לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
2611726,117 עוקבים אודות עסקים

פורום ספרים וספרות

ברוכים הבאים לפורום ספרים וספרות
הפורום נועד לחובבי קריאה ולדיונים על סופרים, ספרים, וספרות בכלל. נשמח לשמוע את דעתכם על ספרים שקראתם, סופרים שאהבתם (או שלא), ועל כל נושא הקשור לתחום הספרים והספרות.
 
אנא שימו לב:
הפורום לא נועד לסיוע בהכנת שיעורי בית - יש לפנות לפורום "לימודים ושיעורי בית".
יש לשמור על תרבות דיון, שפה נאותה ויחס מכובד ומכבד כלפי הגולשים האחרים.
הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות להכניס את סקירות המתפרסמות בפורום למאמרי הפורום, תוך מתן קרדיט לכותב/ת.
אין להעלות הודעות בעלות תוכן פרסומי ללא אישור המנהלים.
הפורום אינו במה לפרסום אתרים אישיים ובלוגים. ניתן לפרסם קישור לרשומה/מאמר בנוסף לפרסום הנוסח המלא שלהם בפורום. כמו כן ניתן לפרסם קישור לאתר אישי או לבלוג בחתימה.
בכל בעיה הקשורה לגלישה בפורום ניתן לפנות למנהלים.
 
גלישה נעימה

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרים וספרות

ברוכים הבאים לפורום ספרים וספרות
הפורום נועד לחובבי קריאה ולדיונים על סופרים, ספרים, וספרות בכלל. נשמח לשמוע את דעתכם על ספרים שקראתם, סופרים שאהבתם (או שלא), ועל כל נושא הקשור לתחום הספרים והספרות.
 
אנא שימו לב:
הפורום לא נועד לסיוע בהכנת שיעורי בית - יש לפנות לפורום "לימודים ושיעורי בית".
יש לשמור על תרבות דיון, שפה נאותה ויחס מכובד ומכבד כלפי הגולשים האחרים.
הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות להכניס את סקירות המתפרסמות בפורום למאמרי הפורום, תוך מתן קרדיט לכותב/ת.
אין להעלות הודעות בעלות תוכן פרסומי ללא אישור המנהלים.
הפורום אינו במה לפרסום אתרים אישיים ובלוגים. ניתן לפרסם קישור לרשומה/מאמר בנוסף לפרסום הנוסח המלא שלהם בפורום. כמו כן ניתן לפרסם קישור לאתר אישי או לבלוג בחתימה.
בכל בעיה הקשורה לגלישה בפורום ניתן לפנות למנהלים.
 
גלישה נעימה

ויליס קוני / ``מלבד הכלב``

מאת: Mנטה, be_1, Rivendell, Nimrodster, Arana  פורסם: 23/05/2005  עדכון אחרון: 18/01/2014  
 
to say nothing of the dog /  connie willis
 
הוצאת זמורה ביתן, 1999, 571 עמודים, מאנגלית: עמנואל לוטם

ביקורת של 2_be:

חתולה, יצירות אומנות ויקטוריאניות, מסע בזמן, מלחמת עולם השניה ושלושה בסירה אחת (מלבד הכלב) .הייתם מאמינים שכולם יכולים להכנס לעלילה אחת?
מתברר שכן, קוני ויליס עשתה את זה ויצרה ספר מרתק, משובח ולקינוח גם משעשע במיוחד.

הספר הזה שהוא המד"ב הראשון שלי מזה הרבה זמן עוסק במסעות בזמן.
בתקופה בה מתואר סיפור המסגרת של הספר המסע בזמן הוא דבר די רגיל והוא אחד הכלים של ההיסטוריונים לחקר העבר. הבעיה מתחילה כשנותנים להיסטוריון עם מחלת זמן לתקן פגם ברצף המרחב-זמן, או במילים פשוטות יותר- להציל את קיומו התקין של העתיד. לצורך כך שולחים אותו לתקופה הויקטוריאנית כשהוא עצמו בעצם אינו יודע מלכתחילה שזו משימתו.

הדבר היחיד שהפריע לי בספר זה חלק מהתרגום, היו שם כמה מילים בעברית שלא ממש קלטתי את משמעותם (ואם לי זה קורה, אז המצב עצוב) ואני מניחה שלו הייתי שומעת את התרגום הלועזי שלהן הייתי מרגישה יותר בנוח.

חוץ מזה ספר מצוין
עכשיו אני בדרך לקרוא את "
" (ר"ה או לא ר"ה :-) )

ביקורת של Rivendell:

אי אפשר להעביר חפצים מן העבר אל העתיד. זה בלתי אפשרי.
אז מה קורה כשמישהי מצליחה?

קוני ויליס חוזרת בספר הזה לעסוק בנושא החביב עליה (ועלי, בספריה) – מסע בזמן, פרדוכסים וקצת היסטוריה. הפעם הגיבור הראשי הוא נד האריס, היסטוריון אומלל שהבוסית שלו משגעת אותו לחלוטין. אחרי שהוא סובל מסחרחורת זמן איומה, הוא נשלח ל 1888 לנוח קצת, ובאותה הזדמנות לבצע איזו משימה קטנה. הבעיה היא שנד שוכח מה המשימה, כי הוא עייף ומטושטש. הוא גם מתקשה למצוא את אשת הקשר שלו. ובסופו של דבר, הבלגן ההתחלתי רק גדל.

הדמויות של ויליס הן אותן דמויות. בשמות שונים, בנסיבות שונות, אבל כולן גזורות מאותן תבניות בדיוק. נד הוא גם ריצ´רד רייט וגם בנט אוריילי. ואריטי היא גם סנדרה. אבל זה לא אומר שזה רע. יש לי הרבה חיבה לדמויות של ויליס, דווקא בגלל שכולן קצת גזורות, שיש בהן משהו קצת מוגזם. הן מצחיקות, הן נעימות, יש בהן משהו מאוד נעים. כולן, אפילו הלא נעימות, נטולות כל סימן לרוע.

גם הכתיבה היתה משעשעת וחיננית, כרגיל. השילוב בין ההומור של קוני והנסיבות שבחרה בהן הפעם (האדווה של "
", שבהחלט הפכה את הספר להרבה יותר נחמד) עבד היטב. ההתייחסויות לג´רום ק. ג´רום היו בהחלט במקום ובהחלט הוסיפו לנחמדות הכללית של הספר.

הפעם אין איזה מסר, והספר גם קיטשי מהרגיל (לא שאני מתלוננת!). אבל אני, כרגיל, נהניתי. מומלץ מאוד למי שרוצה ניקוי ראש קליל ומהנה.

חמישה כוכבים בסולם ריוונדל.

ביקורת של Mנטה:

זה לקח המון זמן והמון כוח רצון, הבנתי רק חלק מהמלים ולא ממש עניינו אותי היתר...
אבל ככל שהתארך הספר (והוא ארוך ! 500 עמ´ בערך !) הצלחתי בכל זאת להיכנס פנימה. אפשר להגיד שבערך מעמ´ 300 היתי בסופו של דבר IN.

אז מה היה לנו ? יותר פשוט להתחיל עם מה לא היה לנו !
לא היה לנו ספר מצחיק או משעשע או קליל, סתם בהשוואה ל"ספר יום הדין" של קוני וויליס, הוא קצת פחות הרה-אסון קוני ידידתנו ממשיכה וחופרת בתעלומת המסע בזמן ותיאוריית הכאוס, והיא עושה את זה בחינניות מסוימת אם כי בהקפדה יתרה על פרטים.

יש לי תחושה-לא-מבוססת שהיא איכשהו קשורה גנטית לליידי שרפנל.

מארג החלל-זמן הוא מן מערכת ששומרת על עצמה ומתקנת את עצמה ולא מאפשרת לפרטים קטנים שבני אדם מתעסקים בהם להפר את מה שצריך להיות.
אבל מהצד השני, פרטים קטנים שבני אדם מתעסקים בהם, הם בדיוק מה שצריך כדי שההסטוריה תקרה.
בין שני הקטבים של הגישה הזאת נעה קוני וויליס בספר והדמויות הראשיות נעות אתה.

ליידי שרפנל נחושה בדעתה להרים מחדש את הכנסייה של קובנטרי והיא שולחת הסטוריונים לכל מיני תקופות בהסטוריה כדי לדעת איך לשחזר את מליוני הפרטים שנמחקו כשהכנסיה נשרפה בבליץ של מלה"ע ה-II.
ההסטוריונים שלה שחוקים לאחר מלא גיחות-זמן וחוסר שינה ניכר והם בטיים-לג, שזה המקבילה של ג´ט-לג אבל אחרי מסעות בזמן.

כל מיני טעויות מובילות לכך שיש בעיות במארג החלל-זמן ורק איפשהו אחרי האמצע כל הענין הזה מתחיל להיראות כמו תעלומה מותחת שיש טעם להקדיש לה קצת מחשבה וזמן.
כל זה קורה בעיקר בתקופה הויקטוריאנית, אותה התקופה שבה בני האצולה באנגליה חוללו בנשפים ובהפלגות על התמז, פה ושם יש רמיזות (בעיקר אחת, האמת) לשלושה בסירה אחת וגם הענין הזה ממריא רק אחרי חצי הספר בערך.

אם לסכם, החצי הראשון של הספר מכיל בעיקר אוסף עצום של פרטים מיותרים על חתולים, אנקדוטות הסטוריות ובלבולי טיים-לג, והחצי השני קצת יותר נחמד בתור תעלומה מעניינת של מארג החלל-זמן ושמץ שמצון של סיפור אהבה שלא כזה ממריא.
בנקודה מסוימת חשבתי לעצמי שאם נזכרים ב"המשכוכית" של וויליס אפשר לראות מה היא באמת חושבת על גברים, דרך זה שב"מלבד הכלב" בעצם אין התיחסות של נד לאהבה what so ever. גם זאת נקודה מעניינת שהגיעה לתודעתי רק אחרי חצי ספר בערך.

וכמובן הסוף מלבב לגמרי: כל התעלומות נפתרות, הענין מתחיל להיות יותר קצבי, הגיבורים סוףסוף מגלים רגשות ושעת האפס מתקרבת...

ורק הערה אחת קטנה:
בעברית זה בטח נשמע יותר טוב.
 
ביקורת של Nimrodster :
 
נראה לי שכדאי קודם כל לספר שכשסגרתי את הספר הזה, ממש לפני כמה שעות, לא יכלתי שלא לפלוט: "איזה ספר נהדר!". כי הוא אכן כזה. והוא גזל ממני שעות שינה רבות שאינני מצטער על אבדנן.

הספר מתרחש במציאות בה גילו מדענים את המסע בזמן, אבל מי שהשתלט על ביצועו הייתה המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת אוקספורד. בשיתוף פעולה עם פיזיקאים מומחים למסע בזמן, קולג' בליאול שולח היסטוריונים אחורה בזמן, לכאורה על מנת לתעד את ההיסטוריה. אלא שמה שקורה הוא שעל המחלקה משתלטת אישה עשירה ושתלטנית בשם ליידי שרפנל, שתרמה הון עתק למחלקה, ואיימה לתרום אותו לקיימברידג' אם לא תקבל השפעה על המסעות בזמן. והיא מגייסת את כל ההיסטוריונים לטובת סיוע בשחזור הקתדרלה העתיקה בקובנטרי שנהרסה בהפצצה אווירית ב-1940 ושינתה את חייה של סבתא-של-סבתא-של-סבתא-של-סבתא-של-סבתא שלה.

גיבור הסיפור הוא נד הנרי, היסטוריון שנשלח הרבה יותר מדי פעמים לקובנטרי של שנת 1940 על מנת לאתר חפץ אומנות ויקטוריאני מזעזע למראה בשם "The Bishop's Bird Stump" (אין לי מושג איך תורגם לעברית...). אחרי כל כך הרבה קפיצות בזמן, הוא סובל מ-טיים-לג, תופעה שמתבטאת בחוסר יכולת להבדיל בין צלילים, עצבנות ונטיה לסנטימנטליות. הוא נשלח חזרה לזמנו שלו שם מורים לו הרופאים על שבועיים של מנוחה מוחלטת, שהם בלתי אפשריים כאשר ליידי שרפנל נחושה בדעתה לסיים את שחזור הקתדרלה בתוך שבועיים.

ואז נד הנרי שלנו מקבל את הצעת חייו: הוא יישלח לסוף המאה ה-19, יקבל שבועיים חופש על חשבון המערכת, וכל זה בתנאי שיחזיר לזמן ההוא חפץ כלשהו שנלקח בידי היסטוריונית אחרת- שהיא היצור היפה ביותר שראה בימי חייו- ושאם לא יוחזר עשוי לגרום לשינוי ההיסטוריה או להרס היקום כפי שאנחנו מכירים אותו.

כי למסע בזמן יש שני חוקים: אי אפשר לשנות אירועי מפתח בהיסטוריה ואי אפשר להביא חפצים בחזרה לעתיד. במערכת כאוטית כמו ההיסטוריה, לכל חפץ עשוי להיות תפקיד, והעדרו, או שינוי קל ביותר בנסיבות האירוע, עשויים להוביל לתוצאות הרסניות. ולכן, אם היסטוריון מתעתד לשוב בזמן, והוא צפוי לנחות בדיוק במקום בו פרפר עומד להשיק בכנפיו ולחולל הוריקן מעל טוקיו, ההיסטוריון פשוט לא יגיע לשם. לחליפין, אם בכוונתו של ההיסטוריון לחזור לעבר ולהרוג את סבו, גם אז המכשור, שקרוי "הרשת", לא יאפשר זאת.

הבעיה היא, כמובן, שמסיבה כלשהי, ההיסטוריונית הצליחה להעביר משהו דרך הרשת. רק שנד שלנו לא ממש הקשיב בתדרוך, ואין לו מושג במה מדובר או לאן להביא אותו. וכך, הוא מגיע ל-1888, פוגש בבן-הזמן ובככלבו קיריל ומצטרף אליו לשייט בסירה על התמזה, בתקווה להגיע ליעדו, או לפחות לגלות מה הוא, לאורך הדרך. בדרך הוא גם מצליח להתאהב באותה היסטוריונית אמורה, העונה לשם וריטי ולסבך את המצב באופן כללי.

וכאן אפסיק לספר לכם את העלילה, ואמשיך לתאר את מעלות הספר.

קוני ויליס רוקמת סיפור עלילה מרהיב, שהוא שילוב בין מדע בדיוני ומסע בזמן לרומן היסטורי, בין קומדיה לסיפור אהבה. הספר מתכתב, או ברוח הספר- מתקשר עם, שלושה בסירה אחת של ג'רום ק' ג'רום (שגם נותן הופעת אורח), עליסה בארץ הפלאות, ספרי אגתה כריסטי ומותחני בלשים אחרים. הוא מספר סיפור נפלא, זורם ומצחיק ומתוחכם, שלא מפסיק להפתיע לדקה.

והמאה ה-19 של ויליס מדוייקת מאד. נד מגיע למשפחת אצולה בריטית להפליא, כאשר אם המשפחה שטופה בקסם הספיריטיזם, שבאמת היה בשיאו באותה התקופה. החל מאמצע המאה ה-19 שטפה את אירופה אופנה של סיאנסים ותקשור עם העולם הבא. הדבר הפך, כמובן, לכר פורה לרמאים מסוגים שונים שגבו הון על יכולתם לשמש כמדיומים. בין הידועות שבהן היו האחיות פוקס האמריקניות, שגם זוכות לאזכור בספר, ששכנעו את האמריקנים שהן מתקשרות עם רוחות שהשיבו להן באמצעות נקישות, רק כדי להתוודות אחר כך שהפיקו את הנקישות הללו באמצעות פקיקת פרקי אצבעותיהן.

הכוכב האמיתי של הספר הוא, מן הסתם, הכלב קיריל. כמו מונטמרסי של ג'רום ק' ג'רום, קיריל הוא כלב בעל אופי ייחודי ויכולת להביע אותו בצורה שהסובבים אותו יבינו בדיוק למה הוא מתכוון. ויליס מתארת את "התבטאויותיו" של קיריל בצורה משעשעת להפליא, כגון: "הוא נעץ בו מבט שהיה דומה, בוודאי, למבט שנעץ יוליוס קיסר בברוטוס".

בסיכומו של עניין - מומלץ. ולא רק לחובבי מדע בדיוני, כי מתוקף היות הספר סיפור של מסע-בזמן, רוב הזמן הוא לא מתרחש בעתיד. למעשה, נדמה לי שהמקום הכי טוב לספר הזה הוא על המדף, ממש ליד "שלושה בסירה אחת", כי, בלשונו של נד הנרי, הוא "יסובב אותו ב-180 מעלות" ויגרום לכם לראות אותו, את המאה ה-19 ואת ההיסטוריה בכלל, באופן בו לא ראיתם אותם מעולם.    
 
ביקורת של Arana:
 
נד הנרי, המספר, הוא היסטוריון ממעבדת המסע בזמן של אוקספורד בשנת 2057. כל ההיסטוריונים באוניברסיטה מגוייסים לפרויקט שחזור קתדרלת קובנטרי, עליו מנצחת בעוז ליידי שרפנל האימתנית, שתמורת תרומה אסטרונומית לאוניברסיטה מצליחה לסנג'ר את כל אנשי הסגל באשר הם ולשלוח אותם לרדוף במהלך העבר אחרי כל פיסת מידע כדי להבטיח שהקתדרלה תשוחזר במלוא הדקדוק. כך מוצא את עצמו נד בפתיחת הספר בשנת 1940, נובר בחורבות הקתדרלה המופצצת של קובנטרי ומחפש את "גזע-הציפורים של ההגמון", יצירת אמנות ויקטוריאנית מזוויעה. בשלב זה הוא כבר מותש וסובל מסחרחורת-זמן לאחר מספר רב מדי של "צניחות" (מסעות בזמן) בתקופה קצרה מדי, ולכן הוא נשלח, מאחורי גבה של ליידי שרפנל הבלתי-נלאית, לנוח מעט באנגליה הויקטוריאנית של אביב 1888. בהיותו שם אמור נד לבצע מטלה נוספת, שמפאת סחרחורת-הזמן הוא לא מצליח בשום אופן לזכור מהי. אלא שנד המסכן לא רק שלא ימצא מנוח, הוא רק יסתבך יותר עם פרדוקסים וצרימות בזרם הזמן, חתלתולים וספיריטואליזם, ציטוטי שירה ודגי ריונקין יפניים, משרתים אישיים וממחטים, מכירות הכל-בכל ושמלות מסולסלות, נימפות ויקטוריאניות ושדות קישואים, גזע-הציפורים של ההגמון ושיט על התמזה – וכל זאת מלבד הכלב.
 
ב"מלבד הכלב" (או בשמו המלא: "מלבד הכלב, או כיצד הצלחנו למצוא את גזע-הציפורים של ההגמון, למרות הכל") חוזרת ויליס לעולם שעיצבה ב"ספר יום הדין" – אוקספורד של המאה ה-21 בה יש טכנולוגיה מפותחת של מסעות בזמן. אחרי שממציאי המסע בזמן הבינו כי אין אפשרות להפיק מהעבר תועלת כלכלית מאחר וחפצים לא עוברים קדימה אל העתיד ולא ניתן לשנות אירועים היסטוריים משמעותיים כיוון שרצף הזמן מגן על העבר ומתקן את עצמו, פג העניין שלהם בהמצאה החדשה והיא נשארה לתועלת ההיסטוריונים המשתמשים בה כדי לחקור את העבר באופן בלתי אמצעי. הטכנולוגיה של המסע בזמן היא כבר עניין שגרתי עבור הפקולטות להיסטוריה שמחזיקות חנוני-מחשבים כדי לטפל בצד הטכנולוגי של רשת-הזמן, וגם מחלקת אביזרים שדואגת שההיסטוריונים הצונחים בעבר ייראו ויתלבשו בהתאם ויצוידו בחפצים הולמים כדי לא לבלוט בשטח. הערה למי שנרתע ממדע בדיוני: תיאור העתיד הקרוב של ויליס הוא שגרתי למדי ולא שונה בהרבה מההווה של ימינו (פרט לאי-אילו אמצעים טכנולוגיים חדשים), ואם כי יש קצת "דיבור טכני" שנוגע למסעות בזמן - הוא מוגש בהחלט בגובה העיניים ולא פוגע בשטף של העלילה.
אבל בעוד "ספר יום הדין", שעסק בסטודנטית להיסטוריה המגיעה לימי הביניים, היה רציני ואף מעט כבד, "מלבד הכלב" הוא סחרחורת של הומור פרוע, עלילה תזזיתית ודמויות משעשעות שמשתלבים לכדי ספר מצחיק עד דמעות. שם הספר, ניחשתם נכון, הוא מחווה ל"שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)" של ג'רום ק' ג'רום, אבל המחווה לא מסתכמת רק בשם; כל פרק נפתח, כמו אצל ג'רום, בכותרת-משנה המתקצרת את תוכן הפרק (למשל בפרק הראשון: "חבורת חיפוש – כיסויי ראש בעת מלחמה – בעיית הנפטיזם – כיסויי ראש מלכותיים – גזע-הציפורים של ההגמון חסר – מכירות הכול-בכול – רמז למקום הימצאו – תצפיות אסטרונומיות – כלבים – חתול – ידידו הטוב של האדם – הסתלקות פתאומית"), יש תיאור נרחב של שיט על התמזה (עם כלב), הרמזים נוספים במהלך הסיפור, וכמובן שפע מאנגליה הויקטוריאנית על טיפוסיה השונים והמאפיינים המוכרים של התקופה המתוארים בהרבה הומור חינני. יש גם כמה וריאציות של סיפורי אהבה. וחתולים.
אגב, אם התיאורים שלעיל נראים לכם עמוסים ומבלבלים – אל דאגה; אמנם אנחנו חווים דרך עיניו של נד האומלל והמסוחרר ביתר שאת את המירוץ המוטרף של הפרטים והאירועים, אבל בסופו של דבר, כמו שצריך להיות בספרים טובים, חלקי התצרף מתחברים למקומם ומשאירים אחריהם חווית קריאה מענגת וספר שהרוויח ביושר את פרסי "הוגו" ו"לוקוס" בהם זכה.
 
מומלץ בכל פה.
 
אין תגובות

הודעות אחרונות

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ