדבר הטוב הזה מגיע..
אני גם לא הבן אדם להטיף על שמחה כי מי כמו מי שמכיר אותי יודע שגם אני לא שם- אבל אני כן יכול להגיד לך ששמחה זה שילוב של לדעת לראות את האור שיש בנמצא להשתדל לסלק את החושך  ומה לעשות גם של מצב פיזי ובעקר כימי במוח- ספורט תמיד יעיל במקרה הזה, כמו גם תזונה טובה.
לי אישית אתה לא נשמע לוזר בכלל- ההפך נשמע לי שאתה אחד שנלחם בשיניים  מול המציאות הקשה הזאת -וזאת מעלה רצינית ומוערכת ביותר , אולי לא לך כי קשה לך לראות את עצמך במחוץ..
קיצר אח יקר- תתעודד , אבל שוב אני לא מתיימר להיות זה שמייעץ כי בטח אין לי את ההכשה המתאימה ,ובנוסף  מהסיבה הפשוטה שגם אני לא בדיוק מצליח לצאת מהפינה החשוכה הזאת לפרקי זמן ארוכים מספיק כדי להרגיש את השינוי , אבל  אני מבין אותך מזדהה איתך ובאמת מאחל לך שתצליח לראות את הטוב שבך , כי לעניות דעתי -יש הרבה מאוד..
שתהיה שנה טובה יאח ואינשללה שתצליח
תרופות פסכיאטריות, מצטערת לנפץ את הבועה-טריגר(חשוב מודעות)
30/08/14 22:57
36צפיות
יש לי המון כעס על פסכיאטריים ועל מערכת האשפוזית שמפוצצים בכדורים עד שמוצאים את התרופה המתאימה לאותו בנאדם ועד שמוצאים הוא מסומם על החיים שלו, לכן יש לי המון התלבטות עם בכלל לעבוד בעתיד כאחות במחלקה הפסכיאטרית, למרות שהיא הצילה אןתי אני לא מאמינה בדרך שהם עושים. או כמו שהפסכיאטר שלי שהיה לי המון אמון בו וזה התפוגג..הוא אמר לי קחי את התרופה הזאתי לדיכאון,התקפי חרדה ועוד והיא כמעט מאה אחוז היא תעזור לך..לקחתי כמה שבועות למרות שמה שרשום על התרופה שהיא ממכרת בטירוף..אבל מה הפסכיאטר מעדיף לתת תרופה שתטפל יעני אבל היא לא מטפלת וגם יש לה תופעות שהיא מביאה להשמנה ומספיק יש לי עוד תרופות שמעלות לי את התיאבון..אני לא אומרת שלא צריך תרופות פסכיאטריות..אני בלעדיהם לא ההיתי איתכם היום לכתוב לכם..אבל נותנים אותם יותר מדי ביתר קלות ולא רואים אך הם יכולים לשבש את החיים מבחינה תפקודית ועוד המון סיבות. אם לא היה לי משפחה תומכת ומודעת ומבררת אני ההיתי צריכה לקחת היום 6 סוגים שונים של כדורים פסכיאטריים שהיו מביאים אותי למצב שאני כול היום אישן ..אבל הם ביררו והורידו לי המון ובזכות זה הגעתי למצב שאני יכולה ללמוד לתואר
תרופות...
31/08/14 14:20
13צפיות
דניאל היקרה,
נראה שמצד אחד את מודעת לעזרה שתרופות פסיכיאטריות מביאות, אך מצד שני, את מלאת ביקורת על הדרך בה הן ניתנות. על הקלות,ההתמכרויות, ושאר תופעות הלוואי...
ומצד שני, הזכרת את התמיכה והעזרה של המשפחה התומכת שלך, שמלווה אותך בדרכך, ואפילו מהווה המגדלור ששומר שלא תלכי לאיבוד עם כל התרופות...
אנו מאחלים לך שתמשיכי לקבל את התמיכה של משפחתך, ובמידת הצורך, את הטיפול הרפואי הדרוש. והרי, כל אלו הם לא מטרה, אלא אמצעי שמאפשר לך להתקדם בדרכך ובבחירותייך...
ומזכירים לך שאנחנו כאן איתך, רוצים לשמוע עוד על ההתקדמות, וגם על הקשיים...
אוף אני כל כך מבינה
31/08/14 21:06
11צפיות
אני אמנם לא לוקחת 6 סוגים של תרופות. אבל גם אני נאבקת עם הנושא הזה כבר שלוש שנים..
בהתחלה לקחתי ציפרלקס שלא עזר בכלל ושיחקו עם המינונים.. ואז העבירו אותי לסרוקוול שעשה אותי בהתחלה נורא נורא עייפה
ואז עשה אותי מאוד עצבנית ואגרסיבית ובעיקר לא עוזר..
אני כבר לא יודעת מה לעשות ונמאס לי ואני יודעת שלא יתנו לי להיות בלי תרופות כי אז אני אכנס עוד יותר לדיכאון וחרדות וכל כך נמאס לי..
מחכה לפגישה עם הפסיכיאטרית כדי לסדר את זה כבר
שמחה שאצלך זה הסתדר.. 
הי לך
31/08/14 21:27
8צפיות
אני לוקחת סרווקול ונכון התרופה הזו מרדימה לכן אני לוקחת מינון נמוך לפני השינה..זה אחלה תרופה היא במיוחד מיועדת לדו קוטביים..זאת אומרת למי שיש שינויים קיצוניים בין דיכאון(דיפרסיה) לבין מאניה("היי) ולדיכאון עכשו עדיין לא מצאו לי את התרופה המתאימה אז אני ללא טיפול כרגע
היי
31/08/14 22:22
9צפיות
אני לא דו קוטבית.. יש לי חרדות קשות ודיכאון קל .. הבנתי שבמקור סרוקוול אנטי פסיכוטית במינונים מאוד גבוהים ושבמאוד נמוכים היא מרגיעה.. אני לוקחת 150 מ"ג מינון שאמור להיות אנטי דיכאוני וחרדתי
כמה זמן את על סרוקוול? אני כבר 8 חודשים ותופעת הלוואי של העייפות התפוגגה עם הזמן בהתחלה תוך שעה מהרגע שלקחתי הייתי חייבת להיות במיטה.. קרה לי שכמעט נרדמתי אצל חברים. 
אם זה מאוד מפריע לך אולי את יכולה לקחת seroquel XR זה בשחרור מושהה.. 
בכל מקרה אני לא יודעת אם זו תופעת לוואי מוכרת אבל הסרוקוול עשה אותי עצבנית מאוד.. ולא ממש עוזר. ממש שמחה בשבילך שלך כן.
אני באמת מיואשת כבר.. אני לא יודעת מה לעשות..
בזמן האחרון מרוב שאני במתח אני חולה כל הזמן. אני עכשיו עם כאב ראש נוראי ומתחילים ללמוד מחר :(
אני לא חדשה כאן
הודעה זו מכילה תמונות
30/08/14 10:37
29צפיות
אבל עדיין החיים שלי לא מסודרים...
 
עדיין אותו מצב רק קצת טוב יותר כי יש לי את הכלבה הכי מדהימה בעולם!!!
 
הנה היא:
º
איפה?
31/08/14 03:25
10צפיות
º
איפה מה?
31/08/14 07:54
9צפיות
זה שמחה
31/08/14 14:08
14צפיות
נשמע שהתוספת הקטנה הזו לחייך משפיעה עלייך לטובה.
אנחנו מאחלים לך המון רגעים של הנאה עם הכלבה היפהפיה הזו...
º
כי היה שם תוקפנות כלפי עצמי
31/08/14 09:29
13צפיות
הם לא הופיעו שוב
30/08/14 21:53
25צפיות
וכמעט אשפזו אותי
למה כמעט אשפוזו אותך?
30/08/14 22:42
16צפיות
אם כמה שאני באה ממערכת הטיפולית ושאני לומדת את זה..מעצבן אותי הסיפור הזה כי יש קולות ששומעים שהם אמיתיים והם לא דמיוניםם ולא צריך כדורים להם..אותי אשפזו לפני כמה שנים בגלל ששמעתי קולות..שאני עדיין חושבת שהם אמיתיים וסתם אשפזו אותי אבל אני לא שוללת שיש קולות שהם לא אמתיים וכן צריך כדורים לטיפול..הבעיה שהרפואה הפסכיאטרית לא יודעת להבדיל ומכלילה את כולם..מאוד מעניין אותי למה רצו לאשפז אותך?
באמת למה כמעט אשפזו אותך?
31/08/14 03:24
8צפיות
ומי לא הופיעו?
º
כי היה שם תוקפנות כלפי עצמי
31/08/14 09:31
10צפיות
º
אבל מי רצה לאשפז אןתך?
31/08/14 13:40
7צפיות
º
צוות ההוסטל
31/08/14 14:01
9צפיות
התרסקתי שוב...?
30/08/14 01:54
30צפיות
היי, כבר כתבתי פה בעבר, לא בטוחה אם אתם זוכרים. בכל מקרה, תודה רבה על התשובה המושקעת אז. מאז היה לי טוב.. באמת טוב! אפילו שהייתה המלחמה בחלק מהזמן.. פשוט התחלתי להרגיש טוב. התחלתי לצאת יותר עם החברות במקום לסנן אותן, להתאמן יותר עם ההרכב (שרה ומנגנת בפסנתר..) ירדתי עוד במשקל.. המנהלת של הסטודיו שאני רוקדת בו כשנה מרוצה ממני ומצרפת אותי השנה לעוד שתי קבוצות עם בנות שרוקדות מגיל 5 או אפילו 3, היה לי כיף לראות שהוכחתי ככה את עצמי ועוד בשנה אחת. פשוט היה מצוין. גם אם דברים רעים קרו.. איכשהו פשוט הדחקתי אותם ולא היתייחסתי.. ניסיתי לעשות הכל כדי להישאר 'למעלה'.. אבל פתאום יש את הרגע הזה של התרסקות.. שאני מבינה עד כמה אני בעצם לבד. כמה היחסים ביני לבין אמא שלי הם לא בסדר, ואני מנסה כל כך שיהיה בסדר! בכל התקופה הזאת.. לא משנה מה היא אומרת "את דוחה\אנוכית" הייתי עונה לה "אני יודעת.." לא יודעת מה אני עושה אבל איך שהוא אני תמיד פוגעת בה ובהרבה אנשים שמסביבי. ניסיתי לחשוב שהכל בסדר. אבל אני לא מצליחה לברוח יותר... הקשר שלי עם אמא שלי הוא אחד הדברים החשובים לי. מאז ומתמיד הייתי מוקפת בהמון חברים אבל זה הכל הצגה, מעולם לא הייתה לי חברה אחת אמיתית. אני יודעת בדיוק מה להגיד, איך להתנהל. אנשים נמשכים אליי כי אני חייכנית וצוחקת, אך אמא שלי היתה היחידה שהייתי יכולה להיות אמיתית איתה. אין אפשרות לדבר עם חברות שלי בשפה שלי כי הן לא מבינות אותי... והיא היחידה שהבינה אותי, היחידה שיכולתי לדבר איתה על כל הנושאים הפחות שטחיים. היחידה שלידה לעיתים יכולתי להודות בכאב, ברגשות שלילים יותר. ועכשיו? זה נעלם. הדרך היחידה שלי לשמור על האהבה ביננו היא לעשות גם הצגה מולה. כי עם כל הכבוד כשהיא אומרת שהיא רוצה שאהיה 'כנה' איתה, בכל פעם שאני אמיתית איתה ועם הרגשות שלי היא מנסה לשנות אותו או תוקפת אותי בניתוח האופי הדפוק שלי שאליו אני כבר מודעת.. אבל בכל זאת צורם לשמוע זאת ממנה. ניסיתי לפתוח איתה את עיניין הפגיעה העצמית (אם אתם זוכרים) והיא אמרה שכנראה אני פשוט לא בוגרת וחכמה כפי שהיא חשבה שאני... איזו הפתעה. בקיצור, עכשיו אני צריכה להיות בהצגה מתמדת מול כולם בלי יוצא מן הכלל. דווקא כשהכל הכי כואב. אולי היה עדיף אם תמיד הייתי עצובה.. אני לא יכולה לסבול את ההתרסקות הזאת.. 
היי לך
30/08/14 10:36
12צפיות
אולי יעזור לך אם תנסי לדבר איתי...
 
את מוזמנת לסלוח לי מסר ולספר לי כל מה שאת רוצה ורואה לנכון, אני כאן <3 לשמוע ולהיות ואולי גם לעזור עם עיצות.
להתרומם מחדש ...
30/08/14 22:26
13צפיות
Lolipop1414 יקרה,
אנו שומעים את הנדנדה בה את נמצאת... נדנדה של מצבי רוח ואמיתות פנימיות. ואני שומע כמה את מאוכזבת מכך שרק כאשר את מזייפת חיוכים ושמחה, הסביבה מוכנה לקבל אותך...
וכמובן, אנו שומעים הכאב הגדול של איבוד הקשר האמיתי עם האדם היחיד שהיית מוכנה להיחשף בפניה ללא מסיכות. והרי, את היית מעדיפה להיות אמיתית כמה שיותר,  ולא להיות מאחורי מסיכה...
ואולי, את צריכה לחשוב על חוף מבטחים אחר. אנו מאחלים לך שתמצאי חוף כלשהו שבו תוכלי להיות אמיתית, ושתוכלי לחלוק שם דברים כואבים ללא שפיטה, וללא רגשות אשמה...
את מוזמנת לשוחח עם אחד הסייעים שלנו בצ'אט באתר http://www.sahar.org.il/ , ואנו מקווים שתרגישי שאת יכולה לספר מהמקום האמיתי והכואב שלך...
וכמובן, להמשיך לספר לנו כאן על כל דבר שתרצי לחלוק איתנו...
 
שמעתי קולות(16+PDDׂ)
29/08/14 11:22
23צפיות
ביום רביעי שמעתי קול שקרא לי + מחשבות  לא קשורות לקול שרודפים אחריי
התגברות קולות
29/08/14 18:41
24צפיות
נתי יקר,
זו נשמעת חוויה מטלטלת ומטרידה, שפתאום יש בראש לך מציאות אחרת, שאתה אולי יודע שהיא לא אמיתית, אבל גם לא יכול לכבות אותה או לשלוט עליה.. מצד שני, אנחנו קצת מנחשים, כי לא פירטת הרבה בהודעה על איך שאתה הרגשת וגם מה שלומך מאז. 
חשוב שתדע שיש היום תרופות טובות שיכולות לעזור עם קולות כאלו, ובדרך כלל עדיף לקבל טיפול כמה שיותר מוקדם כדי למנוע מהמחשבות האלו להפוך להיות יותר מסוכנות ובשבילך וכדי למנוע מהן להפריע לך בחיים. תבדוק אם אתה יכול לקבל עזרה מקצועית. אם המחשבות האלו הגיחו שוב מאז יום רביעי, כדאי  שתדבר עם הורייך ושתיגשו יחד לאיש מקצוע באופן מיידי. גם אם זה נראה לך כמו משהו חד פעמי, כדאי לשקול פנייה לאיש מקצוע שיוכל לייעץ ולתמוך.
מעבר לכך,  ידוע שמחשבות מהסוג שאתה מתאר נוהגות להופיע בזמנים של מתח נפשי, אולי עובר עלייך משהו בתקופה האחרונה שהיה הרקע להופעה שלהן, תרצה לספר על עצמך יותר? האם יש משהו שמטריד אותך ?
אנחנו פה, מחכים לעדכון ממך ומאחלים שזה יעבור במהרה..
 
 
 
 
 
מאז שלומי בסדר
30/08/14 19:54
15צפיות
בנוסף לכמעט אשפזו אותי בגלל זה
יאוש חולף אך המצב נשאר
29/08/14 20:09
26צפיות
אני קרא פה כמה וכמה דברים שבאמת מזדהה איתם, ויש בכך נחמה, הכאב הוא כבר כמה זמן (כל עוד אני עסוק) לא חלק ממני דרך קבע אך הבדידות כן, הכאב שמלווה את שעות הבוקר המוקדמות לכשמגיע הוא הרבה יותר עמוק וכהה מכל שחור שאפשר לתאר וממש מתפקד כמו מכונת זמן שמחזירה אותך לזמנים המחורבנים האלה.., הוא מגיע כאילו ממש הוא עצמו ישות שכל רצונותיה לשאוב ממני כל טיפת אופטמיות, ויש לה הרבה צלחה בשעה כזאת, אך גם לא בשעה כזו אני מוקף בתיסכול שלי ומרגיש ממש כמעט מכל מי שמסביב את הניכור והסלידה ממני, לא יודע חמה הם מתנהגים כולם ככה איתי , רוב אני מניח שזה בגלל שאני לא יפה אפילו לא קצת,  ולמען האמת וזה משהו שהרבה פעמים אנשים אומרים ולא נראה לי שהם צוחקים- שאני די מכוער ואפילו לא יכולים לחסוך את המבטים הנעוצים האלה, לפעמים אני מניח שאולי זה בגלל שאני יכול ליצור את הרושם של הלא ידידותי אפילו שזה בכלל לא כך, ואם כן מה הפלא -הם כל הזמן תוקפים ורוצים להכאיב.. אני עושה הרבה דברים ובאמת מגוונים שעושים לי טוב, והעצות לגבי הלך תעשה משהו שעושה לך טוב לא תקפות לגבי , למען האמת אני מרגיש די אבוד וחשש שכל חיי אשאר בגפי, גם בגלל איך שאני נראה וגם בגלל שהעולם רע אלי.. עכשיו שאני כותב זה מתחיל שוב להכאיב אז אפסיק
 
מה שחולף ומה שנשאר...
30/08/14 00:53
16צפיות
הזמן מטפטף , טיפה אחרי טיפה. לאט מתמלאת הקערה במים ואפשר להשתמש בהם , להשקייה, לשתייה, לבישול, אפיה, לכביסה, להפעלת המזרקה ואפילו רק כדי לשמוע את רעש הפיכפוך העדין בכניסה... 
רעש שכזה שמצד אחד גורם לנו לחץ בגוף.. ומצד שיני יש בו משהו שמרגיע וגם מזכיר מקומות קרירים בקייץ חם. 
לפעמים כמו מפל או חציצה מאפשר שאון המים להגנה מהסביבה.. 
מצאנו בשבילך מקום לנוח במערה מוסתרת המפל של מים ובריכה קרירה.. מאזנת את החום הכבד שבחוץ.. 
ובנתיים הארץ מסתובבת סביב צירה ובהתמדה נעה מסביב לשמש ... 
כול יום קצת ועוד קצת כבר ניתן להבחין בפרחי חצב, בחבצלות בחוף , הימים מקצרים, ובאוויר יש ריח של ים מלוח ורסיסי גלים... 
מרמז ש.. החורף כבר בפתח , הסתיו בא.. 
אולי גם הפעם ברווזון אפרפר, הופך עכשיו אולי לברבור מופלא.... 
בא הזמן להתרומם ולעוף במסלולים ארוכים קדימה... 
 
מאוד פואטי - כל הכבוד, אך צריך להכנס לעובי הקורה
30/08/14 14:18
13צפיות
כן טוב, אז בחרתם להציג את העולם שהיינו רוצים לחיות בו בנוסח העמק הנעלם והשקט , עם כל הטוב שהיצירה והשלווה שמסביב יכולים לספק, לא אחלוק כלל שאפילו בעולם הלא בדיוק אידאלי שסובב אותנו אפשר למצוא את הפינות הפנימיות האלה שגורמות לנפש שלווה, ובאמת שבעצם המפתח לכך הוא עשיה מרובה ומגוונת -עשיה כזאת שאת התוצאות שלה לא תצליח לפספס , ויש מקום גם לסיפורים מהאגדות שלפעמים באמת המציאות באותו רגע יכולה פתאום להתגלות כקסומה והזויה שהנס כריסטיאן ושות'  בעצמם לא היו חוסכים הרמת גבה.., הייתי שם כבר ולפעמים גם קופץ לבקר - זה נחמד ומרענן והרבה פעמים גם מנחם כמו גם לפעמים גורם לתהות על עצם קיומנו בכלל.. הסתיו שמקדים את החורף מביא איתו את תמורותיו כל שנה ואת המלנכוליה שלו תוגה של אדמה שמחכה כבר למים  -במיוחד אחרי קיץ כל כך חם ולוהט כמו שהיה, נכון- יש הרבה  בריחות שמסביב ובגוונים שהעולם מצליח לשוות לעצמו בתקופה הזאת שבטח לא ינפץ לרסיסים את השלוה שאולי מצאנו בעולם הקסום   שאפשר לנסות ולבנות מסביב אך בוודאי ידגיש את הבדידות והרצון לחיבוק אוהב.. מה שאין בנמצא בשנים האחרונות כלל..  , אבל בואו נתרכז רגע בעיניין הסיבוב של הכדור והתמדתו סביב השמש- בעצם זהו אותו ביטוי לזמן שעובר ודוחק ומפחיד , וביטוי משמעותי ביותר לכך שיש מציאות  על אמת בחוץ (שבה העולם השליו אכן יתנפץ לרסיסים..)  ושאם לא תקפוץ כבר על העגלה - אמר אחד חכם- תשאר מאחור, (וזה כמובן תמיד נחמד למצוץ גבעול מתחת איזה גשר , או מערה להצעתכם..) , וזאת בדיוק הבעיה , זה לא שלא נעשים נסיונות לשבור את הבפנים העצוב ולצאת לאור, זה בעיקר  במה שהולך שם בפנים -כבר ככל הנראה מזמן קיבל בעצמו את הסלידה ממה שבחוץ, ומהשטחיות שהעולם הגשמי יכול לספק רוב הזמן ומאותה חברה בעלת מונחים סטנדרטים ופלטפורמות בלתי ניתנות לשבירה, למען האמת את רוב רובו של השחור שמכסה כרגע על אותו עולם קסום ושליו , מה שמסביב בעיקר דאג לספק.. בהרבה מקרים שונים , כמובן שלא  להבין איך תציעו שברווז יהפוך לברבור ??  - אלא אם כן היה ברבור כל הזמן ולא ידע מכך (שזה בעצם המסר מאותו סיפור שללא ספק ישתייך לאותו עולם מנצנץ ממוקדם..)   וכי איך אפשר להתעלם מאותו עולם שממשיך להסתובב ולטעון שאתה ברווז אפור..? להחזיר אותך אחורה לזמנים שבהם באמת לשחור האפל באמת היו פה ושיניים חדות? טוב.. זה באמת חומר למחשבה (סחה על ההכנסה למוזה הזאת.. כל הכבוד..)  השאלה היותר בוערת כרגע היא לא רק איך מצליחים לגרום לזה שיש את האמונה שיהיה טוב, אלא יותר איך פותרים את הבעיה הקיים (בהתחשב בתנאים הקיימים והנוקשים של עולמנו, ובעיקר העדר הג'ובה?)
אני לא יכול ככה
30/08/14 00:24
18צפיות
די, נמאס
 
קשה לי לנשום
קשה לי לחשוב
קשה לי לחיות
 
אני סתם תופס מקום בעולם
היה יותר טוב בלעדי
לא אם הייתי מת
אם פשוט לא הייתי מתקיים
 
אף אחד לא היה מכיר אותי
חוסך מכולם את האומללות והכאב שגרמתי להם כשהכירו אותי
 
חוסך מעצמי את האומללות והסבל הרב הזה
 
אויי
30/08/14 00:36
15צפיות
אתה כותב והמילים חורצות כמו כתב יתדות ,שריטות  באבן ...
חברי הפורום ואנחנו יכולים להרגיש בין המילים באכזבה שיש לך מהעולם ואולי עוד יותר מכך מעצמך .. 
אנחנו באים להיות לידך , לא לאפשר לך להעמיד עצמך למשפט ודין בבית המשפט הכי מחמיר שהוא אתה... 
אנחנו מכירים אותך 
מכירם בך, לא מאפשרים לך לנעלם בערפל הכאב והסבל.. 
יודעים שדברים משתנים לפעמים ומצבים שהרגישו אולי ללא מוצא , ללא תמיכה , נראים שונה כשמשנים את המבט.. 
כולנו כאן רוצים להכיר בך ולהכיר אותך ולכבד את מקומך ביננו. 
הפורוםמורכב ומכיל הרבה בודדים שביחד הם כבר קבוצה...מחלקה, גדוד. 
ביחד יש לנו כוח ומשמעות.. 
אותנו לא תצליח... להזיז מצידך. 
 

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה