לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
שלום,

ברוכים הבאים לפורום סהר – סיוע והקשבה ברשת.

השרות שלנו החל לפעול ב- 18/2/01, ונועד לתת אוזן קשבת ותמיכה נפשית לאנשים במצוקה נפשית קשה אשר שוקלים את המוות כפתרון לבעיותיהם ונמצאים במצב של ייאוש. אנו בסהר (סיוע והקשבה ברשת), מאמינים כי גם במצב קשה ביותר, שינוי הוא משהו שבהחלט יכול להתרחש. גם אם היום אדם נמצא במצב חסר תקווה, בכאב בלתי נסבל, הדבר יכול להשתנות.

מטרתנו בסהר ללוות את הפונים בתקופה הקשה הזאת, לתת עזרה ראשונית ולהמליץ על המשך טיפול והתמודדות, כל מקרה לגופו. אנו לא מציעים טיפול נפשי, ולא תחליף לטיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו תמיכה, הקלה והכוונה למקורות עזרה נוספים.

הפורום הזה נועד להיות קבוצת תמיכה ולהכיל את הדיונים בין אנשים שנמצאים בשלבים שונים של התמודדות עם קושי וכאב נפשי. כאן מותר להתבטא בהתאם לחוקי השימוש בפורומים של סהר, שקבענו על מנת לשמור על אווירה של תמיכה ודיון תרבותי בפורום. אנו מעמידים את הצורך ביצירת מקום בטוח ותומך, לפני הצורך בחופש הדיבור. על כן מי שלא מעוניין לשמור על אווירה תומכת בפורום, יתבקש שלא להשתתף בו והודעותיו תמחקנה. אנו מאמינים שלאור שפע של פורומים שאינם מגבילים את המשתתפים באופן הביטוי, לא יתקשו המתלהמים למצוא להם תחליף מתאים.

בפורום עונים מתנדבים (סייעים) שעוברים הכשרה מיוחדת ונמצאים תחת הדרכה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הסייעים מדברים עם הפונים באמצעות צ^ט אישי, פורום, דואר אלקטרוני ו- ICQ (על פי בחירת הפונה). ניתן לפנות לשיחה עם הסייעים, דרך אתר סהר, בכל ערב בין תשע לחצות. כמו כן, כולל האתר רשימה של מאות ארגוני סיוע בארץ, מאמרים בעברית, וקישורים בנושאים שנועדו לקדם את ההבנה של נושא ההתאבדות והגורמים לה וחומר המסייע להתמודד ולמנוע אותה.

אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, צריך עזרה מהסוג שאנו מציעים, כתבו בפורום וכן זכרו את כתובת אתרנו:

http//www.sahar.org.il

אנו מקווים שהדיון באווירה תומכת ומקבלת בפורום הזה תעזור לעבור את התקופה הקשה ולמצוא כוחות להתמודדות מחודשת עם החיים.

בברכה,

צוות סהר

הודעה חדשה

אני חושב שהבנתי
31/03/15 13:16
1צפיות
למה אני לא פה יותר מדי
אני מתקשר עם הפסיכולוגית שלי
סוף סוף
אני חושב
הכל בסדר עכשיו
לעת עתה 
ואולי בעתיד, יהיה יותר בסדר?
כבר הרבה זמן
28/03/15 15:33
26צפיות
שאני לא פה
ולפעמים אני מרגיש געגוע 
לקושי 
אבל לא
הקושי חזר, הרבה מאז אוקטובר
אבל אני לא חזרתי 
לפה
שכחתי 
אני שוכח את אלה שאכפת להם ממני
אני פתטי כזה
פתטי
אשמה ומקום
28/03/15 22:42
15צפיות
בחור יקר, מהמילים שלך עולה תחושה גדולה מאוד של אשמה, אשמה גדולה שמייסרת אותך...
אשמה על זה שאתה כבר הרבה זמן מרגיש לא נמצא, לא נוכח - בפורום, ואולי גם במקומות אחרים...
ולמרות שנשמע שאולי התגעגעת למקום הזה, שפעם היווה מקום מפלט עבורך מפני הקשיים, אולי אתה מרגיש שהמקום הזה קר עכשיו, מרוחק, לא מכיל את הקושי. 
ובגלל זה אתה מרגיש כבר רחוק, מרגיש שעדיין לא חזרת...
ואולי, דווקא כשקשה, לפעמים זה מרגיש קצת טוב להתכנס בעצמך.. לפעמים כשקשה, האנשים שאכפת להם ממך יכולים להפוך דווקא לעול במקום לעוגן, יכולים להכביד במקום להקל.. ולפעמים, זה פשוט נכון לתת לעצמך את הזמן, את המרחב, להעדיף את השקט שלך עכשיו...

בחור יקר, זה לגיטימי להתכנס בעצמך כשקשה, לא פתטי כלל וכלל אלא להפך, מובן מאוד, בעיני זה חשוב שתהיה סלחני כלפי עצמך, כלפי הצורך במרחק וגם כלפי הגעגוע...
אני מזמינה אותך לכתוב על הקשיים ועל חוויות היום יום... בקצב שלך, כשנח לך...
מעליב \ מאכזבת
24/03/15 22:35
40צפיות
יש לאימא שלי בן זוג  (הוא לא גר איתנו) שהוא פשוט מעצבן אותי כל דבר הוא הופך לבדיחה מפגרת שפשוט מוציאה אותי מדעתי או מעליבה אותי אז ביקשתי מאימא שתגיד לא שלא ידבר איתי ושלא יתקשר איתי ושאני מכבדת ומפרגנת לה על הקשר שלהם אבל זה פשוט מציק והיא אמרה לו את זה הוא לא אמר לי סליחה ולא כלום הוא פשוט אמר בסדר והכל הלך כמו שרציתי והיה בסדר במחינתי עד היום היום הוא בא ליראות עם אימא טלויזיה ואני הייתי במיקלחת ובמיקלחת ניחתכתי חתך קטן ליד הוריד לא במכוון באמת שלא ואחרי זה יצאתי ויתלבשתי והראיתי לאימא את החתך שהיא תיראה שהכ בסדר כי היה דימום גדול ואז הבן זוג שלה רשם בטלפון שלו 101 (אמבולנס) ואמר לי קחי תחייגי וצחק לי בפנים ומאוד נעלבתי לא בכיתי או משו אבל באותו הרגע היה בדימיון שלי לקחת סכין להכניס לו ללב ולסובב אותה מאה פעמים ואחרי שהוא הלך אימא אמרה לי לבוא לישון לידה ושאלתי אותה למה הוא עשה מה שהוא עשה עם הטלפון והיא אמרה לי שזה בהומור ואמרתי לה שאני נעלבתי והיא אמרה  לי שאני מגזימה ושאין לי חוש הומור ופשוט עזבתי אותה והלכתי לחדר שלי אני פשוט מבולבלת ואתמול הלכתי לרופא שיניים להתחיל גשר לשיניים והרופא אמר לי שאני יצטרך רסן ואמרתי לאימא שתישמור את זה בסוד והיא הבטיחה אמרי זה אני שומעת אותה מדברת עם הבן זוג שלה בטלפון שאני עושה רסן וגשר ושמעתי אותו צוחק על הרסן אחרי שהיא סיימה לדבר איתו שאלתי אותה בצעקה למה היא סיפרה לו היא אמרה לי "מה זאת אומרת למה הוא הבן זוג שלי" אז אמרתי לה צודקת הוא הבן זוג שלך לא שלי אז למה הוא צריך לדעת עליי הכל ובאותו רגע ירגשתי עצבנית כלכך ומושפלת ויתחלתי ליבכות ויצאתי מהאוטו וחזרתי הביתה באוטובוס בלילה כי לא רציתי לדבר איתה וכשאני אומרת למישהו שאני לא מדברת איתו שבוע אני לא ידבר איתו שבוע גם אם זה אימא שלי לדוגמא עם אבא שלי ליפני שהוא ניפטר אמרתי לו שאני לא מדברת איתו וחודשיים בידיוק לא דיברתי איתו למרות שהוא ניסה ליצור קשר איתי וזה הכל זה כל מה שירגשתי עצבנית , מאוכזבת , מושפלת ומועלבת ואני אף פעם לא יסלח לאף אחד כי אני שומרת טינה לאנשים לנצח
 
סטירת לחי
27/03/15 21:33
9צפיות
נופר יקירה, אני שומע את התדהמה והבלבול שאת חווה בימים האחרונים..
אותם אנשים בסביבה הקרובה שאמורים להיות שם עבורך בסוף באיזושהי תפנית אכזרית
הם אלה שבסוף לעתים קרובות הם אלה שמחלישים ופוגעים בך.. החוסר תגובה המהדהדת של
אמא שלך משאירה אותך אובדת עצות בקרב מולו והלגיטימציה למעשים שלו מחזק את תחושת
ההשפלה והכעס.. נופר אהובה למרות שהאירועים האחרונים מקשים עליך לתת אמון באנשים
בחרת בצעד אמיץ ושיתפת אותנו וזה ראוי לציון.. האם שיתפת במתחרש אנשים אחרים- חברה או
מישהו בבית ספר שאת מסוגלת לסמוך עליו?
 
º
לא.
28/03/15 18:09
5צפיות
הודעה על שינוי זמני בפעילות הצ'ט האישי
22/03/15 17:24
32צפיות
חברים יקרים, אנא שימו לב שהצ'ט האישי של סה"ר לא יפעל באופן זמני בימי שישי, לתקופה של שלושה חודשים (בין התאריכים 27.3.15-26.6.15), מסיבות ארגוניות.
הצ'ט יפעל כסדרו ביתר ימות השבוע, בין השעות 9 בערב לחצות. והפורומים כמובן נותרים פתוחים 24\7
אנו מתנצלים על אי הנוחות הזמנית ומצפים לשוב ולהיות איתכם כל ערב וערב, שבעה ימים בשבוע  
ל י ת א ב ד
23/03/15 23:37
85צפיות
אני רוצה ליתאבד כאן ועכשיו אני יודעת שכשאומרעם שרוצים ליתאבד זה לתשומת לב אבל לא זה לא מה שקורה עכשיו אם מישהו באמת רוצה ליתאבד הוא עושה את זה בהפתעה אבל אני לא וממש ממש מתאים לי עכשיו ליתאבד וליראות את כל ה "אהובים" שלי עכשיו מלמעלה שלא מעריכים אותי שאני חיה אז אולי יעריכו אותי כשאני מתה ��
דואגים לך
23/03/15 23:59
41צפיות

נופר יקירה,
אני שומעת את תחושת המצוקה שלך,
עד כמה בודדה ודאי  את מרגישה מול כל האנשים שלא גורמים לך להרגיש
אהובה ומוערכת...
עד כדי כך שנדמה שמותך הוא פיתרון ראוי, דרך לגרום להם להבין את מה שלא ראו עד כה,אבל המוות גם מהווה ניתוק נצחי, בו לא יתאפשר באמת תיקון של יחסים,
אפשרות למצוא מקומות נוספים ואחרים בהם כן תוכלי להרגיש אחרת..
יקירה, אני דואגת לך ומבקשת שתבואי לשיחה בצ'ט שלנו מחר, שפעיל בין תשע לחצות
ותמשיכי לשתף ולעדכן אותנו בשלומך
אנחנו פה איתך
מחבקים ודואגים לך
כעס כעס כעס כעס כעס
23/03/15 00:37
37צפיות
בא לי רק לברוח כבר אין לי את הכוח, המקום הזה רע, פוגע מקום שבו אתה שוקע.. ואין לי כוח לשטויות שלהם , לדברים שהם אומרים, בא לי רק לשבור ולצעוק, לפרוק , להפסיק לשתוק..
בא לי את כל זה להפסיק העניין הזה כבר נהיה מעיק. רוצה לשמוע מוזיקה רועשת מבלי להבין שום דבר נמאס לי להבין יותר מדי.. רוצה להיעלם, להישאב למשהו רחוק ולא שלם , להתכנס בלא ידוע ומהכל להתעלם.. בלי מחויבות או אחריות , כמו סוג של רצון מר למות..
מקומות של שקט בתוך הרעש
23/03/15 22:13
12צפיות
 
ג'סט יקירה!
אני שומעת את המועקה והכעס העצומים שגועשים בך כמו הר געש שמאיים להתפרץ...
את מחפשת אחר דרכים להתמודד עם הכעס ועם כל הרעש מסביב
ומנגד מותשת כל כך מההתמודדות הבלתי פוסקת עם אחרים, מדרישתם אלייך להכיל, כשאת עצמך לא מובנת..
ורק רוצה להתנתק, למצוא מנוחה....
ואולי בניסיון למצוא שקט לעצמך אפשר לחשוב על דרכים שיאפשרו לך ביטוי, שיתנו לך קול
אולי כתיבה, אולי ציור...
אולי אפשר למצוא מקומות פיזיים שאפשר לצעוק בקול גדול,
או ללכת / לרוץ את הרגשות שמעיקים כ"כ על החזה,
ולנסות כך להסדיר לך את הנשימה והנשמה..
אני רוצה לחזק אותך ולהציע חיבוק חם 
ומזכירה שאנחנו פה,
איתך
בניסיון לא לשאת את הנטל הכבד הזה לבד.. 
 
חיים בלי משמעות
14/03/15 23:43
92צפיות
כמה אני יכולה לפגוע בעצמי? כמה אנשים יכולים לפגוע בי? למה אני כזאת לוקחת ללב הכל? כל מי שעושה לי טיפה ריגשי אני ישר עושה מה שהוא רוצה למה? למה אני בכלל חייה? למה רוצים לקחת לי את הדבר הכי חשוב לי בחיים? החתולים שלי הם כל החיים שלי ורוצים לקחת לי אתם למה? מה כואב לכם? כואב לכם שטוב לי? למה אני צריכה להגיע למצב שרוצים להרביץ לי אני בסך הכל מגנה על החתולים שלי? למה אני שונאת את עצמי? לאף אחד אין תשובות לשאלות שלי אני חייה בלי משמעות אני חייה כדי לסבול חייה כדי שלאנשים יהיה במי לפגוע ואני צריכה לספוג הכל ולשתוק אסור לדבר אסור לבכות אסור לפרוק מותר רק לשתוק! אני חייה על כדורים מי היה מאמין אני הילדה שהייתה הכי שמחה בעולם חייה על כדורים פסיכיאטרים לאן הגעתי אני מקווה שעם הזמן החיים יראו לי את הצד היפה שלהם ושיפסיקו להראות לי את השפל
עולם ריק
17/03/15 15:57
32צפיות
ילדת כאב אהובה, אני שומע את הכעס והתסכול שאת חווה.. המציאות לעתים קרובות מעלה איתה תהיות כגון
למה ההתמודדות צריכה להיות כל כך קשה? והגורמים שנראים כיחידים בעולם שמסוגלים להביא לקצת שקט ואיזון פנימי
עומדים בפני התנגדות של הסביבה.. יתר על כן נדמה שהציפייה שלהם ממך "להשאיר הכל בפנים" ולא לשתף ולבטא את האי הצדק
שאת חווה מבפנים..וכמו במבט מלמעלה על המתרחש את רואה את עצמך צועדת בדרך שנוטלת לפעמים מחיר כבד מאיכות החיים הקיימת..
יקירה עצם כך שאת מרגישה צורך להגן על היקר לך היא תכונה אמיצה ואנחנו מזמינים אותך לשתף איתנו כאן ברקע לסערת רגשות שאת חווה 
אנושות לא אנושית..
14/03/15 21:11
59צפיות
הם קוראים לי אמיצה אבל אף אחד לא טרח לשאול אם רציתי בזה.. הם אומרים לי להיות חזקה אבל אף אחד לא חשב על זה שלפעמים נגמרים הכוחות.. הם אמרו לי שיהיה בסדר אבל הם לא חשבו לעזור לעזור לי לזרז את הבסדר הזה שלא מגיע.. הם אמרו איך זה שיש ילדים שחיים בנסיבות כאלה אבל הם לא שמים לב שעצם השתיקה והחוסר מעש שלהם הם לוקחים חלק בלגרום לזה להמשיך..
חוסר תקווה
14/03/15 22:48
23צפיות
יקרה,
שומעים את אפיסת הכוחות שאת נמצאת בה.. כאילו התייאשת כבר מכולם, מהכל, ובמיוחד מאלו שרואים אבל לא עושים כלום..
נשמע כאילו את מתנדנדת באוויר, מנסה לאחוז במשהו מציאותי ולא מצליחה.. כמו סוג של משבר אמונה, הטוב והרע מתכתשים ביניהם בראשך, משאירים אותך מבולבלת ובודדה...
נראה שאת קוראת וזועקת ומבקשת שישימו לב, שיושיטו יד, אבל איש לא נמצא..
 
מי ייתן ולא תפסיקי לנסות, ותמשיכי להשמיע את קולך.. תמשיכי לצאת מהמצב שמכאיב לך.. לצאת מהחושך אל האור.. למצוא את הכוח שבתוכך.. בכל דרך אפשרית..
שולחים לך כוחות מרחוק, וחיבוק חזק..
 
קשה לי:(
10/03/15 20:05
114צפיות
אני שונאת את הארץ הזאת. רק רוצה לצאת כאן, לא מסוגלת להשאר פה יותר. בת 13 וחצי. בבקשה תעזרו לי אני מתחננת קשה לי!!!!
רוצה לברוח
10/03/15 20:57
53צפיות
יאוש, תסכול, כעס....
 
כבר בגיל כל כך צעיר מרגישה שהארץ שבה את חיה היא לא בשבילך... ובטח זה מתסכל כל כך לחשוב שבגלל היותך צעירה כל כך, נראה שאין ברירה אלא להשאר במקום שבו כל כך לא טוב לך... כמו לכודה בתוך כלוב בלי אפשרות לגשת למפתח שישחרר אותך ממנו למקום שבו יהיה לך יותר טוב...
 
ובטח אם רק יכולת לבקש מקלט, לגור במקום אחר, שאליו תרגישי מחוברת יותר, אולי משהו יכול היה להשתנות... אולי היית כועסת פחות... אולי היה קצת פחות קשה...
 
יקרה, תרצי אולי לספר לנו על מה שמכעיס אותך כל כך וגורם לך לרצות לעזוב?
תודה על ההבנה
11/03/15 20:58
42צפיות
האמת היא שזה פחות מה שאני לא אוהבת בארץ הזאת, אני פשוט לא מרגישה שייכת אלייה ולא מחוברת אלייה, זה יותר המקום שאני כן רוצה להיות בו יותר מכל יש עיר אחת באירופה שאני מאוהבת בה והייתי בה פעמיים ואני רק רוצה לגור בה , כי חופשות קצרות זה לא מספיק לי. וכשאני שם אני ממצה את עצמי ומרגישה שלמה ושמחה ופשוט פורחת!
אהבה נכזבת
08/03/15 04:11
73צפיות
שלום,אני הכרתי בחור שהתאהבתי בו ישר לפני 4 וחצי שנים היה ביננו סטוץ של חצי שנה(רק נשיקות) ורגעים מדהימים  אני הייתי מאוהבת בו והוא סתם רצה אותי לכיף.באיזשהוא שלב נהייתה לו חברה שנתיים וחצי וגם רבנו שנה ואחרי שנה השלמנו וחזרנו להיות ידידים טובים אחרי זה עברתי לעיר אחרת ועדיין הוא היה ממשיך להתקשר ולדבר איתי מדי פעם אבל בשנה האחרונה חברה שלו נפרדה ממנו והוא שבור מזה וניתק איתי קשר..אחרי שנה יצא לנו להיפגש והגענו למצב שהתמזמזנו באוטו..כמעט חצי שנה אחרי שוב נפגשנו ועליתי אליו הביתה וגם התמזמזנו..היה לילה אחד לפני שלוש שבועות שאני לקחתי כדורי שינה (כי יש לי הפרעת שינה)והם קצת סיממו אותי וכתבתי לו הודעה שניפגש ב2 וחצי בלילה נסעתי במיוחד אליו לבית שלו לבד והוא היה שיכור קיצר אנחנו שכבנו (פעם ראשונה שלי)כשהוא שיכור ואני מסוממת..ומאז היתה לנו עוד פגישה שרק התמזמזנו והודיתי בפניו שאני מאוהבת בו והוא אמר לי "תמשיכי הלאה ,אני לא יכול לשכב עם מישהי שאני לא מרגיש אליה.."זה ממש כואב תאמת אני לא יודעת איך להוציא אותו מהלב שלי קשר של 4 וחצי שנים איבדתי בתולין איתו וכל הפגישות והנגיעות חשבתי שאולי בבל זאת יש לו משהו אלי,כואב פשוט כואב
לאחות את השברים
09/03/15 21:54
30צפיות
שלום מאיה יקרה,
אני שומעת כמה שאת שבורה וכואבת את סוף הקשר שלכם
נראה שאת אהבת אותו בכל כולך, אך המשמעות של הקשר היתה שונה עבורו, והצרכים של שניכם מהקשר היו שונים
נראה גם שהקשר עבר שלבים שונים, מטלטלים, בין ניתוקים וריבים למפגשים של קרבה ואינטימיות
וכואב מאד כשצד אחד רוצה יותר בקשר, מהקשר..
 
יקירה, אני מבינה שהמפגש ביניכם בו הקרבה הפיזית הגיעה אל שיאה הוביל להתפרצות של הרגשות שהצטברו בתוכך.. ואיתה גם להבנה שהוא לא מעוניין בזוגיות כרגע, כי הרגשות שלכם לא סימטריים..
 
וזה כ"כ כואב להרגיש שהלב נשבר לרסיסים, להרגיש שהאהבה והתקווה של 4 וחצי השנים האחרונות נמוגה.. אני כ"כ מבינה את האכזבה ושיברון הלב שאת מרגישה, את התסכול וחוסר האונים.. ומצד שני, אולי טוב שאת שומעת את עמדתו כעת, כדי לקבל תמונה של המצב והמציאות במקום להמשיך ולקוות, ולהישאר מעין 'תלויה באוויר' מתוך חוסר ידיעה..
ואולי, לאט עם הזמן, הכאב ילך ויתעמעם, ואותו תחליף תקווה והתרגשות של התחלה חדשה, של אהבה שתהיה סימטרית ושווה בין שני הצדדים.. מאחלת לך יקירה שהיום הזה יגיע עוד לפני שתבחיני בכך
 
גיליתי מאז שאני בהיריון...
10/03/15 02:20
44צפיות
קרה לי דבר נורא!אני יחסית צעירה בת 20 בערך וגיליתי שאני בהיריון ממנו ושהוא המשיך הלאה ויש לו התחלה של קשר חדש...אני מרגישה פשוט נוראי מצד אחד-זה הילד שלי ,זה ילד שנוצר מהאהבה הכי גדולה שהיתה..ומצד שני..הוא לא אוהב אותי פשוט,ההורים שלי יהרגו אותי זה יהרוס לי את כל התוכניות לי איך  אני יכולה לבצע הפלה ממישהו שאהבתי כלכך איך??אני שבורה.
 
גילוי מטלטל
12/03/15 11:19
30צפיות
מאיה יקירה, אני שומעת את הקושי שלך "לעכל" את המצב שאת נמצאת בו..הקשר החדש של החבר לשעבר
והקוטיביות הכואבת בין הבחירה בלידה לבין הפסקת ההריון הופכת את ההחלטה שלך לכמעט בלתי אפשרית..
אהובה אנו שומעים את הבלבול והקושי שאת חווה בימים אלה ואנחנו כאן כדי לתת כתף תומכת ולהקשיב.
הבחירה שלך לשתף בנושא היא צעד אמיץ מצידך ואת מוזמנת להמשיך ולעדכן אותנו במתרחש
בנוסף לכך צירפתי קישורים לגופים ולמידע שיכול לסייע לך בקבלת ההחלטה-
מידע כללי משרד הבריאות- http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/pregnan...
 
בכל מקרה והחלטה אנחנו זמינים בצ'אט שלנו מ21:00 עד חצות
.
03/03/15 22:02
69צפיות
חברים זה שאיפה זה לא התממשות , משפחה זה דבר שנותן לך סיבות לרצות למות. אם קוראים לזה חיים כנראה שיותר טוב למתים.
מסתכל לשמיים מנסה לדבר עם אלוהים, להבין כמה דברים שפשוט לא נראים ברורים.. אם אלוהים לא עושה טעויות אז איך זה שבעולם הזה יש כל כך הרבה דמעות..
היום אתה עצוב מחר אתה מנסה לשכוח.. אומרים שיש בזה כוח אבל אני רואה בזה רק דרך לברוח.. בסוף הכל חוזר אליך ולא נותן לך מנוח..
אולי כשאני ייעלם אני יוכל לספר לכם איך נראה המוות ואם אלוהים התבלבל כשלעולם הזה הוא קרא חיים..
בין הרצוי למצוי - עולם של הפכים
04/03/15 22:02
37צפיות
היי יקירה, את מתארת מצב כ"כ קשה שבו הכל כאילו הפוך.. מי שאמור להיות הכי קרוב ותומך - מערים קשיים ומכאיב, דברים שאולי הם מובנים מאליו עבור חלק - כלל לא מובנים מאליהם עבור אחרים, כמו נוכחות חיובית של חברים.. ואל מול השאלות הרבות שעולות, כלפי עצמך, כלפי אלוהים, את מרגישה כ"כ לבד, אבודה ומאוכזבת מהתשובות שאת עשויה להגיע אליהן.. תשובות שאולי מעוררות מעין רצון לברוח מהכל, לשכוח מהכל.. אך צד אחר בך מבין, שזו תהיה בריחה, והדברים שמעיקים לא באמת יפתרו או יעלמו כך..
 
יקירה, לא כתבת כמה ימים.. ספרי לנו מה שלומך, איך המצב בבית עכשיו..
 
 
סל שיקום
01/03/15 15:24
52צפיות
הבן שלי (כמעט בן 20) קיבל דרך סל שיקום:
חונך
מתאם טיפול
מועדון תעסוקתי
מועדון חברתי
 
אנו גרים ברמת גן.
למי עלינו לפנות?<
תודה!
סל שיקום
04/03/15 00:07
27צפיות
היי יקירה,
להמשך התהליך עליכם לפנות לעו"ס שטיפלה בעניינכם ברווחה (זו שמילאה עבורכם את סל השיקום) - והיא כבר תפנה אתכם הלאה
מה עושים שהכל בסדר ואני לא?
02/03/15 01:11
119צפיות
תמיד עניין אותי לדעת מה לא בסדר. איך יכול להיות שיש לי הכל אבל בעצם, אין לי כלום?
כי מה זה כסף, סקס, סמים, חברים בלי הרצון הבסיסי להנות מהם?
הרי בסופו של דבר כולם מתים. אנחנו נקודה קטנה שאין לה משמעות. אם היא תעלם אף אחד לא ישים לב.
הרי לא באמת אכפת לי ממה שיקרה לי אם אני אמות. חוסר המשמעות והשנאה רק גוברים מיום ליום.
הלוואי והייתי יכול להאשים מישהו ולשבור לו את הפנים עד ששום ניתוח לא יוכל להציל אותו, אבל בתכל'ס אם הייתי עושה את זה הייתי צריך לדפוק לעצמי אבן בראש.
אני רוצה לכתוב על הקולות שאני שומע, המבטים שאני רואה, הלעג אבל אני יודע שהם לא אמיתיים. אולי אני בכלל לא אמיתי?
אולי אנשים מסתכלים עלי כי אני יפה ולא כי אני מוזר? למה מסתכלים עלי בכלל?
הלוואי שהיה לי את האומץ לירות בעצמי.
 
גם אם אמות, אני מבין שכולם יהיו עצובים. אבל תמיד הייתי חתיכת זבל נצלן ולא אכפתי כלפי הזולת. אני מנסה להראות שאני שונה, אבל אני יודע בתוך תוכי שאני אינטרסנט לא פחות מכל אדם אחר.
למה בכלל אכפת לי אם מישהי לא הוסיפה אותי בפייסבוק ואת כל החברים שלי כן? אולי כי האגו שלי נפגע וזה גורם לי להרגיש אפס. או שאני באמת אפס וכל כך חסר משמעות שהיא לא רצתה להוסיף אותי בכלל.
או שזה בגלל שהיא ניסתה להחזיק לי את היד ושוב פעם כמו תמיד, הגוף בגד בי והתחלתי להזיע בכף יד מהלחץ. בטח היא חושבת שאני מגעיל.
אני חושב שאני מבין שמשהו לא בסדר.
 
מצחיק אותי קצת לכתוב את זה פה, אולי כי זה בכלל לא המקום המתאים אבל כבר התחלתי אז על הזין שלי. מאז שהפסקתי לעשן סמים וסיגריות ולשתות אלכוהול הבנתי כמה החיים שלנו אפורים ומכוערים.
שכולנו עבדים למערכת אחת גדולה שגורמת לנו לחשוב שאנחנו מיוחדים, מקדשת את האינדיבידואליזם. אז יש לי משהו להגיד לכם קוראים נכבדים: אתם לא.
גם אם נמות כולנו, הגופות יהפכו להיות בשר רקוב ועצמות.
 
אני עולה למעלה וקורא את מה שכתבתי. אני בטח משוגע.
ואני צריך מישהו לדבר איתו
כשנראה שהכל מיותר
02/03/15 21:49
32צפיות
כאילו העולם כולו משוגע, ורק אתה שפוי...
כאילו כולם מרגישים שהחיים כל כך מיוחדים, ורק אתה לא מצליח להבין מה הטעם...
כאילו איכשהו כולם רואים את המציאות בצבעים מדהימים, ורק אתה רואה אותם בגוונים אפורים...
 
וכך אתה מסתובב בעולם ותוהה... תוהה מהו טעם החיים, מה אמיתי ומה דמיוני... 
ובין כעס על העולם לכעס על עצמך, נראה שמשהו הולך לאיבוד - משהו לא בסדר, משהו חסר... כמו פאזל מסובך במיוחד, שלא תמיד ברור איזו חתיכה מתחברת לאיזו חתיכה, כך גם נראה שאתה לא מצליח להרכיב את פאזל חייך... ולמרות שבטח היית רוצה להבין את כל אותם האנשים, משהו עדיין דיי מבלבל - הם יהיו עצובים אם אמות, אבל אני לא מרגיש שזה מגיע לי.... היא ניסתה להחזיק לי את היד קודם, ואז פתאום החליטה לא להוסיף אותי לחברים שלה... 
 
מזמינים אותך לשתף אותנו בתחושות שלך, לכתוב לנו על כל הדברים שאתה שומע ורואה - גם אם אתה לא בטוח האם זה אמיתי... מזמינים אותך גם להגיע אלינו לצ'ט, לדבר על כל הדברים שמציקים לך:
 
ולסיום רק נוסיף שיר: 
"אם היה לי האומץ הייתי שובר מוסכמות 
אם היה לי הכוח הייתי שובר עצמות 
שובר את הראש ומוצא פתרון אמיתי 
ואז יוצא לבלות עד הבוקר, פוגש אנשים"
(מתחמם, עברי לידר)
 
כשאין את מי לשתף..
28/02/15 23:29
198צפיות
אז בסוף הלכתי עם החלום שלי ונסעתי לפני כמה שבועות ללשכת גיוס לצו ראשון.. יום שישי קיבלתי את הנתונים שלי שהיו די טובים ובאותו רגע הייתי מאושרת אבל זה היה אושר משולב עם כאב.. כאב שיופיע עוד הרבה פעמים בחיים , כאב שברגעים המאושרים וגם בפחות לא יהיה את מי לשתף.. זה נחמד לקבל תמיכה מחברים פה ושם אבל זה לא אותו דבר כמו משפחה.. וכנראה שאני יצטרך להתרגל לעניין שוואלה זה המחיר שאני הולכת לשלם אם אני לא בוחרת בדרך של ההורים שלי, זאת דרך כואבת אבל אני מרגישה שהיא משתלמת..
שמחה מהולה בעצב
01/03/15 21:49
22צפיות
להגשים חלום.
כמה נפלא זה נשמע, לעשות סוף סוף את מה שרצית כל כך לעשות. להרגיש שהצלחת. ובטח לקבל את הנתונים הטובים אפילו היה משמח יותר - לא רק שהגשמת חלום, נראה גם שהדרך שנפתחת היא חיובית...

וברגעי האושר, כמו ברגעי העצב, הרבה פעמים נזכרים באנשים החשובים... הקרובים... כדיי לשתף אותם, שיהיו חלק - כי מה הכיף בחוויות האלה אם אי אפשר לשתף מישהו קרוב? לשמוח עם מישהו אהוב?
 
ולפעמים הדברים קצת פחות מסתדרים, ודווקא מי שהיינו הכי רוצים לשתף הם אלו שאולי מתנגדים, שלא ממש מסכימים... וזה עלול להיות עצוב להבין שיכולת לבחור באחת משתי דרכים - בדרך ההורים או בדרך שלך.. שנאלצת לבחור בין עצמך לבין המשפחה...
 
ואולי, יקרה, למרות שזה בטח צובט להזכר במי שנאלצת להשאיר מאחור בשביל להתקדם - שם בדיוק נמצא הכוח שלך... הכוח שלך להתגבר על מכשולים, להשיג יעדים, להגשים את עצמך - גם אם החיים מערימים קשיים...
 
מקווים, יקרה, שתמשיכי למצוא את הכוחות הפנימיים להגשים חלומות ולרקום לעצמך את הדרך שבה תרצי לצעוד... ומזמינים אותך להמשיך לשתף אותנו - בכל אותם רגעים - גם הכואבים, גם השמחים וגם אלה שהם קצת מזה וקצת מזה
º
�� ��
25/02/15 21:22
61צפיות
:'(
25/02/15 21:24
45צפיות
:'(
25/02/15 23:13
30צפיות
היי נופרי יקרה,
אני מבינה שאת מרגישה עצובה ומוטרדת, שמשהו מכביד על ליבך..
אנחנו כאן יקירה, לעבור ביחד איתך את זה.. מושיטים לך יד וכתף אל מול הדמעות והעצב.. ספרי לנו עוד יקירה, בקצב שלך, על מה שמכאיב מבפנים.. שולחים לך מרחוק חיבוק חזק חזק
ד

קושי בחיים?

אל תעברו את המשבר לבד. לפרטים היכנסו >>>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה